מה אפשר לומר על דובאי? דובאי יקרה, דובאי מרשימה, דובאי אטרקטיבית. דובאי היא הביטוי של
העושר של המפרץ הפרסי המתורגם לארכיטקטורה גבוהה ושאיפות עד השמיים. גורדי שחקים
מהדרים את קו הרקיע של הכרך העצום הזה ומביטים מטה על אוטוסטרדת המסחר המטורפת
הזורמת לרגליהם. לאומת כל אלו, העיר העתיקה של דובאי כאילו נמצאת בפינה צדדית. היא
מקסימה מאוד ונראת כאילו הוציאו אתה מתוך אחד הדפים של סיפורי אלף לילה ולילה. כאן חיים
עובדים זרים קשיי יום, שייחים עשירים השוחים בזהב ותרבות מזרח תיכונית שונה ממה שאנחנו
מכירים. פעם היא הייתה פנטזיה של כל ישראלי נטול דרכון זר. היום היא יעד נגיש במרחק של שלוש
וחצי שעות טיסה בלבד. כל מי שרוצה לראות את עוצמתו של העושר הזה - אהלן וסהלן!
*
*
טיסה
את כרטיסי הטיסה לדובאי קניתי 4 חודשים מראש. אלו היו 3 כרטיסי הלוך-חזור שעלו לי סה"כ
$1,215 . קנייתי אותם דרך סוכנות תיירות והטיסה עצמה התבצעה עם חברת ישראייר. סך הכל מדובר
היה בטיסה סטנדרטית לגמרי. חוץ ממערבולת אוויר שהקפיצה את המטוס הייטב.
*
לינה
את הלינה בדובאי עשינו במלון Sheraton Grand Hotel . שילמנו 1700 ₪ (כולל מיסוי) על כל אחד
מ 2 החדרים שהזמנו. מדובר במלון השוכן במגדל גבוהה שחלקו ממנו משמש כבית מלון וחלקו
האחר משמש בתור בניין מגורים ומשרדים. רוב חדרי המלון נמצאים בקומות 6 עד 34 ואילו הבריכה,
חדר הכושר והספא נמצאים בקומות האחרונות של המגדל. החדרים הסטנדרטים מרווחים יחסית
ובמקום חלון יש להם קיר זכוכית של ממש. לגבי הנוף מהחדרים – אחד מהם הביט על העיר
מהאחר ראינו בעיקר את החלונות של המגדל הסמוך. בחדר היה לנו חדר רחצה מאובזר לחלוטין
שכלל אמבטיה גדולה, חדר שירותים ומקלחון. המיטה הייתה גדולה ונוחה. שירות החדרים היה טוב
מאוד - ניקו לנו את החדר כל יום. והניקיון היה ברמה מאוד מאוד גבוהה. רמה שמעולם לא הכרתי.
כמו כן, במלון יש בריכה קטנה על הגג, ספא נחמד עם ג'קוזי ו 2 סאונות - רטובה ויבשה. הספא הוא
בהפרדה מגדרית. המרחק מהמלון לתחנת המטרו הקרובה הוא כ 10 דקות. ומתחת למלון יש מספר
בתי קפה ומסעדות קטנות.
*
*
הגעה ותחבורה ציבורית
משדה התעופה לעיר ניתן להגיע במונית או במטרו. עלות של נסיעה במטרו הוא בגובה של 22
דירהם לחופשי יומי ו-שבע דירהם לנסיעה בודדת. ולמרות שהמטרו עובר בהמון מן הנקודות
המרכזיות בעיר אנחנו רוב הזמן השתמשנו במונית. רצוי להזמין מוניות באפליקציה ובכך להוזיל את
העלויות. בעזרת האפליקציה אנחנו שילמנו סביב ה 30 דירהם לנסיעות "קרובות" ו- 60 לנסיעות הבאמת רחוקות (מחות לעיר).
זו האפליקציה שהשתמשנו בה: https://www.careem.com/
מומלץ מאוד! יחסוך מלא כסף!
*
*
מזג אוויר באפריל
כמו בארץ, גם באיחוד האמירויות, הקיץ. מתחיל באפריל. בתקופה הזו עדיין מדובר במזג אוויר סביר
- בעוד שהלילות היו קרירים ונעימים אמצע היום היה חם למדי אבל לא בצורה כל כך קיצונית.
ביום האחרון בו היינו בדובאי החלו רוחות חזקות שמצד אחד ציננו את החום אך מצד שני גרמו לנו
להרגיש טעמו של אבק. הזמן הכי טוב לבוא לדובאי הוא בתקופת החורף ואילו הקיץ הוא לוהט ובלתי נסבל.
*
פוליטיקה וממשל
אל תדברו באיחוד האמירויות על פוליטיקה והסכסוך הישראלי- פלסטיני. בעוד שאזרחי האיחוד
מהווים 20 אחוז מתושבי המדינה – שאר האוכלוסייה הם עובדים זרים כגון הודים, אירנים וערבים
ממדינות המזרח התיכון. חלק מהם יכולים להיות לא אוהדי ישראל בלשון המעטה ובעלי השקפה
מאוד פרו פלסטינית. ואף שבשום שלב לא חשנו עוינות, רצוי לא ליזום שיחה על נושאים כאלו רגישים
עם המקומיים. בנוסף, למרות שאיחור האמירויות היא מדינה עם נשיא, סגן נשיא ושרים הרי שבפועל
מדובר בפדרציה של 7 אמירויות עצמאיות למדי שבראשה עומד עמיר המהווה מונך אבסולוטי.
האמיר שולט באמירות שלו ללא ערעורן. ולמרות שיש למדינה גם בית נבחרים היא רחוקה מלהיות
דמוקרטיה. לכן, רצוי להימנע מביקורת על צורת השלטון והשליטים במדינה.
אגב, מזרחנים כמו מרדכי קידר מסבירים שעבור תרבות שמקורה תרבות שבטית מבנה שלטוני
מהסוג שציינתי דווקא מהווה מקור ליציבות ולרווחת האזרחים.
*
שפה ודת
איחוד האמירויות היא מדינה ערבית מוסלמית הדוברים את ההגה המקומית. אם זאת, בשל ריבוי
העובדים הזרים מהמדינות השונות ותיירות מפותחת בדובאי ואבו דאבי, כל תושבי המדינה מבינים
אנגלית. בנוסף, אין במדינה הפרדת דת ומדינה וחוקי האסלאם הם בעלי משקל משמעותי מאוד על
התרבות והחוק ב 7 האמירויות. מאוד לא מומלץ לעשות דברים שיכולים להעליב את רגשות הדת של
המקומיים. אלכוהול נמכר רק במקום מורשה ואסור להסתובב שיכורים ברחוב, לשתות מחוץ למלון או
מחוץ לאזורים שהוכשרו לכך. בזמן השהייה מחוץ למלון רצוי להתלבש באופן צנוע. זה נכון שבדובאי
התרגלו גם לנשים במכנסונים קצרים וחולצות חשופות כתפיים – לא כדאי להתגרות בגורל ולהסתובב
בבגד ים בכל מקום אפשרי.
*
מטבע ועליות
דובאי אינה מדינה זולה. למעשה, עלות האוכל במסעדות ובתי הקפה בעיר דומה מאוד לעלויות שלו
בארץ. אכלנו במקום מרכזי ושילמנו 340 דירהם עבור אוכל שהספיק ל 3 אנשים. לאומת זאת כאשר
אכלנו במקום פחות מרכזי בזבזנו רק 250 דירהם. לגבי קניות, אנחנו לא עשינו הרבה שופינג אבל
ניתן לראות שהמחירים בדובאי על מותגים בינלאומיים טיפה יותר זולים מהמחירים של אלו בארץ.
*
*
*
*
יום ראשון – Downtown
הטיסה שלנו לדובאי הייתה טיסת בוקר. יצאנו מנתב"ג ב 6:45 והגענו ליעדינו סביב השעה 11:00.
שאר הזמן התבזבז על הגעה למלון, התארגנות והתאוששות. כשיצאנו מהמלון אל העיר השעה
הייתה כבר 14:00. היום וחצי יום התבזבז לו, החלטנו להקדיש את החצי השני שלו לשוטטות באזור
ה- Downtown של דובאי. מדובר באזור מרשים המלא בגורדי שחקים שונים ומגדלים מרשימים
אחרים. שם במרכז השכונה עומד בגאון מגדל ה-בורג' חליפה, המגדל הגבוהה בעולם. סביבו עומדים מגדלים אחרים, גם הם יפים ומרשימים. מול הבורג' חליפה ישנו פארק עם אגם מלאכותי. בפארק מתקיים
מופע מזרקות מטורף המתקיים כל חצי שעה עגולה בין 19:00 ל 23:00. בזמן שהמזרקות מזמרות
ומרקדות המגדל הגבוהה בעולם זוהר בצבעים עזים. מהצד השני של הפארק עומד הקניון של דובאי.
מרכז מסחרי עצום ממדים עם כל המותגים שאפשר לדמיין ולא רק הם. בתוך הקניון יש אקווריום ענק
(עם כרישים וחתולי עם) ומפל מלאכותי בגובה של כמה קומות. בין הקניון הענק לתחנה המטרו יש מנהרה על גשר באורך של כ-קילומטר השומרת על הבאים לקניון מגשם וחום.
*
*
*
*
יום שני – העיר העתיקה
דובאי (כמו שאר האמירויות) החלה את דרכה ככפר דייגים שאנשיו עסקו ב-סחר בפנינים ותמרים.
אחרי גילוי הנפט ובייחוד אחרי שהחלו בפועל להפיק ולייצא אותו כראוי דובאי גדלה, התעשרה
והתעצמה. אומנם בדובאי (בשונה מאבו דאבי למשל) הנפט כבר מזמן אינו מקור העושר העיקרי הרי
הוא לא מפסיק לזרום לקופת המדינה. הגמלים הוחלפו בלמבורגיני, הסירות ביאכטות ובתח החימר
בווילות ענק מאבן וזהב. ולמרות העושר הזה אזרחי דובאי לא זנחו את העבר שלהם ודאגו לשחזר
ולשמר את ההיסטוריה שלהם. עיקר הבתים העתיקים או הדמוי עתיקים נמצאים בשכונות אל סייף
ואל פאהידי. שכונות ציוריות ומקסימות עם בתי קפה, מסעדות, מוזיאונים קטנים וגלריות. אנחנו
עברנו ברגל בין הבתים הקטנים ופשוט טיילנו וספגנו את האווירה המדהימה של המקום. מאוד מומלץ
להסתובב בין הרחובות הצרים של הער העתיקה, לאכול באיזושהי מסעדה על המזח ולהיכנס
לגלריות המיוחדות שיש שם. אכלנו במסעדה נחמדה בשם Al Fanar שהייתה טעימה ולא יקרה בכלל.
אחר כך הלכנו אל אחד המזחים בעיר העתיקה ובעלות של דירהם אחד לקחנו סירה לצד השני של
הנהר אל השווקים שנמצאים שם. זה כולל את שוק הזהב המפורסם, שוק התבלינים ושווקים אחרים.
*
*
תכננו ללכת בערב למופע לה פרלה המפורסם אך הסתבר שהייתה תקלה מכנית שמנעה ממנו
להתקיים באותו ערב ולכן החלטנו לאלטר ונסענו ל-כפר הגלובלי.
ה"כפר" הוא בעצם יריד ענקי המחולק למתחמים שונים המוקדשים למדינות שונות – בעיקר מדינות
הנמצאות ביבשת אסיה. את ישראל לא תמצאו שם אלא את פלסטין. הדקורציה של המקום מרשימה
מאוד – בעיקר בשביל ילדים. והמסעדה הפרסית במתחם היא אחת היותר טעימות שאכלתי בהן
בדובאי.
*
*
*
*
יום שלישי – אבו דאבי
החלטנו לקחת טיול מודרך לעיר אבו דאבי (פירוש שם: אבא צבי). מדובר בעיר הבירה של האמירות
הנושאת שם זהה, הבירה של כל האיחוד ומיקום מושבו של נשיא המדינה כולה.
הטיול היה ברוסית ועלותו הייתה בגובה 100 דולר לאדם. הטיול כולל אוטובוס, מדריך וארוחת
צהריים. נכון להיום הטיול הזה מתקיים כמעת כל יום אך האטרקציות הכלולות בו משתנו. למשל
מרכז פרארי, וה-לובר של דובאי לא נכללו בטיול שהיה באותו יום ושאותו רכשנו אלא שהם נכללו
באותו הטיול ביום אחר.
*
*
התחנה הראשונה בביקור שלנו באמירות השכנה היה מסגד שייח זיאד , מדובר באחד המסגדים הגדולים בעולם. מבנה לבן ומרשים ביותר. יש בו כיפות ענק לבנות, עמודים מוזהבים, רצפת שיש מרשימה ואחת הנברשות הגדולות בעולם (פעם שיאנית גינס). הכניסה למסגד מחייבת לבוש צנוע הכולל כיסוי ראש לנשים.
*
*
אחר כך נסענו לבקר ב ארמון הנשיאות. זה לא באמת ארמון לפי ההגדרה של המילה. ארמון זה
המקום בו מתגוררת משפחת מלוכה. פה לא גר האמיר ונשיא האיחוד אלא שזה המקום בו יושב
הפרלמנט האמרתי, המקום בו נמצאים משרדי הנשיא וסגן הנשיא, והמקום בו עומד בניין הקונגרסים
העצום. את התיירים לוקחים לראות רק את בניין הקונגרסים המרשים והענקי. הוא מעוטר בגילופי
עץ, זהב ושיש. מלבד המבואה המרשימה יש בו חדר הסעודות מדהים, חדר מתנות ממדינות העולם
ועוד. כשנכנסים למבואה מבינים מהו עושר ב - ע'.
*
*
אחרי כן נסענו לאכול ארוחת צהריים מעולה וביקרנו בשוק התמרים. אגב, התמרים מצופי השוקולד
של האמירויות שונים מכל מה שטעמנו עד אז. בארץ אנחנו רגילים לאכול את זן ה-מג'הול המפורסם (שכבודו במקומו מונח) וזנים מאוד דומים. באבו דאבי יש המון זנים אחרים שאנחנו לא מכירים פה והם יודעים לעשות
לתמרים דברים כמדהימים והופכים אותם לממתקים מדהימים.
*
*
כשחזרנו לדובאי הלכנו לראות את מופע לה פרלה. מדובר במופע מרשים המשלב אפקטים של
קרקס, אש ומים. יש סיפור אגדה ילדתי למדי שמחבר את המופעים השונים. עלות הכניסה נעה בין
80 ל 120 דולר לאדם.
*
*
*
*
יום רביעי – עוד אטרקציות שונות.
ביום אחרון תכננו לבקר במוזיאון העתיד, אך כשהגענו הסתבר שכל הכרטיסים כבר נמכרו. מאוכזבים
טיפה המשכנו למסגרת דובאי. המסגרת היא למעשה זוג בניינים המחוברים בבסיסם ובקצה העליון
שלהם ובכך יוצרים כעין מסגרת שבראשה תצפית המביטה מצד אחד על דובאי הישנה ומצד שני על
דובאי החדש. המסגרת נראת כאילו היא עשויה מזהב אך זה רק אפקט. בחלק התחתון של המסגרת
יש מוזיאון המספר את עברה של דובאי עד למציאת הנפט ואילו החלק העליון הוא למעשה תצפית
גבוהה וענקית עם רצפה שקופה. אחרי התצפית יורדים במעלית ורואים סרטון 3D של דובאי של
העתיד. אטרקציה נחמדה למדי.
*
*
אחרי זה החלטנו לבקר בדולפנריום של דובאי שבתוך פארק הילדים. הלכנו לשם לראות את מופע
הדולפינים וכלב הים המתקיים במתחם מספר פעמים ביום. ניתן לראות שהמקום קצת מוזנח. אני
מניח שהסיבה לכך היא שהאטרקציה המדוברת זה זמן רב נופלת בצילם של האטרקציות המרשימות
החדשות של העיר. ולמרות זאת, מדובר במופע דולפינים מאוד מאוד יפה ומרשים. הלכנו לשם
בעיקר כי זוגתי מעולם לא ראתה מופע כזה. אני ממליץ אותו למשפחות עם ילדים שתרם ראו מופע
דומה. הכניסה עלתה לנו 130 דירהם עבור מושבים טובים.
*
*
בסוף היום ולפני שלקחנו מונית לשדה התעופה בילינו שעתיים בספא של המלון.
דובאי היה משהו שונה וזה היה נחמד!
*
