יום הולדת 30 הוא תירוץ טוב לעשות דברים שאף פעם לא עשיתם- לקפוץ ממטוס, לעלות על ספינת הפיראטים בסופרלנד, לאמץ תחביב חדש- וכמובן, לבקר בארצות חדשות.

בן זוגי יותם תכנן טיול שכולו הפתעה- עד נתב”ג ידעתי רק שנוסעים לכיוון הכללי של ארה”ב.

התחנה הראשונה הייתה ניו-יורק סיטי- פעם ראשונה בשבילי. טיסה של Aeroflot עם קונקשן במוסקבה הביאה אותנו, באיחור של 4 שעות, ל-JFK. כדי להגיע משם לעיר עליכם לנסוע ב-Airtrain, הרכבת החינמית המקשרת בין כל הטרמינלים של השדה, עד לתחנת ג'מייקה, שם תתחברו לרכבת התחתית. קו E ייקח אתכם עד לתחנת Penn, אחת מהתחנות המרכזיות הגדולות במנהטן, שקווים רבים עוברים בה.

נסיעה בודדת בתחתית עולה 2.75$. על הנסיעה מג'מייקה תצטרכו להוסיף 5$. במכונות האוטומטיות בג'מייקה אפשר לקנות “מטרוקרד” ולהטעין בו כסף, או לרכוש כרטיס חופשי שבועי- אנו לא הצלחנו להבין לאילו קווים הוא תקף, אבל שווה לנסות לברר.

את הלילות עשינו אצל חברים בריברדייל- שכונה בברונקס שחיים בה לא מעט יהודים וישראלים, ובהתאם ניתן למצוא בה בתי כנסת ועסקים כשרים לרוב. החביב עלינו הוא Loeser's Kosher Deli ליד תחנת הסאבוויי של רח' 231, שם תוכלו לקנות כריך קורנדביף נדיב עם חמוצים תוצרת בית.

את הימים עשינו בעיקר בהליכה. נסיעה אחת במטרו לנקודת ההתחלה, ואחת הביתה בסוף היום. הטיפ הכי טוב במצב הזה הוא להוריד מפה offline מ-google maps, ומפה של קווי הסאבוויי, כך שגם אם אין לכם אינטרנט במהלך היום תוכלו לחפש ולשמור מקומות, לדעת איפה אתם ואיך להגיע למחוז חפצכם.

בבוקר הראשון התחלנו בתחנה הראשונה והדרומית ביותר של קו 1 של הסאבוויי- South Ferry. משם ניתן לקחת את המעבורת החינמית לסטטן איילנד, שמספקת מבט יחסית קרוב על פסל החירות. טרמינל המעבורת נמצא מרחק הליכה קצרה מהתחנה. המעבורת יוצאת פעם בחצי שעה והנסיעה אורכת כרבע שעה לכל כיוון. כשתגיעו לצד השני, רוצו מהר- אולי יש מעבורת שתכף יוצאת חזרה.

בפארק באטרי הסמוך לתחנה יש 3 אנדרטאות שונות, המנציחות את חללי מלחמת העולם השניה ואת אנשי הצי הסוחר שמתו בים. הפארק עצמו מאוד יפה ושליו. אם היום יפה ויש זמן, אפשר לקחת אוכל מאחת העגלות העומדות בפתחו (7$ לארוחה בשרית) ולאכול בין העצים והציפורים.

משם המשכנו (ברגל, ברגל) דרך פסל השור שהפך לסמלה של הבורסה בניו יורק, לאנדרטת הזיכרון לאירועי 9/11 הנמצאת ברח' גריניץ' 180. האנדרטה מיוחדת מאוד, ואפשר לבהות במים הזורמים אל האינסוף זמן רב. היכן שעומדת האנדרטה הזו כנראה לא ייבנה דבר, אבל מסביב אפשר כבר לראות איך נבנים בניינים חדשים וגבוהים אשר נושאים גם הם את השם “מרכז הסחר העולמי”.

משם הלכנו לכיוון צ'יינטאון, שמשלבת מלכודות תיירים בדמות מסעדות סיניות, וחנויות מכולת סיניות עם 30 סוגי ג'ינג'ר ואף אות באנגלית. מרכז השכונה הוא במפגש הרחובות Canal & Grand, והיא מתפרשת סביבם עד לנקודה שבה תפסיקו לראות קמיעות מזל אדומים מקשטים את פנסי הרחוב.

השעה כבר הייתה אחר”צ כשיצאנו משם, רעבים בעיקר לקפה ועוגה. את מבוקשנו מצאנו ב-Dominique Ansel Bakery, שטוענת שהיא-היא ביתו של ה”קרונאט”- קרואסון ממולא בצורת דונאט. הטעם דומה להפליא לסופגניה של חנוכה, והמרקם צמיגי ונעים. נסו גם את ה”בוסטוק” חמאת בוטנים, מאפה עגול שאין לי דרך להגדירו מלבד עשיר וטעים.

מתודלקים בקלוריות העודפות האלו ובאייס קפה טוב, וקלים ב-25$ בערך, יצאנו לכיוון טיימס סקוור. כהגענו כבר היה חושך, ומסכי הפרסומות הענקיים הידועים היו בשיא זוהרם. ה”כיכר” וקטעי הרחוב שסביב לה הם מקדש צרכנות הומה, עם חנויות בגדים ומותגים כמו דיסני, m&m, וגם מותגים שכנראה אינם מוכרים מחוץ לעיר, כמו NY line friends, שם השומר בכניסה יכווין אתכם לתור אם ברצונכם להצטלם עם הדובי הענקי שבכניסה. כן, עד כדי כך.

את רעב הערב שברנו במסעדת המבורגרים בשם The Counter, שם אפשר לבנות לבד המבורגר עם תוספות בלי הגבלה במחיר שמתחיל מ-12.5$- לפני מס. מהר מאוד תשימו לב שכל המחירים המוצגים בארה”ב אינם כוללים מס מכירה (sales tax), אך בעת התשלום תקבלו את המחיר הכולל. שיעור המע”מ משתנה בין המדינות. בניו-יורק הוא 8.8%.

חזרנו שבעים ומרוצים למשכננו הפרברי, לישון קצת לפני היום הירוק המצפה לנו מחר (רמז-רמז!)

על כך- בפוסט הבא.