כרתים 2017

2.6.17 הרקליון-קנוסוס-הרקליון

אתמול בערב טסנו לכרתים. טיול המשמש אותנו כהכנה לטיול העיקרי המתוכנן בעוד מספר חודשים לניו זילנד.

הרעיון לנסוע לכרתים נולד ברגע. זה קרוב זה פשוט לא צריך הכנות של חודשים. פשוט מחליטים ומבצעים.

נחתנו בהרקליון בחצות הלילה. הסידורים המקדימים עבדו כהלכה. אליזבט נציגת חברת ההשכרה חיכתה לנו עם הרכב בשדה התעופה ואף ניווטה אותנו למלון שהוזמן בהרקליון. במיטה נחתנו אחר חצות והתעוררנו לבוקר שטוף שמש לתחילת הטיול. היעד הראשון עתיקות קנוסוס הצמודות מדרום להרקליון העיר.

חוצים העיר הרקליון מצפון לדרום. ההרגשה היא כמו בעיר בארץ בשנות ה60 . עדין אין להם לחץ לבנות לגובה. הרקליון של היום אינה תל אביב של 2017 היא יותר דומה לפתח תקוה של 1950 . בית בן 3 קומות הוא מגדל. התנועה בעיר די סואנת עד שמגיעים לבית החולים שבדרום העיר. כאן הכל נרגע.

קבלת הפנים למטייל בקנוסוס

ליד האתר בקנוסוס מגרש חניה גדול. הדרך ממנו לשער האתר חולפת על פני החנויות לתיירים. הגענו לאתר די מוקדם. עדיין עדרי האוטובוסים מהמלונות לא הגיעו. האתר הוא מינואי בן למעלה מ3000 שנים. נבנה ונחרב בהתפרצויות געשיות שלוש פעמים. הארכיאולוג הבריטי סר ארתור אוונס חפר אותו ואף שחזר על פי הבנתו שהייתה יותר אינטואיטיבית מחקר העבר.

שרידי אחד מארמונות קנוסוס

אבנים ענקיות מהידועות אצלנו בכנוי בניה הרודיאנית סותתו והושמו במקומם כ 1500 שנים לפני שהורדוס נולד.

אבנים בקיר החומה המינואית

גם התיאטרון הראשון נבנה ע"י המינואים. המדרגות עדין די רדודות.

התיאטרון בקנוסוס

מקנוסוס המשכנו אל עבר האזור ההררי שמדרום לאתר. כאן תצפיות לכל עבר.

יוון היא מדינה עם רקע דתי

יוון נותרה מדינה בעלת רקע דתי עמוק. בכל עיקול בכביש תזכורת לאמונתם בבורא עולם.

נופי ההרים דרומית להרקליון

הנוף הררי. גפנים וזיתים בכל מקום. ברקע מאחור מתנשא רכס האידי שעליו עדין שרידי שלג.

חזרנו להרקליון למנוחה קלה ובסופה ירדנו לשוטט בעיר. מחר חג לקדוש המקומי ג'ורג' שהוא פטרון האי.

סבתות נושאות מנחות לכנסיה

כחלק מהטקס מביאות הסבתות מנחות לפטרון כדי שיברכם. זרם מתמיד של סבתות ומנחות כל הזמן צועד אל מוך הכנסיה.

לעיר העתיקה ירדנו לעת שקיעה. עברנו ליד המזרקה הונציאנית. מים בקושי זורמים ממנה.

הרקליון-מזרקת האריות הונציאנית.

הסתובבנו בסמטאות לטיול ערבית חביב. העיר מלאה בתיירים. בעיקר בעיר העתיקה.

שקיעה בהרקליון

3.6.2017 הרקליון-איוס דקה-גורטיס- מנזר ורונדיסי-פורפוראס

יום של טיולים באתרים היסטוריים ובטבע שביניהם.

את הבוקר פותחים בנסיעה לאורך הטיילת של הרקליון עד ליציאה המערבית ביותר. כאן אנו פונים דרומה לכיוון איוס דקה. תחילת הכביש במרכזי הקניות של שולי העיר. מקום טוב לעצור ולמלא הצידנית באוכל. שני פריטים חשובים בקניה גבינה מלוחה מקומית ודובדבנים שכעת בשיא העונה.

האתר הראשון איוס דקה. השם פרושו עשרת הקדושים. לזכרם של עשרה נוצרים שהרומאים העלו לגרדום בשל אמונתם. עשרת הרוגי מלכות שלנו בגרסה המקומית.

עשרת הקדושים-ציור קיר בכנסיה על שמם באיוס דקה

במקום שתי כנסיות. האחת מהמאה ה-12 על שם העשרה והשניה קפלה על מקום קבורתם. כסאות הכנסיה מאפשרים רק ישיבה זקופה או כפופה קדימה .אין אפשרות להתרווח באדנות לאחור בנחת. סביב הכנסיה הכפר איו דקו. עבר והווה מעורבבים בו . סמטאות ובהם בתים עתיקים ליד בתים חדשים.

סמטה באיוס דקו

מאיוס דקו נסיעה קצרה לגורטיס. זהו אתר שהיה מיושב חליפות מהתקופה המינואית ועד פלישת המוסלמים בראשית המאה השמינית. רוב העתיקות שנותרו במקום הם רומיים וביזנטים. הממצא המיחד את גורטיס זהו קיר האודיאון עליו חקוקים חוקי המקום. קיר זה השתמר די בשלמות.

חוקי גורטיס

על פסטוס –האתר המינואי פסחנו ועל איה טריאדה ושרידי הוילה המינואית שבה הצצנו מלמעלה ובזה סגרנו את הארכיאולוגיה בטיול. מכאן אנו אמורים לנוע צפונה לעבר זרוס. הצלחנו להתברבר לא רע וכך חרשנו את כבישי הכפרים שבמשולש מירס-טימבוקי-גורי. נסענו הלוך וחזור עד שעצרנו ליד חנות שהמפה הצביעה על הרחוב הצר שלצידה ככביש בו צריך להמשיך. המוכר בחנות אישר לנו כי אכן כך הוא. אחרי כמאה מטרים של רחוב כפרי צר מצאנו עצמנו על כביש רחב הממשיך הלאה ליעדנו הבא מנזר ורונדיסי.

שולחנות וספסלים מעצי זית בחצר מנזר ורונדיסי

בחצר המנזר רהוט גן מעצי זית. כבד גדול אך נעים לשמוש. בכניסה למנזר מתקן שתיה מעוצב תחת עץ דולב ענק. המים זורמים מפיות הפסלים.

מתקן השתיה בכניסה למנזר ורונדיסי

המקום משרה שלווה רבה. מחצר המנזר נפרש נוף ההרים לכיוון דרום.

הנוף דרומה מחצר מנזר ורונדיסי

מורונדיסי המשכנו לעבר מקום הלינה בפורפוראס. זהו כפר בהרים. לקח לנו קצת זמן למצוא המלון. המלון שייך למשפחה שלה גם טברנה הנמצאת במרחק מה. המתדלק בתחנת הדלק כיוון אותנו לטברנה ומשם הכל היה ברור. החדר מותאם לכאלה הבאים למספר ימים ויש בו גם מטבחון. החסרון היחיד בדירה היה העדר אינטרנט. זה ישנו חופשי בטברנה. אויר הכפר הקריר היה בונוס בלתי רגיל.

4.6.2017 פורפורה- אמרי- אגרידופולי- קורנס- אגם קורנס- חאניה

את הבוקר פותחים בטברנה בארוחת בוקר מעולה שהיתה חלק מהארוח. עד שהאוכל מגיע מפטפטים עם תייר צרפתי שישן אף הוא במלון. הוא מטייל רגלית ומטפס הרים. כרגע מתכונן לטפס על הפסילוריטיס שנמצא מעל פורפורה. זוהי פסגת הרי כרתים בגובה דומה לחרמון. עדין רואים עליה שרידי שלג. הבחור מחלק אהבותיו בין ההרים לבין צלילות בשוניות אלמוגים. הוא מכיר היטב את גרדקה שבמצרים. סימננו לו במפתו מספר אתרים בדרום מפרץ אילת ובראשם את מרסה בריכה שבצדו השני של הים על הדרך לראס מוחמד.

מכאן התחלנו במסע שהיה ברובו התברברויות מבורכות בכבישי האזור. קשה להחליט האם הכביש הצר והמשובש עליו אתה נוסע הוא אכן הכביש הרחב והטוב כפי שהמפה מראה. בעקרון די התברברנו במציאת הדרך לספילי. לעיתים השילוט מציין ישוב מאד רחוק ולעיתים הוא פשוט איננו או חבוי היטב בשיחים שצמחו. טעות מבורכת כזו גרמה לנו לעבור בקניון קצר ויפה בכביש היורד לחוף הדרומי של כרתים.

מבט אל החוף הדרומי של כרתים

כשגילינו הטעות חזרנו על עקבותינו לתוך הקניון לגלות כנסיה קטנה הבנויה אל תוך סלעי המצוק. הכנסיה היוונית אורתודוקסית מצטיינת בהדבקת מנזריה אל תוך המצוקים וכך לספק להם הגנה.

הכנסיה החבויה בתוך המצוק

אחרי הרבה זמן שכלל גם נסיון לעבור דרך אחד הכפרים ונגמר באמצע שדה מול שער נעול הגענו אל היעד –הכפר ארגירופולי. זהו כפר שבו חלק עתיק מעורב בבניה חדשה. יש בו אתר עתיקות קטן ,למומחים בלבד.

ישן וחדש בארגירופולי

ליד הכפר נובעים מים רבים הגולשים מטה במפלים נחמדים שחלקם הגדול כנראה פרי עמל בעלי המסעדות הצמודות. אלו ניווטו חלקים מהזרימה ,כל אחד לעבר מיתחם מסעדתו, במפלים נאים.

אחד ממפלי המים בארגירופולי

ליד אחת המסעדות ברכה קטנה בה שטים הפורלים עד לרגע בו הם הופכים להיות מנת היום. סעדנו בכיף פורלים שהוצאו מהמים לנגד עיננו.

המשכנו לעבר קורנס והאגם שלידה. מזג האויר קצת מתעתע. חמים אבל גשם מקל ועד סוחף יורד מידי פעם. בס"ה הגשם לא מפריע ועד שהגענו לאגם פסק.

אגם קורנס

אגם קורנס הוא אגם טבעי. הספורט הלאומי באגם הוא שייט בסירות פדלים.

מכאן נסענו ישירות לחאניה. המלון שהזמנו ממוקם בתוך המבנים הונציאנים שסביב הנמל. די בעיה להגיע ובעיקר לנוע בסמטאות הצרות. זה היה הרגע בו גוגל מפס הפך למורה הדרך. הכניסה לחניה היה פרויקט משותף לנו ולדיירי הרחוב. אלו נאלצו לפרק את שולחן הקפה של אחר הצהרים כדי שנוכל לחנות ואז הרכיבו הכל מחדש וחזרו לשגרה. ירדנו אל הנמל ורציפיו לטיול ערבית בחאניה. כאן אזור הבלוי של העיר ותייריה הרבים. רציפי הנמל הם רצף מסעדות אינסופי המלאות במבלים. רוח נעימה נושבת מהים והחיים יפים.

ערב בא על נמל חאניה

על הרציף ליד המסגד הטורקי התקימה תחרות בקפואירה של קבוצות מארצות הים התיכון. בין המתחרות גם קבוצה ישראלית מאחד מישובי השרון.

קפואירה בחאניה

היה די נחמד לצפות למרות שאין לנו מושג כיצד זה מתחרה. לעומד מהצד זה נראה יותר כמחול מאשר קרב. התרומה הברזילאית העיקרית הם נגני השירים שמלווים את הקרב. להקת השירה נותנת את הטון וכל מי שלא מתחרה מצטרף לשירה.

5.6.2017 חאניה-ראש קניון סמריה- חאניה

התכנית המקורית היתה ללכת את קניון סמריה. די מהר הבנו שלא תכננו את הזמנים בהתאם ליכולת הביצוע שלנו וירדנו מההליכה בקניון מחוסר זמן. בכל זאת כדי לראות משהו ממה שסמריה מציע החלטנו לטייל במסלול שיגיע עד ראש הקניון.

את היום פתחנו בטיול בחאניה. שוטטנו בסמטאות העיר העתיקה. לעיר הסטוריה רבת שנים החל מהתקופה המינואית וכלה בשלטון העותמני. מירב המימצאים שייכים כמובן לתקופות המאוחרות בעיקר ונציאני ועותמני. שרידי חומות ובצורים ונציאנים, ארמונות וסדנאות עבודה ונציאנים,כנסיות שהפכו למסגדים בידי העותמנים וחזרו לשימושם המקורי לאחר שהעותמנים גורשו.

שרידי החמאם הטורקי- היום מתחם חנויות

המאה האחרונה תרמה לפאזל מבנה שוק מקורה שבו יש מכל דבר.

בשוק המקורה-חאניה

בחאניה קיים בית כנסת יהודי שהוקם ע"י יוצאי ספרד והיה בשימוש עד גרוש הקהילה לאושוויץ בידי הנאצים במלחמת העולם השניה.

כפכפים במיקווה של בית הכנסת בחאניה

בית הכנסת נשמר היטב על כל מכלול חלקיו כולל המיקווה שהיה בבסיסו.הנאצים העלו את כל יהודי חאניה לספינת גירוש בדרך לאושוויץ. הספינה טובעה ע"י הצי האנגלי לא הרחק מחופי כרתים וכל נוסעיה טבעו בים.

בצהריים חזרנו למלון לקחנו הרכב והתחלנו בטיול רכוב לעבר הסמריה. הנוף משתנה באחת להררי וירוק. מעל הרכס הגבוה של האורי עננות כבדה המסתירה את הפסגות. עולים בגובה והטמפרטורות יורדות. שילוט מכוון לגן בוטני של כרתים. שם נאה למסעדה ענקית שלידה נטועים וזרועים רוב הגידולים הקיימים בכרתים. הצצנו הבנו הרעיון והמשכנו לעבר הסמריה.

הירידה לקניון הסמריה

הגענו אל ראש הצוק. הנוף מדהים. צוקים נישאים אל על. העננות התפזרה וכך ראינו את תחילת הירידה לוואדי ואת הצוקים שביניהם היא יורדת .

מהסמריה חזרה לחאניה בכביש מקביל. שוב נופי ההרים. באזור הזה גדלים גם ערמונים שכעת בפריחה

נוף בהרים דרומית לחאניה

חזרנו לחאניה. העיר מלאה ברחובות חד סטריים כך שהנתיב בו יצאנו מהעיר בצהרים אינו רלוונטי לחזרה. לקח לנו הרבה זמן למצוא את הכביש הבודד היורד לנמל ומביא אותנו אל המלון.

המגדלור בנמל חאניה

סיומו של יום במסעדה ליד הכנסיה. אתמול היה מוצאי יום המנוחה השבועי והכל היה מלא וגדוש במבלים. היום הרבה יותר רגוע. בעיקר היו תיירים . העיר די מלאה בם והעונה רק החלה.

6.6.2017 חאניה- רתימנו- איוס ארקדי- אנוגיה- קוקוני חאני

יצאנו בבוקר בנסיעה על כביש החוף לכיוון רתימנו. הכביש הינו הכביש המהיר היחידי בכרתים. מהירות הנסיעה בו בפועל לא יותר מ80 קמ"ש. הכביש רב פיתולים והוא דו נתיבי רק כשעוקף ערים ראשיות. היום צלול ובדרך צופים אל הרכס הגבוה של הרי כרתים עליו עדין שרידי שלג.

מבט על רכס הפסילוריטיס

הכניסה לרתימנו היתה מהירה למרות שאת הירידה הנוחה אל עבר העיר העתיקה פספנו כי השלט היה חבוי עמוק בתוך הצמחיה שגדלה בינתיים.

סמטה ברתימנו

גם רתימנו היתה בשיאה עיר ונציאנית. הם בנו את הנמל ואת המצודה שמעליו. יתר המונומנטים הונציאנים נשחקו במהלך משלטון העותמני. העותמנים הותירו מסגד בעל צריח גבוה ונאה. העיר העתיקה קטנה וסמטאותיה צרות. כשעתיים שוטטות מיצו אותה.

סמטה ברתימנו

מרתימנו יצאנו לעבר מנזר ארקדי הקדוש. כאן התחלנו להתברבר וירדנו לכיוון פארמה ירידה אחת אחרי המתוכננת. לקח לנו קצת זמן להתאפס מחדש אבל בדרך ראינו עוד קצת מכרתים.

נןף בדרך למנזר ארקדי

מנזר ארקדי הוא מהמאה ה-16 וזהו אתר ה"מצדה" של כרתים. באחת מהמרידות כנגד השלטון הטורקי המנזר שימש מקלט לאזרחים שרובם היו נשים וילדים. הטורקים צרו עליו ולבסוף פרצו פנימה בקרבות מחדר לחדר. החדר האחרון בו התבצרו הנצורים היה מחסן אבק השריפה.

הכנסייה במנזר ארקדי

רגע לפני שהטורקים פורצים לתוכו אחד הנזירים זורק אבוקה בוערת אל ערמת אבק השריפה והכל עלה בפיצוץ עז שלקח עימו את הנצורים ואת הצרים גם יחד. במנזר תצוגה נאה של כלי עבודה שהיו בשימוש הנזירים.

מכונה לרדיית דבש במנזר ארקדי

ממנזר ארקדי מנווטים לעבר העיירה אנוגיה. השילוט לעיתים חסר או מציין יעד קרוב שאולי בכיוון ואולי לא. הכביש לרוב ברוחב תיקני. כשנכנס לישוב הכול משתנה. הכביש הרחב באחת יכול להפוך לסימטה צרה ביותר והבתים צרים עליו. כך נוהגים כשעין אחת על הכביש והשניה על המפה.

נוף בדרך לאנוגיה

הגענו לאנוגיה. כאן מפליאות זקנות המקום בתחרה וברקמה. על קירות בתי מרכז העיירה תערוכת התוצרת. כל אחת והסגנון שלה. ס"ה היה די נעים להסתובב ולהנות גם מהמוצרים וגם מהיוצרות.

מבחר תוצרת אנוגיה

ישיבת צוות באנוגיה

מאנגויה התחלנו לנוע במהירות לעבר המלון. המלון מזרחים לשדה התעופה וצמוד לכביש המהיר. כל זה לא מקל על ההגעה כי הירידה הקרובה אליו מהכביש המהיר די רחוקה. אבל מכיוון שכולם מכירים את כולם הראשון ששאלנו כיוון אותנו אל המלון, OLGA STUDIOS, בהנהלת יורגוס מומלץ ביותר. בנוי לנופש ארוך עם חדר גדול המצויד במטבחון ויש אפילו בריכת שחיה קטנה בחזית.

7.6.2017 קוקוני חאני- עמק לסיטי- אלונדה- קוקוני חאני

קמים ליומנו האחרון בטיול. הכול בנינוחות כי בתוכנית אין מרחקים גדולים לעבור. בפועל לומדים בשטח כי קצר הוא רק המרחק בין נקודות אותן נעבור. משך הזמן הנדרש זו כבר אופרה אחרת. היעד הראשון הוא עמק לסיטי. שוב עולים להרים בכביש מפותל. בדרך סכר ואגם אוגר את המים הזורמים מההרים. כשחולפים קשה לראות את הסכר . זה והאגם מתגלים במלוא הדרם ממעלה הכביש בדרך ללסיטי.

הסכר והאגם שלצידו בכביש לעמק לסיטי

בכניסה ללסיטי שרידי טחנות רוח. לפי צורת המבנה אלו שרידים של טחנות קמח.

שרידי תחנות רוח ברכס הסוגר על לסיטי

מרבית טחנות הרוח בלסיטי הן מנועי בארות מים. כיום רובן משמשות כאטרקציה תיירותית. פה ושם עדין יש טחנות רוח פעילות כבעבר.

טחנת רוח פעילה המשקה שדה

העמק כולו מתפקד כגן ירק ענק. הישובים על הגבעות הסלעיות בפאתי העמק. לא מבזבזים שטח חקלאי מעולה על מגרשים לבניה. הכפריים מנסים לשמר מסורות עבר אבל זה נראה הדור האחרון לכך. בכניסה לעמק גילינו כביש העולה למערת נטיפים ברכס הסוגר על לסיטי. היוונים הקדמוניים האמינו כי זאוס התינוק הוסתר ע"י אמו במערה כדי להצילו משיני כרונוס אביו שנהג לאכול את ילדיו. מהחניה למערה טיפוס ארוך. למתקשים מחכים חמורים ומחמריהם. כל אלה מאוגדים בארגון מקצועי ויש סדר בבלגן.

חמורים במעלה הדרך למערת הנטיפים

המערה קטנה ויפה. קשה לצלם בה כי התאורה צבעונית וזה מעוות את היופי הטבעי של הנטיפים.

במערת הנטיפים

רוב התיירים העולים עמנו למערה רוסים. הם באים על טפם. משפחות שלמות מנצלות את מחירי יוון הזולים ובאות לנפוש ובעיקר להריח ים. רובם שלוקים כסרטנים לאחר שחשפו גופם לעוצמות שמש שאינם מכירים.

בדרך מלסיטי לאלונדה

מלסיטי מתפתלים בהרים לעבר אלונדה שעל חוף הים. המטרה להגיע לאי ספינולונגה הוא "האי של סופיה" למי שקרא את הספר. כאן שכנה עד לגילוי תרופת הפלא הקרויה פניצילין מושבת המצורעים של יוון. כאן הם בודדו מהבריאים עד יומם האחרון. כאן חיו כאן מתו וכאן נקברו.

שרידי מושבת המצורעים בספינולונגה

לצערנו הגענו מאוחר מידי.הסירה האחרונה לאי יוצאת ב 1630 . אנחנו הגענו 15 דקות מאוחר יותר. לא נותר אלא לצפות מהחוף על השרידים של המושבה ועל שרידי המבצר הונציאני שקדם לה.

את פרטי היום האחרון אני יושב וכותב במרפסת חדרנו שבמלון. בחוץ פרצה לפתע סערת ברקים ורעמים וגשם מטפטף חליפות. הטמפרטורה נותרה קייצית. זה מה שנותן לכרתים את צבעה הירוק התמידי.