אחרי שבפוסטים הקודמים קיפצנו בין שני איי החוף הידועים ביותר של קנקון- קוזמל ואיסלה מוחרס- התיישבנו ביבשת ל-3 לילות אחרונים של הטיול. בחרנו בפלאיה דל כרמן משלוש סיבות:
- אפשר לצאת ממנה לסיור לבירת המאיה המפורסמת צ'יצ'ן-איצה (no chicken pizza!).
- היא קרובה יחסית לשדה התעופה של קנקון, אליו היינו צריכים להגיע ב-9 בבוקר.
- היא לא קנקון.
המרכז התיירותי של העיר הוא שדרה 5, ולכל אורכה יש מסעדות, מלונות וחנויות מזכרות. כשאתם בוחרים מלון, עליכם לחשוב כמה חשוב לכם להיות קרובים למקומות הבאים, שכולם מרוכזים בתחילת השדרה: טרמינל האוטובוסים של ADO, המעבורת, בנקים אמיתיים, חוף הרחצה הפתוח של פלאיה-קאר מדרום למעבורת, נקודת המפגש ליציאה לסיורים שבשדרה 10 (ליד מסעדת רולנדיס שמסומנת במפה). המלון שלנו היה בצד הרחוק של השדרה, וזה הוסיף לנו די הרבה הליכה כל יום. הוא מסומן במפה, אך לצערנו גם עליו איננו יכולים להמליץ, בעיקר בגלל יחס אטום שקיבלנו מהצוות. אנו כן יכולים להמליץ על 2 מסעדות שקרובות אליו:
- Chez Celine- בעיקר בזכות המאפים הצרפתיים. אם יש Paris-Brest, לא לוותר עליו (50 פסו). גם הפוגאס סלמון טעים.
- Bodeguita de Medio- מסעדה קובנית (בתמונה). כמעט כל ערב יש שם להקה חיה שתענוג לשבת ולהקשיב לה. גם המוחיטו טוב. על המנות הקובניות המיוחדות, שהיו יקרות ולא טעימות במיוחד, אפשר לוותר ולאכול קודם במקום אחר.
היום הראשון, שהיה גשום והפכפך, השאיר לנו ברירה אחת בגדול- שיטוט ושופינג. סימנו לכם במפה 2 כספומטים של בנקים (HSBC, Banregio) בהם אפשר למשוך גם דולרים (כשיש). אל תתפתו למשוך בכספומטים הפזורים לאורך שדרה 5. אם לא הצלחתם למשוך דולרים בבנק, משכו פסו בסנטנדר, שם העמלה היא הנמוכה ביותר (סימנו לכם במפה סניף אחד, יש עוד).
בחיפושינו אחר בנק, הגענו לשני אתרים חיוניים למוצ'ילרים: מכבסה ואוכל זול.
במכבסת “אקוקלין” שאחרי סופרמרקט מגה, תשלמו 14 פסו לקילו. הכביסה תהיה מוכנה תוך 3 שעות, גם אם תגיעו אחר”צ, ותימסר לכם מגוהצת וריחנית. אם יש לכם יותר מ-4 קילו, תוכלו לבקש הפרדה בין כביסה לבנה וצבעונית בלי תשלום נוסף.
ובחניון של מגה עצמו, בצד של רח' 14 צפון, תמצאו (אם יהיה לכם מזל) עגלת טורטיות שמופעלת ע”י אבא ובן. לכו בעקבות המוזיקה והאנשים, ולא תתאכזבו. כל טורטיה קטנה תעלה לכם 15 פסו, וכל בקבוק מיץ טבעי יעלה לכם 10 פסו. שבו, מלאו תוספות, תהנו מהמוזיקה, תביטו באנשים אמיתיים אוכלים ועובדים, ותאכלו בידיים (כן, גם את האורז). מוזר ככל שזה נשמע, זו אחת הארוחות הטובות שאכלנו במקסיקו, ועד עכשיו אנחנו נזכרים בה.
למחרת השכמנו קום והלכנו לנקודת המפגש של הסיור לצ'יצ'ן איצה. את הסיור עצמו מצאנו כאן ומחירו 42$- הזול ביותר שמצאנו שכולל גם את מחיר הכניסה לאתר, התחבורה, המדריך, האוכל, וכניסה לנביעה (סנוטה) קדושה למאיה, שהיא גדולה ומרשימה וניתן לשחות בה. שפת ההדרכה נקבעת לפי השפה בה שולטים רוב המשתתפים. במקרה שלנו החליט המדריך לדבר בספרדית, אבל יכולנו לבקש הסבר באנגלית אם לא הבנו.
האתר עצמו הוא עיר קטנה של מקדשים, לכל אחד מהם תכלית אחרת. הפירמידה של אל הנחש קוקולוקאן, שהיא גולת הכותרת, מאפשרת להבין כמה מדויקים וידענים היו אדריכלי המאיה, ועל כמה דברים הם חשבו לפני שהניחו את האבן הראשונה. אל תהיו בורים- הקשיבו להסברים.
אגב, מי מכם שזוכר את התוכנית המצוירת “אלף ואחת אמריקות” ישמח לגלות שמשחק הכדור ההוא אמיתי לגמרי- כולל הקפטן שראשו נערף בסוף המשחק. גם על כך תקבלו הסבר מפורט, שיבהיר לכם למה זה המשחק הקשה בעולם, ועד כמה הייתה שונה תפיסת העולם של המאיה משלנו.
הסיור מאפשר בסה”כ שעתיים באתר, מתוכן שעה בליווי המדריך ושעה חופשית. אם אינכם אנשי מקצוע, לא צריך יותר מזה- ניתן להתרשם מכל המבנים בהליכה נינוחה של שעה, החום מתיש (כובע, מקדם הגנה והרבה מים הם חובה), ועד כמה שראינו אין שירותים אלא בחוץ, כך שקשה להישאר יותר מכך.
האוכל במסעדה הכלולה בסיור היה בסדר- רוב התבשילים הבשריים היו של חזיר, לכן מצאנו עצמו אוכלים בעיקר סלטים ותוספות. צמוד למסעדה יש חנות מזכרות גדולה, ויקרה מאוד. חכו לפלאיה דל כרמן, שם תמצאו הכול במחירים שפויים יותר, עליהם תוכלו גם להתמקח.
משם נסענו לסנוטה. לפני השחיה יש להתקלח, ואל הנביעה יורדים בגרם מדרגות ארוך. אל תירתעו מהריח הטחוב של המים- השחיה מרעננת מאוד אחרי החום של צ'יצ'ן והארוחה. כיוון שהעומק הוא 45 מטר, איש לא ימנע מכם לקפוץ, והשומר ישמח לצלם אתכם. לא נהרוס לכם את מראה המים עם תמונות שלנו בבגדי ים, אבל הנה הדרך לשם. לאוהבי נופי ארצנו זה ודאי יזכיר משהו.
כאן (כלומר, באוטובוס של ADO לשדה התעופה- 78 פסו) הגיע הטיול המופלא שלנו לסופו.
עברנו מרחקים אדירים, פגשנו את מיטב יצירות האדם והטבע, אנשים טובים וחיות מופלאות, למדנו קצת היסטוריה ושפשפנו את הספרדית. תמיד טוב לצאת ולהיזכר כמה גדול העולם בחוץ, וכמה נפלאות הוא מזמן למי שמוכן ללכת, להביט ולהקשיב.
להתראות בטיול הבא!