בודפשט וסלובקיה 2009
19.5.09 בודפשט הפעם לשם שנוי טיול באביב. מאז הפסח ליאורה על אש קטנה, רוצה חופש.סיכמנו שאם יהיה דיל טוב ולי תסתמן עונה רגועה בת שבועיים ממחצית מאי ניתן לתכנן משהו. לא עבר זמן רב וליאורה מצאה בעמודו האחורי של העתון הצעה שאי אפשר לסרב לה-טיסה לבודפשט לזוג לשבועיים במחיר של פחות ממחיר כרטיס לבודד. נחתנו בבוקר בבודפשט. השלב הראשון הוא למצוא כספומט למשוך כסף מקומי. הכסף יוצא בשטרות גדולים, האוטומט למכירת כרטיסי אוטובוס מקבל רק מטבעות. רצינו לקנות זוג כרטיסים חופשיים לשבוע לכל התחבורה הציבורית בשטח השיפוט העירוני של בודפשט. בסופו של דבר קנינו כרטיסים לנסיעה הראשונה מהנהג ואת הכרטיסים השבועיים מקופת תחנת המטרו. הנסיעה במטרו למלון אותו הזמנו מהארץ היתה מהירה. הבעיה היתה ביציאה מהמטרו. למרות שמיקום היה מאד ברור יש 8 אפשרויות לצאת מהתחנה אלפני הקרקע. לקח לא מעט זמן עד שמצאנו את היציאה הנכונה ואת דלת המלון הסמוכה לה. את הטיול בעיר פתחנו בסיור באתרים היהודיים שלה.בית הכנסת ברחוב דונהי הוא האתר המרכזי. הוא הגדול ,המפואר והשמור ביותר.
פנים בית הכנסת דונהיי
 פנים בית הכנסת דונהי

 במלחמת העולם השניה שימש כמרכז הגטו היהודי. היהודים רוכזו בקומת הקרקע ומפקדת הגסטפו שכנה בקומה העליונה. הגרמנים לא פגעו בו כי שם שכנה מפקדתם וכוחות הברית לא פגעו בו כי ידעו שיהודים מרוכזים בו במחנה ריכוז. בית הכנסת נבנה ע"י אדריכלי כנסיות נוצרים. הם תכננו משהו שנראה כהכלאה בין כנסיה אירופאית למסגד אסייתי. מכיוון שהקהילה בבודפשט היתה די ליברלית הוכנס גם אורגן למקום. כדי למנוע חילול שבת ומועד ע"י נגן יהודי נשכר נגן גוי למשרת נגן בית הכנסת. המבנה יכול להכיל 3000 מתפללים בישיבה ונחשב לשני בגודלו בעולם היהודי. הפאר רב ומעיד על קהילה עשירה שלא חסכה בהוצאות. בחצר האחורית המונומנט לנספים בשואה בדמות עץ ערבה בוכיה.עלי העץ עשויים עלי מתכת עליהם חרוטים שמות נספים. ליד העץ האנדרטה לזכרו של ראול ולנברג הדיפלומט השבדי שסיפק דרכונים שבדיים מצילי חיים לרבים מיהודי הונגריה. עוד בחצר בית הקברות המאולתר לנרצחים בימי המעבר בין בריחת הגרמנים לכניסת הרוסים.אז השתוללו בריוני צלב החץ ורצחו יהודים שניצלו מהגרמנים.
הערבה הבוכיה

 הערבה הבוכיה לזכר קרבנות השואה
המשכנו לשוטט ברחובות מה שהיה הרובע היהודי ולאחר מכן הגטו. השיטוט מביא אותנו לבית הכנסת רומבך. המבנה מאד דומה חיצונית לבית הכנסת דונהי. אבל הוא קטן מידות. התכנון הפנימי מזכיר את כיפת הסלע בירושלים. בפנים היתה כיפת עץ מאד דומה ופיתוחי עץ ציפו הקירות מבפנים.בית הכנסת הזה שימש את האורתודוקסים שעבורם בית הכנסת דונהי היה מוקצה. המבנה נשרף וכעת בשיפוצים. מנסים להחזיר הפאר למקום.
בית הכנסת רומבך
 חזית בית הכנסת האורתודוקסי-רומבך



 בהמשך בית הכנסת ברחוב קמניצקי. מבנה גדול ומרשים. משמש כיום כבית הכנסת הפעיל של יהודי בודפשט החרדים. סביבו המסעדות הכשרות. הנוכחות היהודית מורגשת בבודפשט עד היום. כעת משפצים את לב הגטו. זהו צבר מבנים הבנויים צמודים זה לצד זה עם חצרות מעבר בניהם. השיפוץ יהפוך את כל המכלול לשכונת גלריות ,בתי קפה ודירות יוקרה. פה ושם השאירו את קירות המבנים המקוריים למזכרת.
הגטו היהודי המשופץ

 הגטו היהודי המשופץ
נכנסנו לחצר אחד מבתי הרובע באקראי. חצר פנימית סביבה בתי המגורים.מרפסות ארוכות ודלתות כניסה לדירות. מבינים את בתי אונגרן בירושלים. זהו הסגנון רק שפה יש גינה פורחת במרכז ועציצים תלויים על אדני המרפסות.
חצר פנימית באזור הגטו
 חצר ברובע היהודי לשעבר
סיימנו בשוק מקורה. אחד מיני כמה הפזורים ברחבי העיר. כיום השוק מאוכלס בחנות כלבו ענקית ועוד אי אלו דוכני מזון מהיר. קנינו הספקה לשבוע . יש לנו בהוסטל מטבח לשרות עצמי ומקרר גדול בחדר. בודפשט אינה זולה והפורינטים רצים בקצב..
בשוק מקורה
דוכני ירקות ופירות בשוק מקורה
חזרנו להוסטל למנוחת צהרים טובה ולאחריה נסענו לבודה. הדנובה חוצה העיר לשניים.על הגדה המזרחית פרושה פשט. מהגדה המערבית מתרוממת בודה. כעת השמש מאירה אתנוף פשט הנשקף ממצודת בודה היטב.
מצודת בודה זה המקום לשוטט ימינה ושמאלה הלוך וחזור בסמטאות עתיקות בהן מושלת בניה חדשה תוך כדי שמירה על העתיק.ושימורו.
חלונות בבודה
 חלונות בבודה

 מצודת הדייגים נראית כמה שתוכנן ע"י וולט דיסני לצורכי אחד מסרטיו. רק שהיא נבנתה הרבה לפני הולדת וולט דיסני.. חלק מהמצודה היה הרובע היהודי בימי הביניים. נותר בית כנסת מאותה תקופה אך הוא היה סגור כשהגענו
מצודת הדייגים-בודה
מצודת הדייגים בבודה
. על הנהר עוגנות אניות ארוכות הנראות כמלונות צפים. חיכינו עד חשכה כדי לראות את פשט מדליקה אורות ומאירה את אתריה השונים. היה מאד יפה. קינחנו בשוטטות נוספת עד למטרו עימו חזרנו להוסטל.
20.5.09 בודפשט התחלנו את היום ברובע פשט. ראשית נסיעה במטרו עד בית הפרלמנט.
IMG_2194.jpg

 בנין הפרלמנט
מבצע חצית הכביש הסואן אל גדת הדנובה עבר די מהר. במקום מיצג הנעליים על הנהר. נעליים ממתכת שכאילו נחלצו זה עתה מרגלי הבעלים מייצגות את נעלי אלו שנרצחו על ידי אנשי צלב החץ בשבועות האחרונים של מלחמת העולם השניה.אנשי צלב החץ הוציאו יהודים ששרדו אל גדת הנהר וירו בם כך שהנספים נפלו לנהר ונסחפו בזרם.
מיצג הנעלים
מיצג נעלי נספים על גדות הדנובה



 מכאן התחלנו לשוטט בין כיכרות ורחובות פשט. בנין הפרלמנט מרשים בגודלו.לסיור בתוכו לא נכנסנו . פרוצדורה מסובכת של הכנת כרטיסים מראש. המקום עמוס תיירים ותלמידי בית ספר.בכיכר הסמוכה תלמידי בתי ספר וגני ילדים מטיילים עם מורותיהם.

ילדים משחקים שחמט
ילדים משחקים שחמט בגן ציבורי בפשט
חוצות העיר מלאות בבתים גדולים ומפוארים בסגנונות שונים. המשותף לכל הוא הגודל והפאר. עלינו לגג כנסית אישטוואן (סטפן) הקדוש לתצפית על העיר. פשט מאד שטוחה וכדי לראות צריך נקודת תצפית גבוהה . כעת מזהים אתרים בהם היינו וכאלה שבהם נהיה בהמשך. רואים את צורת התכנון האורבני של העיר. בתי ענק הסוגרים על חצר פנימית. כלפי חוץ נוצר מבצר. החלונות פונים אל החצר הפנימית.
גגות בפשט
גגות בפשט
חזרנו למלון למנוחת צהרים לפני ההליכה לאופרה. האופרה מבצע שתוכנן מהארץ. קנית כרטיסים מהאתר שלהם סדרה לנו מקום במרכז השורה הראשונה ביציע. מלמעלה נראים היטב הבמה הקהל והתזמורת החבויה בבור שבקדמת הבמה.ההונגרים שלנו בארץ הזהירו אותנו כי אופרה זה ענין מכובד שצריך להגיע אליו במדי יצוג –חליפה ושמלת נשף. זה כנראה היה בעבר. היום הכל הולך.באים איך שבא לך ואין משטרת אופנה בכניסה. האקוסטיקה נפלאה. אין מערכת הגברה ושומעים מצוין . כרמן תמיד נראית טוב. המוזיקה מעולה . העמדת הסיפור עברה קצת שנויים והתאמות ליום יום של המאה ה-21 . במקביל מעל הבמה יש תרגום בכתוביות דיגיטליות להונגרית. זה לנו עזר רבות להבין הצרפתית שבפי הזמרים. אבל מה לעשות ז'ה טם כרמן נשמע יותר משכנע מהמקבילה ההונגרית. מלמעלה ניתן היה להבחין כי הקהל עסוק בנעשה על הבימה ולא בטלפונים הסלולרים שבידו. לא צלצולים ולא סמסים. קינחנו בעוגות בקפה גרבו שליד הדנובה. העוגות היו לא יותר מבסדר. התנחמנו בירידה לדנובה אל מול מצודת בודה המוארת היטב,מחזה מרהיב.
בודה בלילה
בודה בלילה
לפני החזרה למלון קפצנו לצלם את בית הכנסת דונהי המואר אף הוא. בהחלט יפה.

בית הכנסת דונהי בלילה
בית הכנסת דונהי בלילה



 21.5.09 בודפשט .עוד יום שוטטות בבודפשט. יוצאים מהמלון מתחילים ללכת . אני רוצה לצלם והמצלמה מודיעה לי שאין מתח בסוללות. כבר יומיים שאנו בבעיה. תחילה חשבתי שהסוללות אינן מקבלות טעינה כי הן "זקנות". קניתי שתי רביעיות חדשות והטענתי אותן. מסתבר שהבעיה במטען. הוא עושה קולות של טוען אך בפועל יש בעיה של חוסר מתח. קנינו מטען חדש וחזרנו למלון לטעון הסוללות. רק כשחזרתי לארץ גיליתי שבלי שהרגשנו משהו הסיט את הבורר במטען ממצב של 4 סוללות למצב של 2 בלבד וכך " הסוללות הטעונות"סיפקו רק את מחצית העצמה הנדרשת. נסענו לאי מרגרט שבנהר. האי הוא ספור בת יפתח בגרסה ההונגרית. המלך נשבע כי אם ינצח בקרב גורלי את אויביו הוא יכניס את בתו למנזר. וכך היה. בגיל 10 נכנסה הבת מרגרט למנזר שאביה בנה על האי . היא הפכה לקדושה ובאי התקיים במשך מאות שנים מנזר דומיניקאני שחרב. כיום זהו אתר נופש ענק. גנים ירוקים וחופי שיזוף לגדות הנהר.באי מרחצאות חמים, מרכזי ספורט ואף גן חיות קטן. אפשר לשכור אופניים והלהיט האחרון אופניים זוגיים בעלי 4 גלגלים הנראים כמו שלד מכונית ומונעים ע"י הדוושות אותם מפעילים הרוכבים. שוטטנו באי. מידי פעם ספסל למנוחה . בשמש חם בצל מאד נעים.


באי מרגיט
באי מרגיט



 יצאנו אל הגשר הצפוני ומשם אוטובוס לעתיקות אקויניקום. טרינוס קיסר רומי בנה כאן את העיר שהיתה לבירת הפרובינציה. בשמש חם מאד.העיר הרומית נהרסה ואבניה שימשו לבניה חוזרת לבודה הסמוכה ולאו-בודה הבנויה ממש על השרידים.ליד העתיקות בתי מגורים וכל אחד גינתו גם היא לא בדיוק סמוכה לחלונו. בגינות מגדלים עצי פרי ירקות ומשתזפים .פולחן השמש עדיין קיים כולל מכוני שיזוף.העתיקות אינן מרשימות ובשמש מאד חם אז חזרנו לעיר במטרה לעלות לתצפית ממגדל הטלויזיה שממערב לעיר. הבעיה חוסר תקשורת עם המקומיים. הצלחנו לעלות באוטובוס עד תחנתו האחרונה ולרדת חזרה ס"ה טיול נחמד בפרברים הירוקים של העיר. אחרי מנוחה יצאנו לעת ערבית אל כיכר הגיבורים. הכיכר מוארת המראה מרהיב. מאחרי הכיכר ארמון ווידהוינאד, משכן המוזיאון לחקלאות. הארמון מואר אף הוא והמראה קסום מעין כמותו. נחזור לכאן גם ביום. ירדנו במטרו אל הדנובה לצלם מעט צילומי לילה לכיוון בודה. העיר הולכת לישון די מוקדם. רק בטיילת הדנובה וסביבתה יש חיים של בלייני לילה.

ארמן וידהוינאד
ארמון וידהוינאד בלילה



 22.5.09 בודפשט- וישגראד-סנטאנדרי-בודפשט היום יוצאים מהעיר לסביבה הקרובה. היעד הוא ברך הדנובה. הנהר שזורם בכיוון כללי מצפון מערב לדרום מזרח מגיע לגבעות שמצפון לבודפשט ומשנה את כיוון זרימתו בשני פיתולים לצפון –דרום. האזור נקרא ברך הדנובה בשל כך. במרכזו העיירה וישיגראד ומעליה טירה הצופה אל הנהר. נסענו במטרו לתחנה שממנה אמור לצאת האוטובוס לוישיגראד. מסתבר שהמידע היתה מוטעה ונאלצנו לנסוע עוד תחנה בהמשך הקו וכך אחרנו את האוטובוס בדקה. נאלצנו להמתין שעה תמימה לבא אחריו. בחוץ חם אבל ליד התחנה מרכול חדש ובו יש מזוג אויר. נכנסנו לשם למחקר מעמיק שבסופו החלטנו איזה שלגון נבחר. כמובן שגם מהאוטובוס ירדנו ,הפעם תחנה אחת יותר מידי. למזלנו גם מתחנה זו מטפס השביל העולה למצודה. העליה די תלולה אבל קצרה. השביל עובר ביער סמיך ומוצל כולו. בצל מאד נעים בשמש מרחץ זיעה. לארוחת צהרים בחרנו את מרפסת התצפית בה מתנוסס הדגל ההונגרי מעל הנהר.

ברך הדנובה
ברך הדנובה בוישיגרד
כעת עונת טיולי בתי הספר. כיתות שלמות על מורותיהן ממלאות את המצודה. בתחנה בה ירדנו היה הפנינג ענק. מהמרפסת נשמעים קולות תיפוף בקצבי מלחמה. למטה בכניסה למצודה היה מופע של קרבות אבירים. ילדי בית ספר הם קהל הצופים המשתתף בעידוד ובתשואות ללוחמים. הטלפון הסלולרי הפך לאבר אצל הילדים. איתו מצלמים וממנו שומעים מוזיקה. חזרנו מהטירה בדרך שבאנו. בתחנות האוטובוס ישנם לוחות זמנים לקווים שזו תחנתם. האוטובוסים די דייקנים. חזרנו לסנט אנדרי. זו עיירת אמנים על גדות הדנובה. העיירה מאד ציורית. הסמטאות צרות מלאות חנויות מזכרות וחפצי אמנות. מלכודת תיירים משומנת היטב
צייר רחוב בסנטאנדרי
צייר רחוב בסנטאנדרי



 . את החזרה לבודפשט מכאן עשינו במעבורת האחרונה ליום זה. המעבורת יוצאת ב 6 בערב. כרטיסים קנינו מוקדם כך ששוטטנו כמעט עד הרגע האחרון. לקראת צאת המעבורת העיירה מתחילה לסגור עסקיה. הקליינטים הפוטנציאלים עוזבים ואין טעם להמשיך. חיי לילה סוערים לא כאן.

מבט על סנטאנדרי מהנהר
 מבט מהנהר על סנטאנדרי


 23.5.09 בודפשט קמים לבוקר שטוף שמש.היעד הראשון העיירה גודויו שליד בודפשט.בעיירה ארמון וגן לידו. הארמון המקורי נבנה עבור שושלת מקומית שירדה מנכסיה .תחילתו באמצע המאה ה-18 .עבר כמה גלגולים בסופו של דבר הועבר במחצית המאה ה-19 לידי ממשלת הונגריה . זו מסרה אותו במתנה לקיסר פרנץ יוסף ולאשתו אליזבט הידועה בכינויה סיסי. באופן רשמי סיסי היתה מלכת הונגריה. בארמון היה מרכז החיים הטובים של הקיר"ה ואשתו. במרבית הזמן הקיר"ה לא נכח והארמון שימש את סיסי . כאן היא אהבה לגור ולצאת לרכיבה באחוזה הגדולה הצמודה לו. בהיותה האישיות המלכותית הבכירה היתה תמיד מסמר הנשפים שנערכו. כך חייתה בנועם עד שנרצחה בז'נוה. כיום הארמון הוא מוזיאון,בחלקו המשופץ, ומוזנח בכל היתר. הכל טובל בירוק של עצי ערמונים ענקיים

הארמון בגודויו
 הארמון בגודויו


 חזרנו לעיר ובמעבר מהרכבת למטרו נופלת ליאורה על הברך אבל מתאוששת די מהר. חזרנו למלון להשאיר חפצים מיותרים ויצאנו לרחוב אנדראשי הוא השנז אליזה המקומי. משני צידי השדרה בתי ענק בניה מונומנטלית של המאה ה-19 . הבתים מעוטרים בעמודים,פסלים ומה לא. על קירות הבית ששימש כמפקדת הגסטפו ולאחר מכן כמפקדת המשטרה החשאית הקומוניסטית תמונות עולי הגרדום של מהפכת 1956 אותה דרסו הרוסים בשרשראות הטנקים. המבנה משמש היום כמוזיאון הטרור. מנציח את הקרבנות שנרצחו וחוסלו בין קירותיו.

בניה מונומנטלית שדרות אנדראושי
בניה מונומנטלית שדרות אנדראושי בבודפשט


קצה השדרה בכיכר הגיבורים. בכיכר אנדרטה מרשימה לכל מי שעמד בראש מהלך משמעותי ליצירת הונגריה כמדינה וכזהות לאומית. במרכז הכיכר העמוד עליו הסמל הלאומי . המלך ארפאד הראשון וסביבו ראשי השבטים המגיארים שיצרו את המדינה הראשונה. בין עמודי הקשת שמאחור יתר המצביאים לדורותיהם. הכיכר ענקית ומשמשת מגרש החלקה מצוין לכל הגלגליות. בקרנו פה לפני יומיים בערב הכל היה ריק מאדם. היום שבת חופשת סוף השבוע בעיצומה והכיכר הומה מחליקים בכל גיל.

כיכר הגבורים
כיכר הגיבורים


המשכנו לגן העירוני שמאחור. המון אדם מטייל ומבלה בגן ובמיתקני שעשועים הפזורים בו. חתן – כלה מצטלמים לפני הטקס. נכנסנו לחצר ארמון ויידהויניאד. הארמון יפה ביום אך בלילה עם התאורה המראה קסום יותר. בכנסיה ליד מתאספים אורחים לחתונה. כולם לבושים מחלצות אבל מה שבטוח מנשנשים בדוכני האוכל הפזורים בגן

חתן כלה
 לקראת החתונה בגן

שוטטנו בגן הגענו למבנה המרחצאות שלאזני. עוד אחד ממכלולי המרחצאות החמים המנצלים את מעיינות המים החמים שבודפשט בורכה בם.המבנה מאד מפואר. מעיו ארמון הסוגר על כיכר ענקית שרובה ברכת שחיה מלאה במים חמים. בברכה ומסביבה חיים סואנים. המרחצאות פתוחים רק עד 6 בערב הברכה עד שעה מאוחרת. לאחר שוטטות די חביבה חזרנו לכיכר הגיבורים כדי לחזור במטרו. לפתע העין קולטת מכונית לא שגרתית חונה בכיכר.לימוזינה מדם סופר-סטרץ'באורך של סמי טריילר מצוי . את הלימוזינה שכרה חבורת בני עשרה . הבנים בחליפות הבנות בשמלות נשף. הם מצלמים זה את זה וכל מי שעובר מצלם אותם.

הלימוזינה והחברה
 הלימוזינה והנוער


את היום סימנו במסעדה בארוחה הכי הונגרית- מרק גולש חריף וטעים .
 24.5.09 בודפשט יומנו האחרון בעיר.קמים בנחת. היעד הראשון הוא מציאת הנתיב הנוח ביותר מההוסטל לתחנת השכרת הרכב עם המחשבה שמחר גם הציוד עלינו. די בקלות מצאנו הנתיב אותו בחרנו על המפה. כעת ברור לנו בדיוק איזה קו צריך , היכן עולים והיכן יורדים כך שהסבלות תהיה מינימלית. הכרטיס החופשי שבועי אביזר מצוין מקל עלינו את ההתנידות בעיר מכל מקום לכל מקום. העיר מרושתת היטב באמצעי תחבורה ציבורית ,תחתית,חשמליות ואוטובוסים. כולם מכוסים ע"י כרטיס אחד. יעד הטיול הראשון –גבעת גלרט. זוהי גבעה הצופה אל העיר ממערב. חלק מבודה ומצודותיה. גלרט היה הבישוף הראשון שבא לנצר את הפראים ההונגרים. אלה לא בקלות וותרו על הרגלים טובים וישנים למען דת חדשה. את גלרט הם גלגלו מראש הגבעה מטה לנהר כשהוא תחוב בחבית מלאה מסמרים. הדרך במעלה הגבעה עוברת בתוך יער טבעי. מקבלים ד"ש מהבית בדמות עצי כליל החורש שכאן רק מסיימים לפרוח. הצמחיהטבעית והגבעה היא פארק מטופח מלא שבילים סלולים שכולם מובילים אל הטירה שבראש הגבעה.ולאנדרטה שלצידה. התצפית על פשט מכאן יפהפייה. רואים צפונה עד הקצה הדרומי של ברך הדנובה.

בודפשט מגבעת גלרט
מבט אל העיר מגבעת גלרט


מתחת לגבעה מלון גלרט והמרחצאות. ברכות פתוחות מלאות בנופשי סוף השבוע.
 אחר הצהרים שוטטות במדרחוב ואצי. מסעדות חנויות אפנה מזכרות והמון אדם. הרבה תיירים בליל של שפות.

הסמל הלאומי-פפריקה
 פפריקה במדרחוב ואצי

לפתע חנות קטנה ומטריפה של צמחי נוי ופיצ'יפקס לגינה. ממש בונבוניירה אמיתית. הרבה נכנסים מחמיאים לבעל החנות אבל קניות זו אופרה אחרת.

חנות יפה ומטריפה
 חנות יפה ומטריפה במדרחוב ואצי


שוטטנו במדרחוב לאורכו עד כיכר רוזוולט . הצורך בשרותים שלח אותנו היישר אל היכל התחת במלון ארבעת העונות. זהו מלון היוקרה של העיר. פעם ארמון שהיה שייך לחברת בטוח אנגלית. היום מלון מפואר . נחנו בלובי המפואר על כורסאות מפנקות לאחרשהשתמשנו בשרותים שהם מעולם אחר. חזרנו למלון דרך כיכר דיאק שהיא מקום מפגש לצעירי העיר. הבלוי העיקרי שתיה בצוותא. בודפשט היא עיר יפה ונעימה שהיה כיף להעביר בה מספר ימים. מחר מתחילים בטיול הרכוב לסלובקיה.
 25.5.09 בודפשט-אגטלק (Aggtelek ) (גבול סלובקיה) יומנו הראשון עם הרכב.לקחנו אותו בעיר ונחזיר בשדה התעופה.ההכנה יום קודם למציאת המסלול אל משרדי חברת ההשכרה הועילה מאד. כך לא נאלצנו לסחוב את הציוד יותר ממטרים ספורים מההוסטל למטרו ומהמטרו לחשמלית שהורידה אותנו ממש ליד המשרד. היציאה מהעיר היתה אף היא מהירה כי ראשיתה במסלול דרך גודויו. מסלול אותו עשינו לפני יומיים. על הכביש ממש בקצה העיר מרכז קניות ענקי. נכנסנו פנימה ומלאנו הרכב במזון מכל טוב. המבחר עצום וחלק לא מבוטל הוא יבוא מכל העולם.אנו זוללים אננסים טרים כמו בטיול בארץ טרופית. השילוט בכבישים מצוין והניווט די קל. חתכנו אל הרי הבוק. זהו הרכס הגבוה בהונגריה. ההרים מיוערים גובהם מגיע עד 1000 מטרים מעל פני הים.לא משהו רציני. הנוף יפה ורגוע אין דרמטיות בו. גבעות עגולות ויערות רחבי עלים. הכל ירוק ורענן.

נוף בהרי הבוק-צפון הונגריה
נוף בהרי הבוק-צפון הונגריה


 חלק מהעצים עדין בפריחה כך גם שולי השדות.יש משטחי פרג כתומים העולים בשדות בור. בשדות הרבה דגניים וחמניות. הגשם כנראה גמגם קשות כי הנביטה מאד לא אחידה בעיקר בשדות האפונה. יש הרבה קרחות. יש קצת שוני באופי הכפרים בעיקר משתנה מגדל הכנסיה . ליד בודפשט הסגנון השולט הוא מגדל ובראשו שני כדורי נחושת מוריקה זה על גבי זה. ככל שמתקרבים לגבול סלובקיה מתרבים המגדלים העשוים ממגדל שבראשו כובע חרוטי אדום. בערך ב 5 אחה"צ הגענו לאגטאלק. חדר מצאנו מיד אצל מפעילי חנות המזכרות באתר מערות הנטיפים . הספקנו להצטרף לסיור האחרון שנכנס למערות. יחד עימנו תלמידי בית ספר מפולין בטיול השנתי. הם בני 14 . בגיל הזה טיול איתם זה הסיוט של המורה הישראלי. כאן מורה אחת ניהלה את הטיול. הם קשקשו וצהלו עד שהיא פלטה משפט ואז המסדר עבר לדום. המערה ענקית . חוצה גבולות . אפשר להכנס בהונגריה ולצאת בסלובקיה. במערה תצורות נטיפים נאות והרבה מים. במים חיים בע"ח אמפיבים האופיניים לחיים במערות חשוכות. אורך הסיור כשעה. החלק בו יש תצורות נאות די קטן. אבל בכל זאת זה היה סיום נאות ליום הטיול הראשון.

במערת אגאלטק-צפון הונגריה
במערת Baradla Barlang אגטאלק- צפון הונגריה



26.5.09 אגטלק (הונגריה)-ספישסקי חרד(סלובקיה)-לבוצה-חרבושיצה עברנו לסלובקיה.מעבר הגבול אמנם קיים כמו פעם אבל אינו מעניין איש. הדבר היחיד המעיד על מעברנו למדינה חדשה הם שלטים המסבירים כיצד לרכוש תויות לנסיעה בכבישים המהירים של סלובקיה. ההבדל הבולט הוא הירידה באיכות הכבישים. בסלובקיה הכבישים הצדדיים עליהם אנו נוסעים עדין במצב רעוע,לעומת זאת השילוט מצוין והניוט פשוט וקל.בחרתי בכביש צדדי העובר בתוואי הררי. הבחירה היתה מוצלחת הנופים מענינים. עמקים ובתחתיתם כפרים. ההרים מיוערים עד קו הרכס. גובה ההרים עדין מתחת לקו היער. היעד הראשון טירת ספיש או בסלובקית ספישסקי חרד. מיד לאחר מעבר הגבול נמצאת הכניסה לחלק הסלובקי של מערכת מערות הנטיפים בה בקרנו אתמול. גם כאן מרבית המטיילים הם תלמידי בתי ספר. השדות ירוקים. חלקם דגן הנקצר ירוק לשחת או לתחמיץ. הכל ירוק מאופק עד אופק. זהו ירוק רענן מעין כמוהו. עברנו ליד טירה הנראית שמורה ושלמה. יושבת על הכביש המוליך מהגבול ההונגרי לקוסיצ'ה . נכנסנו אל בין ההרים. הדרך עוברת בתוך יער עבות מעורב של עצים רחבי עלים ואשוחים. טירת ספיש יושבת על צוק גירני המתנשא מעל סביבתו. לא ידענו כי יש מגרש חניה די קרוב לשער הטירה. מכיוון שהגענו מצידה השני חנינו הכי קרוב והתחלנו
 להעפיל ברגל.

טירת ספש

 טירת ספיש מצידה הדרומי

הפצוי היה בדמות הפרחים והפרפרים שנמצאו לאורך העליה. כעת סוף האביב בסלובקיה והפריחה עדין בעיצומה. הטירה עצמה די הרוסה. התצפית ממנה מרהיבה לכל עבר.

נוף מטירת ספש
 נוף מטירת ספיש

מכאן המשכנו ללבוצ'ה. עיר מימי הביניים. בחלקה העתיק הכלוא בין החומות עדיין שמורה האוירה המתאימה. החלק הנאה הוא כיכר העיר מימי הביניים. בכיכר הקתדרלה הגדולה ובית העיריה המרשים. חפשנו כאן מקום לינה אבל המחירים הבריחו אותנו לחפש בכפרים.

לבוצה
בכיכר העיר העתיקה-לבוצה


 מצאנו בכפר חראבושיצ'ה משפחה המשכירה בית שלם כחדרי ארוח ( Ubytovanie ). אנחנו לבד בכל המבנה. הארוח מתאים למשפחות עם ילדים. יש מטבח מצויד היטב לבשול עצמי. המשא ומתן עם בעלת הבית בקצת רוסית והרבה ידים.באיזה שהוא שלב הסברנו להם כי יש לנו מחותנים מסלובקיה הוא מברטיסלאבה מה שגרר קולות זלזול בעירוניים המפונקים אבל היא מקוסיצ'ה וכאן באו מחיאות הכפים כי קוסיצ'ה זה אנחנו. בכפרים הישנים עדיין שואבים מים מהבאר שבחצר . מעטים הבתים בהם יש מים זורמים. הכפר הסלובקי נקי ומטופח . פה ושם יש התנחלויות של צוענים ואז הלכלוך וההזנחה זועקים.
 27.5.09 חראבושיצ'ה-גן העדן הסלובקי-חראבושיצ'ה כל היום מטיילים ברגל ברחבי הפארק הלאומי סלובנסקי ראי שבתרגום לעברית יקרא גן העדן הסלובקי. הפארק ממוקם בגוש הרי הטטרה הנמוך מיוער כולו וחרוץ בקניונים זורמים ומפלי מים. בחורף כמובן אתרי סקי . אנחנו ממוקמים בירכתי השמורה ומבחינתנו המיקום מצויין. הכל קרוב. 5 דקות של נסיעה הביאו אותנו אל נקודת ההתחלה של מסלול הסוכה בלה. המסלול משולט היטב. הפארק מאוד מאורגן ויש לו כללי התנהגות קפדניים. בכל המסלולים בהם יש טיפוס בסולמות ההליכה היא רק בכיוון העליה.

ספוס סולמות
טפוס בסולמות נתיב הסוכה בלה

השבילים הרצים על קוי הרכס של השלוחות הם דו סטריים. נכנסים לערוץ קניוני בו הזרימה כעת די דלה אך יציבה. המסלול כולו הוא טיפוס לגובה אנכי של 400 מטר לאורך כ 4 ק"מ. השפוע די מתון אבל מידי פעם יש לטפס במפלים או בקטעים בעלי עבירות קשה וכאן נכנסים לתמונה שבילים בנויים ובעיקר סולמות מתכת אנכיים התקועים בסלעי ההר. העליה בסולמות די קלה.טיול שבת בכיף. זמן לא חסר והעליה אינה תלולה. למרות חששות ליאורה כי הברך הפצועה מבודפשט תבגוד בה היא עשתה זאת בכבוד. יחד עמנו מטיילת קבוצת בני נוער מפולין. השמים מעוננים. כל זמן הטיפוס לא ירד גשם. הגענו לקצה המעלה והתישבנו לאכול צהרים.

פריחה אלפינית כחולה
פריחה אלפינית כחולה בראש המעלה



 כעת החל טפטוף שהלך והתחזק . הירידה למטה על גבי השלוחה בדרך טובה שהסתבר כי היא מסלול רכיבת אופנים. ככל שירדנו בגובה התמעט הגשם עד שפסק לחלוטין. הגענו לרכב ושוב תוך 5 דקות היינו בחדרנו להחליף לבגדים יבשים ולשתות כוס קפה חם. בעלת הבית השאירה לנו בקבוק סליבוביץ מהבציר הפרטי. אין כמו כוסית משקה לחמם הלב וקדימה חזרה לפארק .יצאנו ברכב לכביש הסובב את הפארק. הכל רחוץ מהגשם. יער עבות של אשוחים ורחבי עלים. סכר גדול יוצר אגם מלאכותי. התיירות היא מקור הפרנסה העיקרי באזור. הרבה אפשרויות ללינה ואוכל בכל פינה.

אגם דדניקי בדרום גן העדן הסלובקי


את הסיבוב סיימנו בהצטיידות לימים הבאים באחד ממרכולי עיירת המחוז. חזרנו לחדרנו ומכיוון שנוכחנו כי המרחקים קצרים והחדר נוח אזי נשאר כאן עוד לילה וגם מחר הטיול יהיה מעגלי.
 28.5.09 חרבושיצה-טטרנסקי לומניצה-צ'רבני קלסטור-ברדיוב-חרבושיצה היום טיילנו לאורך הגבול עם פולין. התחלנו בנסיון לעלות ברכבל אל פסגת הטטרה הגבוהה. הגענו לטטראנסקי לומניצה . זו עיירת נופש למרגלות ההר שחיה בחורף מסקי ובקיץ ממשפחות נופשות. כעת עונת טיולי בתי הספר. הטטרה גבוהה עטופה בעננות סמיכה. ויתרנו על הרכבל אולי מחר יתבהר ונוכל לעלות.

הטטרה הגבוהה בעננים
הטטרה הגבוהה בעננים


 המשכנו לכיוון צ'רבני קלסטור שלגדות נהר הדונייצק.הנהר מהווה הגבול הטבעי בין פולין לסלובקיה. בעקבות הצטרפות שתי המדינות לאיחוד האירופי הו חולקות כעת פארק לאומי משותף משני גדות הנהר. על הנהר מפליגים לראפטינג בסירות עץ. הזרימה די חזקה אבל אין אשדות כך שזה ראפטינג למתחילים.לראפטינג אפשר לצאת גם מהגדה הסלובקית וגם מהגדה הפולנית. לפולין יש את מרבית הנהר כי הוא בא מפולין וחוזר אליה לאחר הקטע בו הוא משמש כגבול בינלאומי. בפולין עונת טיולי בתי הספר בעיצומה ורב הסירות מלאות בתלמידים פולנים. אנחנו הגענו לנקודת ההתחלה והסירה כבר יצאה לדרך. משכיר הסירות פשוט הקפיץ אותנו לנקודת עגינה במורד הזרם ושם הצטרפנו לשייט.היה שייט נחמד. הנהר חצב קניון די רחב בהרים. משני צידי הזרם קירות סלע גבוהים.הכל מיוער וירוק. בגמר השייט ליאורה לא ויתרה על נפילה נוספת על בירכה הפגועה וכך הלכנו לאיטנו עד המיניבוס שמחזיר לנקודה בה השארנו הרכב

שייט בדונייצק
שייט בדונייצק

.
 מכאן לברדיוב. עיר שנשמרה היטב מימי הביניים.הדרך יפה שדות עשביה דגנית נקצרו לשחת וכעת אוספים ומחכים להתחדשות הדגן הקצור לקציר נוסף.. החלקות זעירות והכל בעבודת ידים. רואים חקלאים מבוגרים כפופים על הערוגות ומנכשים עשבים . מפעם לפעם חלקות גדולות יותר. הגידולים האופיינים לאזור הם דגני חורף-חיטה,שעורה,שיפון ,תירס,לפתית,חמניות לשמן ותפ"א. תפ"א נזרעו לא מכבר ורואים תחילת הצצה. ברדייב העתיקה קטנה וחמודה. מוקפת חומה וכולה בשיפוצים.

כיכר העיר ברדיוב
כיכר העיר ברדיוב

לא נפקד מקומו של בית הכנסת של הקהילה ששוקם ונחשב לאחד השמורים ביותר בסלובקיה.

בית הכנסת בברדיוב
 בית הכנסת בברדיוב
חזרנו לחראבושיצה דרך כבישי השדות.עברנו ליד טירת שפס הפעם מכיון אחר. מהכיון הזה המבצר מתנשא מעל סביבתו.
טירת ספיש מצידה הצפוני

טירת ספיש מצידה הצפוני

סופו של יום כרגיל במרכול לקנות לחמניות טריות ולהשלים חסרים.האפשרות לבישול עצמי מקלה עלינו מאד ומוזילה עלויות.
 29.5.09 חרבושיצה –טטרה גבוהה-מערת הנטיפים ליד יסנה-ליפטובסקי מיקלוש מזג האויר מכתיב את יומנו. רוצים לעלות לרכבל אל פסגת הטטרה הגבוה.בחרבושיצה השמים בהירים ושמש זורחת הטטרה הגבוה מכוסה בעננים מקו השלג ומעלה. נוסעים לטטרנסקה לומניצה בתקוה שעד שנגיע יתפזרו העננים. אבל זה לא קורה .במקום זאת מסת עננים חדשה נכנסת וכעת ההרים מכוסים הרבה יותר.

הטטרה הגבוהה עדין בעננים
הטטרה הגבוהה עדין בעננים

 ויתרנו והתחלנו לנוע לכיון יסנה. בשטחים הנמוכים הפריחה בעיצומה.לפני כמה שנים השתוללה באזור סופה עזה שהפילה ארצה את כל עצי היער.עדין חלק מהעצים שוכב כפי שנותר בתום הסופה. משקמים היער ע"י נטיעות חדשות אבל השטח החשוף מלא פרחים. הרבה תורמוסי בר הפורחים בכחול אדום ולבן. נוסעים באזור תיירותי מובהק.הכל מלונות ומלונות. העונה כאן רציפה סקי בחורף ונוף מרהיב כל השנה. היום כל כפרי האזור התאחדו לרשות מוניציפאלית אחת. את כולם מחבר קו רכבת חשמלית. הגענו לליפטובסקי מיקלוש היא העיר הגדולה של מחוז ליפטוב למרגלות הטטרה הגבוה. התכנית ללון כאן יומים. דבר ראשון נוסעים לכיוון יסנה לחפש חדר מחוץ לעיר. הגענו לאזור שכל חצר משכירה חדרים. כעת די מוקדם האנשים בעבודה ואין עם מי לדבר. המשכו למערת הנטיפים הידועה בשם מערת החופש כי במלחמת העולם השניה שימשה מסתור לפרטיזנים
טפטוף המים במערת החופש
טפטוף המים במערת החופש

 . המערה מקסימה. כמויות אדירות של נטיפים,מפלי טרברטין ונהר זורם בתוך המערה בקיצור חגיגת ענק לחובבי הז'אנר הזה.על מערת הקרח ויתרנו כי לוח הזמנים בה נוקשהוהברירה היתה לבחור בין השתים אז בחרנו בנטיפים הרגילים ולא הצטערנו.
המקרוני הפכו לספגטי
מערת החופש
 לאחר המערה המשכנו עד לאתר הסקי של יסנה (Jasna ) כדי לגלות שהעונה נגמרה ואין מה לעשות שם.בדרך חזרה לליפטובסקי מיקלוש שוב עברנו באזור בו היו חדרים להשכרה בשפע בחרנו באחד והתמקמנו בו. חשבנו ללכת לפארק המים הגדול ליד ליפטובסקי מיקלוש אבל המחירים בשמים והאטרקציות מוגבלות לגילאי 5-50 ואנחנו כבר מזמן יצאנו מהתחום.

 30.5.09 ליפטובסקי מיקלוש-הוטי-דולינת קוצינסקה-ויקולינץ-ליפטובסקי מיקלוש שבת בבוקר ומזג האויר נראההפכפך. השמים מעוננים חלקית ואנו רוצים לטייל רגלית. אוכלים ארוחת בוקר בנחת בתקוה שהשמש תחליט לזרוח ולא ירד גשם.תקותנו צלחה. השמש יצאה מהעננים והכל שטוף ורחוץ מגשמי הלילה. אנו נוסעים להוטי(Huty ),כפר הממוקם בדולינה גדולה ממנה ניתן ללכת לערוצים נאים שבאחד מהם ממוקמת מנסרה המופעלת בכוח המים.
כנסיה כפרית עתיקה בחבל ליפטוב
כנסיה כפרית עתיקה בחבל ליפטוב

 למנסרה ניתן להגיע משני שבילים מסומנים האחד מסומן באדום ויוצא מהקצה הדרומי של הוטי והשני מסומן בכחול היוצא מאחרי בית הקברות של הכפר השכן. אין לנו מפת שבילי האזור אלא רק סיפור דרך שהורד מאתר למטיל. הגענו לנקודת ההתחלה המופיעה בסיפור. השארנו את הרכב ולדרך. נכנסנו ליער לאורך נהר זורם. הדרך יפה ונעימה. טיול של שבת בתוואי נוח בירידה מתונה.
תחיל השביל מהוטי למנסרה

תחילת השביל מהוטי למנסרה

 במקביל לנו נכנסו לערוץ עוד שתי מכוניות של צ'כים. הם המשיכו בדרך העפר פנימה עד שלא יכלו יותר. את הרכבים החנו כך שהסתירו לנו את הסימון בנקודת פיצול של השבילים. תחילה פנינו בכיון השגוי. בהעדר סימון החלטנו לחזור ואז ליד הרכבים גילינו בשנית את הסימון האדום לפיו הלכנו. הגענו עד פיצול שבילים נוסף והפעם פנינו לסימון הכחול שהוליך אותנו למנסרה. מקום יפה שקט ושלוה. שלושה גברים חיים שם, עובדים במנסרה ומייצרים עבודות עץ שנמכרות במקום. אחד מהם הוא אמן גילוף בעץ די מפורסם בסלובקיה. המסורים ומקצועי העץ מופעלים בכוח מי הנהר. טורבינת מים עשויה עץ מסתובבת לאיטה ומניעה הכל.
בעמק ליד המנסרה
בעמק ליד המנסרה

אכלנו צהרים בנחת ואז החל זרם דק ויציב של משפחות עם ילדים שבאו מתוך הערוץ מהשביל הכחול שבסיפור הדרך.לפי ספור הדרך שבידנו שביל זה קצר יותר ונוח יותר והחלטנו לחזור בו במקום לחזור על עקבותינו מה שנקרא –טעות גדולה. יצאנו מול זרם הנכנסים. בדרך ראינו את אחד מהזוגות הצ'כים חוזר על עקבותיו אל המנסרה ועדיין לא נפל לנו האסימון. יצאנו החוצה אל הכביש לכיוון משוער של הרכב. לפתע שום דבר לא במקום. הכביש נגמר בשום מקום. שואלים מישהוא היכן הדרך למיקלוש ממנה באנו והוא מצביע על הכיוון ההפוך. חזרנו על עקבותינו ובעצם הינו בכיוון הנכון אלא שכאן הייתי קטן אמונה. לאחר עליה קלה הופיע עמק שלא ראיתי בו שום סימן לנוף בו השארנו את הרכב. אמרתי לליאורה כי עכשיו כמו בניווט דפוק הולכים הכל חזרה בנתיב הידוע. ארוך אבל בטוח. זה מה שהצ'כים עשו. ליאורה עוצרת רכב בו שני צעירים דוברי אנגלית. הסברנו להם מה הבעיה והם לקחו אותנו לכיוון הוטי. נסענו כ 2 ק"מ הכפר הוטי הופיע. והכל פתאום הסתדר. הדרך במקומה וזוהר בבדידותו עומד הרכב ומחכה לנו. הצענו להם תמורה הם אמרו שתודה זה מספיק. אז בסיפור הדרך שכחו לציין שאם יוצאים בשביל הכחול מהעמק מגיעים לכפר נוסף ומכאן יש ללכת בכביש להוטי כ 4 ק"מ עד למקום בו נשאר הרכב.
 המשכנו לטייל בהרי הטטרה.מפעם לפעם העננים נפתחים ומתגלות פסגות מושלגות.הנוף מאד ציורי. נכנסנו לכפר ויקולינץ. הכפר משמר מסורות בניה כפרית עתיקה והפך עקב כך לאתר מורשת עולמית.

הכנסיה העתיקה בויקולנץ

הכנסיה העתיקה בויקולנץ
 הכפר חי כמוזיאון אבל אלו חיי היום יום של תושביו. מאד יפה ומענין. גם המבנים וגם המיקום אי שם בהרים באמצע שום מקום. בכל טיולנו היום הפריחה היא חלק בלתי נפרד מההנאה. פרחים מוכרים מהארץ ופרחים חדשים בני המקום. בגינות פורחים שיחי הלילך ושיחי האדמוניות. פשוט האביב בשיאו.

פריחה אביבית בטטרה

פריחה אביבית בטטרה
 31.5.09ליפטובסקי מיקלוש-חזרה להונגריה התעוררנו לבוקר קר גשום ואפרורי.למרות שגשם לא חסר כאן ולצד כל כביש זורם פלג או נהר בגינות יש חביות לאיסוף מי גשמים לעת מחסור. נפרדנו מאמיליה בעלת הבית החמודה והתחלו לנסוע לכיון מערת הקרח דובשינה. לצערנו הגענו כדי למצוא שמערה זו נפתחת רק ביולי. בגדול בכל ציר נסיעתנו הכל סגור. או שזה יום א או שהעונה עדין לא התחילה. הגשם לא פוסק וכל הזמן מנסים לחשוב מה ניתן לעשות למרות הגשם. שוב הצבע הירוק מנחם את נפשנו למרות השמים האפורים. באחד הכפרים יצאו מהכנסיה. הנשים המבוגרות בתלבושת המסורתית, מגפי עור חולצה לבנה ורקומה,אפודה רקומה ,חצאית שחורה ומטפחת על הראש.
יום ראשון -חוזרות מהכנסיה
יום ראשון-חוזרות מהכנסיה
 אנחנו בלב אזור הקרסט הסלובקי הנמשך לתוככי הונגריה.מכיון שעל פני הקרקע הגשם לא פוסק מטיילים מתחת פני הקרקע אל מערת הנטיפים גומבסטצקה. הסיורים יוצאים בשעות קבועות כך שכרגע מחכים ליד הפתח לצאת הסיור שלנו. לפתע צהלה מתוך ערמת העלים שלצידי השביל הגיחה סלמנדרה לשמחת כל הצלמים.
סלמנדרה
סלמנדרה
 נכנסנו למערה שהיא די קטנה אבל מכילה הכל. בולענים נהר זורם ונטיפים וזקיפים בצורות שונות. הרבה נטיפי מקרוני יפים צבעם לרוב לבן אבל מידי פעם מופיעים אדומים כאילו נשפך עליהם קטשופ. הסיור כולו כמחצית השעה רובו במפלס אחד.
מערת גומבסקה
נטיפי מקרוני במערת גומבסקה
יצאנו מהמערה והגשם לא פוסק. אנחנו בדרכנו דרומה לעבר הגבול ההונגרי בשאי. לפתע ליד שדות חקלאים עצי פרי מלאים בפרי אדום ובשל-דובדבנים. למרות הגשם קטפנו וצהלנו כמו ילדים אכלנו בכל פה ומלאנו שקית שלא יהיה משעמם בפה בעת הנסיעה.בסלובקיה עדין הדובדבנים לא הבשילו. בישובים הקרובים לגבול אין הצע של חדרים. זה לא אזור תיירותי. הכל שדות חקלאיים . חלקות ענק של דגניים שונים,חמניות ותפ"א העיבוד מודרני. בשולי השדות פריחה יפה בשלל צבעים. יש לא מעט משטחי פרגים צהובים. את הגבול עברנו ב 6 בערב ומחפשים מקום לינה. לפתע שילוט להוסטל. נכנסנו פנימה קיבלנו חדר חמוד בחוץ גשם זלעפות. זה הזמן למקלחת חמה ומנוחה.

 1.6.09שאי-בודפשט יום הטיול האחרון.הגשם לא מפסיק ובדרך כלל בגשם הכי הגיוני לבקר במוזיאונים. לרוע המזל זה יום שני בשבוע בו כל המוזיאונים סגורים. היום גם הראשון לחודש וזו סיבה למסיבה. ההונגרים אימצו להם את המנהג האנגלי בו צרוף של ראשון בחודש החל ביום שני הוא חג לבנקים והם ביום חופש. כך הבנקים סגורים ויחד עמם כל המדינה. כך נולד המושג bank's holiday . כעת מטרתנו להגיע קרוב לשדה התעופה למצוא מקום לינה. לא קנינו מדבקה לכבישים המהירים ואנו מנווטים דרכנו בכבישי השדות. הנוף רחוץ מהגשמים. עוד שדרת דובדבנים מופיעה לקטוף ולאכול. כמובן שזללנו בכל פה. מגיעים לבודפשט והעיר כמו ירושלים בשבת. הכל סגור כולל חנויות מזון. הניווט בעיר היה חלק כל עוד נסענו בקטעים בהם טיילנו לפני שבוע. ברגע שהדרמנו מעט החלו הבירבורים. אבל היות ואין הרבה תנועה די מהר התאפסנו ועלינו על הכביש הנכון. זה די מפתיע שלשדה התעופה אין שילוט ברור ממרכז העיר. ליד שדה התעופה מצאנו את הסניף בו נחזיר מחר בבוקר את הרכב והמשכנו לכפר הסמוך לשדה התעופה. די מהר מצאנו פנסיון חמוד ונשארנו בו.מרגע זה כל שעשינו היה זלילת דובדבנים ברחובות הכפר ומנוחה לקראת שבוע העבודה המצפה לנו כשנחזור הביתה.
עונת הדובדבנים בשיאה

 עונת הדובדבנים בשיאה