אתונה והפלפונס- 2012
18.6.12אתונה – קורינתוס- דיאקופטו
היעד הפעם חצי האי פלפונס, החצי הדרומי של יוון היבשתית. מצאנו טיסה זולה לאתונה ומכאן החל תכנון הטיול. הטיסה באל-על. צ'ק –אין מוקדם מהמחשב בבית מקצר תהליכים בנתב"ג. תוך כמה דקות מרגע שנכנסנו אל אולם הטרמינל ואנו בדרך לבקורת הדרכונים. המטוס מלא מפה לפה. במושב לפנינו סבא וסבתא הטסים עם שני נכדיהם. האחד בן שנה וקצת השני בן מספר חודשים. הסבתא מנסה לגרום לנכד הבוגר יותר לשבת עליה במנוחה אבל הוא מראה ענין בכל הסובב אותו. בשלב מסוים הוא עובר לידיה הפרושות של ליאורה ומכאן הדרך קצרה לברכיים שלי. אני מראה לו כיצד התריס בחלון המטוס נסגר ונפתח וזה מעסיק אותו מספר דקות עד שהוא צונח לשינה על ברכי וכך אנו נוחתים. כשהמטוס עצר הוא מועבר אחר כבוד לידי הסבא ואנו ממהרים לדלפק של הרץ לקחת הרכב וקדימה לדרך. מתחילים לנסוע ומחפשים הרדיו כדי לשמוע מוסיקה יוונית. זה איננו. לאחר 15 דקות נסיעה מגיעים למחלף הראשון על המהיר מהשדה הופכים כיוון חזרה לתחנת ההשכרה כדי לגלות שם שהרדיו הוסתר כנגד גנבים באחת ממגרות הרכב.
אולימפיאדת אתונה 2004 אילצה את היוונים לשדרג את התשתיות וכך הם בנו שדה תעופה חדש לחלוטין הרחק מהעיר וחברו אותו לעיר בכביש מהיר העוקף אותה מצפון ומשמש ככביש טבעת הממשיך מערבה עד פאטרה שלחוף הים במערב יוון. הכביש חוצה את תעלת קורינתוס המפרידה בין צפון יוון לפלפונס. הרעיון לחפירתה היה עתיק יומין. הראשון שניסה לבצע היה נירון קיסר רומי. הוא נעץ מעדר זהב באדמה והעביר השרביט ל6000 עבדים שהובאו מיהודה. העבודה הופסקה די מהר ולמעשה חודשה רק בסוף המאה ה-19 עת חברה צרפתית חפרה את התעלה הנוכחית. התעלה צרה.רוחבה מספיק רק לאניה אחת. בגלל ממדיה הצרים ועומק רדוד מידי היא היום נתיב ליכטות בלבד. האוניות המודרניות נאלצות להקיף הפלפונס בדרכן מפיראוס מערבה.
תעלת קורינתוס
 תעלת קורינתוס
אחד מגשרי התעלה אף משמש כאתר לקפיצות באנג'י. סביב הגשרים אתר תיירות שופע מסעדות. טעמנו מהסופלקי שהיה מאד עסיסי והמשכנו לאורך החוף הדרומי של מפרץ קורינתוס.
מפרץ קורינתוס
 מפרץ קורינתוס
ההרים צונחים אל הים. הים כחול ושלו. בין הרים לים עיירות וכפרי החוף. הנוף מאד דומה לגליל העליון. גם כשנסענו לאורך שכונותיה הצפוניות של אתונה לא הרגשנו שאנו בארץ אחרת. הבניה דומה לשלנו וכך גם הנוף.
הגענו לדיאקופטו. כפר שעיקר פרסומו בהיותו המוצא לרכבת המטפסת במעלה ערוץ הוריאקוס עד העיירה קלבריטה. המלון הוזמן עוד מהארץ.
פתח קניון הואריאקוס
 קניון הואריאקוס מחלון המלון
הכפר איבד מעט מאופיו הכפרי. הרבה שטח חקלאי הפך לשטח בניה. לפי גודל הבתים הנבנים יוון רחוקה ממשבר.

דיאקופטו
 חצר בדיאקופטו
לפי עצמת הפעילות היום יומית יוון במשבר עמוק. לא הרגשנו שאנו מטיילים ביום חול. כל האזור בו נסענו היה בסייסטה עמוקה. בערב הרחובות מתמלאים.גברים יושבים בבתי הקפה. המשפחות על המרפסות. מזגנים לא מפעילים יקר מידי . מזל שיש כל הזמן רוח נעימה מהים .
19.6.12 דיאקופטו-זאכרולו-קלבריטה-דימאצנה
קמנו לארוחת בוקר טעימה במלון. ארזנו הכול לרכב שהושאר בחניה וקדימה לרכבת המטפסת בערוץ הואריאקוס. ברכבת נעלה בערוץ עד הכפר זאכרלו ומשם נרד חזרה רגלית כ 13 ק"מ עד דיאקופטו.
בגג תחנת הרכבת קינים של סנוניות.מעבירים הזמן בהתבוננות בהורים היוצאים ובאים ומאכילים את הגוזלים.
סנוניות בגג תחנת הרכבת בדיאקופטו
 סנוניות בגג תחנת הרכבת בדיאקופטו
המראות מהרכבת מקסימים. מיד עם צאתה מהכפר היא מתחילה לטפס. תחילה במעלה מתון ולאחר מכן כשהשיפוע תלול יותר היא נעזרת בגלגלי שינים. מסביב קניון עם צוקים נישאים . נהר שוצף ומים רבים הזורמים בין בולדרים גדולים.
מיםשוצפים קניון הוריאקוס
 מים שוצפים קניון הוריאקוס

 הנוסעים עסוקים בקריאות התפעלות ובצילום. אנחנו יושבים בנחת. הנוף הזה מחכה לנו לרגע בו נרד ונתחיל ללכת. הרכבת מידי פעם עוברת במנהרות חצובות בסלע וחוצה הערוץ מצד אל צד על גשרים שמתחתיהם פעורה תהום עמוקה. אנחנו עוזבים הרכבת בזאכראלו.כפר באמצע הדרך. יחד עימנו יורד עוד זוג ומתחילים ללכת חזרה על פסי הרכבת. רוב הנוסעים ממשיכים הלאה לקלבריטה שם יפגשו את הרכב או ירדו חזרה ברכבת
.יורדים בערוץ. רוח נעימה מלווה אותנו ומפיגה מעט את החום.ברקע רעש זרימת המים והמוני פרפרים.עדין יש פריחה.
בוצין
 בוצין

 עמודי בוצין יפהפה,פרגים,דורבנית וציפורניות שונות הן חלק מהפריחה אותה אנו מזהים. ציוצי צפורים מרנינים האוזנים. אלה כרויות כל הזמן גם לשמוע את רעש הרכבת כי הנתיב משותף וצריך לתכנן המפגש עם הרכבת למקום בו ניתן להתרחק מהפסים. נוח ללכת על האדנים. לעיתים כשהנתיב רחב יותר יש גם שביל כבוש. כל הנתיב הוא חלק מהשביל האירופאי E-4 .בערך אחת לשעה יש מפגש. לנו היו שני מפגשים עם הרכבת במהלך 4 השעות בהם הלכנו. בסופי שבוע הרכבת פועלת בלוח זמנים צפוף יותר ויש לצפות לפחות לעוד מפגש.
קניון הוריאקוס
 קניון הוריאקוס
הלכנו בניחותא.נהנינו מהנוף ומהפריחה. קירות הקניון גבוהים ולעיתים מאד צרים. הרכבת עוברת על מדפי סלע לעיתים כאילו תלויה באויר.במקומות בהם הערוץ מתרחב פורחים הרדופים בורוד עז מה שמוסיף עוד רובד ליופי.
קניון הוריאקוס
 קניון הוריאקוס
חזרנו למלון ובעזרת פקידת הקבלה קיבלנו הוראות נסיעה ולוח זמנים של מערת האגמים הנמצאת בקסטיריה. נוסעים תחילה בכביש העולה לקלבריטה וממנו יש תצפיות לערוץ אותו הלכנו.
תצפית על מפרץ קורינתוס וקניון הואריקוס
 תצפית על מפרץ קורינתוס וקניון הואריקוס

 מצאנו מקום חביב עם תצפית נוף מהממת לארוחת צהרים. לא מספיקים לשבת ושני הטלפונים מתחילים לשדר התראות ס.מ.ס. 15 שניות למרחב מוגן. בבית החלה מהומה חדשה עם השכנים ואנחנו רק רצינו שבוע שקט. הכביש מפותל אלונים וקטלבים מלווים אותו בגובה הנמוך. עולים יותר ומופיעים המחטניים,אורן ואשוח. עדין האחירותם פורח בצהוב בין העצים ובשולי הכביש. הרבה כוורות דבורים מפוזרות בשטח. כעת עונת הפריחה בהר. רואים משטחי קורנית פורחים.

עוברים את קלבריטה.כיום עיירת סקי .במלחמת העולם השניה הגרמנים רצחו את כל גברי ונערי העיירה כנקמה על פעולה של הפרטיזנים היוונים. את הנשים והילדים רכזו בכנסיה והתכוונו לשרוף אותה על הנמצאים בתוכה. קצין אוסטרי שהיה אמור לבצע את הזוועה החליט שזה יותר מידי ושחרר הכלואים. על הגבעה בה התרחש הטבח בנוי צלב ענק שמתחתיו קברי אחים לנספים. הגענו לקסטיריה לסיור האחרון במערה. רק שנינו והמדריכה. אסור לצלם במערה אז הצלחתי לצלם בחטף מעט אבל בהיותנו רק שנים המדריכה די אכפה האיסור.

אגני טרברטין במערה
 אגני טרברטין במערה

המערה נוצרה ע"י נהר שעבר בה. המערה קרויה מערת האגמים אבל נכון יותר לקרוא לה מערת האגנים הנהר שינה נתיבו וכיום נותרו אגני טרברטין המתמלאים מים בעונת הגשמים ובקיץ רק חלקם מלא. מכיוון שרצפת המערה היתה מוצפת ברוב הזמן התפתחו בה בעיקר נטיפים.

הדרך ממשיכה לטפס בהרים. אם יש מקום ממנו נשקף נוף יש סככת צל וספסלים.
תצפית זה מקום לסככה וספסל
 תצפית זה מקום לסככה וספסל
את היום סיימנו בדיאמניצה. כפר הנמצא גבוה בהרים. האויר קריר ואין צורך במזגן. הנוף ממרפסת המלון פשוט מרהיב.מי שיחליט לישון כאן צריך לקחת בחשבון שזה הבית במקום הכי נמוך בכפר . הגישה לחנית המלון מצריכה נהיגה מיומנת אבל הנוף והיחס של בעלי הבית מפצים על הכל.
קניון הלוסיוס ממרפסת המלון בדימאצנה
 קניון הלוסיוס ממרפסת המלון בדימאצנה
20.6.12 דימציאנה-אנדריצאנה-אולימפיה
בוקר טוב
 בוקר טוב
את הבוקר פתחנו בארוחת בוקר מצוינת שכללה גרסה חמה מהתנור של קרם שניט בנוסח יוון. עם פתיחה כזאת היום מתחיל ברכות ובקלות.
סימטאות דימאצנה
 סימטאות דימאצנה
טילנו בסמטאות דמיצאנה. בתים עתיקים סמטאות ציוריות הרבה כנסיות.
דימאצנה
 דימאצנה
דמיצאנה היא ערש מלחמת העצמאות היוונית. בימים עברו עיקר התעסוקה של תושבי דמיצאנה היתה במפעלים מקומיים שהונעו בכח המים. טחינת גרעינים,בטישת צמר,עבוד עורות וטחינת אבק שרפה. במלחמת העצמאות היוונית דמיצאנה היתה הספק של אבקת השרפה. תושביה היו פטורים מגיוס כדי שימשיכו ליצר בקצב מואץ את אבק השרפה.
הבורסקאות החזיקה מעמד עד אמצע המאה הקודמת ונכנעה לשיטות עיבוד חדשות שמשלבות כימיה עם מכונות מונעות בחשמל.
כיום נותר רק מוזיאון פתוח המדגים מלאכות אלו. המוזיאון משמר מסורת בת מאות שנים שעידן האוטומציה בתעשיה חיסל.
מקום המוזיאון מאד יפה. בצל עצי דולב ענקיים על גדות קניון נהר הלוסיוס.
התכנית הראשונית היתה ללכת לאורך הנהר. אתמול ממרפסת המלון הבננו כי זו תהיה חזרה על ההליכה בקניון הוריאקוס. הנוף מאד דומה. החלטנו לותר על ההליכה ובמקום זה לשוטט בכבישים הצרים שבין כפרי מרכז הפלפונס
המוזיאון למתקנים מונעי מים בדמיצאנה
 המוזיאון למתקנים מונעי מים בדמיצאנה
הגענו למנזר פילוסופוס שכמנזרים יוונים גם הוא במורד המצוק נסתר מהעין. במקום שני נזירים.אחד מהם דובר אנגלית במבטא שקשה להבינו קבל את פנינו במים צוננים וברחת לוקום מקומית.סיפר לנו על המנזר ומאד התרגש שהתברר לו שאנו מירושלים(היום כבר לא אבל השרשים עדין שם).
מנזר פילוסופוס
 מנזר פילוסופוס
הנופים בהם נסענו פראיים.לצמחית היער הים תיכוני נוספים מפעם לפעם הערמונים שכעת נראים למרחוק בגלל פריחתם.
בהר הגבוה הפריחה שופעת.האחירותם עדין מפגין נוכחות צהובה וכמוהו השלהבית. הקורנית צובעת משטחים בסגול. עשרות כוורות מפוזרות בשטח. הפריחה ההררית מייצרת הרבה דבש מעולה.
נוף בהרים-מרכז הפלפונסוס
 נוף בהרים-מרכז הפלפונסוס

היה לנו ניווט קצת מסובך כי בכבישים ההררים השילוט רק ביוונית ולפעמים הוא מחוק או חסר.לאט לאט מתחילים להשתלט גם על הקריאה של אותיות הכתב הקטנות. באותיות הגדולות אנו שולטים היטב.

הגענו למקדש אפולו בואסאס. זהו מקום מבודד .בגובה 1200 מטרים מעל פני הים נבנה מקדש לכבוד אפולו.
מקדש אפולו
 מקדש אפולו בואסאס

המקדש בסגנון היוני הוא השמור ביותר מבין מקדשי יוון.כדי להגן עליו מפגעי מזג האויר הוא מכוסה כולו באוהל ענק.עבודות השיקום מתנהלות באיטיות.יוון היום עובדת במנועים כבויים.נוסעים שעות עוברים עיירות וכפרים הכל סגור ומנומנם.החום לא מוסיף ערנות לתושבים והסיסטה פה הרבה יותר עמוקה מבארצות הלטיניות.הכבישים לא מתוחזקים. העשביה מהשולים מגיעה לעיתים עד מרכז הכביש.

ואסאס
 האוהל השומר על המקדש
בסופו של יום הגענו לאולימפיה. במלון יש אינטרנט אלחוטי וכך יכולנו להתעדכן במה קורה באזורנו כי כל היום מוקד המידע של אשכול שולח גם לנו התרעות ס.מ.ס בפני מטחים.
אולימפיה המודרנית בנויה סביב רחוב אחד ראשי שבו בעיקר חנויות מזכרות. הרבה בתי מלון מרביתם ריקים. מעט מאד אורות דולקים בחלונות. המקומיים יושבים בחוץ לנשום אויר. ברחובות בקושי רואים תיירים.
21.6.12אולימפיה – פילוס
את הבוקר התחלנו בסיור באולימפיה. היעד אתר המקדשים ומתקני התחרויות האולימפיות של העת העתיקה. לקחנו מלון לא רחוק משער האתר . המטרה להיות שם עם הפתיחה ב8 בבוקר לפני החום הגדול והמוני התיירים. בערך ברבע ל 8 אני מנסה לצאת מהחניה ולהשתלב בתנועה לכיוון מגרש החניה של האתר הארכיאולוגי- משימה בלתי אפשרית . טור של אוטובוסים מלאים בתיירים שלא ברור מהיכן צצו מתקדם בנחישות לאותו מקום. המוני תיירים מכל העולם. קבוצות נפלטות בקצב מהאוטובוסים וכולם פניהם לאותו מקום שער האתר והקופות בכניסה. בקופות שני תורים מקבילים. האחד לתיירים עצמאיים כמונו השני למדריכי הקבוצות. מספר האנשים העומדים בתור לא גדול כי כל קבוצה שולחת רק את המדריך. התור בקושי זז. זהו מקום ממשלתי ממוסד הפועל עדיין כמו לפני 50 שנה. רק מזומן מול קבלה רשמית הנכתבת ביד עם העתקי ניר העתקה. בקיצור הכול בקצב של זמן עומד.
tukhnphv -arhsh t,r vvtceuhu,
 אולימפיה-שרידי זירת ההאבקות
בהיסטוריה של יוון זהו אתר מפתח. רובו הרוס . גלי האבנים מרמזים על חשיבות המקום. למרות שלטי ההדרכה הרבים (גם באנגלית ) צריך הרבה דמיון לראות קירות מתרוממים לכדי בנין מפואר כפי שהארכיאולוגים מתארים. אולימפיה אומצה ע"י קיסרי רומי כחלק מתרבותם. רוב השרידים הקיימים הינם רומיים. גם המוזיאון מכיל בעיקר ממצאים מהתקופה הרומית.
מקדש הרה -אולמפיה
 מקדש הרה -אולמפיה

בילינו באתר כ 4 שעות. האתר מלא עצים המצלים ומאפשרים לשוטט גם כשבשמש פשוט ניצלים.

מאולימפיה ירדנו לאורך החוף עד פילוס כמעט ללא עצירות למעט פה ושם לתצפית יפה. החום כבד וקשה להתנתק מהמזגן שברכב. הלכנו מעט לפי שילוט אל מעין. לפי השילוט יש בו נטיפים. לאחר כמה עשרות מטרים החום הכבד הבריח אותנו חזרה לרכב.
החופים משמשים כמפלט מהחוף . הרבה מפרצים קטנים כל ישוב וחופו הפרטי .
מפרץ פרטי
 מפרץ פרטי
השיא להיום מפרץ פילוס והאי הסוגר עליו.נוף מרהיב של עיירה הגולשת על צלע ההר אל הטיילת. כל העיירה פניה אל הים המחזיר לה בריזה נעימה שמפיגה את החום. הים כחול עמוק ושקט. על הטיילת נראים נופשים צלויים היטב.
פילוס
 פילוס
מצאנו מלון בסמוך לטיילת. החדר הוא למעשה דירונית עם מטבחון המצויד היטב לנופש משפחות. יש כל מה שדרוש לשהיה ארוכה כולל בישול עצמי. מול המלון בית שנראה די מפואר אך כרגע סגור ומתפורר. בעלת המלון הסבירה לנו שזה בית שהוכרז כנכס לאומי. למכור אסור ולשפץ למדינה אין כסף. אז הנכס הלאומי הופך לאט לאט לחורבה הלאומית. למה זה נשמע מוכר ?!

22.6.12 פילוס-מתוני-סקוטארי

היום מטיילים באצבע המסינית של הפלפונס . זו האצבע המערבית ביותר. קמנו בבוקר והמראה הראשון מולנו הוא הים.המלון היה פשוט מעולה. אוירה נעימה בעיקר בעלת הבית הנאה שנתנה לנו הרגשת בית. יוצאים מפילוס לעבר מתוני הסמוכה.
רחוב במתוני
 רחוב במתוני

 גם פה מפרץ עליו שולטת מצודה חרבה שנבנתה על ידי הונציאנים עת ונציה היתה שליטת האגן המזרחי של הים התיכון.גם מתוני מזכירה את ערי החוף האדריאטי של קרואטיה ומונטנגרו. השפעה ונציאנית בולטת.
מפרץ מתוני
מפרץ מתוני

המפרץ מדהים, לחופו מלון. במרפסת המלון שורות של כסאות נוחים שפניהם אל מול הים. כך ישבנו לנו בנחת לכמה דקות של שלווה בלתי רגילה. איש אינו בא ומפריע לשקט שאין שני לו.

מה יש משבר ביוון?
 מה יש משבר ביוון?

מכאן יוצאים דרומה לכיוון קלמטה. זוהי העיר הגדולה בדרום שנתנה את שמה לזן הזיתים שטופח כאן .זהו זית גדול ומאד טעים. קל לזהות העצים לפי גודל העלים הכפול מהרגיל וצבעם הבהיר יותר. בקלמטה העיר כבר יש מעט המולת רכבים . העיר מתברכת בטיילת ענקית לחופו של המפרץ שלה. זוהי רצועה ארוכה שלרוחבה רצים זה לצד זה קו המים, חוף חולי,מדרכה ,כביש די סואן ,שוב מדרכה ולאורכה בתי הקפה. המלצרים רצים הלוך ושוב בין בתי הקפה ללקוחות היושבים על כסאות הנוח שבחוף. הם חוצים את הכביש הסואן כשבידיהם המגשים העמוסים כאילו אין מכוניות עליו. המכוניות נותנות להם כבוד ומאיטות. הכביש עולה להרים ויורד חליפות חזרה לחוף .כל החוף מפורץ. מידי פעם מתגלה עוד מפרץ יפה מקודמו.עוברים את קו הרכס ונכנסים לחבל מאני.מופיעים המגדלים ששמשו את התושבים כמקום מבצר בעת קרבות שמרביתם היו על רקע גאולת דם.

צהרים עצרנו במתחם בניה של מלון דירות חדש שמעוצב ככפר של ביתנים קטנים ובין לבין מרפסות תצפית אל הנוף הנפרש.כשזה יגמר זה יהיה מתחם מקסים. כרגע ניצלנו את צל החרוב הענק שבכניסה וישבנו לאכול תחתיו.
נוף לארוחת צהרים
 נוף לארוחת צהרים-החוף של חבל מאסינה

בשמש החום בלתי נסבל. המזגן ברכב עובד ללא הפסקה. בצל נעים בעיקר כשיש גם רוח הבאה מהים. ארוחת ארבע בבית קפה בכיכר כפר קלסית. עץ דולב ענקי המצל על כל הכיכר.

לסקוטארי הגענו לפנות ערב אל מלון דירות שהוזמן מראש. יש לנו דירונת לשלושה לילות מצוידת בכל. אוכל קנינו בצהרים במרכול בדרך.
כחול ולבן על החוף בסקוטארי
 כחול ולבן על החוף בסקוטארי
לעת ערב יצאנו לאכול במסעדה. זה יום הולדתה של ליאורה. התכנית ארוחת דגים. מבט בתפריט מגלה שעבור מנת דג צריך משכנתא. המחירים מתחרים ביקרות במסעדות תל אביב במי יהיה יקר יותר. חתכנו לטברנה שבמרכז הכפר לארוחת ערב משביעה וטובה של אוכל יווני פשוט וטעים.כללית מחירי האוכל דומים לארץ, הדלק יקר בטרוף ( ממוצע 1.7 אירו לליטר) המלונות זולים כי התפוסה נמוכה. מחירי המלונות הנמוכים (עד כה לא עברנו את ה40 אירו ללילה) מאזנים לנו את היוקר בדלק.
23.6.12סקוטארי-חבל מאני- סקוטארי
היום הטיול באצבע המרכזית היורדת מהיבשת לים בדרום הפלפונז. אצבע זו קרויה בשם חבל מאני. זהו חבל ארץ פראי. די צחיח בעיקר בחלקו המזרחי.המישורים המעטים שבין ההרים לים בצידו המערבי כולם נטועים זיתים.התחלנו בשיטוט בארפולי. בעיר העתיקה סמטאות צרות. הבתים מהאבן המקומית וההרגשה כמו טיול בנחלאות.
סמטה בארפולי
 סמטה בארפולי
המבנה האופיני למאני הוא המגדל. מגדלים אלו שימשו כמרחב המוגן למשפחה שגרה בם. חבל ארץ זה הצטיין במלחמות פנימיות שמקורן לרוב היה בגאולת דם. סיפור שיש לו התחלה ואין לו סוף. כל צד הסוגר חשבון מיד פותח חשבון חדש בצד שנפגע אחרון.
מגדל במאני
 מגדל במאני
מארפולי ירדנו אל החוף הסמוך אל מערת דירו. זו מערת נטיפים ענקית שחלקה מוצף במי הים. חוקרי המערה כבר מיפו כ5000 מטרים של מחילות. הסיור הוא בעיקר בחלק המוצף. עולים על סירה המושטת בידי אחד מאנשי צוות המערה.
במערת דירו
 במערת דירו

 חוויה אמיתית של מסע בבטן האדמה.נטיפים מכל עבר ומים צלולים מתחת. המערה מאד פעילה וטיפות יורדות מהתקרה כל הזמן. קשה לצלם כי הסירה כל הזמן בתנועה.
במערת דירו
 במערת דירו
יצאנו מהמערה והתחלנו להקיף את אצבע המאני .עמוד השדרה של האצבע הם ההרים.אלו מתנשאים לגובה של 1000 מטרים ויותר. ההרים די קרחים. לכפר הבנוי לחוף הים יש מפרץ פרטי. אלו הבנויים במעלה ההר הינם כפרים מבוצרים עם בתי מגדלים. חלק גדול נטוש. יש גם עבודות שיקום תוך בנית טירות ענק.
כפר מגדלים במאני
 כפר מגדלים במאני
כללית נראה שעבודה ויוונים לא מסתדרים ביחד. יוונים ראינו עובדים במסחר ובתיירות. כשהתקרבנו לפועלים בשדות הם היו או מלוכסני עיניים או שחורי עור.המשכנו להקיף את המאני. נופי ים והרים פראיים זה מה שרואים
הקצה של המאני
 הקצה של המאני
עצרנו לקפה של אחה"צ במסעדה כפרית שבעליה מרחיב ומשפץ.לאחר כמה דקות באו פועלי הבנין לאכול. וכמו אצלנו אחמד מערבב את המלט. רק שביוון אחמד הוא אחמאט והוא אלבני.
בערב נסענו לאחד החופים הסמוכים לסקוטארי. יש נמל וטיילת חמודה להליכה.היוונים מתחילים לחיות כשהשמש שוקעת. אז יוצאים לטברנה לאכול ולשתות והשבוע גם לראות את יורו 2012 על מסכי ענק. במשך היום בקושי רואים נפש חיה בחוץ.
24.6.12 סקוטארי- מונומבסיה-גיטיו-סקוטארי
מוקד הענין היום העיר מונומבסיה המכונה הגיברלטר של יוון.
הצוק המגן על מונומבסיה
 הצוק המגן על מונומבסיה
הצוק מאחוריו מסתתרת העיר נפרד מהיבשת ברעידת אדמה במאה ה-4 לפנה"ס.העיר מוקפת חומה ולה כניסה אחת בלבד מכיוון היבשת ומכאן השם.
החומה והכניסה למונומבסיה
 החומה והכניסה למונומבסיה
השער בנוי בדמות האות L עד שלא עוברים בשער העיר לא רואים דבר. מהשער ישר נופלים לרחובה הראשי. העיר עצמה במקור עיר ביזנטית . היתה הבירה הכלכלית של המחוז הביזנטי מאראה.
אחרי הביזנטים באו הונציאנים שנתנו לה את אופיה.כל הרחוב הראשי בנוי בסגנון דלת-חלון כמו ערי החוף האדריאטי בקרואטיה ומונטנגרו.
דלת-חלון במונומבסיה
 דלת-חלון במונומבסיה

 לא ברור כמה תושבים גרים דרך קבע בעיר העתיקה. במשך היום האוכלוסיה כנראה יתר ממוכפלת ע"י התיירים המגיעים.פרנסת כל המתגוררים בה על התיירות. מסעדות,חנויות מזכרות ולינה.
בעלת החנות
בעלת החנות

 העיר נחרבה אבל כיום משקמים. רכב אינו יכול לעבור בשער, נשאר מחוץ לחומות. המקדימים זוכים לחניה בסמוך לשער. אנחנו חנינו ליד הגשר המחבר האי ליבשת. קצת רחוק אבל הרוח שנשבה מהים עשתה ההליכה הארוכה לנעימה למרות החום ששרר.
שוטטנו בסמטאות וקצת על החומות. העיר למעשה כלואה בין המצוק והים.

גגות וים במונומבסיה
 גגות וים במונומבסיה
ראינו תיירים שיצאו מהמלונות שבין החומות . מצד אחד היה להם מהחלון בחדר נוף מדהים ומסביב אוירה מאד מיוחדת. אבל כשכל זה נגמר צריך לסחוב המזוודות בסמטאות מרוצפות אבנים וזה כבר הרבה פחות נעים.סבלות היא חלק בלתי נפרד מחווית הלינה בתוככי העיר.
הרחוב הראשי במונומבסיה
 הרחוב הראשי במונומבסיה

החוף שביבשת ממול מלא חדרים להשכרה.רואים לא מעט תיירים אבל יש הצע חדרים שנראה כי מרביתם ריקים. היום יום ראשון והתנועה בכבישים די ערה. בדרך כלל אנו לבד על הכביש אבל לטייל ביום חופשי זה לא עבודה אז מטיילים. חזרה ממונומברסיה חצינו את הרכס דרך לירה. כביש מאד תלול ומפותל. נופים מרתקים. חווית הנהיגה כאן כייפית לא משעמם לרגע. למרות שקו לבן ביוון הוא המלצה בלבד הם נהגים די אדיבים ומאפשרים זה לזה לעבור במעברים הצרים וכאלה יש הרבה.

בסיום היום עברנו דרך גיטיו. העיר הגדולה של המחוז. על החוף טיילת נחמדה והרבה מתרחצים בים.
25.6.12 סקוטארי-מיסטראס-נאפלליו
.יצאנו בבוקר לספרטה ומיסטראס. הדרך לשם היא לאורך ההר הקרוי פרופיטאס איליה (אליהו הנביא). זהו ההר הגבוה בהרי הפלפונס. גוש הררי ענק המזכיר במבנהו ובגובהו את החרמון. על המפנה הצפוני עדיין רואים שלוגיות. רבות.
רכס פרופיטאס איליה (אליהו הנביא)
 רכס פרופיטאס איליה (אליהו הנביא)

ספרטה יריבתה ההיסטורית של אתונה היום היא עיר גדולה וסתמית. דבר לא נותר מהעבר פרט לשם. מיסטראס הסמוכה היתה בירתה המדינית של הפרובינציה הביזנטית מראה.

מיסטראס- סמל האימפריה הביזנטית
 מיסטראס- סמל האימפריה הביזנטית


 שיא פריחתה היה בימי הביניים עד לנפילתה בידי העותמנים. נבנו בה כנסיות פרחה בה אוניברסיטה. החורבות היום מעידים על הפאר שהיה. מיסטראס יושבת במורד מדרון תלול.ראשיתה כמבצר שבנו הפרנקים בראש צוק בודד לא הרחק מספרטה. מהצוק יורדת העיר אל המישור עליו יושבת ספרטה. כל העיר היתה מוקפת חומה.

מיסטראס-מבט אל עבר מישור ספרטה
 מיסטראס-מבט אל עבר מישור ספרטה
למיסטראס כדאי לבוא בשתי מכוניות. להשאיר אחת במגרש החניה התחתון ואז לרדת רגלית מהמגרש העליון אל התחתון דרך כל העיר.אנחנו טיילנו מעגלית מהמגרש העליון לעיר העליונה. ירדנו ברכב למגרש התחתון ומשם עוד טיול מעגלי בעיר התחתונה. ס"ה טיול מהנה של חצי יום.
הכנסיה הביזנטית איה סופיה במיסטראס
 הכנסיה הביזנטית איה סופיה במיסטראס
בעיר שהיא היום אתר מורשת עולמית מפוזרים שלטי הסברה רבים. שלטים אלו מתארים את חיי היום יום באימפריה הביזנטית.גם כאן רואים את המבנה הצנטרליסטי של האימפריה. מקונסטנטינופול יוצאת התורה לכל האימפריה ומועתקת במלואה.
מיסטראס-מבט מהיר התחתונה אל המצודה הפרנקית
 מיסטראס-מבט מהעיר התחתונה אל המצודה הפרנקית
ממיסטראס ירדנו לחוף הים בדרך שהיתה אחת היפות ביותר בהן נסענו בטיול זה. הכביש מספרטה לליאונידו ראשיתו במישורים הנטועים זיתים מאופק עד אופק. בשלב מסוים מתחיל הכביש לטפס ברכס עד לעיירה קוסמוס. כאן בגובה ניכר האויר קריר ונעים. כיכר העיירה כמו בתמונות הקלסיות של יוון. עצי דולב ענקיים מצלים עליה וכולה נטועה בכיסאות בתי הקפה והמסעדות שסובבים אותה. ליוונים תרבות של אכילה בחוץ. למרות רבוי המסעדות בכולן היו לקוחות.
כיכר העיירה קוסמוס
 כיכר העיירה קוסמוס

אמרתי עיירה הררית חשבתי דובדבנים. ראיתי מחוץ לאחת החנויות הקטנות ארגזי ירקות בחוץ וכן שקית עם דובדבנים בהירים.בתוך החנות שתי יווניות זקנות חמודות דוברות יוונית בלבד. החנות נראית כמו החנויות בנחלת אחים בימי ילדותי.יש בה הכל מסודר בגומחות גומחות בכל גומחה משהו. מעט אוכל מעט סדקית,חומרי נקוי בית וכו' את הדובדבנים שקלו במאזני יד כשהמשקלות הן מכל הבא ליד. כל אחת מאיתנו דברה בשפת אימה והבננו אחת את השניה היטב.

חנות הכל בה
 חנות הכל בה
מקוסמוס הכביש יורד לים בפיתולים חדים.הוא מנצל קניון נהר שכעת יבש ויורד על מצוקיו. במחצית הדרך מנזר וכדרך המנזרים היוונים גם הוא תלוי על המצוקים כאילו באויר.
המנזר בצל המצוק
 המנזר בצל המצוק

 לא הצלחנו לצלם אותו היטב כי בנקודה בה הוא נצפה תלוי השמש היתה מאחריו.
המנזר תלוי על המצוק
 המנזר (הכתם הלבן) התלוי על המצוק

לפנות ערב הגענו לנאפלליו.הפעם החדר במלון הוא במידות להן אנו רגילים. קטן וצפוף אבל המזגן עובד היטב.בחוץ הטמפרטורה עברה את ה30 בצל. חם כאן מאד. רק כשירדה השמש ומעט רוח באה מין הים אפשר היה לנשום בחוץ..אחרי ארוחת ערב על מרפסת המלון ירדנו העירה.בקצה הגינה שבמרכז העיר היה ארוע של ריקודי עם יוונים. מילדי בית הספר ועד זקני השבט בתלבושות המסורתיות רקדו לצלילי תזמורת. . הריקודים לא מסובכים כמו שלנו. מה עוד אפשר לבקש לסיומו של יום.

26.6.12נאפלליו-אפידוורוס-הרמיוני-פורטוחלי-נאפלליו
הבוקר יצאנו מנאפלליו מאוחר יחסית לרגיל. אנחנו בחופש ולא במרוץ למיליון. נאפלליו היא עיר על כל רכיביה. מחלק עתיק ותיירותי ועד אזורי תעשיה ואאוטלטס. נאפלליו הייתה הבירה הראשונה של יוון העצמאית מהשלטון העותמני. היעד הראשון התיאטרון של אפידוורוס.
התיאטרון באפידוורוס
 התיאטרון באפידוורוס
התיאטרון השתמר בצורה יוצאת דופן ובשימוש עד עצם היום הזה. האקוסטיקה שלו מדהימה. שומעים היטב את הנאמר על הבמה בלי שום מערכת הגברה. השיפוע מאד תלול. אין מצב בו שורה מסתירה ליושבים מאחור. כל קבוצה שמגיעה משאירה במרכז הבמה מישהו המדגים לכולם את האקוסטיקה המדהימה . אפידוורוס היתה אתר המוקדש לפולחן אסקלפיוס האל המרפא. כל האתר נחרב כמעט עד היסוד פרט לתיאטרון.במוזיאון הקטן שבמקום מוצגים מעט מהמימצאים ,רובם מהתקופה הרומית. עדין עובדים באתר ומגלים עוד ועוד.
הרמיוני
 הרמיוני


 משם המשכנו להרמיוני, עיירת חוף מקסימה ממנה יוצאת המעבורת לאי הידרה. התמהמנו בבוקר וכך הפסדנו את המעבורת הראשונה שבה כדאי היה לנו לעבור ולהספיק גם לטייל בהידרה וגם לחזור אחה"צ ליבשת. לחזור בחושך לא רצינו וויתרנו על ההפלגה להידרה. במקום זאת המשכנו לטייל מעיירת חוף מקסימה אחת לשניה. כולן יפות לכולן מפרץ נחמד אך הרמיוני פשוט יפה מכולן.
ברקע האי ספאצס
ברקע האי ספאצס

לקראת 4 אחה:צ התחלנו לחזור לנאפלליו. אזור החוף בו נסענו חקלאי ומגוון .מטעי נשירים,פרדסי הדרים,אלות הבטנה (פיסטוק) והרבה ירקות. לא מעט מפעלים עזובים. הנוף נראה כמו הכפרים הערביים בארץ סגנון הבניה מאד דומה,גם הישן וגם החדש. עלינו על כביש הררי מאד יפה.כרמי זיתים מעורבים בחורש ים תיכוני של אלונים אלות ואורנים. מצוקים גבוהים היורדים אל עמקי הנחלים. הנחלים כעת יבשים. ספרו לנו כי החורף האחרון היה די שחון. לפתע שילוט למנזר מהמאה ה-11. ירדנו לדרך עפר די מטופלת.

עוד מנזר תלוי על המצוקים
 עוד מנזר תלוי על המצוקים

 הדרך יפהפיה מתפתלת בערוץ הואדי המיוער. לפתע ראינו המנזר שכדרך מנזרי יוון גם הוא תלוי על אמצע המצוק. ממש קן נשרים. להגיע אליו לא הגענו כי הדרך הפכה משובשת ולא רציתי להזיק לרכב. הסתפקנו במראה מרחוק .

הגענו בחזרה לנאפלליו לעת ערבית. יצאנו לעיר העתיקה. זו כרגע בשיפוץ תשתיות המים והביוב. כל סמטאותיה חפורות. כל הפעילות עברה לטיילת שלאורך הנמל.

מצודת נאפיו בלילה
 מצודת נאפלליו בלילה


 המסעדות ובתי הקפה מלאים אבל אין מנגנים מוזיקה. אחד המלצרים הסביר לנו שמוסיקה מתחילים לנגן רק אחרי חצות והלילה עוד צעיר.בחזית המסעדה מקרר דגים בו מוצג לוקוס ענק. המחיר 200 אירו לק"ג.דגי לוקוס בגודל שבתמונה נדירים ביותר. הים התיכון התרוקן מדגה. ביוון הדגים באים או מגידול בכלובים שקועים בים או מיבוא מאוניות דיג בצפון האטלנטי.

לוקוס בגודל נכון
 לוקוס בגודל נכון
27.6.12 נאפלליו-מיקני- כף סוניו-אתונה
יום אחרון עם הרכב. יום בו נסגור את המעגל שהחל באתונה והקיף את הפלפונז . עזבנו את נאפלליו החמודה בדרך אל מיקני . במיקני החלה התרבות השילטונית שאפינה את יוון העתיקה. כאן בנו הארכאים- אלו היוונים הקדמונים-עיר מבוצרת ומאורגנת. היום אלו גלי אבנים המסמנים את יסודות המבנים. שלמה נותרה החומה ובה השער הידוע כשער האריות . השם ניתן בגלל פסל של שתי לביאות המוטבע מעל למשקוף השער. צילום פסל זה מופיע כמעט בכל ספר העוסק בתולדות האמנות.
שער האריות במיקני
 שער האריות במיקני
העיר יושבת על שלוחה. מבוצרת משני עברים ע"י המצוקים והיתר סגור בחומת אבני גזית ענקיות. מאד הזכיר לנו את הבניה האינקאית בפרו אלא שכאן זה קדום ב3000 שנה בערך. מערכת המים כמקובל בעולם העתיק מאובטחת. הירידה למקור המים במנהרה בנויה ובמדרגות. מסביב נוף ההרים והעמק המעובד.הכלוא ביניהם. העמק תמיד היה שטח חקלאי פורה. מלכי מיקני בנו לעצמם אחוזות קבר הנקראות טולוס. זהו קונוס שבסיסו אבן והוא בנוי לגובה . הקונוס כולו מכוסה מבחוץ בעפר.
הכניסה לתולוס
 הכניסה לתולוס

 זה נראה כמו חקוי של הפירמידות במצרים. בין מיקני למצרים היו קשרי סחר הדוקים וכנראה החליפו כמקובל גם רעיונות. הציור המיקני דומה לציור המצרי וכך גם הכתב הקדום מזכיר מעט את ההירוגליפים המצריים.
טולוס מבפנים
 טולוס מבפנים
העיר נחפרה ע"י שלימן שמורה דרכו היה ספור האיליאדה של הומרוס. מעבר לפואטיקה הומרוס סיפר גם סיפור היסטורי. המוזיאון המקומי מציג ממצאים של התרבות המיקנית על כל רכיביה. חלק מהמוצגים היותר מרשימים הם העתקים כי המקור נמצא במוזיאון הלאומי באתונה. חלונות במעברים שבמבנה מאד מרשימים. הם משמשים מסגרת לתמונת הנוף הנשקף מבחוץ. ההרים והעמק נכנסים היטב לתוך המסגרת כאילו צוירו ע"י אמן.
חלון במוזיאון במיקני
 חלון במוזיאון במיקני
מרבית הטולוסים חרבים בחלקם או עד היסוד. טולוס אחד השתמר בשלמותו. שלימן יחס אותו לאגממנון . מחקר מעמיק יותר הבהיר שהוא קדום לאגממנון בלמעלה מ300 שנים. אין צל של מושג למי ממלכי מיקני היה שיך.
חורבות מיקני
 חורבות מיקני

מיקני עבורנו הוא האתר האחרון בתכנית הטיול בפלפונס מכאן חוזרים לאתונה . החזרה שוב דרך הכבישים הצדדים עד לתעלת קורינתוס. שוב הנופים המוכרים של הרים גולשים לים וחופי רחצה מלאי אדם.. הים הוא המגנט המושך אליו את הגרים לחופיו. בחלק מהחופים המסודרים קיימים מתקנים מתנפחים לילדים. מגיעים בשנית לתעלת קורינתוס. כאן עולים חזרה על הכביש המהיר לאתונה. אתמול ישבתי אל מול המפות שבמחשב ותכננתי היטב את הכניסה לעיר עד למלון שהוזמן מראש. ההכנה היתה מעולה. למרות התנועה הצפופה הגענו למלון בלי שום בעיה.התמקמנו בו ,השארנו את החפצים ויצאנו לכף סוניו הנמצא בקצה הדרומי של חצי האי עליו נמצאת אתונה. בסוניו ניצבים שרידיו הבוהקים של מקדש פוסידון.

מקדש פוסידון בסוניו
 מקדש פוסידון בסוניו
המקדש בנוי עמודי שיש לבנים הבוהקים בשמש וניצבים על גבעה בולטת וחשופה. לספני העת העתיקה הוא שימש כמגדלור המסמן את הכניסה למפרץ פיראוס כלומר הביתה. המקום הוא האתר הכי מצולם ביוון,צלומי פרסומת,צילומי חתן-כלה וצילומי תיירים. הצעירות המגיעות לכאן דואגות שבן זוגם ינציח אותן לפחות פעם אחת בפוזת דוגמנית.
עמודי השיש במקדש פוסידון-סוניו
 עמודי השיש במקדש פוסידון-סוניו

בסוניו הסתיים הטיול עם הרכב. מכאן לשדה התעופה .החזרנו הרכב ובאוטובוס חזרה לאתונה. האוטובוס אמור היה להגיע עד כיכר סינטגמה. בפועל הוריד אותנו כ100 מטרים משם בטענה לשביתה. לא ברור למה כל הדרך לכיכר היתה עמוסה שוטרים בכוננות למשהו שכנראה לא קרה. הסתובבנו בכיכר שהיא הלב הפועם של הבירה היוונית. כאן ההפגנות בעד מתנגשות עם ההפגנות נגד כשהמשטרה בתווך.

חזרנו למלון באוטובוס. נגשתי לנהג לשלם ואז הסתבר שכרטיסים לא קונים באוטובוס אלא בקיוסקים הפזורים לאורך הרחובות. אחד הנוסעים פתר לנו את התסבוכת ומכר לנו כרטיסים מהמאגר הפרטי שלו.
מחר כבר דבר ראשון נצטייד בכרטיסי אוטובוס.
.28.6.12 אתונה
תכנית הטיול היום מאד פשוטה. ראשית מבקרים במוזיאון הארכיאולוגי הלאומי של יוון. אחרי זה מנוחה ובערב שוטטות בסמטאות הפלקה למציאת טברנה שבה מנגנים מוזיקה יוונית.
המוזיאון שוכן כ 300 מטר מהמלון.בדרך זה אפריקה החדשה. מהגרים מכל היבשת השחורה מנסים לשרוד.כל דבר שיביא מעט כסף הולך. רואים שני אפריקאים צעירים מחטטים בפח- מצאו אוצר,מאורר ישן. כעת הם מנסים לפרק אותו כדי להעריך כמה נחושת יוכלו להפיק. המסוממים זרוקים בצד. הצד האפל והכואב של אתונה פרוש על הדרך. ליד המוזיאון תחנות אוטובוסים העוברים בסינטגמה. אז על הדרך גם מתכננים את הנסיעה לשדה התעופה מחר בבוקר.
המוזיאון ענק. היוונים רכזו בו את כל הממצאים החשובים מחפירות בכל יוון היבשתית ובאיים.
זאוס או פוסידון-מוזיאון ארכאולוגי אתונה
 זאוס או פוסידון-מוזיאון ארכאולוגי אתונה

 התצוגות ערוכות לפי נושאים ומוצגות דידקטית עם הסברים גם באנגלית. ראינו את הקבר המכונה בטעות קבר אגממנון באתרו במיקני. הממצאים מצויים כאן באתונה. כך גם לגבי יתר אתרי יוון הגדולים. כך הם גם שומרים היטב על אורות התרבות שעדיין בידם. אלו במאות קודמות נשדדו חופשית ע"י המעצמות ובראשן אנגליה
ילד רוכב-מוזיאון ארכאולוגי אתונה
 ילד רוכב-מוזיאון ארכאולוגי אתונה

הם לא רק שומרים הם גם מציגים את כל הפסיפס התרבותי שממנו צמחו.בילינו במוזיאון כ 4 שעות ואז חזרנו למלון. ארוחת צהרים אצל הערבי ממול בשאוורמיה שם התפריט כתוב יוונית וערבית. את הערבית מבינים הרבה יותר טוב.

חזרנו למלון.ליאורה ישר עלתה לחדר למקלחת ותנומה. אני פטפטתי רבות עם פקיד הקבלה על הכל מהמשבר ביוון ועד לבעיות התפוסה במלון. המלון היה מלא . השיטה יותר הסתמכות על האינטרנט כרשת שיווק פחות על סוכני מכירות עצמאים.לדבריו סוכני הנסיעות מכרו אותו בזול ואת ההפרש בין המחיר הנמוך בו הוא מכר להם לבין מחיר המחירון בו הם מכרו שלשו לכיסם. הוא קיבל פרורים אם בכלל.
יצאנו בערב לכיכר סינטאגמה. זהו הלב הפועם של העיר. מוקד השלטון ומוקד ההפגנות. יחידח פיזור ההפגנות המשטרתית מתאמנת על הכביש ומפגינה נוכחות מאיימת. היום לא היו הפגנות. נכנסנו אל בין הסמטאות וגילינו היכן אתונה מבלה את שעות הפנאי. עשרות בתי קפה זעירים בכל פינה. מתחילת הערב המדרחוב היוצא מהכיכר הישר לרובע מונסטריאקי הומה אדם. יוון במשבר וחנויות המותגים מלאות אדם.
סמטה בפלאקה-אתונה
 סמטה בפלאקה בשעת אחה"צ-אתונה
הלכנו בסימטאות הנושקות לאקרופוליס. מצאנו טברנה ובה מנגנים מוזיקה יונית. נהנו פעמיים גם מהאוכל וגם מהמוזיקה.
בסמטאות שמתחת לאקרופוליס
 בסמטאות שמתחת לאקרופוליס

 הטברנה היתה די ריקה. בערך בעשר בלילה כשליאורה החליטה שמספיק התחילה נהירת המשפחות על ילדיהן. יוצאים לאכול לשמוע מוסיקה ולהכנס לקצב .זה מה שנקרא חיים יפים.