סנט פטרסבורג היא הבירה השנייה של רוסיה.
 מאז שהיא נוסדה בסוף המאה ה18 בידי הצאר פטר הגדול מבית רומנוב היא החזיקה במספר שמות. בראשיתה היא נקראה סנט פטרסבורג (עירו של פטר הקדוש בהולנדית) על שם פטר השליח הנוצרי. בהמשך, בראשית המאה העשרים, שונה שם העיר לפטרו-גראד (העיר של פטר ברוסית) ולאחר מכן, לאחר המהפכה הקומוניסטית ב 1917, שוב שונה שם העיר ל- לנין גראד (עירו של לנין). אחרי ההתרסקות של ברית המוצעות שלטונות הפדרציה הרוסית השיבו לעיר את שמה הראשוני. העיר נוסדה כדי לבסס את שליטתו של הצאר פטר הראשון בשטחי המפרץ הפיני. זאת לאחר שהוא כבש שטח זה מהשוודים. בנוסף פטר הגדול רצה להרוג עוד 2 ציפורים במכה אחת - הן להעביר את הבירה של הממלכה הרוסית ממוסקבה הישנה והמזדקנת שבה שהו האצילים המרדנים והן כדי לייצר עיר בירה אירופאית מודרנית בסטנדרטים של אירופה המערבית. את הבירה החדשה טיפחו גם יורשיו של פטר שהפכו אותה ממצודה ימית לפנינה של ממש, לונציה של הצפון.

אין להתבלבל בין המחוז לנינגראד לעיר פטרסבורג. לנינגראד מהווה מחוז נפרד עם מושל נפרד ונציגים משל עצמו בדומה (הפרלמנט) הרוסית. רוסיה, בדומה לארה”ב, היא פדרציה המורכבת ממדינות מחוז אך בשונה מהמעצמה האמריקאית ברוסיה יש דרגות שונות של אוטונומיה למחוזות. פורסבורג לאומת מחוז לנינגרד היא עיר פדראלית. עיר תחת השלטון הישיר של המדינה הרוסית.
 פטרסבורג היא עיר של ארמונות, גנים ופארקים. פטרסבורג היא עיר של תעלות, מזרקות וגשרים, פטרסבורג היא מרכז התרבות הפופ והרוק של המדינה הרוסית. היא אם המהפכה הקומוניסטית, היא חלון לאירופה, היא עיר המוזיאונים, עיר האבן, העיר הגיבורה.

*

*

מזג האוויר

ביקרנו בעיר סנט פטרסבורג בסוף אוגוסט. רוב הזמן היו ימים נעימים וחמימים. אם זאת, גם זכינו ליומיים של גשם שלא פסק. עקרונית יוני-יולי זו התקופה הנעימה ואילו מאמצע אוגוסט מתחילים הגשמים והקור. אני ממליץ לכל מי שנוסע לעיר באוגוסט לקחת מטרייה ו-נעלים שלא דולפות. שלי דווקא כן דלפו ונהרסו. ובלית ברירה זרקתי אותם וקניתי נעליים חדשות. מזל שרוסיה זולה.

*
עלויות

אנו הזמנו טיסה אצל חברת איירופלוט ומלון נחמד של 3 כוכבים ל-8 לילות. עשינו את זה כחצי שנה מראש ולכן הדבר עלה לנו קצת פחות מ- 800 דולר לזוג. שהינו בעיר שמונה וחצי יום ובזבזנו קצת יותר מ 800 דולר סך הכל. לא חסכנו.

ארוחה במסעדה יקרה עלתה לנו 3500 רובל לזוג ואילו בבית קפה לא יקר שילמנו 800 רובל לזוג. בממוצע שילמנו 1500 רובל לארוחה בת 4 מנות עבור זוג אבל גם אכלנו לרוב במקומות מרכזיים ומתוירים. תה בבית קפה עלה 200 רובל ובקבוק מים בחנות 45-95 רובל. 200 רובל לשימורי שרימפס כדי לקחת לחדר משו רוסי על מנת לנשנש.

סטודנטים זכאים להנחות במוזיאונים.

*
תחבורה


 העיר ענקית לכן מומלץ להשתמש בתחבורה הציבורית. יש בעיר הן אוטובוסים והן רשת מטרו מאוד מפותחת נוחה. קיים כרטיס שאפשר להטעין בו כסף בדומה ל”רב קו” הישראלי (כרטיס הפודרוז'ניק). אפשר להשיג אותו בקופה במטרו. הוא עולה כסף אך ניתן להחזירו לקופאים ולקבל החזר כספי.

נסיע אחת במטרו עולה 35 רובל.

*
יום 1 – הגעה.

היינו אמורים להיות בפטרסבורג כבר בשבע בערב אך בפועל נחתנו רק בתשע. בהתחלה ההמראה התעכבה משום שהאוכל לא הגיע למטוס בזמן. ואז העצבים של ההמתנה לאוכל הובילו נוסע אחד לתקוף את חברו דבר שהוביל לעיכוב נוסף (עד להגעת המשטרה). קורה.
בביקורת הגבולות קיבלנו טופס לבן שהתבקשנו לשמור עמנו ולהחזירו עם היציאה מרוסיה. את הטופס הזה חשוב גם להציג בבית המלון. במלון עושים הרשמה. יש לשמור את הטופס שמקבלים במלון בכיס לאורך הטיול בשביל ביקורת המשטרה!! ראו הוזהרתם!
משדה התעופה לקחנו מונית בעלות של 1000 רובל ישירות למלון שלנו. שימו לב – על היוצאים משדה התעופה להתעלם מכל מיני נהגים שמזמינים אתכם לנסיעה ולגשת מיד לדלפק של תחנת המוניות. האמינו לי שתחסכו כך הרבה כסף.
 הלכנו לאכול ולשתות באיזה בר זול אך וחביב ליד המלון ואחרי כן הלכנו לישון

*.


 *

*
יום 2 – פטרופבלסק, ואסיליבסק וגדות הארמון.


אקדים ואומר – פטרבורג היא ענקית והלכיה ברגל בין אתריה השונים יכולה להיות קשה. אז טעינו והחלטנו ללכת ברגל – היה קשה אך עדיין נהננו מהיופי שעקף אותנו. אירופה הקלסית אך גם אירופה קצת אחרת. מאוד רוסית. ההליכה הייתה עדן לעיניים אבל אפציר בקוראים שלא רגילים להליכה מרובה ואבקש מהם להשתמש בתחבורה הציבורית. אך אם יש בכם הכוחות ושירי הרגל – לכו רגלית.
 המלון שלנו היה ממקום באי פטרגרדסק, במרחק של 20 דקות מ”אי הארנב”, הוא האי פטרופאבלסק (פטר ופאבל). היות וכך בחרנו להגיע אל המקום ברגל וליהנות מהארכיטקטורה המדהימה של הבניינים בעיר אשר חזותם האירופאית מקסימה מאוד בעיני. תחילה הגענו לבקתה של פטר הגדול. מדובר במוזיאון קטן של בית לבנים שבתוכו שוכן בית מעץ. הבית הלא הגדול והצנוע היה ביתו של פטר הגדול בראשית בנייתה של העיר (כשהיא הייתה רק אתר בנייה גדול) – הבית כולל גם את חפציו האישיים של הצאר. מדים, מצעים, ורהיטים. וגם כוס גדולה שהצאר הערמומי היה ממלא את כולה בוודקה ומשקה את אורחיו כדי שעם ה”יין" ייצא הסוד. אני גם לא מבין איך אפשר לא להתחיל את הטיול מהבקתה של הצאר – הרי משם הכל החל. כמו כן, כיף להשוות בין הבקתה הקטנה של השליט האבסולוטי בעת לידתה של העיר לארמונות הפאר של הצאר ויורשיו שנבנו בהמשך.

*

*
 מהבקתה המשכנו לאורך גדות נהר הניבה הגדולה כשמלווה אותנו הנוף הנהדר של גדות הארמון. פאר פאר והדר. התקדמנו לאי פטרופאבלסק (האי של פטר ופאבל) או בשמו האחר אי הארנב. האי מהווה מבצר שממנו החלה העיר את קיומה. בדרך ראינו את המסגד הגדול של העיר שנבנה עבור הקונסולים המוסלמים במאה ה-19. המקומיים טוענים שהוא נבנה כהעתק של המסגד העתיק בסמרקנד. חברה שלי, שהיא אוזבקית במקור, אמרה שאולי הסגנון דומה אך בזה מסתיים הדמיון.
 *

*
 עברנו את הגשר לאי הארנב ונכנסנו למרכז המבקרים. אפשר להזמין כרטיסים למוזיאונים השונים. אנו בחרנו בכרטיס משולב שכולל הדרכה (ברוסית) בכנסיית פטר ופאבל, הדרכה בבית המעצר וכרטיסי כניסה ל-2 מוזיאונים נוספים ב600 רובל. הסתפקנו במקומות שנכללו בהדרכה.
המקום מדהים ביופיו ומגניב!
הכנסייה מדהימה. היא אומנם יוונית אורתודוקסית (פרובסלבית) אך יש בה גם פיסול מוזהב ומרשים (תופעה נדירה בכנסיות מזרחיות) וטמונים בה הצארים בני משפחת רומנוב. האיקונוסטאס (קיר האיקונין) הזהוב שלה הוא יצירת מופת. בזמן מלחמת העולם השנייה וההפצצות על העיר המקום ניצל. הנאצים היו שמחים להשמיד את הכנסייה אך היא הוסוותה למחסן וניצלה.
סיפורו של בית הכלא מצמרר אך גם מרתק בייחוד שישבו בו דמויות היסטוריות של מהפכנים כשהמפורסם בהם היהודי הקומוניסט ובין אבות ברית המועצות ליאון טרוצקי.
 חברה שלי בחרה גם לראות מוזיאון קטן, מוזיאון האומנים מסיביר, שבו תצוגה של יצירות של אומנים סיבירים שביצעו עבודות מתכת מיקרוסקופיות מרשימות כמו למשל לשים פרסת זהב על רגל של עש ו-כינה.
 *

*
 ויתרנו על החוף, על מוזיאונים נוספים כמו מוזיאון הארטילריה (שאני ממליץ לחובבי נשק וטכנולוגיה צבאית) והמשכנו אל האי וסיליבסק. ראינו את עמודי רוסטל המרשימים, את בניין הבורסה, את הקולגיום (בניין שרי ממשלתו של פטר). ויתרנו על הכניסה לפריק שואו העתיק של הצאר בשם הקונס-קאמירה אך נכנסנו למכון הפילולוגי - אל גן הפסלים. הפסלים הללו הוענקו למכון לאורך השנים וזה כולל אוסף אבנים מאוניברסיטאות שונות (כולל האוניבסיטאות העברית ותל אביב). בהמשך לאורך הגדה צפינו ב-פסל של ספינקס שהובא במאה ה-19 לעיר הישר ממצרים (וברוסית הארכאית הכתובה תחתיו) ופסענו דרך גשר שמידט המשכנו לגדות הארמון.
 *



*
 אני נזכר בכאב! כמה שרגליי דאבו מרוב הליכה. ולמרות שהן כאבו - לא עצרתי. אפילו לקראת שש בערב, כשהיינו עייפים, רצינו לראות עוד ועוד כי היינו צמאים ליופי של העיר המדהימה הזו. הגענו לפסל פרש הברזל, כיכר הסנאט ואל כנסיית איסק הקדוש. הכנסייה מדהימה – קנינו כרטיס עם הדרכה (אחרונה באותו היום) בעלות של 400 רובל לאדם. שמענו את סיפורו המדהים של הבניין. המקום כה מרשים עד שאפילו דלתות הברזל של המקום הם יצירת אומנות של ממש. כל שכן הפסיפסים והפיסול בכנסייה. מקום מומלץ ומרשים. לא לוותר על פסלו של אלכסנדר בכיכר הצמודה הקרויה על שמו.
 *



*
 לפני השקיעה עשינו את שעל כל תייר לעשות – לקחנו טיול פנורמי בתעלות של העיר בעלות של 600 רובל. מדובר באטרקציית חובה!!!! רבים לוקחים אוטובוס תיירים בכדי להכיר את העיר אך אני ממליץ על שיט בתעלות היפות המוקפות בארמונות, בתים יפים וגנים. הלב נמחץ מגעגוע כשהזיכרון עולה.

*


*
*
 *


יום 3 – פרוספקט נבסקי


 באותו היום הגשם היכה בנו בעצמה רבה ונפרדנו מכסף רב יחסית בתמורה למטריות מלכודת-תיירים-שלא-בדקו-את-מזג-האוויר מראש. הלקח נלמד! את הטיול באותו היום התחלנו מכנסיית גבירתנו מקזאן. הביקור בכנסייה הוא חובה. היא נבנתה בהשראת כנסיית סט פייטרו בוותיקן. כניסה חופשית אך אסור לצלם (אם לא נתפסים).

*

*
אחרי הכנסייה המשכנו לטייל לאורך שדרות נבסקי. ראינו את הבניין היפה שבו המשורר הגדול אלכסנדר פושקין אכל פעם אחרונה לפי הדו קרב שסיים את חייו. אחרי כן ראינו את הארמון המלכותי היפה אנצ'קוף, עברנו על יד ה”גוסטיני דבור” שהוא סוג של קניון עתיק מהמאה ה-19. ובכללי נהננו מהאדריכלות ברחוב נייבסקי שזעקה לנו בתעוזה “אני בין ערי אירופה היפות ביותר”. אחרי שהגענו עד כיכר המהפכה אכלנו באחת ממסעדות הרשת “שקולדניצה” (1300 רובל לזוג 4 מנות).
 *


*
 כשהגענו לתחנת הרבכת “מוסקבה” פנינו לשדרות לידובסקי. אחרי 20 דקות הליכה הגענו אל פרויקט “איטז'י”. מדובר בבית קומות מתפורר שהיה כעין מפעל ומשרדיו. כיום הוא הפך למוזיאון אומנות עכשווית וכולל בתוכו גם חניות ובתי קפה בוטיק. שם גם מתקיים הטרנד האירופאי בר חורבות שזה בר הבנוי בבניין מתפורר ונטוש. האטרקציה הזו היא לא חובה אבל די מגניב. אוהבי אומנות מודרנית יעופו עליה. המקום מייצג את הדור הצעיר של העיר ואהבתו לאומנות. המקום כן חובה לאוהבי אומנות מודרנית ולמי שרוצה להרגיש את פטרסבורג האחרת.
 *


*
 לקחנו אוטובוס חזקה אל תחילת רחוב נבסקי כדי לחזות בכנסיית הדם השפוך שנבנתה במקום בו נרצח הצאת אלכסנדר השני בידי מהפכן מתנקש (רצח שהוביל הפרעות ביהודים שנמשכו 4 שנים בשם “סופות בנגב” והעצימו את התנועה הציונית והעלייה הראשונה). אתר חובה! הפסיפסים של המקום הם בין המרשימים שראיתי בכנסייה מזרחית.

*

*
 בערב החלטנו לנצל את העובדה שאנו דוברי רוסית, ועל הדרך להנות קצת מתרבות, וללכת לתיאטרון “ליד הפנטנובקה” ולראות מחזה בשם “מיס סבג' המוזרה” (לדוברי רוסית – ממליץ). נהננו. מי שלא רוצה לראות מחזות יכול להנות מגן הפסלים של התיאטרון ולטייל לאורך התעלה הציורית. המסעדה האסיאתית ליד יקרה מאוד אבל טעימה.

*

*
*
 *


יום 4 – ההארמיטאג'


מוזיאון ההארמיטאג'. הצאר של כל המוזיאונים במזרח אירופה. צריך לפחות 3-4 ימים כדי לחזות בכל מה שיש למוזיאון הזה להציע ואולי גם זה לא מספיק. כמה דברים שחשוב לדעת:
סטודנטים עם כרטיס בינלאומי נכנסים בחינם, מכונות כרטוס אוטומטיות תחסוך את התור הפסיכי שיש בכניסה אך לא תוכלו להנות מהנחות ותשלמו 600 רובל לכרטיס כניסה רגיל. יש קפטריה בפנים אבל היא יקרה – 250 רובל לכריך קטן. יש למקום ארבע מבנים. שניים מהם הם אמון החורף שמלבד מהיותו ארמון מדהים ביופיו גם שוכן בו אוסף האומנות העצום שאספו הצארים. האוסף כולל ארכאולוגיה ואומנות מתקופת האבן עד המאה ה-19. האוסף של היצירות החל מהמאה ה-19 שוכן בארמון ממול (הפיקוד המרכזי) הנמצא מעבר לאוביליסק שהקים פטר הגדול. מי שיוצא משני המבנים הראשונים כבר לא יכול לחזור אליהם. המבנה הרביעי הוא ארמון החורף של פטר אשר צנוע יחסית אל מול לאחיו שליד. הוא לא אתר חובה אבל הוא מדגים את ההתפתחות של העיר. ארמון המלכות הראשוני היה תחילה בקתה קטנה, אחרי כן נבנה ארמון החורף של פטר, הצנוע יחסית, ובסוף נבנה ארמון החורף הענק המהווה את 2 הבניינים המרכזיים של ההרמיטאז'.
 *

*
סיור שאנו עשינו התחלנו מהאוסף הפרהיסטורי, משם המשכנו לאוסף של סיביר הקדומה מהעידן הפרהיסטורי עד ימי הביניים, אחרי כן המשכנו אל האוסף של אזור הקווקז בתקופות שבין העת העתיקה עד לימי הביניים. אחרי הקווקז חיכתה לנו התצוגה של אוצרות אסיה ושל ארדת הזהב.
 עלינו לקומה השנייה ועברנו המסדרון עם תמונות הצארים השונים. ראינו את חדר הנשפים, הכנסייה וחדר הכס. ירדנו אל התצוגות הלא גדולות של מצרים, אשור והמזרח התיכון הקדום והמשכנו אל האוסף הענקי של האומנות היוונית-רומית הקלסית כולל העתק עתיק של פיסלו של זאוס מאת פידיאס. חזרנו לקומה השנייה ועברנו לאורך אוסף האומנות האיטלקית (כולל מדונה של דה וינצ'י), האומנות צרפתית (כולל פסלו של וולטר כפילוסוף יווני), האומנות הגרמנית וההולנדית (כולל רמברנט) ו.. עשינו הפסקת אוכל.

*


*
 במבנה של האומנות המודרנית נהננו מציורים של פול גוגן, פבלו פיקסו, מאטיס ואפילו ראינו הריבוע השחור של מלביץ'. הספקנו לבקר גם בארמון החורף המקורי של פטר. עברנו את רוב המוזיאון אך עשינו את זה בריצה ועם מאט מנחה. אני ממליץ לתכנן את הזמן ולבחור מראש את האגפים שברצונכם לבקר (ולהבין שאת כולם לראות ברוגע ביום אחד – לא אפשרי או קשה מאוד) או להדגיש למוזיאון יותר מיום אחד של ביקור

*

*
היינו במוזיאון יום שלם, חלק מהזמן עצרנו להתעמק בתמונות וחלק מהזמן ממש רצנו ותמיד הייתה תחושה שאנו רוצים לראות ולהספיק עוד. הארמון מדהים והאוספים מדהימים עוד יותר.
ההרמיטאז' הוא אחד המוזיאונים המדהימים ביותר שהייתי בהם. ואולי הוא הכי מדהים שיש. ואם יש מי שלא מסכים עם זה הוא לא יכול להתווכח עם דבר אחד – גדול הוא בהחלט.
 * * * *
את המשך הטיול שלי בפטרבורג באנדרטת הניצחון, במוזיאון הרוסי וכן בגני ארמון הקיץ פטרהוף ועיירת הצארים אתאר בחלק השני!!!