21.5.18 תל אביב –לרנקה – ניקוסיה
היום מתחיל השכם בבוקר. לשעת הטיסה הנקובה בכרטיס צריך להגיע 3 שעות מוקדם יותר. הנסיעה מהבית מוסיפה עוד שעתיים וכך הבוקר מתחיל ב 2 בלילה לטיסה היוצאת ב 9 בבוקר. הטיסה ללרנקה קצרה. שעה במטוס ונחיתה בלרנקה מעבירה אותנו מחמסין ישראלי לאותו חמסין קפריסאי. בקיצור מרגישים בבית. כמה דקות בסוכנות ההשכרה והרכב שהוזמן בידנו מעמיסים הציוד ולדרך. המטרה טיול מתגלגל בנופי החלק היווני של האי קפריסין. כמי שהיה בזמן התפתחות התנועה המוטורית תחת שלטון בריטי נוהגים בשמאל הדרך. כמה דקות נהיגה בכביש רב נתיבי ומתרגלים גם לזה.
השעה הראשונה לנסיעה עוברת בהתברברויות בעיירות שממערב לשדה התעופה.
בדרך ללפקדה
לקח קצת זמן עד שמצאנו את הכביש שחיפשנו וכעת היעד הוא הכפר שצמח לעיירה-לפקדה.
סימטה בלפקדה
כאן הנשים התמחו באריגת תחרה. במקביל הגברים בימות החורף התמחו בצורפות בכסף.
תחרה ותכשיטי כסף בלפקרה
הכפר גדל במשך השנים לעיירה אך המסורת נשמרה. הכול בנוי מסורתית באבנים. הסמטאות צרות והכל מלא בחנויות שמוכרות התוצרת-תחרה ותכשיטי כסף.
איקונות בלפקדה
באחת החנויות ישבה רוקמת תחרה ויצרה פריט חדש. ליאורה עסקה בעיקר בקניה בעיניים תוך החלפת חוויות מקצועיות בין רוקמת תחרה לסורגת ותיקה בצמר. במקביל אני צילמתי ונחתי.
המשכנו למנזר מאכראס. המנזר תקוע עמוק בלב ההרים.
נזיר במאכראס
לביקור פתוחה רק אחת הכנסיות. המנזר עצמו סגור למבקרים. כל המכלול מאד יפה ומרשים.
מנזר מאכראס
מכאן היישר לניקוסיה. המלון בקצה העיר היוונית צמוד לגבול עם החלק הטורקי. ניקוסיה הזכירה לנו כיצד נראתה ירושלים לפני מלחמת ששת הימים. עיר מחולקת בין בירה ישראלית לשכונות ספר ירדניות. מסעדת המלון מזכירה לליאורה את בית סבה המקדוני. הכול מלא בכלי נחושת והיא אינה מפסיקה להתפעל ולהיזכר במקורות.
ערב בניקוסיה
יצאנו להסתובב קצת בחוצות החלק העתיק של העיר. ארוחת ערב במסעדה הצמודה למעבר בין שני חלקי העיר. מולנו מתנופף בגאון דגל גדול של טורקיה.
22.5.18 ניקוסיה
כל היום מטיילים בניקוסיה. ארוחת בוקר מעולה במלון ויוצאים לדרך. מתחילים לשוטט בסמטאות העיר העתיקה.
מדרחוב בניקוסיה
באזורים הנושקים לקו הגבול בין החלק היווני לחלק הטורקי הרבה עזובה וריקנות. בתים שהתרוקנו מיושביהם בעת חלוקת העיר עזובים ומוזנחים.
סמטה הנגמרת בחביות הגבול
העיריה מנסה להחיות לפחות את אזור חומות העיר ועבודה רבה בשטח. המטרה להפוך את העזובה ששלטה שם לגן פורח.
העבודות בצמוד לחומות ניקוסיה
מרכז הרובע היווני הוא האזור שסביב ארמון הארכיבישוף של קפריסין.
ניקוסיה -ארמון הארכיבישוף
זהו המרכז הדתי והתרבותי של העיר. מעבר למגורי הארכיבישוף ישנם כאן מספר מוזיאונים. נכנסנו למוזיאון הביזנטי. הרבה איקונות וחפצי כנסיה. הכנסיה שבמתחם אטרקציה לתיירים הרוסים. אלה באים בקבוצות גדולות הנכנסות בחרדת קודש לכנסיה ומשתחוות ומנשקות איקונה אחר איקונה.
מוזיאון נחמד הוא מה שהיה ביתו/ארמונו של חדג'יגיאורגאקיס שהיה הנציג של הקהילה הנוצרית מול השולטן הטורקי.למרות היותו איש אמונו של השולטן, זה הוציאו להורג כדי שיוכל להשתלט על עושרו.
חדר האירוח בארמונו של חדג'יגיאורגאקיס
פגישה מקרית בסמטה עם סוחר מקומי . כששמע שאנו ישראלים טרח לציין לנו שהוא בוגר ניתוח לב בתל השומר. רוב הסוחרים מסתכלים עלינו וישר אומרים שלום בעברית.
שיח סוחרים
טיילנו די הרבה בסמטאות. הרגשנו ממש בבית, הבניה, האווירה וכן הלאה.
סמטה בניקוסיה
חלק מהסיבוב היה גם כדי להכיר את נתיב היציאה מהרובע. בסופו של שיטוט התברר לנו כי אם ניסע לפי תמרורי הדרך, ברחובות שכולם חד סטריים, נגיע אל אחד הגשרים שמעל החומה ומשם כבר יש שילוט ברור. בערב משתנה נוף יושבי בתי הקפה. הנרגילות מוצאות החוצה וזה הזמן לנקות הראש ולתפוס שלוה עם נרגילה.
תופסת שלוה לעת ערבית
23.5.18 ניקוסיה- הרי הטרודוס המזרחיים – קקופטריה
היציאה מהעיר העתיקה בניקוסיה היא מסע מתפתל בין סמטאות חד סטריות. עשינו סבוב אחד ועוד אחד והכרנו מבעד חלון הרכב עוד קצת מהרובע המקסים הזה. מהירות הנסיעה קצת יותר גבוהה ממהירות הליכה רגלית. הכול צר וצפוף. הנהגים סבלנים ואין צפירות. יצאנו אל מחוץ לחומות לעיר החדשה. כאן הרחובות רחבים והשילוט מעולה. בעיר התנועה די צפופה, לקראת היציאה מידלדלת ובסופו של דבר הכביש לשירותנו.
בהרי הטרודוס
היעד הראשון מנזר ארקה. המנזר מהמאה ה-13 בנוי בתוך מעטפת עץ שנועדה לשמור עליו ממפולות שלגים אפשריות.
מנזר ארקה
פנים המנזר מצויר כולו . האתר מוגדר כאתר מורשת עולמית של אונסקו.
ישו שליט העולם –כיפת מנזר ארקה
המנזר שקוע בתוך גיא. גם מהכביש המוביל אליו הוא נסתר. חלפנו על פניו מבלי להרגיש. אחרי נסיעה קצרה הסתובבנו וחזרנו על עקבותינו כדי למצוא את שלט ההכוונה.
מהמנזר נסענו לאלונה. כפר שצמח בלב ההרים לעיירה קטנה. תחילתו בתחתית הערוץ והבניה עולה עם המדרון. היום איש אינו חושש מלבנות ביתו בראש ההר. פעם ההסתתרות עמוק בעמק נתנה תחושת הגנה.
אלונה-כפר בהרי הטרודוס
מכאן ממשיכים להסתובב בין עיירות הטרודוס המזרחיים. הגובה כ 1000 מטרים מעל הים והאויר נעים. נכנסנו לאגרוס.
אגרוס-בניה עד הס"מ האחרון האפשרי
כאן מייצרים מי ורדים. המפעל היה סגור אך דלת כניסת העובדים פתוחה ומבפנים עלה רעש של עבודה. הצצנו פנימה. איש לא עצר בעדנו מלראות ולצלם את מגשי הפרחים המוכנים למיצוי ואת הדודים בהם ממצים את מי הורדים.
מגשי וורדים לקראת מיצוי
בסופו של היום הגענו למקום הלינה בקקופטריה. זו עיירה קטנה על הכביש ההררי מניקוסיה ללימסול. המלון נחמד. זוהי עונת השפל בתיירות. בכל חמשת קומות המלון היינו האורחים היחידים. קבלנו שרות VIP .
24.5.18 קקופטריה- הרי הטרודוס המרכזיים – קקופטריה
היום הטיול בחלק המרכזי והגבוה של הטרודוס. האזור מלא בכבישים החוצים אותו שתי וערב ומחברים את הכפרים והעיירות עם הכבישים הראשיים. היעד הראשון הוא הכפר פילטוס במסלול העוקף הרכס מצד מזרח. מרכז הגוש ההררי מיוער צפוף ביער אורנים. פה ושם ארזים מקומיים והרבה קטלבים הבולטים בצבעי הגזע האדומים. מרבית הצמחיה מוכרת מהארץ.
הטרודוס המרכזי-אורנים וקטלבים
יער המחטניים הוא מקומי ורובו האורן המקומי. בשלב מסוים הכביש הסלול נהפך לדרך עפר קופצנית. הסתובבנו ולמזלנו אחר כמה עשרות מטרים היה כביש טוב שאמנם עשה סיבוב קטן אבל הביאנו למפל המים מילומרי. המפל עדיין זורם בעוז. נופל כ20 מטרים נפילה חופשית.
מפל המים מילומרי
המשכנו לכפר פרודרומוס. זהו הגבוה בכפרי קפריסין. כאן מבשילים כעת הדובדבנים מה שמצריך טעימות ישירות מהעץ. לא מעט עצים שולחים ענפים מלאי פרי אל מעבר לגדרות.
נוף בצל עץ ארז על האולימפוס
עלינו לאולימפוס המקומי. זוהי פסגת הרי קפריסין. הגובה מעל 1900 מטרים. כביש עולה עד לפסגה. כמו אצלנו הפסגה עטויה באנטנות מכ"מ ומהווה שטח צבאי סגור. לידה אתר סקי הפעיל בחורף. כרגע הכול סגור כולל הקיוסק.
לעיירה טרודוס לא נכנסנו. המשכנו ישירות חזרה צפונה לקקופטריה. בדרך שני אתרים שעניינו אותנו. האחד שרידי אתר חציבת האזבסט. השני גן בוטני של צמחית האי. מכרה האזבסט פעל מאות שנים .סיפק כמויות אזבסט גדולות. כיום אינו פעיל ושרידיו בתהליך שיקום הנוף.
אזור מכרות האסבסט
הגן הבוטני הוא מרכז למידה על צמחית האזור. מבחינת הצמחיה באנו מאוחר מידי. הפריחה נגמרה. רק השושן עדין פורח .
שושן צחור בגן הבוטני
אבל ראינו כאן לראשונה את הפרי של אדמונית החורש על צמחים שגמרו לפרוח.
סופו של יום חזרה בקקופטריה .קצת שוטטות בסמטאות וארוחה טובה באחת המסעדות.
קקופטריה החלק העתיק
25.5.18 קקופטריה-מנזר קיקוס-פוליס
המסלול היום מקקופטריה דרך המורדות הצפונים מערבים של רכס הטרודוס עד לפוליס שעל חוף הים.
היעד הראשון הוא מנזר איוס ניקולאוס טיס סטאגיס. המנזר היום בשיפוצים. גם הוא חלק מאתרי המורשת העולמית. מעבר לציורים שעל הקירות הפנימיים של המבנה מעניינת גם מעטפת המבנה.
איוס ניקולאס טיס סטאגיס
כדי להגן על הכנסיה מפני פגעי מזג אויר ובעיקר עומסי שלג כבדים נעטף המבנה במעטה מגן נוסף.
כפר בטרודוס
מכאן המשכנו למנזר קיקוס. זהו הגדול והמפואר במנזרי קפריסין. המנזר פעיל ביותר.
מנזר קיקוס
זרם התיירות הרוסי המציף את קפריסין מפגין כאן נוכחות מרשימה. אוטובוס אחר אוטובוס מגיע ופולט פנימה עשרות מאמינים. אלה נכנסים בחרדת קודש. משתחווים בפני האל .
מבעלי הבית בקיקוס
מצטלבים ומנשקים כל איקונה. מדהים איך תוך פחות מדור הפכה רוסיה ממדינה שבה האל נזנח לטובת המגל והחרב למדינה דתית .
המשכנו לשמורת ארזי קפריסין. בשמורה כביש מעגלי המתפתל ומוביל אל העמק בו נמצאים הארזים הקפריסאים. אלו עצים אנדמים לאי. פחות מרשימים מקרוביהם שבלבנון. סבלו ,לא פחות ,מכריתה לצרכי שימוש כעצי בניה. מרבית הנותרים צומחים כעת בשטח די קטן ומוגנים ע"י החוק מכריתה.
שמורת ארזי קפריסין
כביש צדדי הבטיח לנו גשר עתיק יומין. אבל תמרור ,בכפר הראשון ,בישר כי הגשר מרוחק מאד אזי הסתובבנו וחזרנו לנתיב המקורי בו התחלנו. אין סטיה מהדרך ללא תמורה. הפתענו נקבת מאפלון עם גדי שקפצו מול עיננו ונעלמו אל תוך הסבך. גם עיזי הבר-המאפלון- כמעט הוכחדו בציד בלתי מבוקר . הבריטים ,בזמן שלטונם באי, הכריזו עליהם כמין מוגן ואסרו על הציד. מאז האוכלוסיה מתאוששת ומעשרות בודדות של פרטים כבר יש כמה מאות.
בחוף הצפוני ליד פוליס
הכביש החל לרדת לאיטו אל עבר החוף הצפוני של האי. בסופו של יום הגענו אל פוליס. העיירה מתפרנסת מתיירות. העונה עדיין לא החלה. מסתובבים בערב בעיירה. הכול פתוח ומזמין אבל אין את מי.
26.5.18 פוליס – פאפוס
נפרדנו בבוקר בחמימות מבעלת המלון שהיתה מארחת למופת. הפרידה כללה נשיקות וחיבוקים ועוד פעם הצגת תמונות נכדים ,כל סבתא , זו לזו.
היעד הראשון מעין אפרודיטה. על פי המסורת נהגה כאן אפרודיטה לרחוץ לפני פגישותיה עם מאהבה אדוניס. המקום מאד מזכיר את מעין דויד בעין גדי.
מעין אפרודיטה
הבריכה צלולה ומי המעין מטפטפים פנימה. אסור לרחוץ במים כדי לשמור על הצלילות. האיסור נשמר בקפדנות ואין חריגות וחריקות. סביב המעין גן בוטני של צמחית קפריסין. הים ליד שקט ושטוח. חופי הרחצה מלאים השפה הנשמעת רוסית.
מכאן המשכנו לפאפוס דרך כבישים צדדים. הגענו לכביש החוף המערבי ופנינו צפונה עד לאיוס גראורגיס. הכנסיה כאן די חדשה ,בנויה בסגנון ישן , עומדת על חוף הים.
החוף באיוס גיאורגיוס
העייפות בגופנו הגיעה למסה קריטית. תחילה נחים בצל הכנסיה. בשמש חם מאד . בצל הכנסיה ממש נעים.
המשכנו לפאפוס. בכניסה הצפונית מצוי מתחם קברים הקרוי קברי המלכים. אף מלך לא נקבר כאן. זהו אתר קברי עשירי האזור בתקופה הרומית. הקברים חצובים בסלע .
מתחם קברים חצוב בסלע
הגענו למקום הלינה די מוקדם. נפלנו שדודים לשנת צהרים טובה. בערב קמנו ויצאנו אל העיר. שוטטות כמו כולם. השפה הנשמעת רוסית כאילו אנו במוסקבה.
רוקמת לעת ערבית ברחוב בפאפוס
27.5.18 פאפוס – לרנקה
יום אחרון לטיול. אתמול היינו עייפים מידי מכדי לשוטט בעתיקות פאפוס. היום מתחיל בהשלמות לאתמול.
פתחנו בעתיקות פאפוס. כאן מצויות רצפות פסיפס מרהיבות וגדולות מהתקופה הרומית.
רצפת פסיפס בפאפוס
בפאפוס הרומית נבנו חוילות ענק שרצפות הפסיפס היוו חלק בלתי נפרד מהפאר. הרצפות מכילות את כל מרכיבי העיטורים של התקופה . מעיטורים גיאומטריים מופשטים ועד תיאורי אירועים מהמיתולוגיה היוונית.
ממשיכים לאורך כביש החוף אל אתר פטרה טו רומיאו. על פי המסורת זהו המקום בו נולדה אפרודיטה ובו עלתה מהים אל היבשה.
פטרה אי רומיאו
למען האמת ההוד וההדר די רחוקים כאן מן העין. מה שממלא העין אלו המוני הרוסים שרובצים במים למרגלות הסלע ונהנים מהים ובעיקר מהשמש.
ללרנקה הגענו די מוקדם. לקח קצת זמן למצוא את מקום הלינה . מנוחה טובה ולאחריה ירדנו אל החוף. להפתעתנו מתקיים כאן אירוע מסורתי.
על החוף בלרנקה
הכל מלא דוכנים המציעים מכל טוב. הפעלות לילדים ובעיקר שוטטות נעימה בתוך כל ההמולה. קינחנו את היום בצפיה בלהקת המחול של ילדי אחד מבתי הספר המקומיים.
ילדי בית הספר במופע בלרנקה