מלטה 2019
24.3.2019 תל אביב –מלטה –בוגיבה
טיסת בוקר למלטה. כרטיסי טיסה הכנו כבר אתמול באינטרנט נותר רק למסור המזוודה. בכרטיס שהוכן באתר של אייר מלטה נקובה שעת טיסה 07:30 בדלפק מעדכנים אותנו שהשעה הנכונה היא 06:30 מה שאומר שיש לנו פחות משעה להגיע לשער היציאה. מציעים שנעשה זאת בזריזות וכן יש לנו סיבה לתבוע את חברת התעופה על הברדק. הדיוטי פרי נמחק וכעת במהירות לתהליכי הנסיעה. אנחנו בבוקרו של יום ראשון ונראה שכל מי שהתעורר הבוקר בארץ רץ לשדה התעופה כדי לטוס לחו"ל. התור אינסופי מתפתל וממלא את כל האולם. בחוצפה די פרועה אנחנו מנצלים כל רווח וחותכים בתור עד שמגיעים לבידוק הבטחוני. מכאן הכל כבר זורם במהירות ואנו עומדים בזמנים. מגיעים לשער היציאה והעליה לטיסה כבר בעיצומה—הצלחנו!
הטיסה מעל הים התיכון עברה בנמנום מתמשך. רק ממש לקראת הנחיתה הופיעה לפתע היבשה. די מהר היינו על האוטובוס לבוגיבה בה מצוי המלון שבו נתאכסן כל השבוע.
את היום העברנו בשיטוטים בסביבת המלון כדי להכיר המקום ובשנת צהרים טובה לפצות על העדר שעות השינה מהלילה שעבר.
מפרץ בוגיבה
בשעת ערב ירדנו לטיילת לאכול משהו ובעיקר לקנח בגלידה.
טיילת החוף בבוגיבה
25.3.19 בוגיבה – ואלטה –בירגו – בוגיבה
בבוקר אוטובוס לואלטה בירת האי. בדרך צופים אל נופי האי. מעט שטחים פתוחים. הרוב עיירה רודפת עיירה והכל בנוי ברציפות. בדרך עוברים במוסטה. כאן מצויה כנסיה ענקית בעלת הכיפה השלישית בגודלה באירופה. היום לא עצרנו בה שמרנו אותה כאופציה להמשך הטיול. האוטובוס מגיע עד הכניסה לעיר העתיקה של ואלטה. הכניסה לעיר דרך השער החדש. שער שנבנה לא מזמן הפותח את העיר למאה ה 21
כיכר הכניסה לואלטה
העיר נבנית בידי האבירים הצלבניים ממסדר סנט ג'והן. הם מגיעים לכאן לאחר שגורשו בראשית מארץ ישראל לרודוס ומשם לכאן לאחר כיבוש האי בידי העותמנים.
חומות ואלטה
העיר מבוצרת. הביצורים עמדו במבחן המלחמות של המאה ה16 . הטורקים צרו על האי וניסו בכל כוחם להבקיע אבל נכשלו. אדמירל טורקי אף הותיר לנו את הבטוי מלטה יוק (אין מלטה) לאחר שלא מצא את האי או כשל בכיבושו. הצרפתים מצליחים לכבוש לתקופה קצרה ולאחריה מלטה נופלת בידי הבריטים ששולטים בה עד לקבלת העצמאות ב 1964 . בעת מלחמת העולם השניה משמשת מלטה כמעוז הצי הבריטי בים התיכון ומופצצת ע"י הגרמנים מהאויר ברציפות בשנים 1940-1941 . בואלטה ובערים אחרות ניתן לראות חלק מפגיעות הרסיסים בקירות המבנים עד עצם היום הזה.
כאן שלט הוד מלכותו הבריטי
הסתובבנו בין חומות העיר. נכנסנו לשתי כנסיות . העושר האדיר שצברו כאן אנשי המסדר בא לידי ביטוי בכנסיות.
כנסית סט. ג'והן-אחד מקברי הגרנד מאסטר של מלטה
העיר ואלטה יושבת על שלוחה כשמימינה ומשמאלה שני מפרצים עמוקים ומפותלים המאפשרים נמלים טבעיים עמוקי מים.
המפרץ המזרחי- הנמל הגדול
הרחוב הראשי –רחוב הרפובליקה רוכב על ציר האורך של השלוחה וממנו מסתעפים לכל עבר הרחובות הצדדים, חלקם בשפועים מרשימים.
רחוב הרפובליקה בואלטה
ממראות ואלטה
כל מלטה בנויה בצפיפות. בתים ברצף הבנויים לאורך רחובות צרים. במרומי גבעת ואלטה גן ציבורי נאה גן באראקה המשקיף על המפרץ הגדול והערים שממול.
בגן באראקה
מגן באראקה ירדנו לשייט אל עבר העיר בירגו שבצדו המזרחי של המפרץ הגדול. כאן החלה התיישבות האבירים לפני שבנו את ואלטה.
העיר סאנגאלאה הצמודה לבירגו
בירגו היא האמצעית בין שלושת הערים השוכנות ברצף לחופו המזרחי של המפרץ הגדול.במצודת בירגו שכנה מפקדת הצי הבריטי בים התיכון. על המצודה הגנו תותחים רבים כעת נותרו רק העתיקים שבהם. הצי הבריטי סילק את התותחים המודרניים בעזרת מסוקים עת מלטה קבלה עצמאות.
מפרץ בירגו-מבט מהמצודה
שוטטנו מעט בסמטאות בירגו. על חלק מקירות הבתים שרידי צלקות מהפצצות מלחמת העולם.
בסמטאות בירגו
לואלטה חזרנו באוטובוס המקיף את הנמל הגדול מכל עבריו. לבוגיבה חזרנו כבר בחשכה. מלטה חשוכה בלילה. חלונות הראוה ברובם מוגפים וברחובות התאורה דלה. האוטובוס הביא אותנו אל התחנה המרכזית בוגיבה . מכאן למלון הדרך די קצרה אבל בחושך בפעם הראשונה די הסתבכנו. הבעיה היא שבגלל מבנה הבתים והרחובות פשוט הולכים במקביל לים ולא רואים שמץ ממנו.
25.3.19 בוגיבה – האי גוזו – בוגיבה
קמנו הבוקר די נינוחים. מזג האויר היום נאה וגשם יהיה רק מחר. מנצלים את היום היפה הזה לטיול בגוזו, האי השני בגודלו בארכיפלג של מלטה. האי פחות מיושב מאשר האי מלטה בעיקר כי מרביתו חשוף לפשיטות מהים ואלו לא חסרו במאות הקודמות.
מבט על החוף הדרומי מזרחי של גוזו
הנסיעה לשם בבוקר די איטית. לאחר כשעה מגיעים לנמל המעבורות להפלגה קצרה בין האיים. בדרך צופים גם על קומינו , הקטן בין שלושת איי מלטה. זה אי די שטוח שאינו מיושב כיום. המראה של גוזו מאד נאה. כפרים קטנים שלהם כנסיות ענק שלא מבישות כרכים בעולם. האבירים השקיעו בכנסיות אלו ממון עתק ואלו ניצבות כמצבות ענקיות כאילו הזמן עומד מלכת. מבפנים לא בקרנו באף כנסיה כי שבענו מכך אבל מבחוץ המראה מאד מרשים. נסענו לראבט ,הקרויה גם ויקטוריה, בירת האי.
רבאט והמצודה מעליה
מעל העיר מתנוסס מבצר ראבט השולט על העיר וסביבותיה. התצפית ממנו לכל עבר מכסה כמעט את כל האי.
תצפית ממבצר ראבט בגוזו
מהמבצר ירדנו לשוטט ברחובות ראבט. ההרגשה כמו בסמטאות העיר העתיקה בירושלים. במרכז רעש והמולה. סמטה הצידה ושקט ושלוה הם האווירה הקיימת.
סמטה בראבט
נסענו מראבט לחוף הים בדוארג'ה. גלי הים מכים בסלעי החוף וחוצבים בם מערות. מוקד המשיכה היה פה גשר שחצבו הגלים בקיר החוף. לפני שנתיים הגלים הרסו אותו בסערה.
דוארג'ה-המצוק הלבן הוא שריד למערה שהים סחף
מלטה קרובה מאד לחופי אפריקה. זרם המהגרים הבורחים מהמצוקה באפריקה ומחפשים את עתידם באירופה לא פסח על חופי מלטה. הרוכלות היא אחת העבודות הראשונות אליהן נפלטים מבקשי המקלט.
רוכל אפריקאי על החוף בדוארג'ה
חזרנו לבוגיבה. בדרך החושך ירד . מסתבר שמלטה חשוכה בלילה. תאורת רחוב אינה קיימת ותאורת חלונות הראוה בקושי קימת ואם כן אזי בעוצמות תאורה מינימליות.
27.3.19 בוגיבה – מדינה-ראבט – בוגיבה
קמים הבוקר לשמים שחורים וגשם דק ניתך ללא הרף. היום נסייר בערים הצמודות מדינה וראבט. מדינה הינה הבירה הראשונה של האי. שימשה בכך עד שנוסדה ואלטה. העיר כולה משמשת היום כמוזיאון חי ומגורים לעשירי מלטה.
שער הכניסה למדינה
העיר עטופה בחומות מסיביות. בנויה אבן ומרביתה בת עשרות אם לא מאות בשנים. חלק מארמונות האבירים היום הם מוזיאונים.
חומות מדינה
סובבנו במדינה ובסמטאותיה. חוויה נהדרת כשהגשם משמש כתפאורה בלבד.
בין חומות מדינה
נכנסנו לארמון פלזון. זהו ארמון עתיק שהתגלגל בסופו של דבר לידי מאלטזי עשיר שהיה חובב חפצים נאים מכל הבא ליד. כיום כל אוצרותיו מסודרים לפי נושאים בכל אחד מחדרי הארמון כאשר נושא התצוגה קשור בקשר הדוק לשימוש המקורי של אותו החדר.
נשקים אישיים לדורותיהם
יצאנו מחומות מדינה אל עבר העיר התאומה ראבט. בין ראבט למדינה התגלו שרידי אחוזה רומית . הממצא העיקרי היא רצפת פסיפס גדולה . במרכזה שתי יונים הניצבות מעל קערה.
פסיפס היונים בראבט
רבאט בגשם די שקטה ונעים להסתובב בסמטאותיה.
סימטה בראבט
בראבט התקיים ישוב פיניקי שחצב בסלע הרך מערות לקבורה . אחד הממצאים המרשימים הוא לוח חצוב עליו מתוארים כלי עבודה של רופא מאותם הימים.
כלי רופא פיניקי
28.3.19 בוגיבה – מרסהשלוק –צוקי דינגלי –בוגיבה
התחזית צדקה הגשם של אתמול פסק בלילה והשמש זורחת שוב. הטיול היום לחוף הדרומי של האי מלטה. הדרך עוברת דרך ואלטה בה מחליפים אוטובוסים וממשיכים ישירות למרסהשלוק. זהו כפר דייגים שצמח לעיירות קטנה.
נמל הדייגים במרסהשלוך
הנמל מלא בסירות דייג צבועות להפליא . על החוף דייגים הגוללים רשתות. שוק דגים קיים רק בימי ראשון.
דייגים ורשתות דייג בנמל מרסהשלוק
על חוף הנמל פורחים עסקי התיירות. שוק מציאות ,רוכלי "תכשיטים" ומסעדות דגים.
רוכל על החוף במרסהשלוק
המדהים הוא שאנו משוטטים לחופו של הים התיכון. אנו חולקים עימם את אותו הים. אצלנו החופים עשירי לכלוך ומדוזות וכאן המים צלולים להפליא. המשכנו מכאן באוטובוס הנוסע לראבט לאורך החוף הדרומי. הכביש עובר דרך הנמל המסחרי הגדול העטור במכולות ובמנופי ענק. תחנה ראשונה המתחם ממנו מפליגים למערה הכחולה שבקיר המצוק ליד הכפר וייד אל זוריק. ההפלגה היא בסירות מנוע קטנות.
המערה הכחולה מבט מבפנים
עברנו ליד אתרי העתיקות בחאג'ר קים אך לא עצרנו בם. המשכנו ישירות לצוקי דינגלי. ירדנו רגלית אל מעל קו המצוקים.
מצוקי דינגלי
לאורך קו המצוקים נוכחות רבה של צבא מלטה. תחנות מכ"ם ומחנות צבא עם הפנים דרומה לאפריקה משם לא פוסקים המאמצים להגר בכל דרך שהיא לאירופה ומלטה קרובה לחופי אפריקה. בדרך מחנה קראוונים גדול. כאן שוכנים ברי המזל שהגיעו לחוף ולא גורשו חזרה. אתמול החדשות דיווחו על ספינה שמשתה גולים מהים. הגולים שהבינו כי הצוות מתכון להורידם חזרה בלוב השתלטו על הספינה והם בדרך למלטה. היום דווח כי חיל הים המלטזי לכד הספינה וכנראה הפליטים שעליה יגורשו בבטחה חזרה ללוב.
עבודת הכפים במלטה בנויה על הפליטים. ליד המלון שלנו העלו הבוקר חומרי בנין לגג בבנין רב קומתי שבבניה. העובדים פליטים שלאיש לא אכפת מה יקרה להם. אין שום אמצעי בטיחות. הם עומדים בלי הגנה על סף של גג בנין רב קומות ולאיש לא אכפת. מחליפים יש בשפע. בכל האתרים רואים רוכלים אפריקאים המנסים למכור משהו. לא ראינו קונים לסחורה .
ממצוקי דינגלי הגענו לראבט והחלפנו אוטובוס לואלטה. השעה היא שעת החזרה מהעבודה והתנועה צפופה ביותר. הרחובות צרים ולא פעם התנועה נעצרת כי צריך לתמרן כך שהרכבים יחלפו זה מול זה. לקח שעה לנסוע קטע בן כ 10 ק"מ. המטרה בואלאטה לצלם צילומי לילה של אתרים בתאורה.
עד שהחשיך סעדנו במסעדה בקטנה בת שלושה מפלסים. במרכז מוכרים האוכל בחדר קטן בקומה מעל אוכלים ,לשרותים יורדים למרתף. ואלטה לא הראתה חיי לילה מרשימים. התאורה מאד מצומצמת.
מזרקת טריטון בואלטה לעת ערב
29.3.19 בוגיבה – מוסטה –ואלטה-בוגיבה
קמנו לבוקר קריר. התכנית המקורית היא לטייל בסלימה העיר המצויה בעברו המערבי של המפרץ המערבי של ואלטה. אבל כמו שלא פעם קורה תכנית לחוד וביצוע לחוד. האוטובוס עוצר כרגיל ליד הכנסיה הענקית של מוסטה. בהחלטה של רגע ירדנו לבקר בה.
הכנסיה במוסטה
זו כנסיה בעלת כיפה ענקית ,כמו של האיה סופיה באיסטנבול, הנשענת על עמודים בקירות המבנה וללא עמודים בחלל שמתחת לכיפה.
כיפת הכנסיה במוסטה
סיפורי מלחמת העולם השניה לא פסחו גם על כנסיה זו. פצצת מטוס חדרה דרך התקרה אל הרצפה ובדרך נס לא התפוצצה כך שהנזק היה מזערי. מתחת לכנסיה היה המקלט ששימש את תושבי העיר בעת ההפצצות.
מכאן נסענו לואלטה לטיול על החומות הכבירות שלה שמעל המפרץ המערבי אל מול סלימה. מכאן סלימה אינה מושכת את העין. כל שרואים הם מלונות ענק נוגעים זה בזה.
המפרץ המערבי–הקארנטינה של מבצר מנואל
ואלטה נותרה כשהיתה. הכל היום בשיפוצים. במלאכה עוסקים בעיקר המהגרים החדשים מאפריקה.
שלל דגה במסעדה בואלטה
שוטטנו בסמטאותיה בלי מטרה מוגדרת. העיר מלאה בתיירים זרים.
סימטה תלולה בואלטה
חזרנו אחה"צ למלון בבוגיבה למנוחה טובה ולאחריה ארוחת ערב טובה ושוטטות לאורך החוף בבוגיבה.
30.3.19 בוגיבה - שייט לאי קומינו – בוגיבה –שדה התעופה מלטה
כעת ערב בשדה התעופה שבמלטה. ארץ נטושה נראית טוב יותר. כל הטיסות הסתיימו מזמן. נותרה רק הטיסה לארץ הקודש וזו ממריאה רק אחר חצות. הטיסה נפתחת רק כשעתיים לפני ההמראה . יש מספיק זמן לכתוב ולסכם.
את היום האחרון הקדשנו לשייט אל האי קומינו. זהו הקטן מבין שלושת איי הארכיפלג של מלטה . אין בו ישוב קבע רק מלון גדול שגם הוא נפתח רק לקראת הקיץ. הים היום קצת גלי . אנו מחכים להפלגה ומפרץ בוגיבה מלא במפרשיות המתמרנות מעין מסלול תחרותי.
מפרשיות במפרץ בוגיבה
באי אין הרבה מה לעשות. הפריחה די נגמרה .כעת פורח מין סוכך היוצר עמודי פריחה גבוהים. זה לא מונע מעשרות תיירים להגיע ולהיווכח בזאת. החוף הצר מלא במשתזפים. למים נכנסים בודדים. אפילו לאירופאים המים קרים.
חוף רחצה בקומינו
האטרקציה היחידה באי היא מראה המצוקים והמערות הימיות באזור הקרוי הלגונה הכחולה.
מערה ימית בלגונה הכחולה-קומינו
בבוקר עת חלפנו על פני המצוקים הים היה גלי מידי וראינו אותם מרחוק. אחר הצהרים בדרך חזרה נרגע הים והספינה התקרבה עד החוף כשהיא עוברת בתוך הגשרים הימיים הללו. מראה מרהיב ביופיו. חזרנו לחוף לארוחת ערב אחרונה ולאחריה די במהירות אספנו החפצים מהמלון ולשדה התעופה בו אנו יושבים כעת וממתינים לפתיחת הטיסה. מקוים שבינתיים המהומות וקולות המלחמה בשכונה שלנו נרגעו ונגיע הביתה ללא בעיות.
