קשה לי להגדיר את חבל הארץ שבו נמצאת סלובניה. אני כל הזמן שואל את עצמי את השאלה האם ניתן לראות בה חלק ממרכז אירופה או מזרח אירופה או האם היא באמת חלק מחבל הבלקן? מצד אחד סלובניה הייתה חלק מהאימפריה האוסטרו הונגרית ואילו מצד שני היא הייתה חלק מהמשטר הקומוניסטי של מדינת יוגוסלביה לפני שזו התפרקה במלחמת האזרחים העקובה מדם שהתרחשה בעשור האחרון של המאה הקודמת. בצפונה של סלובניה עומדים בגאון הרי האלפים (היוליאנים) המרשימים, במערבה החוף האדריאטי בעל הניחוח האיטלקי ואילו בדרום מזרח המדינה ישנו חבל ארץ של גבעות ירוקות. שעטנז נופים אירופאי מדהים. העם שחי במדינה הזו הוא סלאבי אבל בשפה ובמאכלים הלאומיים שלו יש המון מאוסטריה ואיטליה. לסיכום ארצה לטעון שסלובניה היא צומת דרכים מגוונת ועשירה. ב 7 ימים סך הכל הספקתי לטיייל בהרים, לשוטט בקניון, להיכנס למערת ענק, לצעוד בעיר אירופאית קלאסית, בעיירות ציוריות ואף בעיר חוף ונציאנית מקסימה. ובין לבין גם לנפוש במרחצאות ברמה הכי מרכז אירופאית. סלובניה היא יעד מצויין. ממש כמו חבל זלצבורג של הבלקן ויוגוסלביה לשעבר. ואולי אף במידה מסויימת מתעלה עליו. אני אהבתי.
*
*
טיסה
את הטיסה לסלובניה הזמנו מחברת ישראייר כחודש וחצי לפני התאריך במחיר של 301 דולר לאדם. הטיסה לא כללה כבודה ולכן הוספנו עוד 84 דולר על מזוודה אחת ששלחנו לבטן המטוס.
בטיסת ה-הלוך היה עיכוב של כמעת שלוש שעות בהמראה עקב שיבושים שנגמרו בשל המצב הבטחוני (צוותים זרים ומטוסים חכורים סרבו להגיע לישראל). בחזור הטיסה המריאה בזמן.
*
רכב ותחבורה
אנחנו הזמנו מחברת הרץ רכב אוטומט ל 7 ימים במחיר של 2800 שקל שזה כלל מינימום השתתפות עצמית. הרכב היה טיוטה חדשה. הדבר היחיד שפגם בחוויה שכאשר החזרתי את הרכז הפקיד מצא שריטה הטאסיה של האוטו והיות ולא היה לי הוכחה שהנזק לא היה שם קודם (אני אף פעם לא שמתי את ליבי למצב הגלגלים כשהשכרתי רכב - טעות לעולם חוזרת), החברה חייבה אותי ב 52 יורו השתתפות עצמית על נזק. וזה למרות שלא זכור לי שפגעתי במשהו בשום שלב.
בזבזתי על דלק 92 יורו זה הספיק לי לכל אורך הטיול.
בסלובניה אין הרבה מקומות בהם החנייה היא בחינם. להפך. ותיירים לא זהירים מספיק זוכים להמון קנסות על כך. בדרך כלל המחיר של החנייה הוא בגובה של כשלוש יורו לכמה שעות או עשר יורו ליום שלם. יש מקומות, כמו סופר מארקטים, שלידם החנייה היא בחינם רק לשעה הראשונה. עוד גבר שכדאי לשים אליו לב הוא שיש מקומות בהם מכונת התשלום על החנייה מקבלת רק מטבעות ולכן כדאי להצטייד בכסף קטן על. אם זאת, לרוב ניתן לשלם במכונת התשלום על החנייה בכרטיס האשראי.
*
*
עלויות
תמיד ידעתי שמדינות חבל הבלקן הינן מאוד נוחות לתייר מבחינת העלויות של השירותים שהוא נתקל בהן. בכך סלובניה היא יוצאת דופן יחסית לאזור. למעשה היא יותר דומה לאוסטריה מאשר לסרביה מבחינת מחירים. מנה במסעדה עולה בין 10 - 20 יורו. כשקנינו בחניות מצרכים שונים, פירות ושימורים, מצאנו את עצמנו מוציאים 30-40 יורו בקופת התשלום. סה"כ על אוכל ואטרקציות בזבזנו כ 1200 יורו לזוג (לא כולל לינה והשכרת רכב).
*
שפה ודת
השפה הסלובנית היא שפה סלאבית בל מעורבבים בה המון מילים מאיטלקית. אבל היות ומדובר במדינה קטנה של 2 מליון איש רוב האנשים שפגשנו יודעים אנגלית ברמה גבוהה. הסלובנים נוצרים קטלים.
*
*
*
*
הגעה
בשל העיכוב בטיסה הגענו לשדה התעופה הקטן של סלובניה בשעה 22:30 בלילה. משם אספה אותנו ג'אנה, בעלת המלון בו התארחנו.
שם המלון הוא Rooms & Apartments Jana . אותו מנהלים ג'אנה ובעלה. שילמנו על השהות שם 182 יורו ל 3 לילות ועוד עשר יורו על ההסעה משדה התעופה. מדובר בבית מרובה חדרים בן שלוש קומות שמהווה מלון (אם כי לי הוא הזכיר יותר גסט האוס). החדר בו שהינו היה, מאובזר בטלוויזיה, ארון, ספה ושולחן. היו בו שירותים מאובזרים וסך הכל הוא היה נקי. הדבר היחיד שהציק לנו שהחדר היה מאוד מאוד קטן. המלון נמצא בכפר לא גדול במרחק של 5 דקות נסיעה משדה התעופה, 20 דקות מהעיר לובליאנה וכ- 40 דקות מאגם בלד. ג'אנה ובעלה היו אנשים נחמדים מאוד ששו לענות על שאלות ולעזור.
*
*
יום 1 - אגם בלד וקניון וינטגאר
האטרקציה הכי מפורסמת בסלובניה הוא אגם בלד . אגם מקסים המוקף מכל צדדיו בהרים. לצידו ניתן למצוא גם טירה ואי קטן שבליבו כנסייה שניתן לשוט אליה. אחרי שאספנו את הרכב החלטנו לנסוע הישר לאגם ולראות במה מדובר. ואכן, מדובר באגם נעים מראה שניתן לטייל סביבו. לא שחינו באגם ולא עלינו לטירה אלא הסתפקנו בטיול של שעה וחצי בטיילת שסביבו.
*
*
אחרי כך נסענו ל Straža Bled בכדי לעלות על רכבל הכיסאות ששם ולהעלות על הגבעה. את הירידה עשינו על מגלשת הרים. הנוף מהפסגה היה מאוד נחמד כמו גם הגלישה למטה.
אתר: https://www.straza-bled.si/en/Summer
שעות פעילות: 9:00 - 20:00 (בקיץ, עם התקצרות היום הפעילות במקום מצתמצמת)
מחיר: 12 יורו לאדם לעליה וירידה.
*
*
אחר הגלישה המשכנו לקניון וינטגאר. זהו נקיק יפייפה שזורם בו נהר בשצף. החנייה עלתה לנו 10 יורו. לאחר שחנינו קנינו כרטיסים בקופות ו-חיכינו שיגיע התור שלנו. מומלץ להגיע כמה שיותר מוקדם או לחילופין לבקר שם אחר הצהריים כי האחראים על המקום מכנסיים כמות מסויימת של אנשים בכל פעם וזמן ההמתנה יכול להיות ארוך. שעות הכניסה לאתר משתנות בהתאם לעונת השנה, אבל לרוב תחילת הפעילות של המקום היא בין השועת 9 ל 10 וכניסה אחרונה לאתר היא עד השעה 16 או 18. האתר לא פעיל בין אוקטובר לאפריל. בכניסה למסלול ההליכה מקבלים קסדה שאותה חובשים לאורך כל הטיול בנקיק. זמן ההליכה לאורכו של הנקיק הוא כ 45 דקות של הליכה הנוסף מהמם עד שמגיעים למפל הגדול. שם יש בית קפה קטן ונקודת האיסוף של הקסדות. מנקודת הסיום של הנקיק המבקר יכול לבחור אחד מ 2 מסלולים. מסלול עם עליות חדות שאורכו כשעה או מסלול יותר ארוך אך פחות קשה שזמן הטיול בו אורך שעתיים. לקחנו את המסלול השני. המסלול עובר דרך יער ואחר לוקח את המטיילים בדרך של נוף להרים עד שהוא מחזיר אותם למרכז המבקרים. בדרך יש מסעדה לא גדולה. עצרנו לאכול שם ודביעבד הצטערנו על כך כי האוכל שם פשוט לא היה טעים ולכן לא אמליץ עליה כאן. אם אי פעם אחזור למקום אזמין שתייה בלבד.
מחיר: 10 יורו לאדם
אתר: https://www.vintgar.si/en/
*
*
בערב עצרנו ליד אחד הכפרים הקטנים בדרך מלמלון, במקום שבו הייתה גם חנייה חינמית, דבר נדיר בסלובניה, התיישבנו על דשא ליד כנסייה עתיקה ואכלנו אוכל שקנינו באחד מחנויות שעל הכביש המהיר. זה היה סיום מרגיע של יום ארוך.
חזרנו למלון, ואחרי מקלחת ישבנו בחצר המתחם ונהננו מהשקט של הכפר בו נתארחנו ומבירה קרה ששמרנו במקרר.
*
*
*
יום שני - אגם בוהין והר ווגל
*
היום השני שלנו בסלובניה הוקדש להר ווגל (Vogel) ואגם בוהין. מדובר בחלק משמורה הררית בשם טריגלב שבצפון מערב סלובניה. ההרים עצמם מהווים חלק מרכס הרי האלפים (האלפים היוליאנים). בתחילתו של היום הגענו לחנייה חינמית תחת הרכבת של ההר. שם החנייה כפי שמופיע בגוגל מאפ הוא Vogel Ski Resort . משם לקחנו רכבל לתחנה העליונה. במקום יש נקודת תצפית נהדרת וכמה מסעדות ובתי קפה. וזו הנקודה שממנה גם יוצא רכבל נוסף, רכבל כיסאות, שמאפשר למטיילים לחסוך שעת עליה נוספת לכיוון פסגת ההר. מחיר רכבל הכיסאות כלול במיר של הרכבל הראשון (אפילו לא ביקשו שם להציג כרטיסים). התכנון המקורי שלנו היה לעשות מסלול מעגלי ומפורסם שאורכו אמור להימשך כאורך של כחמש שעות תוך חציית הפסגה של הר ווגל. אבל תוכניות לחוד...
*
*
תחילת העלייה הייתה טיפה קשה אבל מהנה. הנוף האלפיני היה תאווה לעיניים והאוויר שנכנס לראות היה נעים ונקי. אוויר הרים צלול כ-ברנדי. אבל אחרי כשעה של הליכה בשבילי ההר החלו להופיע סימנים לפורענות. לפתע, בלי התרעה, שמענו רעם מתגלגל מרחוק והשמיים הבהירים שמעלינו החלו להתמלא בעננים. וככל שעבר הזמן הרעמים הלכו והתקרבו. חצי שעה אחרי ששמענו את הרעם הראשון החל לרדת על הראשים שלנו גשם שהתפתח לכדי מבול של ממש. והדבר שהיה הכי גרוע הוא העובדה ששכחתי לקחת איתנו את מעילי הגשם שנותרו ברכב, רכב שחנה מאות מטרים מתחתנו. אומנם אחרי כחצי שעה מהרגע שהגשם החל, חצי שעה שהרגישה כמו נצח, פסק. הספקתי להירטב כהוגן. השמש גם היא הופיעה בהדרגה. אבל אנחנו שהחלטנו לא להסכן וכבר היינו בדרכנו למטה. אומנם לפסגה הגענו אבל חתחנו חלק ניכר מהמסלול וקיצרנו את הדרך.כלומר, לא עשינו את המסלול המלא.
*
*
אבל ההרפתקראות שלנו לא תמו. בדרך למטה, כשהתיישבנו לנוח, שמענו קול נפץ אדיר וראינו הבזקי אור מהצד. זאת כתוצאה מפגיעת ברק באחד בעמודים שהיו לא רחוק מאיתנו. הדבר גרם לנו לקום ולהאיץ את צעדינו לכיוון החנייה.
*
*
בזמן שפסענו לנו לכיוון הרכבת הספקנו להתייבש חלקית והטיול היה שוב נינוח ונעים. המצב רוח השתפר שוב וכזה הוא היה כאשר שהגענו לתחנה העליונה של הרכבל. שם עצרנו לאכול במסעדת Chalet Merjasec ונהננו ממרקים חמים, מרק גולאש ומרק מקומי כלשהו בעל ניכוח איטלקי.
שעות פעילות: הרכבל עובד בין 8:00 - 18:00
מחיר: 32 יורו לכרטיס הלוך חזור.
אתר: https://vogel.si/en/
*
*
כשירדנו באמצעות הרכבל אל החנייה שמנו לב שמזג האוויר למטה, בעמק, חם יותר. הדבר הוכיח לנו שוב שהאוויר ברכסי ההרים קר יותר מזה שבעמק. זה הגיוני סך הכל.
עייפים טיפה אך נחושים להמשיך לטייל נכנסנו לרכב ונסענו אל מפל Savica Waterfall.
כשהגענו למקום עמד שם בחור צעיר שגבה כסף על החנייה. שילמנו לו ופנינו אל השביל המוביל אל המפל. זהו מסלול חד כיווני שאורך כחצי שעה לכל כיוון. המסלול הוא בעיקר בעלייה ובתוך חורש ירוק. במהלך העלייה יש נקודת נוף יפה על אגם בוהין והעלייה עצמה מסתיימת בתצפית על המפל המדובר. המפל עצמו יוצא מתוך סלע ונופל אל אגמון מלאכותי ששימש פעם כמאגר מים לתחנת חשמל הידרו אלקטרית. מהאגמון המים ממשיכים לזרום במורד ההר לצד מסלול ההליכה. מפל סביקה הוא מקום חמוד מאוד אך לא הייתי מגדיר אותו כאתר חובה.
אתר: https://tdbohinj.si/en/savica-waterfall/
שעות פעילות: 9:00 - 18:00
מחיר: 4 יורו (וחנייה 3 יורו)
*
*
אחרי הביקור במפל החלטנו לעצור באחת החניות של אגם בוהין (וכמובן שהחנייה הייתה בתשלום, חנייה ששמה Parkirišče) ופשוט לשבת על שפת האגם ולצפות על הנוף ההרי לאור השקיעה. חוויה מרגיעה מאוד ומומלצת. המים משקפים את ההרים ושטים בהם ברווזים. סיום מצויין לפני החזרה למלון ללינה אחרונה שם.
*
*
*
*
יום שלישי - טרמה אולימיה
בבוקר היום השלישי שלנו בסלובנייה עזבנו את המלון שלנו בכפר ונסענו בכביש המהיר לכיוון דרום מזרח המדינה, נסיעה שארכה כשעה וחצי. המטרה של הנסיע הייתה להגיע אל מרחצאות טרמה אולימיה Terme Olimia D.D.
מדובר במתחם מרחצאות גדול ומאוד ותיק. המתחם עצמו מתחלק ל 2 מתחמי מרחצאות שונים: Wellness Orhidelia שהכניסה אליו היא מגיל 16 ומעלה. ו Termalija שמתחלק ל 3 מתחמים - האזור המשפחתי, האור הרגוע ועולם הסאונות. מתחמי המרחצאות מחוברים במעברים תת קרקעים (וגם בשבילים יפים מעל הקרקע) לשלושה בתי מלון ומתחם גלמפינג אחד.
המלון שבו התארחנו היה מלון Hotel Breza המחשיב את עצמו כמלון 4 כוכבים. התארחנו במלון במחיר של 356 יורו ל 2 לילות. המחיר כלל חצי פנסיון עם ארוחת בוקר טובה ומגוונת וארוחת ערב עשירה מאוד במיני בשרים, מרקים, פיצות ושאר מאכלים (השתיה לא כלולה במחיר). החדר היה מאוד נעים ומאובזר. קיבלנו גם חלוקים, כפכפים ומגבות נוספות למרחצאות. אבל הכי חשובה הייתה העובדה שהצוות היה מאוד קשורב וידידותי. הדבר היחיד שלא היה מושלם היה היוטיוב החלש בטלוויזיה בחדר אבל זה זוטות.
כמו כן, החנייה הייתה בחינם.
המרחצאות
בתור אורחי המלון הגיע לנו כניסה חינם לחלק המשפחתי של טרמה Termalija אבל היינו צריכים להוסיף כסף (19 יורו) כדי להיכנס לעולם הסאונות. לאחר שעשינו חושבים החלטנו שכדאי לנו לקנות כרטיס כניסה ל Wellness Orhidelia (בגובה של 33 יורו לאדם) ובו היה מתחם סאונות חדיש ואז בנוסף לכך היינו זכאים ל 5 כניסות לעולם הסאונות של טרמה Termalija. לנו זה היה הגיוני מאוד כי אנחנו אוהבים מאוד סאונות (ויש 10 סאונות שונות בכל אחת מהמרחצאות) ופחות אוהבים ללכת למרחצאות בבגדי ים (רק עם חלוקים) ועולם הסאונות ב 2 המתחמים הוא חופשי מטקסטיל (אין בגדי ים, רק מגבות. מרחב נטוריסטי. עירום בלבד). בנוסף, טקסי הבלן מתקיימים פעם בשעה ו כל פעם במתחם סאונות אחר לסירוגין (כלומר בשעה עגולה זוגות הוא מתקיים בסאונות של טרמה עולימיה ואילו בשעה אי זוגות הוא מתקיים במתחם של טרמה ארכידיליה) ולכן היינו עוברים עם הבלן ביחד בין המתחמים השונים. טקסי הבלן כוללים סגירת הסאונה לכניסה למשך כעשר\ חמש עשרה דקות וטקס בהם הבלן שם שמנים מיוחדים על הגחלים ומפיץ אותם בחדר תוך חימומו. חלק מהטקסים כולל פילינג (אם כי יש לומר שחלק מהפילינג, כמו פילינג השוקולד, היה בתוספת תשלום - שזה מוזר כי ברוב המרחצאות דברים כאלו הם בחינם). ב 2 המתחמים יש סאונות רטובות ויבשות מסוגים שונים, בריכה חיצונית קטנה, בריכה פנימית חמה, ג'קוזי ענק חם בחוץ ובפנים.
מחוץ למתחמי הסאונות (הנטוריסטים) יש אזורים "לבושים" ענקיים עם בריכות ענק ומתקני מים שונים. אנחנו היינו רק במרחב של Wellness Orhidelia. יש שם מתחם ענק מקורה שיש בו הרבה נקודות ג'קוזי. המתחם המקורה מתחבר עם בריכה חיצונית חמה שגם בה יש ג'קוזי ואפילו בר בתוך המים.
בימי שישי החל מהשעה 22:00 כל Wellness Orhidelia הופכת לאזור נטוריסטי (וזו הסיבה שהגנו גם שם). היה משעשע לראות את המציל עובר בין הבריכות ומסלק משם אנשים לבושים בבגדי הים כדי לא להביך את כל הנטוריסטים. מבחינתינו זו הייתה חוויה נהדרת. פעם ראשונה שהזמנו מלון שנמצא לא ליד המרחצאות אלא במרחצאות עצמן. היום שלנו היה בנוי בשהייה במרחצאות, בחדר, בחדר אוכל ובמעבר בניהם בחלוק בלבד. מנוחה, מנוחה ושוב מנוחה. כך גם היה בנוי חצי מהיום השני שלנו שם.
אתר: https://www.terme-olimia.com/
*
*
ביום המחרת החלטנו לראות את הסביבה, קראנו על כפר אולימיה כנקודה תיירותית מאוד פופולרית באזור. היתרון של הכפר הוא קודם כל נוף הגבעות המקסים שסביבו. אבל יש בו כמה אטרקציות מגניבות -
מנזר אולימיה -
מנזר מקסים העומד במקום מהמאה ה 17. בתוכו יש כנסייה קטנה עם ציורי קיר יפים ובית מרקחת שהוא השלישי בעתיקותו באירופה שעודנו פועל. ניתן לקנות משחות ותרופות פשוטות שעושים הנזירים מצמחי המרפא שהם מגדלים בגן סמוך למנזר
שעות פעילות: 9:00-12:00, 13:00-17:00 (יום ראשון סגור)
אתר: https://www.olimje.net/index.php/en/
*
*
שוקולד אולמיה -
חנות שוקולד מצויינת מתוצרת מקומית.
שעוץ פעילות: 10:00 - 19:00
אתר: https://cokoladnica-olimje.si/
*
*
Jelenov Greben (גן האיילים)
מסעדה, מרכז מבקרים וחוות איילים. במקום ניתן לאכול, לשתות, לקנות תוצרת מקומית בדמות ליקרים ונקניקים (מאותם איילים שמסתובבים מחוץ למסעדה) כמו גם מזכרות שונות. האטרקציה העיקרית הוא מזיון להאכלת הצבאיים שמטיילים באחו שם.
*
*
לאחר כשלוש שעות של ביקור חזרנו למלון והמרחצאות שלנו והמשכנו לנפוש.
סאונות, ג'קוזי, טקסי בלן והמון כיף...
*
*
כאן תם חלק א' של הטיול שלנו לסלובנייה. על הביקור שלנו במערות הענק, בעיר החוף ובכפר רועים בהרים. וכמובן בעיר הבירה לובליאנה אכתוב בחלק הבא.
תודה למי שקרא עד פה.
