לקחתי רכבת לילה משיקגו והגעתי לעשות שבת בקליבלנד אצל קרובי משפחה אהובים. העברנו ביחד את יום שישי והלכנו לבקר בכמה אטרקציות מגניבות שיש לעיר קליבלנד להציע. מכל האטרקציות בהן ביקרנו, אחת עניינה אותי במיוחד. ביקרתי בהיכל התהילה של הרוק אנד רול וגיליתי איך ז׳אנר המוזיקה שהתחיל בעיר קליבלנד שבמדינת אוהיו שינה את העולם כולו
קליבלנד, אוהיו
לכל עיר שביקרתי בה בארצות הברית היה קצב. ללוס אנג׳לס היה קצב רגוע, אולי בגלל הרוח של הים. לווגאס היה קצב קבוע, אולי בגלל שאין בה שניה של הפסקה. לשיקגו היה קצב מהיר, אולי בגלל שהיא מעצמה של כלכלה. את הקצב של קליבלנד לא הצלחתי להבין - עד שביקרתי בהיכל התהילה של הרוק אנד רול.
הלב של הרוק אנד רול פועם בקליבלנד
האטרקציה המרכזית בקליבלנד היא ״היכל התהילה של הרוק אנד רול״ - מוזיאון בעל חמש קומות בצורת פירמידה שאוסף בתוכו את כל הסיפורים של הרוק אנד רול מסביב לעולם. בביקור של כמה שעות, אפשר להבין איך הרוק אנד רול, למרות השם ה״בעייתי״ של הז׳אנר, ממש שינה את העולם לטובה ועל איך קליבלנד לקחה חלק משמעותי בשינוי הזה.
הרוק אנד רול בקליבלנד חצה מגזרים
בשנות ה-50 המוקדמות, אפשר היה לחלק את המוזיקה באמריקה לפי מגדרים. האמריקאים ה״לבנים״ היו שומעים מוזיקה בסגנון של פרנק סינטרה ודין מרטין, בעוד שהאמריקאים ה״שחורים״ היו מאזינים לג׳אז ובלוז, שבזמנו אפילו נקראו ״Race Music״.
שדרן רדיו מפורסם בשם אלן פריד, היה משמיע בתוכנית הפופולרית שלו מוזיקה ל״לבנים״ בלבד, עד שיום אחר נחשף למוזיקה ״השחורה״ והתאהב. הוא התחיל לשלב את המוזיקה החדשה שאליה נחשף בתוכניות שלו, וקיבל תגובות חיוביות במיוחד - זה היה אירוע יוצא דופן ששחורים ולבנים האזינו לאותה המוזיקה.
המוזיקה הפכה לתופעה, ואלן פריד היה צריך לתת לתופעה שם - ״רוק אנד רול״. לאט לאט התפתחה התופעה והפכה לרוק אנד רול שאנחנו מכירים היום.
הרוק אנד רול בקליבלנד שבר שיאים
העובדה שהרוק אנד רול הפך להיות ז׳אנר אהוב על ידי שחורים ולבנים גרמה להצלחה מסחררת. שדרן הרדיו פריד, שכבר היה מוכר בעולם כאחד מחלוצי התופעה, אירח בקליבלנד את מופע הרוק אנד רול הראשון בעולם.
המופע שבר שיאים של מכירה עד שלא היו מספיק כרטיסים לכל מי שרצה להיכנס, דבר שגרם למהומות גדולות בכניסה למופע. המהומות גרמו לכך שהמופע התבטל, אבל עשו רעש כל כך חזק שגרמו לרוק אנד רול להיות אפילו עוד יותר מפורסם.
הופעות רבות של רוק אנד רול בקליבלנד התבטלו בגלל התפרעויות דומות. אפשר לומר שהרוק אנד רול הפך לז׳אנר המוזיקה של ה״ילדים הרעים״. מספרים שהורים אמריקאים לבנים ששמעו על התופעה אסרו על הילדים שלהם לשמוע רוק אנד רול כי ״הם טובים יותר מזה״.
הרוק אנד רול בקליבלנד פתח הזדמנויות
תחנות רדיו מקומיות נוספות בקליבלנד התחילו להבין את הפוטנציאל שיש ברוק אנד רול. הן היו הראשונות להשמיע מוזיקה של זמרים גדולים בכל קנה מידה כמו ברוס ספרינגסטין ודיווד בואי. הם הזמינו אמני רוק אנד רול מתחילים להופיע אצלם בתחנה והביאו לקדמת הבמה שמות כמו לו ריד, פיטר פרמפטון וקני לוגינס.
אני עוזב את קליבלנד אחרי סוף שבוע קצר ומנסה להבין מה כל כך אהבתי בה. אין בה אטרקציות מיוחדות, נופים יוצאי דופן או כלכלה יוצאת מן הכלל.
אבל - יש לה קצב מיוחד, קצב של רוק אנד רול. קצב של אנשים מכל הצבעים ששומעים את אותה המוזיקה, קצב של הצלחות יוצאות דופן עם סיפורי מעשיות כמעט בלתי יאומנים, וקצב של הזדמנויות שמזכירות שבאמריקה כמו באמריקה - אין מנגינה בלתי אפשרית.
לכל הבלוגים שפורסמו עד היום >> https://www.lametayel.co.il/blogs/4174554
להצטרפות לקבוצת וואטסאפ שקטה עם הבלוג בכל יום >> https://chat.whatsapp.com/HETx2JRGizX78bgR10rLRy
