מערב ספרד ופורטוגל- אביב 2011
 חלק ראשון: מברצלונה ועד ליסבון
עמק הדוארו העליון בגבול ספרד-פורטוגל
עמק הדואורו העליון בגבול ספרד ופרטוגל
24.5.11 ירושלים-ברצלונה-לה קורוניה
.
בברצלונה יש לנו כ 7 שעות בין נחיתה להמראה לטיסת ההמשך. הכוונה לצאת העירה להשלמות לטיול של השנה שעברה. נחיתה בשדה מוכר מקצרת את הסידורים ומהר מאד היינו ברכבת לעיר.
המטרו בברצלונה כנראה עבר ניעור רציני בנושא הבטחון.כל המעברים מצולמים 24 שעות ביממה. אנשי בטחון סובבים על הרציפים וברכבת. לא פסו כייסים בברצלונה אבל חייהם נהיו קשים יותר.
היעד הראשון פארק הסטיודלה. הגנים בנויים על מה שפעם הייתה מצודת העיר. גאודי עיצב כאן מזרקה מצועצעת ומפוארת. הגן מלא תיירים וילדי בית ספר.
המזרקה של גאודי
 המזרקה של גאודי

המזרקה של גאודי-פרט

המזרקה של גאודי
מכאן אל הרובע הגותי. למרות ההכרות המעמיקה של השנה שעברה הרובע הזה אותנו מרתק. הסמטאות הצרות והבתים מלאי החיים מהווים תפאורה נאה לכיתות הרגליים ההכרחי.
חיים ברובע הגותי


 חיים ברובע הגותי

הגענו לאזור השכונה היהודית העתיקה. השלט של ההקדש ולידו בית הכנסת שתפקד מהמאה השלישית ועד הגירוש. ברובע הגותי לאן שלא תלך יפה.
הקדש יהודי
שלט ההקדש היהודי
אי אפשר בלי שוק הבוקריה. תערוכת האוכל הבלתי נגמרת. קנינו דובדבנים וארוחה אסייתית בטייק אווי ויצאנו לרמבלה לאכול אל מול הנוף האנושי המתחלף ללא הרף.
לה בוקריה
לה בוקריה


 בסיום הארוחה חזרנו לשדה התעופה לטיסה ללה קורוניה. מלון הזמנו מהארץ .המלון נמצא במרחק 5 דקות נסיעה משדה התעופה. הגענו לשם וישר נפלנו שדודים למיטה.

לא הכל נוצץ בברצלונה
לא הכל נוצץ בברצלונה
25.5.11 לה קורוניה-פיניסטרה-פונטהודרה
את יומנו הראשון בטיול הרכוב פתחנו בחיפוש סופר פתוח להצטיידות באוכל. כנראה יש היום איזה חג מקומי בגליסיה כי הכל סגור. אנחנו באזור מגורים גדול. לא סביר שאין היכן לקנות מזון. בסוף מצאנו אבל למדנו עוד משהו. ספרד לא ממהרת להשכים קום . גם הסופרים לא נפתחים לפני 10 בבוקר. הכלל הוא לא ממהרים לפתוח ולא מאחרים לסייסטה. גמרנו לקנות אוכל ולדרך. כאן החלו הברבורים. לה קורוניה מאד לא ידידותית למי שלא מכיר אותה. לא היתה כונה להכנס לעיר כי השארנו זאת כאופציה ליום הטיסה הביתה. בסופו של דבר מצאנו עצמנו בעיבורה של העיר .אם כבר אנו כאן אז התחלנו באטרקציה היחידה שישנה –מגדלור הרקולס (Torre de Hercules).
מגדלור הרקולס-לה קורוניה


 מגדלור הרקולס בלקורוניה

המגדלור נבנה במקורו ע"י הרומאים. עבר שפוצים ושנויים במשך הדורות אך עדיין עובד והוא המגדלור העתיק ביותר באירופה שעדיין פעיל. ליאורה מדדה קשות. הגב עדיין כואב לה והטיסה רק הרעה המצב. היא סוחבת עצמה וחורקת שיניים אבל לטפס למגדל זה יותר מידי. המשכנו לחפש את המשך דרכנו. לבסוף כמו בניווט דפוק במילואים עושים את המתבקש. חוזרים לנקודה ידועה ומתחילים מחדש. כך מצאנו שילוט לשדה התעופה. משדה התעופה הכל היה ברור ולדרך אל פיניסטרה.
הדרך לכאן דרך הנוף הכפרי של גליסיה. מאד ירוק. תופעה יחודית לכאן הן המחסנים האמורים למנוע כניסת מכרסמים למזון האגור בהם. הם עשויים מהאבן המקומית וניצבים על עמודים שאמורים בגלל עיצובם למנוע כניסת מכרסמים.

ממגורות האבן בגליסיה

מחסנים בגליסיה
אלה עם הצלב למעלה נראים כמו ארון קבורה גדול
ממגורות האבן בגליסיה

אלה עם הצלב למעלה נראים כמו ארון קבורה גדול

פיניסטרה זו הנקודה שהרומאים ראו בה את סוף העולם כאן נגמרה היבשת והתחיל האוקיינוס שאין לו סוף. קצה הארץ הנושבת של האימפריה הרומית..
נופי הדרך לפיניסטרה
נופי האוקינוס בדרך לפיניסטרה
כאן גם מסתיימים נתיבי הצליינות לסנטיאגו דה קמפוסטלה. אבן מוצבת ליד המגדלור של פיניסטרה מציינת את ק"מ האפס בנתיבים השונים העולים לסנטיאגו מכל הכיוונים.
ק`מ אפס
סוף הקמינו דה סנטיאגו
האוקינוס חודר אל פנים היבשת במפרצים עמוקים הקרויים בספרדית ריאהס (rias) . הבדלי הגאות והשפל מאד גדולים ורצועות חוף נרחבות נחשפות בעת השפל.לאורך החופים כפרי דייגים והרבה כלובי חקלאות ימית.רוב הדגה ופירות הים מגיעים היום מגידול חקלאי אינטנסיבי בכלובים השקועים במי הים.
נופי הריאס באישאס
נופי הריאס בישאס

 היום ארוך וזה מאפשר לנו גם ביום בירבורים כמו היום להגיע למלון בשעות האור גם כשהשעה קצת מאוחרת.. את היום סיימנו בארוחת דגים מתבקשת. היתה מעולה. פלטת דגים שונים על הגריל ממבחר דגת האוקינוס הסמוך. כעת עונת השפל בתיירות באזור זה. כל המלון לרשותנו. חלק מהמלונות באזור עדיין סגור מחכים לחופש הגדול.
26.5.11פונטהודרה-גבירתנו של הפנאדה-ישו הטוב שעל ההר-גואימרש-פניה.
הכותרת מתאימה למסע צליינות נוצרי. אכן הכנסיות משמשות נקודות ציון לטיול נהדר בטבע של צפון פורטוגל.
ארוחת הבוקר על מרפסת המלון אל מול שיא השפל. פשוט יושבים בתוך התמונה ואוכלים. המלון בנוי לנופש משפחות. בריכת שחיה,מתקני מנגל ומגרש שעשועים לקטנים משמשים לכך.
שיא השפל
השפל בשיאו-ריאס בישאס
יצאנו לדרך לכיוון פורטוגל. הניווט בספרד מאד קל נוסעים דרומה עד לגשר על נהר המיניהו המשמש כגבול בין שתי המדינות. עוברים הנהר ופונים מזרחה במקביל לו. נכנסים לנוף כפרי של בעיקר כרמי גפנים.
כרמים בעמק המינהו
כרמים בעמק המיניהו


 כל כמה ק"מ יקב המציע יינותיו. תעשיית היין היא החקלאות העיקרית כאן. מעבר לכך ליד הבתים גינות של ירקות בעיקר כרוב ותפ"א. ס"ה גינה ועוד גינה מצטרפות לשטח נכבד המייצר הרבה תוצרת לשווקים.

היעד הראשון הוא הפארק הלאומי פנאדה-גאראש. הפארק נשרף לפני מספר שנים. עדיין רואים את הנזק.כל הפסגות שרופות. ראשונים משתקמים עצי האיקליפטוס שניטעו פה לתעשיית העץ. הגזעים אמנם שחורים אבל מלאים פריצות של לבלוב צעיר. בטעות נכנסנו לכביש מעגלי אל בין הכפרים. היה טיול נחמד. ישן וחדש מעורבים יחדיו. נקודת הציון הראשונה היא כנסית גבירתנו של הפנאדה. זו חקוי של כנסית ישו הטוב שעל ההר ליד בראגה. אותו סגנון של מדרגות מפוארות המעלות אל הכנסיה שבמעלה ההר
גבירתנו של הפנדה
גבירתנו של הפנאדה


 .הנוף מרהיב. עמקים ירוקים ובהם הכפרים. מעל ההרים ,עדיין שרופים, אך במקום בו לא פגעה האש,יערות אלונים ועצי מחט המעורבים בחלקות נטועות של איקליפטוסים.

נוף של הפנדה גרש
נוף בשמורת פנאדה-גאראש
יחסית לספרד הפריחה די דלה.את העין מושכים עמודי הפריחה האדומים של הדיגיטליס
אקוניטון
דיגיטליס
ירדנו בכביש צר ומפותל אל הכפר סאהג'ו (Saejo) . כפר שגרעינו העתיק השתמר כולל אסמי האבן הנראים כסרקופגים ענקים. הם בנויים כמו שראינו קודם לכך בגליסיה. הרעיון הוא ליצור גיאומטריה אותה המכרסמים לא יכולים לעבור בטיפוס או בכל דרך אחרת.
בחלק מהבתים אין מים זורמים. יש ברזים בכיכר הכפר. הברזיה נבנתה על פי הכתובת ב1512 ושופצה ב1977 .ראינו אנשים באים ולוקחים הביתה מים בדליים. מים זורמים גם בתעלות פתוחות שחלקן מקורה. שולי התעלות מוגבהים לשמירה על נקיון המים.
IMG_5280.jpg
אסם תבואה בכפר סאהג'ו
צהרים אכלנו באתר פרה היסטורי של דולמנים. גם כאן לא ברור מי בנה ולמה שימש. המרשימים הם לוחות האבן הניצבים זקוף ומעליהם אבן הכסוי היוצרים יחד חדר סגור ולו פתח צר בחזית.
כעת ליעד הבא כנסית ישו הטוב שעל ההר.זהו הסמל של בראגה .תמונת הכנסיה מככבת כמעט בכל ספר הדרכה על פורטוגל. הכנסיה מתפארת בגרם מלכותי מפואר המטפס אליה. משני צידי הגרם קפלות המתארות את דרך היסורים של ישו. ירדנו במדרגות עד הנקודה
ישו הטיוב שעל ההר
 כנסית ישו הטוב שעל ההר-בראגה
הנמוכה ביותר ממנה רואים כיצד כל הפסלים המעטרים את מרכזי המדרגות נמצאים בקו ישר בדיוק מתחת לצלב שבראש הכנסיה.מראה מאד מרהיב. בכיכר ליד הכנסיה צלם רחוב כמו לפני יובל שנים עדיין פעיל.
צלם רחוב
עדיין מצלמים גם כך
החלטנו לוותר על בראגה העיר כי ליאורה בקושי הולכת ועיר זו שוטטות ברגל. המשכנו ישירות לגואימרש שמתוכננת למחר. חיפשנו מלון והשילוט שלח אותנו לפניה (penha) תחת ההגדרה של אזור נופש ולינה. אכן מצאנו לינה במלון המצוי במרכז אזור הנופש. המחיר 40 אירו לחדר כולל ארוחת בוקר וחניה בשפע. הנוף הנהדר הנשקף מחלון החדר על חשבון הבית.
27.5.11פניה-גואימרש-פיסגס דה ארמלו- פיניאהו שעל נהר הדואורו.
עדיין מטיילים בצפון פורטוגל. בבוקר קמנו לסבוב בפארק פניה שבו ישננו. זהו פארק סלעים שכמובן בפסגתו כנסיה ובנקודה הגבוהה ביותר מונומנט לזכר האפיפיור פיוס ה-9.
סלעים בפניה
סלעי ענק בפארק פניה


 התצפית על גואימרש וסביבתה המרהיבה. השמש בדיוק מאירה את העמק. מלמעלה רואים כי לפורטוגל שתי דתות . האחת היא הנצרות הקתולית, השניה הכדורגל. על כל פסגה יש צלב ואת הדת האמיתית מייצג איצטדיון ענק מקורה.

גואימרש
גואימרש והעמק בו היא שוכנת
את המונומנטים של גואימרש ראינו מהרכב. מתוכננים לנו עוד הרבה ארמונות ומנזרים בהמשך.היעד הראשון הוא פיסגאס דה ארמלו. זהו אזור פראי ובו מפל מים היוצר נהר האולו.

מפל המים פיסגאס דה ארמלו

פיסגס דה ארמלו-מפל המים
תכננתי היטב את המסלול למפל אבל לשמחתי הפארק משולט היטב. הדרך לתצפית על המפל טובה וברורה. נופי הפארק מאד פראים. המפל זורם כעת במלוא עוזו וקולו נשמע למרחוק.
 המפל נמצא בלב הפארק הלאומי אלאבאו. גם כאן היתה שרפה גדולה וכל הפסגות שחורות מהפיח. הצמחיה העשבונית מתחדשת מהר,גם האלונים. האורנים לעומת זאת עומדים כמו בארץ שחורים לנצח. כמו אצלנו כנראה האורנים הם הבעיה ראשונים לבעור ואחרונים להתחדש.
הרי האלבאו

שמורת הרי אלאבאו

. מכאן דרך הכפרים נסענו לכיוון וילה ריאל. כאן ,בכפרים, הזמן קפא מלכת. ראינו הרבה אסמים ומבנים ישנים.
בכפרי הפיסגאס
בכפרי הפיסגאס
בכפרי הפיסגאס
אסם תבואה בכפרי הפיסגאס
ליד וילה ריאל החלו בעיות הניווט.עובדים כרגע על הכבישים והתנועה מוסטת לכבישים צדדים. רגע אחד של שילוט חסר ואין לנו מושג היכן אנו. אזור וילה ריאל בנוי בצפיפות.כפר נוגע בכפר. במפה שבידנו מסומן אולי כל כפר חמישי או שישי. בשלב מסוים לא היה לי מושג על איזה כביש אני נמצא רק שהכיוון הכללי בסדר.לפתע ירידה לכביש מסומן והכל מסתדר. התברר שפשוט נסענו בכביש מקביל שבקושי מסומן במפה. נכנסנו לעמק הדואורו העליון.
הפתגם הפורטוגזי אומר שאת הנהר יצר אלוהים כל היתר יצירת האדם. המורדות מכל עבר נטועים גפני יין ומנוקדים בעצי זית.כל יקב מייצר הרבה יין ומעט שמן זית. הנוף מרהיב.הכרמים יוצרים גיאומטריות נפלאות כמו אצטדיוני ענק בהן קהל הצופים ביציעים הן הגפנים עצמן.
כרמים בירידה לדוארו
כרמים בירידה לעמק הדואורו
כרמים בירידה לדוארו
הירידה לעמק הדואורו
נכנסנו לאחת מהחוות היותר מפורסמות. למרות שיש להן סיור בשעה קבועה מראש עכשיו אין מבקרים והסיור לא התקיים. המשכנו עוד כמה מאות מטרים לחווה אחרת .זו לא מספיק מפורסמת אז מי שבא ברוך הבא. עשינו מבחן טעימות שבסופו קנינו בקבוק של פורט בן עשרים שנה לשלושים של אבא. בפעם האחרונה שנפגשנו הוא הודיע לנו שזה מה שנביא לו מהנסיעה. הוא מאד אהב יין פורט משובח אז הבאנו
הירידה לפיניאהו
הירידה לפינאהו
הגענו לפיניהו (pinhao)שעל הנהר די מוקדם. מבחר המלונות כאן מאד ברור. ליד תחנת הרכבת ישנם שניים וזהו.
פיניהו הייתה מרכז להעברת היין הגולמי מהיקבים בשטח למפעלי היצור והיישון בעיר פורטו. ליד הנהר מאגורות בטון אליהן היה מועבר היין לאחסון לקראת משלוח בסירות על הנהר.
פיניאהו
עמק הדואורו –תמונת אזלוז'וס על קיר תחנת הרכבת פיניאהו
בעל המלון מנסה לשכנע אותנו שבעוד 5 אירו לסועד נקבל ארוחת בוקר מעולה. למרות היותי קרניבור מוצהר בשר על הבוקר ועוד חמון זה מתכון מובהק לצרבת כל היום. כדי לחסוך הסברים אני אומר לו שאנו צמחונים. פניו נפלו ,רגע מחשבה ואז בשמחה הוא מוותר לנו על ארוחת הבוקר.
28.5.11פיניהאו-עמק הדואורו-פורטו
היום מוקדש כולו לעמק הדואורו למרבית אורכו בפורטוגל. התחלנו בטיול ברכבת הלוך ושוב מפיניהאו אל הסכר הגדול בפוצינו וחזרה לפיניאהו. קטע זה לא תוכנן מראש. אתמול בטיולנו בפיניאהו סיטי נכנסנו לתחנת הרכבת וראינו את לוח הזמנים של הרכבת ומיד שינינו את התכניות. הרכבת הראשונה מגיעה מפורטו בערך ברבע לעשר בבוקר ממשיכה לסכר הגדול וכעבור עשרים דקות הופכת פנים חזרה לפורטו. זה נותן לנו כשעתיים טיול לאורך הדואורו העליון בקטע בו אין כביש הרץ לאורך הנהר. לישובים הנמצאים ליד הנהר אפשר להגיע או ברכבת או לעלות אל קו הרכס ולרדת ממנו חזרה לישוב הבא. ספור די ארוך. הטיול פשוט משגע. הרכבת אינה ממהרת.הנוף חולף לאיטו. זה נוף של כרמים וחוות יין. כל השמות הגדולים מחזיקים במורדות אלו חוות ויקבים. מרבית שורות הכרמים נטועות ע"פ קווי הגובה אך יש גם לא מעט הנטועות בכל כיוון אפשרי. זה יוצר פסיפסים גיאומטריים שונים ומשונים.
כרמי יין בדואורו העליון
כרמי יין בדואורו העליון

 ברוא היער נמשך והאדם כובש עוד ועוד שטחים והופכם לכרמי יין. כעת עונת הלבלוב הצבע השולט הוא ירוק רענן. הנהר זורם די רגוע כי זרימתו מווסתת ע"י הסכרים הרבים שלאורכו. הוא משמש הכוח המניע ליצירת חשמל ולהולכת היין למפעלים בפורטו מקום מוצאו לאטלנטי. מכל עבר מתווספים יובלים. היום שבת והנהר מלא בספינות המסיעות מטיילי סוף שבוע. בקטע קצר הנהר הופך לקניון צר מאד יחסית לרוחבו הרגיל.
הדואורו מערבית לפיניאהו
הדואורו מערבית לפיניאהו
מפיניאהו התחלנו לנסוע במקביל לנהר לכיוון פורטו. סטינו מהכביש שלאורך הנהר אל העיירה למגו ((Lamego שוב חזרה אל הכפריים התלויים על ההרים . כרמים מכל עבר. עולים בגובה ושוב יש דובדבנים . זה מחייב עצירה להצטיידות שלא יהיה רגע משעמם בפה. גם בלמגו כנסיה המתהדרת בגרם מדרגות בנוסח בראגה.מאד יפה ומרשים מרחוק. מקרוב נראה מוזנח יחסית לשני הקודמים אותם ביקרנו.
הכנסיה בלמגו

הכנסיה בלמגו

בלמגו שוב הסתבכנו עם השילוט. בשלב מסוים נסענו אל הלא נודע עד שלפתע הופיע שילוט לוישהו ולמרות שזה לא היה הכיוון החלטנו לחתוך לשם ואחר כך לתקן מכביש ידוע. הסטיה היתה מרתקת.שוב עולים אל מעבר לקו היער ומשקיפים על הנוף מגבוה.
מעבר לקו היער
מעבר לקו היער –מרכז פורטוגל

בשלב מסוים התחלנו לרדת חזרה אל עמק הדואורו. הנוף מרהיב כאשר למטה ברקע מבריקים מי הנהר.

ירידה לדואורו במרכז העמק
הירידה לדואורו המרכזי
התחיל להתענן ולפתע גשם עז ניתך וכרמי הדואורו קבלו את ההשקיה השבועית שלהם. הכבישים מיד החלו לזרום. הקיץ בשניה הפך לחורף רק הטמפרטורה נותרה גבוהה. לקראת פורטו פסק הגשם. למזלנו שבת היום והכבישים די ריקים.נכנסים לפורטו כשאנחנו נזהרים מלעלות על כביש מהיר. הבעיה שפורטו מרושתת ומוקפת בכאלה. ממשלת פורטוגל בנסיון למשוך עוד כסף לקופתה הריקה הפכה הרבה כבישים סביב פורטו לכבישי אגרה נוסח כביש 6. רק בעלי מתקן אלקטרוני מתאים יכולים לעלות ולשלם. לנו אין אפשרות לקבל מתקן כזה והדרך היחידה היא המנעות. לא ברור לי איך לפתע מצאנו ירידה לכביש הטבעת הישן העוטף את העיר. פנינו אליו תוך חפוש נתיב אל מרכז העיר ובמקביל לינה. אם לא נמצא לינה לפחות פקיד הקבלה יסביר לנו היכן אנו ואיך להמשיך.לפתע שילוט למלונות שאינם מלונות רשת עתירי כוכבים.יורדים לפי השילוט הראשון והעין קולטת את המילה רזדנסיאל על הבית מולנו שזה מלון ברמת מחירים נמוכה. עוצרים נכנסים ומגלים שזה בינגו אמיתי. המלון חדש עדיין בשלבי בניה אחרונים.
קיר בתחנת הרכבת -פורטו

קיר בתחנת הרכבת בפורטו

יש חדר ליומיים,יש חניה חופשית והעיקר המטרו של פורטו במרחק של כ100 מטרים מהמלון.המחיר הותיר אותנו בהלם 25 אירו ללילה כולל ארוחת בוקר. מסתבר שאנו ליד בית החולים האוניברסיטאי סאו ג'ואהו. זו הסיבה שיש כאן כל מה שצריך כי קהל היעד הם סועדי החולים המגיעים מכל האזור.אלו אינם אנשי עסקים שמחיר הלינה לא בדיוק מענין אותם. יש כאן בסביבה הקרובה מסעדות וטייק אויי בשפע, מכבסה בשרות עצמי והרבה בתי מרקחת . למטרו זו התחנה האחרונה בקו כך שאפילו לא צריך לזכור היכן לרדת בחזרה למלון. מבחינתנו מיקום מושלם. לעת ערב נסענו במטרו העירה לסבוב ראשון. כעת אנו מפוקסים ויודעים מהכן ולאן. את משחק גמר גביע האלופות פספסתי. כשהגעתי למלון הכל היה גמור.לא היה שדור חוזר של הגולים. העיקר שבארסה לקחה..
29.5.11פורטו
יום טיול עירוני הוא יום כיתות רגלים.ארוחת בוקר קלה במלון ולדרך. נוסעים במטרו העירה. תחנה ראשונה כיכר הקתדרלה. תצפית ראשונה על פורטו העתיקה. סמטאות צרות וגגות אדומים. הכל יורד בתלילות אל הנהר. מעבר הנהר סככות הענק של מפעלי ייו הפורט. כל חברה וסככות הענק שלה.
מבט אל עבר הנהר בפורטו
פורטו מבט אל עבר הנהר
הקתדרלה ענקית. תקרת האולם נישאת אל על. הרבה זהב מושקע בה. כרו בברזיל והשקיעו בפורטוגל.
הסמטאות מאד ציוריות. הדיירות מציצות מחלונות ומרפסות כדי להיות מעודכנות בנעשה למטה. מי עובר לאן ומתי
סמטה בפורטו
סמטה בפורטו
ירדנו למנזר סן פרנסיסקו שליד הנהר.כנסית המנזר מאד מרשימה מבפנים.המון זהב מצפה קירותיה. בין יתר אוצרות הכנסיה עץ יוחסין המתאר ע"פ הבנתם את שושלת ישו מדוד המלך. בבסיס העץ דוד ושלמה בנו מלכי יהודה וישראל. באמצע כמה עב"מים כנסייתים ולמעלה יוסף הנגר ומריה ומעליהם בנם ישו.כל זאת כדי להמחיש למאמינים כי ישו הוא משיח בן דוד שלו כולם מצפים.
יום א הוא שבתון כללי.פתוחים מעט ברים וקפטריות. בטיילת הנהר החיים תוססים. הכל מלא אדם. רוכלים ומשכירי סירות מארגני שייט ותיירים הכל בערבוביה אחת.על הנהר שטים תיירים עצלים בספינות נהר וספורטאים החותרים בסירות חתירה תחרותיות.
טיילת הנהר בפורטו
טיילת הנהר בפורטו
חצינו הנהר אל צידו הדרומי אל אזור מרתפי הפורט. חברת סנדהמן פתוחה לסיורים גם בסופי השבוע. הסיור באנגלית הראשון לאחר הסייסטה יוצא ב14:45 .בינתיים נחים קצת משפשוף הנעלים .יושבים בבית קפה לקפה ובירה צוננת.
באזור ייצור הפורט-פורטו

באזור יצור יין הפורט

הסיור היה נחמד. נכנסים אל המרתפים.היין מיושן בחביות עץ רגילות או בחביות ענק בנות אלפי ליטרים.הכל לפי היעד.
אגמי הפורט-יקב סנדהמן
יקב סנדהמן –חביות הענק
פורט היא בעצם יין אנגלי המיוצר בפורטוגל. המתכון לייצורו מקורו בהברקה אנגלית בת כ300 שנה איך להפוך יין גרוע ובעל כושר שימור מינימלי ליין משתמר שרק משתבח עם הזמן.
סירה להעברת חביות יין
סירה להובלת חביות יין בפורטו
הפורט מיוצר ברמות יישון שונות ומחירו עולה ככל שהוא מיושן יותר. בסיום הסיור מחכות לכל אחד שתי כוסיות יין באחת יין לבן צעיר ובשניה יין פורט אדום בן 5 שנים שזה מינימום היישון כדי שהיין יקרא פורט. הלבן היה
טעים הפורט היה לא משהו.
כוסיות יין לטעימה
כוסיות היין לטעימה
יין מקרב לבבות. קשקשנו קצת עם זוג אנגלים שישבו לצידנו. הם פשוט קפצו לסוף שבוע לפורטו.מחיר החבילה שהם רכשו זול יותר ממחיר המונית עליהם לשלם בפורטו כדי לחזור לשדה התעופה. הם מאוהבים בפורטו וכך מפעם לפעם הם קופצים לסוף שבוע.
הסתובבנו קצת בעיר העליונה באזור הנקרא בואוישטה.היה די מאכזב. זה לא בוא (יפה) ואין וישטה (נוף). נראה כמו רחוב אלנבי היום. רחוב מסחרי שסר חינו ותהילת העבר פגה. מה גם שהכל סגור.
חזרנו למטרו לכיכר בית העירייה. כאן מתנהל שבוע הספר. מרגישים כי הספר המודפס ירד מגדולתו. הציעו שם ספרים שבעבר נמכרו בעשרות אירו במחירי רצפה. פורטוגל במיתון והמחירים די נמוכים חוץ ממחיר הדלק. גם ממשלת פורטוגל מנסה לאזן תקציבה דרך המס המוטל על הדלק. מחירו בפורטוגל גבוה ב20% מהמקביל לו בספרד.
30.5.11 פורטו-יער בוסקאו-תצפית פנדו דה קסטלו (פנהובה)-קוימברה-קונימברגה-טומר
אתמול בערב ניסיתי ללמוד היטב את המפה כדי להבין כיצד יוצאים לכיוון קואימברה. בסופו של דבר זה היה מאד פשוט. כבישי האגרה היוצאים ונכנסים לפורטו מכל עבר פטורים מתשלום בשטח העירוני של פורטו. וכך עם השילוט לכביש המהיר לליסבון מצאנו עצמנו די מהר יורדים לn-1 עליו נסענו עד יער בוסקאו. זוהי שמורת יער חמודה המכילה תמהיל של יער טבעי ויער נטוע כגן בוטני. יש כאן אוסף כלל עולמי של עצים שממשלת פורטוגל נטעה לשמורת יער לאומית.
עצי שרך בבוסקאו
עצי שרך ביער בוסקאו
בתוך השמורה בנוי ארמון המשמש כמלון פאר ולו מסעדה צמודה במחירים מרקיעי שחקים. כמדינה קתולית אדוקה נבנה בתוך היער מסלול קפלות המחקות את הויה דלרוזה בירושלים ממקום המשפט ועד מקום הצליבה. ביער נטועים בין היתר גם עצי שרך מניו זילנד שנראים די עליזים.
ארמון בוסקאו
ארמון בוסקאו
על פי עצת ידידנו נדי נסענו מבוסקאו לפנהקובה לתצפית הקרויה פנדו דה קסטרו. התצפית מעל העיירה לצד הכביש העולה למגרש הכדורגל ולא הרחק ממנו.על ראש שלוחה בהר סידרו תצפית מדהימה על עמקי הנהר שלמטה.. זו אמנם סטיה מהנתיב שבין בוסקאו לקוימברה אבל סטיה לא גדולה מידי ושווה כל רגע.
תצפית פנהקובה
תצפית מפנדו דו קסטלו-פנהקובה
הגענו לקואימברה במטרה לבקר באוניברסיטה שלה. אין חניה. סובבנו והקפנו הקמפוס הלוך וסובב. אף רכב לא זז ממקומו.בשלב מסוים עלינו לתצפית על העיר.כאן יש חניה.לרגע כמעט והשארנו שם הרכב במטרה ללכת רגלית אבל גשם שוטף החל לרדת .הגשם שלח אותנו היישר חזרה לרכב והחלטנו לותר על קואימברה ולהמשיך הלאה לקונימבריגה(conimbriga).
קונימבריגה זהו אתר עתיקות רומיות של העיר שקדמה לקואימברה. המקום נוסד בראשית השלטון הרומי על חצי האי האיברי.מצאו פה שרידי וילות מהמאה הראשונה לספירה. המקום עשיר בפסיפסים מהתקופה הזו. הרבה שטיחי פסיפס לא פגועים. הפסיפסים מכילים בעיקר עיטורים גיאומטרים ולא תמונות .העיטור הידוע כיום כצלב הקרס באותה תקופה הוא עוד אחד מיני רבים.יש גם מוזיאון קטן ודידקטי המתאר את החיים באימפריה הרומית.
פסיפס בקוינימבריגה
פסיפס רצפה בקונימבריגה
מקונימבריגה המשכנו לעוד אתר רומי סמוך בהמשך הדרך לכיוון טומר. אלה שרידי וילה רומית. השילוט לשם היה נהדר אלא שבאחד מעיגולי התנועה הרבים הוא נעלם וכך נסענו היישר לטומר.
בכניסה לטומר סופר גדול. דבר ראשון ממלאים מחסנים. אחר כך מתחילים לחפש לינה. שוב צפה בעית החניה. בעיר העתיקה יש לינה אבל חניה אין. בסופו של דבר עצרנו ליד נהג מונית שחנה ברחבת תחנת הרכבת וזה פשוט הרים ידו והצביע על הבנין ממול. מצאנו מלון חמוד שאפילו יש לו מעלית ולא צריך לטפס מדרגות עם הציוד. והעיקר יש חניה וגם הכל במרחק הליכה ממנו.
31.5.11 טומאר-מערות מירה דה איירה-באטליה-נאזארה
המלון בטומר היה מצוין.בבוקר ארוחת בוקר טובה כלולה במחיר. מכאן ברגל למנזר הטמפלרים הצופה אל פני העיר. המנזר מורכב משני מכלולים האחד הוא המנזר המקורי שנבנה ע"ע הטמפלרים. . הטמפלרים לאחר שגורשו מארץ הקודש נדדו ברחבי אירופה ובסופו של דבר הגיעו עד קצה היבשת. הם נשאו עימם את מורשתם מירושלים ובנו מנזר שיזכיר להם את כנסית הקבר וכיפת הסלע מהן גורשו. המבנה עיקרי מתומן ככיפת הסלע ובתוכו רוטונדה כמו בכנסית הקבר. הטמפלרים התעצמו למסדר נזירים רב כוח ועצמה שלבסוף איים על מוסד האפיפיורות . בסופו של דבר אחד האפיפיורים פרק אותם.
מנזר טומר
הכנסיה הטמפלרית בטומר
המכלול השני הוא הרחבות ותוספות בסגנון המנואלי שנבנו ע"י מלכי פורטוגל מאוחר יותר. מנואל הראשון מלך פורטוגל מגדיל המכלול בבניה בסגנון שלו. התוצאה היא מכלול מרשים ורב הוד.הסגנון המנאולי לוקח, מעולם הספנות הישן, הרבה מהעיטורים שלו. כמו כן מעולם הדממה בים כפי שהיה ידוע באותה עת.
חלון מנאולי
חלון בסגנון המנאולי-מנזר טומר
העיר העתיקה של טומר מתייחדת בסמטאות צרות.
סמטה בטומר
סמטה בטומר
באחת הסמטאות מצוי בית הכנסת היהודי שפעל עד הגרוש. בית הכנסת נקרא כיום ע"ש האסטרונום היהודי אברהם זכות שצייד את וסקו דה גמה בלוחות כוכבים לניווט ימי לקראת המסע להודו. המקום שופץ וכיום בית כנסת פעיל ללא קהילה. זוג מבוגר שומר על המקום ומתחזק אותו.
םנים בית הכנסת בטומר
פנים בית הכנסת בטומר
עשינו פסק זמן בסיורי המנזרים ונסענו מטומר דרך פטימה אבל בלי להתעכב בה ובניסים שקרו בה אל טיול טבע נטו-מערות הנטיפים של מירה דו אירה. המערה הינה בור קרסטי עמוק במיוחד. הנהר זורם בתוכו ועל הקירות בעיקר נטיפים. כמעט ואין זקיפים. פשוט בגלל התלילות אין להם על מה לצמוח. עם כל זאת המערה פעילה מאד.
מערת מירה דה אירה
הכל זורם במערת מירה דו אירה
המים זורמים בה במרץ תוך יצירת מפלי מים תת קרקעים.בסוף המסלול אולם אירועים המנצל את זרימת הנהר ליצירת מזרקות מוארות. תפאורה מאד יחודית למסיבות,הופעות וכמובן חתונות. כזה בתל אביב עוד לא היה.
מערת מירה דה אירה
מופע המזרקות במערת מירה דה אירה
מכאן נסענו לבאטיליה.שוב כנסיה ענקית שנבנתה להנצחת נצחון פורטוגל על קסטיליה באחת ממלחמות הירושה של חצי האי האיברי. מצד אחד כאן אחים ושם בני דודים וכולם מחותנים עם כולם. מצד שני כשכתר מלכות על הפרק אין חברים ואין משפחה. בחלוקי הדעות בין היורשים נצחו הפורטוגלים וקבעו עצמאות מההגמוניה הספרדית. ג'ואהו הראשון זוכה בנצחון ובמלוכה ומקים את הקומפלכס הענקי הזה. הוא קבור בכנסיה יתד עם אשתו המלכה שניהם שוכבים שלובי ידים לנצח.
חצר הקלויסטר בבאטיליה

בטיליה –חצר הקלויסטר

בקפלה קבור גם בנם אנריקה הנווט שיסד את הבסיס למסורת הניווט הימי הפורטוגזי. שלב מכריע במסעות גלוי הארצות ונתיבים הימיים שבאו אחריו. הקומפלקס מכיל מאוזוליאון ענק שבניתו היתה אמורה להגמר בימי מנואל הראשון. אך זה העדיף לבנות בליסבון (מנזר סן ג'ירונימוס) וזנח את המאזוליאון ללא תקרה גמורה.
המזוליאון הפתוח לשמים-באטיליה
המאוזליאון הפתוח לשמים בכנסית בטיליה
מכיון שסיימנו את הבקור בבטיליה די מוקדם החלטנו לקדם עיניינים ולהתקדם עד נאזארה ושם ללון.
נאזארה
נאזארה
אחרי שמצאנו חדר בבית משפחה ירדנו לים לראות קצת נופי אוקיינוס. סיימנו את היום בארוחת פירות ים. אני פיצחתי בששון ושמחה רגלי סרטנים ומצצתי הלשד. ליאורה הפעם לא נהנתה.
צוקים בחוף נאזארה
צוקים באויר בחוף נאזארה
1.6.11נאזארה-אלקובסה-אובידוש-פניצה-אובידוש
יום יחסית קל ורגוע.קמים בנחת בחדר בנאזארה. היה פשוט חדר נוח וטוב בבית משפחה. ירדנו לחוף הים בנאזארה.אתמול השקפנו עליו מלמעלה מליד המגדלור. בבוקר הכל מנומנם. חוף ים חולי במרכז מפרץ. המים במפרץ שקטים. מחוץ למפרץ האוקינוס רוגש כתמיד. טלפון הביתה לברר מה קורה בבית מבהיר לנו את כותרות העיתונים כאן. בגרמניה מתו אנשים מהרעלת מזון. החשד הופל על מלפפונים שבאו מספרד. משרד החקלאות הפורטוגזי מנסה לבדל את התוצרת שלהם. בין ספרד לגרמניה פורצת מלחמת המלפפונים. הנושא בכותרות העיתונים ובמהדורות החדשות בכל רשתות הטלויזיה.. אחרי שנגמרה עונת הליגה בכדורגל וגביעי אירופה כבר נחים בארונות הנכונים באה עונת המלפפונים תרתי משמע ומייצרת כותרות.
 היעד הראשון אלקובסה. בדרך מחפשים מקום לארוחת בוקר. הגענו לאזור פיקניקים הנמצא על הכביש לאתר פנוי האשפה של נאזארה ובנותיה. שביל מטפס אל מגדל תצפית אש. כמו אצלנו כשמגיעים למרומי המגדל מגלים שהשער לתצפית נעול. אבל גם מבסיס המגדל תצפית נאה לכל עבר.
חוף ליד נאזארה
תצפית אל החוף ליד נאזארה
הגענו לאלקובסה שבה הכנסיה הגדולה ביותר בפורטוגל. המלך אלונסו אנריקה מנצח את המאוריים באחד מקרבות הרהקונקויסה הפורטוגזים ולכבוד נצחונו בונה כנסיה למנזר הסיצאריאני.
אלקובסה
כנסית אלקובסה
המלכים הבאים מגדילים המנזר אבל יותר מכל הוא מחובר לסיפור אהבתם של המלך פדרו ואשתו המתה איניש דה קסטרו.
הנסיך פדרו התאהב באינש דה קסטרו מגליסיה שכנראה בנוסף לכל היתה ממוצא יהודי. אביו המלך אלפונסו החמישי לא אהב את השידוך ודאג לרצוח את אינש. כשפדרו עלה לכס המלוכה הוא הוציא את גווית אינש מקברה, הכריז עליה כמלכתו ואילץ את כל אנשי החצר לנשק את ידה המרקיבה ולהישבע לה אמונים. בתוך הכנסיה משני צידי המזבח קבורים שני האוהבים זה מול זה. בתחית המתים הדבר הראשון שיראה כל אחד זה את אהובו.
קבר אינסדה קאסטרו באלקובסה
קברה של אינס דה קסטרו
המנזר מאד גדול הכנסיה מאד גבוהה אבל מרשימה בפשטותה.אין בה דבר מהעושר הקים בכנסיות שנוסדו אחרי הקמת האימפריה.
מאלקובסה המשכנו לאובידוש. זו עיר מימי הביניים הסגורה בתוך חומה ונשארה כזו מבלי לפרוץ אל מחוץ לחומות. העיר כולה מסוידת בלבן. בסיסי הבתים ופינותיהם בכחול והגגות אדומים.
אבידוש

אבידוש

הגענו לאבידוש די מקדם. מצאנו חדר במלון שכמו כולם מסייד הכל בלבן לקראת הקיץ שבפתח. כמו המקומיים קודם סייסטה טובה לאחריה התחלנו לשוטט רגלית בעיר.בכניסה לעיר מוכרת התחרה המקומית. הסחורה בתצוגה והיא עסוקה ברקמה.
מוכרת התחרה-אבידוש

מוכרת התחרה בשער העיר

הטיול על חומות העיר מאד מזכיר את הטיול על חומות דוברובניק רק שאין ים מסביב. רק בקצה האופק רואים משהו מהאטלנטי.
אבידוש
אבידוש
גם אבידוש בנויה מרחוב מרכזי לאורכו נעים המוני התיירים כשמשני צידיו חנויות המזכרות .מטר ימינה או שמאלה מרחוב זה והשקט חוזר לסמטאות הצרות.
אבידוש היתה מתנת הנישואים שנותן המלך הפורטוגזי למלכתו ביום חתונתם. החל במסורת המלך דיניש.
אבידוש הרחוב הראשי
אבידוש –הרחוב הראשי
כנראה שנשים שומרות היטב על מתנות נישואים יקרות.העיר שמורה היטב והיא פשוט טיול נפלא של כמה שעות.
לעת ערב נסענו הלוך ושוב אל חופי האוקינוס בפניצה(peniche ).העיר יושבת על חצי אי שבקצהו מצוי cabo corvpeiro .כאן מגדלור ותצפית יפה אל המצוקים היורדים לים. אלו מצוקי גיר שחור וקשה. מאד דומים לצוקי מוהר באירלנד או לחוף האטלנטי של קורונוול באנגליה
צוקי פיניצה
צוקים בפיניצה
. גלי האוקינוס מכים בעוז. יוצרים קניונים בסלע הקשה. סיימנו בארוחת דגים. הפעם כדי שכל אחד יקבל מה הוא רוצה הלכנו עם המלצר למקרר והצבענו לו איזה דג לאיזה צלחת.. לא דומה מקרל בקופסת השימורים לזה ששחה שעה לפני שעלה לגריל במי האוקינוס.
צוקי פיניצה
צוקים בפיניצה
2.6.11 אובידוש-מאפרה-סינטרה-ליסבון
הבוקר שוב קימה בנחת ס"ה זה אמור להיות יום די קל עם מעט ק"מ לנהוג ובסופו אנו אמורים להגיע לליסבון ששם כבר סגרנו לינה עוד מהבית .
יוצאים מאבידוש במטרה להגיע למאפרה לארמון הכי גדול בפורטוגל. פניה לא נכונה באחד העיגולים מביאה אותנו לכביש כפרי הסוטה מעט מהמסלול. טעות מבורכת. לפתע נגלה רכוז של טחנות רוח ישנות ליד שדות תפ"א שחלקם באסיף. מתחיל טיול מעורב בסיור מקצועי.
תחנות הרו הישנות
תחנות הרוח הישנות
עוד אנו מצלמים את טחנות הרוח מגיעה מאחד הבתים בעלת הארמון. היא פותחת אחת הטחנות שעדיין פעילה אבל לפעולה כבר עברו לחשמל. את החשמל מפיקות טורבינות רוח חדישות הניצבות על הרכס הסמוך. הכנפים אמנם כבר לא מסתובבות אבל כל היתר כן. עדיין טוחנים כאן קמח לשימוש עצמי. ליד התחנות שדות תפ"א. אלו כבר מזמן לא קבלו מים כי הגשם האחרון ירד מזמן והשקיה אין. השדות נראים על הפנים. בחלקם כבר אוספים ושולחים לשוק. האסיף ידני. את התוצרת הראויה לשיווק מכניסים לשקים כל היתר נשאר בשטח. אולי מאוחר יותר יאספו למאכל בהמות הבית.זה מאד מוקדם ליבול המקומי דבר המסביר את ההתמוטטות המוקדמת של יצוא התפ"א מישראל לאירופה השנה.
תחנות הרוח הדור החדש
תחנות רוח הדור החדש
ליד מאפרה עיירה בשם Malviero . כאן מתקיים כל יום חמישי שוק אזורי. האכרים מכל הסביבה באים למכור תוצרת ולקנות מה שצריך
ראש הדג
ראש הדג
. זהו שוק רמלוד מפותח. הסתובבנו בו הרחנו הריחות קלטנו הקולות צילמנו התמונות ולבסוף גם כמה קניות הכרחיות.מחירי השוק הזה זולים במיוחד כי היצרנים הם אלה שגם מוכרים.
גבינות ונקניקים
גבינות ונקניקים בשוק
מאפרה היתה אכזבה רצינית.. הארמון היה סגור לא ברור למה. הכנסיה היתה פתוחה אבל יפות ממנה ראינו גם בפורטוגל. החלטנו שאם אנו ממילא עוברים בסינטרה בדרך לליסבון אזי כדאי לטייל באתרים המרוחקים של סינטרה.זה יאפשר לנו לשחרר יום טיול לטובת ליסבון.
אין מה לאמר. מלכי פורטוגל ידעו לאן כדאי לברוח מליסבון כדי לנשום אויר צח. יער עבות ממנו נוף נשקף ושקט.
התחלנו במנזר הקפוצ'ינים. מנזר סגפני שהוא הניגוד הגמור לעושר והרווחה במנזרי טומר ובאטיליה. הנזירים גרו בכוכים במקום מבודד הרחק מההמון.
IMG_5687.jpg
כוך מגורים במנזר הקפוצ'ינים-סינטרה
לא הרחק משם תצפית פאניניה. נוף מרהיב של האוקינוס וחופיו נשקף לכל עבר.
תצפית פניני בסינטרה

מבט אל הנקודה הכי מערבית באירופה היבשתית
 קינחנו בארמון פנה. הארמון קיטש אמיתי מערבב את כל הסגנונות הקימים בבניה הפורטוגזית והאירופאית עד המאה ה-19. הכל קובץ למבנה אקסטרווגנטי החולש על כל הרכס של סינטרה. כבר ממאפרה ראינו אותו. הסיור בו התבצע בדקה ה-90. הדלתות נסגרו אחרינו חדר אחר חדר.
ארמון פנה-סינטרה
 ארמון פנה

הקטע האחרון של היום הוא הניווט אל המלון בליסבון.להפתעתנו היה הכי קל. עלינו על הic-19 בסינטרה. זהו כביש הטבעת הצפוני של ליסבון. ידעתי כי הכי קל לנווט יהיה בעזרת שדה התעופה. הכביש הזה מוביל היישר לשם. וכך דהרנו במהירות המרבית האפשרית היישר אל המלון. המלון הוא בעצם דירה בעיר מרוהטת ברהיטים מהמאה ה-17 כאלה שבכל מוזיאון מודבקת להם פתקית אזהרה בנוסח לא לגעת .אנחנו לא רק שנגענו גם ישבנו וגם שכבנו. הרגשנו ההיסטוריה מתחת לגבנו.

גם לגעת וגם לשכב
גם לגעת וגם לשכב
3.6.11 ליסבון
יוצאים להכרות ראשונה עם בירת פורטוגל. העיר שרועה על גבעות היורדות בתלילות אל נהר הטז'ו. ב1775 רעדה האדמה ומרבית העיר נהרסה כליל. מרקיש דה פומבל יועצו של המלך ז'ואו הראשון בונה מחדש את העיר הפעם במתכונת עיר אירופאית מתוכננת עם שדרות רחבות ותבנית שתי וערב במקום מבוך הסימטאות שהיה. מתווה השתי וערב אינו מתחשב יתר על המידה בטופוגרפיה וכך יש עליות וירידות תלולות לאורך הרחוב. השלב הראשון הוא קנית כרטיס חופשי לשלושה ימים לתחבורה הציבורית. כרטיס זה מאפשר נסיעה חופשית בכל אמצעי התחבורה הציבורית בעיר. מהמטרו ועד המעליות.
קבלת פנים לתייר בחיסבון
כך מקבלים פני התייר
התחלנו מגני אדוארדו השביעי.מכאן תצפית אל העיר התחתונה אל עבר כיכר מרקיש דה פומבל. יורדים לעיר התחתונה דרך גני אשטופה-פריה. פעם היתה כאן מחצבה. שיקמו אותה לגן טרופי מרשים. נבנתה פרגולה ענקית מקיר אל קיר ותחתיה נשתלו צמחים טרופים בעיקר מברזיל.הגן מרשים מאד ומעלה מחשבות איך ניתן לשקם מחצבות לאחר שנסגרו אם רק רוצים.
גני אשטופה
גני אשטופה פרייה-כך משקמים מחצבה
ירדנו במורד הגן אל עבר כיכר מרקיש דה פומבל ומשם דרך שדרות החירות אל העיר התחתית אל כיכר רוסיו. לא הרחק מהכיכר עולה חשמלית אל אחת התצפיות העירוניות. שעור ראשון בכמה תלולה ליסבון ואיך החשמליות מקלות על החיים בה.עלינו אל תצפית סאו פדרו דה אל קאנטארה שברובע אלטו (הגבוה) . התצפית היא צפונה אל העיר התחתית ורובע אלפמה.. ירדנו חזרה לרוסיו. כאן עמד ארמון המלך עד הרעש. היום זו כיכר הומה משלושה צדדים מוקפת מבנים מונומנטאליים ופתוחה בצד אחד אל הטז'ו ברחוב היורד אל הנהר.
רוסיו
כיכר רוסיו ליסבון
לקחנו את חשמלית מספר 15 מכיכר קומרסיו ליד הנהר אל עבר רובע בלם ואתריו. האתר הראשון מנזר ג'רונימוס הקדוש שנבנה ע"י המלך מנואל הראשון. הבניה מאד מפוארת וביד נדיבה.. מרגע שהחל לבנות כאן זנח את הבניה בבטאליה.
IMG_5733.jpg
מנזר ג'ירונימוס הקדוש
לא דומים תנאי הנזירים הסגפנים מאתמול לאלו השוררים כאן.
IMG_5740.jpg
חצר מנזר ג'ירונימוס
הולכים לאורך הנהר לכיוון מגדל בלם. זהו אחד הסמלים של העיר. מגדל מצודה ששמר על הכניסה לנמל ליסבון. ליד הנהר עומדת מצבת המגלים. הו מונומנט לזכר מגלי הארצות ובוני האימפריה הפורטוגזית. את שורת האישים מוביל אנריקה הנווט ואחריו בין יתר הדמויות וסקו דה גמה (הדרך הימית להודו) מגלן (הקפת כדור הארץ בים) קברל (כיבוש ברזיל) ועוד.בכנסיה שבמנזר ג'ירונימוס הקדוש נח מנוחת עולמים וסקו דה גמה מי שגילה את הנתיב הימי להודו.
אל מגדל בלם לא נכנסנו. השקפנו עליו מדוכן גלידה סמוך. חזרנו לכיכר קומרסיו בכוונה ללכת למטרו בכיכר רוסיו דרך המדרחוב העולה מהנהר.במדרחוב המון דגלים כתומים ואנשים מצטופפים חלקם לבוש בכתום. פורטוגל הולכת לבחירות בקרוב. אחד מהמועמדים לנשיאות המדינה ניכס לעצמו ולאוהדיו את הצבע הכתום. הם מניפים הדגלים ושרים בקול.מחכים למנהיג שיבוא ואז יצעדו כולם לאורך המדרחוב. בינתיים חלק מהאוהדים מתדלקים בבירה בברים שלאורך המסלול.
במדרחוב
לפני הכל -בירה

 יש להקת מעודדות ואוירת קרנבל באויר.
המעודדות
להקת המעודדות
4.6.11 ליסבון
אתמול גילינו שחשמלית מספר 28 עוברת ליד מלוננו. זו החשמלית שכל תייר בליסבון חייב בנסיעה בה. היא דומה לרכבת הרים ומטלטלת את נוסעיה בסימטאות רובע אלפמה. לאורך כל מסלול נסיעתה אין כמעט קטע שטוח. זו גם החשמלית הכי עמוסה בעיר.
חשמלית בסמטאות אלפמה
חשמלית מספר 28 בסימטאות אלפמה

כל חשמלית היא בעלת קרון אחד די ישן. על מזגן לא שמעו אבל החלונות פתוחים לרווחה ובכל חלון מציצה יד ומצלמה. עלינו לכיכר גרסיה שלידה שתי תצפיות מעולות על העיר עד הנהר. קשה לקרוא לטז'ו ליד ליסבון נהר. זו יותר לגונה ענקית היצרת את התנאים המעולים של הנמל הטבעי בליסבון. התחלנו לרדת בסמטאות על עבר כנסית סנט וינסנט והפנתיאון. בכיכר שמאחורי הכנסיה מתקיים פעמיים בשבוע, בשלישי ושבת, שוק פשפשים הידוע בכנוי שוק הגנבים. השוק צבעוני להפליא. רבים מהמוכרים הם מהמהגרים החדשים בעקר מאפריקה. את ליבי משכה גברת באדום. היה קרב סמוי בינינו. היא מתחמקת ואני מנסה לצלמה. בסוף ויתרתי ודחיתי זאת למאוחר יותר.

בשוק הגנבים
שוק הגנבים-הגבירה באדום

ליאורה הסתובבה לבד וקבענו שעת מפגש. בשעה היעודה נפגשים (אני כבר הספקתי לצלם את הגברת באדום מבלי שהרגישה) היא מודיעה לי כי מצאה תכשיט שמוצא חן בעיניה אבל צריך להחליף לו הסגר והמוכרת מוכנה להכין זאת רק למחר. אמרתי לה מיד בואי נקנה ועד שאנו נגמור לטייל בכנסיה ובפנתיאון הכל יהיה מוכן. הולכים לסגור ענין וליאורה מובילה אותי היישר לגבירה באדום. כמובן שגם היא וגם אני פרצנו בצחוק. בקיצור אנחנו טיילנו בכנסיה המדהימה ובפנתיאון הלאומי וכשיצאנו חזרה לשוק הכל היה מוכן.

ירדנו בסימטאות אלפמה הציוריות. באחת הכיכרות יושבת חבורת ילדים חניכי הצופים.המדריכים מאד בוגרים. הצופים לבושים במדים לפי מדרגם .בגיל הבוגר יותר יש צופות המצויידות לכל מאיסוף עשבים ועד קרב מגע.. היה די מגוחך לראות מדריך מאד מבוגר עושה ג'ימאליה עם חניכים בני עשר.
צופות ליסבון
היה נכון גרסת ליסבון
לפתע משכה את העין חנות שהיא סדנת אמן לאזולוז'וס ((azelejos. בכל הסגנונות כולל אריחי איזניק. היתה שיחה מעניינת עם האמנית על עבודתה והטכניקות בה היא משתמשת. ברגע שאמן מגלה שמולו עומד מישהו שגם מבין מה הוא עושה האמן נפתח והביקור אצלו זו חוויה. ירדנו בסמטאות עד הקתדרלה של ליסבון. מבנה הבנוי כמבצר ואכן שימש ככזה בעת צרה.
ברובע אלפמה
ברובע אלאפאמה
ליד הכנסיה החלטנו לחזור למלון.מכיוון שזה בערך אמצע הקו כל החשמליות בכיוון היו מלאות ולא בא לנו לנסוע בעמידה. אז נסענו בכיוון השני עד הסוף כדי ששם נתיישב. לא היינו החכמים היחידים. כמונו חשב גם טיול פנסיונרים מקומי שעשה בדיוק אותו הדבר.. בתחנה הסופית איש אינו יורד עד שנהגת החשמלית הודיעה שקודם כולם יורדים ואז היא תכנס לתחנה הראשונה (מרחק של מטרים ספורים) ושם ניתן יהיה לעלות תוך שכולם מעבירים הכרטיס פעם נוספת בקורא הכרטיסים. האמת שכולם נוסעים בכרטיסים תקופתיים ודרישת הנהגת אפילו לא מזיזה לאיש. הכרטיס התקופתי לתיירים זו שיטה מצויינת.נוסעים ללא חשבון לכל כיוון שרוצים. קיים גם כרטיס ליסבון לתיירים בלבד הוא מאד יקר מאפשר גם נסיעה חופשית בקווי רכבת מסויימים כמו הקו לסינטרה וכן הנחות במוסדות תרבות שלא בטוח מי מנצל זאת. פנסיונרים מעל גיל 65 או צעירים מתחת לגיל 18 ממילא זוכים ל50% הנחה במרבית המוזיאונים.
סמטה באלפמה
סימטה באלאפמה
עלינו לחשמלית לנסוע חזרה . היה נהדר . לפתע ללא כל אזהרה נפתחו ארובות השמים וגשם עז החל. חסינו כ 20 דקות מתחת לגג תחנת החשמלית עד שפסק הגשם. בגלל השפועים התלולים הרחובות הופכים לנהרות זורמים. 5 דקות לאחר שפסק הגשם הכל כבר זרם לנהר
בערב חזרנו לתצפית גלוריה לראות כיצד העיר מדליקה אורותיה. זה לא קרה. עד שהחושך לא יורד לא מדליקים אור. אבל שקיעה נאה היתה.

שקיעה מעל ליסבון

שקיעה מעל ליסבון
ירדנו למדרחוב. המוזיאון לעיצוב בן זמננו היה פתוח לבקור חופשי. זה לא משהו שחייבים אבל מכיוון שכבר היינו לידו נכנסנו .היה מעניין אבל שוב אפשר גם בלי.
5.6.11 ליסבון
יום ראשון הוא היום בו מוזיאוני ליסבון פתוחים חופשית לקהל. בתכנית מוזיאון גולבאנקיאן. אדון גולבאנקיאן או כפי שהיה מכונה מיסטר 5% עשה הונו בעסקי נפט. חתך מכל עיסקה % 5 דמי תיווך. זה הספיק לו כדי לממן את תחביבו העיקרי איסוף אמנות בעיקר של המזרח התיכון ואירופה. האוסף כולל עתיקות מצריות אשוריות רומיות מוסלמיות וציור אירופאי מהרנסנס ואילך.
המוזיאון בנוי בהיגיון. המבקר מועבר ברצף תצוגתי מנושא לנושא. שוטטנו בו בכייף שעתיים בלי להרגיש כיצד חולף הזמן. המבנה עצמו מצוי בגן נאה.
נסענו במטרו לאזור אקספו 98 . זהו מתחם שנבנה כדי לאחסן בו את תערוכת אקספו 1998 האחרונה מסוגה שנערכה במאה ה-20 . לקחו מתחם של בתי חרושת שעבר זמנם ניקו את השטח ונתנו לאדריכלים יד חופשית. התוצאה די נאה. ראשי מגדלי מרכז הקניות וסקו דה גמה נראים כאניות מפליגות.
מגדלי וסקו דה גמה
מגדלי מרכז הקניות וסקו דה גמה
עמודי מסוף הרכבת והאוטובוסים נראים כעמודי הסגרדה פמיליה בברצלונה.
מסוף אוריינטה
מסוף התחבורה הציבורית-אוריינטה
בקרנו באושינאריום של ליסבון הנמצא אף הוא במתחם אקספו 98. זהו מתחם אקווריומים ענקי המרכז אוסף של חיים מכל האוקינוסים. בין היתר יש שני מתחמי עופות משני הקטבים. פאפינים מהקוטב הצפוני ופינגווינים מהקוטב הדרומי. המתחמים בנויים כך שהם מחקים את הסביבה הטבעית. משמשים גם כגרעין רביה לעופות בסכנת הכחדה.
רצינו להספיק גם לגנים הבוטניים. את הנסיעה לשם התחלנו באוטובוס הנוסע לאורך הטז'ו. שלשום כשנסענו למנזר סן ג'ירונימוס היה לי קצת מוזר שאין משהו ציבורי הרץ לאורך הנהר.מסתבר שיש. צריך רק להתעמק במפות שעל התחנות כדי להבין את מפות הקווים.
בסופו של דבר ויתרנו על הגנים לטובת שוטטות נוספת ברחובות ליסבון. עלינו פעם נוספת לתצפית אל קנטרה. הפעם השמש בגבנו והעיר מוארת היטב
מצודת ליסבון
מראה אל מצודת ליסבון מתצפית אל קנטרה

. בסופו של דבר ירדנו לעיר התחתית לאכול ארוחת ערב.לקח זמן למצוא מסעדה פתוחה. הרבה מסעדות סגורות בימי ראשון. אחרי האוכל עוד קצת שוטטות ובזה תם פרק ליסבון בטיול.

שעת ערבית בתצפית אלקנטרה
שעת ערבית בתצפית אל קנטרה
בסיכומו של דבר ליסבון עיר מענינת. משלבת עיר עתיקה עם כרך מודרני ובנויה במחשבה קדימה. טיול רגלי בה מחייב תכנון מוקדם אחרת תופרים הרים וגאיות. התחבורה הציבורית מצויינת והכרטיס התקופתי מקל על החיים. המטרו שימש אותנו כמדריך לעיר. תחנות המטרו היו נקודות עיגון ברורות בניווט העירוני.