נופים עוצרי נשימה בסין
מעבר לתרבות וההסטוריה העשירה של סין, מדינה זו מצטיינת גם במגוון הנופים העצום ועוצר הנשימה שלה. כתבינו מגלים הרים מושלגים, טרסות ציוריות, עמקים מן האגדות וטבע פראי וקסום במסעם מליג`יאנג ועד מקאו.
מעבר לתרבות וההסטוריה העשירה של סין, מדינה זו מצטיינת גם במגוון הנופים העצום ועוצר הנשימה שלה. כתבינו מגלים הרים מושלגים, טרסות ציוריות, עמקים מן האגדות וטבע פראי וקסום במסעם מליג`יאנג ועד מקאו.
בסמוך לגבול הפקיסטאני נמצאת אמריצר (Amritsar) העיר הגדולה ביותר במדינת פונג`אב (Punjab) , שפירושה בהודית "בריכת משקה האלמוות". בעיר גרים כמיליון תושבים והיא מפורסמת בעיקר בזכות מקדש הזהב הקדוש לסיקים שמהווים כשליש מאוכלוסיית העיר. זוהי מעין תחנת מעבר למטיילים רבים בדרך למעבר הגבול הבינלאומי בין הודו לפקיסטאן שבוואגה (Wagha)הנמצאת במרחק 30 ק"מ מערבה.
בזמן שברקע התרחשויות ה-11 בספטמבר והמולת החג הלאומי של סין, פרידה עושה סיור קניות בעיר ומבקרת באתרים בעיר כדי לשמור על שפיות. היא ממשיכה מערבה לדה טונג ומפספסת את הרכבת למונגוליה, תקרית המביאה אותה למחשבות פילוסופיות, אך בסופו של דבר מגיעה לאולן בטאר.
ביאנגשו שבגוואנגשי הגשם הופך ללחות, אבל אפשר סוף סוף להסתובב קצת בשדות ולהתמרח הרבה בבוץ. משם גורר שי את הבנות לשמש ולחופים של דרום סין והאי המסתורי חאינאן. שמש, תיירות בביקיני, חופים לבנים ועצי קוקוס? מסתמן שהוא לא חוזר לארץ.
סיקים, אחת המדינות הפחות מתויירות בהודו, היא המקום בו נמצא ההר השלישי בגובהו בעולם. הצטרפו לדוד המטייל במדינה היפה ומרובת הנהרות והיערות, למסע לאורך כבישים פתלתלים, במנזרים מסקרנים, בערים שוקקות אך מעל לכל בטבע פראי ורחב ידיים.
יאיר וחבריו עוזבים את הונג קונג ומיד מרגישים את ההבדל. כבר בשנזן הם מגלים שהם לא מבינים כלום - את השפה, איך לחצות כביש ואיך לעזאזל מוצאים את תחנת האוטובוסים? איכשהו הם עדיין מתגלגלים ליאנגשו, עם כל התיירים בסין בערך. הם מצליחים לברוח קצת מהמוכרים והתיירים בשייט, טיפוס קירות ודיווש ברחבי האיזור. הם מצליחים להגיע עד ללונג שנג ומיד ממשיכים לפינג אן (Ping An), אל טרסות האורז הענקיות והמיעוטים המוזרים. בסופו של דבר - חווים חוויות מדהימות ולא מפסיקים לצחוק.
סיקים היא אחת המדינות הקטנות בהודו והיא נמצאת בקצה הצפון-מזרחי של תת היבשת. כתבינו גל וערן מקנחים את הטיול במזרח הודו בביקור בסיקים. הרים לבנים, שמיים אפורים והכי הרבה שלג שראו בימי;חייהם- זו היתה מנת חלקם.
חבל גוואנגסי הוא אחד מגולות הכותרת של הטיול בסין. מככבות בו גווילין, העיר מרובת הגבעות, שסינים רבים מתייחסים אליה כמקום היפה במדינה, ויאנגשו, העיירה חביבת התרמילאים ורווית האטרקציות. נהר הלי זורם לאורך המחוז ושייט בו מהווה חוויה נדירה וטראסות האורז בצפון המחוז מספקות את אחת התמונות המזוהות עם הטיול בסין.
``הקיץ בפתח, שוב חשים בריח / לא צריך שבשבת כדי לדעת שיהיה שמיח / מקדשים בשפע / ארמונות ומים / בשיער לי זר יסמין פורח, שרה שיר שמיח ./ סופר-מריו מבשל לנו במיה ועוד דברים שיש בעונה / איפה נעשה ת`סדר?! עוד לא יודעים מה נהיה... הקיץ בפתח, שוב חשים בריח / לא
``בפסגה מעל שדות האורז, שכן לו אגם ענק ויפהפה. ואווו! פה אנחנו מתקלחים. כולם מתפשטים ותולים את הבגדים על ענפי העץ והשיחים שמסביב. סרט אמיתי. הגברים קופצים למים מיד. להם אין בעיה. ...אנחנו הנשים לעומת זאת, מתענות תוך כדי לבישת הסארום הנשי``.
המבקרים במקדש הזהב יפגשו אלפי סיקים ויתוודעו לכלים שהם נושאים בבגדיהם, לשיטת שטיפת הרצפות ולשימושיה השונים של המטריה. כתבנו מגיעים לשם, מתרשמים וממשיכים לרישיקש.
דורין ממשיכה במסעה בסרי לנקה והפעם יורדת עמוק מאי פעם אל שורשי התרבות של האי. לאחר שהות מאתגרת המנזר היא פוגשת בני מיעוטים בג'ונגל וממשיכה עם חברתה המקומית למנזר טמילי, לאחר שנים בהן נאסר הביקור בו.
עופר נוסע לנופש בתפאורה הפסטורלית של האי מלפסקאווה. במהלך השהות הוא מתוודא לנסיונות של בחורות מקומיות למצוא בעל מערבי ודן בהיבטים שונים של הסוגיה.
בצפון האי לוזון שוכנת העיר בנאווי, אחד ממוקדי המשיכה לטיול בפיליפינים. מפלי טפליה וטראסות האורז של בטאד הם בין האתרים המסקרנים באזור. כתבה זו תעשה לכם הכרות עם בנאווי.
עופר נוסע צפונה לבנאווי ומגיע לאטרקציה המרכזית באזור - טראסות האורז של בטאד. משם הוא ממשיך לעיירה סגאדה ומכיר את תרבות האיפואגו ומבקר בשוק מיוחד.
רועי וטניא מגיעים לקירגיסטן המושלגת. חוץ מלהוציא ויזה לטג`יקיסטן (איך לא..), הם צוברים חוויות בנסיעות במעברי הרים (מושלגים), במעיינות חמים באמצע הטבע (המושלג) וגם במספר מחדלים, שלא פוגמים בהנאה הכללית.
כתבינו גל וערן מטיילים בהודו והפעם נמצאים, בין השאר, בפורי הקטנה, בכלכתה בה הוד והדר שוכנים לצד העוני ומנקים את הראש באיי אנדמן השקטים. זהו טיול שופע מים בשלוש מדינות בהודו- מים קדושים, מים כחולים-ירוקים, מים שזורמים לים
מדרום לשדה התעופה בבירה, נמצאים כמה אתרי נופש נחמדים. היותר מפורסמים הם Biyadhoo ו-Villivaru, המרחקים 33 קילומטרים משדה התעופה, שניהם מנוהלים ע"י הודים.
חציית הודו ברכבת היא חוויה מסעירה אך לא פשוטה, הנופים משתנים וההמולה רבה. הדרך הטובה ביותר להשבת הכוחות היא התמקמות על חוף לבן מול מים צלולים ואוויר נקי. גילי יובל מסיימת את מסעה ומגיעה לאיי אנדמן שאת יופיים קשה לתאר, עוד כמה ימים בדלהי לקניות אחרונות.
הרבה אנשים מטיילים באירלנד, אבל לא רבים עושים זאת כתרמילאים, תוך התבססות על תחבורה ציבורית. עופר עושה בדיוק את זה ואת כל הרשמים שלו הוא מביא לפניכם. ויש גם כמה טיפים שכדאי לדעת לפני שנוסעים.
מעל פוקט נמצא מחוז פנגנגה האטרקטיבי, שכדאי לא להחמיץ אותו בדרך לדרום תאילנד. מערות, יערות גשם וכפרי דייגים הם חלק מאתרים מעניינים באזור העיר פנגנגה והמפרץ הסמוך.
האט יאיי (Hat Yai) היא מרכז מסחר דינמי וצומת תחבורה עיקרי בדרום תאילנד. יש הטוענים שהעיר מונוטונית, גדולה מדי ולא מצדיקה התעכבות של יותר ממספר שעות. אחרים נהנים מעריכת קניות בעיר, משווקי הרחוב התוססים, מהמקדשים הבודהיסטים, מהניקיון והסדר בעיר ומחיי הלילה הסוערים. כתבה זו תתיג לכם את העיר ואתריה החשובים.
מסע אל עבר חוויה חדשה לחלוטין עבורי, הן מבחינת מקום והן מבחינת תרבות. התרבות האיסאנית שונה במהותה מתאילנד המתויירת - משהו הקרוב יותר לתרבות הלאוסית עם השפעה של קדמה תאילנדית. גם סגנונות המקדשים הקרובים יותר לזאת הקמבודית ומאכלים, שהינם תערובת של המשולש התאילנדי, הקמבודי והלאוסי...
משפחת פלג הפעם בצוותא עם משפחת ארז יוצאים לבלות בעיר הבירה העתיקה של תאילנד שנקראת גם ונציה של תאילנד, שטים בתעלות, מאכילים קופים, רואים עוד מקדשים (איך אפשר שלא?!) ונהנים מהשווקים. בהמשך יוצאים לקרב נגד עלוקות בשמורת קוואיאי ומטיילים ביערות גשם מדהימים.
איותאיה היתה בעבר ממלכה גדולה ומרכז דתי חשוב בתאילנד. כיום אפשר למצוא זכר לתקופה הזאת בכל פינה בעיר. לפניכם כתבה על מקדשים ואתרים דתיים מרשימים אחרים בעיר הסמוכה לבנגקוק.
שמי ברק, טיילתי באזור באוגוסט 2006, ברשימה זו אעביר את סיפור הטיפוס\ טיול על הר אלברוס, הנמצא ברכס הרי הקווקז, בחלק הרוסי, שהוא גם ההר הגבוה באירופה (5642 מ`). המסר העיקרי ברשימה (אותו הבנתי אני עם תחילת הטיול) הוא כי המקום הוא אחד היפים והמפוספסים על ידי טיילים מארצנו, וכי טיפוס על הר מושלג אינו מחייב את המיומנויות הטכניות המורכבות אותן חשבתי שצריך, ובהחלט מתאים לטווח רחב של גילאים ולכל המינים (שניהם...).
``הרוח מחכה אנחנו אוהבים שחם, ניסע להר - הדרך יפה העליות די קשות, לא אשבר אני אשיר עם ניר (ועמיר) - my girl...`` הרוח שלנו חיכתה שיהיה מזג אוויר והרוח של המזג אוויר חיכתה כדי שלא יהיה לנו קר וגם הרוח שעמדה לנו וחיכתה בעליות וחוץ מזה... גם מפולות בהרים
במזג אוויר סוער מגיע כתבנו אל גאורגיה. מהבירה טביליסי הוא יוצא לטיול בכפרים, עולה בהרים ויורד בגאיות, תופס טרמפים ומגלה מדוע המשקה המשקה הלאומי משפיע רק עליו.
גרוזיה קיבלה אותנו בזרועות פתוחות (אפילו שקל לא שילמנו בגבול) ובגשם זלעפות, בריח תמידי של מאפים ושעווה של כנסיות, אפרת מגיעה לגאורגיה ולמרות מזג האוויר האפרורי נהנית מאירוח של כבוד ומהרבה חינקלי.
האי סרנגן (Serangan), דרומית לאי Sanur, מוכר גם כאי הצבים משום שיש באי מכלאות מיוחדות לצבים. אפשר להגיע לאי בקלות בשייט קצר או אפילו ברגל אם אין גאות גבוהה. מידי חצי שנה נערך במקום טקס הודייה המסורתי.