נהיגה ונסיעה בהודו היא עסק לא ממש בטוח. בערים כל אחד נוהג לפי ראות עיניו, ואילו מחוץ לערים, ברחבי המדינה או בין מדינה למדינה, הדרכים הם לרוב במצב גרוע, והתוואי שלהן עובר במקומות מאוד מסוכנים. אולם למרות האמור, אין הרבה מה לעשות, אתם עדיין צריכים להגיע ממקום למקום, אז כדאי שלפחות תכירו את מאפייני התחבורה בהודו.
ריקשות אופניים וריקשות ממונעות
אוטו-ריקשה: תלת-אופן ממונע, כלי התחבורה העיקרי בערים ההודיות. הנסיעה באוטו- ריקשה היא לעיתים מפחידה, תמיד מחניקה, אולם מאוד יעילה. בריקשות הממונעות יש מקום לשני נוסעים (נתון לשינויים), אין דלתות והגג הוא מבד קנווס. בערים השונות תמצאו ריקשות שונות. מחיר נסיעה בריקשה הממונעת הוא לרוב מחצית מחיר הנסיעה במונית רגילה. מיותר לציין שהנהגים לא מתייחסים לחוקי התנועה. להגיע מהר היא המשימה החשובה, וכדי להשיג אותה הנהגים לא יהססו לעקוף, לנסוע מהר, וכמובן החשוב מכל לצפור.
ריקשות האופניים: הגרסה הישנה והאיטית של הריקשה הממונעת. יתרון הנסיעה בריקשת האופניים, הוא שניתן לנסוע בריקשה ברחובות יותר צרים והתרומה לאיכות הסביבה. הרבה פעמים נכמרים הרחמים למראה ההודי הכחוש שמנסה לסחוב את התיירים המדושנים. טובי הלב יורדים בנקודות הקשות כדי להקל על הנהג בדיוושו. חשובלהסכים על מחיר הנסיעה לפני שמתחילים בנסיעה.
מוניות ואוטובוסים
מוניות
תוכלו למצוא מוניות ברוב הערים הגדולות בהודו. ברוב המוניות יש מונה, מה שלא מבטיח שהוא יהיה בשימוש.
אוטובוסים מקומיים
נסיעה באוטובוס הודי מקומי היא חוויה מדהימה ומתישה כאחד. הנסיעה לוקחת זמן רב. לא בגלל מהירותו של הנהג חלילה (הוא הרי טס וצופר), אלא בגלל שהאוטובוסים נכנסים לכל כפר וישוב אחר באזור. שכיחות למדי הן עצירות לאורך הדרך. באוטובוסים המקומיים יש לרוב ספסלים של שניים או שלושה מושבים. אולם אתם תמימים, אם אתם חושבים שישבו בהם רק שניים או שלושה אנשים. מדהים כמה הודים, על סליהם ותרנגולותיהם (ולפעמים גם כבשים) יכולים להידחס בספסל זוגי.
האוטובוסים הממשלתיים Government Bus: ברג`סטן ובלאדק, פועל אותו שרות. האוטובוסים הממשלתיים הם נוחים ועל פניו נראים יותר מאורגנים.
אוטובוסים מאורגנים
כדי להגיע מיעד תיירותי אחד למשנהו (ממנאלי לדהרמסאלה למשל), משתמשים בשרות האוטובוסים המאורגנים שמארגנות חברות התיירות. לא תהייה לכם בעיה למצוא את החברות, הן נמצאות בכל מקום, לרוב גם בכל גסט האוס. כאשר אתם מזמינים את הכרטיס, בקשו מקום בחלק הקדמי של האוטובוס. החלק האחורי נוטה לקפוץ בצורה מחרידה (תורם לכך מצב הכבישים הגרוע).
בדרך כלל האוטובוס יהיה מלא בישראלים. אולם הרבה פעמים תמצאו את עצמכם עם עוד הודים הנוסעים לחופשה. זאת יכולה להיות חוויה מעניינת, אולם הרבה פעמים ההודים יכולים להיות קולניים, לא פחות מהישראלים. ולכן, מומלץ להצטייד באטמי אוזניים. בנסיעות ארוכות, זמן היציאה הוא לרוב בלילה.
רכבות
בהודו ישנה רשת נרחבת של רכבות, ואם יש ביכולתכם להגיע אל היעד שלכם באמצעות רכבת, לא כדאי לכם לפספס את החוויה. כמעט בכל תחנת רכבת ניתן לקנות חוברת רכבות מפורטת מאוד הנקראת Trains at a Glance (30 רופי). כשלומדים כיצד להשתמש בה, ניתן להפיק ממנה מידע רב. כאשר אפשר לשלב את הנסיעה גם עם אוטובוסים כדאי לפנות לסוכן נסיעות מקומי ולברר מהי הדרך הנוחה ביותר.
לרוב הרכבות לא תוכלו להשיג כרטיס נסיעה מהיום להיום, ולכן כדאי להזמין כרטיס כמה שיותר מוקדם (בדרך כלל יום לפני זה מספיק, מאזורים תיירותיים כמו גואה יש להזמין כ-5 ימים מראש).
הזמנת הכרטיסים, נעשית בצורה מאוד מאורגנת, במשרדי הרכבת. שימו לב שלרוב יש תור מיוחד לנשים או לתיירים באופן כללי, עם מכסת מקומות שמורה. באם יש תור גם לתיירים וגם לנשים, על הנשים לפנות לתור התיירים.
הזמנת הכרטיס
דבר ראשון יש לברר איפה יש טופס למילוי. ממלאים את הפרטים הידועים כמו: שם, גיל, מחלקה מבוקשת, תאריך ויעד הנסיעה. בכל שאר הפרטים שלא תדעו לענות עליהם יעזרו לכם הפקידים ההודים. בהרבה מהמקרים בבואכם בבוקר הנסיעה לתחנת הרכבת, תשמחו לגלות שעל כל קרון יש רשימה של הנוסעים בקרון.
רוב התרמילאים נוסעים בהודו במחלקה שניה. התנאים סבירים, רק שיש לקחת בחשבון שאין מזגן. המושב שינה המועדף על התרמילאים הוא העליון. בניגוד למושב השינה התחתון שמשמש בשעות היום כמושב, על העליון אף אחד לא יישב, ותוכלו לברוח אליו אם מאסתם בשיחות עם הנוסעים, ולאכסן שם את תרמילכם.
ישנם קרונות עם מיטות בשתי קומות, ארבע מיטות בתא פתוח (S3) וקרונות עם מיטות בשלוש קומות, שש מיטות בתא (S2). תוספת מזגן תצוין על גבי הכרטיס באותיות AC לפני האות S. בלילה לא ממש צריך מזגן אך, הקרון אטום והנסיעה שקטה יותר. כמו כן, מצורפים בקרון כזה גם כרית, סדין ושמיכה. המחיר הוא פי ארבע ויותר מקרון ללא מזגן. בקרון מחלקה ראשונה תמצאו תאים סגורים של ארבע או שש מיטות. לא בכולם יש מזגן. ישנן רכבות אקספרס עם אוכל ושתייה הכלולים במחיר. הן מהירות נוחות ויקרות ונוסעות רק בנתיבים הראשיים.
מאוד מאוד חשוב לשים לב לחפצים האישיים. הרכבת היא הזדמנות טובה להתחיל לעשות שימוש בשרשראות, מנעולים ועוד שאר חפצי עגינה שהבאתם מהבית. קשירת התיק למושב שלכם, אינה מהווה אלטרנטיבה להשגחה על החפצים האישיים. מיותר לציין שאת חפצי הערך, אף פעם, אבל אף פעם, אל תשאירו ללא השגחה, גם לא כשאתם הולכים לשירותים. לאחר כל האזהרות, ניתן רק להנות מהנסיעה ברכבת. זוהי הזדמנות מצוינת לקשור שיחה עם ההודים שמאוד מתעניינים (המשפט הפותח הוא: "What is your good name; what is your good occupation"), לפתח מיומנויות במשחקי קלפים, וסתם לבהות בנוף המהמם שעוברים דרכו ולחשוב מחשבות רחוקות.
ברכבת יש שירותי מזון (הטאלי המפורסם), שתייה (מוקדם בבוקר תתעוררו לקריאות "צאי, צאי"), חטיפים הודים מעניינים, בננות ועוד ועוד.
יש גם קבצנים לרוב (לשמור על התיקים), הרבה מהם לא יעזבו אתכם עד שלא תתנו להם סכום כסף. המראה הקשה הוא של הילדים הקטנים שעובדים בניקיון הרכבת, או שלוקחים את אחיהם היותר קטנים בניסיון לקבל פרוטה. תופעה מעניינת הם אותם "גברים נשים" המקבצים נדבות ברכבת. הם די אגרסיביים ואלימים, ואם תאמרו או תסתכלו במבט שירגיז אותם, הם לא יהססו וימהרו להתגושש איתכם. ההודים עצמם, עושה רושם שכבר למדו את העניין, נותנים להם פרוטה וממשיכים הלאה בענייניהם.
רכבות האקספרס
רכבות הרבה יותר חדישות, ומהירות מהרכבות הרגילות בהודו. הרכבת היא ברמה גבוה - כמו רכבות באירופה, כל המחלקות הן ממוזגות, ובכלל הכל נקי ומצוחצח. רכבות האקספרס, לא מגיעות לכל היעדים וכדאי לבדוק האם רכבת האקספרס מגיעה אל היעד שלכם. רכבת הנסיעה ברכבת האקספרס היא מעט יותר יקרה אולם כאמור, הרבה יותר נעימה ומהירה, בזכות מיזוג האויר ומהירות ה"שיא", לא רק במחלקות ראשונות.
רכבת מסוג אחר...
בניו דלהי ניתן לעלות על רכבת שנוסעת ברחבי חבל רג`אסטן ועוצרת בכמה תחנות שבהן ניתן לצאת ולטייל: Palace on wheels. היציאה היא מתחנת הרכבת Contonment Railway Station שבדלהי והתחנה האחרונה היא Agra .הרכבת מציעה שירות אישי ברמה של חמישה כוכבים! הרכבת ממוזגת ויש בה שירותים ובהם מים חמים וקרים. המחירים בהתאמה גבוהים יחסית (250-450 רופי ליום, תלוי אם זה חדר יחיד זוגי או משולש), לילדים (גילאים 5-12) המחיר נמוך בחמישים אחוז.
אתר האינטרנט של הרכבת המלון: www.palaceonwheels.net
לאחרונה הודיעה ממשלת הודו, כי היא מעלה את מחירי הנסיעה ברכבות בכל רחבי הודו, מתוך מטרה לנצל את הכסף לצורך שיפור בטיחות הנסיעה. שר הרכבות, אמר כי מחירי הנסיעה ברכבת לא הועלו מזה שנתיים, ועל כן עתה יש חובה בהתייקרותם לצורך השיפורים. עוד אמר כי ההעלאה המקסימלית במחירי הנסיעות תהיה עד 7% בלבד, כלומר השינוי במחיר יהיה בין רופי בודד ל-100 רופי, תלוי באורך הנסיעה ובמחלקה בה נוסעים.
אתר הרכבות הרשמי של הודו: www.indianrail.gov.in
טיסות
בהודו פועלים ארבעה שדות תעופה בינלאומיים, הסמוכים לערים ניו דלהי, בומבי (מומבי), כולכתה ומדרס (צ`נאי). טיסות פנים מקצרות את זמני הנסיעה בטיול אך כמובן מייקרות אותו. בדרך כלל אין בהן צורך, אולם יש מקרים שכדאי לקחת טיסה, למשל מדלהי ללה.
האתר הרשמי של אינדיאן איירליינס: www.indian-airlines.nic.in
ולפני סיום: צפירות - כנראה שנהגי הודו למדו לצפור, עוד בטרם למדו לנהוג. על כל האוטובוסים והמשאיות תלויים מאחורי שלטי "please horn". הצפירה מקדימה כל פעולה שנעשית, יש סימני צפצוף מוסכמים ל: "תיזהר, אני מאחוריך", "אני עוקף אותך" וכו`. רועש ומעצבן, הצפירות הן חלק מהעניין ולכם נותר רק להשלים עם העובדה המרעישה, ההודים מצפצפים על העולם.
לתחילת הכתבה
יוצאים לטיול תרמילאים בהודו? כל המידע לטיול שלכם במקום אחד מאתר "עפתי" >>
התמונות צולמו על ידי משפחת שפירא
