צפון איטליה ואוסטריה-טיול לדולמיטים ולטירול 2016

צפון איטליה ואוסטריה אביב 2016

26/5/16 תל אביב-אתונה

לפני כ 8 חודשים רנצי מצא טיסה לונציה במחיר מצחיק. הזמין כרטיסים והתחלנו לתכנן הטיול. כבכל עסקה טובה גם בזו יש מלכודת קטנה. מכיוון שיצאנו מתל אביב בערב וטיסת ההמשך היא למחרת בבוקר צריך לישון בדרך- באתונה .

הטיסה נעימה. דרך החלון רואים את האיים שבין יוון לטורקיה מדליקים אורותיהם. ברוב האיים האורות ליד החוף. מרכז האי חשוך לגמרי. נחתנו באתונה. המלון אותו בחרנו נמצא כ 5 דקות נהיגה משדה התעופה. משמש נוסעים בלילה שבין טיסות. בעל המלון אדם מאד מעשי חיכה לנו ולעוד נוסע שבא מיעד נוסף ולקח אותנו למלון. המקום חמוד .בחדר יש כל מה שצריך. את ארוחת הבוקר הכלולה במחיר כנראה איש אינו אוכל כי בבוקר קמים כולם מוקדם לטיסות ההמשך. וכך ב 6 בבוקר התמלא הרכב בכל דרי המלון בלילה וקדימה חזרה לשדה התעופה לטיסות ההמשך.

27/5/16 אתונה-ונציה

מגיעים לשדה התעופה. אירופה כולה בהיסטרית הפיגועים והבדיקות כאן די קפדניות. מזג האויר בהיר וכל הנוף נפרס דרך חלונות המטוס. אתונה בתחילה ולאחר מכן החוף האדריאטי של איטליה מעקב המגף ועד הלגונות בואכה ונציה. רווחנו שעה במעבר משעון ישראל/יוון לשעון איטליה. לקח לנו כשעתיים להגיע מנמל התעופה אל המלון שהוזמן. אנחנו ישנים במעונות הסטודנטים של קמפוס הכנסיה הישועיתית המקום ממש ליד תחנת האוטובוס הימי שהביאנו מנמל התעופה. קבלנו חדר גדול ויפה. מחלון החדר נשקפים האי עליו ממוקם בית הקברות של העיר והאי מוראנו.

מבט אל בית הקברות ומוראנו

למרות שהמלון ממש ליד תחנת המעבורות לקח לנו זמן למצוא אותו. אין עליו שום סימן מזהה. דלת הכניסה אינה מסגירה מה עומד מאחוריה הדרך הפנימית אל החדר חוצה את אולם ההרצאות בו מתקיים שעור פעיל. אנחנו מתעלמים מהם והם מתעלמים מאיתנו. קבלנו חדר חביב . יש גם מטבח מצויד היטב לשימוש עצמי.

נחים בשמש של בוקר

התמקמנו במהירות ולדרך. היעד הראשון רובע קנאראג'יו בו אנו ממוקמים. המטרה הראשונית היא הגטו היהודי של ונציה. היום יום שישי בשבוע ועד שהתחלנו להסתובב ברצינות אתרי הגטו כבר נסגרו לקראת השבת. השוטטות עצמה מאירת עיניים.

בתעלות קאנארג'יו

בגילנו צריך שרותים יותר בדחיפות. לא מצאנו ציבוריים אז חזרנו למלון. אם חזרנו אז יש גם מקלחת ומנוחה קלה להתרעננות וחזרה לשוטטות. הפעם שינינו כיוון והלכנו לצד המזרחי של הרובע. חניון ארוך של סירות אמבולנס מבהיר לנו שאנו ליד בית החולים.

חניון סירות האמבולנס

המבנה מאד מרשים. לידו הכנסיה סאן ג'ובאני. מבנה ענק בסגנון גותי.

כנסית סנג'ובני

לאט לאט העייפות מתחילה לתת אותותיה. חזרנו למלון ללילה ראשון בונציה.

8/5/16 ונציה

קמנו רעננים בבוקר כדי לצאת מוקדם לאתרי כיכר סן מרקו לפני שמגיעים עדרי התיירים הלנים במאסטרה. הכל הלך לפי התכנית עד שירדנו אל מסוף המעבורות לרכישת כרטיסי מנוי לנסיעות ביומיים הבאים. לאחר הרכישה הצצנו בלוחות הזמנים וגילינו שמעבורת למוראנו יוצאת מיד, לסן מרקו צריך לחכות זמן ממושך כי זה עתה פספסנו מעבורת. בהרף עין שינינו תכניות וקדימה למוראנו – אי מנפחי הזכוכית.

ברוך הבא למורנו

מוראנו בבוקר השבת התגלה כמקום מנומנם. איש אינו ממהר לשום מקום. מפעלי וסדנאות הזכוכית סגורים כי סוף השבוע החל.

תעלה שלוה ביום שבת במוראנו

החנויות של תוצרי המפעלים דווקא פתוחות כי גם בשבת באים קליינטים חדשים. סובבנו בחנויות המשווקות את תוצרת האי. מדברים יפהפיים ועד חסרי טעם מוחלטים. בסופו של דבר לכל מוצג יהיה קונה.

ממבחר מוצרי ניפוח הזכוכית במוראנו

שאלנו באחת החנויות האם יש מישהו שבשבת מנפח זכוכית. הם הפנו אותנו לאזור שליד תחנת המעבורת.שם יש קומפלכסים של חנויות ומפעלים ואחד המפעלים מדגים גם בסופי השבוע נפוח זכוכית. היה מאד נחמד לראות כיצד תוך דקות גוש זכוכית לוהט הופך למוצר.

מנפח זכוכית בעבודה

ממוראנו הפלגנו ישירות לכיכר סן מרקו. זו שעת צהרים והמקום מפוצץ בתיירים. הצצנו ימנה ושמאלה והחלטנו שנלך קודם לשוק ההירקות והדגים שליד גשר ריאלטו ואחר כך נחליט.

גשר ריאלטו

התחלנו לשוטט בסימטאות.בנתיב הראשי זרם עז של תיירים בשני הכיוונים.

הנתיב הראשי מגשר ריאלטו

זזים סמטה ימינה או שמאלה והשקט חוזר . כך שוטטנו ברוגע. בדקנו את שוק הירקות והדגים. אוירה של סוף שבוע. הקונים ממהרים. השוק פתוח ממוקדם בבוקר.חלק מהדוכנים כבר בשלבי סגירה. בכל זאת היו מספיק דוכנים וקונים כדי לראות שבשוק הירקות והפירות לא חסר דבר.

בשוק הפירות

הדובדבנים כעת בשיא עונתם. בסופו של שוק וכשהשעה עמוק לתוך צוהרי היום ישבנו לאכול במסעדה ליד השוק. המחיר היה סביר והאוכל טעים ביותר. למלון חזרנו למנוחה בהליכה. זה לקח כ 15 דקות בסמטאות. הפלגה לוקחת כשעה כי צריך להקיף את כל העיר.

קלאמרי בשפע בשוק הדגים

לאחר מנוחה טובה ומקלחת לא פחות טובה חזרנו העירה. הסירה הביאה אותנו בהפלגה דרך הקצה המערבי של העיר. הגענו לסן מרקו היישר לארמון שליט ונציה –הדוצ'ה. שליט ונציה ,הדוצ'ה היה נבחר ציבור. תחתיו היתה מועצת העיר ומוקד השלטון היה בארמון. עכשיו שעת ערבית. התור הגדול במבואות שהיה בצהרים התפוגג ותוך כמה דקות היינו בפנים.

הכניסה לארמון הדוצ'ה

הטיול בנחת. המסלול משולט היטב ומלא בשלטי הסברה. סיירנו באולמות ובבית הסוהר הצמוד לארמון מעברה השני של התעלה המפרידה. הגשר היוצא מהארמון אל בית הסוהר קרוי גשר האנחות. אלו היו הקולות של האסורים עת עברו בו בדרכם מהחופש אל הכלא עת היה פעיל.

גשר האנחות

יצאנו מהארמון והערב רד.השמש שוקעת אבל האור עדין רב וזמן בין הערביים מאפשר עדין טיול באור. המוני האדם שהיו כאן בצהרים התפזרו ואינם. כעת פשוט כיף להסתובב. המהגרים החדשים מאפריקה הם הרוכלים.מנסים בכל כוחם למכור גרעינים להאכלת היונים שבכיכר. אלו רגילות לכך.יורדות על ידי המאכילים ומספקות להם הזדמנויות לתמונות מזכרת.

פסגת התהילה הם צלמי החתן-כלה. היו לנו שני זוגות. האחד זוג ממוצא אסייתי שניסה לצלם עצמו בעבודה עצמית.

הכלה דאגה כל הזמן להזכיר לחתן את סדר הדברים הנכון ומי הבוס. הזוג השני היה מסמר הכיכר.הצטלמו עם כל מי שרצה ובדרך בין תמונה לתמונה שובל השמלה הצחור שימש כמטאטא הכביש.

חתן כלה ושובל שמלה המטאטא את הכיכר

ונציה עיר נהדרת לילדים. אין רכב מפריע והם יכולים להסתובב חופשי ולשחק בכיכרות ובסמטאות. כל התנועה היא רגלית או בסירות / גונדולות שנעות בתעלות

חזרנו למלון והתחלנו להכין ארוחת ערב.זה גרם לקצר חשמלי.למזלנו היו בבנין הסטודנטים שלומדים פה. הם הזעיקו את אב הבית שבא והרים חזרה את הפקקים המוסתרים במקום שרק הוא מכיר. אחרי שחזר החשמל הוא בא לברר מה קרה. די מהר מהסברים עברנו לשיחה על מה הביאו לכאן כי במקור הוא פקיסטני. הוא נוצרי ומאד רוצה לבקר במקומות הקדושים לנצרות בארץ. הבעיה שלו שעדין בדרכון פקיסטני הוא לא יכול. הוא מקוה לקבל דרכון אירופאי בקרוב ואז יוכל.

29/5/16 ונציה

עוד יום בעיר המקסימה הזאת. קמנו הבוקר והמטרה האזור הקרוי דורסודורו. זה האזור שמדרום לתעלה הגדולה. עלינו למעבורת המתאימה ולדרך. זה יום ראשון בשבוע וכשהגענו לתחנה הסמוכה לרובע היהודי החלטנו שבעצם כיהודים לא היינו במרכז מוקדי הענין ברובע וצריך לעשות השלמות. ירדנו מהמעבורת וכרגיל הולכים הפוך. כך גילינו גם את קצהו המערבי של רובע קנאראג'יו.

מנקים את שלל הדיג

חזרנו אל הרובע דרך קצהו הצפוני.הסתובבנו קצת בסמטאות והלכנו למוזיאון היהודי ולבתי הכנסת הצמודים לו. במוזיאון מסתובבים לבד. לבתי הכנסת שגם הם היום בעיקר מוזיאונים נכנסים בסיור מאורגן. ברובע ארבעה בתי כנסת. האחד בנוסח יהודי ספרד מתפקד כפעיל בימות הקיץ והוא מחוץ למסגרת הסיור. הסיור מתמקד בשלושת האחרים. הראשון הוא בנוסח הלבנטיני-קרי א"י ושכנותיה. השני האשכנזי בנוי בקומת מגורים. השלישי כנראה בית כנסת פרטי שנבנה ע"י משפחה צרפתית וגם הוא בנוסח אשכנז. כל בתי הכנסת נבנו ע"י בנאים מקומיים.

ארון הקודש של בית הכנסת האשכנזי

העיטורים של ארונות הקודש ובימות שליח הציבור מאד דומים למצוי בכנסיות בנות אותו הגיל. נראה שהיהודים שכרו את המקצוענים ביותר לעשות את המלאכה. בכל מקרה על הצו השני של לא תעשה לך כל פסל וכל תמונה שמרו בקפדנות והכל עטורים מופשטים.בית הכנסת הפרטי יוצא דופן. כאן הדיבר השני מאד מטושטש ומופיעים מדליונים בהם מתוארים ארועים שבמסורת כמו חטאם של בני קורח או מקומות שבקודש כמו ירושלים. לא ידוע מי היו האמנים שבצעו את המלאכה. האם יהודים מהקהילה או נוצרים שעבדו לפי ההזמנה.

משקופי דלת היציאה בבית הכנסת הפרטי

מכאן יצאנו לכנסית סן מארקו. המעברים מאתר לאתר במעבורת בעזרת הכרטיס היומי למעבורות. מאד נוח בשימוש. לאט לאט כבר יודעים בדיוק באיזה קו להשתמש, היכן לעלות והיכן לרדת.בסן מארקו מתחיל הגשם לטפטף. הכיכר הומה אבל הרבה פחות מאתמול.התור בכניסה מתקדם מהר ואנחנו בתוך הכנסיה הענקית הזו.

מבט על כיפות כנסית סן מרקו

מה נאמר הכנסיות אלינו לא מדברות. אין בנו את הרגישות לכל תמונה. לא מבינים את רוח האמן והכל נראה כעבודת אלילים בעטיפה מונותאיסטית. מיצינו הכנסיה די מהר ועברנו אל מגדל הפעמונים המצוי מולה.הגשם פסק והמראות מלמעלה של ונציה והאיים הסמוכים מרהיבים.

כנסית סן ג'אורג'יו מג'ורה

אחרי יומיים של טיול בעיר כבר מזהים לא מעט אתרים. רק את התעלות לא רואים מכאן. הן שקועות עמוק בין הבנינים. אפילו התעלה הראשית שהיא מאד רחבה נבלעת בין הגגות.

ירדנו מהמגדל והחלטנו לנצל הכרטיס החופשי לשיט בתעלה הגדולה.

ארמון בתעלההגדולה

זהו ה"רחוב" הראשי ומשני צידיו ארמונות עשירי העיר לדורותיהם.כך ניתן להתרשם מהעושר והפאר שפעם היו תושבי קבע בעיר הזאת.

בסופו של מסע בתעלות ירדנו בתחנת האקדמיה שברובע דורסודורו יעדנו המתוכנן מהבוקר. האקדמיה היום היא מוזיאון ליצירות אמני ונציה לדורותיהם. המקום נמצא במרכז הרובע דורסודורו. למוזיאון לא נכנסנו אבל התחלנו לטייל ברובע.

בית מלאכה לסירות בדורסורורו

זהו רובע שעקרו מגורים. הוא סוגר את הצד הדרומי של התעלה הגדולה. התחלנו לשוטט בו בכיף. באחת החצרות פגשנו חבורת ילדים משחקים וצוהלים בהנאה רבה.

ילדים בחצר

השוטטות לא נמשכה זמן רב. סערת ברקים ורעמים החלה לפתע וגשם עז ניתך.רצנו מהר לתחנת המעבורת וחזרנו לחדרנו למקום יבש.

אכלנו ארוחת ערב בנחת. בינתיים פסק הגשם והכל הואר באור אחרון שלפני שקיעה. ירדנו לטיול ערבית קצר בסביבה הקרובה למקום הלינה. הכל שקט. הרחובות ריקים רק האשפה מפוזרת.

כיכר בסופה של חופשת סוף השבוע

אולי מחר כשיתחדש שבוע העבודה יפנו את הזבל והיופי יחזור למעונו. בסופו של טיול בא המקום לקינוח-הגלידה. זו מעולה. קשה לעבור ליד חנות גלידה מבלי לבדוק הסחורה.

30/5/16 ונציה-פדואה-ורונה

נפרדים מונציה. היה כייף אבל לכל דבר יש סוף. נפרדנו ממנהל האכסניה.הוא ואשתו פקיסטנים נוצרים. הם היגרו לאיטליה כעובדים זרים וכעת מחכים לקבלת אזרחות אירופית.תקוותם שאכן זה יקרה אבל הגלגלים נעים באיטיות אם בכלל. דברנו איתו הרבה במשך שלושת הימים בהם שהינו שם. למרות כל הדיבורים האינטרנט סרב להיפתח למרות שהיה אמור להיות זמין כל הזמן.

שוב הפלגה לשדה התעופה. הפעם כדי לקחת הרכב המוזמן. קבלנו טויוטה יאריס היברידית. פעם ראשונה ברכב מסוג זה. הרכב מנצל את המישורים לנסיעה על החשמל שצבר וכך מד הדלק זז לאיטו. נוסעים לפדואה דרך תעלת ברנטה. הכוונה לבקר בדרך באחת האחוזות השוכנות לגדות התעלה. לא לקחנו בחשבון שהיום יום שני בשבוע. זה היום בו כל המוזיאונים סגורים.

וילה פיזאני

הסתפקנו במראות דרך סורגי הגדר והמשכנו לפדואה. העיר העתיקה מוקפת בעיר החדשה שמוקפת במבוכי כבישים. הג.פ.ס שבק חיים 5 דקות לאחר שהופעל. חזרנו לימי המפות העליזים. המטרה בפדואה סיור במרכז העיר העתיקה.בשעה 5 אחה"צ מוזמן לנו סיור בקפלת סקורוואגי שצוירה בידי ג'יוטו.

כיכר בפדואה

פדואה קטנה ונאה. היתה תחת שלטון ונציה.האריה הונציאני חקוק על כל מבנה ציבורי.

האריה הונציאני בכל מבנה ציבור

העיר העתיקה די רגועה. אין כאן את עדרי התיירים הרצים וממלאים כל פינה. הסתובבנו בעיר העתיקה בין הכיכרות והבתים .

סוחר פרחים בפדואה

בסופו של דבר הגענו לקפלת סקורוואגי לסיור שהזמנו. הסיור הוא בן 15 דקות. ההאויר בקפלה מיוצב מלאכותית כדי לשמר הציורים. כדי למנוע תנודות רבות בהרכבו ויציבותו נכנסים המבקרים לאולם סגור בו הם שוהים כ15 דקות מקדימות לסיור.

בקפלת סקרוואגי

בפרק הזמן הזה צופים בסרט וידאו המתאר את הקמת הקפלה והנעשה סביבה. ג'יוטו שעיטר הקפלה בציוריו היה באותה העת כבר אמן די מפורסם. הציורים מתארים את ספורי בראשית במקביל עם ספורים המתארים את אבות הנצרות.יצאנו מהקפלה והיעד הוא מקום הדירה שלנו בורונה. עולים על הכביש המהיר לא לפני שמצליחים לאבד סימן שלא קיים כנראה בשטח. שאלה מהירה לנהגת העומדת במקביל לנו ברמזור מחזירה אותנו לנתיב הנכון. אנו שועטים על הכביש. כמה שנמהר האיטלקים מהירים יותר. הניווט למלון היה די פשוט. ירדנו במחלף הנכון ומכאן הכל היה ברור. למלון הגענו באור אחרון.

31/5/16 ורונה-סימיונה

רוב היום מוקדש לורונה. קמים בבוקר לארוחת בוקר מעולה. כל הציוד חוזר לרכב וזה נשאר בחנית המלון. מבחינת מיקום זה מאד נוח. המלון נמצא על הכביש איתו נמשיך בערב לאגם גארדה ללינה.

נוסעים באוטובוס לתוך העיר העתיקה. כמובן שמפספסים את התחנה בה צריך לרדת. יורדים תחנה או שתים מוקדם מידי. זה נותן לנו האפשרות להסתובב ולשוטט מעט ימינה ומעט שמאלה עד שמבררים היכן אנו במדויק ואיך ממשיכים.

מבצר ורונה

ורונה תחילתה בימי הרומאים .זו של היום נבנתה ע"י נסיכים מקומיים תחת שלטון ונציה במעורבב עם השרידים הרומיים. המקומיים היו אולי מוכשרים אבל גם נבלות רציניות וכונו בשם קאנהגרנדה שזה בעברית כלב גדול. המרושעים שבהם אף כונו מאסטיף. האתר הראשון אותו בקרנו הוא טירת העיר על מכלול ביצוריה. בטירה קיים מוזיאון לעתיקות האזור ולאמנות האזור. ליד המבצר מבחוץ עומדת קשת ניצחון רומית מהמאה הראשונה.

קשת ניצחון רומית בורונה

מהמוזיאון הלכנו אל הארנה. זהו אמפיתיאטרון רומי השלישי בגודלו אחרי הקולוסאום ברומא ועוד אחד ליד נפולי. נבנה במאה הראשונה לספירה. נאמר עליו שמקום היה בו לכל תושבי העיר הרומית.

ההאמפיטארון הרומי בורונה

עדין פעיל ומשמש כל קיץ להופעות. גם היום הכינו הבמה למופע שאמור להתקים מחר. ההופעות היום משתמשות רק במחצית ההיקף (תיאטרון בלבד) . אל החלל המנוצל הוכנסו כסאות וספסלים חדשים. השורות העליונות בכל ההיקף נשמרו בשלמותן.כיכר ליד האמפיתיאטרון שוקקת חיים. כך גם הכיכרות שבהמשך.

שקספיר עשה לורונה יחסי צבור מעולים. המוני תיירים נדחסים לחצר אחת כדי לחזות במרפסת של יוליה. נדחסים לחצר ומצטלמים ע”י פסלה של יוליה בצל המרפסת המפורסמת. הלכנו,נדחסנו,ראינו וברחנו.

המרפסת של יוליה

כיכר השוק הפכה לשוק שמונצ'ס לתיירים. פה ושם נותר גם דוכן ירקות או פירות.

כיכר השוק בורונה

ליד השוק כיכר העיריה . זו כיכר גדולה ובמרכזה פסלו של דנטה אליגיירי. למבנה העיריה שנבנה בימי הביניים יש מגדל גבוה.

מגדל השעון בבית העיריה בורונה

יוצאים מכאן לאתר קברי המלכים "הכלבים הגדולים". שלושה מהם קבורים ליד כיכר העיריה בקברים מונומנטאלים. היעד הבא הוא התיאטרון הרומי הנמצא מעבר לנהר. משפצים כעת את הכניסה למקום. צריך להיכנס מכניסה עליונה שלא מצאנו אותה בסבך הסמטאות העוטרות את המקום. אז השקפנו על חלק מהשרידים מהצד. לפנינו הלך זוג צעיר עם ילד מבני דודינו. גם הם חיפשו כמונו את הכניסה החליפית ולא מצאו.מפה לשם הוא אמר משהו לאשתו בערבית. אני עניתי לו בערבית. היה רגע של הפתעה והתחלנו לשוחח בשפת אימו. הם היו מסעודיה. למרות רמזים שקבל לא הצליח לנחש מהיכן אנו. אולי הבין ולא רצה להגיד. נפרדנו בידידות כל אחד לדרכו.

גשר על הדיג'ה בורונה

צהרים סעדנו במסעדה ליד הנהר. פיצה מעולה ומנוחה טובה. מהשכנו לטייל לאורך האדיג'ה. כעת הפשרת השלגים בדולומיטים בעיצומה ובנהר זרימה עזה. צופים על הנהר וגשריו ואל העיר שמעברו. כל הפנית מבט אחורה מגלה דברים שלא שמנו לב אליהם. הולכים והראש סובב לכל עבר כדי לספוג מה שיותר.נכנסנו אל הקתדרלה של ורונה. זו בנויה בסגנון טרום גותי.

כסית סן זינו

הכנסיה האחרונה בסיור היתה הסן זינו. זו בנויה בסגנון של בסיליקה רומנסקית ותקרתה בדמות סירה הפוכה. שלטון העבר הונציאני השאיר חותמו בדמות סמל האריה המכונף על כל מבנה ציבור גדול.

חוזרים מהעיר למלון באוטובוס. לא ברור האם פספסנו תחנה או שזו התחנה הנכונה אבל עלינו לחזור ברגל כמה עשרות מטרים בקטע די עזוב עד שנגיע לפניה למלון. קצת לפני הפניה למלון צצה לפתע לצד הדרך משתלת ענק לצמחי בית ושאר מוצרי גינון.

כדנים במשתלה

זה היה סיום מרתק לטיול. המצלמה עבדה רבות. כשעברנו בקופה בדרך החוצה המוכרות התענינו אם באמת שום דבר לא נדבק אלינו. לתדהמתן הצבענו על המצלמה בתנועה האומרת הכל בפנים.
 חזרנו למלון וכעת נסיעה מהירה לחופי אגם גארדה. הגענו לשכונת מגורים מקסימה לחוף האגם. המלון הוא לינה וארוחת בוקר הזוכה לניקוד גבוה באתרי ההזמנות. ממבט ראשון זה נראה מעולה. ארוחת הערב על מרפסת החדר.גשם החל לטפטף.מקום השינה היה מעולה. כך גם ארוחת הבוקר.

1/6/16 סירמיונה-פאי דה פאגנלו (בדולומיטים)

יוצאים לדרך לסירמיונה. המרחק קצר כי הלינה היתה באחד מפרבריה. העירה יושבת על לשון יבשה החודרת לתוך אגם גארדה. ראשיתה בימי השלטון הרומי. כאן ישב בוילה משורר רומי ידוע. בימי הביניים היתה תחת שלטון ונציה. את ונציה יצגה משפחת סקרואגי שישבה בורונה ומשם ניהלה את כל האזור. הם בנו כאן מבצר היושב על המים.

מבצר סירמיונה

למבצר גשר יבשתי צר וקשר ימי בעזרת מעגן פנימי שאיפשר שייט באגם. את הרכב החננו רחוק מהמבצר כי חששנו ששם מגרשי החניה כבר תפוסים. כך היתה לנו צעדה ארוכה לאורך מיצר היבשה עד המבצר היושב על המים. טיול בוקר בין וילות יפהפיות לבין מלונות משני צידי הכביש המוליך למבצר.

פריחת המגנוליות בסירמיונה

המבצר עצמו שולט בתצפית על מרבית שטח אגם גארדה. למרות שעדין עונת התיירות לא החלה המקום היה מלא בתיירים, מרביתם גרמנים. מסירמיונה נסענו לאורך צידו המערבי של האגם. רוב הדרך בנויה בצפיפות. ישוב נגמר וישוב מתחיל. הפנים לתיירות אבל יש גם לא מעט חקלאות בעיקר כרמי ענבים וקיווי.

השמים קדרו וגשם החל לרדת. מזג האויר היום נע בין מעורפל למטפטף. קשה לראות את כל הנוף. אפילו לא את הגדה שמעברו השני של האגם. הכביש הביאנו אל הגן הבוטני שהקים הבוטנאי הלר.

בריכת הנימפאות בגן

גן מרשים של צמחים מכל העולם המסודרים בגינות משנה על פי מוצאם הגיאוגרפי. עכשיו שיא האביב והפריחה בעיצומה. ראינו לא מעט סחלבים פורחים על גזעי העצים כאילו בטבע מולדתם.

פריחת סחלבים בגן

המשכנו לאורך החוף המערבי של האגם. הכביש עובר במנהרות רבות. כך נשמר אופיו של האגם מבלי שהכביש מייצר צלקות חצובות במדרונות התלולים. לעת ערב הגענו לפאי דה פאגנלה . המקום גבוה בהרים. בחורף אתר סקי וכעת די רדום.יתעורר בעוד כחודש לחופשת הקיץ. מזג האויר קריר ונעים. הגשם פסק. נקווה שגם מחר הוא לא יתחדק למרות שהתחזית מדברת על המשך הגשם.

2/6/16 פאי דה פאגנלה-טרלנו

טיול היום בכבישים המקיפים את רכס הבראנטה של הדולומיטים. מזג האויר סגרירי ומעונן. פסגות הרכס מכוסות עננים כבדים שבשעות הבוקר עדין אינם זזים ממקומם. פה ושם מטפטף. סכר על נהר יוצר את אגם מולבנו.

אגם מולבנו

מקיפים הרכס מצידו המזרחי דרך הדרום ופונים צפונה לאורך צידו השני של רכס הבראנטה. הערפל עדין כבד וסוגר את מרומי הרכס. היעד הם מפלי נארדיס. זהו מפל המחליק על הצוק.המפל עז וגובהו רב.

מפלי נארדיס

הזרימה כעת רבה כי הפשרת השלגים בשיאה. למטה היער כבר ירוק ומלא פריחה.מהמפלים חזרה לכביש שלאורך הרכס. לפתע החלו נגלים פסגות הרכס.זה היה משחק מחבואים. רגע נגלה ורגע נחבא שוב במעטה העננים. הגשם ממשיך לטפטף.הכבישים בגדול מנצלים את העמקים היטב.

הרי הבראנטה עטויים בעננים

אם לפתע הרכס חוסם המעבר אזי נכרית מנהרה שלעיתים אף ארוכה מאד. ס"ה, למרות מזג האויר, טיול טבע נעים. הגשם המטפטף אינו מפריע להנאה מהנגלה.בשיא הרכס עומדים לצלם. לפתע לידנו נעצרים רכבים שכאילו יצאו ממגזין לרכבי עבר. נראים יותר טוב מעת היו חדשים.

רכבי עבר- מעולם לא נראו טוב יותר

משיא הגובה ברכס יורדים לבולזאנו במעבר מנדולה. הכביש מתפתל מאד במעבר אבל זה כביש טוב ורחב ואין כל בעיה בנהיגה. זו מעט מעייפת אז עוצרים פעם לצלם ופעם לקפה מרענן . ברכבלים שעדין עובדים עולים אנשים ואופני שטח. מטה יורדים ברכיבה.זהו ספורט חדש המנצל את אזורי הסקי בעונה בה הם נקיים משלג. בעמקים החקלאות מאד מפותחת זהו אזור של כרמים ומטעים נשירים ולאחרונה גם קיווי. חלק ניכר מהמטעים מכוסה יריעות פלסטיק להגנה מסופות גשם וברד ולניצול השמש לחמום והבכרה. כעת הפירות המבכירים בשוק הם אפרסקים ודובדבנים. אבל למעשה יש הכל כי מיבאים כל מה שחסר. כך אכלנו היום ענבים מתוצרת מצרים. רוב כרמי הענבים כאן נראים כענבי יין.

כרמי ענבים באלטו אדיג'ה

אנחנו באזור הקרוי אלטו אדיג'ה. עד מלחמת העולם הראשונה היה חלק מאוסטריה.למרות שעברו 100 שנים מאז סופח לאיטליה מרבית המקומיים מדברים גרמנית כשפה ראשונה.זו גם השפה אותה שומעים ברחוב. שמות הישובים מופיעים בשתי השפות העכשוי באיטלקית והישן בגרמנית. למלון בטרלנו הגענו מוקדם. ננצל הערב למנוחה כי מיגוון אפשרויות הבלוי כאן נע בין בירה לעוד בירה בפאב של המלון.

3/6/16 טרלנו- הקפת רכס המרמולדה- טרלנו

רכס המרמלאדה הוא הגבוה ברכסי הדולומיטים. פסגתו גבוהה מ3300 מטרים. היום הפסגה היתה עטופה היטב בעננים. הטיול היום היה סביב הרכס הזה מכל עבריו. יצאנו בבוקר מטרלנו במזג אויר מעונן וגשם קל מטפטף מפעם לפעם. השמש מופיעה מידי פעם מאירה לרגע וממהרת להחבא בשנית מאחר מסך עננים כבד. נסענו דרומה עד לכביש המוביל למואנו. הדרך יפה וירוקה. עצי יער צפופים משני צידי הכביש. הנסיעה היא בתוך חומות ירוקות. ההרים המיוערים נקיים כבר משלג.פה ושם מציצים מבין העננים ראשי הרכס הערומים מעצים אבל שרידי השלג עדין קימים.

בצידו הדרומי של רכס המרמולדה

כל האזור חי מתיירות חורף. מעליות לסקי בכל פינה. כרגע הכל סגור ,נעול,שמור עד לחורף הבא ודי שומם. במואנו פונים מזרחה ומתחילים להקיף את רכס המרמולדה. כאמור את פסגות הרכס בקושי רואים אם בכלל. העננים שטים לאיטם ומזליפים מטפטוף ועד גשם. העליה לראש מעלה פאדיה מגלה כי הרכס הצפוני של המרמולדה מלא עדין בלא מעט שלג. אתר הסקי סגור. כך גם הרכבל העולה אל ראש המרמולדה.

 הסכר והאגם מצפון למרמולאדה

בראש המעלה סכר ואגם לידו.כמובן יש גם אוסף של בתי קפה.יושבים ליד הרכב לארוחת צהרים וכשמסיימים נכנסים לשתות קפה בבר הסמוך. לאחר התשלום המארחת נותנת לנו גם גלויה ואומרת לכו מכאן בכביש שעל הסכר ותראו את המצולם בתמונה. מתחילים ללכת . מגיעים למרכז הסכר וכאן לפתע נפתחות ארובות השמים ומתחיל מבול רציני הריץ אותנו חזרה לרכב.

המשכנו לאגם קריזה. בניגוד לכל האגמים והאגמונים שראינו קודם והיו יצירי אדם ע"י סכירת נתיב המים, אגם זה הוא שריד לקרחון שנמס.

אגם קארזה

האגם קטן. עטוף ביער סבוך, בעיקר מחטני. מעל צוקי רכס המרמולדה עטורי השלג. מזג האויר החל בגשם שדי מהר פסק. כך יכולנו להקיף בשביל נוח את האגם. היה פשוט כיף של חילוץ עצמות.

מכאן התחלנו לנוע לכיוון טרלנו.השמים שוב התקדרו ורוב הדרך ירד גשם. כל הדרך בין העיירות הקטנות מרושתת במצלמות רדאר. חלפו הימים בהם האיטלקים דהרו חופשית בכבישים.הגענו לטרלנו מוקדם. סיום נעים ליום מהנה. זה הזמן למנוחה טובה לקראת יום נוסף. התחזית היא להמשך הגשם. נקוה שיהיה נסבל כמו היום.

4/6/16 טרלנו-עמק גארדנה-טרלנו

שוב מטיילים בכבישי הדולומיטים. קמנו למזג אויר סגרירי וגשם מטפטף מעת לעת. נסענו בשנית את הכביש מבולזאנו לקנאזי. אתמול עברנו בו בגשם שוטף. היום יותר רגוע ואפשר להתרשם מהנוף. מידי פעם חורים בעננים מגלים גם חלקי הר מושלגים. התכנית המקורית לטייל במעברי ההרים סביב קאנזי. העננות הכבדה הבהירה לנו שחוץ מלשרוף דלק דבר לא יקרה. חתכנו דרך המעבר הגבוה ביותר בדולומיטים-מעבר סלו.

צוקים בערפל-מעבר סלו

המעבר הזה מחבר בין קנאזי לעמק גארדנה. שיא גובהו הוא 2234 מטרים מעל פני הים. סביבו פסגות מושלגות המציצות מידי פעם מבעד לענני הגשם. הגשם מטפטף בלי הרף. בעמק גארדנה הנוף פתוח. כל הדרך מלאה אתרי סקי סגורים. פה ושם אחד המלונות פתוח ומתפקדת בו בעיקר המסעדה.

ירדנו לעמק גארדנה. כאן בעמק הישובים די גדולים. כולם סובבים סביב עסקי התיירות. מלון דבוק למלון. מסן קריסטובו עלינו,בכביש צר מאד אל אתר הסקי . חפשנו מפל מים שאמור להיות שם. מצאנו את המפל עת ירדנו חזרה מההר. ממה שראינו זה לא משהו ששוה לטרוח עבורו.

מבט ממערב על עמק גארדנה

מכאן נסענו לאורטיסי. זהו הישוב הגדול ביותר בעמק גארדנה. בשבת אמור להיות בו שוק איכרים מכל האזור. באנו אחר הצהרים והכל היה סגור. או שנסגר או שבעונה המתה העסק לא מתקיים. בהלוויות אין עונה מתה.

מסע הלוויה באורטיסי יוצא לדרך

אורטיסי מאד מצועצעת. הרכבל שמעלה ממרכז העיר להר מעל פועל. למעשה זה היחיד שראינו פועל מבין העשרות אותם ראינו. מאורטיסי המשכנו מערבה אל הכביש הראשי ההולך מבולזאנו אל מעבר ברנר. מולנו מפל מים אדיר. המפל נראה יורד מהרכס הסוגר את צידו המערבי של הכביש. החלטנו לחצות העמק ולהתקרב למפל בתקוה לראותו מקרוב. התחלנו לטפס בכביש צר לעבר בארביאנו. מולנו עמק גארדנה בו טיילנו זה עתה והרכסים הסוגרים עליו. העננים התרוממו מעט והנוף אדיר. קשה לצלם כי העמק נצפה דרך הגשם שיורד עלינו. הגענו די קרוב למפל. שביל גישה אליו אין. העצים מסתירים את התצפית עליו.

מטעים וכרמים ליד בולזאנו

בינתיים התחזק הגשם אז בצער רב ויתרנו.ירדנו חזרה לבולזאנו דרך הכרמים שמצפון לעיר. הנוף מזכיר את עמק הדואורו בפורטוגל. שורות גפנים מלמעלה ועד למטה. למלון חזרנו לקראת ערב עם הרגשה טובה שלמרות הגשם ראינו לא מעט גם מצוקי רכס המרמולדה.

5/6/16 טרלנו-מעבר טימלסיוך- לואן שבעמק האוץ

היום חוצים האלפים מאיטליה לאוסטריה. כשתכננתי את הטיול סימנתי לי את מעבר טימלסיוך כנתיב הרצוי. הבעיה היתה שלא היה ברור האם המעבר יפתח משלגי החורף לפני שנגיע. יום לפני צאתנו מהארץ נפתח המעבר והכל נעשה פשוט יותר. לשם שינוי מבורך היום זורחת השמש. נוסעים צפונה למראנו בכביש המהיר. השלוט האיטלקי מעולה והוא מנתב אותנו דרך רחובות מראנו אל הכביש העולה למעבר טימלסיוך. בצד האיטלקי הדרך מלאה בישובים המתפרנסים מחקלאות. מגדלים מטעים ו-או בע"ח. פרות מגדלים כאן לחלב. חולבים לכדים המועלים אל הכביש במעלית כבלים. ראנו מעליות כאלה בשימוש בגיאורגיה. שם ידי בעל הבית היו הכח המניע. כאן הכל חשמלי ובלחיצת כפתור העסק מתחיל לפעול. הכביש מטפס בפיתולים חדים במעלה מעבר ההרים. הנוף הוא של יערות עבותים כאשר כל השטח מנוקד בבתי חוה בודדים. ככל שמגביהים בכביש הנוף נעשה חשוף יותר והיער מפנה מקומו לצוקים קרחים ולשרידי שלג. גם המסלע משתנה. הסלע הגירני של הדולומיטים מתחלף בסלעי היסוד של האלפים.הנוף מאד מחודד. הצד הדרומי השייך לאיטליה כבר די נקי משלג שהספיק להימס.

מעבר טימלסיוך – צד איטליה

מגיעים לראש המעלה ועוברים לאוסטריה. כאן כבר כמויות השלג מרשימות.

מעבר טימלסיוך-צד אוסטריה

עלינו לסולדן לראות קרחונים. הדרך פתוחה עד אתר הסקי הראשון.אמנם הוא נקרא קרחון אך כפי שזה נראה היה שם רק שלג רב שאולי גם מכסה את שארית הקרחון שהיה. עלינו עם תקווה רבה. מצאנו מקם שומם. הפעילות הקיצית תחל רק ביולי עת תחל חופשת בתי הספר.עד אז הכל בתרדמה.

המשכנו מסולדן במורד עמק הנהר אוץ. הנהר מתחיל במורדות מעבר טימלסיוך ומנקז עמק צר וארוך. הזרימה עזה ומכל עבר יורדים מפלי מים.

עמק הנהר אוץ

את היום סיימנו במפלי סטיובן הנמצאים בצד המזרחי של העמק ליד אמהוז. המפל צונח כ180 מטר בסידרה של נפילות.גשם יורד שוב ואנו ויתרנו על עליה לכל אורך המעלה. במקום זאת צפינו עליו מתצפית ליד הכביש והלכנו ברגל אל ראש המפל.

מפל סטיובן

האוסטרים בנו לכל אורך המפל מדרגות וגשרים כך שניתן ללכת די צמוד אליו מלמטה ועד למעלה. למרות שהלכנו יחסית מעט נרטבנו היטב מהגשם. גם עתה עת אני יושב במרפסת המלון בלואן מולי מפל מים מרשים הצונח אל האוץ מהצד המערבי של הרכס.

6/6/16 לואן-אגם ראסי בגבול אוסטריה/איטליה –עמק קנאונרטל-לואן

תכנית היום היא דרום מערב הטירול. הבוקר סוף סוף זרחה השמש,העננים התרוממו ופסגות הרכסים המושלגים הסוגרים על עמק אוץ נגלו.

סוף סוף שמש

יוצאים מהמלון צפונה כדי להתחבר לכביש לכיוון שוויץ ואיטליה. בכביש היציאה מלואן פגשנו את אחד מרפתני הכפר עם מיכל החלב שלו . כל יום הוא הולך איתו לכביש הראשי כדי לרוקן אותו למיכלית האוספת החלב מחוואים קטנים כמוהו. היתה שיחה מעניינת איתו על חילוף הדורות בחקלאות.

התנובה היומית בדרך למיכלית החלב

הוא מאושר במעשה ידיו. את יורשיו זה כלל לא מעניין.

המטרה להגיע לאגם ראסי. זה אגם מלאכותי בגבול אוסטריה/איטליה שנוצר כתוצאה מסכר גדול שנבנה . המים הגואים הציפו בין היתר כנסיה שרק מגדל הפעמונים שלה נותר מחוץ למים. הנסיעה בדרכי הכפרים.במקביל לנו רצה האוטוסטראדה החוצה את אוסטריה לכיוון שוויץ. הנסיעה בין העיירות חביבה. גם הכביש בו אנו נוסעים אינו נכנס לעיירות ממש אלא עוקף אותן . פונים דרומה לכיוון איטליה. מעבר ההרים די רדוד ולאחר מספר קילומטרים מופיע השלט שלום לך אוסטריה ומעט אחריו ברוך הבא לאיטליה . האגם ממש על הגבול.

אגם ראסי

את הכנסיה השקועה מותירים לסוף ומתחילים להקיף האגם בכביש צר מצידו המערבי. זהו כביש צר המטפס אל ההר ומשקיף על האגם מלמעלה. הכל מיוער וסבוך. הכביש צר מאד. מזלנו שרק בסופו ,במקום בו הוא מתרחב בא מולנו הרכב הראשון אותו פגשנו.

אגם ראסי-צריח הכנסיה הטבועה במים

הקפנו האגם והגענו לחניון מול הכנסיה הטבועה. מזג האויר צלול והנוף די הזוי.מתוך המים מתרומם מגדל כנסיה. אצל הנוצרים כנאה זו לא בעיה. הותיקה הוצפה. ליד האגם נבנתה הכנסיה המחליפה וזהו. ישו מסתדר גם בתחליף. אנחנו עדין באיטליה. מליד האגם עולה כביש אל תוך ההרים. הכביש עולה בתוך עמק אלפיני צר בשם העמק הארוך (ואל דה לונגה) הראות נהדרת ואנו נכנסים אל נוף אלפיני של פסגות מושלגות.

ואל דה לונגה

המפנה הדרומי כבר די נקי משלג. במפנה הצפוני החגיגה בעיצומה. כמויות אדירות של שלג מפשיר מכסות את כל המדרונות. נכנסנו אל העמק עד סוף הכביש וחזרנו לאגם.

חוזרים לאוסטריה. היעד כעת הוא עמק קאונרטל. זהו עמק קרחוני הרץ בכיוון צפון-דרום. בעמק כביש המאפשר עליה כמעט עד שיא הרכס. גם עמק זה סכור ובתוכו אגם מלאכותי. האגם די ריק למרות שמכל עבר זורמים לתוכו מי הפשרת השלגים.בצד המעלה רואים את אחד מקרחוני האלפים.

קרחון הקאונרטל

לא נותר ממנו הרבה. מסביב הכל מלא בשלג. בסוף הכביש אתר סקי. עדין רב בו השלג אבל הפעילות די אפסית. מעליות הסקי אינן פועלות כך גם הרכבל העולה לפסגה. הנוף מרהיב בעיקר צפונה אל עבר העמק,האגם והרכסים הסוגרים עליהם.לאורך הדרך העולה לאגם ואתר הסקי נבנו כל מיני פסלים המתארים בין היתר את חיות האזור. לצערנו לא ראינו אף אחת מהן.

בירידה חזרה ניצלנו היטב את העובדה שהיינו לבד על הכביש. כך ניתן היה לעצור ולצלם בכל מקום שרצינו גם אם החניה בפועל היתה באמצע הכביש.

מבט מלמעלה אל אגם קאונרטל

בדרך חזרה מאיטליה עצרנו בקיוסק שמוכר בין היתר גם את אישור התנועה באוטוסטראדות של אוסטריה. התוית נקראת ואנדטה והיא תקפה ל10 ימים. ניצלנו זאת כעת לנסיעה חזרה בכביש המהיר לצידו נסענו בבוקר. הכביש המהיר נע כמעט בקו גובה אחיד. אם צריך חצובות עבורו מנהרות באורכים די גדולים. עברנו שתיים כאלה באורך של 5 ק"מ ויותר.

7/6/16 לואן- נוישטיינשטיין- זלצבורג

קמנו לבוקר צח לפתע נגלו הפסגות המושלגות העוטרות את עמק אוץ. על הגבוהות שבהן עדין שלג רב. עד היום כל הפסגות מסביב היו עטופות בעננים. יוצאים מלואן בנסיעה לכיוון גרמניה. המטרה להגיע אל טירתו של לודויג המשוגע בנוישווינשטיין. טירה זו שימשה לוולט דיסני כמודל לטירה המצוירת בסרטיו. הדרך לשם יפהפייה. מדרום לנו האלפים המושלגים בגבול אוסטריה איטליה.

בוקר טוב לשמש

בגדול אנו נוסעים בכיוון צפון מערב. מקיפים את הרכס של הצוגשפיצה. כאן עובר הגבול בין אוסטריה לגרמניה כך שגם לגרמנים יש פסגה אחת בגובה מעל 3000 מטרים. הגענו לטירה. סביבה המוני תיירים. לפני הקופות הודעה המבשרת כי בגלל העומס לא תהיה כניסה לארמון לפני 12 בצהרים. הסתכלנו היטב צלמנו אותה בכל זוית אפשרית ולדרך. יש לנו דרך ארוכה מכאן ועד זלצבורג.

הטירה בנוישויינשטיין

מתחילים לנסוע לפי התכנית ולאחר מספר ק"מ בודדים נתקעים. הדרך חסומה לרגל שיפוצים. מנסים אופציה נוספת מהמפה וזו מסתימת בכביש ללא מוצא אל מול האגם. חוזרים חזרה אל הדרך לטירה וממנה מתחילים במסלול עוקף הבעיות.

בגרמניה אין בעיה לנווט. הכל ברור ומשולט. אנחנו נוסעים בתפר שבין רכס האלפים הגרמני לבין המישורים האדירים של יתרת גרמניה. האזור חקלאי. בעיקר חוות בקר הקוצרות העשב הגדל לשחת.רואים את כל התהליך מקציר ועד כיבוש. רוב הכיבוש הוא במכונות המייצרות חבילות עגולות.

נוף חקלאי בדרום גרמניה

לאט לאט מתקרבים לכביש המהיר מינכן-זלצבורג. בגדול הקפנו את מינכן רבתי כשאנו בערך רחוקים כ50 ק"מ מהכרך הזה. כל הכבישים שחצינו מוליכים אל הכרך הענק מינכן. הגענו אל הכביש המהיר. אנו שועטים מזרחה אל זלצבורג. בכיוון הנגדי פקק אדיר שלא רואים את סופו. בצד שלנו גם בקטע בו עבדו על הכביש התנועה זרמה בלי להאט. הניווט למלון לפי תחושה. כל שידעתי הוא שזה ברחוב המקביל לתחנת הרכבת הראשית. של זלצבורג. זה הספיק. הגענו די מהר לשם ואפילו מצאנו חניה בחצר המלון.

כיוון שהשעה יחסית מוקדמת התמקמנו מהר ויצאנו לשוטט ברחבי העיר העתיקה של זלצבורג.

מונית בזלצבורג העתיקה

הסיור היה מאד חביב. העיר גאה במוצרט בנה. נותנת לו הרבה כבוד. לקראת היום הארוך בשנה כל כנסיות העיר פתוחות עד מאוחר בערב.. כך נכנסנו אל הקתדרלה הענקית של העיר. מבנה מרשים גם מבחוץ וגם מבפנים. רחובות העיר העתיקה מקבילים לנהר הזאלצך החוצה העיר.

נהר הזאלצך והעיר העתיקה בזלצבורג

מתחת לבתים מעברים מקורים. יש מעט רחובות הניצבים לנהר בעיר העתיקה. מעל העיר מתנשאות הטירות. שוטטנו בין הסמטאות. היה טיול ערבית חביב.

כיכר העיריה בזלצבורג

אי אפשר בזלצבורג בלי בירה. כך סיימנו את השוטטות בעיר בכוס בירה טובה באחת מגינות העיר.

8/6/16 זלצבורג-ברכטסגאדן- זלצבורג

גרמניה שייך קטע קטן מרכס האלפים. הקטע הזה נמצא קרוב לזלצבורג שבאוסטריה וקרוי על שמה האוברזלצבורג (זה שמעל זלצבורג). הקטע הזה סוגר על זלצבורג מדרום. באמצע מלחמת העולם השניה החליטו בכירי המשטר הנאצי להעניק להיטלר מתנה מקורית ליום הולדתו. על ראש אחת מפסגות האובר זלצבורג ,מעל העיירה ברכטסגאדן נבנתה מצודה. העבודה בוצעה בעיקר ע"י עובדי כפיה בתכנון של מהנדסים גרמנים. כך צמחה מצודה בראש הר שהיה בלתי נגיש. הכביש העולה נבנה בעבודת ידים. ממגרש החניה מוליכה מנהרה חצובה אל המעלית המרימה את נוסעיה אל המבצר הבנוי בפסגת ההר. המנהרה שימשה גם כמיקלט.

קן הנשרים-המצודה

היטלר כמעט ולא היה כאן. המקום שמש בעיקר לישיבות צוות ההנהגה הנאצית באירועים מיוחדים. המצודה בברכטסגאדן נפלה בסוף המלחמה לידי האמריקאים ללא קרב ולמרבית ההפתעה המקום היה פשוט ריק. אפילו את אוצרות האמנות שנשדדו מכל אירופה החביאו במכרות מלח נטושים הפזורים בכל אוסטריה ולא במצודה.

הנוף מהמקום מהמם.מדרום מערב צוקי האלפים המושלגים. מתחתם עמקים הגולשים מטה. זלצבורג נצפית מרחוק. היישר למטה רואים ממעוף הציפור את קצהו הצפוני של אגם המלכים-הקוניגזיי.

אגם המלכים (הקוניגזיי) בקן הנשרים

העליה למקום מאד מסודרת. כל חצי שעה יוצאת שיירת אוטובוסים מעלה ובמקביל שיירה אחרת יורדת. במקום המפגש יש התרחבות של הכביש והיורד מחכה בה לעולה שיחלוף. ביתר הכביש אין אפשרות מעבר ליותר ממכונית אחת ומלבד האוטובוסים של האתר אין תנועה אחרת.

הכביש העולה לקן הנשרים

למעלה עלינו במזג אויר בהיר.לאט לאט החלו העננים לעלות ומזג האויר הפך סגרירי והראות נהייתה בעייתית. חזרה לרכב ירדנו כבר בגשם שהלך והתחזק. בכל זאת נסענו אל אגם המלכים. כאן נבנה לחוף האגם מרכז תיירותי המציע הכל-אוכל, לינה,מזכרות ושייט על האגם. הנעלים שלי מראות סימנים מתקדמים של קריסה. במקום לטייל בגשם המתחזק קנינו נעלים. חזרנו לזלצבורג ולהפתעתנו הגענו למלון בלי להתברבר. לעת ערב יצאנו לתור את סביבת המלון-קרי תחנת הרכבת של זלצבורג. התחנה די חדשה ולידה מרכז קניות ענק. כל הסביבה מלאה במהגרים חדשים. חלק ניכר מהם עטופים בכאפיה. שניצל וינאי במסעדה מהודרת סיים את היום. לא משהו שהמסעדה תתפאר בו. אמי ז"ל עשתה טובים ממנו לא פעם ולא פעמיים. המחיר לעומת זאת היה בשמיים.

9/6/16 זלצבורג- אזור האגמים בזלצמרגוט- זלצבורג

התכנית היום לטייל באזור האגמים של אזור זלצמרגוט. זהו אזור אגמים שנוצרו מקרחונים שהפשירו בסוף עידן הקרח האחרון. התכנית לטייל בנוף ציורי . מזג האיר החליט אחרת. קמנו לשמים כבדים וגשם מטפטף בלי הרף. העננים עד גובה הקרקע. בעצם הכל אפור. לא מוותרים ונוסעים. מכיוון שהכל אפור אזי מנצלים את הואנדטה ונוסעים על הכביש המהיר הרץ מזלצבורג לכיוון וינה. ירדנו ממנו לאגם טראונזיי. הכל אפור.

אגם טראונזיי

מפעם לפעם האפור מתבהר קצת ונגלים חופי האגם ונופו. האגם שליו במים חבורת גולשים על חסקות. כנראה חצו האגם מצד לצד.

חסקות במי הטראונזיי

המשכנו לנוע לאורך האגם פנינו לעירונת הקרויה טראונקירקה.העיירה קטנה ורדומה. שמה נקרא על שם שתי כנסיות ענקיות המתרוממות בה. נכנסנו לאחת מהן. הכנסיה מאד מצועצעת. לידה בית הקברות של יקירי המקום. קברם הוא עדות לגודל תרומתם לכנסיה

אחת הכנסיות בקראונקירקה

כאן התחלנו להתלבט מה לעשות הלאה.טפוס אל פסגת הר במזג אויר כזה נפסל על הסף. הכל חבוי בעננים. האפשרות היחידה היא סיור במכרה או מערה. אלה אדישים לנעשה בחוץ. כך נפלה ההחלטה לבקר במערת קרח ונסענו להלשטאט שלידה מצויות מערות קרח. הלשטאט שהיא מלכודת תיירים ידועה היתה די רדומה בגשם. אל הרכבל העולה למערות הקרח הגענו בדקה ה90. הסיור האחרון למערת הממותה כבר יצא אבל נותרה עדין האופציה של מערת הקרח.

במערת הקרח ליד הלשטאט

הכרטיס מאד יקר אבל זה מה יש. עלינו ברכבל עד תחנתו האחרונה.מכאן טפוס של 20 דקות במעלה ההר עד לכניסה למערה. הסיור בהדרכת מדריך מקומי.מתחילים בקטע בו יש התחלות של נטיפים. לאחר מכן מגיעים אל הקרח. הקרח נוצר בתקופת הקרח האחרונה. מצבו במערה די סטטי. מפשיר מעט בקיץ ומשלים החסר בחורף. הדבר מאד דינמי. נטיפי וזקיפי קרח נמסים ונוצרים מחדש כל הזמן. המערה עשירה בנופי קרח. חזרנו מהמערה בנסיעה רציפה אל זלצבורג. הגשם לא פסק לרגע.

נטיפי קרח

ארוחת ערב במסעדה מזרחית ליד המלון. שאלתי את הטבח מהיכן הוא. התשובה היתה כורדי מקמישלי שבסוריה. היתה שיחת רעים מפתיעה עם מי שהיה חייל בצבא סוריה ושרת מולנו ברמת הגולן. מקמישלי הוא ברח לפני כ 6 שנים. נחת באוסטריה וכעת הוא טבח במסעדת קבאב, שוארמה, פלפל ופיצה. ירדנו על שתי שוארמות טעימות וכך עבר הערב באכילה ושיחה עם מהגר שפעם היה שכן.

10/6/16 זלצבורג- זאל אמ זיי

היום עוברים אל שמורת הטאורן הגבוה. כאן מצוי בין היתר הגרוסגלוקנר שהוא הגבוה בהרי אוסטריה. בדרך שתי נקודות לבקור, מפלי גולינג וקניון ליכטנשטיין. כדי לחסוך זמן נוסעים בכביש המהיר היורד לגבול סלובניה עד למחלף הקרוב למפלי גולינג. כאן יורדים ממנו אל כבישי הכפרים המוליכים אל המפל. היום התבהרו השמים. הנוף ירוק ומבריק מגשמי אתמול.

העמק אליו נופלים מפלי גולינג

הדרך עוברת בכבישי הכפר הסמוך למפל. וילות נאות שסביבן גינות נוי מצוחצחות. הכל נקי ומטופח עד העלה האחרון בשיח. מפלי גולינג כעת בשיאם. זרימה רועשת וגועשת של מים הנופלים מההר בשני מפלים. השביל בנוי היטב כמיטב המסורת האוסטרית. מעבר לנהר מצוי מתקן הנראה כטחנת קמח ישנה שהונעה באנרגית המים. המפלים מפזרים רסס לכל עבר.

המפל התחתון במפלי גולינג

מכאן המשכנו ליעד הבא – קניון ליכטנשטיין. הקניון חתור בתוך סלע היסוד.הקניון די צר והזרימה עזה. שביל הטיול בנוי היטב בצמידות לקירות הקניון. השביל מטפס עד המפל הגבוה שבסוף הקניון.

 בקניון ליכשנשטיין

שוב רואים את המים המפשירים בגובה מתחילים בנתיב המוביל אותם דרך הדנובה לים השחור.

בקניון ליכטנשטיין

למלון הגענו די עייפים. כל היום טפסנו וירדנו רגלית בנתיבים בשטח. לרשותנו דירה גדולה הכוללת חדר שינה סלון ומטבח מצויד היטב. הכל בנוי לנופש משפחות שאכן מגיעות הנה בחופשת הקיץ בין היתר גם מארצות המפרץ.

11/6/16 מפלי קרימל

הגשם חזר. זה אמנם גשם דק אבל שמים מעוננים ויורד כל הזמן. מאויר רטוב ועד טפטוף. המתוכנן להיום טיול הלוך וחזור למפלי קרימל. האוסטרים טוענים שזהו המפל הגבוה ביותר באירופה. אבל כשבאים מגלים שזה בעצם שלוב של שני מפלים אמיתיים וביניהם רצועה ארוכה של אשד הגולש על הסלע. אז גיאוגרפית זה לא נכון. מעשית זה מאד מרשים. מסביב חוגג היער.שביל ההליכה בנוי היטב ורחב דיו כדי לאפשר גם לכיסאות גלגלים מעבר בטוח. אין מדרגות. רק מישור משופע המתפתל ועולה מעלה. ההליכה בנחת.מידי פעם יש תצפית מוסדרת אל מפל גבוה יותר או אל האשדות.

המפל התחתון בקרימל

אנחנו כבר מזמן לא בני 17 . הדרך לא קשה אך ארוכה ומעייפת. מידי פעם עוצרים ,או לתצפית או לסדר הנשימה.

לצד האשדות קיוסק ועוצרים לגלידה. פה נקודת החלטה מספיק או ממשיכים למפל העליון. מנוחה קצרה לגלידה, פלירט קצר עם כלב סן ברנרד הרובץ לצד בעליו מאפסים את הראש וממשיכים בטיפוס אל המפל העליון.

סן- ברנרד

השביל מתחיל די נוח .מהר מאד נהיה תלול. באמצע העליה חבורת צ'כים עליזה חוגגת על מבחר בקבוקי סליבוביץ. לכל אחד בכיסו בקבוק מים מינרלים אלא שהמים הוחלפו בסליבוביץ. כמובן שבכיס מוכנה כוסית לפעולה. הם מזגו לי כוסית. זה היה כמו לתדלק הרכב באוקטן גבוה יותר . העייפות התפוגגה באחת. עלינו עד הסוף בלי כל בעיה.

המפל העליון

טיול שבת כהלכתו. ירדנו חזרה באותה הדרך. הפעם ההליכה קלילה ביותר. עוצרים בקיוסק לכוס קפה. היינו שם לבד. ליאורה קנתה פעמון רועים למזכרת ואז נפתחה שיחה עם המוכר. כמובן על בעיות המזרח התיכון. למקום מגיעים הרבה ישראלים.

בקיץ גם חרדים. לאוסטרים יש היום בעיות עם ההגירה הערבית ההמונית אליהם. נראה לי שהאנטישמיות המסורתית באוסטריה מוסטת היום כנגד המהגרים החדשים. הם מחליפים את היהודים כיעד לשנאה. בתחתית השביל ממש לפני היציאה מצבה בשלוש שפות-איטלקית, גרמנית ואנגלית ומעליהן מילה אחת בעברית-דאגה.

דאגה-מצבת זכרון לעולי “הבריחה”

זו מצבת זכרון למעפילי 1947 שחצו כאן את האלפים בדרכם באמצעות "הבריחה" לאיטליה וממנה באניות מעפילים לארץ. המצבה מתארת את מה שאירע ומזכירה לבריטים את היותם בצד המכוער של הארועים הללו. מכאן חזרנו למלון לעוד ערב של מנוחה.

12/6/16 זאל אמ זיי- קפרון- רכבל לקיצשטיין הורן- זאל אמ זיי

קמים שוב לבוקר מעונן ומטפטף. את האלפים הגבוהים לא רואים. הכל בעננים. בכל זאת מחליטים לא לותר ולעלות ברכבל לקיצשטיין הורן. הרכבל מטפס עד למעלה לגובה של כ3000 מטרים מעל פני הים. עולים במערכת רכבלים בזה אחר זה.

הרכבל לקיצשטיינהורן

בסוף הקטע האחרון הוא בקרונית המעלה אל נ.ג.3029 .מהרכבל הראשון רואים את העמק הירוק ממנו עולים ואת היער המטפס מעלה. הרכבלים האחרים כבר נעים על פני נוף מושלג. בתחילת הדרך השלג כבר מועט ובגמר ההפשרה.

ככל שעולים מתעבה השלג עד לשמיכה עבה הפרושה לכל עבר. כאן עדין אחר הסקי פעיל. גולשים עולים עד לשיא הגובה ומתחילים לגלוש מטה. האתר כעת בחלופי עונות הקיץ עוד לא החל ומספר הגולשים מועט. ניתן כעת לגלוש במספר מועט של מסלולים כי מעליות הסקי ברובן דוממות.באזור מלא אטרקציות למשפחות. אנו התרכזנו רק בפסגה ובנופים הנשקפים ממנה.

חור בעננים

לרוע מזלנו הכל היה עטוף עננים. מידי פעם העננים התפוגגו מעט ועוד משטחי שלג נחשפו. זה היה יותר טוב מכלום.נתן את התחושה של גובה ושלג. לכל היתר נאלצנו להאמין למוטבע על המפות הנמצאות בכל תצפית.

ירדנו לשוטט קצת בזל-אמ -זיי. חשבנו לשמוע קונצרט של שבת על שפת האגם.

האגם בזל אם זיי

הגשם הבריח את כולם לבתי הקפה .טיילנו קצת בעיר.כמות התיירים עדין פחותה.על מסעדות ומלונות יש הרבה שלטים עם כיתוב גם בערבית. בשיא הקיץ זה יעד מועדף על תיירים ממדינות ערב. עכשיו רמדאן והם עדין בבית.

חזית מלון בזל אם זיי

13/6/16 זל אמ זיי-מעבר גלוקנר- קורטינה דה אמפזן(איטליה)

קמנו הבוקר למזג אויר לא ברור. בלילה ירד גשם חזק. הגשם פסק והשמים מעוננים חלקית.חוזרים היום לאיטליה דרך הגרוסגלוקנר. זהו מעבר ההרים הגבוה ביותר באוסטריה. המעבר חולף ליד ההר הקרוי בשם זה והוא פסגת האלפים האוסטרים. גובה המעבר מעל 2000 מטרים מעל פני הים. המעבר נסלל בעת המשבר הגדול של 1929-30 . ממשלת אוסטריה דאז יצרה עבודה יזומה ובמשך שנתיים נסלל המעבר. הנאצים כמובן ברכו על כך שנוסף להם עוד ציר תחבורה לאיטליה.

הצד הצפוני של רכס הגרוסגלוקנר

כיום זה כביש מעולה עם מחשבה על התייר הנוסע בו. כמעט בכל סיבוב יש מפרץ חניה לתצפית על הנוף הנגלה. בכל כמה ק"מ וכמובן בראש המעלה מצפיות מסודרות עם חניה ובתי קפה. היעד הראשון היה רום המעלה. כאן התצפית נחלקת לשנים. צפונה הנוף מסתתר בעננים כבדים. דרומה עננות קלה והנוף ברובו פתוח.במרכזו של מגרש החניה שני אוסטרים בלבוש מסורתי מפעילים מכונת נגינה המשדרת נעימות ידועות.

מכונת נגינה על ההר

בשלב מסוים הם הבינו שנגמר כל הרפרטואר שלהם ותיירים חדשים לא הגיעו.הם החלו לקפל הציוד במטרה לזוז הלאה.לפתע נפתח הנוף. חלון ענק נפער בעננים וכולם, כולל צמד מפעילי מכונת הנגינה, רצו לצלם. הנוף המדהים של פסגות מחודדות ומושלגות נפתח לרגע. מופע הפסגות היה קצר. הענן סגר די מהר.

פתולי הכביש בערידה דרומה לאיטליה

התחלנו בירידה לכיוון איטליה. בתחילה ירידה תלולה ומפותלת. בשלב מסוים יש התפצלות ומסתעף כביש צדדי העולה לקרחון פרנץ יוזף. כאן מזג האויר שיתף פעולה והנוף היה פתוח. ניתן היה לצפות ולצלם . הקרחון היום הוא שארית דלה למה שהיה פעם.

קרחון פרנץ יוזף

המשכנו בירידה לכיוון לינץ. לינץ היא בירת האזור. זו עיר לא גדולה אבל די מרכזית באוסטריה. במאמר מוסגר יאמר כי מכאן ומהסביבה הקרובה לעיר יצאה צמרת השלטון הנאצי והיטלר בראשה. היטלר תיכנן לבנות בלינץ מוזיאון ענק לתפארת פעלו ולהציג בו ממיטב אוצרות האמנות שהוא שדד בכל הארצות בהן שלט. הנוף כאן רגוע יותר .עוברים את הגבול ונכנסים אל הדולומיטים האיטלקיים.

בדולומיטים המזרחיים

גם כאן הפסגות עדיין עטויות בשלג. מבחינת גבהים אין הבדל רב בין האלפים האוסטרים לדולומיטים האיטלקיים. ההבדל העיקרי הוא במיסלע. האלפים סלעי יסוד . הדולומיטים גיר.

מפל מים בדולומיטים ליד קורטינה דה אמפאצו

לקורטינה דה אמפצו הגענו ב6 אחה"צ. מתחילים להתכונן למחר. יומנו האחרון באיטליה.

14/6/16 קורטינה דה אמפצו- ונציה

הדברים מעתה נכתבים בבית לאחר שהמהומה שככה והכל חזרה במקומו

קמנו בבוקר למזג אויר מעורב. גשם דק יורד מידי פעם אבל תכסית העננים אינה רציפה והחורים בה די גדולים. ההרים מכוסים חלקית. בערב צריך להגיע לונציה . מחר טסים הביתה. קורטינה שוכנת בלב הדולומיטים . זו עיירת נופש ידועה שמרבית בתיה הם בתי מלון. משתמשים בשילוט לונציה כדי לצאת מהעיר. המטרה לטייל דרך הרי הדולומיטים בקטעים בהם לא היינו. נוסעים לפי השילוט ועולים על הכביש המתוכנן. הבעיה שאנו עלינו על הקטע המזרחי שלו ולא על הקטע המערבי עליו רצינו לנסוע. כל עוד הופיעו שלטי הכוונה לונציה לא התעורר כל חשש.

בדולומיטים המזרחיים

הנוף יפה ונהנים מכל רגע. הבעיה היתה כשלפתע הופיעה הכוונה לאודינה הנמצאת על גבול סלובניה. אין לנו מה לחפש באודינה. לקח לנו קצת זמן להתאפס בשטח ולחבר אותו חזרה למפה. בגדול הטיול היה מעולה. ראינו עוד חלק מרכס הדולומיטים. הכלל הוא שלא חשוב היכן מטיילים כאן. התערובת של פסגות מושלגות,אגמי מים זכים ומעברי הרים מפותלים נמצאים בכל פינה של הרכסים הללו. הטעות הביאה אותנו לחלק יפה לא פחות הזה שהיה בתכנית.

עוד אגם בדולומיטים המזרחיים

גם תיקון הטעות לא הלך בקלות. צריך היה לעקוב בקפדנות אחרי המפה והסימונים בשטח.לעיתים יש קטעים משותפים לשני כבישים והסימון במפה חסר או בפועל המפה מציינת כביש אחד והסימון בשטח מסמן את הכביש השני.

בסופו של דבר עלינו ליד בלוונו על הכביש המהיר היורד דרומה לונציה. השעה עדין מוקדמת. חוץ
 מלארוז הכל מצומצם לטיסה אין לנו מה לעשות . הגענו למחלף היורד לטרביזו והחלטנו שנטייל בעוד עיר מימי הביניים .

כיכר בטרויזו

גילינו פנינה קטנה שלא שרו לה שרים ולא קשרו לראשה כתרים. ככה זה כשאתה ממוקם בין כוכבים כונציה וורונה. השיטוט בסמטאות העיר העתיקה היה פשוט תענוג.

סימטה בטרויזו

מקום הלינה שלנו ליד שדה התעופה. היה קשה למצוא אותו. רק טלפון לדירה פתר הבעיה. הם ירדו לרחוב וכך נפגשנו. היה לנו חדר בדירה בבנין פנימי בחצר בה בנויים 3 בניינים זהים. החדר היה חמוד והידיעה כי הכסף הולך למי שזקוק לו נואשות רק הוסיפה לתחושת הנוחות. בנה של בעלת הבית קיבל ממני את הדיסק עם פרטי הטיסה והדפיס הכרטיסים. זהו הטיול באיטליה הסתיים. מחר יש לנו עוד חנית ביניים באתונה והביתה בשמחה.

15/6/16 ונציה-אתונה-תל אביב

לאתונה הגענו בצהרים. כל הציוד נארז ונשלח מונציה ישירות לארץ.קלי רגלים וללא ציוד אנו יוצאים לטייל פעם נוספת ברחבי עיר מוכרת. אתונה אינה משתנה. האוטובוס משדה התעופה מגיע לתחנתו האחרונה בכיכר סינטגמה. השעה 3 אחה"צ – טקס החלפת המשמרות ליד ארמון הממשלה מתחיל. הטקס מושך המוני תיירים המצלמים בלי הרף הצגה בת עשרות שנים. זה אפילו לא מרשים.זה פשוט מגוחך. גם לאחר אימונים ממושכים שעוברים החיילים, כשההצגה נגמרת ניגש השוטר אל כל שומר ומסדר את הטעון תיקון, החל מקמט במדים וכלה במיקום המדויק מתחת לשמשית הצל כך שהצל אכן יהיה על ראש השומר.

חילופי המשמר בארמון הנשיאות באתונה

מהטקס נכנסנו אל סמטאות הפלאקה. ובאותן הסמטאות המזכירות לנו עד כמה ערי המזרח התיכון דומות זו לזו.סמטאות הפלאקה מאד דומות לסמטאות העיר העתיקה בירושלים. גם ההרכב של החנויות דומה, מסעדות ושמונצ'ס לתיירים.

מבחר סנדלי יוון בפלאקה

עתיקות יווניות ורומיות מופיעים בכל פינה. שוטטנו בכיף בפלאקה. פה קפה שם גלידה ובין לבין אוירה מקסימה.

שרידי מקדש זאוס באתונה

הגיעה העת לחזור לשדה התעופה. בכיכר סינטגמה מהומה רצינית. בכיכר מתקימת עצרת הפגנה הקוראת לראש הממשלה הנוכחי להתפטר וללכת הביתה. הנואמים נושאים דברים ברמקולים. הקהל מגיב בקריאות ביניים. בקיצור הצגה מושלמת. המחיר הוא שאיש אינו יודע להיכן הועתקה תחנת האוטובוס לשדה התעופה. השוטרים מפנים בבטחון לכיוון תחנת המטרו שליד האקרופוליס. הולכים לשם בדרך. נהגי טקסי משועממים מראים לנו את הכיוון ומוסיפים איתנו ב38 אירו אתם מגיעים בטוח. לא מוותרים ומחפשים לשווא את התחנה. בסופו של דבר הזמן רץ ואין ברירה חזרנו אל קבוצת הנהגים ששמחה מאד לספק לנו השרות. בדרך שיחה עם הנהג על בעיות יוון שרק מחמירות עם משבר הפליטים.

נגמר הטיול,נגמרו ספיחיו. הטיסה הביתה היתה חלומית. דיילת חביבה ניערה את רגלי רבות כדי שאתעורר לקראת הנחיתה.