יום העצמאות שחל היום זו הזדמנות מצויינת לספר שממש בעוד שלושה ימים אני יוצא מטעם ״למטייל״ לעשות את המעשה הכי ישראלי שאפשר לעשות - לארוז תיק גדול, להיפרד יפה לשלום, ולעלות על מטוס לטיול אחרי צבא.


אם היו שואלים אותי מה הדבר הכי ישראלי בעיני, ככל הנראה שהייתי עונה נתב״ג. משהו ברצון הכל כך חזק לצאת מפה, שהולך ומתגמד אל מול הרצון העוד יותר חזק לחזור לפה - הופך את המדינה הזאת למי שאנחנו - המדינה הכי טובה בעולם.

כי להיות ישראלי זה לחלום לטוס לאנגליה בשביל תמונה בביג בן, רק בשביל להגיד שמגדל השעון ביפו יותר יפה.

להיות ישראלי זה לבקר בצרפת כדי להרגיש שאתה חי בקלאס, אבל למחוא כפיים ולצהול בקולי קולות כשהמטוס נוחת בשלום.

להיות ישראלי זה לטוס לאיטליה כדי לטעום את הפסטה המושלמת, ומיד אחר כך להגיד שאמא שלך מכינה פי 100 יותר טעים.

להיות ישראלי זה לשרוף ארבעה מיכלי דלק כדי לקחת את האוטו למצרים, לסגור את המלון הכי יקר ברשימה ולאכול רק במסעדות יוקרה, רק כדי להגיד ״כמו אילת אבל זול״.

להיות ישראלי זה לטוס עד להודו כדי להתרחק, אבל להצטרף לכל קבוצות המטיילים בפייסבוק כדי להבין איפה הישראליאדה הקרובה.

להיות ישראלי זה להגיד ״כל כך נהניתי בטיסה לסינגפור, המשמעת שם פשוט נהדרת״, וגם לצעוק בחזרה על השוטר שנתן לך דו״ח כי החנית את האוטו שבועיים במסוף הורדה בנתב״ג.

להיות ישראלי זה לבקר את הדוד מאמריקה, ולהגיד לו כמה אתה מקנא בו, רק כדי לחזור לארץ ולהגיד ״אני לא מבין אותו. איך אפשר לוותר על לגור במדינה הנפלאה שלנו?״

להיות ישראלי זה לטוס לאירלנד בטיסה של ארבעים ושמונה שעות עם שמונה קונקשיינים שונים, בלי ארוחות, בלי שתייה ובלי כבודה, רק כדי לספר לכל החברים בעבודה ש״לואו קואסט זה נהדר, לא תאמינו איזה דיל מצאתי ב-30 שקלים בלבד״.

להיות ישראלי, זה לעקוף בתורים, ולדבר בקולי קולות במקומות ציבוריים, ולהוריד משקל מהמזוודה על ידי לבישת שלושה מעילים, ולהתלונן שהחדר במלון מלוכלך, שהציינג׳ יקר, ושמזג האוויר קר - והדבר הכי ישראלי - הוא לשמוע אחרים עושים את זה ולהגיד ״אח, איזה ישראלים״.

ואולי זה הכוח שלנו, לרצות לטייל בעולם, לחצות יבשות, לפגוש תרבויות וללמוד שפות - רק כדי להגיד שבסוף, אחרי שעשינו בדיקה מקיפה - אנחנו המדינה הכי טובה בעולם.

בעוד שלושה ימים אני יוצא לעשות את הדבר הכי ישראלי שאפשר לעשות - ולטוס לטיול אחרי צבא. כן, אני אצטלם בביג בן בלונדון וארגיש קלאסי בפריז ואוכל פסטה באיטליה ואסתנוור מהמחירים במצרים ואנסה לדבר עם הודים בהודו ואתלהב מהניקיון בסינגפור ואקנא בדוד באמריקה ואולי גם אקח שמונה קונקשיינים בטיסה שלי לאירלנד. וגם בסוף, כשהמטוס האחרון לטיול ינחת חזרה בנתב״ג, ברור לי שאמחא כפיים. ברור לי שאתרגש לחזור למדינה הכי טובה בעולם.


עם תיק על הגב וספר ביד אני הולך להקיף את העולם ב-80 יום ולשחזר את המסלול של אחד מספרי ההרפתקאות הגדולים ביותר שנכתבו בהיסטוריה.

החל מהיום, בכל יום אפרסם באתר למטייל טור קבוע בו אשתף כל צעד במסע שאני עושה. מבולבלים לגבי מה באמת קורה בטיול הזה? מצוין! כי כבר מחר תוכלו לקבל את כל התשובות.

רוצים לקבל את הטור אליכם לווואטסאפ בכל פעם שמתפרסם טור חדש? הצטרפו כאן לקבוצה השקטה - https://chat.whatsapp.com/FkASvz8p2N34C0K1i2ImtM