מסע בעקבות הנרקיסים לאיי סילי

1/8 לונדון –סטונהנג'-אביורי-קאלן(ווילטשייר)

נסיעת עסקים לקניית נרקיסים.היעד איי סילי   (Scilly islands) אשר באוקינוס האטלנטי לא הרחק מהפינה הדרומית   מערבית של האי הבריטי. לשם כך צריך לחצות האי מלונדון לקורנוול. הזדמנות פז להשלים חוסרים. יצאתי אתמול לפנות ערב. טיסת אל על  יצאה בזמן ונחתה בזמן. משהו טוב קרה לחברה הזו. יש מקום לרגליים,האוכל טוב ,השרות טוב נעים ודי בכיף היה לטוס אתם. נחיתה בסטנסטד בין לונדון לקימברידג'.שדה גדול , בחושך לא בדיוק הבנתי מי נגד מי. נוחתים מתחברים לשרוול בבניין א. עולים ויורדים ובסוף מגיעים לרכבת חשמלית המעבירה לבנין ב בו בקורת הדרכונים והמזוודות. סוכנות השכרת הרכב נמצאת מחוץ לנמל התעופה.לקח לי קצת זמן למצוא ההסעה אבל היא חכתה לי.אני בגפי הכל במזוודת דיילים קטנה.די נוח לקחת אותה וללכת בלי ההמתנה הרגילה למזוודות.נסיעת לילה ללונדון. די מהר הסתגלתי לנהיגה בצד שמאל.הכביש המהיר היה ריק .הכניסה לעיר חלקה.הבעיה התחילה סמוך מאד לביתו של שפר.בגלל עבודות בכביש נאלצתי לסטות מהמסלול אותו שיננתי. ירדתי מהכביש הראשי צומת אחד מוקדם מידי וכך מצאתי עצמי מחוץ למפה מחפש באזור לא מוכר. מישהו יצא מפאב.היה מספיק שתוי כדי לענות בכלל לזר באמצע הלילה. הוא החזיר אותי לרחוב אליו הייתי צריך להכנס מלכתחילה. סימן נוסף היו החרדים .שפר גר באחת השכונות החרדיות של לונדון. מיני בני ברק על גדות התימז.כתובות חיוניות בעברית  (גלאט כושר וכו') וטנק מצוות של חב"ד (הכונו לביאת המשיח) הבהירו לי שאני במקום הנכון. חלק אחר של תושבי השכונה הם  מהגרים מוסלמים, בעיקר פקיסטנים ובנגלה דשים. אחוות המהגרים יצרה שלוב של שכונה מעורבת בלי הסכסוכים של המזרח התיכון. הבית של שפר בן כ100 שנה.כמו בתמונות הידועות של לונדון כולל הארובה ועלית הגג.בבוקר ארוחת גן עם חיים ונטלי וקדימה לדרך. היעד הראשון סטונהנג'.לשם כך צריך לחצות את לונדון לכל אורכה.מחיים יצאתי בסביבות 0900 .התנועה סבירה, צפוף אך מתקדמים.בשלב מסוים נסעתי לאורכו של הריג'ינט פארק.שכונה נאה ביותר.התקרבתי קצת אל מרכז העיר. נהיה צפוף. מצאתי שלוט מכוון החוצה ויצאתי אל ה-4 A לכוון מערב.לונדון וסביבתה ירוקים כמו שירוק אנגלי יכול להיות. שדות החיטה לקראת קציר ומקבלים גוון מעט צהוב. הכל מרושת שדרות אלונים ואלו ירוקים. באפרי המרעה כבשים ופרות. השילוט המכוון בכבישים מעולה, למרות שמפעם לפעם מפספסים ואז חזרה מהירה ושוב בכיוון.

שדה חיטה בשל בדרך לסטונהג'

 מגיעים לסטונהנג'.אתר  מעגלי האבנים הענקיות שאיש אינו יודע מתי נבנה ,ע"י מי ולמה.תאוריות יש רבות.ממקדש שמש ועד לוח שנה אסטרונומי.האתר נראה כמו בתמונות שכולם מכירים.מעגלי אבנים ענקיות  מסודרות במעגלים ובהם פתחים דמויי חלון הפונים אל מפנה הקיץ ואל מפנה החורף.

סטונהנג' מראה כללי

כדי להגן על האתר מפני מאמיניו הוא מגודר ויש מסלול הליכה  מסודר ורק עליו נעים.משם לאביורי הסמוך.שוב מעגלי אבנים  בתוך הכפר האנגלי. ושוב עולות אותן תהיות כמו בסטונהנג' ואין תשובה. כנראה גם לא תהיה. ס"ה בוני האתרים הללו נעלמו הרבה לפני ההיסטוריה הכתובה. באביורי הסתובבתי בין סמטאות הכפר.תאוה לעינים. גגות הקש המסורתיים .גינות חצר יפיפיות.

אביורי

די קל לגנן פה.הצבע השולט טבעית ירוק. צריך רק לשבץ בו צבעים נוספים והירוק רק יבליט אותם. יצאתי מאביורי במטרה למצוא מקום לינה בדרך לבאת'.

מעגל אבנים ליד אביורי

מצאתי לבסוף חדר בבית חווה חקלאית. המחיר סביר. בפאב יש בירה טובה. אני עייף ארוחת ערב ולישון.

2/8  קאלנה-באת'-הורנס קרוס (דבון)

 יעד הטיול בבוקר באת' ,עיר המרחצאות שראשיתה בתקופה הרומית. בבאת' מצוי מעין מי הגופרית היחיד באנגליה.מים חמים פורצים מהאדמה בכמות גדולה.

אתר המרחצאות הרומיים בבאת'

הרומאים בנו במקום מרחצאות חמים ומקדש לאל המים סלואיס.המקום חרב עם תבוסת הרומאים. התגלה מחדש במאה ה-19 כעיר מרחצאות. פרוש שם העיר הוא מרחץ וכזו היתה תמיד. שמשה יותר כבית מרגוע לתיירים מאשר כעיר מגורים. העיר עצמה יפיפיה. בנויה באבן המקומית שצבעה חום בהיר. לקחתי סיור עירוני באוטובוס קומותיים בו גג הקומה העליונה הוסר (סאפרי בחוצות העיר).הוא סובב במסלול קבוע העובר בכל אתרי העיר וניתן לעלות אליו או לרדת ממנו כל היום בתחנות קבועות. מאד נוח .יש מדריך אלקטרוני המסביר כל הזמן על מסלול הנסיעה והנצפה ממנו. בכנסיית באת' ויטראזים  נאים.

הקתדרלה של באת'

בעיר העתיקה משפשפים הסוליות. במשך היום ירד לסרוגין גשם .האויר צלול ובכל פעם שנגלית השמש הכל רחוץ.משם לכוון דרום מערב .היעד הכללי השפיץ של אנגליה או כפי שהם קוראים לו LEND'S END- קצה היבשת . הנוף ירוק וירוק.כל האזור מגדל תבואות ובע"ח, כבשים,פרות וחזירים. הנוף חלקות חלקות תחומות בשדרות עצים או גדרות חיות של שיחים. נוף כפרי רוגע ויפה. נסיעה איטית בדרכי הכפרים.כאשר השעון רומז כי ההתקדמות איטית מידי עולים לזמן קצר לכבישים הראשיים.½ שעה בכביש ראשי שקולה כנגד שעתיים בכביש הצדדי. למרות השילוט המצוין קשה לנהוג ולעקוב אחרי המפה בו זמנית.שיטת מעגלי התנועה, באם צריך ,עוזרת לחזור אחורה במהירות  לצומת הנכון ולהמשיך. בסופו של דבר הגעתי לכפר בשם הורנס קרוס (horns cross) . האוטו צמא לדלק אני לבירה חוץ מזה גם עייף וגם רעב.מצאתי פה פתרון לכל ונשארתי לישון בחדר בוילה פרטית לא הרחק מפונדק בעל השם המקורי סוסים וכרכרות.

 3/8 קורנוול –סט' מרי (איי סילי)

 בבוקר נסיעה לאורך  קורנוול בעיקר החוף המערבי של האי הבריטי-החוף האטלנטי. קורנוול ירוקה כמו יתר אנגליה.בצידי הכבישים גדרות חיות גזומות. ירדתי לכבישים הצדדיים. אלו כבישים צרים  הגדרות החיות מפעם לפעם משרות תחושה של קניונים אלא שאלו עשויים צמחיה ולא אבן. אין לכביש שולים.לרוב צריך לחפש מקום לעצור בצד כדי לאפשר לרכב הבא ממול לעבור. ס"ה חופי האטלנטי מלאים במצוקים היורדים בתלילות אל הים. ליד החוף מכרות בדיל נטושים.

צוקי החוף האטלנטי בקורונוול

הגעתי למנחת המטוסים בלנדס אנד  ונותרו לי כשעתיים לטיסה.מיד אחורה פנה לעבר גן ענק ליד העיר פנזאנס. הגן  בטרנגויאנטין מכיל צמחים ממורדות ההימלאיה ומניו זילנד. הרבה עצי שרך. גרדניות פורחות בכחול ולבן. והעיקר ,עדיין פורחים פה עצי הרודורודנדרון אותם ראיתי במדינת סיקים בחדש פברואר רק שולפים ניצנים. העצים שאחרו לפרוח מצויים כעת ממש בשיא פריחתם.

בגן בטרנגויאנטין

צ'ק אין לטיסה מקורי ביותר.הכל נשקל כולל הנוסע. הטיסה לאי הזכירה הטיסות במטוסי כימניר ממנחתי השדות .ממריאים ממנחת דשא. ראשית הטייס מעלה ומוריד סבובי מנוע בפתאומיות כדי ליצור רעש פתאומי שבעקבותיו עדר של ארנבונים נמלט למאורותיו. לאחר מכן ממריאים במטוס קל אל מעל לאטלנטי.המטוס מטלטל ברוח והרעש מחריש אזנים. נחיתה בסט' מרי וג'ון מחכה לי מעביר אותי לגאסט האוז. בעלת הבית קבלה פני בכוס יין ושיחה על דא ועל הא . הסתבר כי המסוק בו אמורים להגיע מיקי ויו תקוע והם יאחרו. אי לכך ג'ון ואני הולכים להעביר הזמן על כוס בירה. הם נחתו ב2000 .אספנו אותם מהמנחת ישר לארוחת ערב במסעדת דגים המרויחה בעונה זו די טוב כך שבערך החל מ2030 היא סוגרת שעריה. האי חי מתירות קיץ. כעת זה שיא העונה והכל מפוצץ מתיירים אנגלים.

סט' מארי איי סילי-פעם טירה היום מלון

ארוחת הערב על תפריט דגים מעולה. תוך כדי האוכל שיחת עבודה ראשונה בה עולה האפשרות שאולי אין מספיק נרקיסים לספק גם את הזמנת יח"ם(מיקי) וגם את הזמנתי. ג'ון מסביר כי האיים שינו כיוון לתיירות שמכניסה היטב. הנרקיסים משמשים יותר כאטרקציה תיירותית בעת פריחתם באביב מאשר גדול מכניס. לכל אחד יש את חדרי האירוח שלו.גם לג'ון יש בית ובו חדרים להשכרה ולאשתו חנות בגדים. בלשונו הציורית  "הרבה יותר קל ומשתלם להפוך חביתות במחבת כל בוקר מלהפוך מיכלי נרקיסים למערך המיון". באי יש מחסור בידים עובדות.התירות בלעה הכל. פועל זמני המגיע מאנגליה תופס בחינם מיטה שתייר ישלם עבורה.

 4/8 סט' מארי

 היום עושים עסקים.ראשית ג'ון לוקח אותנו אל החוה.ראינו בצלים במחסן.החומר נראה בריא וטוב. צילמתי היבשן שלו. נראה פשוט וניתן לבנות כזה בבית אם נצטרך. האסיף ידני. מכונת הוצאה חופרת הבצלים מהקרקע ואוספים ביד למיכלים לאחר שהבצלים התיבשו היטב בשמש.

בצלי הנרקיסים לאחר ההוצאה מתיבשים בשדה

גשם חזק שירד לפני שבוע שטף היטב מעפר את הבצלים החשופים. במרכז השטח הפתעה. לאחר עשרות שנות עבוד חקלאי חשף הגשם האחרון בור באמצע השדה. ג'ון אמר שהוא חושב שבבור יש מבנה עתיק. לא נצרכתי ליותר מרמז זה כדי לרדת פנימה. אכן התגלתה מערה בנויה מאבנים גדולות. אולי זה עוד אתר מגליתי שכמוהו יש הרבה באנגליה. הסבוב עם ג'ון בשדות הוא טיול בפני עצמו. מגלים זויות ראיה שונות על האי. בקצה השדה הכנסייה העתיקה שבחצרה קבורים בני האי לדורותיהם.

כנסית האי ולידהבית הקברות של תושבי האי לדורותיהם

עלינו לתחנת הניסיונות המקומית. מוחזקת ומתופעלת ע"י ועדת המגדלים של האי. חוקרת נושאים החשובים להם. בעיקר אינטרודוקציות של זנים או מינים שיתאימו לאי. עובדים בעיקר בטיפוח אגפאנטוס. צהרים במסעדה הממוקמת באחד המקומות היותר יפים באי. בארוחה זו בדק ג'ון שנית את הערכות היבול שלו ומתברר שבכל זאת יהיה הכל. מיקי ויו חזרו לאנגליה לאחר הארוחה.

בוקר קיצ י בסט' מארי

אני נותרתי לבדי  וחזרתי לשוטטות באי. המקום יפה להפליא. בתים עטורי גינות.האגפנטוס הוא הפרח הכמעט לאומי כאן.גדל בכל מקום ופורח בכדורים כחולים ענקים.עם אור אחרון יצאתי לשיט בסירה אל איים קטנים סמוכים המשמשים כשמורות קינון לציפורים.ס"ה בארכיפלג הזה רק שלושה איים מיושבים. בכל היתר רק ציפורי ים. ראינו שחפים, קורמורנים, שלצדפים וסולות צפוניות בתעופה. בסירה היו צפרים אנגלים מצוידים במשקפות ובספרות מתאימה. בשביל מי שבא ללא ציוד ראיתי לא מעט. החדר בו אני מתאכסן נמצא בבית משפחה צעירה.אוירה ביתית מקסימה. החיים באי די נינוחים ושלווים. צפירת המעבורת היומית  זה כמעט שיא הארועים האפשרי.יש כאן מכוניות אבל אין לאן לנסוע.בהחלפת ההילוך מראשון לשני נגמר האי.  את בעיית מי השתיה פתרו ע"י מתקן התפלת מי י ם הממוקם כך שלמרות גודלו בקושי רואים אותו. נהגו לזרוק האשפה לים בפינה נידחת באי למרות האיסור. אימון צלילה לא שגרתי של צוללי הצי המלכותי גילה הסוד. הפתרון היה בנית מתקן סילוק אשפה מודרני. מה שניתן לשרוף נשרף ומשמש ליצור אנרגיה. היתר ממוחזר. עברתי לידו.אין ריחות ואין אשפה מתעופפת ברוח. ממש לקנא.

 5/8 סט' מארי-קיימברידג'-סטאנסטד

 חזרתי להיות מוצ'ילרו. אמנם עם רכב צמוד אבל מוצ'ילרו. לפנות ערב התחלתי לחפש מלון /חדר. נאדה לא חדר ולא בטיח. הכל מלא. אני בסוף שבוע במרחק סביר מלונדון.הכל מלא בכאלה שברחו עם הפילגש מהעיר ומתעצלים לנסוע רחוק. אז לישון נישן באוטו.לכתוב אני כותב במסעדת דרכים במחלף היורד לנמל התעופה סטאנסטד ממנו אמריא הביתה בבוקר יום המחר. מקלחת חמה עשיתי בשרותי מרכז הקניות בו נמצאת המסעדה. הייתה מקלחת חמה בכיף.כעת מסכמים היום על כוס קפה. לישון אשן ברכב בפינה חשוכה של מגרש החניה.

ג'ון לקח אותי בבוקר חזרה למנחת. השמש זרחה והמבט האחרון על האיים יפה מתמיד. ¼ שעה טיסה מטלטלת  ושוב אני ברכב. מתחילים לטחון קילומטרים לכיוון קיימברידג'.למה קיימברידג'?! א.כי היא ליד שדה התעופה סטאנסטד ואין לי חשק לריב עם תנועת סופשבוע בכניסות והיציאות של לונדון. ב. לא הייתי בקימברידג' מעולם אז זו הזדמנות שחובה לנצל. אז ככה היום מתחיל סופשבוע של שיא עונת החופשות.אנגליה מתנועעת.הדרך המהירה מקצה אנגליה אל מרכזה עמוסה לעיפה בשיירות רכבי נופשים .מרביתם גוררים קרוואנים. התנועה רבה בכל הכיוונים.עומסי תנועה נוצרים ומתפוגגים מבלי להבין למה ומדוע.ס"ה די דוהר על הכבישים המהירים עד שמגיע למחלף הירידה לכוון אוקספורד. כאן החלטתי כי די לי בכביש המהיר מה גם שזה יביאני לכביש הטבעת של לונדון שעליו נאמר כי לעיתים קרובות יותר משהוא כביש מהיר הוא מגרש חניה.ירדתי לכבישים הצדדים שבחלקם הינם דו מסלולים.התנועה רגועה למרות סוף השבוע. הנוף חקלאי אנגלי. הקציר בחבל אוקספורד בעיצומו. שדות החיטה כורעים תחת עומס השבולים המלאות (הלואי עלינו). פה ושם מכונות השקיה משקות תירס.כי הגשם שירד השבוע היה מועט. את צריחי אוקספורד ראיתי מרחוק היעד קיימברידג'. הגעתי לקיימברידג' בשעה 1700 לאחר כ 9 שעות נהיגה רצופות. הכנסתי האוטו לחניון במרכז העיר ולשוטטות עד שהחושך ירד. העיר מקסימה ספוגה אוירה המוקרנת מהמבנים המרשימים.כל קולג' מרכב חצרות חצרות. בגב הקולג' הנהר.

אחד מהקולג'ים בקיימברידג'

החצר גן ירוק כמו שאנגליה יודעת ליצור. תענוג אמיתי  לשוטט בלי שום תכנית. הקולג'ים סגורים אך שערי החצר פתוחים ונכנסים ומציצים.אחרי שעתיים של שוטטות  הבטן החלה לקרקר. מהבוקר לא אכלתי כי חבל על הזמן.לפתע מסעדה הודית. מעלה געגועים לימים לא רחוקים. נכנסתי פנימה מלא תקוות. אז זה לא בדיוק הודי אלא בנגלהדש .אנגליה זה לא אסיה. האוכל היה טעים אבל ממותן עבור החיך האנגלי .המנות הקלסיות של תת היבשת לא היו אבל השרימפס ברוטב היו טעימים מאד והבירה החליקה הכל פנימה. התחלתי לחפש מקום לינה עוד מלפני קיימברידג'.לא מצאתי. קיויתי שבמחלף היורד לשדה התעופה אמצא מלון.זה אכן נמצא אבל המחיר בשמים וגם כך הוא מלא עד אפס מקום. אז למי שישן לא רע במחלקה שניה ברכבת הודית אין שום בעיה להתרווח בכסא הקדמי של הרכב להוריד מסעד הגג לישון.זה בדיוק מה שאני אעשה כשאגמור הקפה.

צאצאי המסע פורחים בשדות אורים שנתיים מאוחר יותר