כשהאדם מתכנן האלים צוחקים.

כמה שהמשפט הזה היה נכון בהקשר לגיחה שלי, בת השלוש ימים, לאי כרתים היווני. כשהזמנתי טיסה לעיר הרקליון, בירת כריתים,  עדיין שררה אופטימיות באוויר. התחלואה בארץ הייתה עדיין נמוכה ואילו התחלואה ביוון הייתה בירידה. התקשורת זעקה על ניצחון על המגפה ופוליטיקאים נופפו בהישג מבצע החיסונים. אבל ימים ספורים אחרי שעשיתי את ההזמנה התחלואה החלה לעלות הן בארץ והן ביוון (באחרונה אף בצורה דרסטית). יום אחר יום החלו הגבלות חדשות על נתב"ג, נהלי בידוד למחוסנים, דיבור על תו ירוק ותו סגול, פאניקה אינסופית ועוד.

האופטימיות שהייתה לפני חדירת זן הדלתא ההודי לארץ הביאה אותי לעשות הזמנת טיסה ללא אפשרות ביטול. את המלון כן יכולתי לבטל עד שבוע לפני הטיסה. זה היה מלון צמוד חוף כי אני  התכוונתי לעשות חופשת בטן גב קצרה (קצרה כי אני מעדיף להזמין טיסה בה אשהה בחו"ל פחות מ 72 ואמנע מבדיקת קורנה ביעד דבר שיפחית את האפשרות להיות חלק מאותם ישראלים שנתקעו ב-בידוד בחו"ל). האופטימיות התחלפה לפסימיות וחשש שלא אטוס. ולכן חיפשתי מלון שניתן לבטל את ההזמנה אליו ברגע האחרון.  המלון היחיד שעמד בקריטריון הביטול המבוקש ושנותר פנוי היה מלון במרכז העיר. בתנאי כזה חופשת בטן גב כבר לא הייתה רלוונטית. היות  וכך, שיניתי מחשבה והחלטתי שהחופשה תהיה חופשה של טיול. יומיים של טיול קל בעיר הרקליון ויום אחד טיול ברחבי האי. טיול מודרך. זו הייתה התוכנית החדשה.

אך גם כאן התרחשה תקלה. ידעתי על חברות שונות הפועלות בעיר הבירה באי ומהן אפשר להזמין טיולי יום שונים. ביום הנחיתה בכריתים, ממש אחרי שיצאתי משדה התעופה, ניגשתי לעמדה של קשרי תעופה. הפקידה הנחמדה רשמה אותנו לטיול ליום הבא ואפילו דאגה לארגן לנו איסוף מהמלון. אך מסתבר שבצהריים של אותו יום בחברת הטיולים הבינו שאין כמות מספקת של אנשים עך מנת להוציא את הטיול לפועל (אני מנחש זאת בדיעבד משום שהפקידה שלחה לנו שאלה בוואצאפ "אם יש עוד ישראלים במלון" בשעות הצהריים). למרות זאת רק בערב, בשעה 21:00, הודיעה לנו הפקידה שהטיול נדחה ליום אחר. היום האחר היה היום האחרון שלנו בהרקליון. זה היה מבחינתי מאוד בעייתי כי ביום הטיסה חזרה לארץ אני לעולם לא מתרחק מרחק של מעל 20 ק"מ מהעיר בה אני שוהה. בייחוד בימי קורונה. כי זה אומר מבחינתי לא ליהנות מהטיול אלא להיות יום שלם בלחץ. הפקידה ניסתה להציע לנו במקום זה השכרת רכב פרטי כחלופה אך מסיבות אישיות לא יכולתי לקבל זאת. אפשר לומר שבגלל ההודעה המאוחרת נדפק לנו חלק משמעותי מהטיול. כי בשעה כה מאוחרת כבר לא יכלנו להירשם לטיול אחר אצל חברה אחרת כחלופה  

לומר שכל הזמן בהרקליון היה מבוזבז? לא.

המרכז ההיסטורי של הרקליון קטן אך מקסים, הקולינריה מדהימה, מוזיקת הרחוב מגניבה ובאוויר יש ריח משכר של חופש. הים מאוד מפנק (גם אם צריך להגיע אליו במונית) ואפילו בשלב מסוייים הגענו לכפר אחד בהרים בדרך לא דרך. פשוט לא מיציתי את מה שרציתי למצות ונותרה תחושה של פספוס. של חוויה חסרה. הרי לכרתים יש עוד כל כך הרבה מה להציע. אם זאת כן הספקנו דבר או שתיים ועל כך אסכם –

*

טיסה

 *

את הכרטיסי טיסה הזמנו שבועיים מראש מחברת  Aegean Airlines . העלות הייתה 270 יורו לאדם ללא אפשרות שינוי או ביטול. הטיסה ארכה שעה וחצי (אם כי ב-2 הכיוונים הטיסה התעכבה בערך בחצי שעה). המרחק בין המושבים במטוסים של החברה סביר ובטיסת ההלוך אף חילקו לכולם בקבוק מים עם חטיף שקדים.

 *

לינה

 *

את הלינה עשינו ב Ibis Styles Heraklion Central  .

מלון בדירוג של 4 כוכבים שהשייה שלנו בו למשך 2 לילות עלתה לנו 1100 ₪.

זהו מלון מעולה. הוא נמצא ממש במרכז העיר. מתחתיו יש המון ברים עם אווירה נחמדה ותוססת ובמרחק של כמה צעדים משם שוכנות האטרקציות המרכזיות של העיר לצד המון בתי קפה ומסעדות. במרחק קצר נמצאים גם הנמל, הכיכר המרכזית ותחנת האוטובוס לשדה התעופה (בכיכר החירות). בנוסף, ממש מתחת למלון יש כלבו גדול שבו אפשר להצטייד בו באוכל ושתייה. ארוחת הבוקר הייתה טובה מאוד. היא הייתה טעימה, עשירה ומגוונת. וניתן לאכול אותה גם בתוך חדר האוכל וגם ב מרפסת היוצאת ממנו.

החדר עצמו היה גדול ונקי. היו בו ערכת קפה ותה, טלוויזיה, מיזוג אוויר מצוין, שירותים פרטיים עם מוצרי היגיינה ומרפסת עם שולחן וכיסאות. הבידוד מרעש עבד נהדר ולמרות בתי הקפה סביב בחדר הממוזג היה שקט ונעים.

 נקיון החדר נעשה בצורה משביעת רצון והמגבות והמצעים הוחלפו כל יום (אני בטוח בכך בזכות כתם הפיצה הגדול שהשארנו על המצעים באחד הערבים).

הבעיה היחידה שהמלון במרחק נסיעה מהים אך ידענו זאת כאמור.

*

הגעה ותחבורה ציבורית

 *

מכיכר החירות שבמרכז העיר יוצא אוטובוס לשדה התעופה וחזרה. הנסיעה אורכת 10-15 דקות בלבד. עלות הנסיעה היא 2.5 יורו לנסיעה בודדת אם קונים את הכרטיס אצל הנהג או 1.5 יורו אם קונים אותו בקיוסקים הנמצאים ליד התחנה. התחבורה באי לוקה בחוסר ועקב הקורונה הזמנים משובשים ולא קבועים. אם ניתן לנסוע במונית – כדאי.

 *

שפה ודת

 *

השפה בכרתים, אי במדינת יוון, היא השפה היוונית והדת של רוב האוכלוסייה היא הנצרות האורתודוקסית.

*

מטבע ועליות

*

המטבע הרשמי של יוון הוא היורו אשר בזמנו החלף את הדרכמה היוונית. המחירים יחסית סבירים ו-ככל שמתרחקים מהמרכז התיירותי הם זולים יותר. מנה בבית קפה טוב בלב האזור התיירותי עולה בין 7 ל 12 יורו. בירה בין 3 ל 5 יורו. לגבי אוכל רחוב -  מנת בשר בפיתה ניתן לרכוש במחיר ממוצע של  3  יורו.  בקבוק מים בחנות יעלה 80 סנט או יורו וחצי בקיוסק.

אנחנו, זוג, שוהספיקו לנו כ 400 יורו לכל שלושת הימים לאוכל, מזכרות ותחבורה.

*

*

אוכל -

 *

Kalamaki Meat Bar

אוכל רחוב המתמקד בבשר ומהווה כעין מזון מהיר יווני. אפשר להזמין במקום שיפודי עוף, בקר, בשר לבן או קבב. כל שיפוד הוא בעלות של  יורו וחצי. שיפוד בפיטה עם סלטים יעלה 2.5 – 3 יורו. הכל נעשה על גחלים ונעשה מאוד מהר. והכי חשוב מאוד טעים. העסק נמצא במרכז התיירותי ממש לא רחוק ממזרקת אריות מורסיני.

אתר - https://www.kalamakimeatbar.gr/

ממליץ לקנח את הבשר עם גלידה מדהימה בגלידריית Storoloi  הצמודה.  הגלידות בהרקליון טעימות להדהים.

*

 Wasabi Sushi & Noodles Bar

מסעדה אסיאתית. מקום נחמד צמוד למרכז ההיסטורי של הרקליון. אני מאוד ממליץ להזמין שם מרק, אווז (12 יורו) או סאטה עוף (7 יורו). המקום יחסית יקר אך נמצא בפינת חמד נעימה.

כתובת Korai 16, Iraklio 712 02,

*

יש עוד מקום שלא רשמתי את שמו כראוי אבל האוכל בו היה נורא טעים. אם הבנתי נכון שמו הוא ARAZW. הוא נמצא על רחוב Agio titou צמוד לכנסייה הנושאת את אותו השם.

יש להם אוכל מקומי נהדר. קציצות עם אנחנו נזמנו מנות קציצות עם יוגורט ומוסקה. ושתינו בירה עם ראקי יווני.

*

*

*

יום ראשון – המרכז ההיסטורי של הרקליון

 *

אחרי שהתמקמנו במלון, שמנו מזוודות והחלפנו בגדים, החלטנו להסתובב ולטייל במרכז ההיסטורי של העיר. עברנו בכמה וכמה אתרים ובחלקם אף נכנסנו. כולם במרחק של כמה צעדים זה מזה. להלן:

כנסיית אגיוס טיטוס – כנסייה יפה מבחוץ. אך לא מרשימה מבפנים. הייתה בעבר מסגד. מומלץ לשבת ליד המזרקה או ברחבה הגדולה ממול.

ה-לוגייה – בניין עירייה שהיה בעבר מרכז שלטון וונציאני שנבנה על ידי האחרונים כשהלה שלטו באי. אי שם במאה ה 17. ניתן להיכנס לחצר שלו ולהתרשם הן ממנה והן מהחזית המרשימה של הבניין. רצוי לשם לב לאריה המכונף המסמל את האוונגליון סט. מרקוס שהוא סימלה של ונציה (נ.ב אריה דומה אפשר למצוא גם בעיר עכו בארץ בחאן אל פארג' לשעבר הקומונה הוונציאנית בעכו בתקופה הצלבנית)

Morosini Lions Fountain – כיכר שוקקת חיים עם מזרקה בצורת 4 אריות שנבנתה גם היא בזמנו על ידי הכובשים מוונציה. בערב במקום מתקיימים מופעי רחוב עליזים.

הגלריה העירונית – נמצאת  בתוך כנסייה סנט מרקוס. ובה תערוכות אומנות לא גדולות. אתר.

שוק 1866 –שוק תיירותי חמוד. ממליץ להיכנס לחנות המוקדשת מוזיקת הרוק וה-מטאל ולראות את  שרידי המחראב העתיק מהתקופה של הכיבוש העות'מני. בסוף השוק יש שיריד מזרקה וונציאנית נוספת לצד סביל תורכי.

 חזרנו אל עקבותינו ועברנו ברחוב ה 25 לאוגוסט היפה כדי להגיע אל הנמל העתיק ושם הלכנו אל מצודת קולוס הוונציאנית. הלכנו גם לאורך שובר הגלים ונהננו מהנוף והאווירה.

*

*

לאחר שוטטות המרכז ההיסטורי לקראת 17:00 חזרנו אל המלון והחלטנו לנוח מאט שכן לא ישנו כמעת בכלל לפני הטיסה וגם בקושי ישנו לילה לפני כן. התעוררנו בערב והלכנו לכיכר אריות מורוסיני לאכול וליהנות ממוזיקת הרחוב והאווירה.

*

*

*

יום שני – זארוס וחוף אמודרה

 *

כאמור, היום הזה היה אמור להיות מוקדש לטיול- יום באי באזורים שהם מחוץ לעיר הבירה אך הדבר לא יצא אל הפועל. במקרה, חבר של הפקידה במלון נסע לכפר זארוס לבקר קרוב משפחה ושמח להקפיץ אותנו לשם. יכלנו להסתובב בכפר במשך כ-שלוש שעות לפני שהוא חוזר להרקליון.

זארוס זה כפר בהרים של כריתים שכמעת ואין אליו תחבורה ציבורית. לא הייתי ממליץ לנסוע לשם במיוחד אך למי שנוסע ברכב שכור ו-עובר בכבישים באזור, שווה לו לעצור שם. בכפר יש אגם קטנטן שממנו מתחילים מסלולי טיול בהרים. הנוף במקום מדהים – מזכיר את הגליל העליון אך יותר משודרג ממנו. בכפר הקטן עצמו אפשר לקנות תוצרת גבינה מקומית ולשבת בבית קפה. הביקור היה נחמד, פיצוי קטן למה שפספסנו.

*

כשחזרנו להרקליון ביקשנו מהטרמפ שלנו שיקפיץ אותנו לחוף אמודרה (( Ammoudara Beach)) . חוף עירוני מקסים במרחק של כארבע ק"מ ממרכז העיר. החוף גדול ו-מאובזר, כולל  מציל. מאחוריו נמצאים מלונות ובתי קפה ומלצרים ניגשים לנחים על מטות השיזוף ומציעים אוכל ושתייה. מי שמזמין משהו לאכול או לשתות מקבל את מיטת השיזוף והשמשייה בחינם למשלך שהותו בחוף. בירה קטנה עלתה שם 3.5 יורו וגדולה 5.5 יורו. קוקטייל 7 יורו. היה ממש נחמד. לאזור מגיע קו מס' 6 או מונית בעלות של 10 יורו.

*

בערב עברנו ליד כנסיית Agios Minas  היפה שמשמשת גם כמוזיאון אומנות ביזנטית נוצרית. ועברנו גם ברחוב Kagimpi  שהוא סמטה ארוכה מאוד המלאה בהמון מסעדות ובתי קפה ויש שם אווירה של מסיבה בלילה. מקום נהדר לצעירים.

*

*

*

יום שלישי – קנוסוס

*

באוטובוס מס' 20 או במונית בעלות של 10 יורו ניתן להגיע לאתר הארכאולוגי החשוב הזה - קנוסוס. התרבות המינואית התקיימה באי כריתים החל מהאלף השלישי לפני הספירה. המינואים בנו ארמונות ענק, ריצפו דרכים באספלט וקיימו מסחר עם המצרים. אין יודעים איך הם קראו לעצמם ועדיין לא יודעים לפענח את הכתב הייחודי שלהם (שכן לא נמצא הרבה ממנו) אך הם השאירו המון אומנות אחריהם. פסלים, תכשיטים וקרמיקה. בהדרגה במהלך המילניום השני לפנה"ס החליפה את התרבות המינואית תרבות מיליטנטית שמקורה בעיר מיקניה, התרבות המיקנית. תרבות שאולי קרובה לגויי הים שהפלישתים הם מבנייה המפורסמים. התרבויות הללו נעלמו לפני 3 אלף שנים והתחלפו במה שהפך לתרבות היוונית העתיקה.

ניתן להקדיש לאתר בין שעה וחצי לשלוש וליהנות מהשחזורים של הארמונות, ציורי הקיר והחדרים של הארמון. רצוי לעשות את זה עם הדרכה (בעלות של 20 יורו לאדם) אחרת האתר יהיה פחות מעניין או ירגש פחות

*

*  

לקנוסוס אנחנו רכשנו כרטיס משולב (20 יורו לאדם) שכלל את הכניסה לאתר קנסוס ול- המוזיאון הארכאולוגי של כריתים הנמצא בכיכר החירות. המוזיאון אולי קטן אך הוא נחשב בין המוזיאונים הארכאולוגים החשובים בעולם בשל הממצאים השוכנים בו. ממצאים מהתרבות המינואית והמיקנית. יש בו גם ממצאים שנמצאו באי מהתקופה הרומי-יוונית. מאוד כדאי לבקר בו לפני או אחרי הביקור בקנוסוס.

*

*

אחרי המוזיאון  החלטנו שוב ללכת לים אבל הפעם אל החופים מהצד המזרחי של הרקליון מעבר לשדה התעופה. מגיע לשם קו 7.  גילנו שאומנם החופים שם הרבה יותר יפים אך האווירה דווקא פחות מהנה. משהו שם פחות עליז. ויותר יקר.

*

*

אחרי כן חזרנו למלון. לקחנו את הדברים ונסענו לשדה התעופה. זו גיחה שחששתי שלא תתרחש. היא התרחשה למרות הכל. ולמרות התקלותו- תחושת הפספוס עדיין היה נחמד. בכל זאת, זו תקופה משוגעת.

*

*

*