מסביב לעולם ב-80 יום: "אני רוצה הרפתקה כמו בספרים"

לפני קצת יותר מחודש השתחררתי מהצבא ויותר מהכל הייתי צריך הרפתקה. ידעתי שלא אסתפק בטיול מוכר בארץ או במסע קצר לחו"ל. ידעתי שזה חייב להיות משהו שלא רואים בכל יום וגם לא בכל חשבון טיקטוק. כששיתפתי את המשפחה שאני מחפש הרפתקה, אני חושב שיצא לי מהפה כמעט בטעות ״נו, משהו גדול, כמו בספרים״. אני זוכר שברגע שאמרתי את זה - לכולם היה פרצוף שאמר בשקט ״נתאי, נראה לי שאנחנו יודעים איזה הרפתקה אתה הולך לעשות״ 

בשביל ספר טוב וטיול טוב, צריך התחלה טובה:

שני הדברים שאני הכי אוהב בעולם זה טיולים וספרים. ככה שכשהייתי צריך לבחור לאיפה אני טס בטיול אחרי צבא שלי, ידעתי שזה יהיה משהו שמשלב בין שניהם. הכל עבר לי בראש - חשבתי לעשות טיול מטורף באירופה כמו בספרים של דן בראון, או לחצות את הודו בעקבות נער החידות ממומביי. חשבתי להכיר מקרוב את ברצלונה בעקבות הספר צילה של הרוח וגם עבר לי לא פעם במוח להיכנס לראש של הארי פוטר או ג'יימס בונד ברחבי הממלכה המאוחדת. ההחלטה הייתה כל כך קשה - עד שבסוף בחרתי את המסע שיתן לי הכל מהכל - לשחזר את המסע של הספר ״מסביב לעולם ב-80 יום", ב-80 יום.

 בשביל ספר טוב וטיול טוב, צריך השראה:

הספר "מסביב לעולם ב-80 יום" נכתב על ידי הסופר הצרפתי המפורסם ז'ול וורן והפך לאחד מספרי ההרפתקאות המפורסמים בעולם. הג'נטלמן פיליאס פוג ועוזרו הנאמן פספרטו מתערבים עם חבריהם במועדון הריפורם קלאב בלונדון שיצליחו להקיף את העולם ב-80 יום. אני לא אתן ספוילר אם הם מצליחים או לא, אבל קשה לי להאמין שאין ילד קורא ספרים שלא ידע לספר את הסוף בעצמו. גם אני גדלתי על הספרים של ז'ול ורן, ואולי הוא זה שגרם לי לחלום על היום שבו אהיה מספיק גדול כדי לצאת למסע. אני חושב שילדים מתחלקים לשניים - אלה שמחכים להיות מספיק גדולים כדי לבזבז את כל הכסף שלהם על מסע מטורף ואלה שמחכים כדי לבזבז אותו על מלא קלפי סופרגול. אני בר מזל להיות בצד הנכון של המשוואה.

בשביל ספר טוב וטיול טוב, צריך לוקיישן מעניין:

פיליאס פוג, הדמות בעקבותה אני נוסע, עשתה לי חיים לא פשוטים בכלל. תוך 80 יום, וללא עצירות לפלז'ר בכלל, הוא מספיק לבקר באנגליה, צרפת, איטליה, מצרים, תימן, הודו, סינגפור, הונג קונג, סין, יפן, ארצות הברית, אירלנד וחוזר לאנגליה. למזלי, או שלא, הטיול שלי טיפה יותר קל משלו. אני מתנייד במטוס, ולא בספינה או על פיל (למרות שאין לדעת מה אפגוש בדרך), אני לא יכול להיכנס לתימן (למרות שאם סבא וסבתא ישתפו פעולה אולי אצליח להנפיק לעצמי דרכון תימני), ונכון לעכשיו - הנחיות הקורונה בסין, יפן והונג קונג הופכות את הביקור שם לכמעט בלתי אפשרי - ואני מקווה שאני צודק כשאני אומר כמעט.

בשביל ספר טוב וטיול טוב, צריך דמויות שוברות שיגרה:

למרות שיש לי כרטיס טיסה יחיד לכל אחד מהיעדים - ברור לי שאת הטיול אני לא הולך לעשות לבד. כמו שעושים את שביל ישראל ומזמינים חברים למקטעים - גם אני הזמנתי כמה חברים טובים לעבור איתי ביחד את המסע. אם הם לא יבריזו (ואני מכיר אותם, הם מסוגלים), יהיו איתי חברים טובים לאורך לא מעט חלקים של המסע. לא פחות חשובים, הם החברים שאכיר לאורך הדרך - שברור לי שהם יגיעו. ישראלים או שלא, הרפתקנים או שלא, צעירים או שלא - בכל טיול שיצאתי אליו לבד היו כל כך הרבה אנשים שגרמו לי להרגיש הכי בבית בעולם.

בשביל ספר טוב וטיול טוב, העלילה חייבת להיות מותחת:

הנה ספויילר קטן לטיול: אני מתחיל ביום ראשון את המסע וחוץ מכמה כרטיסי טיסה עוד לא סגרתי שום דבר. טיילתי בעולם לבד לא מעט פעמים, אפילו עוד לפני הצבא, והמציאות לימדה אותי שיעור חשוב - העולם עובד ככה שבסוף דברים תמיד מסתדרים. גם אם לא תסגור מלון עד שתגיע, בסוף יהיה לך איפה לישון. אם לא מצאת מקום לעשות בו שבת, ברגע האחרון תקבל הצעה לא צפויה. אם איבדת כסף או דרכון או אפילו את אהבת חייך - בסוף הכל נמצא. ואם לא, אז הכל מסתדר. 

והכי חשוב, בשביל ספר טוב וטיול טוב, צריך סיבה מספיק טובה להמשיך לקרוא:

כשסיפרתי לאנשים על הטיול שאני הולך לעשות, לא מעט אנשים הרימו גבה. "זה לא הזמן המתאים לעשות את זה״, שמעתי לא פעם ולא שמונים פעמים. "הקורונה עדיין בחוץ, עוד רגע יגיע הסגר הבא", או "ומה עם המלחמה ברוסיה? אתה לא פוחד שפתאום תיתקע?", ואני רוצה להגיד דווקא ההפך - שדווקא עכשיו, כשנראה שהעולם מתחרבש יותר מאי פעם - אני רוצה להוכיח לעצמי, וגם לכולם - שלא משנה מה קורה, הכדור שבו אנחנו חיים הוא המקום הכי טוב בעולם.

האם אספיק להקיף את את העולם ב-80 יום? אני מקווה שכן

האם אצליח להספיק תוך זמן כל כך קצר לראות את כל מה שתכננתי לראות? אני מקווה שכן

האם המסע הזה יהיה מסע בלתי נשכח? אין לי ספק בכלל שכן.

להצטרפות לקבוצת וואטסאפ שקטה עם לינק לטור האישי בכל יום >>> https://chat.whatsapp.com/FkASvz8p2N34C0K1i2ImtM