טיפים לטיול ג'יפים במונגוליה
על מנת לקיים טיול ג`יפים במונגוליה דרוש ידע נרחב במכונאות רכב וכישורי נווט. הטיול מתאים לכל מי שמונגוליה מעניינת אותו.
לרשות המטייל שלוש אופציות להגשים את המשימה-
- אופציה ראשונה: לשכור ג`יפ לנהיגה עצמית דרך סוכנות Mongolian-way, היחידה שמשכירה ג`יפים לנהיגה עצמית.
- אופציה שניה: לקנות ג`יפ
- אופציה שלישית: לצאת לטיול ג`יפים עם נהג, הפתרון האידיאלי למי שלא בטוח ביכולות הנווט או שחושש שלא ידע להתמודד עם תיקון הג`יפ בעצמו בשעת צרה. מספר האנשים הנכנסים בג`יפ הוא 5 כולל נהג, לואן (4X4) עד 10אנשים. השכרה לנהיגה עצמית- 75$ ליום.
אם בחרתם באחת משתי האופציות הראשונות,כדאי שתדעו שמפות דרכים ניתן לרכוש באולן בטר, בירת מונגוליה.
ציוד-
הציוד הדרוש הינו הציוד הסטנדרטי לכל מטייל למונגוליה, דהיינו ציוד קמפינג ברמה גבוהה. בנוסף יש להצטייד בכלי תיקון איכותיים ואת חלקם כדאי להביא מהבית- מפתחות שבדיים בגדלים שונים ופלייר פטנט (ג`בקה). את שאר הכלים אפשר לרכוש במונגוליה ואת חלקם תקבלו עם הרכב. טלפון לוויני יהיה יותר מבונוס, וכננת הכרח. אין לצאת לדרך ללא GPS!
תיקונים-
את מרבית התיקונים הקלים תעשו בעצמכם ורצוי להשתדל ולהמנע מלתת למונגולים לנסות ולעזור לכם. למרות הניסיון הרב שלהם, חוסר הידע שלהם עלול לגרום לתקלות שיתגלו בהמשך הדרך. אם תתגלנה תקלות יותר גדולות שידרשו התערבות "כירורגית", רצוי לנסות ולהגיע לערים היותר גדולות לצורך תיקונן. שם סביר שתמצאו בעלי מלאכה מקצועיים יותר וציוד ברמה יותר גבוהה. במקרה חירום ניתן לנסות ולקנות מרכב חולף את החלפים הדרושים, (אני פעם קניתי מנוע מרכב שחלף לידי).
ציוד אישי-
בנוסף לציוד קמפינג ברמה גבוהה שהוזכר לעיל יש להצטייד ב:
1. בגדים קלים, אך גם במשהו ארוך לערבים הקרירים (בהערכה שמדובר על הקיץ כמובן) אך לא יותר מפליס בינוני.
2. מזון ושתייה בסיסיים (בשר, אורז, לחם, אטריות, שימורים) ניתן למצוא לכל אורך הדרך, אך אם רוצים מוצרים יותר מגוונים או איכותיים, כדאי לקנות בבירה.
אישורים וביטוח-
במונגוליה כל רכב חייב בביטוח חובה אשר מקביל פחות או יותר לזה הישראלי. ניתן גם לרכוש ביטוח צד שלישי. מחירי הביטוח נמוכים ושווים לכל נפש. רצוי לזכור כי הביטוח הזול מכסה גם הוצאות רפואיות נמוכות ולכן מומלץ בחום להצטייד בביטוח חו"ל המכסה ספורט אתגרי ופינוי בהטסה.
וכמעט אל הדרך....
מונגוליה הינה ארץ עצומה בגודלה עם מגוון של מראות, נופים ואנשים. קצרה היריעה כדי לנסות ולתאר את כל המראות, המקומות והריחות, רק אציין שאל כל אלה ניתן להגיע רכובים על ג`יפ. במונגוליה 400 ק"מ של אספלט סלול ואל כל שאר המקומות מגיעים שבילי עפר הפזורים לאורכה ורוחבה של המדינה. יש להגביל את המסלול למרחקים של עד 250 ק"מ ביום במקסימום. יום נהיגה איטי וטוב לא יעלה על 150 ק"מ. כמובן שלמסע בשני ג`יפים יש יתרון עצום, כאשר כל ג`יפ יכול לתמוך בשני, לגרור אותו, או להביא עבורו חלפים ממקום היישוב הקרוב.
היתרון בטיול בקבוצה יהיה בראש ובראשונה בעלויות, על פי המשוואה הידועה היטב לכל תרמילאי באשר הוא- סך ההוצאות חלקי מספר המשתתפים. עונת השנה הקלאסית תהיה בין תחילת מאי לסוף ספטמבר, אך טיול ג`יפים בחורף המונגולי היא חוויה שתשאר עימכם עד יומכם האחרון. לא משנה באיזו עונה תבחרו בסופו של דבר לצאת למסע, זכרו כי בד"כ ישנים במקום בו עוצרים את הג`יפ, באוהל. בחורף - קר!
סיפור מסלול
אחד המסלולים המרתקים שמונגוליה יכולה להציע הינו טיול היוצא אל מדבר גובי ועולה צפונה דרך מרכז המדינה אל ימת חופסגול המצויה ברצועה הסיבירית. להלן מובא סיפור המסע בפירוט.
באולן בטר, בירת מונגוליה הצטיידנו בג`יפ רוסי מתוצרת UAZ. לאחר שסיימנו להצטייד בכל הציוד הנדרש, רכשנו את כל כלי העבודה, עידכנו את הGPS, ורכשנו מזון בכמות שתספיק למחנה אימונים של קבוצת NBA. שמנו פעמינו דרומה, להטביע את טביעת צמיגינו במדבר הגובי. התחנה הראשונה שלנו היתה Baga Gazarin Chuluu, הר טרשים יפהפה בפאתיו הצפוניים של המדבר. נסיעה של 6 שעות על ה- desert highway, דרך עפר כבושה היטב שהביאה אותנו אל יעדנו.
טיילנו בין תצורות הסלעים המרהיבות והכתובות העתיקות שחרטו נזירים טיבטיים שברחו מפני המנצ`ורים אל עבר הגובי. עצרנו ללילה בלב עתיקות המנזר העתיק החבוי בעמק בינות צמרות עצים. חשבנו שאלו הם העצים האחרונים שנוכל לחנות לידם במשך הימים הבאים במדבר, אך המציאות עולה על כל דמיון. בוקר, רוח מדברית חמימה דופקת בחלונות. "שיר אהבה בדואי" צווח ברמקולים ונופי המדבר, ערבות צחיחות לכל כיוון אליו תביט, good morning Gobi desert!!!. לפנינו יום נסיעה של 11 שעות, שהפך לכמעט 14 עם כל הקפה... הגענו עם שקיעה לשער הכניסה לשמורת הטבע "גורבאן סאיחאן" רצוצים מעט הקמנו את האוהלים, ארוחת ערב קצרה ו... לשק"ש.
השכמה. קפה על המדורה, מעט בוב דילן כדי להבטיח שהיום יהיה טוב ויציאה למסלול רגלי קצר אל קניון יולין אם, קניון קפוא בדרום מדבר גובי, מ-ט-ו-ר-ף. תוך כדי הליכה ראינו עדר של עיזי בר רועות במדרונות ההרים. חזרנו אחר הצהריים לאתר הלינה שלנו, וכשיזהר אשדות שר לנו "שקיעה על המדבר" ביצענו נחיתה רכה על המזרונים שלנו.
נסיעה של 5 שעות הביאה אותנו אל חונגורין אילס, דיונת החולות המזמרים. 180 ק"מ של חול!!! זה יותר מהמרחק בין חיפה לירושלים! החנינו לרגלי הדיונה וטיפסנו 320 מ` מפרכים לפיסגה. המראה הנשקף משם היה כל כך מדהים שהסיבה היחידה בגללה ירדנו משם היתה הרעב שהכריע אותנו. בדיוק כשעמדנו להתחיל לבשל, עבר לידנו מקומי רכוב על גמל. לאחר מנה הגונה של וודקה הזמין אותנו ואנצ`יק לבלות את הלילה בחיק משפחתו. חסכנו את הכנת ארוחת הערב, והתענגנו על מגוון האוכל המקומי שהכינה אשתו שאת שמה לא הצלחנו לקלוט.
ביום הבא התחלנו את היציאה מהגובי. את הלילה ישנו באוהלים מחוץ ל"גוצ`ין אוס".היום הבא עבר עלינו בין גושי בזלת ענקיים בדרך אל "אולאן חורחרה" המפל האדום. נשרים חגים במרום, נהר האורחון זורם לידנו, מה, מה עוד אפשר לבקש??? אחר הצהריים עצרנו את הג`יפ שזכה לשם "ג`ואנה" סמוך למפל. קפה, ארוחת צהריים ושלווה סטואית, איזה יום מקסים. מה עובר לכם בראש כשאומרים לכם מונגוליה? לי ג`ינגז חאן עושה את זה, מה לעשות. לאחר נסיעה מטריפה של 4 שעות לאורך הנהר, הגענו אל חארחורין, בירת האימפריה של האמור לעיל. סיירנו בחורבות העיר העתיקה ובשוק המקומי המעניין. את אוהלינו נטינו לצידו של הנהר, ממנו "שלפנו" כמה דגים שעברו לשחות מעל המדורה שלנו.
היעד הבא שלנו היה הר הגעש "חורגו" הנח לצידו של האגם הוולקני "טרחין צאגאן נור". הנסיעה עברה על "כביש המילניום" פרוייקט גרנדיוזי האמור לחבר את מזרח ומערב מונגוליה. כפי שמרמז שמו, סביר שהפרויקט יסתיים בשלהי האלף הבא... אך הדרך הסלולה הממתינה לציפוי אספלט (בהצלחה...) הינה נוחה ומהירה וכל שהיא מצריכה זו מערכת סטריאו טובה ברכב. הגענו מעט לפני חשיכה, והבערנו מדורה לרגלי הר הגעש.
את יום המחרת בילינו על גב סוסים ששכרנו ממשפחה מקומית. עלינו אל פסגת הר הגעש וממנה גלשנו אל אזור של פעילות וולקנית בינות עצי לגש עד לגדת האגם. המשכנו צפונה בדרך הררית מדהימה עם פריחות משגעות מכל עבר, דרך אשר מחייבת עצירות קפה תכופות במיוחד. לאור התפאורה המקיפה מכל עבר, נשלף אחר כבוד הדיסק שרכשנו באולאן באטאר, מוסיקה מונגולית מסורתית. זה היה הקש ששבר את גב הגמל! נמרחנו על סלעים והתחרדנו לחלוטין בשמש, גם גשם רדיואקטיבי לא היה מזיז אותנו משם. אחר הצהריים הזדחלנו חזרה לרכבים וחזינו בשמש נעלמת מעבר לאגם "זון", כמה יופי היה...את היום הבא העברנו ב"גר", אוהל הלבד המסורתי, של משפחת נוודים על גדת אגם "ארחיל". התארחנו לארוחת צהריים ויצאנו לטיול רגלי לאורך האגם עד לאתר קבורה עתיק עם אבנים עליהן חרוטות דמויות איילים. את הלילה בילינו בחברת המשפחה.
היום הבא הביא אותנו אל שיאו של הטיול- ימת חופסגול המרהיבה. את הפרטים ה"טכניים" תוכלו לקרוא במקומות אחרים באתר, אבל זה מה שראינו- אגם של מים מתוקים, כחול כחול ורק שקט מסביב. לא התאפקנו, ובלבוש חוה אימנו זינקנו אל מימי האגם. התמקמנו על גדת האגם, אחד ממקורות המים המתוקים הגדולים בעולם, הדלקנו מדורה קטנה (זו שמורת טבע) ושתקנו לשעות הבאות. את היומיים הבאים העברנו בחיפוש בג`יפ, ברגל ועל גב סוסים אחר משפחת מגדלי איילי צפון. בני שבט קטן זה נודדים בעקבות אייליהם מדי שבועיים ואיתורם הינה משימה קשה, אך מהנה.
בשלב זה הסתיים טיולנו, חלקנו היו חייבים להמשיך במסעם לסין, בעוד האחרים המשיכו עם הג`יפ לאזורים אחרים של מונגוליה, אל עבר מראות, ריחות ומפגשים חדשים..
גם לזה כדאי להתכונן...
