מארחים מעניינים באולן בטור
אולן בטור, בירת מונגוליה היא עיר קטנה יחסית בהשוואה לבייג`ינג. ניתן להגיע בעיר כמעט לכל מקום ברגל. את היום פתחתי בביקור בבניין ה- Muesum of natural history שבנוי משלוש קומות בהם ניתנים הסברים על עולם החי והצומח במונגוליה, מידע על מאובנים ועוד. אל תחמיצו את חדר מספר 22. בחדר זה תוכלו לראות דינוזאורים שנמצאו במדבר גובי ובדרום מונגוליה. הדינוזאורים מתנשאים לגובה של 15 מטרים ושוקלים 2-3 טונות. בין כולם תוכלו למצוא שמות כמו pachcephalosaona, ו- flesh eating. המוזיאון פתוח בין השעות 10:00 ל- 16:00. עלות 1700 טוגריק (מחזיקי תעודת סטודנט 1000 טוגריק). צילום במצלמה רגילה כרוך בתשלום בסך 2000 טוגריק וצילום במצלמת וידאו כרוך בתשלום של 3000 טוגריק.
אחר הצהריים הגעתי ל"פארק הילדים", בו מתקיים בכל ערב בשעה 18:00 מופע פולקלור עם כלי נגינה מסורתיים ושירים מונגולים וריקודים. עלות המופע 6000 טוגריק. אל "השוק השחור" תצטרכו לקחת אוטובוס. בשוק זה תמצאו כמעט הכל, אפילו מגפיים והרבה סוגי בדים. אפילו בדי פליס מהם ניתן לתפור מעיל במחיר לא יקר. אך אזהרה- בשוק זה יש כייסים. מקום נוסף לבקר בו בעיר הוא המנזר שבעיני אינו יפה. במנזר פסל של בודהה עומד בצבע זהב. המקום קדוש למונגולים. לא בנימנע שתראו ברחוב ילדים שישנים על האדמה, מקבצים נדבות ומבקשים אוכל או סתם משוטטים בחוסר מעשה.
האישה המבוגרת שאצלה התארחתי שכולם קראו לה בשם ממה תמיד חייכה, באותו בוקר שעזבתי הכינה לי אורז עם חלב, היא זכרה שאני אוהבת מאכל זה. בעודי אוכלת, חזרה ואמרה שקר במערב. "קר" ותנועת ידיה הביעו בכל. הראתי לה את מעילי וגרביי, נעליי אך היא שוב חזרה "קר" ו"לא מספיק". הח`ברה כבר צפרו במכונית ואני קיבלתי חיבוק חזק לדרך. חמישה בחורים במכונית, נהג ומתורגמן, אנשים שלא הכרתי בחיי יוצאים למסע שימשך מספר ימים עד ל- Moron ושם אמשיך לבדי למערב מונגוליה. פול שדיבר את השפה המונגולית התעקש לדבר עם Togsjai הנהג. הבעת פניו של הנהג אמרה הכל, הוא לא הבין, ו-Bat המתורגמן תירגם את דברי פול. בלילה הראשון התארחנו במלון גרים. הכל היה מכוסה בשלג והיה קר. למחרת היום ביקרנו במנזר גדול ואח"כ המשכנו בדרכנו.
לקראת ערב הגענו לעירה קטנה וחיפשנו מקום ללון. Togs הסתובב בעיירה במכונית. הוא עצר ליד איש רחב מימדים והחל לנהל עימו שיחה. האיש נכנס למכונית שאח"כ נעצרה סמוך לביתו של האיש. למרות שמשפחתו לא ציפתה לקבל אורחים בשעת לילה מאוחרת היא לא התרגשה במיוחד. בסלון הבית הושיבו אותנו וכיבדו אותנו בסוכריות ובתה. האיש רחב המימדים הראה לי מיטה וסימן שאשן בה. הוא ביקש לדעת מהיכן אורחיו ושמח לשמוע שאנו ממדינות שונות.
בסלון הבית על מדפים קטנים היו מונחים גביעים וגזרי עיתון. תמונתו של מארחינו הביטה מחייכת כשמדליה תלויה על חזהו. הבטתי בתמונה מחייכת ואותו איש חייך אלי בחזרה. בעזרתו של Bat, המתורגמן, הבנו כי מארחנו היה אלוף בהאבקות וכיום הוא מורה בעיירה הקטנה. Tugsuv, שמו של האיש, הראה את שאר גזרי העיתונים שהיו תלויים ברחבי הבית, ודברי יקרי ערך רגשיים שקיבל מהוריו. אחרי ארוחת הערב שפול בישל, המארח שלנו הלביש את ג`ייקוב בלבוש מסורתי ואותי בבגדי אישה מונגולית. הוא לימד אותנו את יסודות ההאבקות אבל נראה שלא עברנו בהצלחה את השיעור הראשון....אח"כ הבנים החלו לשתות וודקה. מארחנו הפציר בהם לשתות והעביר סיר עם בשר סוס. Togs החל לשיר וכאן התברר שנהגנו יודע לשיר. מארחנו הצטרף לשירה, ג`ייקוב פרט על הגיטרה, אישתו וביתו של המארח ישבו בשקט. ככה העברנו את הזמן עד שעה מאוחרת.
בית פשוט, אנשים פשוטים וחמים שלא ציפו לאורחים ולפתע שרים ושותים עד שעה מאוחרת כשחיוך רחב על פניהם, וכלל לא מוטרדים מהקבוצה הגדולה שהגיעה לביקור. בבוקר כרגיל קמנו מאוחר. מארחנ ביקש להצטלם למזכרת ואח"כ נפרדנו לשלום.יצאנו לדרך. Togs הנהג הטיב לדעת את הדרך. הדרכים במונגוליה לא מסומנות. Tog לקח אותנו לאגמים יפים, כשברקע ניבטים אלינו הרים מושלגים. אנו נוסעים בתוך סופת שלגים. מונגולים מהלכים בשלג הכבד לאורך הדרך. יאקים וסוסים נמוכי קומה חולפים על פנינו.
מצצרלג למורון
בעיר Tsetserleg , עיר מוזרה, נפרדנו מג`רמי ומייקל שחזרו לעיר הבירה. ולמה מוזרה? משום שלנו במלון קטן ובעלת המון "אירגנה" בחורות לבחורים, ודיסקו קטן. הבחורים נכנסו לחדר הבנות לאחר שבעלת המלון הכניסה אותם ונשארה בחוץ. הבחורים יצאו אחרי שתי דקות. אח"כ טענו נגדם שהם לא שילמו על הבירה, למרות שהם כן שילמו. פול יצא מדעתו, צעק כמו ילד קטן. מקום מוזר לחלוטין וגם היה בו קר. למחרת בבוקר ג`רמי ומייקל עזבו ואני המשכתי עם אנדרו, ג`ייקוב ופול ל- Moron.
הדרכים במונגוליה יפות. ישנם מרחבים גדולים, והנופים מדהימים. ציפורי טרף שנבהלו מרעש המכונית התעופפו להם השמיימה.
בגלל המרחקים הגדולים לא הגענו למחרת היום ל-Moron. כאן כבר החלו סימני מחלתי אך לא ייחסתי לכך כל חשיבות. מארחני אמר שהטמפרטורה היא מינוס 15 מעלות ושבמערב המדינה יהיה אפילו קר יותר. בעוד שחבריי היו עסוקים בהכנת ארוחת הערב, אני שכבתי במיטה שהציעו מארחיי בלי כל תאבון, משתעלת ללא הפסק ונחושה להגיע למערב, הרי מחר נגיע ל- Moron, אפרד מחבריי ואמשיך לבדי בטרמפים.כשהגענו סוף סוף לעיר, נפרדתי מחבריי לשלום שהמשיכו ל- Hovsgol. נכנסתי לחדר באחד מבתי המלון ויאצתי ממנו רק פעם אחת כדי לקנות בקבוק שתיה. ככה יומיים רצופים שהיתי בחדרי לא ידעתי אם זה יום או לילה. עכשיו כבר היה ברור שלא אמשיך למערב עם חום גבוה ושיעול חזק. חבריי, אנדרו וג`יק חזרו מאגם חובסגול וסיפרו שהיה קר. למרות זאת חשבנו שכדאי לנסוע לאגם אבל נהגנו סירב לקחת אותנו בטענה שמסוכן.
נותרנו בעיר כמה ימים וכשהתכוונו לעזוב גילינו כי המכונית התקלקלה. אנשים טובים הגיעו לעזור. ניצלתי את הזמן לרכב על סוס מונגולי, סוס נמוך, אם נשווה אותו לסוסים שבקירגיסטן. כעבור מספר ימים, לאחר שהמכונית תוקנה חזרנו לאולן בטור. שכבתי במיטה עוד שבועיים ימים. נאסן בעלת הגסט האוס הזמינה לי רופא שבדק אותי ואמר "הכל בסדר", לשמחתי שני בחורים שהיו איתו בחדר קנו לי ולהם גבינה ומיץ תפוזים והכינו ארוחת ערב ובוקר. דניס ופאול שאני חבה להם תודה. לא רציתי ככה לסיים את טיולי במונגוליה, ולכן כשהרגשתי יותר טוב יצאתי לסייר במצפה הכוכבים עם עוד מטיילים. מצפה הכוכבים נמצא כארבעים דקות מהבירה אולן בטור. Beyer הסביר לנו על הכוכבים ואח"כ צפינו בטלפסקופ בכוכבים יופיטר, סטורן (מרשים ביותר), כוכב נולד, גלקסיות וכוכב שמזמן כבר לא קיים. גשם של מטאורים נראה בשמים והכוכבים נראו בבירור מדהים. התפיסה של מיליוני השנים של הכוכבים היתה קשה להבנה ויופי המאורות השאיר את כולנו פעורי פה.
אחרי כמה ימים חזרתי שוב לסין, בידיעה שעוד אשוב לבקר במונגוליה, אבל הפעם בקיץ.
