כשפיליאס פוג הגיע לסינגפור לפני 150 שנה, האי הקטן היה עבורו תחנת מעבר בלבד. תוך דורות ספורים, ובמאמץ של 30 שנה, הפכה סינגפור מתחנת מעבר למעצמה. הסיפור של סינגפור לכאורה נראה פשוט עד לרמה שממש אפשר להוציא עליה מדריך ״עשה זאת בעצמך״. אחרי מחקר קצר אני מבין שיש רק בן אדם אחד בעולם שיכל לבצע בכזה דיוק כזו משימת הרכבה
ביקרתי במוזיאון הלאומי של סינגפור במטרה ללמוד על ההיסטוריה של המקום. אבל האמת היא שההיסטריה של סינגפור היא לא כזאת היסטוריה - כי החלק החשוב בה קרה כל כך לאחרונה עד שאפשר לומר בחצי קריצה שההיסטוריה של סינגפור התרחשה כמעט בהווה.
הסיפור של סינגפור
סינגפור היא מדינת מהגרים. קשה מאוד למצוא ברחוב אדם סינגפורי שהוא יותר מדור שני למשפחה סינגפורית. למה? כי עד לפני כמה עשרות שנים סינגפור הייתה לא יותר מרק תחנת מסחר בריטית שלאט לאט משכה אליה מהגרים מהמדינות השכנות שחיפשו בה עבודה.
סינגפור קיבלה עצמאות רק בשנת 1965 - לפני פחות מ-60 שנה. כך שסביר להניח שאם סבא או סבתא שלכם ביקרו בסינגפור כילדים, הם ראו רק מים וחול, ולא מעצמה בין לאומית.
גיבור הסיפור
מהיום בו סינגפור קיבלה אוטונומיה, ראש הממשלה הראשון של סינגפור היה לי קואן יו - הנקרא עד היום על ידי הסינגפורים ״אבי האומה״. תוך שלושה עשורים בלבד, הפך קואן יו את סינגפור ממדינת עולם שלישית למה שהיא היום - המדינה השלישית בעושרה בעולם. ויש לכולנו הרבה מה ללמוד ממנו.
DIY: איך לבנות את סינגפור בעצמי?
1. יצירת תחושת שייכות
כפי שציינתי, סינגפור היא מדינת מהגרים שבסך הכל הגיעו כדי לחפש עבודה, ולא מתוך רצון פטריוטי ליישב את האי. אחד הדברים שעליהם שם קואן יו דגש זה לבנות גאוות יחידה סינגפורית - או יותר נכון, להגדיר מחדש מי הוא סינגפורי ולהפוך אותו לאחד שגאה להיות כזה. במקרה או שלא, היום זכיתי לצפות בחזרות המטס של יום העצמאות הסינגפורי. זה הזכיר לי את חגיגות יום העצמאות של מדינה נוספת שמנסה ליצור תחושת שייכות.
2. דברים צריכים להיראות טוב
צחקתי במהלך השבת שכל תמונה שאני לוקח בסינגפור נראית טוב, כי כל פינה פה מושלמת. אחד הדברים המעניינים בסינגפור הוא הניקיון. קואן יו הנהיג לפני כמה עשרות שנים מבצע ניקיון לאומי כדי לנקות אחת ולתמיד את כל הזבל שהיה, והחליט כי עונשים כבדים יוטלו על מי שילכלך. כחלק מזה, מועגן בחוק הסינגפורי האיסור ללעוס מסטיק או לירוק ברחוב. כן, מה ששמעתם.
3. אפס שחיתות
משכורות גבוהות למקבלי החלטות, עונשים כבדים למעלימי מס וגישת אפס סובלנות לשחיתות בצמרת הן רק מספר דרכים בודדות מתוך כל כך הרבה דרכים בהן סינגפור מדכאת כל ניסיון לשחיתות. קואן יו היה ידוע כמנהיג נקי כפיים, דבר שלצערנו קשה למצוא היום מסביב לעולם. מדינה נקיה כבר אמרתי?
4. חינוך מושקע, במיוחד בתחומי המדע והטכנולוגיה
בסינגפור ההיסטוריה היא לא הסיפור, אלא העתיד. מדרגות נעות באמצע הרחוב, מכונות שתייה אוטומטיות, סריקת ברקוד להשאלת מטריה ורובוטים שמלווים אותך בשדה התעופה הם רק חלק מהדברים שהופכים את סינגפור למדינה עתידנית, מובילת מדע וטכנולוגיה ומעצמת הייטק בין לאומית. בנוסף, מערכת החינוך הסינגפורית נחשבת לאחת הטובות בעולם.
5. מה שמתאים למדינות אחרות, לא בהכרח מתאים לסינגפור
קואן יו צוטט פעם אומר שיש ״ללמוד מהצלחות של אחרים ולא להעתיק מהן״. דוגמא מעניינת שמצאתי היא כששאלו אותו פעם ״מדוע אתה לא מאמץ את זכויות האדם במדינה שלך כפי שנהוג בישראל?״ הוא השיב כי יש להבדיל בין ישראל המלוכדת, שבה ״אם תהיה מלחמה - כולם יבואו״ לבין ארצו שהיא ערב רב של פליטים. זה נכון לא רק לסינגפור. מה שטוב לאחרים, לא בהכרח טוב לי.
6. והנה גם חלק אחד מפתיע - זה בסדר לפחד
קואן יו התבטא בעבר ואמר ״עדיף להיות מפחיד מאשר אהוב״. וככה גם מתנהלת המדינה שלו. מצד אחד אנשים חיים בפחד מהמשטר, הקנסות פה גבוהים במיוחד גם על דברים לכאורה ״קטנים״, והרבה דברים גרמו לי להרים גבה - כמו העובדה שאין פה ביטוח בריאות במחיר הגיוני, או העובדה שאין פה גיל יציאה לפנסיה.
אבל - וזה אבל גדול - אנשים אוהבים לחיות כאן. ואני מטייל עכשיו באחד המקומות הכי יפים שראיתי במסע. ככה שמצד אחד אני מרגיש בגן עדן. ומצד שני, קצת מפחיד פה.
אולי יש איזה חוק שאני לא מכיר? אולי בטעות אני אירק על הרצפה? אגב, מתחילת הטיול יש לי בתיק חבילת מסטיקים, ואני מפחד שבשלב מסוים החשק למסטיק ישכיח את העובדה שלמרות שזו מדינת ״עשה זאת בעצמך״, המציאות פה מורכבת הרבה יותר מבמשימת הרכבה.
להצטרפות לקבוצת וואטסאפ שקטה עם הבלוג בכל יום >> https://chat.whatsapp.com/HETx2JRGizX78bgR10rLRy
.jpeg?width=818&height=1604)
.jpg?width=64&height=64)
.jpg?width=818&height=1604)
