חיוה הינה העיר הצעירה ביותר מבין הערים שהוקמו לאורך דרך המשי באוזבקיסטן. היא ממוקמת 500 ק"מ צפונית מערבית לבוכרה בנווה המדבר של חוריזם (Khorezm). המועד המדויק בו הוקמה אינו ברור, הוא נקשר לכל מיני אגדות מקומיות.
האמיר טימור -דמות היסטורית יוצאת דופן ומענינת היה סבו של האמיר אולגבק שהיה שונה ממנו בתכלית השינוי, אך סיפורו לא פחות מרתק. שניהם היו מנהיגים אוזבקים ידועי שם שהותירו חותמם על הססטוריה.
מה הדרך הטובה ביותר להגיע לאוזבקיסטן? מהן העונות הטובות לנסוע בהן? איזה ציוד מומלץ לקחת? מה כדאי לקנות שם? תשובות לכל השאלות האלה ועוד, בכתבה שלפניכם.
קצת על הטיסה, הערפל, הנחיתה וחוויות הנסיעה בדלהי. בנוסף, ביקור במיין בזאר, במבצר האדום ולסיום... קריסמס בהודו...
בדרך לג`ייאיפור (Juipur) ביקור בפאטהפור-סיקרי. בג`אייפור - ביקור במוקדי התיירות של העיר המקדש הלבן, ארמון המהרג`ה, ארמון אמבר ועוד.
ניר, שירי, נטע וענבר ממשיכים הלאה. הפעם הם מגיעים לקופר פדי ולאליס ספרינגס. ביתו של הארי לוכד התנינים, טיולי מדבר ועימותים רבים עם איתני הטבע מלווים את הטיול.
ג`איסלמר הנמצאת על גבולה המערבי של הודו. זהו האזור הרווי מתיחות בין הודו לפקיסטן ואני מרגיש ממש ``בבית`` עם הרבה צבא בדרכים, מובילי טנקים ומחנות צבא. לא רחוק מכאן התבצעו הניסויים הגרעיניים התת-קרקעיים של שתי המדינות ואנו ממהרים לדרכנו.
אודאיפור נבנתה במדבר סביב מקווי מים. היא בנויה כרוב ערי רג`אסטאן מסביב לארמון הממוקם בחלקה הגבוה של העיר והמשקיף על כל עבריה. פושקר פרושה מסביב לאגם הקדוש ומדרגות הגאטס משמשות את עולי הרגל הבאים לטבול במים הקדושים. הצטרפו אל פיני שממשיך מראג'סטן אל אגרה ולאחר ביקור שני בטאג' מאהל, שב לדלהי, לביקור בבית הכנסת היחיד שנותר בעיר.
במחצית נובמבר יצאנו 2 זוגות לטיול של 45 יום שכלל את הונג קונג, אוסטרליה (סידני ומלבורן) ניו זילנד יום וסינגפור. בכתבה זו מובאים רשמים מן הטיול.
בסופו של דבר, עם או בלי שם, לאחר לא מעט שנים של תכנונים ודחיות, מסיבות כאלו ואחרות , עושה הרושם שהפעם רק כוח עליון יוכל לעצור את הגלגל. מזה חצי שנה שאני ושימי מפנטזים על התגלותו של המאצ`ו פיצו בפרו- ולא ניראה לי שיש מישהו או משהו היכול למנוע מאיתנו את החוויה.
נחיתה, הישר אל הכפור המקומי של לימה. מסיבה לא ידועה, כזו ששוברת את הסטטיסטיקות הקיימות- יש איזה חוק לא כתוב שלאן שלא אטוס, גם טיסה פנים ארצית לאילת- במקרה הטוב אני אהיה האחרון שאקבל את המזוודות, במקרה הפחות טוב- לא אקבלן בכלל.
פגישה ראשונה והתאקלמות עם העיר קוסקו, לאחריה שייט על נהר האפורימק, ולסיום שוק יום א` בפיסאק.
המטרה- טרק בן 5 ימים, שמרביתו ברכיבה על סוסים (לפחות כך הובטח) המקיף את כל רכס האזנגטה שמצפון לקוסקו.גובהה של הפסגה הגבוהה ביותר 6500 מטר, ואם לא יהיו הפתעות לא צפויות אנו אמורים להגיע די סמוך אליה.
איסטנבול היא עיר עם קצב מטורף, ולתייר המגיע לכאן יש אין-ספור אפשרויות לבילוי סוער. אבל יש בשורה חשובה למי שרוצה קצת לנוח מהמולת העיר הרוחשת: יש גם איסטנבול אחרת, מקום שבו אפשר לנוח מהדוחק הטורקי, ולא פחות חשוב מכך - מהדוחק התיירותי.
המאצ`ו פיצ`ו- אולי המקום הסמלי ביותר, אחת ה`סיבות` הראשונות לבואנו, התמונה הראשונה לבטח שעולה לרוב האנשים בראש למשמע שמה של היבשת. בשבילי המקום הזה הוא לא רק פסגתו הפיסית של הר, אלא הרבה מעבר- פסגה מסוימת בחיים.
תומר מבלה ברחבי בוליביה: תחילה הוא חושש הדרך המוות, מעביר את ראש השנה בלה פז ולסיום נוסע לאויוני ולטיול בסלאר, לקראת פרידה מחברו לטיול והמשך ליעד הבא.
סיכום ? די קשה... לעיתים על סף הנירוונה, לעיתים תכופות יותר על סף הטירוף. נופי הלגונות הכחולות, לצד פסגות ההרים המושלגים בפרו, או שמא מדבר המלח חסר הגבולות בבוליביה, או שאולי לא זה ולא זה אלא אחת מאותן שקיעות ברצועת החוף של צילה? או שבעצם יתכן וזה בסך הכול אחד מאותם פרצופים ארגנטינאיים חייכניים?
רואדה, רומבה, בולרו, ממבו וסלסה ועוד מקצבים רבים נוספים זורמים בדמם של תושבי מדינות אמריקה הלטינית השונות. בואו קיראו מדריך לריקודים הלטיניים ושפרו את צעדיכם, לקראת הפיאסטה הקרובה.
יוצאים לדרך. ענבר ונטע מגלים את ביתם החדש בקרוואן. וכמובן לכל אחד מהם דעה משלו...ומה עם ההורים?- ניר ושירי נהנים מהמראות בדרך לגרייט אושן רואד, מתפעלים מהמפגש עם הקואלות ושאר בעלי החיים אותם הם פוגשים בדרך.
זנזיבר מציעה אתרים רבים למבקרים בה - חופים קסומים, אפשרויות צלילה, עיר מלאה קסם רומנטי, חוות תבלינים מיוחדות ועוד. יאיר מסיים את הטיול בכמה ימים של מנוחה באי זנזיבר, הסמוך לטנזניה.
קובה זו ארץ מתפתחת הנמנית על מדינות העולם הסובלות מבחינה כלכלית. הכשרת הרופאים במדינה מצוינת אך חסרות תרופות וציוד רפואי חיוני. לכן כדאי להתכונן כראוי לביקור במדינה, על כל צרה שלא תבוא.
רישיקש הדרומית מאד שקטה כי אין בה כלי רכב. לבד מפרות אין תנועה ברחובות והכל פסטורלי. המים בגנגס קרים להחריד ורק לאמיצים אני מציע לטבול. אבל הודים רבים מגיעים ונכנסים לזרם החזק כאשר הם מחזיקים בשלשלאות הברזל לאורך הגדה למנוע היסחפותם...
דורין משתפת אותנו בחיים בסרי לנקה. היא מספרת של היבטים בחיי היומיום ועל חוויות מיוחדות, ביניהן חתונה ותפילה מרגשת.
יאיר וחבריו יוצאים לטרק סוסים נהדר בדודולה שהינו חלק מפרויקט המשותף לממשלות גרמניה ואתיופיה שמטרתו לשמר את היערות הטבעיים באיזור. משם הם מבקרים באיזור שישמנה ודברה זית, לקראת עזיבה את אתיופיה.
'לאחר יום וחצי בסן סבסטיאן יצאנו מן העיר ברכב שכור לאורך החוף. צוקים תלולים הקורסים באחת לעבר המים מציירים חזית פתלתלה, מעין שדה קרב בין ים ליבשה. כפרי דייגים קטנים עם טעם של ים מעטרים את הנוף המרהיב.' - אביב נהנה מניחוח הגלים לחוף חבל הבסקים וחווה חוויה נעימה בכפר.
יאיר ממשיך במסעו בדרום אתיופיה. הפעם הוא פוגש בנות האמר יפהפיות ואת בני שבט הקארו ושבט המורסי - כולם מטפחים את המסורת. המפגש עימם מעורר את השאלה האם ייתכן שהדבר הנכון ביותר הוא להשאיר את האנשים הללו לעצמם...
יאיר ממשיך בטיולו והפעם מגיע לאזור הדרומי, מלווה במדריך ונהג ג`יפ מקומי ובלוווית שני ישראלים נוספים. יחדיו הם מתוודעים לאורחות חייהם של שבטים שונים.
יומן מסע מטיול בפרו בבוליביה. החל מהחיסונים, דרך הטיסה, הביקור בערים, הטרקים, המפגש עם המקומיים והפרידה...
הרבה אנשים מטיילים באירלנד, אבל לא רבים עושים זאת כתרמילאים, תוך התבססות על תחבורה ציבורית. עופר עושה בדיוק את זה ואת כל הרשמים שלו הוא מביא לפניכם. ויש גם כמה טיפים שכדאי לדעת לפני שנוסעים.
תומר ידע שבתחנה הזאת שמציע לו הטיול הוא חייב לעצור. הוא לומד להכיר את הנפשות שמרכיבות את המקלט, בני אדם וחיות בר, ומוצא עצמו עם לא פחות מיגואר פראי כמושא הטיפול. קראו והכירו מקרוב את החוויה.
