עם כל הכבוד לגאודי, מוזיאונים, כנסיות, אוטובוסי תיירים וכיכרות- בשבילי, מה שיותר מכל הפך את השהיה בברצלונה לתענוג, הוא האופי של העיר. החופש והחיים שזורמים, רוקדים, אוכלים, שרים, משתזפים ונהנים בכל רחוב...
רועי וברוך, נפטרים מהמזל הרע, מגיעים לארקיפה כדי לצפות במחול קונדורים ולרדת (ולטפס חזרה) לאחד הקניונים העמוקים בעולם, נהנים מסקי חולות מטורף ב-Huacachina, חווים טיול ימי יפהפה ב-Pisco וכמובן לא יכולים בלי לקנח בביקור קצרצר במקום הכי משעמם בדרום אמריקה.
בדרכו לבקר חבר חווה אסף את קשייו של מעבר הגבול הסיני, וגם מבין כמה זה שווה את זה. קצת על נוף מתוך אגדה סינית, עוגת שוקולד וקונג-פו כחול לבן, בכתבה שמתחילה בהונג קונג ומסתיימת ביאנגשו.
אנחנו (אמצע וסוף שנות השלושים) ובנותינו: גלי (6) ומיקה (4), יצאנו לשנה בהודו, שנפתחה בכמה חודשי טיול, המשיכה בכחצי שנה של התנדבות בבית-חולים ובבתי ספר מקומי בצפון הודו והסתיימה בטיול בלאדק. ביקשו מאיתנו לספר קצת על מה זה ואיך זה להתנדב בהודו- אז הנה אנחנו מספרים.
כמו כל דבר, גם שלב ההכנות מגיע לקיצו ומשפחת רוטר עולה על המטוס להודו. הטיסה של חברת אוסבקיסטאן דווקא עוברת בנעימים ושדה התעופה של דלהי מדהים את הרוטרים. משם הם ממשיכים בטיסה נוספת ללה. על ההתאקלמות למקום ולגובה, על הטיפוס לשנטי סטופה ושאר חוויות, בכתבה שלפניכם.
אלונה לקחה 4 ערכות עזרה ראשונה, ארז החליט לקחת כל דבר שהוא אוהב (מסתבר שיש לא מעט), מזל שהם קבעו שלוקחים רק ארבעה תיקים. על ההכנות לטיול, על רשימת הציוד ומסיבות הפרידה- בכתבה שלפניכם.
דמיינו לעצמכם בדידות מופלאה בתוך לגונה כחולה, מוקפים בשרשרת הרים נישאים ונושמים את האוויר הכי נקי שיש... זה מה שנאלץ לסבול טל שני, שחתר את ניו זילנד עם הקיאק שלו ונהנה מכל רגע (טוב, אולי לא מהרגע בו הקיאק ברח לעומק בלעדיו).
בלב עולם האינקה הכל משתבש. המזל הרע לא מפסיק להכות. אחרי המשך טוב יחסית לביקור שלנו בקוסקו, בין אתרים עתיקים ושווקים ססגוניים, כל העולם שלי נקלע למערבולת רגשות של כאב, דיכאון, יאוש, תסכול וכעס. כתבה של זעם עמוק ורגשות שליליים בדרך לאחד המקומות היפים ביבשת.
נרגשים ומלאי מרץ התחלנו לצעוד סוף סוף בשביל ישראל. השבוע הראשון עמד בסימן ניסוי וטעיה (עשה ואל תעשה בשביל ישראל) ובסימן התרגלות של הגוף למאמץ. לצד אלו היו כמובן נופים עזי הבעה, כמה פסגות לא מבוטלות, המון צופים ועדר פרות.
אחרי שחיכינו והתכוננו נפשית, הגיע המדבר והיכה בנו בכל כוחו. אחרי נקודת שבירה לא קטנה, ובתמיכת השותפים למסע, הוחלט על שינויים קלים אבל על המשך הליכה בתלם. הליכה שלוותה בכמות מכובדת של גמלים, קצת על האש, וסיום נהדר לשבוע במדרשת בן גוריון בשדה בוקר, עם הפתעה שלא מהעולם הזה.
חברים שמחכים בדלהי יכולים להפוך את הנחיתה שם לרכה יותר - הם יכולים להזמין מראש חדר עם מזגן ולקחת אתכם מיד לכל האטרקציות של העיר. בכתבה שלפניכם טיול בין חברים למבצר האדום, לבית חולים לציפורים ותכנון להמשך הטיול בלדאק.
היו לי 48 שעות להעביר בהונג קונג. מה עשיתי וראיתי, מה עשיתי ולא ראיתי (או איך יצא ששילמתי כמעט 30hkd כדי להתבונן בערפל), על תרבות פנאי ביזארית, קצת על אוכל, ושאר ירקות...
הכירו את אסף, מה הביא אותו לטיולגדולשלאחריצבא, מה הוא עשה עד אז ומה הוא מתכנן לקראת הטיול הגדול בסין.
קמבודיה היתה התחנה השניה בטיול בן מספר חודשים שערכנו אשתי ואני במזרח הרחוק ובניו זילנד. בדרכנו מתאילנד לויאטנם החלטנו לחצות את קמבודיה ממערב למזרח לביקור קצר במדינה, להתמקד במתחם מקדשי אנגקור ובעיר הבירה פנום פן ולטעום מעט מעברה הרחוק והקרוב של המדינה.
לאחר החילוץ המוצלח מבוליביה, ואחרי עוד קצת כאב ראש מהפרואנים, אנחנו מוצאים את עצמנו בקוסקו, בירת הגרינגו טרייל של היבשת. קצת מתפרקים אחרי כל מה שקרה ויוצאים לטרק סוסים מדהים לאוזנגאטה. כל זה, קצת לפני שמתחילים להתעסק עם עולם האינקה.
סיפורו של טרק הטיפוס לפסגת הקצ`קר, עם קצת רטיבות (אבל אנחנו לא עשויים מסוכר), הרבה תה, פסגות הרים, פריחה מדהימה וכפרים קטנים מתורכיה הלא-מוכרת.
מרק, טינה, אדוארד, חוסה אנטוניו, ג`ורדי ורבים אחרים: קטלאנים קתולים על-פי דתם. חלקם למדו עברית בירושלים נפשם קשורה לישראל ולישראלים. על קעקוע של מגן דוד, איסוף אובססיבי של כל מה שכתוב עברית, הערצה עיוורת של זמרים ישראלים ועוד סממני תרבות, הלואי וירבו כמות
דורון וקובי קונים אופניים בשוק ליד התרנגולות, מבררים כמה פרטים מתיירים ומקומיים, לובשים את הטייטס הצמודים ויוצאים למסע אופניים קצר באזור ההררי של בורמה. מסע אל הכפר נמסן על דרך שסגורה לתיירים.
בכתבה שלפניכם תיאור של שבוע אדיר של אטרקציות נוסח הודו: גלישת אבובים באתר סקי וצילומים על יאק (בהמה טיבטית בשבילכם), שהמשיכה בטיול על סוסים, והדובדבן שבקצפת: כדור פורח באמצע הודו!!
טרק גילספי פאס מזמן לארבעת האמיצים הזדמנות לחצות את הנהר הקפוא (המים מגיעים עד מעל לברכיים..), לחזות בקרקס של קרחונים, לבקר באגם קפוא, לראות למטוס את הצהוב של העין, ולבשל תה עם מלח..
רועי מגלה בתקופה של הפגנות ומחסומים בכבישים שהטיול בבוליביה לא יכול להמשך כרגיל. הוא מצליח לברוח מלה פז, אך מגלה שהקשיים ממשיכים גם באזור קופקבנה. לבסוף הוא עובר את הגבול ברגל וממשיך לפרו.
אירלנד נהדרת לטיולי תרמילאים! יש בה טבע נהדר, הרבה מוקדי עיניין, והכי חשוב - המון מטיילים ומקומיים שעושים את הטיול לחוויה בלתי נשכחת. מייב מספרת על טיול אחד כזה, שיגרום לכם לרצות גם.
כל מי שפתר תשבץ בחייו יודע שבהמה טיבטית היא יאק. אבל כמה ראו יאק מקרוב? במנאלי תוכלו לעשות זאת וגם ללטף אנגורות.
"אני מרגיש שאפילו טקסי שרפת הגופות כבר לא מעוררים בי אותן תגובות כמו בהתחלה, וזה, יותר מהכל, סימן בשבילי לקום ולהמשיך הלאה; הדבר האחרון שאני רוצה שיקרה לי כאן זה שאתרגל למשהו, שאקבל את הדברים כמובנים מאליהם, שאפסיק לשאול, לחפש, להתעניין; אבל אני אגיע הנה שוב, אני בטוח". איציק גונן מסיים את ביקורו בורנאסי וממשיך ברכבת לאגרה.
לפניכם צרור עצות שליקטנו ממשפחות אשר צברו מספר קילומטרים שמספיק להקיף את כדור הארץ. בין אם אתם נוסעים לטיול בהולנד או לספארי בקניה, בטח יש עצה שעליה עדיין לא חשבתם.
רועי בכתבה שכולה חוויות וסכנות בבוליביה. מ'דרך המוות' לקורויקו הוא עובר לקרבות עם יתושים ופיראנות בפמפאס, ומסיים בטיול מאתגר במיוחד לאורך נהר הבני.
ביומיים הספקנו לבקר רק במקדשים אחדים אך זה הספיק לי כדי לקבוע שאין למקום הזה אח ורע בכל רחבי תבל. באחד המקדשים החריטות או הפיסול הם תלת-מימדיות, הרגשתי כי הדמויות כאילו רוצות לצאת מהקיר ולדבר אלי ישירות. מקסים, מדהים, אין לי מילים...
הכתבה הזאת תורכב מאוסף של חוויות ממקומות שונים, זמנים שונים, דברים קטנים שקרו, שמחות קטנות של יום חולין.
כל מי שעבד פעם עם ילדים יודע שזה רצוף בשמחות ובעצב. התנדבות בתחום הזה במדינה כמו טנזניה מחדדת את המצבים הללו, והופכת את החוויה לבלתי נשכחת. גיל עובר את כלל שלל הרגשות, עד לסוף הבילתי נמנע של העזיבה.
סיפור דרך מפורט אודות טרק קורקובדו בקוסטה ריקה, שבו השבילים לא תמיד ברורים, הג`ונגלים ירוקים וסבוכים, הנהרות שצריך לחצות גואים, והקופים משקיפים מלמעלה על כל הנעשה.. וגם- סוף טוב.
