כשהלכתי לחגוג את יום שישי ה-13 בתערוכת הקטקומבות בפריז בכלל לא ידעתי שזה יום שישי ה-13. רק כשהגעתי למקום והמוכר אמר לי במבט חמוץ שנגמרו כל הכרטיסים הוא גם הוסיף ״כנראה שיום שישי ה-13 הוא באמת לא יום המזל שלך״. כשדברים הסתדרו היה לי חשוב לתפוס אותו ולהגיד לו שנראה לי שזה דווקא לא יום המזל שלו
הקטקומבות של פריז הן רשת מנהרות תת קרקעיות ששימשו בעבר מערות קבורה. המערות, שבמקור היו מחצבות אבן גיר, הפכו להיות אתר קבורה המוני במאה ה-18. היום הן משתמש כאתר תיירות שנוי במחלוקת - שכן המראות שתראו, לגמרי נראות כמו סט לסרט על יום שישי ה-13.
זו לא הפעם הראשונה בטיול שאני נפגש עם האמונה התפלה לגבי המספר 13. כולנו מכירים את זה שמסביב לעולם אין קומה 13 במעליות, אבל ידעתם שאפילו בLondon eye בלונדון אין קרון מספר 13 אלא 33?
באופן לא מודע הגעתי לקטקומבות ביום שישי ה-13. והוא באמת התחיל במזל רע. הגעתי למקום מעכשיו לעכשיו בעקבות המלצה של אחי וחבריו שביקרו שם (הם סטודנטים לרפואה, עצמות זה הקטע שלהם). לא הייתי מעלה על הדעת, שכדי להגיע לאטרקציה השנויה במחלוקת צריך לשריין כרטיס כמה ימים מראש.
כשאמרתי למוכר בכניסה שאני אשמח לקנות כרטיס בקופה, הוא ממש צעק עליי ש״אין דברים כאלה! וזו ממש חוצפה!״. הלכתי משם וכמעט שבאתי לוותר.
בדרך החוצה מהקופה, קראה לי באנגלית תיירת קנדית בשם ראסמי. לא ידעתי איך להסביר לה מה זה ראסמי בעברית. אתה צריך כרטיס?״, ראסמי שואלת. ״האמת שכן, למה?״, היא סיפרה לי בתגובה שחבר שלה שבר את הרגל אתמול בזמן החופשה. היא לא רצתה לוותר אז השאירה אותו לבד - והגיעה לתערוכה. עשינו את כולה ביחד - והיה לנו כיף ממש. ״אתה לא מגיע לקנדה כחלק מהמסע שלך?״ ראסמי שאלה אותי בסוף. אמרתי לה שראסמי זה לא התכנון אבל דוגרי אי אפשר לדעת.
בסיום, עברנו ליד המוכר. ״כנראה שיום שישי ה-13 הוא דווקא לא יום המזל שלך״, אמרתי לו. הוא החזיר לי מבט חמוץ.
בכל טיול יהיו אתגרים לא צפויים. זה יכול להיות דחייה של הטיסה, קבלה של חדרים גרועים, או להגיע עד למוזיאון ולגלות שם שנגמרו הכרטיסים.
זה לא תמיד קל וזה לא תמיד טוב - אבל זה כן תמיד בסוף מסתדר.
הקטקומבות של פריז, 29 אירו לכרטיס. פתוח מ9:45-20:30
קבוצת וואטסאפ שקטה עם הבלוג בכל יום >> https://chat.whatsapp.com/HETx2JRGizX78bgR10rLRy
