מה משותף לנשיא חיים ויצמן, ווינסטון צ׳ירצ׳יל והילד התשיעי של המלך ג׳ורג? סביר להניח שלא מעט דברים. אבל הדבר הבא מעניין במיוחד - כולם היו חברים במועדון הג׳נטלמנים ״ריפורם קלאב״ (Reform Club) - מועדון חברים פרטי בלונדון, בעיקר לבני המעמד העליון שהוקם ב-1836. הנה עוד עובדה מעניינת - ההתערבות על הקפת העולם ב-80 יום, התחילה והסתיימה ממש במועדון הזה. וככה גם המסע שלי
הספר ״מסביב לעולם ב-80 יום״ התחיל במקום ממנו יצאתי ממש הרגע - מועדון הג׳נטלמנים ריפורם קלאב בלונדון. המועדון שבו מתרחשת ההתערבות על הקפת העולם ב-80 יום שמניעה את העלילה כולה.
כמה שבועות לפני המסע גיליתי שהמועדון הזה עדיין קיים. מצאתי את המייל של מנהל המועדון, ועם קצת חשש של ״מי אני לעומתו״ קבעתי פגישה.
בלונדון יש ממש תרבות של מועדונים. לא מועדונים של מסיבות, אלא מועדוני חברים סגורים בנושאים שונים. ממועדוני אוכל למועדוני גברים דרך מועדוני פוליטיקה ומועדוני קריאה; מועדון הריפורם קלאב מחשיב את עצמו היום כמועדון חברתי עם אלפי חברים מכל העולם - וכדי להיות אחד מהחברים שבו צריך לעבור מבחנים וועדת קבלה. אני לא תכננתי להיות חבר בו - אז עבורי הייתה רק דרישה אחת - לבוא עם חליפה.
אני לא בן אדם של חליפות. תשאלו את סבא שלי כמה שנים הוא מנסה לשכנע אותי שג׳ינס עם קרעים זה לא מה שאמורים ללבוש לארוחת שבת. ככה שכשהבנתי שאני צריך לעלות על חליפה כדי לפגוש בלונדון את מנהל מועדון הריפורם קלאב, פתאום הכל הרגיש שהכל קצת גדול עליי. שאולי המסע שלי לא צריך אנשים גדולים וחשובים שלובשים חליפה.
בכניסה למועדון קיבל את פניי המארח. ״יש לי פגישה עם כריס״, אמרתי לו. ״מר כריס אתה מתכוון? כריס בעצמו?״ הוא שאל ופקח את העיניים. יכולתי לקרוא את המחשבות שלו שאמרו ״למה בחור צעיר בחליפה מקומטת מחפש את המנהל?״, הוא הלך לקרוא לו.
כריס רואף, מנהל המועדון, מגיע אליי בחליפה משלו, מחייך ולוחץ לי את היד. הוא לקח אותי לסיור של כמעט חצי שעה בין כל החדרים - יש אחד לפגישות, ואחד לארוחת ערב, ואחד למשחקי קלפים, ואפילו אחד לעישון. כל חדר בעיצוב איטלקי ושימור של כמעט 200 שנה.
״אני כל כך שמח שבאת!״ הוא אומר לי לקראת סוף הפגישה. ״אתה? שמח שאני באתי? You are the Chief Executive of this place and I'm just a small-town boy” אמרתי לו במבטא ישראלי ובחצי חיוך. זה שימח אותי, שסתם חששתי מהמפגש רק בגלל חליפה.
היה לי מעניין לחשוב כמה מה שאני לובש, וכריס, וכל האנשים שמסביבי - השפיע לי על המחשבות לקראת החוויה. אני חושב שביום הראשון לטיול למדתי שלא משנה אם אני בלוגר טיולים, או מנהל מועדון חברים או עני או או עשיר או לובש ג׳ינס עם או בלי קרעים. בסוף, גם אנשים שעושים דברים גדולים - הם אנשים.
בינתיים, קבענו להיפגש באותו המועדון, כמו בספר, תוך בדיוק 80 ימים, על חליפה.
אחרי שיצאתי מהמועדון פתאום נזכרתי ששכחתי להביא לכריס מדבקה. אז חזרתי את כל הדרך וביקשתי ממש יפה מהמארח בכניסה שיביא לו. הבאתי עוד אחת גם לו. מה זה המדבקות האלה? התשובה מחר!
לכל הטורים שפורסמו עד עכשיו >> https://www.lametayel.co.il/blogs/4174554
לינק לקבוצת וואטסאפ שקטה עם הטור בכל יום >> https://chat.whatsapp.com/HETx2JRGizX78bgR10rLRy
