6.6.11 ליסבון-אבורה-אשתראמוז
התלבטתי כיצד לצאת מליסבון לכיוון אבורה(evora ). שיחה עם אנטוני בעל הדירה בה אנו ישנים בליסבון שולחת אותנו לגשר וסקו דה גמה. זהו הגשר הצפוני החוצה את לגונת הטז'ו.
אפשר לסכם את השהות בפנסיון המשפחתי מאקאדו בליסבון כחוויה נעימה. גם המיקום וגם האווירה.
אנחנו נוסעים בליסבון במהירות החוצה. מולנו מזדחלת התנועה הנכנסת לעיר לאחר סוף השבוע.
חוצים הגשר ונוחתים לתוך האלנטז'ו. השטח מישורי. החקלאות כאן כבר בגושים גדולים .חסל סדר הגינה ליד הבית. הרבה מרעה בקר.העץ המאפיין את האזור הוא אלון השעם.
יערות אלוני שעם וזיתים באלנטז'ו
את גזעו קולפים אחת לכמה שנים להסרת שכבת השעם שצמחה. הביקוש לשעם היום עולה על ההיצע. תעשיית היין שהיא הצרכן הראשי מחפשת תחליפים כל הזמן.
אלוני שעם לאחר קלוף הגזע
פורטוגל בכביש המהיר מקבלת את מימד הגודל האמיתי שלה צרה וארוכה. כשנוסעים בכביש מהיר לרוחבה היא נגמרת מהר.ירדנו מעט לפני אבורה מהמהיר אל הכפרים גואדלופ וולוורדה.
ליד הכפרים הללו אתרים מגהליתים. שלושה טיפוסי אתרים. האחד זו אבן ענקית הניצבת אנכית מעין מצבה למשהו.
העמוד
האתר השני הוא קרומלך .הקרומלך (מעגל אבנים בקלטית) מורכב משני מעגלי אבני גרניט גדולים. המעגל צורתו בשטח בדמות אגס גדול במרכזו אבן וממנה נמתחים שני קוים מאונכים האחד בכיון צפון דרום והשני מזרח מערב.
הקרומלך
ההנחה הרווחת היא שהקרומלך הוא אתר אסטרונומי בעיקרו וכנראה עם קונוטציות דתיות. אבל כמו באחרים הפזורים ברחבי העולם הקלטי העתיק (סטונהנג' באנגליה, דרומבאג באירלנד) לאיש אין הוכחות לכך.
האתר השלישי דולמן ענק. האבן האופקית היוצרת את גג הדולמן החליקה במשך השנים ממקומה.
קירות הדולמן ההרוס
האבנים הענקיות הנטועות בקרקע עומדות במקומן. הן יוצרות חדר מעגלי עם פתח צר.
דולמן שלם
בנוסף לעניין שבאתרים הנסיעה לשם היא שוב דרך הנוף הכפרי הרחוק ממוקדי התיירות. כאן חיים הכפרים בקצב השליו שלהם.
נכנסנו לאבורה(evora). מילת המפתח היא מציאת חניה. ספור קשה ובעייתי. עשינו סיור ברכב בסמטאות הצרות ולבסוף יצאנו אל מגרש החניה שמחוץ לחומות ליד האקוודוקט. אבורה שראשיתה בתקופה הרומית נשארה כפי שהיתה בימי הביניים. בראש העיר עומדים שרידי מקדש רומי. עמודים בעלי כותרות קורינתיות כמו שמכירים מהבית.
הסמטאות מאד ציוריות.
הכל מסויד לבן חדש לקראת הקיץ.שוטטנו בסמטאות. ונכנסנו לכנסית סן פרנסיסקו אל קפלת העצמות.
קפלת העצמות-capela do los ossos
זוהי קפלה בה הנזירים הפרנסיסקנים עטרו הקירות בעצמות וגולגולות הנפטרים. על משקוף דלת הקפלה כתוב בלטינית "כאן נמצאות עצמותינו מחכות לשלך" .לא ברורה כוונת המשורר ביצירת הקפלה כפי שהיא. יתכן וזה המחשה למאמינים כיצד נראה סופו של כל אחד.הבישופים האחרונים קבורים בכנסיה בארונות מפוארים.
לקלויסטר הצמוד לקתדרלה של אבורה יש חלונות המעוטרים גם במגן דוד.
עיטורי החלונות בקלויסטר של קתדרלת אבורה
בקתדרלה מצוי עוד אחד מציורי הסעודה האחרונה. מה שאבות הכנסיה מסרבים לזכור זה שישו ותלמידיו היו יהודים מאמינים. למרות שביקרו בחריפות את הממסד הכוהני של בית המקדש לחם בפסח הם לא אכלו!
הסיור באבורה מיצה את עצמו לאחר שעתיים של שוטטות לכל עבר. השעה עדיין מוקדמת. אבורה עיר מלאת תיירים ומחירי הלינה בה יחסית גבוהים. החלטנו להמשיך במסלול המתוכנן עד אשתרמוז ושם ללון. בדרך לאשתרמוז ניצב הכפר אבורהמונטה ( evoramonte). הכפר בנוי על ראש הר השולט על כל הסביבה. מוקף כולו חומה ובראשו מבצר.
אבורהמונטה
הכפר שבין החומות מתנהל בקצב שונה לגמרי מההרחבה שבנויה למרגלות ההר על הכביש בין אבורה לאשתרמוז. הזמן כאן קפא. מהמבצר נראה האלנטז'ו פרוש מאופק עד אופק.אלפי אלוני שעם מדוללים פה ושם בעצי זית מנקדים את השטח. כל אזור האלטז'ו היה שדה הקרב בו פורטוגל וספרד נלחמו זו בזו. המקום רווי במבצרים בכל גודל ומכל תקופה.
אבורהמונטה
לאשתרמוז ( estremoz)הגענו יחסית מוקדם . מצאנו
מלון בכיכר העיר. המלון הכי מפואר בו ישננו עד כה. המחיר 32.5 אירו לחדר זוגי. במחיר הזה קבלנו אולם שינה חדר אמבטיה ומרפסת שיזוף הצופה אל מצודת אשתרמוז.
חשבנו לצאת לטייל בעיר. עד שיצאנו מהמקלחת נפתחו ארובות השמים וגשם עז ניתך. הטיול נדחה לבוקר. המנוחה הוקדמה להיום.
7.6.11אשתרמוז (פורטוגל)-מרידה (ספרד)- קסארס
התחלנו הבוקר בטיול בחוצות אשתרמוז-אחת מעיירות השיש של מזרח פורטוגל. שיש באיכות מעולה נכרה כאן בכמויות. זוהי האבן הכי נפוצה באזור. העיר בנויה ממנו. הכבישים מרוצפים בשבריו ומהנותר מייצרים את הסיד לצביעת הבתים.
בסמטאות אשתרמוז
הסמטאות צרות הבתים לבנים. בכיכר העיר ברכה ענקית כמובן משיש ממורט.
מעל העיר המצודה ובה הארמון . כיום הפוסאדה ע"ש איזבלה הקדושה מלכת פורטוגל.
איזבל הזו אינה איזבל הקתולית של גרוש ספרד. אמנם היתה ילידת אראגון אך מלכה בפורטוגל כאשתו של המלך דיניש. העם אהב אותה ובעיניו היתה קדושה.
יוצאים לדרך לכיוון ספרד. כביש האגרה המהיר והכביש הרגיל מקבילים זה לזה. מהירות הנסיעה זהה כי שניהם ריקים. אבל ברגע שהכביש המהיר הפך לחופשי מאגרה עלינו עליו ומהר מאד היינו במרידה שבספרד.
פסיפס במרידה
מרידה (merida ) נוסדה ע"י אוגוסטוס קיסר רומי בשם אוגוסטוס אמריטה והיתה לבירת הפרובינציה לוסיטיניה שהיתה אחת משלוש הפרובינציות הרומיות של חצי האי האיברי.בערים העתיקות חניה ליד האתרים זו בעיה כרונית. היום אין כדורגל אז אפשר לחנות ליד האצטדיון ומשם ברגל. המטרה לראות מה שיותר מעתיקות מרידה יש כאן ריכוז נאה של שרידי התרבות הרומית. הבעיה שלכל אתר שעות פתיחה וסגירה עצמאיות. הכי חשוב זה ללכת ללשכת המידע בכניסה לאתר התיאטרון הרומי ולברר את שעות הפתיחה והסגירה של כל אחד מהאתרים והאם הוא בכלל פתוח לקהל אם לאו. אנחנו גילינו מאוחר מידי שלכרטיס המשולב שקנינו אין ערך רב כי חלק מהאתרים בכלל סגורים לקהל מסיבה זו או אחרת וחלק אחר בסייסטה ארוכה. אנחנו רק באנו לבקר לא להתנחל. האתר הכי מרשים ואולי רק בשבילו כדאי לבקר במרידה הוא המוזיאון . תצוגה דידקטית מעולה של החיים ע"פ האימפריה הרומית מודגמים בממצאים מהשטח של מרידה. הקטעים הכי מרשימים הם הפסיפסים. חלקם משוחזרים למידת ההכרח אבל כולם חושפים עבודת אמן מעולה בציורים המוטבעים באבן מלאי החיים.
לרינוס המנצח-פסיפס במרידה
האתרים הרומיים המרכזיים במרידה הם התיאטרון הרומי והאמפיתיאטרון הצמוד לו. האמפיתאטרון די הרוס. הוא היה זירת הגלדיאטורים ובו נערכו קרבות אדם בחיה או אדם באדם.
שרידי האמפיתיאטרון במרידה
התיאטרון משוחזר ברובו כולל הסצנה שמאחורי הבמה. אי אפשר שלא להשוות לתיאטראות הרומיים מאזורנו. וכמו שאומרת הפולניה שלנו יותר טובים. זה לא גרש גם לא בית שאן או קיסריה.
הסצנה המשוחזרת ברובה-התיאטרון הרומי במרידה
ממרידה שוב על הכביש המהיר לקאסארס(caceres ). הנוף של אקסטרמדורה מאד חד גוני. מטעי זיתים מתחלפים מפעם לפעם ביערות אלוני השעם. הרבה חקלאות של שטחים גדולים.
בקאסארס נותר החלק שבתוך החומות בלתי פגוע וכפי שהיה בימי הביניים. מודגמים היטב סגנונות בניה שונים של אותה התקופה. בעיר רובע יהודי משוחזר. גם ספרד וגם פורטוגל החליטו שרובע יהודי משוחזר טוב לתיירות. בכל חור צץ רובע יהודי עתיק. לא תמיד יש בשטח עדויות מסייעות.
סמטה ברובע היהודי העתיק של קאסארס
ע"פ הכתובים יהודי קאסארס גורשו 20 שנה מוקדם יותר לגירוש הכללי של יהודי ספרד כי קאסארס נכבשה מהמוסלמים כ 20 שנה לפני גרנדה. בעיר שבין החומות הרחובות צרים. ארמונות מהמאות ה12 וה13 עומדים על תילם.
ארמון בקאסארס
על מגדלי הכנסיות מקננות החסידות. לעתים רואים את אחד הגוזלים שגדל מציץ מתחת להורה הניצב בכוננות. אחד ממגדלי הכנסיות אף נקרא מגדל החסידות כי הוא יעד מועדף לקינון.
מגדל החסידות
הסיבוב ברחובות מסתיים בכיכר העיר הפלאזה מיור. כאן העיר העתיקה והעיר החדשה נפגשות. לעת ערבית יוצאת כל העיר אל הכיכר.בבתים אין מזגנים אז יוצאים לנשום אויר.
פלסו מיור-קאסארס
ליד אחת הכנסיות בעיר תזכורת לימים אפלים בהיסטוריה הספרדית.
תזכורת לימים אפלים בהיסטוריה
בפורטוגל מתרוקנים הרחובות עת הערב יורד. באקסטרמדורה החיים רק מתחילים. היום שוב חזרנו לימי הטיול בדרום אמריקה- בצהרים סייסטה קדושה, בערב החיים מתחילים בכיכרות.
חיים באקסטרמדורה תמיד היו קשים בליווי אבטלה רבה. מרבית הקונקויסטדורים היו יצאי אקסטרמדורה שחיפשו את מזלם . מרידה ,טרוחיו וגואדלופ הן חלק מערי המוצא שלהם. משהגיעו לדרום ומרכז אמריקה יסדו שם ערים באותן השמות. כך גם הביאו איתם לשם את האמונה בבתולה מגואדלופ ויכולותיה המגיות.
8.6.11 קסאראס-אל קנטארה (ספרד)- מונסנטו (פורטוגל)-סורטליה-פניה דה סאודה.
אנו בדרך מספרד חזרה לפורטוגל. אקסטרמדורה מלאה בקיני החסידות. בראש הקן עומד הורה מלמטה מציץ הגוזל שמקורו עדין שחור.
קינון החסידות על גג כנסית אל קנטארה
מגיעים לאל קנטארה(alcantara). השם הערבי של המקום פרושו הקשת. זו מתוחה בדמות גשר קשתות רומי על נהר הטז'ו הזורם מתחת. הגשר משמש עד היום את הכביש המחבר את ספרד ופורטוגל באזור הזה.
הגשר הרומי על הטז'ו באלקנטארה
לפני הירידה לגשר נכנסנו אל העיירה. שוב הרחובות הצרים הבתים הלבנים ועל גג הכנסיה קיני החסידות. בדרך כלל בכל אתר קינון בגלל גודל הקן יש רק קן בודד. על גג הכנסיה המקומית הקינים צפופים. כנראה יש הרבה אוכל בסביבה.
ליד הגשר מקדש רומי קטן שלם המוקדש לטרינוס. ממשיכים לתוך פורטוגל. היעד הכפר מונסנטו. בדרך את העין מושך הכפר פניה-גארסיה.
פניה-גרסיה
הסמטאות הצרות, הבתים הלבנים,הפרחים בחזית הבית והנוף הנשקף ממרומי הכפר פשוט חוויה. האלנטז'ו במיטבו.
מונסנטו (monsanto)זו חוויה מסוג אחר. הכפר כולו בנוי אל תוך סלעי הגרניט בתוכם הוא נמצא. הסלע הוא התשתית,ספק האבן לבניה ולעיתים אף חלק מקיר הבית.
התמחינו בלנסוע עם הרכב בתוך הסמטאות הצרות. במונסנטו לעיתים מקפלים המראות כדי שהרכב יוכל לעבור. מונסנטו צופה אל עבר העמק שממזרח לרכס סיירה דה אסטרלה אליו מועדות פנינו.
מונסנטו
ממונסנטו לסורטליה(sortelha). עוד כפר מוקף חומה בראש הר הצופה לכל עבר.
הנוף מסורטליה אל ססיירה דה אסטרלה
רבוי המבצרים באזור הגבול בין ספרד לפורטוגל הוא תזכורת לימים בהן שתי המדינות השכנות נלחמו זו בזו בכל הזדמנות שנקרתה. היום המעבר הוא שגרה. שלט מבשר על היותך בארץ השכנה ומהם המהירויות המותרות לנסיעה.
הפורטוגזים אוכפים את המהירות המוגבלת בשטח עירוני בצורה מאד מתוחכמת. שלט בכניסה מודיע כי המהירות מוגבלת ל50 קמ"ש והיא מפוקחת. בהמשך יש רמזור שאורו ירוק. אם חלפת על פני נקודת מדידת המהירות החבויה בין הגדרות במהירות גבוהה מידי מתחלף הרמזור לאדום ונותן לך להתקרר בערך דקה.
בתי סורטליה בנויים מהאבן המקומית ואינם מצופים בסיד כמקובל.
המשכנו לבלמונטה(belmonte). כאן נמצאת קהילת אנוסים שחזרו ליהדות. הם שפצו בית כנסת. בכל כפרי ועיירות האזור מאקסטרמדורה בספרד ועד כפרי הסיירה דה אסטרלה בפורטוגל חיו יהודים. היום כל רובע יהודי זה להיט תיירותי. ברובע בבלמונטה חיים בעיקר נוצרים.
מצודת בלמונטה
גם בלמונטה מאד ציורית עם סמטאותיה הצרות והמבצר מעל. היום חג שבועות באנו בשעות אחה"צ. בית הכנסת היה סגור. מכיוון שחג היום ו לא באנו בשעת התפילה לא חיפשנו מפתח להיכנס.
המשכנו אל רכס הסיירה דה אסטרלה במטרה למצוא מקום לינה גבוה מספיק להימלט מהחום במישור. הגענו לפניה דה סאודה(penhas da saude). זהו רכוז של בקתות הרים שתוסס בתקופת החורף עת עונת הסקי בעיצומה. במקום גם
אכסנית נוער. בית מלון מצוין לכל גיל. חדרים זוגיים מרווחים עם שרותים צמודים. אפשרויות לבישול עצמי, חדרי משחקים ועוד. כל זה במחיר הכי עממי של 30 אירו ללילה. מי שאינו חבר בהתאחדות הבינלאומית של אכסניות הנוער משלם עוד 2 אירו ללילה . עכשיו שיא השפל בתיירות כאן. בעונה המחיר מוכפל והתפוסה מלאה. כעת היינו לבד בכל האגף בו היה חדרנו.
9.6.11 פניה דה סאודה- סיירה דה אסטרלה-פארק בינלאומי דואורו (פורטוגל ) -סלמנקה (ספרד)
אתמול התקדמנו עד לכאן וזה היה לברכה. התחלנו לטייל ברכס הסיירה דה אסטרלה. הרכס הגבוה בהרי פורטוגל. אנחנו בגובה מעל 1600 מטרים, גבוה מעבר לקו היער.
סיירה דה אסטרלה-אגמון טבעי
פריחה שופעת של פרפרניים ומורכבים . לא את כולם מכירים. את הריח מפיץ האחירותם שכאן בגלל הגובה הוא כעת בשיא פריחתו.
במרומי סיירה דה אסטרלה
היעד הראשון הוא פוסו דה אינפרנו(poco do inferno) . זהו מפל מים הנמצא מעל העירה מונטיגאש(manteigas). הדרך מתפצלת מהכביש די קרוב לאכסנית הנוער בה ישננו. זוהי דרך עפר סלולה היטב. הנוף עוצב ע"י קרחוני תקופת הקרח. סלעי גרניט ענקיים מעוגלים ומוחלקים. שרפות יער עשו בו שמות. כרגע מתחדשת הצמחיה. הרכס נחתך ע"י העמק הקרחוני בו זורם נהר הזאזארה המתחיל כאן את מהלכו בדרכו לטז'ו.
עמק הזאזארה
פוסו דה אינפרנו הוא מפל מים לא גדול של מים צלולים היורדים בתוך יער עבות. רואים כאן בברור מה מקבל הרבה גשם ומה נמצא בצל הגשם. לפתע קבלנו הדגמה חיה בגשם פתאומי שהחל לרדת.
בגוארדה (guarde)העיר המרכזית של האזור רובע יהודי שמור עם עדויות לתופעת האנוסים.באחד המפתנים ראינו את חריטת הצלב שחרטו דיירי הבית לציין את היותם נוצרים כעת.
בית של אנוסים בגוארדה
רכס הסיירה דה אסטרלה עמוס נופים מרתקים של טבע ומעשה אדם. שהינו בו עד שעות הצהרים ואז התחלנו לנוע לכיוון הדואורו העליון. כאן הנהר הוא גם הגבול בין ספרד לפורטוגל.הפארק משותף לשתי המדינות הנוף עד לירידה לנהר הוא של ארץ די ריקה .חקלאות של חוות בודדים.בעיקר גדול צאן ובקר במרעה. הבתים בנויים מהאבן המקומית ברובם משמשים כמחסנים או מקלט לרועים. מגדלים גם קצת ירקות ותפ"א אבל ממש גינות קטנות ליד הבית. דולמנים פזורים פה ושם הם העדויות להיות המקום ארץ נושבת בתקופות פרה היסטוריות
הדוארו גם כאן יוצר עמק רחב שמשני צידיו יצר האדם חלקות גידול. כאן בעיקר מגדלים זיתים ושקדים הרבה פחות ענבים. ושוב הכל מקבל את הגיאומטריה המשגעת של כרמי הגידולים.
כרמי זיתים בדואורו העליון
המעבר לספרד הוא מעל סכר גדול שמיצר חשמל. הספרדים בנו תצפית נאה מעל הסכר המספרת את ספור בנייתו. התצפית בנויה עם נגישות לנכים כך שגם הם יוכלו להגיע עד הקצה התלוי על פי התהום.כפר העובדים הוסב כעת לכפר נופש.
הדואורו העליון
המפה לא גילתה לנו את הצפוי לנו בהמשך הדרך. הנחתי כי זו תהיה נסיעה משעממת עד סלמנקה אליה פנינו מועדות. מצאנו עצמנו על 15 ק"מ של כביש מתפתל בנופים הררים דרמטיים שבמרכזם עוד תצפית על אחד מיובליו האינסופיים של הדואורו. יובל זה יצר עמק צר בו הוא נופל במפלים קצרים. הזרימה די רועשת אבל זה כבר אחרי השיא. השלגים כבר גמרו להפשיר. השעה האחרונה של הנסיעה היתה באמת על כביש ישר ומשעמם. חוצים את הרמה בדרך לסלמנקה. הרבה בקר בשטח. שדות החיטה בכל רמות ההבשלה מירוק-צהוב ועד בקציר. לסלמנקה הגענו מאוחר אך עדין אור. לקח זמן למצוא מלון במחיר נורמלי שלידו במרחק סביר יש גם חניה.
10.6.11 סלמנקה (ספרד) – בראגנסה (פורטוגל)
את היום פתחנו בסיור בסלמנקה(salamanca). עיר אוניברסיטאית בה אוניברסיטה מאד עתיקה. נחשבת לאחת הערים היפות בספרד. בישופים פתחו כאן קולג'ים ללמוד וליבון הנצרות. כ"א על פי דרכו. קולג'ים אלו הפכו במשך הזמן לאוניברסיטה העוסקת בכל תחומי המדע. העיר העתיקה ברובה מימי הביניים.
הכיכר המרכזית פלאסה מיור מאד מרשימה. ניתנה לעיר במתנה ע"י אחד ממלכי ספרד לאות תודה על התמיכה בו באחת ממלחמות הירושה. מרשימות הן שתי הקתדרלות הישנה והחדשה הצמודות זו לזו
פאלסו מיור-סלמנקה
.. בתים של משפחות עשירות המעטרים הבתים כך שיעידו על יושביהם. כך בית הקונכיות שחזיתו מעוטרת בפיתוחי הצדף שהוא סמל מסדר סנטיאגו אליו משתייך בעל הבית
הסטודנטים הרבים ממלאים את העיר.הם גם אחראים לשמות רחובות מאד ציוריים. כך רחוב טוסטאדו עובר לאורך בנין הקפיטריה של האוניברסיטה. הריח מעיד על המנה המוגשת.
סמטת טוסטדו
סלמנקה
באחד הכיכרות מתקיים יריד קרמיקה בו יוצרים מציגים ומוכרים כלי קרמיקה
. על הנהר מתוח גשר רומי גדול . היום הוא רק להולכי רגל. חניה בסלמנקה היא ספור. אף מכונית לא זזה ממקום חנייתה. רגע אחד של תזוזה וכבר החניה נתפסה. לא ברור למה תושבי העיר קונים מכוניות.הם קונים ושותלים בחניה שמצאו וזהו.
הדרך מסלמנקה בספרד לבארגנסה בפורטוגל ראשיתה במישורי קסטיליה. שדות חיטה מירוקים ועד קצורים. נוף די משעמם . עד זמורה זה כביש מהיר שחולפים בו ביעף. פונים לכיוון פורטוגל וקצת לפני הגבול תחנת דלק ומרכז קניות קטן באמצע שום מקום. כל המכוניות פורטוגליות. באים לקניות. ראשית דלק. ליטר בנזין יקר בפורטוגל ב20% ממחירו בספרד. אז ממלאים ג'ריקנים. בחנות הסמוכה כל מה שבספרד זול יותר מאשר בפורטוגל. גם אנחנו נוסעים כבר מספר ימים רק על דלק ספרדי.
לקראת בארגנסה הנוף נהיה יפה יותר. הגבול בין ספרד לפורטוגל כאן הוא נהר מיובלי הדואורו. את הדואורו עצמו חצינו ליד זמורה(zamora). בזמורה הוא עוד נהר רחב בנוף שטוח. רק כשהוא מתקרב לפורטוגל הוא מקבל את היופי המיוחד שלו. בבארגנסה היום חג . התחיל סוף שבוע ארוך במיוחד והכל סגור. מצאנו די מהר
מלון במרכז העיר. למלון מסעדה צמודה וטובה. קבלנו השבת בעוד ארוחת דגים טובה.
פסל לאיש הפשוט-הכניסה לבארגנסה
האתר המרכזי בבארגנסה היא המצודה והכפר שבתוכה. ליד המצודה יורד בתלילות הרובע היהודי.
בארגנסה סיפקה לפורטוגל את משפחת המלוכה. אלה משום מה העדיפו לחיות תמיד במקומות אחרים ובעיר הולדתם לא הותירו דבר.
11.6.11 בראגנסה (פורטוגל)- סנטיאגו דה קמפוסטלה (ספרד)
מתחילים להתקפל חזרה לכיוון הטיסה הביתה לא לפני שטועמים עוד אחת מהפינות הנידחות של פורטוגל- הפארק הלאומי מונטהסיניו(montesinho ). אנחנו במחוז הכי נידח בפורטוגל. השם מעיד על כך טרס-א-מונטס (tras-a-montes) או בעברית מעבר להרים. שמורת טבע פראית המשתרעת משני צידי הגבול הבינלאומי פורטוגל-ספרד.
הפארק הלאמי מונטהסינהו
הנוף עוצב ע"י הקרחונים. בגובה הנמוך יערות רחבי עלים בעיקר אלונים וערמונים.עולים בגובה היער מתחלף בשיחים. קרוב לגבול ספרד הכפר מונטהסיניו. עד לפריצת הכביש אליו היה מבודד מהעולם. כאן הזמן עצר. בתי הכפר בנויים מסלעי הגרניט המקומיים. צפחות הן הרעפים. החקלאות מסורתית. גינות קטנות ליד הבית. גבול ספרד –פורטוגל עובר על קו הרכס. מסומן היטב בטורבינות הרוח המיצרות חשמל.
הסיור בכפר ובשמורה פשוט חוויה. עוד קצת טבע לפני הדהירה על הכביש המהיר לסנטיאגו דה קמפוסטלה.
באזור הזה של ספרד ופורטוגל כל הדרכים מובילות לסנטיאגו דה קמפוסטלה. השילוט של הקמינו דה סנטיאגו מלווה אותנו כל הזמן. כלקח מחוויות אתמול בסלמנקה לסנטיאגו הגענו די מוקדם. שוב הקטע של למצוא מלון וחניה לרכב. לבסוף לפי החניה מצאנו
מלון. החדר בלבד יקר למה שהיינו רגילים לשלם אבל המיקום מצוין והעיקר יש חניה והיא בחינם לאורחי המלון כך שהמחיר סביר מאד.
סנטיאגו מלאה בעולי הרגל וסתם תיירים. אתרי העיר צפופים ומכונסים די קרוב בתוך העיר העתיקה. עיקר האקשן הוא בכיכר הקתדרלה משאת נפשם של עולי הרגל.
מנוחת הלוחם
גלים גלים מגיעים עוד ועוד מי ברגל ומי באופנים שנעשו מאד פופולאריים גם למסע הצליינות . נעמדים ודבר ראשון דופקים פוזה אל מול הקתדרלה. ליד הקתדרלה הפראדור של סנטיאגו. ממוקם באכסנית עולי הרגל שבנו פרדיננד ואיזבלה המלכים הקתולים כפי שהם מכונים בספרד. היום זהו מלון עתיר כוכבים. עולי הרגל מסתכלים עליו רק מבחוץ.הם לנים בכל מקום אחר כולל במתחם אוהלי הסיירים שפרושים בכיכר.
חתונה בכיכר
מוצאי שבת ובמלון חתונה. החתן –כלה מצטלמים אל מול הקתדרלה מוקפים בעולי רגל המריחים כמו טירוני גולני בסוף מסע כומתה. תמונה סוריאליסטית.
12.6.11 סנטיאגו דה קמפוסטלה
יום של קדושה. יום ראשון בסנטיאגו דה קמפוסטלה כמו שבת בירושלים. סיפור משט ארונו של יעקב (יאגו) אחי ישו על פני גלי הים מיפו לחוף האטלנטי של ספרד נשמע הזוי בעיני כל מי שאינו קתולי. אלו מאמינים בו באדיקות כמו שהם מאמינים בעוד אי אלו ניסים אחרים. על אמונה לא מתווכחים עומדים מהצד ומתבוננים. סנטיאגו כיום היא העיר השלישית בחשיבותה הדתית לקתולים.ממוקמת אחרי רומא וירושלים. מי שקיבע את המסורת הזו ראה למרחקים. זה יספק לסנטיאגו פרנסה עד סוף הדורות או סוף הנצרות מה שיבוא קודם.ההברקה הכי טובה בסיפור סנטיאגו היא האמונה שמי שיעלה לרגל לכאן חטאיו ימחלו.זו אמונה שמניעה את כל התעשיה. חוטאים לא יחסרו אף פעם. די באחוז קטן שירצו את המחילה שהעסק ימשיך להתגלגל . גם נכים מקיימים המצווה. במלוננו מתאכסנים שני נכים המרותקים לכסא גלגלים. את המסע עשו באופני כיסא משוכללים המונעים ביד.
יום ראשון והקתדרלה מלאה מפה לפה . מעט תיירים הרוב מאמינים אדוקים. רבים בהם עולי הרגל. מעל המזבח תלוי על חבל עבה מתקן שרפת הקטורת. זה כלי כבד עשוי כסף שהשימוש בו הוא רק במיסות של ימי ראשון וחג. 8 גברים חסונים מתחילים להניע המתקן והכלי מתחיל לנוע כמטולטלת מצד אל צד. ברגע השיא הוא כמעט נוגע בתקרת האולם הגבוהה. את כל הטקס מלווה נגינת העוגב. נגמר מופע הקטורת מתחיל מסע הפסל. ישו נישא על כתפי 4 גברים לכל פינות הכנסיה שכולם ינשקו. הנצרות הקתולית מלאה במופעים פאגניים. זה מה שהקל על הפצתה המהירה ברחבי העולם העתיק.
משאת נפשם של עולי הרגל-הקתדרלה של סנטיאגו דה קמפוסטלה
עיקר העניין בסנטיאגו הם האתרים הנוצריים ופולחן סנטיאגו. המלון קרוב .זה בדיוק מתאים לרגע הרוויה מהנצרות.הלכנו לתפוס סייסטה כהילכתה.
לקראת ערב יצאנו שנית לסמטאות בהן לא שוטטנו עדין. בחזית הקמפוס האוניברסיטאי מבנה כמו מקדש יוני עם עמודים בעלי כותרות דוריות.באחת הסמטאות ליאורה אומרת לי משהו. זוג שישב שם קורא לנו בואו שבו. אז החלפנו קצת חוויות עם זוג מטבעון שרק מתחיל טיול בספרד.קבלו קצת המלצות מאיתנו על אזור הריאס ובעיקר על סלמנקה
היונה ואיש הרוח-האוניברסיטה של סנטיאגו
הגענו אל הקתדרלה מהעבר האחר שלה.קבוצת עולי רגל מארה"ב מנסה להרויח כמה אירו ע"י מופע גאנגלינג ונגינה בחמת חלילים. ס"ה סנטיאגו דה קמפוסטלה עיר מעניינת. השילוב של אוניברסיטה גדולה ועולי הרגל עושה אותה צעירה לנצח
עולות לרגל
13.6.11 סנטיאגו דה קמפוסטלה-לה קורוניה-ברצלונה
כן אני יושב בשדה התעופה בברצלונה. השעה בערך 2 לפנות בוקר. ליאורה שרועה על הספסל הסמוך ומנסה לישון מעט. טוב בתכנית היינו אמורים להיות מעל הים התיכון בדרך לתל אביב. בפועל אנחנו כאן בדרך למינכן בגרמניה. אבל לא נקדים המאוחר
ניצלנו את המלון בסנטיאגו עד הדקה האחרונה. השוק של סנטיאגו כ100 מטר מהמלון.עלינו לקניות קטנות של חפצים שמזמן רצינו לקנות בתל אביב. לסנטיאגו היה יותר קל להגיע מאשר לתל אביב.
שדה התעופה בלה קורוניה מרוחק בערך כשעה נסיעה ואין למה למהר.מזג האויר מתעתע.רגע מטפטף רגע שמש זורחת. נוסעים בתוך הנוף הירוק של גליסיה. סימני הדרך של הקמינו דה סנטיאגו מלווים אותנו לכל אורך הכביש. מגיעים לסגירת מעגל אל הטורה דה הרקולס בחוף הים של לה קורוניה.
בחוף הים בלה קורוניה
ליאורה הפעם לא מוותרת ומעפילים למרומי המגדל. למעלה בצד הרוח קור כלבים עוברים לצד המוגן ודי חם בשמש. ניסינו למצוא ענין בלה קורוניה.יש לנו כמה שעות להרוג-נאדה. אחת הערים הכי משעממות שיש. פרט לחוף אין כלום.
סגירת המעגל טורה דה הרקולס בלה קורוניה
מכיוון שהשילוט בעיר זכור לנו לשמצה מיומנו הראשון התחלנו לנוע לשדה התעופה. בדרך מרכז קניות ענק עוצר אותנו לעוד שעה ולגלידה לא משהו.מגיעים לשדה התעופה. הרכב חוזר להרץ ואנו להולכים לעשות צ'ק אין לטיסה הביתה.,להיפטר מהמזוודות.
מה שאמור להיות דבר פשוט ביותר הופך לסיפור של היום.
אני מושיט לדיילת את הדרכונים היא שואלת לאן ואני באדישות אומר לה לתל אביב. נהיית דממה לרגע, אחריה שיחת טלפון בדיבור צפוף ובסופה היא מחזירה הדרכונים ושולחת אותנו לבוסית שלה במשרד שממול. כאן אנו מתבשרים שהטיסה לברצלונה תתאחר בלפחות שעה מה שאומר שהחיבור לטיסה לתל אביב איננו. האמת עשינו פרצוף כועס למען הפרוטוקול בלבד. היה ברור לנו שיש להם פתרון כי הפשלה היא שלהם. הפתרון הגיע בדמות העברה לטיסות בלופטהאנזה החברה הבכירה באותו אגד חברות כמו ספאנאייר. הם גם הציעו לנו מלון להעביר הלילה בברצלונה רק שאת השובר נקבל בשדה התעופה של ברצלונה.
בקיצור לברצלונה הגענו בחצות. עד שמצאנו את כל חפצינו לקח כשעה. ב4 לפנות בוקר צריך להגיע לדלפקי לופטהאנזה לצ'ק אין לטיסה למינכן. נשארנו בשדה התעופה. זה נראה בשעה זו כארץ נטושה. אפילו האורות כבויים במרבית אגפיו. רק אנשי הבטחון מסתובבים ומוודאים שמי שנמצא שם אכן ממתין לטיסת בוקר מוקדמת.
אחה"צ באורים- הגענו הביתה. למרות הלילה הלבן לטוס בלופטהאנזה זו עדין חוויה. היינו אמורים להגיע בסוברו חבוט של ספאנאייר בסופו של דבר חזרנו במרצדס של לופטהאנזה. המושבים במחלקת התיירים מרווחים ונוחים הרבה יותר ממרבית המקבילים להם במחלקת עסקים של הרבה חברות מכובדות.שלא לדבר על האוכל. אפשר לקבל אוכל טעים בטיסה, לופטהאנזה טובים גם בזה.
מסקנה לפעמים זה לא רע כשחברת התעופה מפשלת.
הפרצוף הכועס והתלונה שהשארנו בלה קורוניה אף הניבו תוצאות. קבלנו מייל מתנצל והנחה גדולה על הטיסה הבאה שניקח . ההנחה תקפה עד סוף שנת 2011 .מי יודע אולי עוד ננצל אותה