גואטמלה 2019

21.10.19

הגענו לגואטמלה בערב לאחר חצית נהר האוסומסינטה .הדרך לפלורס היתה בעיקר בחשכה. החושך יורד די מוקדם ותאורה כמעט ואין. למרות החשכה המלון נראה מדהים.

נהר האוסומסינטה-הגדה השמאלית גואטמלה

22.10.19 פלורס – טיקאל –גואטמלה סיטי

יום עמוס. קימה בבוקר במלון מדהים אבל ארוחת בוקר מוגשת באיטיות מדהימה משהו בנשמת המקומיים אומר לאט. המלון על שפת אגם. ירדנו בבוקר לכמה דקות להתרשם ממנו.

לחופי המלון

מכאן נוסעים לטיקאל. אתר המאיה המצוי בלב היער הטרופי. חניה ראשונה בדרך באתר לתיירים אבל יש בו הדגמות מהו שרף המסטיק וכיצד מכינים את פסלוני החיקוי למקדשי טיקאל.

יצרן פסלוני מקדשי טיקאל

בטיקאל צועדים. הדרך די מישורית אבל ארוכה. מפעם לפעם חותכים בשביל צדדי העובר בתוך סבך עצי הג'ונגל. הצמחיה בשלוש קומות. עצים עליהם מטפסים ולמטה עשבים.

פילדנדרון (וארשאוצי?!) מטפס על העץ

האתר התגלה במקרה . היער השתלט עליו ועבודת הניקוי רבה וכסף לגואטמלה אין . למרות זאת מאז התחילו החפירות נתגלה ושוקם חלקית די הרבה. התבנית הבסיסית היא של ארבע רוחות השמים, בכל אחת מבנה מקודש ובמרכז משטח אבן החבוי מתחת לעפר שנצבר במשך הדורות. טיפסנו אל מבנה שכנראה שימש גם למגורי כוהנים

פירמידה בטיקאל

במרכז המתחם נקלענו לטקס הזוי. זוג אוסטרלים הביאו שמאן שיערוך להם טקס נישואים. הטקס לווה כמובן בבירה בשפע. בסופו של הטקס נאלצו האוסטרלים לגרור את השמאן השיכור שהתנדנד כמו לולב ובקושי עמד זקוף.

האוסטרלים והשמאן בטקס הנישואים

הטקס לווה במוסיקה מקומית בבצוע מריומבה בשלושה זוגות ידיים.

מריומבה בשלושה זוגות ידיים

טיפסנו גם אל מרומי המגדל הגבוה ביותר באתר הידוע כמגדל מספר 5 . מכאן תצפית אל כל היער שמצפון לאתר- יער הפאתן.

מגדלי טיקאל מבצבצים מתוך יער הפאתן

אי אפשר בלי עולם החי של המקום. צפורים עפות מכל עבר על הקרקע משפחות גואטי מחפשות אוכל. מנהלים דו שיח עם משפחת קופי שאגן.

משפחת גואטי מחפשת אוכל

השאגן משמיע קולו באון. צרחותיו נשמעות למרחק הנמדד בקילומטרים. צוהרים המסעדה באתר טיקאל. מתישבים לאכול וקולות רעמים נשמעים באון. עוברות מספר דקות והמבול ניתך. גשם טרופי מהיר הנמשך עד גמר הארוחה החל לרדת . בסיום הארוחה פסק הגשם. חוזרים לאוטובוס וחוזרים לפלורס. מכאן טסים לגואטמלה סיטי. הגענו מעט מוקדם והזמן נוצל לסיבוב בסמטאות ורחובות פלורס . לאט יורד הערב. הגשם התחדש ורחובות העיר התרוקנו .

ערב גשום בפלורס

חזרנו לטיסה ניצלנו את זמן ההמתנה לשיחת סיכום עם משה המדריך העוזב אותנו מחר לטיסה לארץ. הטיסה עברה מהר וללא כל ארוע מיוחד.

הערב ישנים בהילטון גואטמלה סיטי. מלון ענק שלוקח זמן להתאפס על מסדרונותיו.

23.10.19 גואטמלה סיטי – לאגו אטיטלאן

את היום מתחילים בגואטמלה סיטי. עיר ענקית שאיש אינו יודע מה מספר תושביה הערכות הן שזה לא פחות מ 5 מיליון תושבים והמספר רק גדל בכל יום. האלימות בעיר רבה ולכן הסיור הוא בעיקר ברכב. היעד הראשון הוא המוזיאון הלאומי לארכיאולוגיה ואנתרופולוגיה.

חצר המוזיאון לארכיאולוגיה בגואטמלה סיטי

התצוגה במוזיאון מרכזת עבורנו בעיקר את עולם המאיה ועושה סדר בממצאים אותם ראינו ובאתרים בהם היינו עד כה.

תכשיטים במוזיאון הארכיאולוגי

מהמוזיאון נסענו לאורך שדרות הרפורמה להתרשם מעט מהעיר. עצרנו בכיכר ישראל ע"ש מדינתנו ולזכר שגריר גואטמלה באו"ם ב 1947 שהיה מראשי המכריעים בעד סיום המנדט והקמת מדינה יהודית בארץ ישראל המנדטורית.

כיכר ישראל בגואטמלה סיטי

עצרנו לכמה דקות בדגם הטופוגרפי של גואטמלה . הבעיה של הדגם היא השוני בין קנה המידה למדידת השטח לבין קנה המידה לגובה הרי הארץ ובעיקר להפרש בין גבהיי ההרים עצמם

בדרך לאגם אטיטלן

מכאן נסיעה אל עבר מקום הלינה ליד אגם אטיטלן. השעה שעת גמר העבודה והפקקים בכניסה וביציאה של הערים בדרך מדהימים. גשם החל לרדת ולקח שעות להגיע וכמוכן שהערב ירד. למלון הגענו בלילה. החדר מצוין .

24.10.19 אגם אטיטלן – סולולה – צ'יצ'יקסטננגו (צ'יצ'י) –פנאחצ'ל

בערב הקודם ירד גשם והוא פסק עד הבוקר. ראשית סבוב קצר בגינת המלון המדהימה.

בגינת המלון

ציפורים בשמים. על אחד הענפים תוכי, ארה אדומה , מבוית לחלוטין.

ארה אדומה בחצר המלון

הגינה מלאה צמחים מכל יבשות תבל. מעין גן בוטני מטפח היטב.

מהמצוק שמעל המלון נופל מפל מים גבוה

המפל ליד המלון

תצפית אל חופו הרחוק של האגם מפגישה העין עם שלושה הרי געש שהם חלק משורת הרי הגעש הפעילים בגואטמלה.

שנים מהרי הגעש של גואטמלה

מתחילים את הנסיעה היומית בסולולה. אתמול ירדנו דרכה לאגם אבל בחושך לא ראינו דבר. כעת עוצרים בכיכר העיר ומסיירים בשוק המזון.

בשוק בסולולה

שפע של ירקות ופירות. גואטמלה מייצרת לעצמה את המזון.

ממשיכים לצ'יצ'יקסטננגו. כאן מרכז למכירת חפצי הנוי שמיצרים התושבים. ראשית הלכנו די מהר בשוק אל עבר הכנסיה שבו. על מדרגות הכנסיה מיני שוק לכל צרכי הפולחן בה.

על מדרגות הכנסיה בצ'יצ'קאסטננגו

בפנים יושבים המאמינים ועושים לעצמם את הפולחן לו הם סוגדים. לא הרחק בית הקברות. הולכים לראות שם את טקסי המוות המקומיים.

בבית הקברות בצ'יצ'יקאסטננגו

אחוזות הקברים הן משפחתיות .צריך לשלם כל שנה דמי שכירות ומי שלא משלם מסולק מקברו. בינתיים החל גשם זלעפות. רטובים ממשיכים אל הטקסים במקום. נפגשים עם עולם השאמנות ומקבלים טקס ניקוי הנשמה והגוף מחטאים.

שאמנית בפעולה

עד גמר הטקס פסק הגשם. חזרנו למלון סן תומס לצהרים ולאחר מכן שעה שוטטות בשוק לקנית מזכרות וההתחככות במקומיים

בדים בשוק בצ'יצ'קאסטננגו

סיום הטיול בפאנאחצ'ל שעל גדות אגם אטיטלן.

מבחר ערסלים

המקום מלא בחנויות לחפצים מקומיים ובתיירים שמחפשים פעילות

וזרים מהעבודה בפאנאחצ'ל

25.19.19 אגם אטיטלן – אנטיגואה

את הבוקר מתחילים בסיור קצר נוסף בגינת המלון. יש כאן גן בוטני משגע מכל יבשות תבל. השמש זורחת אבל האופק מעונן. הסירה מגיעה ושמה בגואטמלה "תל אביב". האגם מוקף הרים מיוערים המתנשאים אל על ולמורדותיהם הישובים שלחלקם ניתן להגיע רק בסירה.

אגם אטיטלן הרים סביב לו

מולנו שלושה הרי געש שהם חלק מחגורת האש עליה יושבת גואטמלה.

אגם אטיטלן-חיים בצל הרי הגעש

מפליגים לצידו השני של אגם אטיטלן אל שלושה ישובים לחופי האגם . בכל ישוב קבוצה אחרת של בני המאיה.

רחוב באחד מכפרי האגם

התושבים מסתובבים בתלבושות המסורתיות. הפגיון בחגורה זה לגבר גבר.

גבר –גבר באחד מכפרי האגם

עולים מהאגם אל מרכז הכפר בו פוגשים את השוק המקומי על טהרת היבולים הגדלים בו.

מבחר יבולי המקום

. כל שלושת הכפרים הם שוק אחד גדול הצבעים מרהיבים. עוברים בין הכפרים בטוק –טוק.

תחנה מרכזית לטוק-טוק

שלושת הכפרים בהם ביקרנו מקושרים למדינה בעזרת כבישים היוצאים מעורפם.

אי אפשר לנסוע בכבישי גואטמלה ובעריה בלי לפגוש את האוטובוס המקומי המכונה "צ'יקן באס". אלה היו בצעירותם אוטובוסים בצבע צהוב להסעת תלמידים לבתי הספר בארה"ב. בבגרותם הם נמכרים לכל דורש. בגואטמלה הם השירות הציבורי וצבועים בכל צבעי הקשת.

צ'יקן באס

לסובב צ'יקן באס לאחור בסמטה צרה זה מבצע רב משתתפים. אבל אף צופר לא זעק למרות עומס התנועה שנוצר.

בכפרים סביב האגם נוצרו קואופרטיבים מקומיים המשמרים מלאכות מקומיות ורפואה מקומית. בקור בזה המשמר ומטפח רפואה מסורתית נפגשים עם מבחר צמחי רפואה מכל העולם. מגדלים אותם ומכינים מהם תרופות המשמשות המקומיים בעת צרה.

בגינת צמחי המרפא

קאופרטיב אחר משמר שיטות עבוד כותנה מקומית ויצירת בדים צבועים בצבעים טבעיים שמוצאם ממיצוי צמחים או מינרלים טבעיים. הכותנה מוצאה מאמריקה התיכונה ויש כאן את כל טיפוסי הכותנה ביניהם גם את הכותנה החומה.

הדגמה בטווית כותנה וצביעתה

כל אגדי החוטים שבקיר הימני שבתמונה נצבעו בצבעים טבעיים.למקומיות באחד הכפרים כובע עטור שוליים . השוליים הם סרט כותנה צבעוני וארוך הנכרך סביב הכובע במיומנות שכנראה נרכשת בעמל רב

ליפוף הסרט

הכובע מוכן

הספרדים ניצרו את כולם. הכנסיות משלבות את הנצרות עם האמונות הישנות ע"י שילוב קדושי העמים כקדושים בכנסיה. אבל מספר קדושים מקומיים מככבים עדין עצמאית. אחד כזה הוא מאסימון. זה האל ההולל. הוא חובב סיגריות ואלכוהול. לבוש כמו קאובוי אמריקאי היישר מסרטי הוליווד. מחייב 24 שעות שמירה כדי לא להתפרע. השמירה עוברת מידי שנה בין המשפחות המשמשות כשומרות האמונה בכנסיה הקתולית המקומית.

מסימון בין שני שומריו

יצאנו מהאגם דרך פאנאחצ'ל. זהו הישוב המרכזי. המוצר הכי נפוץ בשווקי הכפרים ובכלל הם השטיחים והאריגים בכל צבעי הקשת ובמוטיבים מסורתיים

במחסן השטיחים הסיטונאי

בפאנאחצ'ל מגלים לפתע את המקור לכל הסחורה שבסביבה. מחסן סיטונאי ענק אליו מתנקז כל היצור מהסביבה ומכאן היא יוצאת לסוחרים ולרוכלים.

התנועה ברחוב לפתע עומדת .ברגע האחרון קולטים הסיבה-מצעד ילדי בית הספר בלבוש סנטה קלאוס כהכנה לחג המולד שבאופק.

סנטה קלאוסים בפאנאחצ'ל

יוצאים בדרך לאנטיגואה . הדרך אינה ארוכה אך הפקקים בה רבים וכך ירד הערב ואת מרבית הדרך עשינו בחושך שבגואטמלה הוא די כבד. שמים מעוננים מעל ותאורה אפסית מתחת יוצרים חשכה עמוקה. מרבית הנסיעה עברה בנמנומים.

26.10.19 אנטיגואה

זוהי הבירה העתיקה של גואטמלה. נוסדה כבירת כל המרחב ממקסיקו ועד מה שהיום פנמה. העיר מוקפת בשלושה הרי געש פעילים .

הר הגעש אגווה

נהרסה די בהתמדה ע"י רעידות האדמה עד שנעזבה לאחר רעידה רבת עצמה והרס. תושביה העשירים נאחזו במקום כי לרובם היו נכסים רבים בסמיכות לעיר. הם הצליחו לשקמה אבל בירה היא פסקה להיות. בעיר הרבה שרידי כנסיות ומנזרים. אפשר ללמוד רבות על מסדרי הנזירים הקתוליים מכנסיות ומנזרי העיר. לכל מסדר היתה כנסיה ולידה מנזר. בתחילה בנו העתקים מספרד שאינה סובלת מרעידות אדמה. לאט לאט נלמד הלקח. חלק מההרס שוקם בעיקר בהקמת כנסיה חדשה הנשענת על הריסות קודמתה. חלק פשוט נעזבו בחורבותיהן.

קשת נמוכה ורחבה-לקח מבניה שקרסה ברעידות אדמה

פתחנו הסיור בעירה סמוכה בחוות קפה להסברים על תעשית הקפה .גואטמלה מייצרת קפה טוב. תנאי הגידול מעולים אורך יום די יציב והטמפרטורות נוחות. גשם יורד די ברציפות מידי יום. בקיצור הקפה חוגג כאן.

שיח קפה נושא פרי

לאחר מכן חזרנו אל העיר אנטיגואה. סיירנו במספר כנסיות ומנזרי עבר.

מזרקה בחצר מנזר שחרב

צעדנו ברחוב הראשי עם כל רוכלי העיר שמילאו כל פינה.

רחוב באנטיגואה

השמים המעוננים פצחו במקהלת רעמים וגשם החל לרדת. החגיגה בכיכר העיר הסתיימה. כל אחד ברח למקום מסתורו מהגשם. הדוכנים כוסו בפלסטיק והרעש וההמולה נרגעו.

בגלל הגשם סיימנו את הסיור בנסיעה ברכב למלון ומכאן למנוחה ואריזת הציוד לקראת הטיסות הביתה.

27.10.19 אנטיגואה – טיסה למדריד- 28.10 מדריד

בבוקר עושים עוד סבוב באנטיגואה. הכיכר המרכזית הומה אדם . אתמול ירד גשם והיא היתה ריקה. הבוקר יום ראשון והיא מלאה אדם.

הכיכר המרכזית באנטיגואה

חזיתות של בתים ספרדיים, נוצרים אדוקים בתפילת יום ראשון בכנסיות.

ברחוב באנטיגואה

רחובות העיר במתכונת שתי וערב. הכיכר המרכזית היא נקודת האפס מימנה מתחיל מיספור הרחובות לכל ארבע רוחות השמים. הרחובות סלולים באבני נחל. חזיתות הבתים מסתירות את הגינות הפנימיות החבויות מאחריהן.

חצר פנימית בבית באנטיגואה

חוזרים למלון ומתחילים בנסיעה לכיוון שדה התעופה. בדרך מבקרים במלון סנטו דומינגו שנמצא במקום בו היה מנזר סנטו דומינגו.

גינה במלון סנטו דומינגו

זה היה המנזר הגדול באנטיגואה. שרידיו עדין מרשימים והמלון שהוקם על שרידים אלה משמרם היטב.

שרידי מטבח מנזר סנטו דומינגו

לשדה התעופה הגענו די מוקדם כי פקקים בדרך לא היו. הטיסה יצאה בזמן . כ40 דקות טיסה לשדה התעופה של בירת אל סלבדור. כאן יורדים לכ 40 דקות וחזרה למטוס . הטיסה עברה בשינה טובה. רב הזמן חלונות המטוס היו מואפלים ועד הגשת ארוחת הבוקר ישננו והתעוררנו חליפות. בשדה התעופה במדריד נפרדנו מהקבוצה שהמשיכה לישראל. אנחנו חזרנו לימי התרמילאות. נוסעים העירה למדריד אל מלון מוזמן מראש לעוד מספר ימי טיול בסגוביה ובמדריד..