סין - טיול עצמאי בחבל ש'ינג'יאנג, שבגבול קירגיסטן

אומרים שקשה לטייל בסין לבד, בשל התנאים הלא קלים ואי ידיעת השפה האנגלית. לפניכם ההוכחה שאפשר לעשות טיול תרמילאי בסין ואפילו בגיל מבוגר. הטיול בחבל ש'ינג'יאנג בצפון מערב סין אמנם כרוך בנסיעות ארוכות, אך בצידן תזכו בעזרה ללא גבול של מקומיים, שגם עם אנגלית דלה יסייעו לכם ברצון להגיע למקום חפצכם.
דוד נחמוני
|
מפה
תמונה ראשית עבור: סין - טיול עצמאי בחבל ש'ינג'יאנג, שבגבול קירגיסטן
© Depositphoto

הגעה למחוז ש'ינג'יאנג (Xinjiang)

לחלקו הראשון של המסלול לחצו כאן

מפת הפרובינציות של סין: www.maps-of-china.net/province_map.html

יום ה', 11/6/2009 - אחרי נסיעה של כמה שעות שהחלה בעיר אוֹש, הגענו בסביבות השעה 05:00 לכפר Sary-Tash. לא ראינו הרבה ממנו, פרט לבוץ ומראה די עלוב. המשכנו לנסוע, הדרך הייתה בוצית וקפיצית והתחלנו לראות, לא הרחק מאיתנו, הרים מושלגים. כעבור כשעה, האוטובוס שקע בבוץ ואחרי כשעה וחצי, לאחר שנחלצנו בעזרת משאיות גדולות, המשכנו לנסוע. הגענו למעבר Irkeshtam, ששוכן בגובה 4000 מטרים. היה שלג בכל מקום, כולל בצידי הדרך. הנסיעה היתה די מפחידה עם אפשרות החלקה כל רגע, אבל הנוף היה מדהים. כמו כן, ראינו עדרים של יאקים ואוהלי מקומיים. לאחר זמן מה, התחלנו לרדת מהפס והגענו לביקורת הגבולות והמכס הקירגיזיים. במסגרת התהליך, שלקח כשעה, היו שתי עצירות. הנהג לקח את הדרכונים של כולם ו-500 סום מכול קירגיזי. בגבול הסיני עצרו את האוטובוס, התבקשנו לרדת עם כל החבילות וחיילים חיפוש בציוד שלנו ובאוטובוס. לאחר מכן, נסענו לכיוון המכס וביקורת הגבולות. חיכינו כשעה וחצי עד שיסיימו את הפסקת הצהרים וכשהם חזרו, קבלנו טפסים למלא והעברנו את הכבודה במכונת שיקוף.

בשעה 18:00 התחלנו לנסוע בדרך יפה ומוקפת הרים מושלגים. בדרך עברנו ביקורת דרכונים נוספת. אחרי הפסקה קצרה לאוכל המשכנו לנסוע. עד השעה 22:30 יש אור יום מאחר והסינים לא עושים שעון אזורי כמו בארה"ב וכל המדינה היא על פי שעון בייג'ינג. בסביבות השעה 22:00 הגענו לקאשגאר. לקחתי מונית, הראיתי לו את הכתובת של המלון שהזמנתי באינטרנט מהארץ ולאחר כעשר דקות הגענו. החדר היה גדול וכלל שירותים ומקלחת עם מגבות וסבונים. עלות החדר - 268 יואן ללילה, כ-42$. המלון ממוקם מצוין, ליד מסעדות, סופר, Bank of China ואינטרנט קפה.

שם המלון: Yambu Hotel Kashgar

  • כתובת: North Xiyu Squer, Kashgar
  • טלפןו: +86-998-2588888, 86+998-2588880
  • פקס:   86998-2588882
  • מייל: chenx iaoyingks@ 126.com.cn
     

נעזרתי בסוכנות הנסיעות במלון. מוסה ועבדול, הבעלים, עושים עבודה טובה ובהחלט עוזרים Abdul's Travel Info Center - Seman Yambo Hotel and Seman Loby :

לוח זמנים - מסתבר שיש במחוז שני לוחות זמנים - האחד זמן בייג'ינג (הפרש של חמש שעות מהארץ) וזמן מקומי (הפרש של שלוש שעות מהארץ). במקומות רשמיים כמו בנקים, בתי מלון ומשרדי ממשל, ההתייחסות היא לזמן בייג'ינג ואילו ביתר המקומות, לזמן המקומי. זה יכול לבלבל, למשל  כששואלים במלון מאיזה שעה יש ארוחת בוקר התשובה היא בין 08:00 ל-10:00, אבל למעשה בזמן מקומי זה בין השעות 06:00 ל-08:00.

המלצות שלי לגבי המעבר לסין: לא לעשות את הדרך המתישה באוטובוס, אלא ברכב פרטי באמצעות Talent, כך שאפשר יהיה גם לצלם וגם לחסוך זמן במעבר.

יום ו', 12/6/2009 - אחרי ארוחת בוקר הלכתי ל- Bank of China הקרוב כדי לפרוט המחאות נוסעים. שם אמרו לי שאפשר להחליף רק בבנק המרכזי. חזרתי למלון וביקשתי שיכתבו לי בסינית את הכתובת של הבנק המרכזי עבור נהג מונית. פקידת הקבלה, ששמה Chem Lan, עימה דברתי אתמול, סיימה משמרת לילה והציעה ללכת איתי לבנק, שנמצא במרחק קילומטר מהמלון. אחרי שחזרנו למלון הודיתי לה והיא ענתה שזה תפקידה לעזור לתיירים. במלון בקשתי מסוכן הנסיעות שיקנה לי למחר כרטיס אוטובוס לעיירה טאשקורגאן, שנמצאת בכביש קאראקוראם (Karakoram), וכן שיזמין לי שם מלון. מצאתי מקום לטלפן לארץ וכן מקום של אינטרנט קפה (עלות - 2 יואן לשעה). לפני שהתחלתי, הייתי צריך למסור את פרטי הדרכון שלי. אכלתי ארוחת ערב במסעדה בשם Alton Orda. המסעדה מעוצבת מאד יפה מעט יקרה, אבל כדאי לאכול בה. טלפון: 2583555/2581555

מפת מחוז שינג'יאנג: http://www.maps-of-china.com/xinjiang-s-ow.shtml

לתחילת הכתבה

יוצאים לדרך לכיוון קאראקוראם  

שבת, 13/6/2009 - בבוקר, סוכן הנסיעות לקח אותי למונית כדי לנסוע לטאשקורגאן (עלות - 90 יואן הלוך וחזור, עם נוסעים נוספים). ב- 08:00 יצאנו מהעיר. בדרך עברנו ביקורת דרכונים והכביש התחיל לטפס, למעשה, עלינו על כביש קאראקוראם המוביל לפקיסטן. נסענו באזור יפה, מסביב הרים מושלגים, ובדרך מקומיים עם הצאן, הבקר היאקים ואוהלי המגורים שלהם. לאחר כשלוש שעות הגענו לאגם קאראקול. עצרנו בתצפית וצילמנו. מהאגם נסענו עוד כשעה עד שהגענו לעיירה טאשקורגאן. נכנסתי למלון פאמיר (עלות - 120 יואן ללילה), החדר היה בהחלט סביר. שילמתי לנהג וקבענו שלמחרת הוא יבוא לאסוף אותי חזרה לקאשגאר. המקום נמצא בגובה של 3600 מטרים ודי קר. המעברים בין החום של קאשגאר לכאן מאד קיצוניים. כדי להתקלח צריך לחכות כחצי שעה עד שיגיעו מים חמים. בעיירה יש המון חנויות, מספר מסעדות ומספר מלונות. יש בניין די גדול, שבו מתקיימות הופעות פולקלור של המקומיים. אכלתי ארוחת ערב במסעדת המלון. יש להם תפריט גם באנגלית ומבחר די גדול.

יום א', 14/6/2009 - בבוקר לא היו מים חמים, מסתבר שיש להם רק בערב. לאכזבתי, הנהג לא הגיע. צלצלתי מהמלון לסוכנות שארגנה לי את הנסיעה. נאמר לי שהנהג חזר באותו יום לקאשגאר, שהיום הוא יוצא בבוקר לטאשקורגאן ושהוא סידר לי נהג אחר שיאסוף אותי הבוקר, אבל הוא לא הגיע. זה היה סתם שקר. המסקנה - לא הייתי צריך לשלם לנהג עבור הנסיעה לכאן, אלא לשלם הכול לאחר שהוא מחזיר אותי.

בקבלה אמרו לי שארגנו הסעה לקאשגאר ובקשו 500 יואן. כמובן שסירבתי. הבנות בקבלה היו מאד לא אדיבות, הן לא יודעות אנגלית ואפילו לא משתדלות לעזור. צלצלתי שוב לסוכנות אבל שם לא הצליחו ליצור קשר עם הנהג. בינתיים, הפקידה הלא נחמדה במלון אמרה שיש נהג שנוסע ורוצה 150 יואן (לדעתי, אלה  היו קומבינות כדי לסחוט ממני כסף). הסוכן אמר לי להתמקח. ירדתי ל-120 יואן ופקידת הקבלה בקשה מיד את הכסף, הסכמתי ושילמתי לה ולנהג 120 יואן. זה היה טנדר עם קבינה כפולה והיו איתנו עוד שלושה מקומיים. הגענו למלון כעבור ארבע שעות והתחלתי בהכנות לנסיעה לחוטאן. הסתבר שהנסיעה באוטובוס ביום יכולה לקחת בין 10 ל-12 שעות ולשכור נהג ומונית עולה כ-700 יואן. החלטתי לנסוע באוטובוס שינה בלילה ונתתי לסוכן הנסיעות 100 יואן כדי שיקנה לי כרטיס. 

יום ב', 15/6/2009 - בקבלה פגשתי את פקידת הקבלה Chem Lan ונפרדתי ממנה בחום. הבחור הצעיר מחברת הנסיעות קנה לי כרטיס במיטה תחתונה לאוטובוס Slipper לחוטאן, שיוצא בשעה 20:00. עלות הכרטיס כולל עמלה - 87 יואן. כמו כן, הוא הזמין לי מקום במלון Mushitage בחוטאן. עלות - 180 יואן. הוא ביקש גם 50 יואן עבור עצמו מאחר והוא התאמץ רבות. הסכמתי, אבל אמרתי לו שעבור הפשלה של ההסעה לטאשקורגאן אני מוריד לו 10 יואן, לא כעונש אלא כדי שילמד (הבחור הצעיר הוא סה"כ בהרצה אצל דוֹדו). נסענו במונית לתחנת האוטובוסים ואז התברר שהכרטיס שהוא קנה לי הוא לדרגש עליון, למרות שבקשתי דרגש תחתון. מאד כעסתי ולאחר מאמצים הוא הצליח להחליף לי מקום לאוטובוס עם מושבים, שיצא באותה שעה לחוטאן. המקום היה בסדר מאחר והיה לי מקום לרגלים. כמו כן, הוא ביקש מעוזר הנהג שכאשר נגיע, יזמין לי מונית למלון. על הפשלה השנייה הורדתי לו עוד 10 יואן. 

יום ג', 16/6/2009 - לידי באוטובוס ישבה בחורה אויגורית שדיברה אנגלית. הסתבר, שהיא סטודנטית בקולג', שלומדת בקאשגאר והיא ועוד מספר חברות נוסעות לחוטאן כדי להיבחן במקום מגוריהם. הנסיעה הייתה קופצנית והגענו ליעד אחרי תשע שעות וחצי. עוזר הנהג חיבר אותי עם מונית שלקחה אותי למלון. נכנסתי לחדר ולאחר מנוחה קלה נגשתי לדלפק סוכנות הנסיעות אשר במלון, קניתי כרטיס טיסה למחר לאורומצ'י (Orumqi) ב- 1000 יואן  והזמנתי מלון לשני לילות. במלון לא יודעים אנגלית ויש בעיות תקשורת די קשות. אין כאן תיירים זרים אבל הם מאד אדיבים ואיכשהו מסתדרים. לאחר מכן הסתובבתי בעיר, הגעתי לכיכר שמתחתיה מעברים הפונים לכול הצדדים ובהם המון חנויות. ליד הכיכר יש שוק מקורה די גדול. בדרך נכנסתי למסעדה מרשת Alton Orda, בה אכלתי בקאשגאר. אכלתי לשובע  ב-20 יואן ארוחה, הכוללת קולה, צלחת אטריות עם בשר לבן ושני שיפודים. במלון יש מסעדה, אבל התפריט בשפת המקום ואין ציורים של המאכלים.

פרטי המלון: Mushitage

  • כתובת: no.11 east Beijing road Hotan Xingjian
  • טלפון: 0903-2022666, 2027777, 2026610, 2026633

לתחילת הכתבה 

טיסה לאורומצ'י

יום ד',  17/6/2009 -  בעל חברת הנסיעות שבמלון ובעלת המלון הציעו לי הסעה חינם לשדה התעופה וכמו כן הם הזמינו אותי לצהריים במסעדה מקומית. משך הנסיעה מהעיר לשדה הוא כ-20 דקות. הטיסה ארכה שעה וחצי וביציאה מהשדה הזמנתי מונית למלון. ביקשו 100 יואן והתפשרתי על 80 יואן. הסתבר שגם זה היה יותר מדי. הגעתי למלון אחרי נסיעה של 50 דקות. בקבלה פגשתי את טינה, הבחורה שהזמנתי דרכה את החדר, היא היחידה שם שמדברת אנגלית. רציתי לשלם באשראי, אבל מכיוון שהם מקבלים רק אשראי סיני, שילמתי 1000 יואן במזומן פיקדון, אותם אקבל בחזרה כאשר אעזוב את המלון. המחיר עבור החדר ללילה - 268 יואן.  במלון יש גם סוכנות נסיעות. הלכתי אליהם עם טינה והזמנתי מקום בטיול מאורגן של סינים לאגם Tian –Chi בעלות של 150 יואן, כולל צהריים. כמו כן, הזמינו לי דרכם מלון בטורפאן בעלות של 160 יואן ללילה.  טינה מאד עוזרת. יש להם במלון מסעדה בופה עם מבחר גדול, בעיקר של מאכלים מקומיים. המחיר לארוחת ערב - 58 יואן. חשוב באזור זה שיהיה גם שיחון בשפת המיעוטים, האויגורים, מאחר וחלק גדול של התושבים אינו מבין סינית מנדרינית.

פרטי המלון: Tianshan Virtuous country Hotel

  • כתובת: No.51 Xinhua South Road, Urumqi
  • טלפון: 86-4008106868, 0991-8528888
  • הטלפון של טינה: 13565810995
  • פקס: 0991-8550111

יום ה', 18/6/2009 - אחרי ארוחת בוקר, סוכנת הנסיעות העלתה אותי על מונית אשר הביאה אותי למיניבוס, שלקח את הקבוצה לאגם Chi Tian. הקבוצה מנתה כ- 18 איש, כולם סינים, ומדריכה שמדברת רק סינית. אספנו עוד מספר אנשים בדרך ויצאנו לדרך. לאחר כשעה ירדנו מהכביש הראשי, פנינו ימינה ונסענו לאורך חורשה, נהר, יורטות ומקומות לקמפינג. לאחר 15 דקות עצרנו במקום בו אפשר לקנות צמחי מרפא סיניים. כעבור שעתיים מהיציאה הגענו לחנייה של הפארק וכל אחד שילם 55 יואן עבור דמי כניסה ונסיעה אחת ברכבל. המקום עצמו יפה. עלינו על מיניבוס שעושה הסעות עד למרחק של כ-700 מטרים מהאגם. נוסעים כ-4 ק"מ בעליה צרה עד שמגיעים למקום בו יורדים, וממנו יש שביל מסודר בעליה מתונה לאגם. היכן שיורדים מהמיניבוס יש הרבה מסעדות ובזאר קטן, אכלנו ארוחת צהריים, שהיתה במסגרת הטיול. לאחר מכן עלינו על השביל וצעדנו כעשר דקות עד לאגם במסלול לא קשה. האגם מאד יפה, כחול ומעליו יערות של עצי מחט ורכסים מושלגים. יש כאן שירותים יחסית נקיים וכן במה שעליה מתקיימות הופעות של מקומיים. מכאן יש עליה של 300 מטרים במדרגות למנזר, בוגרי מנזרים יכולים לוותר. ירדנו לשפת האגם וצילמנו שוב. בינתיים, נוצר קשר יותר טוב עם הקבוצה ופטפטתי, בעיקר עם הצעירים. לאחר מכן, ירדנו ברכבל לחניה וחזרנו לאורומצ'י. בעיר התעכבנו במרכז גדול של מתנות וכשחזרתי למלון פגשתי את טינה. היא כבר כתבה לי פתק למחר בסינית ובו הסבר לנהג המונית, שיגיע לתחנת האוטובוסים לטורפאן ולקופאי, שימכור לי כרטיס לטורפאן. 

יום ו', 19/6/2009 - אחרי ארוחת הבוקר הלכתי ל- Bank of China הקרוב למלון כדי להחליף המחאות נוסעים. שם הסתבר לי שמחליפים רק בבנק המרכזי. קבלתי כתובת בסינית, אבל נהג המונית היה אויגורי ולא ידע סינית, ואדם ברחוב הסביר לו לאן לנסוע. כשחזרתי למלון נפרדתי מטינה, הודיתי לה על הטיפול והיחס ולקחתי מונית בעזרת הכתובת שהכינה עבורי בסינית לתחנת האוטובוסים לטורפאן. כאשר הגענו לתחנה, פנה אלי מקומי שהוא גם סדרן במקום, ושאל אותי האם אני רוצה לנסוע באוטובוס או במונית. המונית יותר מהירה - סדר גודל של שעתיים ובאוטובוס - שעתיים וחצי, אבל המונית יותר יקרה - 65 יואן והאוטובוס - 40 יואן. בחרתי לנסוע במונית. במקום היו כבר שני אנשים ובהמשך הצטרף עוד אחד. עד שנסענו, הסדרן ועוד מקומי שדיבר אנגלית בסיסית שוחחו איתי שיחה נעימה. שניהם אויגורים, אחד נוצרי ואחד מוסלמי, ותוך כדי השיחה הרגשתי את העוינות שלהם כלפי הסינים, אשר מנצלים אותם ואת הנפט שקיים באדמתם. הם דיברו על שלוש הדתות המאמינות באל אחד, שצריכות לחיות בשלום. אני כמובן לא תמכתי בשום צד.

יצאנו לדרך וכעבור שעתיים הגענו לטורפאן. הורידו אותי במלון Grand Turpn hotel. שילמתי 160 יואן ללילה. הלכתי למשרד כרטיסים וקניתי כרטיס רכבת לדונחואנג - 180 יואן. המשכתי ל-John's Café ואכלתי שם ערב ב- 31 יואן. אני ממליץ מאוד למי שמגיע לטורפאן שיעבור דרך John's café, שם יוכל לקבל מידע מועיל. זאת רשת משפחתית הפועלת בקאשגאר, טורפאן, דונחואנג ולאסה. אפשר לקנות אצלם כרטיסים לתחבורה הציבורית ולקבל מידע טוב, לארגן טיולים, להזמין מקומות לינה ולהשתמש באינטרנט. Wong, המנהלת, הזמינה לי מלון בדונחואנג ונתתי לה ערבות 80 יואן. הזמנתי דרכה טיול ליום למחרת לצריח אמין ועתיקות ג'יאוחה, בעלות של 30 יואן. נקבע שהנהג יאסוף אותי בשעה 09:00 מהמלון. כדאי לדעת, שבחלק מהמקומות כאן, מקובל שעון בייג'ינג.

John's café Information Service

לתחילת הכתבה

טיול יום בעתיקות ומערות באזור

שבת, 20/6/2009 - אחרי ארוחת בוקר סינית, בה כמעט לא היה מה לאכול, נסענו לעתיקות ג'אוחה (Jiache). כניסה - 40 יואן. המקום באמת מרשים. הסתובבתי בו כ-40 דקות והתחלתי לחזור. ביציאה פגשתי קבוצת צעירים שראיתי אתמול בג'ונס קפה. הם הציעו לי להצטרף אליהם לטיול לעמק הענבים והסביבה בעלות של 90 יואן. הסכמתי, הלכתי לנהג המונית שלי, שילמתי לו 30 יואן ונכנסתי לרכב של הצעירים. התחלנו לנסוע בשטח מדברי, עם הרבה קידוחי נפט. המקום הראשון שהגענו אליו נקרא "ההרים הבוערים", זאת מאחר וההרים שרואים מרחוק מבהיקים בשמש. יש כאן גמלים שאפשר לרכוב עליהם בתשלום ועוד מתקנים. הכניסה עולה כסף. יש גם מזכרות ומוכרים גם מים וחטיפים, לא נכנסנו.

בהמשך הגענו למערות בודזקליקה, שמעליהן גבעות חול. יש כאן גמלים שאפשר לטפס איתם למעלה או לעלות ברגל, לתצפית יפה. לא נכנסנו למערות. הדרך בה נוסעים יפה ומדי פעם עצרנו וצילמנו. לאחר מכן, נסענו לכיוון כפר הכורמים טויוק (Tuyoq). נסענו בדרך ההררית, העוקפת אותו מלמעלה. צבע ההרים אפור לבן, רואים מערות וגשרים תלויים ובצלע ההר ראינו את הכפר וחצינו אותו. אני חייב לציין, שעד כאן הדרך מאד יפה ומיוחדת. נכנסנו לעמק הכרמים, שבו המון כרמי ענבים ולאורך הדרך זורמים מים שמקורם בהרים המושלגים ובאגם טיאן צ'ה. זה שילוב מדהים של מדבר, מים, כרמים והרי שלג. הגענו לכפר נוסף בעמק, טיפסנו למעלה וראינו את המראה המדהים של הכרמים, המים והמבנים.

במקום יש הרבה מסעדות. נכנסנו לאחת מהן לצהריים, ישבנו על כריות ומעלינו שיחי ענבים שנותנים צל. האוכל המקומי מאוד טעים וכולל שיפודים ואבטיח קר. העלות - 35 יואן. לאחר מכן חזרנו לטורפאן והלכנו לראות תעלת קארז (Karez). קארז היא שיטת השקייה ייחודית למרכז אסיה. באזור ישנם כיום כ-1500 ק"מ של תעלות. אומרים שבעבר היו 5000 ק"מ. התחילו לחפור אותן לפני מאות שנים והייתה נדרשת מיומנות מיוחדת לעבודה זאת מטרת התעלות היא להוביל מים לצרכי חקלאות ושתייה בשטח המדברי.  נפרדתי מהקבוצה, שילמתי לנהג 90 יואן והלכתי לג'ונס קפה. נגשתי ל- Wong והיא נתנה לי מכתב לנהג מונית שייקח אותי מתחנת הרכבת למלון בדונחואנג.

יום א', 21/6/2009 - אחרי ארוחת הבוקר  עזבתי את המלון, קבלתי את הפיקדון שלי ולקחתי מונית לג'ונס קפה. אחר הצהרים נסעתי במונית לתחנת הרכבת בדאחיאן (עלות - 20 יואן). הגענו כעבור 50 דקות. הנסיעה ברכבת היתה נוחה.

מפת המחוז גאנסו: www.maps-of-china.com/gansu-s-ow.shtml

לתחילת הכתבה

רכבת לליויואן ומשם לג'יאיוגואן

יום ב', 22/6/2009 - הרכבת הגיעה לליויואן (Liuyuan) לאחר כשבע וחצי שעות. עליתי על מונית עם עוד שלושה אנשים לדונחואנג. נתתי לנהג את כתובת המלון שהיתה כתובה בסינית. בתחילה הנהג ניסה להוריד אותי במלון אחר, אך אני התעקשתי להגיע למלון שרשום בפתק. במלון נתתי 100 יואן עירבון לפקידת הקבלה, שידעה מעט אנגלית, קבלתי חדר בקומה ראשונה והלכתי לנוח. לאחר מכן הלכתי ל-John's Café הצמוד למלון. אכלתי ארוחת בוקר ב- 38 יואן וקיבלתי שם מידע איך להגיע למערות מוגאו (Mogao)

פרטי המלון: Feitian Hotel

  • כתובת: No.22Mingshan Road Dunhuang Gansu
  • טלפון: 0937-8852318, 0937-8822606

פרטי בית הקפה:

  • טלפון: 13909373723
  • מייל: dhjohncafe@163.com  
  • אתר: www.johncafe.net

עליתי על האוטובוס הירוק שנוסע למערות מוגאו (8 יואן). הנסיעה נמשכה כ-25 דקות. בכניסה למערות שילמתי 100 יואן, מחיר שכולל מדריך באנגלית. ללא מדריך, העלות היא 80 יואן, בכניסה אכסנתי את תרמיל הגב והמצלמה הגדולה מאחר ואסור לצלם באתר. היינו רק אני ועוד בחור צרפתי. היום פתוחות לקהל רק שבע מערות, מאחר והיתר בשחזור או בהמתנה לשחזור. הסיור אורך שעה וחצי, המערות בהחלט מרשימות וכדאי לבקר בהן. בדרך למערות עוברים דיונות חול וגבעות חול שקיימות כאן לרוב. בשעה 12:30 חזרתי עם המיניבוס לאזור המלון, הסתובבתי ברגל בעיר ולפנות ערב חזרתי לג'ונס קפה. הבעלים הציע לי לנסוע לג'יאיוגואן (Jiayuguan) באוטובוס היוצא בשעה 08:00. הוא שלח את בנו לקנות לי כרטיס (65 יואן) וכן הזמין לי שם מלון בעלות של 100 יואן. 

יום ג', 23/6/2009  - אחרי שעזבתי את המלון הלכתי לג'ונס קפה לארוחת בוקר ולאחר מכן המשכתי לתחנת האוטובוס. במהלך הנסיעה עצרנו להפסקה קלה. הדרך עצמה עוברת בערבה, בחלקה מדברית, מרחוק יש הרים, חלקם מושלגים ומדי פעם יש קטעים ירוקים בשטחים הבנויים. בשעה 12:00 הגענו לג'יאיוגואן. לקחתי מונית למלון ונתתי לנהג את הפתק שכתבו לי עם שם המלון בסינית. קבלתי חדר סביר עם מיזוג אוויר. בקבלה במלון לא ידעו אנגלית ולכן חיכיתי לבחורה בשם Miss Ma, אשר יודעת מעט אנגלית. רציתי לטייל למבצר ולחומה התלויה. במלון מבקשים 100 יואן + כניסות. לא הסכמתי, עצרתי נהג מונית והוא הסכים לקחת אותי תמורת 50 יואן לשני האתרים.

התחלנו בחומה, הגענו כעבור 20 דקות. שילמתי 25 יואן בכניסה, נכנסתי והתחלתי לטפס במדרגות למעלה. המקום מעט שונה מהחומה שראינו ב-1994 ליד בייג'ינג ובהחלט שווה ביקור. ירדתי והמשכנו למבצר. עלות הכניסה - 100 יואן. החלטתי שלא שווה להכנס אז צילמתי מבחוץ וחזרנו למלון. בקבלה הייתה בחורה שדברה מעט אנגלית. אמרתי לה שאני רוצה לנסוע למחרת בבוקר לדז'אנגייה (Zhangye). למזלי, תחנת האוטובוס נמצאת מול המלון. היא נתנה לי פתק בסינית לקניית הכרטיס. קניתי כרטיס לאוטובוס המהיר (44 יואן). לאחר מכן היא הזמינה לי מקום במלון Liangmao-Binguan בדז'אנגייה בעלות של 100 יואן. אחר הצהרים יצאתי לטייל דרך שווקים והגעתי לשוק אוכל. אכלתי ארוחת ערב במסעדה מקומית ליד המלון והשתמשתי בשיחון כדי להזמין,  עלות - 9 יואן, 7 יואן מהם היו עבור הקולה. מאז אתמול אני רואה רק סינים, אין כאן תיירים מערביים.

פרטי המלון: Jin Ye Hotel

לתחילת הכתבה

הבודהה השוכב הארוך בסין

יום ד', 24/6/2009 - הגעתי לתחנת האוטובוס בשעה 08:00 ועליתי על האוטובוס המאסף. בדרך רואים מרחוק את ההרים המושלגים. במקומות הישוב ולידם ירוק, אבל המרחבים צחיחים והאזור מקבל מים מהפשרת השלגים וגם הנחלים שרואים מהדרך. הגענו לדז'אנגייה אחרי כחמש שעות. נסיעה ישירה על הכביש המהיר צריכה לקחת כשלוש עד שלוש וחצי שעות. בתחנת האוטובוס לקחתי מונית למלון. במלון קבלתי חדר שהיה בהחלט טוב, אך הצוות לא יודע כאן אנגלית. לבסוף הגיעה עובדת המלון שידעה מספר מילים באנגלית. הראיתי לה את מה שכתוב בספר בסינית על בודהה השוכב והיא אמרה שתיקח אותי לשם. לקחנו מונית למקום (כניסה למקדש - 41 יואן) ושהינו בו זמן קצר. אי אפשר לצלם בפנים ולדעתי, לא שווה להגיע לעיר הזאת בגלל הבודהה השוכב הכי ארוך בסין  - כ-35 מטרים.

הסברתי לבחורה שאני רוצה להגיע מחר באוטובוס ללאנגמוסה (Langmusi). נכנסנו למשרד המידע באתר של הבודהה, אך גם שם לא ידעו אנגלית. הם אמרו לאישה שליוותה אותי להתקשר למספר 118114, השייך למשרד המסייע לתיירים. הבחורה שענתה לטלפון דברה אנגלית בסיסית ואמרה שאין מכאן אוטובוס ללאנגמוסה ושכדי להגיע לשם צריך לנסוע קודם כול ללאנדז'או (Lanzhou). רשמו לי בסינית את שם התחנה שממנה יוצא האוטובוס ללאנדז'או ונסעתי לשם עם האישה מהמלון. בתחנה קניתי כרטיס ליום למחרת (89 יואן). לאחר מכן נסענו למסעדה של אוכל מהיר ואכלנו. אחת העובדות במסעדה סייעה לי בהזמנת מלון בלאנדז'או בעלות של 174 יואן ללילה. שם המלון -  Rnjio hotel. טלפון - 8459555. מכאן המשכנו לפארק של העיר שהיה די יפה, ולאחר מכן חזרנו במונית.

לתחילת הכתבה

נסיעה לאנדז'או וקבלת פנים חמה מהמקומיים

יום ה' , 25/6/2009 - נסעתי במונית לתחנת האוטובוס. האוטובוס יצא לדרך אחרי שעת איחור ונסע מהר, השטח היה מישורי  ומרחוק היו הרים מושלגים כ-200 ק"מ לפני לאנדז'או הנוף השתנה והפך הררי. הגענו ללאנדז'או אחרי שבע וחצי שעות, יותר מהר ממה שחשבתי. לקחתי מונית שהורידה אותי סמוך למלון. התחלתי לצעוד ובדרך פגש אותי סטודנט סיני צעיר. הוא שאל אותי באנגלית אם אני צריך עזרה. הראיתי לו את המלון ואמרתי שאני בדרך לשם, אז הוא אמר שהוא ילך איתי. הוא סיפר לי ששמו עלי והוא לומד באוניברסיטה באיסלמאבאד, פקיסטן. התברר, שבמלון, שהזמינו עבורי לא מקבלים תיירים זרים. הפנו אותי למלון אחר שגם בו היתה אותה בעיה. בסופו של דבר, עלי צלצל לחבר שלו, שלאביו יש מלון בקרבת מקום, שם הסכימו לקבל אותי. במלון קיבלתי חדר סביר בעלות של 220 יואן. לאחר מכן, ישבתי עם עלי וחבריו והם כתבו לי בסינית את הבקשה מנהג המונית להגיע לתחנת האוטובוס שנוסע לש'יאחה ולאנגמוסה וכן את לוחות הזמנים של האוטובוסים. 

בערב הלכתי לאכול במדרחוב. נכנסתי למסעדה של מזון מהיר והזמנתי אוכל  ב-41 יואן. המסעדה הייתה מלאה. הצלחתי למצוא מקום והתיישבתי לאכול. בינתיים, התקרבו שתי נשים ושאלו האם אפשר לשבת בשני המקומות הפנויים ליד השולחן. עניתי בחיוב. הסתבר שהם היו אם ובתה. הבת מתכוננת ללמוד באוניברסיטה ומדברת מעט אנגלית. התפתחה שיחה ביננו והם הציעו לעזור. אמרתי שאני מחפש דרך להתקשר הביתה והאימא אמרה שהיא יודעת מהיכן אפשר. הלכנו למקום בו קונים כרטיס ב-25 יואן ועימו אפשר להתקשר, כל עוד  יש בו כסף. נפרדתי בחום מהבנות והתחלתי לחזור למלון. טעיתי בדרך ושני צעירים עזרו לי להגיע אליו. הם עצרו מונית, נסעו איתי למלון ולא נתנו לי לשלם עבור המונית. כאן רואים את סין היפה, אצל צעירים וגם מבוגרים שקשה לדבר איתם.

יום ו', 26/6/2009 - בבוקר לקחתי מונית לתחנת האוטובוס לשיאחה. הגעתי למקום וגיליתי שהם לא מוכרים כרטיסים לזרים לשיאחה, לאנגמוסה ואפילו לא לחדזואו. כל התוכנית שלי להגיע לסצ'ואן נפלה, אז החלטתי לטוס לצ'נגדו. מצאתי חברת נסיעות מומלצת במדריך. נתתי את הכתובת בסינית לנהג מונית אשר לא הצליח למצוא את המקום. הסתובבתי באזור די הרבה עד שבחורה דוברת אנגלית הסבירה לי שהסוכנות נמצאת במלון לאנדז'ואו בקומה שנייה. נכנסתי לסוכנות הנסיעות, קניתי כרטיס טיסה לצ'נגדו ליום למחרת  (540 יואן) והזמנתי דרכם חדר במלון לאנדז'ואו בעלות של 200 יואן.

בהמשך הגיעה לביקור אנג'לה, אחת הנשים שפגשתי אתמול במסעדה, ואמרה שהיא עומדת לרשותי למשך כל היום. הלכנו לסוכנות הנסיעות אשר נמצאת במלון והזמנתי דרכם חדר לשני לילות ב- Sim's G H בצ'נגדו, כולל הסעה מהשדה. לאחר מכן הלכנו לאינטרנט קפה, ישבנו במסעדה והלכנו לטייל לאורך הנהר הצהוב אשר עובר בפאתי העיר. ראינו את הגשר המפורסם שעובר מעליו וכאשר הלכנו לאורכו ראינו סינים מנגנים ורוקדים. אנג'לה לקחה אותי לבית של המורות שלה לפסנתר. נכנסנו לבית אחרי הליכה ביום החם וכיבדו אותנו באבטיח קר ושתייה קרה וחמה. 

לפני שעזבנו, קבעתי להפגש עם אנג'לה ומשפחתה לארוחת ערב. חזרתי למלון וב- 19:00 הם באו לאסוף אותי. נסענו למסעדה ונכנסנו לחדר אוכל פרטי. למנה ראשונה קיבלנו דג, שהיה טעים מאד וכמובן תה ויין. הדלקנו את הקדרה שהייתה על השולחן ואביה של אנג'לה שפך פנימה ירקות טריים. לשיטת ארוחה כזאת קוראים Hot Pot. כאשר האוכל היה מוכן אכלנו והיה מאד טעים, האווירה הייתה מאד נעימה. בסוף הערב נפרדנו בחום ואנג'לה ביקשה שנשמור על קשר. אני מוכרח לומר, שלמרות האכזבה שהייתה לי בבוקר, ההמשך היה מדהים ועשה לי את היום.

לתחילת הכתבה

לחלקו הראשון של המסע לחצו כאן

לחלקו השלישי והאחרון של המסע לחצו כאן
 

יעדי הכתבה

סגור
×