הגשמים מתחזקים והדרכים חסומות, אך יאיר לא מאבד את סבלנותו וממשיך להנות מהטיול בצפון יונאן. לאחר בילוי בדז'ונגדיאן הוא ממשיך לליג'יאנג ומחפש את זכר לסגנון הבנייה המסורתי. הוא ממשיך לטרק 'ערוץ דילוג הנמר' ומתכונן להמשך בדאלי.
סיפור הדרך מיועד למי שרוצה לטייל בהר מירון ``ברגליים``, ולשמוע את חוויותינו מטיול בהר היפהפה, בתקופה היפה של השנה -חודש אפריל. בינות פרחים, מטיילים מגוונים, כפרים והרים. ביום הראשון הלכנו באיזי, נחנו כמעט 3 שעות עד חרבת חוממה, וגם גילינו מהי סיביר של הר מירון. ביום השני עשינו הרבה קילומטראז`, התוודענו לבוטוליניום - חיידק קופסאות השימורים, וגם לישוב דרוזי נחמד ולכפר מעורב ונחמד פחות ל``יהוד`` העוברים בו...
אנחנו חוצים את האי הדרומי ממזרח למערב דרך מעבר באלפים הדרומיים, בדרך לגריימאות`. ביקור אצל שושי ודורי.. ויאללה - אל קרחון פוקס, עם משקפי שמש מגוחכות - רוצים לראות גם?
יאיר עוזב את העיר הגדולה בצ'נגדו ומתחיל במסע 'הדלת האחורית' אל יונאן. הרים מושלגים, עיירות וכפרים יוצרים את הנוף בדרך, בה התחנה המרכזית היא דאוצ'נג ושמורת יאדינג.
רוניה חורשת את בייג'ין על שלל אתריה החשובים והמרשימים ונשארת עם טעם חזק של עוד.
קפריסין, אי-דיאלי לאופניים. לא צריך הרבה על מנת להתארגן לטיול אופניים באי היפיפה, ואפילו פחות מאשר להתארגן לנסיעה של סופשבוע בצפון. אתם מוזמנים לקרוא על מסלול אופניים - 550 ק``מ - בין כפרים מזמנים, תושבים לבבים, עליות, ירידות, פינות חמד ועוד.
ביקור בערים ובעיירות של מזרח פולין - ביאלא ומה שלא נשאר בה, העיירה ולודווה ובית הכנסת המרשים שלה, סוביבור, חלם ומכרה הגיר שלה, זמושץ` ובלזץ. בעקבות קהילות שהיו ואינן.
לא כל נסיעה לנפאל היא בהכרח טרקים. הכתבה הבאה ממחישה זאת. ישנן הרבה אטרקציות במדינה המקסימה הזו שאפשר לראות, לחוות, להריח ולהרגיש. על החוויות מהמקום, בכתבה הבאה.
יאיר מתרשם מהאתר הארכיאולוגי המרשים של חיילי הטרה-קוטה בשיאן. משם הוא ממשיך דרום מערבה לצ'נגדו, מכיר את העיר ומבקר את הפנדות המפורסמות.
``נשים מכאן ומשם...`` חווית המפגש של בנות `מסע נשי` עם נשות הודו העליזות.. והפחות עליזות... ``מולנו בשורה ארוכה ודמומה, הן ישבו זקופות: כל אחת וה`סארי` שלה, כעין טווסים מרהיבים הפורשים את מניפותיהם, כל אחת מהן עם ברק סקרנות בעיניים, נוצצות בתכשיטיהן, ביישנות מלומדת והמון חששות באוויר.. איך תיראה הפגישה הזו?``
באוטאראצ`אל (Uttaranchal) המיתולוגיה ההינדית חיה ונושמת, או לפחות מונצחת במקדשים. כאן העליב החכם צאקשה את סאטי בתו עד כדי התאבדות, אפשר למצוא פה חלקים מגופו של שיווה פזורים ברחבי המדינה, וכאן, גם המקור של פגנגא הקדושה, בתו הבכירה של המאליה.
עד קצה העולם ובחזרה!!! אחרי 9 חודשים רועי וברוך מסיימים את הטיול ונוחתים בארץ הקודש. דיכאון אחרי טיול? מה זה בכלל? וכך בין עיסוקים רבים של ``אחרי הטיול`` הם מספיקים לשלוח כתבה אחת אחרונה ואפילו להיזכר בכמה רגעים יפים.
יאיר מתרשם מאתריה החשובים של בייג'ין, ביניהם החומה הגדולה וארמון הקיץ, וגם נהנה משיטוטים ומטעמים בעיר.
מה עוד אפשר לבקש?! אגם מקסים, טרסות אורז בשיפולי ההרים והנוף המהמם של רכס האנפורנה שבמרכזו השפיץ של הר ה-Fish Tail. פוקרה היא עיר מקסימה ונעימה, שקטה ומלאה טרקרים שיוצאים ואלה שחזרו לנוח בה.
טיול של 4 ימים בכרמל היפה - מאוניברסיטת חיפה, סמוך לחיפה בצפון - ועד חוטם כרמל ובנימינה בדרום. נוף העמק במזרח והים במערב - ובאמצע מנזר, כפרים דרוזים וכל יום פוגשים כלב אחר שמפריע לאכול צהריים.
ישראלה מגיעה לטיבט, ולצד ביקור באתרים מרשימים וחוויות מפתיעות היא גם מגלה קשיים בהסתגלות ובתקשורת עם המקומיים. בכתבה זו היא משתפת אותנו באתגרים ונקודות האור של הטיול בטיבט.
הגענו לנקודת ההתחלה של הטרק בגובה 1100 מטר וכבר היה לנו קר מאוד ולא ראינו למרחק של יותר מ-20 מטר. התחלנו ללכת בהתחלה במישור ולאט לאט התחלנו לטפס, עברנו נהרות ומפלים ולעיתים, כשהעננים התפזרו מעט, הצלחנו לראות נוף הררי יפהפה. הכל היה פחות או יותר בסדר עד שהתחלנו לטפס את העליות הכמעט ורטיקליות של הטונגרירו...
משהו עובר על הודו - רעידת אדמה בקשמיר, בדרום רכבת קורסת לתהום בגלל גשר שהתמוטט, בכביש בין קאסול למאניקארן מדרדר סלע על אוטובוס וישראלית נהרגת. אומרים- הכל אפשרי בהודו, וזה מתחיל להפחיד.
בכתבה זו תקראו על המשך המסע של תמר ושמעון בויאטנם. בחלק זה הם יורדים דרומה להו צ'ין מין, מוקסמים מהויאן, מתרשמים מדלתת המקונג ונפרדים מהמדינה, רגע לפני שממשיכים לכיוון קמבודיה.
בנסיון אחרון להשיג את הויזה המיוחלת לטורקמניסטן, חוצים רועי וטניא לארמניה, שם נמצאת הקונסוליה היחידה בקווקז. הם יוצאים לטרק בהר הגבוה ביותר בארמניה (ה-Aragatz) ועם רכב שכור ועוד שני חברים הם יוצאים לתור את דרום המדינה.
רישיקש הומה בערב רב של עולי רגל חגיגיים, באבות כמעט עירומים שמקבצים נדבות, צלמי מזכרות עם מצלמות עתיקות תלויות על הצוואר, תיירים בכפכפים, פרות, קופים וצלצולי פעמונים מהמקדשים הסמוכים, אנשים בדרך לפוג`ה או לשיעור יוגה או סתם לשבת בבית קפה עם מרפסת, לשתות כוס צ`אי כשהגנגס זורם מתחת.
לכל דבר יש סוף. והסוף הגיע. לנצל כל רגע עד הסוף. זה מה שעמד נגד עינינו. משעה על גג העולם, לחופים האלוהיים של Ilha Grande וביקור ארוך בריו דה ז`נירו אצל המשפחה שלי. השבועיים האחרונים בדרום אמריקה נראו כמו הסרט של החיים שלנו משודר בשידור חי. הטיול שלנו מגיע לתומו.
יאיר יוצא לטיול רכיבה בין אזורים פראיים, מתענג על הנוף מאגם חובסו גול וממשיך למורון ואולן בטור.
תמר ושמעון מגיעים לויאטנם. מהאנוי הם יוצאים לטיולים שלוקחים אותם אל היופי של המדינה, שמתבטא בחופי ואיי המזרח ובהרים והשדות של הצפון. בדרך הם חווים מפגשים מפתיעים על בני המקום.
מה שרואים בפינה הדרומית רחוק למדי מהדימוי שקופץ לאנשים לראש כשאומרים ``אוסטרליה``. מהסמלים המוכרים, נשאר שם רק הקנגורו (וגם זה בקושי), ואת המדבר הריק מחליפים שדות ירוקים ומרחבים עצומים של חיטה.
משפחת פלג מגיעה לקטמנדו, נהנית מצבעוניותו של הטאמל, מבקרת בשלל מקדשי העיר ומתרשמת במיוחד מהנוף בכפר נגרקוט הסמוך.
``כשהייתי תלויה שם, מחוברת לצוק ברצועה, עשרות מטרים של אויר תחת רגליי, הרגשתי מדהים. הרגשתי שאני עושה משהו כל כך מיוחד ועצום, מסוג הדברים שרואים בנשיונל ג`אוגרפיק או A1 ולא חושבים שאנשים כמוני וכמוך יכולים לעשות. ישבתי על הסלע, מוקפת חבלים ורצועות, והרגשתי שברגע הזה אני אחד האנשים המאושרים בעולם.``
עם שמש מעל הראש, חול ברגליים וים בעינים, רועי וברוך הולכים לבדוק עוד כמה חופים. וככה מלנסויש הם מתקדמים לשלישיה הקלאסית של מדינת באהייה: מורו דה סאו פאולו, איטקרה ואריאל דה אג`ודה. על הזמן קצת לפני החזרה לארץ, פירות ומפגשים פתאומיים עם חברים.
במסע בטרמפים מפרך מלה (Leh) למנאלי (Manali) מבלה אסף, כתבנו, ארבעה ימים של ייאוש ותקווה בצידי הדרך הנטושה, בארגזים של משאיות ובאוהלים לאדאקיים. הנוף מרהיב, בקור מקפיא, ויש סוף טוב...
