המדריך לטיולי אופניים בניו זילנד
בכתבה זו תוכלו למצוא את כל מה שצריך לדעת לפני שיוצאים לטיול רכוב באי הירוק. מה צריך להביא, איך לוקחים את האופניים בטיסה (ואולי בכלל לקנות שם), איפה ישנים, על כבישים, כבשים ועוד...
בכתבה זו תוכלו למצוא את כל מה שצריך לדעת לפני שיוצאים לטיול רכוב באי הירוק. מה צריך להביא, איך לוקחים את האופניים בטיסה (ואולי בכלל לקנות שם), איפה ישנים, על כבישים, כבשים ועוד...
בדרך נתקלנו גם בלהקת זברות (כבר אמרתי שהם כמו חתולי רחוב פה) שעמדו בדרכנו ולא ממש התרגשו מהנוכחות שלנו שם, ולמען האמת גם אנחנו לא התרגשנו מנוכחותם... תגובתנו היתה משהו בסגנון ``עוד פעם הסוסים המפוספסים האלה?...``
לטאות ענק וצבי מים, סוחרי-נשק וסמים, נהרות אימתניים, תולעים באוכל ורכב ששבק מטר מהקצה - 10 ימים, 5 ישראלים וטויוטה אחת בדרך לכיבוש הנקודה הצפונית ביותר ביבשת.
הטיול ניגמר וחוזרים הביתה. אפרת, שטיילה במשך כמה חודשים בכמה וכמה מדינות מסכמת את המסע הארוך וניפרדת...
לכל טיול יש רגעים קשים, כששום דבר לא הולך וכבר נמאס. לרועי זה קרה אחרי יותר מארבעה חודשים של טיול- לרכבת לאזרביז`אן הם הגיעו באיחור ובגבול האזרי הורידו אותם מהרכבת לאחר שטענו שהויזה של טניא לא בתוקף...
``...יחד איתי יש כרגע אופנים, מפת העיר פוקרה ופיסת דשא ממנה אוכל לצפות באגם. יכול להיות שזה נשמע בודד במקצת, אך לפעמים זה כל מה שבן-אדם צריך. לעיתים נדמה שהדברים החשובים ביותר נשכחים להם בשגרה, ואני, אני הייתי צריכה להגיע עד לפוקרה בכדי להבין שמשהו חסר. ש
``רגע לפני הקפיצה אל תוך מעמקי התרבות הנפאלית, בואו נשאף נשימה עמוקה ונתבונן סביב... מאז הגעתי לפוקרה, הבנתי שמזרח ומערב משלימים זה את זה, מאזנים אחד את השני, ויוצרים שילוב הרמוני שאולי רק בזכותו העולם ממשיך להסתובב``
איך (לא) ישנים בקרוואן? מהו נוהל יציאה ל- Track? מדוע טיסה מעל לויתנים הסתיימה מוקדם מהצפוי? למה לא כדאי להתעקש על מקום בסירה היוצאת לשיט צפיה בדולפינים? כיצד תוכלו לזהות מאורע היסטורי למרגלות Mount Cook? ומדוע, למען השם, סלעים קטנים מתנפלים על הקרוואן?
העיר הפרואנית הוארז (Huaraz) שוכנת למרגלות המושלגים של הרי האנדים הפרואנים, הוכתרה כבר מזמן לבירת טיפוס הרים בדרום אמריקה והיא ללא ספק חלומו של כל מטפס הרים. סיפורו של טיפוס אל הפסגות הלבנות של הרכס הלבן - התכנון, ההתמודדות, ההצלחות וההפתעות...
כשקראתי על המסע הגדול לניו זילנד אמרתי לעצמי שאת המסע הזה אני אעשה!! בסוף אותה שנה קיבלתי באופן בלתי צפוי מתנה כספית חד פעמית, ההחלטה נופלת להתחיל להתארגן להגשמת החלום- על אופניים בניו זילנד.
אז... הלכנו למנהל הפארק ועמית הציג אותנו כזואולוג וכצלמת מישראל... באנו להכין כתבה על הפארק לעיתון טבע ישראלי. רעיון אדיר, לא?! (והאמת היא שהחלטנו להכין כתבה על הפארק ועל אסאם, כך שלא נשקר...).
``וזה יהיה מאוד קשה``. הסתכלתי על עמית ואמרתי: ``מאוד קשה זה לא אומר לא אפשרי!!!``. המונית נעצרה ואני ממאנת לצאת ממנה- מולי אני רואה ילדים בני 8-14 פנים סיניות, שחומים, כיפה לראשם, ציצית-טלית על בגדיהם. אני בשוק, לא מעכלת. מעליהם שלט גדול: ``בית עמישב`` ודגל ישראל מתנוסס.
טוב, בעצם, כשמסתכלים על הרצפה מבינים שהכול ``טבעי`` בהודו: קליפות בוטנים, שקיות ניילון, אריזות של עוגיות, שאריות מים ומזון, אורז, עדשים, כוסות חד פעמיות ששימשו בעבר לשתיית צ`אי, גפרורים, ניירות, ובין כל אלו אפשר להבחין בתיקים, מזוודות, נעליים, כפכפים ושאר מיני עניינים.
עשינו עסק- הם מביכים אותי עם הגבולות שלהם ולי יש רשות לכתוב על זה לחברים שלי באי-מייל... ...אז אני שמתי על עצמי מעטה של אדישות ובזה פתרתי את בעיית גועל הנפש מהעכברושים. אמא ואבא התמודדו עם זה אחרת: הם הביאו מהארץ כובעי אמבטיה מניילון ולבשו אותם על הרגליים... טוב טוב, כשתיראו את התמונות תבינו עד כמה זה מביך ללכת עם אנשים שלובשים כובעי אמבטיה על הרגליים!!!
בכל אופן, קמים רוחצים פנים מתיישבים במרפסת, מזמינים כוס ג`ינג`ר ונחים. ממה נחים. עזבו, קשה להסביר, אתם לא תבינו, כן כן גם כשלא עושים כלום מתעייפים, גם כשקמים מהשינה עייפים... אחרי כוס התה, שמים לונג והולכים לשחות בים, לפעמים מגוונים והולכים לשחות באגם.
אוטובוסים עם דרגשי שינה. חבל על הזמן איזו המצאה זו. חייבים להביא את זה לארץ. אתה פשוט נכנס לאוטובוס, מקבל דרגש עם וילון ומחיצה מהעולם החיצון שנמצא בשאר האוטובוס, נשכב ונרדם. המצאה גאונית. חשבתי לייבא אותה לארץ (בין שאר כל מחשבות היבוא שלי) אבל הנסיעה הכי ארוכה בארץ היא כ-8 שעות... אז לא נראה לי שזה ילך...
תודה. תודה על השנה האחרונה. שנה מדהימה שלא הייתי משנה בה כלום. ומעבר לתודה יש גם תקווה.
אז התשובה היא שחזרתי. אבל חזרתי על מנת להמשיך את הטיול. לא, לא עוד טיסה, לא עוד מקום חדש אלא... להמשיך את הטיול של החיים בארץ.
`` כן, בומבי בחורף בומבי בקיץ.... ואני יודעת שהכל זמני... יום אחד זה ככה יום שני זה ככה... פותחת את האינטרנט.. קוראת שם את עצמי..`` (ע``פ טיול ליפו - שלום חנוך)
יותר מאשר באי הדרומי, פה באי הצפוני מקבל המשפט הבא משמעות כפולה: ``...אתה לא אוהב את מזג האוויר בניו-זילנד?... חכה 5 דקות...`` כן! בדיוק כך משתנה לו מזג האוויר בקצב מסחרר, מה שמשאיר מעט מאוד מקום לתכנון לוח זמנים ע``פ מזג האוויר.
מתישהו בתחילת חודש נובמבר (בו חל יום הולדתי) לקחתי את ההחלטה הספונטנית להצטרף לחברה שלי שנוסעת לניו-זילנד (NZ). הרבה לא ידעתי על המקום, אבל היתה לי תחושה שזו הזדמנות שלא כדאי לי לפספס...חוץ מזה אחת ולתמיד רציתי להבין מה ההבדל בין 2 האיים (הצפוני והדרומי),
לא מוצאת עכשיו את האור/ מחפשת אותו בנרות/ מסתובבת בכל רג`סטאן/ מנקודה לנקודה/ כמו מבצר מרוט וישן/ כמו רג`פוט על פיל לבן/ הולכת באפס מעשה/ הכל מעצמו ייעשה/ ונדמה שזה טוב/ ככה, כי צריך לאהוב/ ונדמה שזה קרוב/ משהו קטן וטוב ... (ע``פ משינה ולאו דצה).
``בלילות של ירח מלא / שומעת טראנס מקומי / יושבת על המיטה בחושך / כי כל החשמלים נופלים ../ אלך לראות לי סרט, או חומוס שניצלים.
קטע הדרך בין רנקפור לאודייפור משופע בנופים יפים. תחילה הדרך עוברת בשמורת טבע הררית, ירוקה מאד, ואחר כך מתחילים להופיע שדות מעובדים וכפרים קטנים.
בריכה רבועה, בנויה אבן, חוסה בצלו של עץ בניאן ענקי. שורשי העץ כבר מזמן הרימו ושברו את מרצפות האבן מסביב לבריכה, וכל התמונה היתה של עזובה מקסימה, כמו אותן בריכות מים ערביות שניתן היה פעם למצוא בלב הפרדסים (שגם הם כבר אינם).
ממש ביציאה ממתחם הארמון הפנימי יושבים כמה אמנים ועוסקים במלאכתם. אחד מהם, היוצר פסלים וכלים שונים מ- Papier Mache, מוציא מתחת ידיו כלים בצרופי צבעים ובעיטורים כל כך יפים ועשירי דמיון, שאנחנו קונות מיד את חצי תכולת החנות שלו. עד היום, פיל קטן בצבעי ירוק דהוי ואדום, עומד ליד המיטה שלי ומחזיר אותי להודו בכל פעם שאני מציצה לעברו.
מדינת אואחקה (Oaxaca) נושמת תרבות של האינדיאנים הילידים. כאן שגשגו כמה מהתרבויות הפרה-היספניות החשובות ביותר. נצלו את שהייתכם כאן כדי להכיר מקרוב את התרבות הזאת בת רבבות השנים. תוכלו לחוש זאת דרך השווקים התוססים, הביגוד הצבעוני, החגיגות והאומנות הנפלאה של העיר.
``השביל עבר במין יער גשם מופלא, עם המון עצים ושרכים, וציוצי ציפורים וקבוצות של הטיול המאורגן שהולכות מלפני ומאחורי, מה שהיה מעצבן מאוד``. - תחילת הטרק, למה לא כדאי לישון ליד הקיר, מלחמת שלג עם העצים ו..
אתם יודעים איך אומרים שאסור ללכת לסופר רעבים, כי אז קונים הרבה אוכל? אז באמת לא קניתי הרבה אוכל - פטה, שוקולד ותפוזים. אבל מסתבר שהכלל הזה תקף גם למקרים של צמא, כי קניתי הרבה שתיה- בקבוק גדול של L&P ובקבוק קטן של ספירולינה, שזה מיץ שמזמן רציתי לנסות אותו...
לכבוד סופהשנה האזרחית מייב מסיימת את הטרק בקווין שרלוט בשלום, וממשיכה אל בירת הנצח של ניו זילנד - וולינגטון. בין לבין וגם בהמשך היא מספיקה לבקר ב-מוזיאון הגדול של וולינגטון, לסעוד את לבה בפיקניקים וארוחות בוקר ולקפוץ למפלים ול-קרייטרס אוף דה מון - אזור פעילות געשית.