19.5.15 תל אביב-לונדון-ונקובר
השכמנו לפני הצפורים. ב4:30 לפנות בוקר יוצאים למסע חדש. היעד צפון מערב ארה"ב ודרום מערב קנדה.
בסדר הרגיל מתחילים בהסעה לרכבת בלהבים. מכאן בבוקר יש רכבת ישירה לנתב"ג. יורדים בטרמינל תוך דקות גומרים את כל ההליכים ומתחיל מסע הקניות. הפעם הרשימה קצרה ביותר. שוקולד לנכדים,בשמים למבוגרים יותר וויסקי שלא יחסר. טעמנו סינגל מעושן ביותר ולקחנו הפעם לשם שנוי גם אותו.
מטוס מלא עד אפס מקום. מגיעים להיתרו ואין אישור לנחיתה. סובבנו את היתרו מספר פעמים עד שהמטוס קיבל אישור לנחות.
עוברים לטיסה לונקובר.בביקורת הבטחונית המגש עם התרמיל לא מגיע. נשאר לבדיקה נוספת. אז ממתינים קצת וגם זה נגמר. כעת נותרו עוד כשעתיים עד להמראה. הולכים במסדרונות למעין אולם בו יושבים ומחכים עד שהטיסה מופיעה על המסכים בציון שער היציאה. באולם מסעדה במחירים ממריאי שחקים. מזל שהבאנו סנדויצים מהבית.
ממתינים בהיתרו
עולים לשרוול שלנו . מסתבר שיש עמנו לא מעט יורדים שהיו בבקור בארץ וחוזרים כעת לונקובר בה הם חיים כיום. המטוס מלא מפה לפה.
זוהי טיסת יום . בתחילה רואים היטב את דרום אנגליה. האטלנטי מעונן ואיסלנד נחבאת מתחת לעננים. רק מעל מרכז קנדה התבהר וזכינו לראות את הרי הרוקיס הקנדים מלמעלה. ההרים עדין מושלגים. נחתנו בונקובר לפנות ערב. לואיז באה לפגוש אותנו. הפגישה היתה נרגשת. היא נראית נפלא וכאילו לא חלפו 27 שנים מאז שנפרדנו. עד חצות ישבנו ופטפטנו ולמרות העייפות היה קשה להפסיק.
היה כייף לראותה ואת המשפחה שהקימה. יש לה בעל צ'יליאני ולהם זוג ילדים מקסימים. את הילדים היא מלמדת בבית במסגרת של מעין בית ספר פתוח.
יש להם בית חמוד שהם חיים בו ומשפצים אותו במקביל כל הזמן. מחר נצא לדרך נחזור אליהם בסוף הטיול להיות איתם מספר ימים.
ונקובר- פנטיקטון 20.4.15
הבוקר דבר ראשון הולכים עם לואיז לסופר לקנות אספקה לדרך. הסביבה שלה מלאה מהגרים מכל העולם. הסופר קטן ודחוס אבל מצאנו כל מה שרצינו ולדרך.
בדרך לפנטיקטון
יצאנו אל האזור החקלאי הסובב את מזרח ונקובר. הרים מתרוממים. הכל ירוק. פה ושם אגם. הכביש מתפתל ביו הנופים. זה כביש שמרביתו 3 נתיבים כאשר העדיפות היא פעם לצד ימין ופעם לכיוון הנגדי. התנועה די דלילה. רכסי ההרים עדין מושלגים. בהרבה מקומות יש אפשרות לנופש פעיל.מגדלים הרבה פרות במרעה. זהו גם אזור של גידול עצי פרי. ליד העצים דוכני מכירה לפירות. בגלל השעה המאוחרת הם כבר סגורים.
פריחת הרודורודנדרון הקנדי.
בדרך שמורה של עצי רודורודנדרון. כעת החלה פריחתם. נחבאים תחת עצים גבוהים צומחים השיחים. במקום אליו חודרת השמש החלה כבר הפריחה. היכן שמוצל עדין רק ניצנים מציצים.
אווז קנדי
הגענו לפנטיקטון היושבת בין שני אגמים כאשר הצפוני הוא האגם הגדול. לחופו של זה משתרע רחוב המלונות העיקרי. התמקמנו בחדר וירדנו קצת לטיילת האגם לטיול ערבית. מחשיך פה די מאוחר.
ערב בא פנטיקטון
21.5.15 פנטיקטון-עמק האוקאנאגאן-קמלופס
קימה בבוקר בפנטיקטון לשמים בהירים ומזג אויר צח. נוסעים צפונה לאורך אגם האוקונאגאן. מזג האויר כאן מאד יחודי. בגלל הגובה הנמוך נוצר בעמק אקלים הדומה יותר לים התיכון בדרום אירופה מאשר לאזור ההררי של קולומביה הבריטית. מגדלים כאן נשירים ובעת האחרונה נוספו ענבי היין.את הנשירים מגדלים כחומה הנתמכת ברשת או חוטי הדליה. העצים נגזמים חזק. לעיתים כמעט לגובה הקרקע. הגידול לאחר מכן מאד נמרץ ודי מהר סוגר הפער.
גידול נשירים בעמק האוקאנאגן
נכנסנו ליקב שבו נפתח מרכז מבקרים חדש. טעמנו שלושה יינות לבנים-ריזלינג,גורטצמיינר ושרדונה. היו בסדר ולא למעלה מזה.
כרמי יין בעמק האוקאנאגן
הנופים של שרשרת האגמים שהאוקאנאגאן הוא הדרומי שבהם מאד נאים
בדרך לקמלופס מעמק האוקאנאגן
מפעם לפעם יש שמורות חוף מוסדרות לרחצה.כללית מזג האויר חם. הטמפרטורה סביב 30 ועומס החום די כבד.הדרך לאורך האגמים די מיושבת כולל מרכזים עירוניים די גדולים. כאשר הדרך מתנתקת מהאגמים ומתחילה לטפס לכיוון קמלופס לאורך כביש 97 הישוב נהיה דליל. לאורכה המון חניוני קראוונים ומגרשי סחר בהם. מאוחר יותר הבנו כי הקראוונים משמשים גם לנופש וגם למגורי קבע .קמלופס היא העיר הגדולה בין ונקובר לרוקיס. נסינו להגיע למלון בעזרת הג.פ.ס הוא תקע אותנו פעמיים. פעם האחת הוא קלט בטעות כתובת דומה ובפעם השניה הוא הביא אותנו לקצה האחר של הרחוב אותו חיפשנו. לא רע בתור התחלה. המתדלק בתחנת הדלק הסביר לנו שפשוט צריך לנסוע לאורך הרחוב עד שנגיע למלון.
22.5.15 קמלופס-פארק ואלס גריי-ג'ספר
קמים בבוקר ובמגרש החניה מוצאים תערוכה של רכבי עבר רחוק. מצוחצחים ומלוקקים יותר מהיום בו עזבו את פס היצור לפני עשרות שנים.
פורד ישן בגיל -חדש במראה
יצאנו מהעיר צפונה לעבר הרי הרוקיס הקנדים. הכביש מצוין. לעיתים דו מסלולי לעיתים חד אבל התנועה דלילה ואין בעיה לעקוף רכב איטי. הבעיה שאיטי זה מושג יחסי. סמי טרילר שאליו רתום עוד נגרר זה משהו מאד ארוך שנוסע רק מעט לאט יותר ממך. עקיפה כזו היא ספור ארוך אבל אפשרי.
היעד הראשון הוא הפארק ואלס גריי. זהו פארק של הפרובינציה והכניסה חופשית. עצרנו במרכז המידע, לקחנו מפות קבלנו מידע על הפארק ולדרך.היעד הראשון הוא מפל הלמקן.בספרים כתוב שזה הרביעי בגובהו בקנדה. הוא יוצא מנקיק בזלת צר ונופל מטה בעוז. מסביב הכל בזלת שריד לפעילות וולקנית בעבר.
מפל הלמקן
התצפית על המפל מלמעלה כך שהגובה מתעמעם מעט. נסיעה קצרה מביאה אותנו ליעד הבא, מפלי דאוסון. זהו מפל המזכיר את איסלנד. לא גבוה במיוחד אך רחב מאד וזרימת מים אדירה.
מפל דאוסון
הפשרת השלגים בעיצומה והמפל קולט כמויות אדירות של מי הפשרה. המפל האחרון -ספלאט קריק-שוב נופל בתוך קניון בזלת. התצפית היא מלמעלה ומרחוק כך שקשה לאמוד את גובה הנפילה של המים אבל היא די מרשימה.
מפל ספאט קריק
חזרנו לכביש הראשי. ארוחת צהרים בחצר מרכז המבקרים. בין היתר מנוצל הזמן לשיחה עם עובדות המרכז על המקום ועל החיים בו.
ממשיכים צפונה לרוקיס. הכביש רץ בעמק קרחוני. העליה מאד מתונה הפסגות המושלגות המופיעות מרמזות כי הרכס העיקרי מתקרב. לקחנו טרמפיסט מבוגר. נראה נווד מקצועי. לא סוחב עימו דבר אבל מכיר היטב את הדרך כך שהפך למסביר. מגיעים לצומת הכבישים 5 ו 16. אנו בלב הרוקיס הקנדים וזו הנקודה הצפונית ביותר בתכנית. מכאן נסיעה קצרה דרומה ואנו למרגלות הר רובסון שהוא פסגת האזור הזה.
הר רובסון
מוצאים גוש ענק של לובן. מרכז המבקרים סגור. הגענו אחרי 17:00 ופקידי הסוכנות הלכו הביתה.ממשיכים בכביש לכיוון ג'ספר ונכנסים רשמית אל שמורת ג'ספר. קונים בכניסה כרטיס שנתי לכל שמורות הטבע הלאומיות בקנדה. בכניסה לג'ספר נפרדים מהטרמפיסט הממשיך הלאה לאדמונטון שזה עוד דרך ארוכה. הגענו לחדר אותו הזמנו מהארץ. לרשותנו דירת גג. נבלה כאן יומיים.
23.5.15 שמורת ג'ספר
יום בהיר ואין ענן בשמים. דבר ראשון עליה ברכבל לפסגת ההר ויסטלר. הראות מדהימה.העמק בו שוכנת ג'ספר מוקף שתי שלשלאות מושלגות. כל העמק מנוקד באגמים כחולים שרידי קרחונים שנמסו.
ג'ספר במבט מהר ויסטלר
בפסגה בה אנו נמצאים מעט קריר אבל בכיף. מסתובבים קצת בתצפית,מצלמים הרבה ויורדים למטה חזרה כשהיעד הוא אגם מליגן.
הדרך לשם עוברת בקניון מליגן. הקניון צר מאד והנהר זורם בו ברעש עז. יש תצפית על הקניון מלמעלה ושביל מלוה את קיר הקניון. ההליכה ביער היא פשוט תענוג. גם המראות וגם הדרך. הלכנו בצמוד לגדת הקניון בכיוון אחד חזרנו בשביל העולה ישירות ביער אל החניון.
קניון מליגן
ממשיכים לנסוע לכיוון אגם מדיצין ולפתע פקק תנועה.לא ברור מדוע. כישראלי חצוף אני מתחיל לעקוף החונים ולפתע מבין על מה ולמה המהומה. מוצא מקום פנוי וחונה כמו כולם. מולנו משפחת דובים שחורים. אמא ושני גורים רועים בנחת ליד האגם.
דובה שחורה ושני גוריה במרעה ליד אגם מדיצין
ממשיכים הלאה לנסוע לאורך חופי אגם מדיצין אל אגם מליגן. המים צבעם ירקרק מסביב ההרים מושלגים. לפתע לצד הכביש עוד דב שחור משוטט להנאתו.
הגענו לאגם מליגן.הנוף משגע. מים כחולים הרים מושלגים ויער ירוק עז המחבר ביניהם.המקום מלא תיירים ונופשים.
אגם מליגן
לסיום נסענו לאגם פירמיד .זהו אחד האגמים אותו ראינו מפסגת הויסטלר. שוב אותו הסצנריו-מים כחולים והרים מושלגים סביב. באגם אי קטן שהפך למקום בלוי ומקום מנוחה. ספסלים ושולחנות לאוכל בכל פינה.
אגם פירמיד
חזרנו לג'ספר. ההפתעות לא נגמרו. מולנו שלושה איילים שמצאו מגרש פנוי והם רועים עליו בנחת. איש אינו מפריע להם ללחך העשב הגדל.
איילים במרעה ברחוב בג'ספר
בערב שוטטנו בג'ספר. לעיירה שני מקורות פרנסה האחד התיירות השני הרכבת. הכביש מפריד ביניהם. מצד אחד חנויות מזכרות ומסעדות הצד השני קרונות משא בעשרות. מסילת הברזל מחברת בין שני האוקינוסים וחוצה את קנדה ממזרח למערב. רכבות המשא נעות כשבכל אחת עשרות קרונות. רכבות נוסעים כמעט ואין. גם אוטובוסים לא רואים. צפון אמריקה נוסעת ברכב הפרטי. באזורים הכפריים זה הרכב הבלעדי.
24.5.15 ג,ספר-כביש הקרחונים-באנף
יום של נופים משגעים. הכביש בין ג'ספר לבאנף ידוע בשם כביש הקרחונים. כל הדרך בעמק שמשני צידיו רכסי הרים מושלגים. האתר הראשון מפלי אטאבסקה. נהר האטבסקה מלווה את הכביש . הנהר רחב ידיים. לפתע בקטע קצר נדחס הנהר למעבר צר בין הסלעים תוך יצירת מפל עז זרם. כולו קצף לבן.
מפלי אטבאסקה
מדהים לראות איך זרימה רוגעת נדחסת לפתע ונרגעת שנית מיד לאחר היציאה מהנקיק. הרעש בנקיק מחריש אוזניים. בהמשך הדרך עוד שני מפלים. כל אחד ומאפייניו הייחודים. ס"ה כמויות מים אדירות שמקורן בהפשרת השלגים שמסביב. ההפשרה כעת בשיאה. הרכסים עדין עמוסים בשלג המתחלף בקרחונים. באמצע הדרך מרכז המבקרים של שמורת הקרחונים. המקום מלא בתיירים. האטרקציה המרכזית היא נסיעה באוטובוס עד הקרחון לשם סיור רגלי על הקרח. חווינו זאת בשנה שעברה באיסלנד אז ויתרנו על שידור חוזר. הצטיידנו במרכז המבקרים במפות השמורות בהמשך הדרך לבאנף. ממשיכים לנסוע כשמשני צידי הכביש ההרים המושלגים ועליהם שרידי הקרחונים.
קרחון אטבאסקה
מגיעים לאגם פיטו. הדרך עדיין אינה פתוחה אבל אפשר לעבור בשביל מאולתר .פעם על השלג ופעם על השביל שהפשיר. התצפית על האגם מרתקת. מים כחולים בעמק צר כשמסביב ההרים עוטי שלג וקרחונים.
אגם פיטו
המשכנו לכיוון באנף. סטינו לאגם לורין . האגם עדין קפוא. התחלנו לטייל סביבו אך מבט בשעון הבהיר לנו שכדאי להפסיק ולהתחיל לנוע למקום הלינה כי השעה מאוחרת. הפכנו כיוון ונסענו למלון בבאנף. מחר יום חדש.
25.5.15 באנף-שמורות באנף ויוהו-באנף
היום מטיילים בשמורות הקרובות לבאנף. למעשה באנף יושבת ממש בקצה הדרומי של השמורות הגדולות של הרוקיס. את הבוקר התחלנו בנסיעה מהירה על הכביש המהיר החוצה את קנדה עד לפילד.זו עיירה קטנה שגובהה בפיט גבוה יותר מאוכלוסיתה. העיירה סמוכה לשתי אטרקציות בשמורת יוהו. האחת מפלי טאקאקאו, השניה אגם אמרלד.
בדרך לאגם אמרלד
הדרך למפלים חסומה עדין בשלג אבל לאגם ניתן כבר לנסוע. האגם כשמו כן הוא. צבע המים אזמרגד. מסביב פסגות מושלגות. ליד האגם מלון בקתות מקסים.
אגם אמרלד
ניצלנו את ספסליו לישיבה ולצפיה בנוף. מזג האויר היום זה שילוב בין טפטוף לשמש. הטפטוף אינו מפריע לצפיה בנוף ורק מרענן מעט את האויר.
מכאן חזרנו אל האגמים אותם זנחנו אתמול, האגמים לואיז ומורין. אגם לואיז צבעו כחול עז ומעליו פסגות מושלגות וקרחון.
אגם לואיז
חוף האגם מלא תיירים מרביתם סינים. אלה דוחפים ונדחפים בלי חשבון העיקר שהסלפי יצא טוב.צמוד לאגם מלון היוקרה. מפלצת ענקית הזועקת לשחקים. כשיש כסף הכול מותר.
מאגם לואיז חזרנו אל אגם מורין הסמוך, אותו עזבנו אתמול. עכשיו יש זמן ומטיילים בנחת עד המפל . האגם עדין קפוא.
אגם מורין
מעט המים שהפשירו בצבע ירוק-תכול. עדין ניתן ללכת על הקרח .לא מעט עושים זאת עד שהראשון ידרוך על קרח דק ויטבול במים הקפואים.
השעה עדיין מוקדמת והחלטנו להוסיף את מפלי ג'ונסטון הסמוכים לבאנף. כאן צריך ללכת ברגל דרך לא קצרה אבל השביל מצוין וההליכה די נוחה. בנהר שני מפלים הראשון שמגיעים אליו די נמוך.
המפל הנמוך במפלי ג'ונסטון
המפל השני גבוה. הדרך נעימה,המפלים נאים והזרימה עזה. בדרך חזרה החל לטפטף גשם רציני יותר אך זה רק רענן האויר.
המפל הגבוה במפלי ג'ונסטון
יוצאים חזרה לבאנף ומתלבטים האם לפנות שמאלה או ימינה. הג.פ.ס נוטל פקוד ומחזיר אותנו לכביש הראשי. מכאן כבר דוהרים מהר. מגיעים לבאנף ומבינים שגם אם היינו פונים לכיוון השני בסוף זה מגיע לאותו הצומת בכניסה לבאנף.
26.5.15 באנף-רדיום מעינות חמים-קראנברוק
קמנו לבוקר אפרורי. המקומיים מייחלים לגשם רציני שמזמן לא ירד. הצמחיה העשבונית מתחילה כבר להראות סימני יובש. מזג אויר הזה בא אחרי חורף שגם הוא היה די שחון. בגלל היובש יש שרפות יער. עדות לכך ראינו עת חצינו את שמורת קוטוני. בדרך למעינות החמים יש שטחים נרחבים אחרי שרפה והצבע השחור די בולט. את הפניה מדרום לקוטוני פספסנו. מסתבר שמדרום אין כל שילוט. רק משהבנו שטעינו הסתובבנו חזרה ואז מצפון לפתע הופיע השילוט. הפסגות מושלגות והדרך מיוערת. שרידי שרפות בכל מקום. לפתע עין כחולה בצד הכביש. עוד אגם חביב.
אגם חביב בשמורת קוטוני
זכינו לראות אך לא לצלם עז הרים וגדי שלה מדלגים לצד הדרך. לקראת הצהרים הגענו למעיינות החמים. המקום מסודר ומאד יפה. טבלנו המים החמים. מעל טפטף גשמון. חום המים עזר לשחרר שרירים מכווצים.
מרחצאות רדיום מעינות חמים.
רדיום היא עיירה קטנה אבל יש בה הכל-מסעדות,חנויות ודלק. כל מה שהיינו צריכים. ממשיכים לכיוון קראנברוק. הנוף נהיה רגוע. אנחנו בעמק הנהר קולומביה. מכאן זורם הנהר בפיתולים נרחבים דרומה. נפגוש אותו בשנית לקראת סוף הטיול כשהוא קרוב לשפך אל הפסיפיק.
פיתולי הנהר קולומביה בקנדה
האזור חקלאי . חוות בקר וגדולי שדה. הבתים מבני עץ פשוטים. בכניסה לקראנברוק אזור תעשיה של יצור בתים כאלה. המלון ממש בכניסה לעיר. קבלנו חדר חמוד מצויד בכל. למרות זאת החלטנו שנסיים את הפרק הקנדי הזה בסטייק הגון. המסעדה הסמוכה סיפקה את הסחורה.
27.5.15 קראנברוק (קנדה)-גבול ארה"ב-פארק הקרחונים-קליספל (ארה"ב)
הבוקר נפרדים מקנדה. נחזור אליה בסוף הטיול. נוסעים באזור מיוער. בדרך חוות לגידול סוסים וכפרים זערוריים.מגיעים למעבר הגבול לארה"ב. ביציאה מקנדה איש אינו בודק. נעצרים מול המסוף האמריקאי כאן לוקחים מאיתנו את הדרכונים ואומרים לנו ללכת למשרד הסמוך כדי לקבלם חזרה.נכנסים לשם .פקיד נחמד וחייכן מגלגל עמנו שיחת רעים תוך שהוא מידי פעם משחיל שאלה עניינית.קצת פרוצדורה של צילומי ראש וסריקת טביעת אצבעות ועוברים לחלק המעשי של תשלום האגרה- 6$ לנוסע. כרטיס האשראי מועבר הלוך ושוב וכלום לא קורה. עוברים לשיטה הישנה – מזומן. שטר של 20$ מועבר לפקיד הוא מחתים הדרכונים ומחזיר עודף. הדרכונים מוחזרים לנרתיק והעודף נספר . קבלנו רק 7 $ במקום 8. מתחיל מבצע לפתיחת הקופה. זו אינה נכנעת ובסופו של דבר אחד העובדים שלף מכיסו שטר של דולר תוך שהוא מבטיח לסגור חשבון עם הקופה הסוררת. גם זו אמריקה של המאה ה-21. נכנסים לרכב ומתחילים לנסוע מטרים ספורים וכאן הפתעה נעימה. לשכת התיירות של מונטנה מציעה לתיירים הנכנסים לכאן מפות ומידע על מונטנה. זה היה ממש בזמן כי המפה בקנ"מ הגדול שבידנו מאד בעייתית לניווט. מונטנה מקבלת פנינו ביערות מדולדלים מעט והרבה יותר ישובים. הבתים נראים בתי עץ בבניה נמוכה. נוסעים לאורך הנהר.מידי פעם תצפיות קטנות. מגיעים לכניסה לפארק הקרחונים.דבר ראשון קונים כרטיס משפחתי לכל הפארקים הלאומיים. הגענו לפארק מוקדם מידי. הכביש החוצה את השמורה עדיין סגור לתנועה וניתן להגיע רק עד המחסום בקצה האגם. בערך כ 16 ק"מ משער הכניסה. בכל זאת נכנסנו ונסענו עד למחסום. כאן יש אתר פיקניקים ומסלול הליכה בתוך היער הנותן מושג על היער וסביבתו.
שולחן ומנגל צמוד ציוד חובה בשמורות הלאומיות בארה”ב
השביל בנוי היטב. חוצה פלגי מים.העצים מחטניים מאד גבוהים. מזג האויר מעונן וקשה לצלם את הרכסים המושלגים שמסביב.
מי הפשרת השלגים בשמורת הקרחונים
בדרך חזרה צופים על האגם. גשם קל מתחיל לטפטף. נוסעים לקליספל למקום הלינה. מגלים שמלבד לינה יש גם ספא וכך מחלצים העצמות במים החמים ובסאונה.
27.5.15 קליספל-גרדינר
יום העברות. המטרה להגיע לפאתי שמורת הילוסטון. לשם כך צריך לעבור כ320 ק"מ במונטנה הכפרית. אוכלוסית מונטנה באזור בו נסענו מאד מפוזרת. בית פה ובית שם. כאן זו ממלכת האנשים הבודדים.ברוב החוות בדרך מגדלים בע"ח- סוסים ופרות לבשר. בחוות גדולות מגדלים גם מזון לבקר.
חווה במונטנה
השמיים די קמצנים בגשם אבל מים לא חסר בנהרות. קונועים מכל גודל וגיל משקים בלי הרף. גם כשמתחיל גשם לא ממהרים להפסיק השקיה. עלות המים מאד זניחה. התנועה בדרך מאד דלילה. זה הזמן בו ליאורה נוהגת ותופסת בטחון. התרגולת היא למלא דלק בבוקר בתחנה הראשונה. היום משום מה החלטתי שנמלא מאוחר יותר. אני יושב בכסא הימני ולפתע מבחין שהמחוג במד הדלק חצה מזמן את קו המחצית כלפי מטה. מפנה את תשומת הלב של הנהגת אך זו אומרת לי מה פתאם הוא קצת למטה ממחצית הטנק.וכך אנו נוסעים עד שלפתע נדלקת נורת האזהרה המסמנת שהתחלנו לנסוע על מאגר החרום. הסתבר שליאורה הסתכלה על מד החום במקום על מד הדלק. למזלנו מישהו הגיע מאחור וכיוון אותנו לתחנת הדלק הסמוכה שהיתה מעט בסטיה מציר התנועה שלנו. העיקר שמלאנו וחזרנו לשגרה.
ס"ה הנהיגה בחלק הכפרי של מונטנה היתה די נעימה. בשלב מסוים עלינו על הכביש המהיר ומתחילים לטחון ק"מ במהירות. בשעתיים גמאנו חצי טנק דלק ו240 ק"מ. בפניה לילוסטון החל לרדת גשם שליוה אותנו עד המלון.
נהר הילוסטון ליד גרדינר
זהו מלון קטן על שפת נהר הילוסטון. בעליו הם זוג מבוגר מאריזונה. בחורף הם בביתם באריזונה ובקיץ במלון. רוב המתאכסנים הם תיירים ממזרח אסיה-טיואן ויפן,
29.5.15 ילוסטון
יום ראשון בשמורת הילוסטון. מתחילים בנסיעה לצומת ממות. כאן מעינות חמים הפולטים גיר שמתגבש לקערות גיר. מאד דומה לפמוקלה שבטורקיה.
אגני גיר פעילים בנוריס
רעידות אדמה משנות מידי מספר שנים את מיקום הנביעה ואת כיוון הזרימה. התוצאה היא התיבשות הקערות באזור בו פסקה הזרימה ויצירת קערות חדשות באזור בו החלה זרימה.
אגני גיר בחלק שהתיבש בנוריס
מכאן המשכנו לשדה הגיזרים בנוריס. אלו גייזרים חמים שרובם הפסיקו להתפרץ או שזמן המחזור שלהם אקראי לחלוטין. מרביתם כעת ברגיעה ואין לאיש מושג מתי תחול התפרצות חדשה. אלו שפעילים פולטים סילונים קצרים ונמוכים.
גייזרים קטנים בנוריס
אלו התפרצויות רציפות ומהירות. מה שהגיאולוגים יודעים זה שלחלק מהמעיינות והגייזרים מאגר משותף. התפרצות חזקה מיבשת לזמן מה את המעין השותף לאותו מאגר שהתרוקן לפתע. ההתיבשות נמשכת עד שהמאגר מתמלא שוב במים.
מעין חם בנוריס
מנוריס ירדנו בטעות מעט דרומה. עד שגילינו הטעות ראינו עוד מפל חמוד.לאחר שחזרנו למסלול המתוכנן הגענו אל ערוץ נהר הילוסטון בקטע שבו הוא יוצר שני מפלים וקניון מדהים ביופיו.
קניון נהר הילוסטון
אנחנו נענו לאורך הגדה הצפונית. התצפיות מאד מרשימות.
מפל הילוסטון
בסיום היום חוזרים דרך שטחי המרעה של חיות הבר. ראינו אילים ובאפלו.
אייל זכר במרעה
לסיום היום עוד דוב שחור יצר התקהלות רכבים.בדרך חצינו קו פרשת מים . כאן עדין ההר מלא בשלג. חזרנו למלון. קצת לפני המלון החל גשם שוטף שלא פוסק לרגע. נקוה שעד הבוקר יגמר ומחר שוב תזרח השמש.
באפלו -זכר בוגר במרעה
30.5.15 ילוסטון
העסקה עם בורא עולם הצליחה. הגשם ירד כל הלילה. בבוקר פסק והתחיל יום בהיר שבהמשך התענן בחזרה. הצלחנו לטייל כשהיה יבש זרנו החל שוב לטפטף. נפרדנו בבוקר ממקום הלינה. ס"ה היה מקום חביב למרות שהשרותים והמקלחות היו משותפים עם שאר דיירי האכסניה. זה מקום שקט על גדות נהר הילוסטון. מקום בו חלק מההנאה היו השיחות עם בעלי הבית ו-או עם הדיירים האחרים. הלילה אנחנו במלון בו החדר מעולה אך חסר את השילוש הקדוש (קומקום, מקרר,מיבש שער) שקיים בכל חדר במלון אמריקאי. ובחזרה לטיול. היום עושים את מרבית המסלול של יום אתמול אבל כיוון ההפוך. לפי הכלל השריר שמה שרואים מכאן לא רואים משם. תחילה נוסעים לאט כדי לצפות בבע"ח. עדר האיילים שהתמקם אתמול במרכז ממות עדין שם. אטרקציה למבקרים והעיקר הם מתנהגים כמו בעלי הבית.
עדר איילים התנחל במרכז ממות
נוסעים בכביש הצפוני. רואים בעיקר איילים ובאפלו. לפתע פניה לעוד מפל מים, מפל רייט . זהו מפל מטיפוס זנב הסוס.
מפל רייט
בדרך אליו סנאי קרקע משמשים לנו מורי דרך .ממשיכים הלאה אל מסלול דידקטי הסוקר את כל מה שחשוב בילוסטון תוך הפניה אל הנוף שמסביב. הסברים על היוצרות הנוף, על מה קרה בעידן הקרח האחרון והסברים על צמחית האזור ואוכלוסית היונקים באזור.מגלים את שמורת העץ המאובן שנחשף .
העץ המאובן
חזרנו אל נהר הילוסטון.אל הגדה הדרומית. המבט על המפל העליון יותר קרוב ורואים את עצמת הזרימה. התצפית אל המפל התחתון מספקת תצפית לכל עבר אל המפל ואל הנהר הזורם בקניון שחפר.
המפל העליון בקניון הילוסטון
המסלע בעיקרו אפר וולקני צבוע במיטב צבעי הברזל שספוח עליו. למלון הגענו בטפטוף שהפך לגשם שוטף. אין מה לעשות מעבר להשלמת שעות שינה.
31.5.15 ילוסטון
היום יומם של הגייזרים. בבוקר השמים היו מעוננים וגשם ירד. לאט לאט פסק הגשם. עד שיצאנו לדרך גם הערפל התפוגג וכשיצאנו לדרך כבר היה יום נאה. נוסעים לכיוון מרכז המבקרים שליד האולד פיתפול. בדרך עוברים את כל אגני הפעילות הוולקנית. התחלנו בכביש צדדי שהוביל אותנו אל עבר מפל מים קטן כין צוקי הבזלת. בדרך רואים בעיקר באפלו פה ושם גם איילים.לאט לאט מגיעים אל מוקדי הפעילות הוולקנית. גייזרים שפעילותם אינה סדירה מתפרצים מידי פעם.לידם ברכות מים שהטמפרטורה בם משתנה. בהתאם לחום המים משתנה אוכלוסית המיקרואורגניזמים המאכלסים וצובעים אותם.
המים החמים ביותר
הצבע הכחול מופיע במים החמים ביותר בערך 90 מעלות צלזיוס.
מים חמים פחות
הצבע האדום לקר ביותר סביב 65 .מעלות צלזיוס
חלק מהברכות מבעבעות מגזים הנפלטים דרכן.
גזים מבעבעים בברכת המים החמים
אלו הנחשבות כגייזר מתפרצות מידי פעם אבל זה לא סדור. רק באגן הגבוה מופיעים הגייזרים שפעילותם סדירה ומועד ההתפרצות ניתן לחזוי די מדויק.
במרכז המבקרים נמצא לוח ועליו מועדי התפרצות חזויים לגייזרים הנחזים. אנחנו זכינו לראות שניים מתפרצים. את האולד פית'פול ואת הגרנד.
הגיזר הזקן הנאמן (אולד פיית'פול) בהתפרצות
האחרון מתפרץ בערך כל 8 שעות. הגענו אליו וגילינו קהל סבלני יושב ומחכה אז הצטרפנו. היה מאד מרשים. בשלב מסוים אל הגייזר הראשי מצטרפים עוד שניים סמוכים וההצגה נמשכת כ10 דקות.
הגייזר הענק (גרנד גייזר) בהתפרצות
ס"ה אגן הגייזרים הצפוני מאד מרשים . חזרנו למלון בוסט ילוסטון מרוצים והחלטנו לחגוג במסעדה סינית. כל היום מתחככים בסינים המציפים את ילוסטון בהמוניהם. ראינו אותם ליד המסעדה ובתנועות ידיים הם הסבירו שהמקום מצוין. הם צדקו.
1.6.15 ילוסטון- גרנד טייטון
יום אחרון בילוסטון שבו עוברים לשמורה הסמוכה הגרנד טייטון. נוסעים דרך החלק המזרחי של שמורת הילוסטון. כאן נמצא אגם ילוסטון המזין את נהר הילוסטון היוצא ממנו. מתחילים בכבישים אותם חקרנו בימים הקודמים. די נחמד לראות את אלו שזה יומם הראשון בשמורה עוצרים ליד כל באפלו הסועד בנחת את ארוחת הבוקר. עברנו את החלק המוכר והתחלנו לנוע דרומה לאורך נהר הילוסטון. הכביש רץ ומתפתל בשטח די מישורי בו מתפתל הנהר בדרך מהאגם למפל ולקניון שבהמשך . גם באזור זה מתקיימת פעילות וולקנית המתבטאת בנביעות קיטור וברכות בהן מבעבעים גזים הנפלטים מבטן האדמה.
מערת השטן- מעין חם הנובע ממערה
שוב רואים את צבעי הברכות שיוצרים המיקרואורגניזמים המאכלסים אותן.כל ברכה נצבעת בהתאם לטמפרטורה. מכחול לחם ביותר ועד לאדום-חום לטמפרטורה הנמוכה יותר.
ברכת נביעה-צבעי המים מהכחול החם ביותר בנביעה לחום הקר ביותר בשולי הברכה.
ארוחת צהרים לחופו של אגם הילוסטון. רצינו להיכנס לאתר בו מצוי גשר אבן טבעי אבל האתר סגור למבקרים בגלל החשש מדובים שמסתובבים בקרבתו.
נביעת מים חמים בלב אגם ילוסטון
יצאנו מהילוסטון דרומה אל שמורת הטייטון. זו שמורת אגמים שבמערבם מתנשא רכס מושלג שפסגתו היא הגרנד טייטון. בשמורת הטייטון נטייל מחר לאט ובנחת.
2.6.15 גראנד טייטון
יום טיול בנחת. קמים מאוחר בבוקר. עד שגומרים ארוחת בוקר מתפזר הערפל ואפשר לצאת לדרך.היעד שמורת גראנד טייטון הצמודה לילוסטון מצידו הדרומי.
הגרנד טייטון
ברכב נדלקה לפתע נורת אזהרה שאיני מכיר ומעולם לא נתקלתי בשכמותה.להרץ יש סניף בשדה התעופה של ג'קסון וזה בדרך אז נכנסים לשם. במוסך עובדים שני מקסיקנים שלא מבינים מילה אנגלית אז עוברים לספרדית ואורו עיניהם.מסתבר שחסר אויר בגלגלים. ניפחתי וזהו הכל הסתדר.
היעד הראשון הוא אגם ג'ני . ברקע רכס הטייטון הגבוה. הרכס מושלג כולו. פה ושם גם שרידי קרחונים. מזג האויר מתעתע. לרוב שמש אבל בבת אחת מתחיל לטפטף וחוזר חלילה. הטיול הרגלי מביא אותנו להכרות עם הצמחיה ועם הנופים והעין לא שובעת. ציפורים,סנאים ופרחים בתווך בין אגם כחול ורכס מושלג.פשוט חגיגת טבע.
אגם ג'ני ורכס הטייטון שמעליו
רצינו לטפס לנקודת תצפית מסוימת. לאחר עליה תלולה פגשנו בפקחית שבחנה נזקי סופה שהייתה שם כמה ימים לפני בואנו. השיחה עימה הבהירה לנו שהדרך לתצפית חסומה ואנחנו כבר מזמן על השביל המטפס למפל מים די מרוחק. הסתובבנו וירדנו חזרה לרכב.ארוחת הצהרים מפגישה אותנו עם טיול בית ספר שזה עתה סיים טיול קיאקים באגם. עד שהצוות מעמיס את כל הציוד על הנגררים הילדים משחקים משחקי חברה כמו בפעולות בתנועת הנוער. לסיום עלינו אל פסגת הר סיגנל.
תצפית מפסגת הר סיגנל
התצפית מכאן מדהימה לכל עבר. מבחינת התאורה התצפית הכי טובה היתה מזרחה אל העמק בו רץ הכביש מילוסטון לג'קסון ואל הרכס שמאחריו.ירדנו מההר והתחלנו לחזור אל ג'קסון . בדרך עוברים על הסכר שעל הנהר סנייק.סכר זה הגדיל את אגם ג'קסון לגודל בו הוא מצוי כיום וזהו מאגר אדיר של מים. חזרנו למלון והשעה די מוקדמת אז יצאנו לטייל קצת בחוצות ג'קסון. זו עיירה חמודה שכולה שואו אחד גדול.
שער בגן במרכז ג'קסון בנוי מקרני איילים
בחורף היא מוקד לסקי באתר סמוך ובקיץ שער לשמורות הטייטון והילוסטון.האיילים משירים את קרניהם כל שנה. בג'קסון בנו מזה שערים לגן הציבורי שבמרכז העיירה. קינחנו בגלידה טובה תוך צפייה בצילומי חתן –כלה בגן שממול. מחר זזים מכאן ליוטה