הרי האלפים, לראות אותם זה לחזות בעוצמתו של הטבע במלוא תפארתו. זה מסיב מרשים שנוצר ממפגש הלוח הטקטוני האירו-אסיאתי עם הלוח האפריקני, תהליך שהחל לפני כשמונים מליון שנה (בדומה לשדרת ההר שלנו). הרי האלפים זה רכס חובק מדינות - צרפת, גרמניה, אוסטריה, סלובניה, איטליה, ליכטנשטיין, מונקו ושוויץ. המדינה אחרונה היא לא מדינה עם רכס הרים בתוכה אלא מדינה שהיא בתוך רכס ההרים הזה. מישהו פעם אמר "הדבר היחיד שיכול להיות יפה יותר מהרים זה רק הרים". אין ספק שהאלפים הם כאלו.

והם נמצאים במרחק של כמה שעות טיסה בלבד.

*

*

כבר כמה שנים שאני תכננתי לבקר בזלצבורג, עיר הנמצאת לרגלי הרי האלפים ונקודת יציאה מצוינת לטיול בהם, ובכל פעם התוכניות שלי בעניין השתבשו לגמרי. הפעם הראשונה בה הזמנתי טיסה ליעד הזה הייתה לקראת מאי 2020. אבל אז קרתה מגפת הקורונה והטיסה בוטלה. התיירות בעולם הוקפאה ולא עליתי על מטוס במשך תקופת זמן של כשנה וחצי. הניסיון השני שלי לטוס לאזור היה לקראת קיץ 2021. וגם אז התוכניות הללו השתבשו בגלל מגפת זן הדלתא של הקורונה. ורק לקראת אוקטובר האחרון, כשנראה שכל עניין הקורנה והשפעותיה מתחיל להסתיים באופן סופי ובטוח, הזמנתי טיסה למינכן במטרה להמשיך משם ברכבת לזלצבורג וסוף כל סוף לראות בעיניים שלי את הרי האלפים.

הטיול התחלק ל - 2. החלק הראשון כלל בתוכו בילוי של 4 ימים בעיר זלצבורג והאתרים שסביבה. החלק השני כלל חזרה לאזור מינכן בכדי לבלות יומיים במרחצאות טרמה ארדינג (סוג של חופשת בטן גב) שאליהם מאוד התגעגעתי מאז ביקורי האחרון שם ב 2019.

עלי להודות שעשיתי כמה טעויות בתכנון הטיול הנ"ל. אציין אותן בהמשך הפוסט אבל בגדול, למרות הטעיות שעשיתי (שעלו לי בזמן ובכסף), עד שלב מסויים של הטיול היה לי כיף ונהנתי מכל רגע. ואז הגיע השבת הארורה של ה 7.10.23. באותו היום, כאשר פתחתי את הטלפון בבוקר וראיתי את אתרי החדשות, חשבתי כמו רבים אז, שהחל עוד סבב לחימה מול חמאס בעזה. אך לקראת סופו של אותו היום התבררה התמונה המזוויעה המלאה. על כך, על התחושות והגיוס למילואים, כתבתי במקומות אחרים ופה בכוונה אנסה להתמקד אך ורק בתיאור הטיול בלבד למען ימים טובים יותר.

*

*

טיסה

את הטיסה למינכן עשינו עם חברת אל על. הזמנו את הכרטיסים בתחילת חודש אוגוסט (חודשיים לפני הטיסה) ושילמו על כך 294 דולר לכרטיס. מחיר הכרטיס כלל עליה למטוס עם כבודת יד וכריך.

*

מלון

את הלינה בזלצבורג עשינו במלון Austria Trend Hotel Salzburg Messe ושילמנו 2900 שקלים עבור 4 לילות (ללא ארוחת בוקר). החיסרון העיקרי של המלון הוא שהוא מרוחק ממרכז העיר. כ 25 דקות נסיעה באוטובוס (מתחנה שהייתה צמודה לבית המלון). אבל בחרנו במקום הזה ספציפית כי הוא יחסית צמוד לכביש הראשי ושממנו ניתן לצאת מהעיר במהירות. וגם כי החנייה בו הייתה ללא עלות.

החדר שקיבלנו היה יחסית גדול והוא כלל מרפסת וחדר רחצה מאובזר. את החדר מנקים בצורה יוצאת מן הכלל ומיזוג האוויר עבד בו מצויין.

אין בחדר מקרר.

הצוות ברובו היה נחמד ושש לעזור מלבד פקיד הקבלה הראשון שפגשנו שהיה גס רוח וחסר סבלנות. וזה מאוד הרס את החוויה ואת ההתרשמות הראשונית מהמלון. לגבי אוכל, יש באזור בר-מסעדה מעולה (אם כי המטבח נסגר שם ב 21:00) ו 2 מסעדות סושי.

*

*

את הלינה בעיירה ארדינג עשינו במלון Hotel Apfelrot ושילמנו 940 שקל עבור שהייה של 2 לילות (ללא ארוחת בוקר). החדר שלנו היה נקי ונעים מאוד וגם בו יש חדר רחצה מאובזר. המקום לא מתאים למי שאין לו רכב משום שחלק מהחדרים נמצאים בבניין נפרד שנמצא 7 דקות הליכה ממשרד הקבלה, 12 דקות הליכה מתחנת הרכבת, 25 דקות הליכה מהמרכז ההיסטורי של העיירה ו 15 דקות הליכה ממרחצאות טרמה ארדינג שעבורם בכלל הגענו בכלל לאזור. אבל לבעלי רכב המקום יהיה מושלם.

*

*

תחבורה

המסלול שלנו בתחבורה הציבורית היה כדלקמן - משדה התעופה לקחנו רכבת קלה לתחנה המרכזית של מינכן. משם לקחנו רכבת בינלאומית לזלצבורג. ביום הראשון בה שהינו בעיר הזו השתמשנו בחבורה הציבורית הפנימית. בזלצבורג יש כמה קווי טרולבוסים ואוטובוסים ויחסית קל להתנייד בה. ניתן לקנות כרטיס נסיעה ל 24 שעות ב 4 יורו לאדם ויש מכונות כרטיסים הנמצאות צמוד לתחנות במרכז העיר. נסיעה בודדת תעלה כחצי מחיר מזה של הכרטיס החופשי יומי.

ביום שלאחר מכן נסענו לשדה התעופה של זלצבורג כדי לקחת רכב ששכרנו מראש ל 3 היממות הבאות. באמצעותו טיילנו בסביבה ההררית של זלצבורגלנד. את הרכב שכרנו בחברת אוויס בעלות של 1400 שקלים, כולל כיסוי ביטוחי מלא. בזבזנו גם כ 50 יורו על דלק.

לאחר 3 ימים מלאים בהם טיילנו עם רכב בזלצבורגלנד, החזרנו את הרכב לחברת ההשכרה וחזרנו ברכבת למינכן. משם לקחנו רכבת קלה לארדינג. כעבור יומיים, ביום האחרון של הטיול, חזרנו שוב ברכבת הקלה למינכן בכדי לטייל בה למשך חצי יום. השתמשנו שם בתחבורה הציבורית הפנימית ובסוף אותו היום נסענו לשדה התעופה גם ברכבת קלה. אגב, יש כרטיס חופשי יומי משפחתי אזורי מאוד משתלם ל- עד חמישה איש.

כאמור, את הנסיעה ממינכן לזלצבורג וחזרה עשינו ברכבת בינלאומית. את הכרטיס קנינו במכונה אוטומטית בתחנת הרכבת של מינכן עשרים דקות לפני היציאה והוא עלה לנו 90 יורו לזוג לכל כיוון. זמן הנסיעה ממינכן לזלצבורג הוא באורך של כשעה וחצי. יש לקחת בחשבון שקיימת אפשרות שלא יהיה ברכבת מקום ישיבה ולכן כדאי לחשוב על אפשרות של שמירת מקום מראש. ברכבת יש בר מסעדה קטנה עם אוכל סביר פלוס ואלכוהול.

בדיעבד, אני מבין שעדיף שהיינו שוכרים רכב בשדה התעופה של מינכן לכל אורך התקופה וכך היינו חוסכים שעות רבות של נסיעה, המתנה וכאב ראש. אבל מטעויות לומדים. אני למדתי.

*

*

מזג אוויר

בימים הראשונים היה לנו חם ביום וקריר בלילה. כלומר, לבשנו ביום חולצה ובלילה הוספנו מעל החולצה גם פליז. באחד הימים החל להתקרר ואף ירד גשם חזק בלילה. אז אל הפליז נוסף גם מעיל חורף.

כך שרוב הטיול מזג האוויר היה נעים ואילו לקראת סופו נהיה ממש קר - חורף של ממש.

*

שפה ודת

הן בזלצבורג באוסטריה והן בבוואריה שבגרמניה האוכלוסייה היא גרמנית ברובה. אגב, הניבים של הגרמנית במקומות אלו שונים מהגרמנית שמדברים בה בברלין. בכל אופן, כל זה לא חשוב כי לא פגשנו איש שלא ידע אנגלית.

אף שהגרמנים והאוסטרים הם נוצרים (או אתאיסטים) מזרמים שונים הרי שכמו בכל אירופה גם באזור המדובר יש הפרדה בין דת ומדינה. יש גם מיעוט של טורקים ומהגרים מוסלמים.

*

מטבע ועליות

המטבע הן בגרמניה והן אוסטריה הוא היורו. מנה בבית קפה מזרח תיכוני עולה 7-8 יורו ואילו במסעדה לא יקרה סביב ה 15 יורו. שזה מחיר די סטנדרטי. אנחנו בזבזנו על אוכל ועל אטרקציות 900 יורו שהספיקו לנו לכל אורך הטיול. לא כולל מלונות.

*

*

*

*

יום ראשון - העיר זלצבורג

זלצבורג זוהי עיר ימי ביניימית מקסימה עם מרכז היסטורי משגע החצוי ע"י נהר הזלצך. את הטיול שלנו בעיר התחלנו מגשר Marko-Feingoldהמפורסם בו זוגות אהובים תולים מנעולים ותיירים מצטלמים מול הנוף המהמם הנשקף ממנו. אחר כך, הלכנו אל הכיכר מול הבית בו נולד מוצרט (שמשמש כמוזיאון) ופנינו לרחוב Getreidegasse המקסים והמלא בחנויו. כך המשכנו עד שהגענו אל כנסיית Burgerspitalkirche st. Bladius . כנסייה קטנה ומקסימה מהמאה ה 12 ששימשה גם בתור בית חולים. את הדרך ההפוכה עשינו דרך הרחוב. Universitatsplatz שמוביל לכיכר האוניברסיטה היפה. שם ראינו את המרכז האקדמי העתיק והכנסייה המרשימה הצמודה אליו. לאחר מכן עברנו ברחובות השונים בעיר כמו רחוב goldgasse ורחטב Judengasse. גם הם רחובות תיירותיים ומקסימים המלאים במסעדות וחניות רבות. מדי פעם כדאי להיכנס אל ה סמטאות הקטנות בין צירי ההליכה המרכזיים המשמרים מראות יותר אותנטיים והפתעות קטנות בדמות חצרות עתיקות ופינות חמד. הדרך לקחה אותנו לבסוף אל כיכר מוצרט המרשימה עם המזרקות והפסלים הענקיים . יש בה ובכיכרות הצמודים אליה את הקתדרלה של זלצבורג (מבנה מרשים מהמאה ה 17) ו ממנה יש עלייה אל הטירה של זלצבורג.

*

*

אחרי כן עצרנו לאכול במסעדה ויאטנמית קטנה וחמודה בשם Dodos Vietnamese Kichen . את הבאבל טי פחות אהבנו אבל המרק התאילנדי והרולים שהגישו שם היו נהדרים. גם האווירה במקום הייתה אחלה, בין היתר בזכות העיצוב וציורי הקיר שבו. גם השירותיות הייתה טובה.

*

*

שבעים ושמחים חזרנו אל הגשר שהזכרתי וחצינו אותו לצד השני של הנהר. תחילה טיילנו ברחוב Steingasse. שהוא רחוב פחות תיירותי ולכן הרגיש לנו יותר אותנטי. ובהמשך חזרנו לרחוב Linzer gasse התיירותי. גם הוא מלא בחנויות ובמסעדות. בנקודה מסויימת פנינו ל ועלינו דרך רחוב stefan zweig weg אל מנזר Kapuzinerkloster שצמוד אליו נמצאת תצפית נהדרת על העיר.

אסכם את הביקור שלנו בעיר העתיקה בכך: עבור מי שלא מתעניין במוצרט וההיסטוריה של המקום - מספיק לו להקדיש יום אחד לעיר מקסימה זו. אבל זה יהיה יום קסום כי היופי של העיר הזו הוא מרשים מעבר לכל ספק. אני ממליץ פשוט ללכת לאיבוד במרכז ההיסטורי שלה ופשוט להנות מכך.

*

*

*

*

יום שני - אזור הליין ונקיק למרקאם

בבוקר של היום השני של הטיול שלנו לקחנו אוטובוס אל שדה התעופה של זלצבורג על מנת לאסוף את הרכב ששכרנו. משם נסענו ישירות לתור את זלצבורגלנד.

היעד הראשון שלנו היה מגלשת ההרים של קלטנבליץשמנו את הרכב בחנייה החינמית שהייתה שם (בקיץ),הלכנו לקופות וקנינו כרטיס המשלב את המעלית (רכבל) והמגלשת הרים. התיישבנו על המעלית סקי (רכבל) שלקחה אותנו במעלה ההר. אני חייב לציין שכל רגע שעבר ועלינו בגובה הנוף הרשים אותי יותר ויותר. לכן לא התאפקנו וכאשר סיימנו לעלות עשינו טיול קטן של ארבעים דקות בשבילי בפסגה. אחר כך, ישבנו לאכול ב מסעדה קטנה שנמצאת ליד המגלשה בשם Zinkenstuberl (אתר אינטרנט). הזמנו נקניקיה ומרק ירקות שעלו לנו כעשרים יורו. האוכל היה בסדר, לא מרשים מדי. אבל היה שווה לשבת לאכול אל מול הנוף ההרי המטורף שהיה מולינו.

את הירידה מההר עשינו במגלשה שלשמה בכלל הגענו למקום. 2.2 ק"מ במהירות של עד 40 ק"מ מול נוף משגע. זה היה מדהים!!

המגלשה פועלת מסוף אפריל ועד ה 15 באוקטובר בהתאם למזג האוויר. בחורף המקום הופך לאתר סקי.

שעות הפעילות - משתנים בהתאם לשעות האור. הפעילות מתחילה בין 10:00 ל 11:00 ומסתיימת בין 17:00 ל 18:00 (תלוי בתאריך)

עלות - 11.5 יורו עבור מבוגר שרוצה לעלות במעלית ולרדת במגלשה. כמובן ניתן לשחק עם המחיר בהתאם לרכישה והגיל.

אתר - https://duerrnberg.at/

*

*

אחרי כן המשכנו אל מכרות המלח Salzwelten Salzburg . מדובר באתר היסטורי מרתק שנמצא בחלקו מתחת לאדמת גרמניה ובחלקו מתחת לאוסטריה (הכניסה היא מהצד האוסטרי). אלו מכרות שמחזירות את המבקר לעומק היסטורי של אלפי שנים. הסיור עצמו מודרך ומתקיים באנגלית וגרמנית ויש גם אפליקציה שמאפשרת הדרכה גם בשפות אחרות. תחילה הלבישו אותנו בבגדי כורים, אחר הושיבו אותנו על רכבת מיוחדת שלקחה אותנו פנימה. במכרות עצמן סופר לנו על ההיסטוריה של כריית המלח, על התפתחותה מתקופת האבן ו על השיטות הקדומות והמודרניות לכריית מלח (תוך הצגת סרטים מרשימים ושחזורים קדומים). זכינו ב גלישה במגלשות כורים, בשיט באגם מלח תת קרקעי ובעוד המון חוויות מעשירות ומהנות. מאוד מומלץ.

שעות פעילות - 10:00 - 15:00

אתר https://www.salzwelten.at/de/salzburg

עלויות - 32 יורו לאדם

*

*

בהמשך של היום הנפלא ביקרנו בנקיק למרקאםזהו נקיק יפייפה בו זורמים מים בשצף קצף. יש בו 2 מסלולים אחד קצר של כעשר דקות ואחד באורך של כשעה. 2 המסלולים הן במתכונת הלוך - חזור. לא ממליץ לוותר על הנקיקים הללו. טבע מהמם במלוא עוצמתו. התנועה שלנו במסלולים הייתה איטית כי לא הפסקנו לצלם לרגע.

עלות - 5 אירו

אתר - https://www.tennengau.com/en/info/lammerklamm-scheffau/

שעות פעילות - 9:00 עד 17:00 (בקיץ המקום נסגר מאוחר יותר) . האתר פועל מאמצע אפריל עד אמצע אוקטובר בהתאם לתנאי מזג האוויר.

*

*

את היום סיימנו במרחצאות אקווה סלזה (Aqua SAlza).

המקום מחולק לכמה אזורים - עולם המים ואזור הסאונות. אנחנו היינו רק באזור האחרון ורק עליו אדבר. כמו בכל מרחצאות ברמה גבוהה יש במקום הנ"ל מספר סאונות מסוגים שונים. בחצר יש בריכה קרה ו ארבע סאונות יבשות ואילו בתוך המבנה יש מספר סאונות רטובות ויבשות בטמפרטורות שונות לצד בריכה קפואה, בריכת זרמים ובריכה גדולה ו חמה. בקומה השנייה של אזור הסאונות יש מתחם של אוכל ועיסויים. אחת לשעה יש טקס עם בלן באחת מן הסאונות. אין כיף גדול יותר מלזרוק את הבגדים ולסיים את היום במים חמים ובסאונה עוד יותר חמה. להרגיע את הגוף באמבט אדים ואת הנפש בטקס עם בלן בו הוא מפיץ שמנים ארומטיים בתוך סאונה לצלילי מוזיקה מרגיעה. אנחנו ממש נהננו.

ניתן לקנות כרטיס יומי בעלות של 41 יורו וכרטיס ל 4 שעות בעלות של 35 יורו. משעה 18 עלות הכניסה הולכת ויורדת במחיר ל 21 יורו. אנחנו נכנסנו בשעה 18 ושכרנו מגבות במחיר של 5.50 יורו. הבאנו איתנו רק בגדים תחתונים להחלפה כי באזור הסאונות השהייה היא בעירום מלא. אין הנחות לאיש בעניין. אבל זה חלק מהכיף, הגוף משוחרר יותר ומרגיש יותר את המים והאדים ואין צורך לסחוב שום דבר, בעיקר לא בגד ים רטוב. נו, מלבד תחתונים וחולצה להחלפה ביציאה. האמת שהמקום מאוד יפה ושווה להגיע אליו לא רק בערב אלא גם ביום וזאת בכדי להנות מהנוף אבל לנו חיכתה חווית סאונה יותר מגניבה בהמשך אז הספקנו בביקור של 3 שעות בסוף היום.

אתר - https://www.aqua-salza.at/en/

שעות פעילות - מ 10:00 עד 20:00 (עולם הסאונות נסגר ב 21:00)

*

תמונות להמחשה מהאינטרנט -

תמונה מתוך אתר למטייל

*

כשחזרנו למלון גילינו שהמטבח ברוב בתי הקפה סביב נסגר ב 21:00. לכן נאלצנו לנסוע לקנות שווארמה באחד מבתי הקפה בעיר. טעות לעולם חוזרת.

*

*

*

יום שלישי - האלשטאט ו 5 האצבעות

בעקבות המלצות אינספור שקראנו באינטרנט, בבוקר היום השלישי שמנו את פעמינו לכפר הציורי האלשטאט. המקום מאוד תיירותי ולכן יש בו נספר חניות בתשלום. חלקן יכולות להיות מלאות לחלוטין במהלך היום. ההתרשמות שלי מהמקום הייתה אמביוולנטית. מצד אחד זהו כפר מרשים מאוד עם נוף מהמם. כמעת כל סמטה בכפר היא יצירת אומנות והאגם מוקף ההרים שהכפר נמצא לחופו הוא באמת תמונת נוף עוצרת נשימה. אבל יש בכפר כמות בלתי נסבלת ובלי הגיונית של תיירים. וזה פוגע באווירה. כאשר מתהלכים בין כל כך הרבה תיירים התחושה שנוצרת היא שמדובר בפארק שעשועים המדמה כפר ולא במקום שבאמת חיים בו אנשים אמיתיים. וזה פוגם בחוויה.

אחרי שעתיים של שוטטות ויתרנו על הפלגה באגם ועל מכרה המלח (כי כבר היינו באחד כזה) והמשכנו לתצפית 5 האצבעות.

*

*

כדי להגיע לתצפית 5 האצבעות יש להגיע אל החנייה ב בסיס הרכבל התחתון ב Dachstein Kippensteinשם לקנות כרטיסי הלוך ושוב ל 2 הרכבלים במחיר של 31 יורו למבוגר ולהעלות עמם לפסגה. התצפית עצמה נמצאת במרחק הליכה של 25 דקות מ הרכבל העליון. הנוף ההררי הנשקף מהתצפית ואף מהשביל בדרך לתצפית הוא מטורף. והוא כולל גם נקודת מבט על קרחון דסטיין. ישבנו ספסל כאילו על גג העולם וצפינו מהופנטים על הנוף הנפרש מתחת לרגלינו.

בדיעבד הייתי מעדיף להגיע למקום לכל היום שכן יש בו המון מסלולים מרתקים ואף מערות שונות. כמו מערת קרח, ומערת הממותה שהיא מערת נטיפים ענקית. ובכלל הייתי מעדיף לרדת את אחד הקטעים באופן עצמאי ובכך להרגיש בגופי את ההר.

אבל כמו שאומרים - תפסת מרובה לא תפסת.

בדרך חזרה אחרי שעברנו את הכפר האלשטאט, עצרנו בנקודת תצפית ליד הכביש ונהננו מהמראה של האגם מוקף הערים. ללא המון תיירים. רק אנחנו.

*

*

בדרך חזרה עצרנו לאכול במסעדה של בית מלון  Gasthof Waldwirt.

השניצל והמרק היו לא רעים בכלל אבל את עיקר ההנאה שלנו קיבלנו מהאווירה של המקום.

שמחנו מאוד שעצרנו שם.

גם בסוף יום הזה ביקרנו במרחצאות טרמה סלזה.

*

*

*

*

יום רביעי - מערת הקרח ובאד גסטיין

השיא של הטיול מבחינתי היה הביקור במערת הקרח ב-וורפן (Eisriesenwelt Werfen), היא מערת הקרח הגדולה בעולם. התעוררתי בבוקר היום הרביעי של הטיול בהתרגשות רבה היות שהבנתי שסוף כל סוף אזכה לראות את המערה המפורסמת עליה שמעתי כה רבות מאז שתכננתי להגיע לזלצבורג בפעם הראשונה, אי שם בשנת 2019. ישבנו ברכב ונסענו במשך שעה אל המערה המפורסמת. הגענו למקום, עלינו אל החנייה, הגענו לקופות ו... גילינו שכל כרטיסי הכניסה לשעתיים הבאות נגמרו. קוויתי להיכנס למערה בשעה 10:00 ובפועל נכנסתי רק בשעה 11:40 . הטעות שלי הייתה בכך שלא הזמנתי כרטיסי כניסה מראש והיא עלתה לי בכך שבזבזתי שעתיים יקרות של היום לחינם, בהמתנה. כדי שהזמן המבוזבז לא יהיה אבוד לחלוטין ניצלתי את הזמן באכילת ארוחת בוקר בקפיטריה של המקום . ארוחה הבוקר הזו הייתה בדמות גולאש ובייגל. לכשהגיע השעה 11:40 נכנסנו לשטח הפארק ולשביל המוביל אל המערה. מסתבר שכדי להגיע לפתח מערת הקרח עצמה יש לעבור דרך נוף, שרובה נעשת בעלייה, אשר לוקחת מעל ל 40 דקות. שזה כולל 2 קטעי הליכה באורך זמן של 20 דקות ונסיעה ברכבל. והאמת היא שהדרך עצמה מהווה חוויה נהדרת בזכות הנוף ההרי שנשקף ממנה.

*

*

עייפים טיפה מהעלייה הגענו אל פתח המערה. לא ניתן להיכנס לתוך ההר בצורה עצמאית אלא רק בקבוצה עם מדריך מקומי הדובר את השפה האנגלית או הגרמנית. ניצלנו את ההמתנה למדריך בכדי לנוח על אחד הספסלים במקום. הטיול בתוך המערה הוא במסלול סיבובי שכולל כמה מאות מדרגות בעלייה ובירידה. כשנכנסים פנימה מבינים עד כמה המקום עצום, מרשים מאוד ומלא בהרבה הרבה הרבה קרח. כמות הקרח העצומה במערה נובעת מכך שבמשך מאות שנים אוויר ההרים קר, אשר באופן טבעי נוטה לרדת למטה. נשב בתוך המערה והקפיא את מי התהום והאגמים התת קרקעיים שזרמו בה. וכך נוצרו עמודים ומפלי קרח מדהימים. הטיול בתוך ההר עלה על כל הצפיות שלי. ההליכה במערה הזו הוא כמו ליפול אל תוך עולם מקביל מחוץ לכדור הארץ או, במקרה הזה, מעליו ומתחתיו בו זמנית. נהנתי בצורה בלתי רגילה ויצאתי ממנה אפוף בתחושת קסם. בדרך חזרה מהמערה לכיוון החנייה עצרנו לאכול מרק גולש טעים במסעדת Mahdegg-Alm.

שעות פעילות - 8:30 עד 15:00 בין מאי לאוקטובר בלבד!

מחיר - 32 יורו לאדם.

אתר- https://www.eisriesenwelt.at/en/

*

*

רוב התיירים ובייחוד בעלי המשפחות מביניהם, אחרי הביקור במערת הקרח, נוהגים לבקר ב טירת וורפן (Festung Hohenwerfen). טירה עתיקה ששה ידוע למרחק ושבה מתקיים מופע ציפורים דורסים.

*

*

אבל זוגתי לא רצתה לעשות את זה, היא הסתפקה במבט על הטירה מהשביל המוביל למערת הקרח. במקום זאת היא העדיפה לראות עוד משהו מעולם הטבע. בהתחלה הצעתי לה לנסו לראות את מפלי גולינג שהיו במרחק של ארבעים דקות ממקום המצאינו. אבל אז, רגע לפני שהתיישבנו ברכב, החלטתי לעשות מעשה שיכול להתפרש כמוזר. בחרתי לבקר בעיירה באד גאסטייין, עיירה שנמתאה במרחק של שעה שלמה מאיתנו. וזאת על מנת לראות את הכפר התיירותי המפורסם ואת המפל הזורם בתוכו. ההחלטה הזו יכולה להיראות עבור יודעי דבר כהחלטה מאוד מוזרה וזאת משום שבאד גאסטיין הוא בעיקר נקודת לינה לטיולים בסביבתה. אבל אני לא הצטערתי. במקום הייתה אווירה שלווה ונעימה, הפוך מהחוויה שהייתה לנו בהלשטאט, ומראה של מפל הזורם בעוצה אדירה בליבה של עיירה הוא אכן מראה מגניב. ובכלל, העיירה הזו מקסימה והיה לנו באמת נעים לשוטת בה במשך שעה לאור דמדומים ולחזות גם במראה העמק הנפלא שנפרש מתחתיה.

*

*

אחרי הביקור בכפר חזרנו למלון. עחצי שעה לפני שהגענו ליעד החל לרדת מבול של ממש. זה לא היה נעים כל כך לנהוג במדחנה זרה כשקיר של גשם שוטף את הרכב ורוח צד מזיזה אותו מדי פעם. לא בכדי שמחתי לחזור מלון אל היובש והחום. אחרי שהחלפנו בגדים והתאוששנו קלות מהנסיעה, יצאנו אל בר מסעדה חביב בשם s'WINTERSTELLER שהיה במרחק של דקת הליכה מהמלון שלנו. שם מילאנו את הבטן שלנו בהמבורגר הפוך ובריזוטו. אבל גם פה עיקר הכיף היה באווירה של המקום.

כך הסתיים הלילה האחרון שלנו בזלצבורג.

*

*

*

*

יום חמישי - ארדינג

בבוקר היום האחרון בזלצבורג החזרנו את הרכב לשדה התעופה ועלינו על הרכבת למינכן בכדי להמשיך משם לעיירה ארדינג. כבר היינו בארדינג בעבר . אבל לא ראינו את העיירה עצמה אלא התמקדנו רק במרחצאות החמים שלה. הפעם - היות והיו לי יומיים לשהות שם החלטתי גם לבקר במרכז ההיסטורי שלה. והאמת- הוא לא רע! בתים צבעוניים ויפים ומדרחוב מקסים הם סיבה מספיק טובה לבקר בארדינג גם ללא קשר למרחצאות המפורסמות שבמקום. בין הרחובות היפים שלו נכללים הרחובות Lange Zeile ו Schrannenpl. באחרון נמצא השער העתיק עם מגדל השעון ובניין הרטושה המקסים. רצוי גם לא לפספס את כנסיית Stadtpfarrkirche St. Johannes. אסכם באופן כללי שהעיר העתיקה של ארדינג היא אולי לא ענקית אבל בכל זאת כדאי ללכת בה לאיבוד ולעשות שתותת בין בתיה ורחבותיה.

אחרי העיר העתיקה המשכנו למרחצאות בהם בלינו הן את חצי היום הראשון בעיירה והן את כל היום הבא.

*

*

*

*

יום שישי - מרחצאות טרמה ארדינג

על תרבות המרחצאות וספציפית על מרחצאות טרמה ארדינג כבר כתבתי בעבר (ניתן לקרוא על כך כאן). אבל המקום כל כך נהדר שאני מוכן לכתוב עליו שנית. למעשה, הוא כל כך נהדר שבחרתי לבלות רק בו יום וחצי שלמים. הגרמנים הם בעלי עבר של תרבות רחצה מפותחת בייחוד ביחס לשכנותיה ממערב. ואפילו המרחצאות הקטנות יותר שלהם (ושל הפולנים והאוסטרים) לא רואות ממטר את הספא הישראלי ואין על מה לדבר כשמדובר במרחצאות ענק כמו טרמה ארדינג. והמתחם הנ"ל הוא בהחלט ענקי. הוא מתחלק למספר אזורים. אזור למשפחות עם מגלשות ואזור רגוע למבוגרים (החל מ גיל 16), הכולל מספר מצומצם של סאונות ובריכות אדים. אבל האזור הכי גדול ומרשים הוא עולם הסאונות.

אנחנו היינו רק בעולם הסאונות. יש בו מעל 20 סוגי סאונות שונות ומגוונות. סאונה טרופית, בנייה רוסית, סאונה פינית, סאונה פנורמית, סאונה רטובה עם פילינג, סאונת מדטציה, סאונת מערת מלח, סאונת עשבי מרפא ועוד סאונות רבות אחרות. מלבד הסאונות במתחם יש מספר בריכות שזה כולל 2 בריכות ענקיות (בפנים ובחוץ) שבכל אחת מהן יש בר משקאות בתוך המים והמון נקודות ג'קוזי הן בעמידה והן בשכיבה.

בעולם ה סאונות ישנן גם שני מסעדות המשרתות את האורחים - מסעדה אסיאתית ומסעדה איטלקית.

בטרמה ארדינג, בלי לצאת מהמתחם, אפשר לאכול, להתרחץ ולהשתזף על הדשא לחופי האגם המלאכותי שמוסיף חן למקום. אם במרחצאות קטנות יותר נהוג שיש בממוצע ריטואל אחד עם בלן לפחות פעם בשעה-שעתיים הרי שפה, בטרמה ארדינג, יש מספר טקסים בסאונות שונות במקביל בכל חצי שעה ולפעמים אף בתדירות גבוהה יותר. בטקסים האלו המבלים יהנו מפילינג, אדים ארומטים, מדיטציה ובידור כזה אוחר בחסות הבלן.

מדובר בחוויה שהיא לא פחות גן עדן לגוף ולנפש

עניין אחד - השהייה בעולם הסאונות היא בעירום מלא (ומעורב מגדרית) אבל זה התרבות ואני וזוגתי, כאמור, מזמן רגילים לזה. כך אנחנו לא סובלים ממעמסה של בגדי ים רטובים בדרך למלון ונהנים יותר בסאונות יותר. בלי להזיע בבגדים ובלי בגד ים שנדבק לגוף. רק התמסרות מוחלטת למים ולאדים. וכבר לא כיף לנו להזיע בבגדי ים בארץ.

היום שלנו התנהל כך: נכנסים למתחם, מכניסים את הבגדים ללוקרים ונשארים במגבות בלבד, מתרחצים תחת הדוש, נכנסים למים החמים, קונים בירות ושותים אותם בתוך המים על מיטת ג'קוזיץ הולכים לטקס בלן בסאונה הפינית, טקס שכולל שמנים ארומטיים ומוזיקה מרגיעה, אחר זה זזים לסאונת מדיטציה ועוברים טקס הכולל קרם פילינג. ואז הולכים לסאונה הרטובה ששם חולק קרם מבוסס אצות שאותו מרחנו על גופינו. לקח זמן לשטוף את הקרם. אבל היינו חייבים לעשות זאת כדי לנוח בבריכה שבחוץ, בבר שבתוך המים, עם קוקטיילים ביד. את ארוחת הצהריים אכלנו במסעדה האסיאתית. אחרי האוכל הלכנו לטקס מרגיע עם פילינג סוכר שמרחנו במהלך הטקס ותה חם שחולק בסופו. משם המשכנו לטקס אחר בסאונת "המנהרה" שהיא הסאונה הכי חמה. לבושתי אני יצאתי באמצע. אחרי זה הלכנו לטקס מוזיקלי בריח פירות הדר בסאונת פירות ההדר שבסופו של הטקס קיבלנו ארטיקים. פנינו חזרה לבריכה החמה לשם מנוחה שאחריה הלכנו לטקס מבדר בבנייה הרוסית. בסוף הטקס קפצתי לבריכת מים קפואים. כדי להתחמם שוב רצתי לסאונה הטרופית בדיוק כשחילקו שם פילינג מיוחד.

וזה רק תיאור של חצי יום...

גן עדן!!!

שעות פעילות - 10:00 - 23:00

אתר - https://www.therme-erding.de/en/

*

תמונות מהאינטרנט לצרכי המחשה:

*

*

*

יום שביעי - מינכן

בעיר מינכן כבר ביקרתי בעבר ועל כך כתבתי בהרחבה בפוסט אחר. ניתן לקרוא על כך כאן

אחרי יומיים בארדינג לקחנו את המזוודות ועזבנו את בית המלון. היות ונותר לנו חצי יום לפני הטיסה לארץ החלטנו לבלות אותו בעיר מינכן. הגענו לתחנת הרכבת, השארנו את התיקים בשמירת החפצים ( בעלות של כמה יורו בודדים) והלכנו לטייל בעיר. היעד הראשון בו ביקרנו הוא הגלריה העירונית באחוזת Lenbachhaus זהו מוזיאון אומנות הנמצא בתוך מבנה של אחוזה יפייפיה שהייתה שייכת למשפחת אצולה , משפחת לנבך. האחוזה נבנתה בסוף המאה ה 19. מלבד העובדה שמדובר באחוזה מקסימה עם חצר יפה הרי שמדובר גם במוזאון נהדר הכולל את יצירותיהם של פרנץ מארק, וסילי קנדינסקי, אלכסיי יבלנסקי ואחרים. מקום נהדר באזור המוזיאונים של העיר. כדאי מאוד לברוח אליו בימי גשם.

שעות פתיחה - 10:00 - 18:00 (יום שני סגור)

אתר -https://www.lenbachhaus.de/

*

*

אחרי הביקור במוזיאון החלטנו לאכול משהו ולכן שמנו פעמינו אל Königlicher Hirschgarten Restaurant.

מדובר במסעדה אשר העיצוב שלה מזכיר בעת גרמני מסורתי . היא נמצאת ליד פארק וחוות צבאיים (ניתן לצפות בהם ליד המסעדה). המקום אומנם במקום מרוחק מלב העיר אבל לדעתי כדאי לבקר בו. כי מלבד

המראה שלו שמזכיר בית בווארי ישן, גדול ויפה, האוכל בו טעים והשירות נעים. זו גם אטרקציה של מקומיים שזה גם יתרון. אל תתפלאו שבאחד החדרים זקנים בווארים בלבוש מסורתי יחגגו יומהולדת או אירוע אחר.

*

*

וכך סיימנו את הביקור שלנו באוסטריה וגרמניה. הגשמתי שאיפה ישנה וראיתי במו עיני את הרי האלפים וגם חזרנו אל המרחצאות שכל כך התגעגענו אליהם.

הגיע ערב, נסענו לשדה התעופה כדי חשוב אל המלחמה ושירות המילואים

אבל להרי האלפים עוד נשוב