ניו זילנד 2017 - האי הדרומי

ניו זילנד 2017 – האי הדרומי

7.11.17 וולינטון – נלסון

הבוקר קימה מוקדמת התארגנות מהירה ולמעבורת לאי הדרומי. קנית כרטיסים מוקדמת באינטרנט היתה מצוינת כי המעבורת פשוט מלאה עד אפס מקום. מולינגטון באי הצפוני לפיקטון שבאי הדרומי 3 שעות הפלגה.

מיצרי קוק

חוצים את מיצרי קוק. על הסיפון בחוץ רוח עזה שמבריחה את כולם פנימה. ס"ה המעבורת מאד יציבה וההפלגה די נעימה. בשלב מסוים נכנסת המעבורת אל המפרץ של פיקטון. זה מפרץ צר וארוך. הים רגוע כי הרוח במפרץ קלה. מזג האויר נעים. מגיעים לפיקטון ומתחיל להתענן. יורדים מהמעבורת ופונים לכביש לעבר מיצרי המלכה שרלוט.

במיצרי המלכה שרלוט

הכביש עולה ויורד בהרים הסוגרים על המייצרים. התצפיות על המייצרים מדהימות. בשלב מסוים מגיעים למגרש חניה ממנו עולים לתצפית מרהיבה על המייצר מחד ועל העיירה הבלוק מאידך. כרגע הים בשפל. חלק גדול מרצועת החוף חשוף ויבש. הבדלים גדולים פה ביו הגאות לשפל.

לנלסון הגענו אחר הצהרים. התמקמנו במלון שיהיה ביתנו בשלושת הלילות הבאים. התבשרנו כי הכביש הצפוני לקאיקורה עדיין חסום לתנועה בעקבות רעידת האדמה שהיתה לפני שנתיים .עבודות שיקומו עדיין לא גמורות.

בעקבות זאת נטייל יומיים בשמורת אבל טסמן הסמוכה לכאן. הגשם שוב החל לרדת. התחזית למחר יום יפה אינשאללה שיהיה כך.

8-9.11.07 הפארק הלאומי אבל טסמן

החלפנו את היום המתוכנן לקאיקורה בעוד יום טיול בפארק הלאומי אבל טסמן. ביום הראשון לטיול יש עדין סיכוי לגשם אז טילנו רק ברכב. את ההליכה בפארק השארנו ליום השני. יצאנו לחלק המערבי של הפארק עד למעין ואיקארופופה שמצפון לטאקאקה. הנסיעה על הכביש שרץ ממערב לשמורה. בעלת הפנסיון היציעה לנו להוסיף לאתרים המתוכננים עוד כניסה אל הנביעה המתחילה את נהר הקאווה.

מקום הנביעה מתחת למצוק

הכביש מגיע כמעט עד הנביעה. הולכים בשביל קצר לאורך הנהר ומגיעים לנקודה בה מתחת לסלע המצוק נובעים המים. הדרך הרגלית בתוך יער עצי שרך מרשימים.

בדרך לטאקאקה

הדרך לטאקאקה מטפסת בהרים. היכן שצריך יש תצפית מסודרת והראות לכל עבר. פשוט להוריד הכובע בפני מחלקת השימור ,כפי שהיא קרויה כאן, על עבודה עניינית מצוינת. העיירה טאקאקה בנויה על תיירות.או משכירים חדרים או מארגנים טיולים.מעט צפונה לטאקאקה מצוי מעין המים המתוקים הגדול בתבל- ואיקארופופה. זוהי בריכת ענק עם זרימה אדירה של מים זכים.

בריכת המעין ואיקארופהפה

המים כה צלולים שרואים את תחתית הבריכה העמוקה. צבע הנביעה כחול עמוק המעיד על נביעה מעומק רב. ההליכה סביב הבריכה ולאורך הזרימות היוצאות ממנה על גבי שביל בנוי. כולם נוהגים כבוד בסדרי השמורה ושלא נטעה הם יודעים להיות ברדקיסטים לא פחות מאיתנו.

מהמעיין התחלנו לחזור לנלסון. בדרך שמורה בשם כנען ובה קניון נאה. ראינו כבר כי שמות תנכיים מצויים בניו זילנד. קירות הקניון אמורים להיות בגובה רב. הדרך סלולה אבל ללא אספלט. די קרוב לקניון צריך לחצות נחל. המים היו די עמוקים. חששתי כי הרכב יוצף הסתובבנו וחזרנו מבלי להגיע לקניון.

בדרך לכנען

הטיול בפארק אבל טסמן המזרחי הוא טרק ארוך שניתן לצאת אליו בסירות המשייטות בלוח זמנים קבוע אל מעגנות קבועות.

אנחנו עשינו את חלקו הדרומי ממעגן אנקורג' ועד פתחה הדרומי של השמורה במאראהו. בתחילת הדרך נוסעים מנלסון פחות או יותר באותו הציר כמו אתמול. עשינו סטיה קלה אל ציר הצמוד לחוף וסומן בשטח כדרך נופית. הכביש עובר בתוך שכונת וילות נאות. הגענו למאראהו ב11 לפני הצהרים. הסירה יוצאת ב12 . היה זמן להתארגן ולהעביר הרכב קרוב ליציאה מהשמורה כדי ללכת כמה שפחות בסופו של יום.

אבל טסמן- הסלע שנבקע

הסירה לוקחת את נוסעיה בתחילה אל סלע ענק שהבדלי הטמפרטורות בין היום ללילה גרמו לו להיבקע ולהראות כמו פרח ענק העולה מהמים. לאחר מכן הסירה עוברת ליד תצפית על כלבי ים המתחממים בשמש. ראינו בוגר אחד ולידו עוד שני גורים. סופו של השיט במעגן אנקורג' . כאן מתחילים ללכת רגלית חזרה דרך היער הסבוך אל קצה השמורה.

בשמורת אבל טסמן

ס"ה הלכנו כ 4.5 שעות. הנופים משגעים. הים בצבע טורקיז עז. מזג האויר אידיאלי. וכך חלפו להם 12.5 ק"מ בהליכה נינוחה. התחלנו בעליה די ארוכה של כ 50 דקות הליכה רצופה עד שמגיעים אל קו הרכס. מכאן ירידה איטית ורצופה או הליכה על קו גובה עד סוף הדרך. כשהגענו לחניית הרכב גילינו שאנו בין האחרונים . הרכב זהר בבדידותו. חזרנו לחדרנו בנלסון. במקרר החדר חיכה לנו בקבוק שרדונה להרמת כוסית לסיומו המוצלח של המסלול.

10.11.17 נלסון – וסטפורט

נפרדנו הבוקר מאכסניה בנלסון. מקום מעולה למי שמצליח להזמין מספיק מוקדם ולקבל את החדר עם השירותים בתוכו. זה חדר ענק הרכב חונה מאחורי החלון וההרגשה כמו בבית. שכחתי את האוגדן עם כל החומר המודפס מהמחשב בתוכו (תכנית טיול, אישורי הזמנת חדרים וכו') במשרדי האכסניה. למזלנו נסענו ראשית לעיר לקנות אוכל. הדרך חזרה אל תחילת המסלול היומי עברה ליד האכסניה. עברנו, נכנסנו פנימה, לקחנו האבדה ונפרדנו בשנית מבעלי האכסניה. הוא ,כשמצא האבדה , הסתכל על תכנית הטיול והספיק לטלפן למקום הלינה הבא ולהודיע להם שיבשרו לנו על מציאת האבדה. בערב כשהגענו למקום הלינה אכן סיפרו לנו כי האבדה נמצאת בוילסון אלא שאנו צחקנו והוצאנו אותה מהתיק.

הכי נפוץ- פריחה צהובה דמוית אחירותם

תכנית היום מאד קצרה על הניר, בפועל בשטח הזמנים מתארכים. נסענו לשני אגמים המצויים ליד העיירה סט.ארנאוד. האחד קרוי אגם רוטואיטי והשני אגם רוטורואה.

אגם רוטואיטי

שני האגמים היו פעם קרחונים שנמסו בתום תקופת הקרח האחרונה. הנוף מרהיב. ההרים משתקפים במים.

המים קרים מאד ואיש אינו מנסה לקפוץ פנימה. על פסגות ההרים מסביב יש פה ושם שרידי שלג מהחורף האחרון המפשיר לאיטו. מכאן נוסעים מערבה פחות או יותר לאורך מסלול זרימת הנהר בולר. זה לאט לאט הופך מזרם דק ועז לנהר רחב ידים.

הגשר התלוי מעל הנהר בולר

ליד הכביש מעל הנהר מצוי גשר הכבלים התלוי הנחשב כארוך מסוגו בעולם. הגשר במקור שימש את מחפשי הזהב ששיא פעילותם היה בימי השפל הגדול של 1929. הרבה ניסו מעטים מצאו. במקור זה היה גשר חבלים שהיום הפך לגשר כבלים ולעוד אטרקציה לפעילות תיירים חולפים. בנהר יש אפשרות לשיט בסירות מרוץ מהירות. אנחנו הסתפקנו במסלול רגלי העובר ביער דרך קו השבר הפעיל שגרם לרעידת אדמה חזקה ב1929 בה השתנה קצת האזור.

בדרך לוסטפורט עברנו בשמורת אריות הים שלחוף ים טסמן.

וסטפורט-אריה ים בשמש

אריות הים רבצו על הסלעים והשתזפו בשמש. ראינו מספר פרטים בוגרים ומספר גורים. השמורה מאד מטופחת. מלאה הסברים על החיים בה.

מלבד אריות הים יש בשמורה סלעי ענק הניצבים בים טסמן ועליהם מושבות קינון של כל מגוון עופות הים המצויים כאן כולל פינגווינים אותם לא ראינו.

12.11.17 וסטפורט - פונאקיקי – גרימאוט

יום קל יחסית. מתחילים בנסיעה מוסטפורט לאורך הים על כביש 6 אל שמורת סלעי הפנקייק. זוהי שמורה על חוף ים טסמן הבנויה סלע המורכב משכבות אופקיות של משקע.

בשמורת סלעי הפאנקייק

המים מכים בסלע מפוררים אותו. בסופו של דבר הסלעים נראים כמו עוגת פנקייק העשויה שכבות זו על גב זו. בסלע מערות רבות. הגלים מכים בחוזקה והקצף ניתז אל על. על הסלעים המרוחקים מהחוף מושבות ציפורי ים. השביל בנוי היטב .סובב השמורה מצד אל צד. כך ניתן לטייל בנחת ולצלם הכל מכל זוית.

השעה עדין מוקדמת .מחליטים לעשות עוד מסלול הליכה אל מפלי ערוץ הפחם.

מפל ערוץ הפחם

המסלול עובר ביער הגשם. ההליכה מאד קלה ונעימה. המפלים אינם גבוהים,

כ 30 מטר בערך. הזרימה עזה. המים צלולים ביותר.

מכאן נסענו ישירות למקום הלינה בגרימאוט. השעה עדין מוקדמת. יוצאים לטייל ברחבי העיירה. טעות רצינית. ניו זילנד הולכת לישון מאד מוקדם. הכל היה סגור. לפחות משכנו כסף מבנקט כי מרבית בעלי האכסניות אינם מכירים בכרטיסי אשראי.

12.11.17 גריימאוט - מעבר ארתור – הוקאטיקה

התכנית להיום מאד פשוטה. לכריסטצ'רץ' נגיע בסוף הטיול מדרום, אבל לא מוותרים על הכביש החוצה את האי מכריסטצ'רץ' לגרימאוט דרך מעבר ארתור. בדרך זו גם נעה מסילת הברזל המחברת ביו החוף המזרחי לחוף המערבי. התכנית היא לנסוע הלוך וחזור אל המעבר. הכלל שמה שרואים מצד אחד זה לא מה שרואים בכיוון ההפוך תמיד נכון. כדי לגוון מעט הטיול התחלנו בכביש מקביל העובר לחופי אגם ברונר.

אגם ברונר

האגם גדול ושליו. הרכבת בין החופים עוקבת אחרי גדתו המזרחית. מהאגם חברנו לכביש 76 העובר במעבר ארתור. בצד המערבי של המעבר הכביש עוקב אחרי הנהרות המנקזים ההרים לים טסמן. הכביש מטפס בערוץ עד פרשת

בדרך אל מעבר ארתור

המים ויורד מזרחה בערוץ נהר אחר היורד לפסיפיק. בדרך תצפיות מסודרות. באחת מהן פגשנו בקאיה. זהו תוכי גדול, אנדמי לניו זילנד, וידוע בחיבתו לגומיות העוטפות את חלונות הרכבים.

קאיה

מעבר לכך הציפור די אדישה לסובבים אותה. כך עמדה הציפור ודפקה פוזות כדוגמנית צמרת לצלמים מסביב.

ליד הכפר מעבר ארתור מפל מים גבוה בשם DEVIL"S PUNCHBOWL גובה המפל מעל 100 מטרים של נפילת מים חופשית. המפל נצפה מהכביש.

DEVIL"S PUNCHBOWL

הנתיב אליו די מתעתע. עולים ויורדים חליפות במשך מחצית השעה עד שמגיעים אליו. התצפית מאד מרשימה.

מכאן נסענו ישירות למקום הלינה בהוקאטיקה. בכניסה מצפון יש נקיק קטן ובו תולעים זוהרות. בשעות האור אין רואים דבר. חזרנו אליו באור אחרון. היה מחזה מרהיב לראות לאט לאט איך במקום שמחשיך מתחילות לפתע להופיע הנקודות הזוהרות של הזחלים. ככל שמתגבר החושך כך מתגבר גם האור הזוהר מהזחלים. הלילה ישנים לשם שנוי בקרוואן . למשפחה המארחת יש קראוון . הם משכירים אותו כחדר במקום שסתם יחנה בחצר. הייתה חויה מאד מעניינת שהבהירה לנו סופית כי קרוואן זה לא בשבילנו. המעברים בו צרים מידי עבורנו אבל המיטה היתה מצויינת.

13.11.17 הוקאטיקה – הכפר פרנץ יוזף

מראש ידענו שיהיה יום טיול קצר. התחזית דיברה על יום מעונן חלקית. יצאנו בבוקר מהוקאטיקה אל עבר שמורת הקרחונים. התכנית מאד גמישה. רואים לאורך הדרך שלטי הכוונה של רשות הטבע המקומית ולפי זה מחליטים מה מתווסף. נוסעים דרומה על כביש 6 .לצד הדרך אגמים שרידי קרחונים. על הרכס מזרחית לנו פסגות מושלגות.

האלפים הדרומיים

נכנסים לתצפיות על האגמים. עשינו זאת כמעט לאורך כל הדרך. כל אגם וצורתו המיוחדת. לחלק מהאגמים צריך לרדת מהכביש ולנסוע לפי השילוט .

עוד אגם בדרך לקרחונים.

עברנו בעיירה רוס. פעם מקום מכרה זהב פורה. משנגמרה הכרייה יצרה החברה הכורה אגם נאה על המקום בו היה בור הכרייה. העיירה די נשמרה כפי שהייתה.

המלון ההיסטורי של כורי הזהב ברוס

רוב הזמן נסענו או שוטטנו לחופי האגמים שבדרך. רכס האלפים הדרומיים לאט לאט נעלם אל תוך העננים אחרי שהיה די גלוי במרבית הבוקר. אחר הצהרים הגענו אל העיירה פרנץ יוזף. העיירה שוכנת ליד הקרחון בעל אותו השם. התמקמנו במלון ובעצם אין הרבה מה לעשות אז פשוט נחים. בערך ב 7 בערב הופיע חור ענק בעננים וקו הרקיע של הרכס שמעלינו הופיע נוצץ באור אחרון.

פרנץ יוזף- הרכס באור אחרון

14.11.17 שמורת הקרחונים- אגם מטאסון

היום מטיילים בשמורת הקרחונים, פרנץ יוזף ופוקס. התחזית "מעודדת במיוחד" ,מעונן ואולי גם ירד גשם. קמים בבוקר פותחים החלון וקרני שמש שוטפות את הפסגות המושלגות שליד קרחון פרנץ יוזף. נסיעה מהירה מביאה אותנו אל תחילת השביל לקרחון. מזג אויר מושלם לטיפוס .באופק מתענן. מתחילים בטיפוס לקרחון. תחילה דרך היער ולאט לאט יוצאים לאזור החשוף.

קרחון פרנץ יוזף

הקרחון ניגלה רק כמעט בסוף הדרך. מפלי מים הנוצרים מהפשרת השלגים זורמים מכל עבר. השביל מגיע די קרוב לקרחון אבל לא ממש עד הקרח. רשות הטבע דואגת להרחיק המבקרים מסכנת המפולות שהקרחון מייצר כל הזמן. הם גם מנווטים את הרוצים לחוות קרח ממש אל המסוקים הממריאים מכל מנחת סביב הקרחון ומאפשרים תצפית על וגם נוחתים על הקרח במקומות בו הוא דחוס דיו. מכאן נוסעים אל התצפית על קרחון פוקס. למעשה שני הקרחונים הם שלוחות של אותו קרחון ענק השוכן על רכסי האלפים הדרומיים.

קרחון פוקס המכוסה באפר שחור

הגענו והעננים כבר די נמוכים. עדיין רואים את הקרחון רגע לפני שיעלם אל בין העננים. השביל המטפס לקרחון נצפה מחנית המכוניות לכל אורכו. השביל חוצה את העמק הקרחוני שהיה פעם מכוסה בקרחון פוקס. נסיגת הקרחון מאד מהירה. אם קרחון פרנץ יוזף צחור מלמטה למעלה בקרחון פוקס יש הפרדה בין החלק התחתון שעליו אבק שחור והחלק העליון שעדין צחור.

בקרחון פוקס פגשנו משפחת טייס ישראלי בדימוס. הוא פשט המדים לקח את רעייתו וחמשת ילדיהם לטיול שחרור באוסטרליה ובניו זילנד. היה די נחמד להחליף חוויות.

מהקרחון המשכנו לעבר אגם מטאסון. כאן משתקפים ההרים במי האגם. כשהגענו, הפסגות כבר כוסו בעננים. הפלא כמעט ונעלם. האגם קטן ויפה. הקפת האגם סיפקה טיול מהנה. טיול חביב לסיומו של יום.

אגם מטאסון

15-16.11.17 פרנץ יוזף – ואנאקה.

קמנו לבוקר מעונן וגשם מטפטף. רכס פרנץ יוזף שפיאר את הנוף מהחלון איננו. נבלע עמוק אל תוך העננים. אני יושב ברכב ומחכה לליאורה הבודקת החדר לוודא שלא השארנו דבר בו. מהאכסניה יוצאת בחורה צעירה ובידה שלט ואנאקה. מתכוונת לצאת לכביש ולהתחיל לחפש טרמפ. אני שואל אותה האם היא רצינית והיא בשמחה עונה בחיוב. מיד מסדרים לה מקום ולציוד בספסל האחורי. העלמה מגרמניה אבל דוברת אנגלית מצוינת כך שיש עם מי לדבר. הדרך לואנאקה ארוכה. מהכביש המוליך אליה יש מעט מאד ירידות. עד HAAST כמעט ולא עוצרים. רק פה ושם לנופי ים ברגע שים טסמן ניגלה.

נוף בים טסמן

מHAAST פונים דרומה אל תוך האי הדרומי. פה ושם מופיעות פסגות מושלגות. מזג האויר מתחיל להתבהר.

לאורך הדרך מספר מפלי מים. מהם ממש קרובים לכביש יש גם מרוחקים יותר. המפל המרשים ביותר הוא מפל FANTAIL היורד בנפילה חופשית גובה רב .

מפל FANTAIL

כעת בגלל הפשרת השלגים המפל זורם בעוז. לאורך הדרך ישנם אגמים. ההרים סביב משתקפים במים והמראות יפהפיים. החום עושה את שלו ובפעם הראשונה בטיול מופיעים הזבובים כמטרד. צריך להתמרח בתכשיר דוחה החרקים הקיים ברכב.

מעל גשר העובר על אחד הנהרות חברה קופצים מטה למים. הגענו למקום בהמלצת הטרמפיסטית שלנו ששמעה עליו מפי כאלה שקפצו. על הגשר קבוצת צעירים מנסים לשכנע מישהי שתקפוץ כבר. כשאנחנו עזבנו היא עדין עמדה בעמדת הקפיצה אבל לקפוץ לא קפצה.

גשר הקפיצות למים

לקראת סוף הנסיעה שני אגמים. ואנאקה יושבת בדרומו של אגם בשם זה. במקביל לו מצוי אגם הואה ורכס צר מפריד ביניהם. הכביש רץ בין האגמים.

לואנאקה הגענו אחר הצהרים נפרדנו מהטרמפיסטית שלנו ועלינו לאכסניה שלנו. התמקמנו בחדר וירדנו לשוטט בעיירה. על היעד הראשון נפלנו במקרה. גלידת פטגוניה. נחשבת לטובה ביותר בניו זילנד. תמיד מלאה קונים. בערך ב 6 אחר הצהרים סוגרת שעריה. מחר יום חדש. כאן נפלנו בשנית על הטייס ורעייתו הישובים בנחת עם ביתם הצעירה ומלקקים גלידה להנאתם. הגדולים הלכו לסרט באולם המקומי המהווה אף הוא אטרקציה לתיירים. ליקקנו יחדיו גלידה תוך שהגברת הצעירה מספרת לנו את קורותיה ביבשת החמישית.

לא תכננו דבר מיוחד לואנאקה. קמים בבוקר ומתחילים לשוטט. בחוץ אין ענן בשמים. מתחילים בנסיעה לאורך האגם בכיוון רכס אספירגי. הרכס עדיין מושלג תשבץ הצבעים של הלבן למעלה, החום שבאמצע והירוק שלמטה מרהיב עין.

רכס אספירגי משתקף במי אגם ואנאקה

חזרנו לואנאקה לאטרקציה ייחודית-מוזיאון האפליקציות המשוגעות.

הכניסה למוזיאון האפליקציות המשוגעות.

זה מתחיל בחדר שרצפתו משופעת ואנו הולכים כנגד השיפוע תוך שכל הזמן יורים לעברנו תעתועי עין. כל השיטות לתעתועי זיכרון והכרה מופעלות.

ביציאה אולם מלא במשחקי מחשבה והרכבות למיניהן. קינחתי בתחביב ישן שלי, פיצוח ההרכבות למיניהן. למרות הניסיון הרב בזאת לא הכל צלח.

קינחנו את היום בטיול רגלי בחוצות ואנאקה. העיר מוצפת תיירים. כאן הרגשנו בפעם הראשונה את זרם התיירים העז המציף את ניו זילנד.

17.11.17 ואנאקה – קוינסטאון –קרומוול

יצאנו בבוקר בנסיעה לקוינסטאון. דרך לא ארוכה אבל כל הזמן עצירות לתצפיות. הראשונה על האגם המלאכותי שיצר הסכר שליד קרומוול. הדרך לקוינסטאון מלאה הפתעות. עצירה בדוכן לקנית ירקות ופירות להשלמת המזווה שלנו מפגישה אותנו עם גן ורדים ושיחי רודורודנדרון מטופח ומושקע פרי תחביבו של בעל החווה.

פריחות זני הרודורודנדרון

ממשיכים הלאה אל תוך ערוץ הנהר KAWAROU . הנוף הופך לקניוני. בקניון הזה חיפשו הרבה וכרו מעט זהב. עצרנו באתר מכרה כזה. בחנות המכרה גילינו את קופסאות הזהב החדש של ניו זילנד למכירה.

אויר ניו זילנדי למכירה

אל הערוץ הקניוני של הנהר נשפך יובל זורם. בנקודת המפגש נבנה סכר ותחנת כוח המנצלים את הפרש הגבהים ליצירת חשמל.

ערוץ הנהר ותחנת הכוח

ליד תחנת הכוח מתבצע פרויקט של החזרת הצמחיה הטבעית למורדות הערוץ. הדורות הקודמים בניו זילנד גילחו הרים ונטעו מינים מיובאים שיתאימו לצרכיהם .כך ניטעו עצי מחט כיערות שיפיקו קורות עץ. כעת מנסים כאן לגרום ליערות אלו להתמוטט ולהעלם בתקוה שהצומח הטבעי יתאושש. ממשיכים לאורך הערוץ ומגיעים לאתר הכי מפורסם בניו זילנד-אתר קפיצות הבאנג'י.

אתר קפיצות הבאנג'י

מהגשר הזה קפצו בפעם הראשונה ומכאן זה התפשט לכל העולם. העסק תפש תאוצה וכיום זה מרכז בילוי ענק הבנוי סביב הקפיצות. רק בארץ שבה לאנשים אין מה לעשות מפתחים רעיונות מעין אלה.

לקוינסטאון הגענו די מוקדם. המטלה הראשונה בתכנית למצוא שייט לדאוטפול פיורד. את זה עשינו מהר. כעת רוצים עוד פעם גלידת פטגוניה. משימה בלתי אפשרית. כשמצאנו חניה היינו כבר מאד רחוקים מהחנות. טיילנו קצת לאורך חופי האגם. עלינו לרכבל המטפס אל ההר שמעל העיר לתצפיות מדהימות על כל המרחב סביב קוינסטאון.

קוינסטאון והאגם במבט מלמעלה

ירדנו למטה תוך הבנה שבזאת הסתיימו אתרי קוינסטאון עבורנו. למחר מתוכנן מרוץ המרתון של קוינסטאון ארוע שיסגור את העיר ורחובותיה לפחות עד הצהרים. את בתי הקפה והמרזח של קוינסטאון השארנו לאחרים. חזרנו למקום הלינה בקרומוול דרך כביש צדדי שגילה לנו עוד קצת מנופי ניוזילנד.

18.11.17 קרומוול - אלכסנדרה – קרומוול

אתמול בקוינסטאון הבנו שנולד לנו יום חופשי. בערב עם בעל הבית תכננו את הטיול להיום. התחלנו בעיר קרומוול עצמה. כאן שימרו את הישוב ממנו צמחה העיר. על גדות האגם ניצבים המבנים המשומרים ובהם חנויות ובתי מלאכה אוטנטיים שמורים היטב.

קרומוול- האורווה ובית מלאכתו של הרצען

מכאן דרומה אל עבר העיר אלכסנדרה. בדרך עוברים שוב ליד אחד הסכרים

המייצרים חשמל. בקרומוול נפגשים שני נהרות ומתאחדים לזרימה כנהר אחד. הסכר גרם להיווצרות אגם צר וארוך לאורך הנתיב של המזרחי בין השנים. האגם שנוצר משמש גם כאתר נופש. סביבו חונים קרוואנים ובתוכו מפליגים בסירות מפרש וסירות מרוץ.

באלכסנדרה יש גן בוטני נחמד. רובו כבר בגמר פריחה. בגן יש חלקת אירוסים ובה מכל זן שטופח וזכה בארה"ב בפרס יוקרתי ,בתחרות פרחי אירוס, יש נציג. רוב האירוסים כבר בסוף פריחתם אבל הצלחנו לצלם כמה שנמצאו בשיא.

אלכסנדרה -אחד מזוכי התחרות בארה"ב

באחד הכבישים הצדדיים בהם נסענו גילינו משתלת זני אדמוניות. לא ברור מה מטרת הגידול כאן. מרבית הצמחים בשלב של פקעי פריחה גדולים ומפותחים. חלק כבר בסוף פריחה. ליד המשתלה מוביל מים ייחודי לניו זילנד. תעלת מדרגות. התעלה בנויה מדרגות מדרגות ועליהן זורמים מי מאגר עליון מטה.

תעלת המדרגות

חזרנו לקרומוול די מוקדם. עשינו קניות הכרחיות להמשך הטיול וכעת למנוחה לקראת מחר . מחכה לנו יום עמוס במיוחד.

19.11.17 קרומוול –טה אנאו – מילפורד פיורד – טה אנאו

הבוקר קמנו מוקדם .ארזנו מהר הציוד. אתמול סגרנו עם בעלת הבית על ארוחת בוקר מוקדמת וכך ב 7:30 בבוקר כבר נסענו לכיוון טה אנאו. למזלנו היום הוא יום א' והתנועה בכביש בשעה מוקדמת זו מינורית ביותר. את קוינסטון עברנו בחתף. לא צילמתי בדרך הארוכה כי בתחילה נסענו לאורך אגם קוינסטון בערפל הבוקר. לאחר מכן נכנסנו אל השטח החקלאי שהיה מורכב מכבשים ופרות ולפעמים התהפך הסדר לפרות וכבשים. למעשה עצירה ראשונה הייתה כמעט לקראת טה אנאו עת עצרנו למלא דלק. הגענו לטה אנאו בצהרים. לא עצרנו אלא המשכנו ישר לכיוון המילפורד פיורד. מכאן החל הטיול היומי המתוכנן. בתחילה כביש די מהיר עד שמתחילים אתרי הטבע שבצדי הכביש. ההרים עדין מכוסים בשלג רב. מים זורמים מכל עבר. מפלי מים עונתיים של הפשרת השלגים בכל צד. כמויות הגשם באזור הזה נמדדות במטרים. למזלנו נפלנו על שבוע של עצירת גשמים. השדות מושקים בקונועים כי מים לא חסר. זורקים משאבה לנהר הסמוך ומשקים.

בדרך למילפורד פיורד

בדרך העולה למילפורד פיורד מספר אתרי טבע בולטים. חלקם מפלי מים, חלקם אגמונים וזרימות של מי הפשרת שלגים צלולים וזכים. עוצרים מצלמים ובעיקר ממהרים להגיע למילפורד פיורד להספיק לצאת לסיבוב בפיורד עצמו.

בדרך למילפורד פיורד

הגענו בזמן למעגנת מילפורד . כל החברות יושבות באולם אחד. ניגשנו באקראי לראשונה והצלחנו. הסיור שלהם יוצא בעוד כרבע שעה ובסיומו יש כניסה למצפה התת ימי שהוקם כאן. הפיורד מרשים. יש כאן מושבות כלבי ים ניו זילנדים המשתזפים על הסלעים.

מושבת כלבי הים

ראינו גם פינגווינים שוחים במים. הם צללו מיד כשהבחינו בנו. על החוף ראינו אחד. קשה היה לצלמו אבל תמונה אחת צלחה.

פינגוין על הסלע

בים טסמן הסוער וגועש ליוויתנים לא היו, גם לא דולפינים. סיור בשמורה זה לא סיור בגן חיות. רואים מה שרואים וזה מה יש. שום דבר אינו מובטח.

בכניסה לפיורד מצוי צוק הנקרא המיטרה על שם דמיונו למיטרה היא מצנפתו של כומר ארמני.

צוק ה"מיטרה" –מילפורד פיורד

בפיורד מצויים שני מפלי מים מרשימים מלבד אין סוף מפלים עונתיים. אלה יתייבשו כשתיגמר הפשרת השלגים.

אחד המפלים בפיורד

המצפה התת ימי נחמד. הוא יותר תחנת מחקר מאטרקציה תיירותית. אבל בכל זאת דגים נמצאים סביבו וניתן לצפות בם דרך חלונות המגדל השקוע . בסופו של יום הגענו לטה אנאו מוקדם מספיק כדי להתמקם ולהתכונן לעוד יום טיול בפיורדים .

20.11.19 דאוטפול פיורד

הצלחנו בקוינסטון לקנות טיול להיום בדאוטפול פיורד. לטיול יוצאים מהישוב מאנאפורי הסמוך לטה אנאו. הרכב היום שובת כי הטיול כולל הסעה מהמלון שלנו וחזרה. את השם לפיורד נתן בעצם קפטן קוק שהיגיע לפתחו והיו לו ספקות האם אניותיו תוכלנה להסתובב בו כדי לצאת ממנו לאחר החניה. זהו הפיורד השני באורכו מבין הפיורדים של ניו זילנד. הטיול אליו מורכב. מתחילים בשייט על אגם מאנאפורי. מגיעים לתחנת הכוח שבחוף הנגדי וכאן עולים על אוטובוס שנוסע על דרך עפר סלולה ,עולה ומטפס אח קו הרכס כדי לרדת ממנו אל גדת הפיורד. כאן עולים על הספינה ויוצאים לשייט למלוא אורך הפיורד עד לים טסמן. הקמת תחנת הכוח אפשרה את ההגעה למקום. להקמתה נפרצה ונסללה דרך העפר והוקמה המעגנה. התחנה מנצלת את הפרש הגבהים בין האגם לפיורד כדי להפיק מספיק חשמל המנוצל ע"י מפעלי זיקוק החמרן הנמצאים באינברקרגיל כ 200 ק"מ דרומית לכאן.

הפיורד מראש הדרך היורדת אליו

מתחנת הכוח נוסעים בכביש שהוא בעצם דרך עפר סלולה וחוצים את הרכס המפריד בין חוף תחנת הכוח לפיורד. הדרך חוצה יער גשם צפוף ביותר. האזור הזה הוא בין המתחרים על תואר האזור הגשום ביותר בתבל. הכמויות השנתיות נמדדות במטרים של משקעים. למזלנו היום מזג אויר בהיר לחלוטין. מראש המעלה נפרש מראה הפיורד. מגיעים אל קו המים ועולים על הספינה לטיול הימי. הפיורד ומוצאו אל הים עשירים בחיים. אפשר למצוא פה את אחד ממיני הפינגווין הנדירים ביותר –הפינגווין צהוב הריסים.

פינגווין צהוב ריסים במים

ראינו כמה מהם שוחים במים. יש כאן מושבות של כלב הים הניו זילנדי. הייתה לנו הצגת קרב בין הזכר השליט לבין צעיר הטוען למלכות. הקרב היה מאד נמרץ והסתיים בניצחון השליט כאשר המובס ממהר להסתלק. ליוויתנים ודולפינים לא ראינו. הים הפתוח סער ורגש והספינה החלה להיטלטל מצד לצד. חזרנו לפיורד השקט די מהר. מי הפשרת השלגים ניגרים עדין מכל עבר. לפתע חולף אלבטרוס כשכנפיו נושקות למי הפיורד. ס"ה היה יום טבע מקסים.

דאוטפול פיורד

בערב הלכנו לחגוג את יום נישואינו. החגיגה הייתה במסעדה הודית. האוכל היה בסדר, היין היה הפתעה . זה היה סוביניון לבן בטעם גן עדן. אתמול טעמתי באחד המרכולים יין כזה של יקב המנסה לבסס שוק. השם ליין היה זהה הפער בטעמים יום ולילה.

21-22.11.17 טה אנאו – אינברקרגיל – בלקלוטה

עוברים מהחוף המערבי של האי הדרומי אל הצד המזרחי של האי הדרומי דרך החוף הדרומי. עוברים פעם נוספת דרך מאנאפורי. זהו מקום וילות המשכירות חדרי אירוח ומלונות. הכול בנוי סביב התיירות. כל הדרך מכאן ועד אינברקארגיל מלאה בחוות המגדלות כבשים או בקר. הכמויות אדירות והכול במרעה.

נסענו דרומה בכביש נופי. עצרנו בכל מקום בעל ענין. צפינו על שמורת שטחים מוצפים ע"י הנהר. נכנסנו לאגם ארנואי שמימיו הוגבהו בסכר קטן.

יוצאים לדייג-אגם ארנואי

הנופים פשוט יפים. מרחוק רואים עדיין פסגות מושלגות. בנהרות הזרימה מאד חזקה. ליד קליפדן עצרנו לצהרים ליד גשר מיתרים שנבנה בסוף המאה ה-19 וביסס את המעבר היבשתי לקליפדן ללא תלות בגובה מי הנהר.

גשר המיתרים הישן בדרך לקליפדן

כיום יש במקביל גשר חדש ועליו עובר הכביש. הגשר הישן משמש אטרקציה למטיילים. בשלב מסוים הגענו אל החוף הדרומי של ניו זילנד. מפרצים נאים ורוח עזה. את עצמת הרוח מדגימים העצים הגדלים ליד החוף. צמרתם מוטה עם כיוון הרוח וצומחת כמעט מקבילה לקרקע.

החוף הדרומי של האי הדרומי

הגענו לאינברקרגיל בשעות אחר הצהרים. זו עיר גדולה שנבנתה ברוחב לב. הכבישים רחבים. חותכים העיר שתי וערב. הבניה במרביתה חד קומתית וכל בית על מגרש מכובד. לעיר גן בוטני מעניין.

מגדל המים ובריכות האגירה באינברקרגיל

בדרך מגדל המים של העיר שנבנה במאה הקודמת. המגדל ושתי בריכות האגירה שלצדו הבטיחו מים לעיר ובעיקר מים למכבי האש. הגן הבוטני נחמד האטרקציות שבו כבר סגורות כי ב5 גומרים לעבוד והולכים הביתה. העיר נסגרת די מוקדם. ב 8 בערב אין איש ברחובות. המלון באינברקרגיל היה פשוט מצוין. קבלנו דירת חדר וחצי כאשר החצי הוא חדר שינה גדול הנמצא בקומה העליונה. הרגשנו כמו מלכים לערב אחד.

בבוקר יצאנו לבלאף. זוהי העיירה הממוקמת בנקודה הדרומית ביותר באי הדרומי. כאן מתחיל כביש מספר 1 המגיע עד כף ראינגה שבצפון האי הצפוני. כאן מצוי הק"מ 0 ממנו מתחילה הספירה צפונה.

ציון הנקודה הדרומית באי

באנדרטה מצוין המיקום הגיאוגרפי המדויק של המקום. מנמל בלאף יוצאות המעבורות לאי סטויארט האי הדרומי ביותר בניו זילנד. מכאן התחלנו להצפין לכיוון האזור הנקרא קאטלינס. כאן נעים בין חוות כבשים דשנות לאתרי טבע, כמו מפרצים בחוף הפסיפיק או מפלי מים בנחלי האזור.

גלים מתנפצים ליצירת מפוח רסס

במפרץ רואים איך הגל המגיע מתנפץ בתוך מערה ימית ויוצר גל רסס העולה מעלה.

בהמשך ראינו 4 מפלי מים. האחד יפה ממשנהו.

מפל PURAKAUNUI

השילוט באזור קצת בעייתי כי הוא מיושן וקטן ממדים. לא פעם מצאנו עצמנו נוסעים בכיוון ההפוך לרצוי. חשבנו שזה יהיה יום קצר אבל הוא התארך בכיף. הגענו למקום הלינה בבלקלוטה וגילינו את מלון העבר שאולי פעם היה פאר העיירה. היום זה משהו דהוי ומרוט. אבל זה מה יש. למרות שבלקלוטה היא עיירת המחוז מלונות אין בה.

23.11.17 בלקלוטה – דונידין

המרחק בין בלקלוטה לדונידין בכביש 1 הוא די קצר. בערך שעה נסיעה. אנחנו החלטנו לעשות זאת בסיבוב גדול דרך פנים האי הדרומי שלקח אותנו מהחוף הפסיפי אל ה"נגב" של ניו זילנד. הפער בין כמויות הגשם בחוף לכמויות הגשם בפנים האי הוא אדיר. לאורך החוף המערבי מודדים הגשם במטרים לשנה. בפנים הארץ הכמויות יורדות פלאים לכמויות כמו בצפון הנגב אצלנו. מים לא חסר כי הנהרות היורדים מההרים מביאים איתם כמויות מים גדולות.

אביב ב"נגב" הניו זילנדי

הנוף עדין צבוע ירוק כמו בסוף החורף אצלנו אבל הירוק הזה מצהיב והולך. כעת קוצרים במרץ שדות לשחת או תחמיץ. היכן שצריך קונועים משקים ללא הרף. עצרנו אצל איכר מקומי וקנינו ממנו ביכורי דובדבנים. לדבריו העצים נהנים ממזג האויר היבש ומייצרים את הפרי הכי טעים. אם הדובדבנים שקנינו הם דוגמה מייצגת אזי הוא צודק.

לדונידין הגענו בשעות אחר הצהרים המוקדמות. דונידין היא העיר הכי אנגלוסקסית בניו זילנד. ההרגשה היא שמסתובבים או בלונדון או באדינבורו. יש כאן מסורת סקוטית שורשית, גם בלבוש הגברי

בדונידין

מרכז העיר נבנה בראשית המאה העשרים. בתים בני קומותיים . הקומה הראשונה שינתה צורתה לחנויות ומסעדות. הקומה השניה עדין שומרת על המראה המקורי.

תחנת הרכבת בדונידין

תחנת הרכבת בדונידין היא יצירת פאר של ארכיטקטורה אנגלית של סוף המאה ה 19 . פשוט חגיגה לעין.

24.11.17 דונידין וחצי האי אומארו

התחלנו את היום בגנים הבוטניים של דונידין. תחילתם כחלק מלימודי בוטניקה באוניברסיטה של דונידין. התפתחו והפכו לגן בוטני עולמי ובו יצוג לכל אחת מיבשות תבל ולאזורי הצמחיה הקיימים. כמו כל גן בוטני בניו זילנד יש כאן גן המוקדש כולו לזני הרודורודנדרון הרבים שקיימים. רובם כעת בשיא הפריחה. לצמחיית המזרח התיכון יש נציגות כבוד ובראשם עצי ארז הלבנון. מעץ בן עשרות שנים ועד עצים צעירים בני כמה שנים. ביציאה מהגן קיבלנו ד"ש מאחד היפים שבפרחי ארצנו-אדמונית החורש בשיא פריחתה.

אדמונית החורש בגן הבוטני-דונידין.

הלכנו לראות את מה שמכונה הרחוב התלול ביותר בעולם. החלק התלול פתוח רק לתנועת הולכי רגל. בדרך לשם נסענו ברחוב המקביל. זה תלול לא פחות אבל התואר כבר ניתן לרחוב השכן.

דונידין-התלול ברחובות תבל

מכאן לאתרי חצי האי אומרו. אלה נחלקים למעשי ידי אדם ולתצפיות על בע"ח כמו אלבטרוסים ופינגווינים.

האתר הראשון הוא אחוזת גלנפלוך. משמעות השם בסקוטית הוא האגם (גלן) החבוי. נבנה כאכסניה וסביבה גן מרשים. שוב הליכה בין צמחים פורחים והעין לא שבעה. במקום ישנה גם מסעדה. היום היתה סגורה לקראת אירוע מתוכנן.

גריל/מעשנה במסעדת האחוזה גלנפלוך

מכאן לאחוזת לארנאך. זוהי אחוזה שבנה בנקאי עשיר למשפחתו. האחוזה הבנויה כטירה והיא נחשבת לטירה היחידה בניו זילנד. הבנקאי לא חסך בהוצאות. בנה בית מרשים וסביבו גן פורח.

טירת לארנאך

האחוזה ירדה מגדולתה עם התפרקות המשפחה המיסדת. ב1967 זג צעיר שטייל במקום נשבה בקסמי האחוזה קנה המקום והחל לשפץ ולהחזיר עטרה ליושנה. בני הזוג חיים במקום. בנין האחוזה משמש כמוזיאון לתקופה בה היה בשיאו. הצוות העובד במקום לבוש בבגדי ייצוג סקוטיים כחלק מההצגה. ממגדל הטירה נשקפים נופי מפרץ דונידין.

התצפית אל מפרץ דונידין ממגדל הטירה

מהטירה המשכנו לאתרי הטבע של חצי האי אומארו. כאן בקצה הצפוני של חצי האי אפשר לראות עופות ים רבים. במקום שתי שמורות האחת של אלבטרוסים המקננים במקום והשניה של הפינגווין השחור שהוא הקטן בין מיני הפינגווין ואף הוא מקנן כאן. מעבר לשני מינים אלה מקננים במצוקים שבקצה חצי האי שפע של שחפים וקורמורנים ממיני השאאג (SHAG). וכן אפשר לראות במים גם כלבי ים. את האלבטרוסים רואים בכל שעות האור. הפינגווינים באים באור אחרון.

הקורמורנים מקננים על קירות המצוק הבונה את הקצה הצפוני של חצי האי אומארו

קורמורנים מהמין שאאג.

האלבטרוסים מקננים בעשב הגבוה שגדל על ראש המצוק הבונה את הקצה הצפוני של חצי האי. המין המקנן כאן הוא האלבטרוס המלכותי שהוא הגדול בין מיני האלבטרוסים השונים. מוטת הכנפיים שלהם מאד רחבה וזה מחזה מרהיב לראות אלבטרוס כזה דואה בין העופות האחרים

אלבטרוס מלכותי מסתתר בעשב

עם אור אחרון מגיעים מהים הפינגווינים. זה מחזה מרהיב לראותם יוצאים מהמים ובשורה עורפית כמו במסדר צבאי צועדים בסך אל עבר הגוזלים המחכים לארוחה בקן. ברגע שהגוזלים מרגישים שההורים קרבים הם פוצחים בקריאות המכוונות ההורים כל אחד אל צאצאו. התצפית על הפינגווינים מסודרת ממש מעל אתר הקינון. כנראה הם כבר התרגלו לקהל הצופים בעיקר שהצופים מכבדים מאד את כללי המקום. שקט מוחלט וצילום רק בעזרת האור המצוי. אין צילום במבזק!!

הפיגווין השחור

25.11.17 דונידין – אומארו – לייק טהקאפו

יצאנו בבוקר לכיוון אומארו. נוסעים לאורך חופי הפסיפיק. הנוף שוב כרי מרעה וכבשים ופרות לחלופין. היעד הראשון סלעי הפאנקייק במוראקי. כאן על חוף הפסיפיק נחשפו סלעי ענק כדוריים בדומה לשדה הבולבוסין בהר צין בנגב.

סלעי הפאנקייק

למקומיים הם מזכירים את עוגיות הפאנקייק ומכאן שמם. בתוך ים קדמון נוצרו כדורי סלע ענקיים שצמחו בסביבה ימית סביב גרעין התלכדות קדמון. הבולבוסים כאן ענקיים חלקם קבור בחלקו בחול החוף חלקם חשופים לגמרי. אלה שהתפצחו מגלים את המבנה הפנימי של מצולעי הגיר סביבם צמח הסלע. המים הם אלה שגרמו לתצורה להתעגל ליצירת כדור ענק. היום הם עדות לתקופה בה מפלס האוקיינוס היה הרבה יותר גבוה והבולבוסים היו תחת פני הים. המשכנו לאומארו, עיר השוכנת לחוף הפסיפיק. רחובותיה הראשונים מלאים בבתים מסוגננים שהיו בעצם בתי עסק או מחסני נמל. הבניה באבן הגיר המצויה באזור ומאופיינת בצבע לבן-צהבהב. בדיוק כשגמרנו להחנות הרכב הופיעה מולנו תהלוכה כחלק מההכנות לקראת חג המולד המתקרב.

כשסנטה קלאוס בא לאומארו

על גבי משאית ענק רוכב סנטה קלאוס בדרך לחגיגות החג המתקרב. הסיור קטן וחביב בשני רחובות צמודים שהיוו את רובע הנמל העתיק.

מחסני נמל משופצים באומארו

העיר החדשה כדרכן של ערי ניו זילנד משתרעת על שטח ענק של בתים חד קומתיים .נכנסנו חזרה אל בין ההרים. שוב חוזרים אל נופי חוות הצאן והבקר. קונועים משקים בלי הרף בגלל הפסקת הגשמים שאנו בעיצומה .עצרנו ליד אתר של ציורי קיר מאוריים. את מה שהיה שווה העתיקו לאחד המוזיאונים. במקום יש רק תרשימי העתק של מה שהיה. פה ושם נותר קו ציור מקורי.

גם לניוזילנד הגיעו התורמוסים

לאט לאט מתקרבים לצד המזרחי של האלפים הדרומיים. ההרים מלאים בשלג. הפסגות הגבוהות מכוסות כרגע בעננים .נקוה שמחר יתבהר קצת. בדרך מגלים שגם לניו זילנד הביאו המתיישבים הראשונים את התורמוס מאירופה. גם כאן הוא עושה חייל כצמח בר.

הגענו לטהקאפו. כפר שגדל למרכז תיירות על גדות האגם בעל אותו השם. ירדנו בערב לחוף האגם. מנסים ליצור כאן טיילת אבל זה כנראה מתנהל בעצלתיים.

25.11.17 אגם טהקאפו- הר קוק – אגם טהקאפו

יום של הנאה צרופה. התכנית אינה עמוסה אבל מאד תלויה במזג האויר. זה טיול של הלוך וחזור אל הגבוה בהרי ניו זילנד - הר קוק. הצצה בבוקר מחלון החדר מגלה כי מזג האויר עימנו. ההרים נראים והעננות מועטה ביותר. התארגנו במהירות ולדרך לפני שמזג האויר ישתנה. היום נהגתי כאן במהירויות ארצנו. למזלי לא בא אף שוטר ממול. מסתבר שלמהירות התקדמות העננים חוקים משלה והרכס הולך ונסגר. מתקרבים להר קוק וכבמטה קסם העננים הולכים ומתמעטים. מורדות הר קוק המלאים בקרחונים זוהרים באור השמש

קרחונים ברכס הר קוק

העננות עכשיו היא הרקע לצילומים. טיילנו עד לאגם שיוצרים מי ההפשרה וחזרנו לרכב לטיול לעבר הר טסמן. זהו השני בגובהו בין הרי ניו זילנד . קרחון ענק יורד ממנו . הקרחון נסוג בקצב מואץ. משנת 1990 נסוג הקרחון מאות מטרים תוך יצירת אגם גדול. הקרחון עטוי שברי סלע שחורים.

הר טסמן והקרחון היורד ממנו עד לאגם

העליה לתצפית על קרחון טסמן די מתישה. עשרות מדרגות לטפס. הנוף הנשקף מהתצפית מפצה בגדול על המאמץ. חלק מהטיול הם המפגשים עם מטיילים מכל העולם. כשירדנו מהקרחון וישבנו לאכול נפגשנו עם משפחה מטיילת ממלזיה. המליצו לנו בחום לטייל שם. לך תסביר להם שממשלת מלזיה לא רוצה ישראלים אצלה.

סיימנו את היום בטבילה בבריכת המרחצאות החמים של טהקאפו. היה מאד נחמד. מלמעלה טפטף גשם בטיפות קרות. הגוף טובל במים חמים למטה,

26/11/17 אגם טהקאפו – כריסטצ'רץ'

הטיול מתחיל להיגמר. בבוקר יוצאים לכריסטצ'רץ' ממנה ממריאים בדרך ארצה. נוסעים מזרחה והעננים לאט לאט מתפזרים ושוב אנו ביום חמים ובהיר. נסענו ישירות בלי עצירות. הנוף רובו מישורי. החקלאות כאן די מפותחת. הישובים יחסית גדולים והתנועה בכביש רבה. בכניסה לכריסטצ'רץ' הסתבכנו קצת אבל לבסוף שאלנו מישהו והוא הצביע על עץ גדול ובולט ואמר זה היעד שלכם. התמקמנו במלון ויצאנו לעיר, הפרוסה על שטח ענק. נוסעים ונוסעים וזה לא נגמר.

קתדרלת כריסטצ'רץ' הפגועה מרעידת האדמה

בין השנים 2010-2013 עברה העיר מספר רעידות אדמה עזות שהחריבו את מרכזה. ההרס היה אדיר. השקום לוקח זמן ובעיקר צורך ממון רב.

מתחם המכולות שהוצבו לאחר רעידת האדמה

חלקים שלמים נהרסו כליל ונבנו מחדש. מבני צבור נסמכים על כספי צבור לשיקום ואלו דלים. כרגע המאמץ הציבורי הוא שיקום האוניברסיטה של קנטרברי. הקתדרלה מחכה לתורה. יש הרבה הלוחצים להרוס אותה ולבנות חדשה. הפתרון המידי לבתי מגורים שנהרסו כליל היה מתחם מכולות שהוסבו לדירות. כיום המכולות עומדות כמצבה להרס. בפועל שינו יעוד והפכו למתחם מסעדות וחנויות.

החשמלית בכריסטצ'רץ'

כחלק מהמסורת הבריטית החזקה בעיר יש גם חשמלית הנוסעת סביב האזור העתיק. הסיבוב בה כולל הסברים על כל מקום בעל ענין שעוברים.

בגן הבוטני של כריסטצ'רץ'

כיאה לעיר גדולה גם לכריסטצ'רץ' גן בוטני המהווה ריאה ירוקה לעיר. הגן בנוי ברחבות. עצים המסוגלים לפתח ממדי ענק מקבלים כאן את מלוא המרחב הנחוץ.

28.11.17 כריסטצ'רץ' – אקרואה – כריסטצ'רץ'

יום הטיול האחרון בניו זילנד מוקדש שוב לבעלי החיים הימיים. מפרץ אקרואה נמצא דרומית לכריסטצ'רץ' והוא מקום תצפית מעולה על החיים במימי הפסיפיק. המרחק הוא 80 ק"מ לכל כיוון –קטן עלינו.

אקרואה הוא כפר ממוצא צרפתי. שמות הרחובות בצרפתית, דגי הסלמון עם צ'יפס , מנה עיקרית בכל המסעדות, הם כמובן אנגלוסקסים לחלוטין.

מפרץ אקרואה

הסירה מפליגה מנמל אקרואה לסיור בן שעתיים. המפרץ כולו הוא שריד ללוע הר געש קדום. הסלעים סביב הם וולקנים. הנוף הוולקני על היבשת ועושר בעלי החיים הימיים הם החגיגה. ראשונים הופיעו דולפיני הקטור. הם התעקשו לבדר את נוסעי הספינה בכל הרכב אפשרי, בודד, זוגות ,חמישיות ומה לא. באו וברחו, שחו וקפצו כמו בהצגה מתוזמנת.

דולפיני הקטור במים

לפתע הופיע במים פינגווין שוחה ושומר מרחק מתאים מהסירה. קורמורנים מהסוג שאאג באים וחוזרים מאחד המצוקים בהם הקינון.

יצאנו אל האוקינוס שלשם שנוי הצדיק את שמו. היה שקט ונינוח. על סלעים לחופו כלבי ים משתזפים בשמש. למעשה כל עוד הספינה שטה לאיטה ראינו חיים במים ובחוף.

שלוה ניו זילנדית

הסתיים השיט. שוטטנו עוד קצת בעיירה הנחמדה וחזרנו לכריסטצ'רץ'. זהו נגמר הטיול בניו זילנד. מחר בבוקר זזים לשדה התעופה . יש לנו טיסה לסינגפור . תחילת הדרך הביתה.