אחרי שבוע וחצי של מזג אוויר הפכפך ולא מעט גשם, התשוקה לשמש וים לא נתנה מנוח. הייתי חייבת לעשות איתה משהו. מי שמכיר קצת יפן ודאי יחשוב מיד על אוקינאווה (Okinawa), המרכזי בשרשרת איים טרופיים קטנים שמשתרעת בין יפן לטייוואן. אבל בעוד 4 האיים המרכזיים של יפן מחוברים ביניהם ברכבת, שרשרת האיים הזו נגישה רק בטיסות יקרות למדי.
אם התקציב שלכם מוגבל ו- JR Pass הוא אמצעי ההתניידות שלכם, אל דאגה. ישנם כמה חופים חוליים וצלולים ב-4 האיים שנועדו בדיוק בשבילכם. יומיים לפני הטיסה מטוקיו התחזית אמרה דבר אחד: שמש!
הבחירה שלי נפלה על שירהאמה (Shirahama), עיר חוף פופולרית בקרב נופשים יפנים, עם חצי קילומטר של חוף חולי שמנמן ולבן, מים צלולים, והדבר הכי קרוב שיש ביפן ל”תרבות חוף”, כפי שניסחו זאת רשימות שונות.
שירהאמה נמצאת בקו ישר דרומית לאוסקה. המסע ברכבת מאוסקה או קיוטו ייקח 3-4 שעות, ובין החלפת רכבת אחת ל-3. הכול תלוי בשעה בה תצאו לדרך. אולי גם אתם תזכו לנסוע בקרון מגניב שכזה, שחוגג את Adventure World, גן החיות המגוון של שירהאמה שמתגאה בפנדות ופינגווינים קיסריים, כולל גורים/גוזלים שנולדו ממש לאחרונה.
נסיעות ארוכות כאלו הן גם זמן מצוין להפסיק לקנא באוכל של שכניכם לספסל, ולהביא משלכם. תחנות הרכבת, כפי שכבר אמרנו, הן ה-מקום לאכול כמו יפנים. ואולי תופתעו, אבל עוף מטוגן הוא רכיב די מרכזי בפאסט פוד היפני, מהמדפים החמים של חנויות הנוחות כמו Lawson, FamilyMart ועד לבנטו הקר שיחמם לכם את הבטן בנסיעה. מה שנקרא, נכס עוף ברזל.
היום הזה, שהתחיל בהימג'י ובמקדש Engyo-ji הקסום, התקרב לסיומו בשירהאמה בשעת ערב מאוחרת. תחנת הרכבת נמצאת בחוף המזרחי של העיר, ואתם רוצים להגיע לחוף המערבי, לכיוון Shirahama Bus Center. כאן תוכלו למצוא את לוח הזמנים של האוטובוס המקומי, שמחירו 340 ין לכיוון והוא פעיל עד 22:00.
תרבות החוף של שירהאמה היא עניין של השנים האחרונות. הריוקנים (בתי הארחה מסורתיים) הפזורים בעיר, כמו Minsyuku Katsuya, היו הרבה לפניה. הצעיר שפתח לי את הדלת בעשר בלילה נראה כאילו הערתי אותו (או הפרעתי לו באמצע טריפ). הבית שנכנסתי אליו נראה כאילו לא השתנה מתקופת אדו: הקומה התחתונה הייתה ערוכה סביב חצר פנימית שנשלטה כמעט כולה על-ידי בריכת דגים מוקפת במיטב הצמחים והסלעים של הגינון המסורתי. כל הדלתות הפנימיות היו מחיצות הזזה מנייר. והחדרים? לפי הספר.
במטבח פגשתי את קוני, צעירה גרמנייה שהיו לה כמה ימים פנויים אחרי נסיעת עבודה לאוסקה. לשתינו הייתה תוכנית אחת ויחידה ליום המחרת: להשתזף!
חוף שירהאמה הוא כמעט העתק של חוף בונדי המפורסם בסידני. השמש לא הכזיבה, אבל להפתעתנו היו מעט מאוד אנשים. היינו היחידות בבגדי ים. זוג תיירות סיניות התקרבו למים בלבוש מלא כדי להצטלם מאות תמונות, אבל אף אחד לא נכנס למים. אולי זו הייתה רק העונה – החום עוד היה רחוק מהשיא הנורא של הקיץ היפני. אבל לא היה לי ספק שאם הגעתי עד כאן, ואם השמש כבר האירה פנים, אני נכנסת עד שורשי השערות!
איך לתאר את תחושת הים סביב הרגליים והרוח על הגוף אחרי כמעט חודש ביבשה, עם לא מעט אפור וגשם בדרך? מזל, הקלה. משהו שמזכיר קצת את הבית בארץ כל-כך זרה.
מי שקריר לו יכול למצוא בקרבת החוף אמבטיות רגליים פתוחות, מלאות במי נביעות חמים שמזינים גם את האונסנים הרבים בסביבה. טיול לכל אורך החוף יביא אתכם גם למזח הדייגים, שם אולי תזכו לראות עיט צולל ותופס דג שנזרק אליו, וגם כמה בריכות גאות נסתרות, שמהן תוכלו להשקיף על קו החוף החולי כמו על עולם אחר ורחוק. אין תמונות של הכול. תדמיינו, או שתבואו.
כאמור, יש ביפן ה”יבשתית” לא מעט חופים חוליים שיענו על הצורך שלכם בבריחה לים. מה יש לקחת בחשבון כשבוחרים ביניהם?
- תחזית – העונות ביפן הן המלצה בלבד, ובהחלט לא קובעות מסמרות לגבי הסיכוי לגשם. בגלל הטופוגרפיה ההררית וקווי החוף המפותלים, מזג האוויר יכול להשתנות מהותית גם בין אזורים סמוכים. לכן, תמיד בדקו את התחזית, ולכו על זה רק באם ביעד שלכם צפויים יומיים רצופים של שמש לפחות.
- נגישות – לפני שאתם מזמינים לינה, בדקו מה מרחק הנסיעה ברכבת ובאיזה שעות היא אפשרית. זכרו שאין ביפן רכבות overnight, אלא לכל היותר רכבות שמסיימות את נסיעתן בשלוש בלילה. האוטובוסים המקומיים מסתיימים לפני חצות ללא יוצא מהכלל, ומונית לא תמיד תהיה בנמצא.
- עוד נגישות – ברוב מקומות הלינה דלפק הקבלה אינו מאויש בלילה, ולכן תהיו חייבים להגיע בשעת ערב סבירה.
- ועוד קצת נגישות – אם אתם שוקלים לנסוע לחוף באופניים, בדקו שהדרך לא עוברת בכבישים מהירים. ישנם קטעי כביש ללא שוליים שבשום אופן אינם מתאימים לאופניים, ולכן אם אינכם בטוחים, או שהדרך ארוכה, קחו אוטובוס. אני בזבזתי ככה לילה ושעות של רכיבה בנסיון להגיע לחוף Katsurahama, ולבסוף נאלצתי לשוב על עקבותיי פחות מקילומטר מהחוף.
עד כאן גלים והטפות. הJR תכף נגמר, המטוס תכף ממריא, וכמה שניסינו לברוח ממנה כבר לא יעזור לנו. אנחנו באים, טוקיו, תרגיעי.
