כשהתחלתי לספר לאנשים על הטיול-אחרי-צבא שלי, לא מעט אנשים הרימו גבה. ״אחי, למה דווקא עכשיו?״, אמרו לי כמה חברים טובים. בינינו, ידעתי שהם לא טועים. שום חברת תעופה לא רוצה לטוס מעל שמי רוסיה אוקריאנה, הנחיות הקורונה עדיין מבלבלות, לא מעט חברות תעופה פשטו רגל, ובתור אחד שהיה רגיל לטייל לא מעט לפני הצבא - פתאום נזכרתי שאולי בכלל שכחתי איך מתחילים לטייל. למרות זאת, ובזכות זאת - יש לי מטרה גדולה לקראת המסע הזה. להוכיח לעצמי, וגם לכולם, שאחרי הכל, אפשר לסכם את העולם רק במשפט אחד מתוך שיר ידוע - What a Wonderful World


דצמבר 2019. רגע לפני שהכותרות בעיתונים היו ״מיליוני מתים מנגיף מסתורי בארץ המגף״, חזרתי מטיול לבד באיטליה. את ההמשך כולכם מכירים בעל פה.

הקורונה גרמה לזה שהעולם ניצח אותי, וזה כבר 1:0 לטובתו.

המגיפה קצת נרגעה והתחיל מבצע שומר החומות. ולמרות שלא הייתי אחד מהשומרים על חומות עיר דוד, זו עדיין אחת התקופות המאתגרות שהיו לי בשירות הצבאי - גם כחייל וגם כאזרח במדינת ישראל.

זה כבר 2 נקודות לעולם ו-0 נקודות לי.

העולם כבר בפור עליי, וכל מה שהיה חסר זה רק מנהיג של מדינה גדולה במיוחד שיתחיל בהפתעה מיני-מלחמת-עולם.

גם זה קרה.

אני לא יודע מי מכם עדיין עוקב בספירה, אבל יש פה הובלה לא קטנה.

לפעמים בשגרה, זה נראה כאילו העולם אותו אני הולך להקיף הוא בעיקר עולם אכזר. זה נראה כאילו הוא עושה אפילו דווקא.

ואולי בגלל זה, יש לי הרבה מטרות ביציאה לטיול הזה. להנות היא אחת מהן. גם להכיר אנשים חדשים. ותרבויות חדשות. ומקומות. אבל הדבר שאני הכי רוצה לעשות? זה להוכיח לעצמי, ולכולם, שאחרי הכל - יותר משהעולם אכזר, כמאמר השיר, הוא בעיקר עולם נהדר.

החלום שלי הוא לסיים את הטיול, להגיע הביתה בשלום, לשבת על הספה, ולהצליח להגיד לעצמי - what a wonderful world, הא?

להצטרפות לקבוצה שקטה עם הבלוג בכל יום >> https://chat.whatsapp.com/FkASvz8p2N34C0K1i2ImtM