אני ממשיכה עם Mori Point - והפעם מתפעלת מהפריחה לאורך המסלול. והיה הרבה ממה להתפעל!
התחלנו עם מקבצים נהדרים של ה-Indian Paintbrush בכל גווני צהוב, כתום ואדום. זהו Castilleja affinis - המכחול האינדיאני החופי.
אחד הצמחים שראיתי בכל מיני מקומות, במקבצים ממש על השביל הוא הצמח בתמונה הבאה: בתחילה הייתי בטוחה שהוא אחד הפולשים. הוא נראה בדיוק כמו הבבונג הזהוב שגדל אצלינו במדבר. אבל זהו Matricaria discoidea, בבונג מקומי ששמו העממי PIneapple weed - עשב האננס, בגלל הריח:
אבל עיקר השמחה היתה מרבדי הפריחה הנפלאים של ה-Lasthenia minor שנקראים Goldfields, שדות הזהב. ועכשיו אפשר להבין למה הם נקראים כך:
בפארק Mori Point נעשות עבודות לבעור הצמחיה הפולשת, ולהשבת המערכת האקולוגית לקדמותה. בין השאר מפזרים שם זרעים של פרחי בר מקומיים. התוצאה פשוט מרהיבה.
בין שדות-הזהב פרחו גם פרחים אחרים - ה-Layia - ששמה העממי Tidy-Tops:
ואז היתה פשוט חגיגה של לאיות: שדות שלמים ומחייכים שלהם. החבל בקצה התמונה מסמל אזור של השבה לטבע, כדי שלא ידרכו על הפרחים גם מחוץ לעונת הפריחה:
פריחה מרהיבה מעל האוקיאנוס, פשוט חגיגה:
פה ושם בין הצהובים ראינו נקודות כחולות: אם אני לא טועה, זהו Lupinus bicolor, תורמוס דו-גוני, שפגשתי לפני 5 שנים בפסגת הר דיאבלו -
וגם העשב כחול-העין פרח שם:
השילוב, של צהובים, צהובים-לבנים וסגולים הוא ממש נפלא:
ויחד עם גלי האוקיאנוס, ההנאה מושלמת:
מעבר לאחד המפרצים אפשר לראות את העיירה השכנה, פסיפיקה:
ופה ושם באוקיאנוס יש סלעים מעניינים, והגלים נשברים עליהם בצורה נהדרת.
היו גם מקבצים רבים של חיננית חוף-הים, Seaside Daisy (בלטינית Erigeron glaucus):
מה אומר? לרוב אני לא מתלהבת כל כך מבני משפחת המורכבים. אבל כשהם פורחים במרבדים - אי אפשר שלא להתלהב! כמו החרציות (עטורה - כאן וכאן; וגם דביקה) והסביונים (אביבי וערבות) אצלינו, וכמו שדות-הזהב והלאיות כאן.
ושוב הרשימה מתארכת, וזו כבר רשימה שלישית ולא כתבתי עדין מי היה מורי, ולמה יש לו נקודה... לכן תהיה גם רשימה רביעית מהמקום הזה.
את התמונות צילמתי ב-Mori Point, בתאריך 20.5.18. מוזמנים להקליק על התמונות על מנת לראותן בגודל מלא.
