*

ברצלונה היא בירת הקהילה האוטונומית של קטלוניה בספרד. כלומר העיר היא בירתה של מדינת מחוז (STATE) אוטונומית בתוך ספרד (שהיא מונרכיה חוקתית, דמוקרטית ופדרטיבית).

עובדה מעניינת היא שבעוד שברוב המדינות אירופה התיירים נמשכים קודם כל לעיר הבירה, הרי ש בספרד אנשים נמשכים לבירת קטלוניה והיא ברצלונה

כשהמוסלמים המורים פלשו לספרד אי שם במאה השמינית, בין המעוזים הנוצריים הבודדים שלא נכבשו בדיהם הייתה ברצלונה. וזאת בזכות כוחותיו של קארל הגדול אבי אירופה ומלך הפרנקים שבלם את הפולש. קארל הוריש את האזור בסופו של דבר לידי האימפריה הרומית הקדושה של האומה הגרמנית. אך המרחק הרב של ברצלונה וסביבתה מארצות גרמניה גרמו לאזור לפתח תרבות ייחודית. עם הזמן האצילים של המרחב בראשות רוזן ברצלונה הכריזו על עצמאות. בתקופת ימי הביניים בשיאם הרוזניות תחת ברצלונה התאחדו עם כתר ארגון שהתאחד בתורו עם כתר קסטיליה וכך, במאה ה-15 נוצרה המדינה הספרדית. מאז, חבל קטלוניה נמצא בשליטת ספרד. אך למרות זאת רבים מהקטלונים חולמים על עצמאות לאומית בארצם.
 כהרגלי אני אתחיל בתיאור דברים כלליים על ברצלונה ואז ארחיב על מקומות הבילוי והאטרקציות שהיינו בהם על פי ימים. אתחיל בכך שאומר שברצלונה חייכה אלי חיוך גדול ושמשי והיא יעד שהייתי שמח לבקר בו שוב.

*

*

שפה 

מי שביקר בקטלוניה וודאי שם לב שהוא נמצא לא בספרד הטיפוסית, שהיא מדינתו של הלאום הספרדי-הקסטיליאני, אלא בבית הלאומי של העם הקטלוני ששפתו היא כעין יצור כלאיים בין צרפתית לספרדית (קסטיליאנו) . הדבר יוצר בעיה מסוימת לתייר שלא יודע את השפה הספרדית כי חלק ניכר מבני העם הקטלוני מדברים רק את השפות הקטלונית והספרדית. השנייה היא כעין בינלאומית עבור המקומיים. אם זאת, יש גם דוברי אנגלית רבים שכן ברצלונה היא יעד תיירותי תוסס. כך שבמקומות תיירותיים אפשר להסתדר עם אנגלית.


מזג האוויר 


 ביקרנו בברצלונה בין ה-30 לאוגוסט ל- 9 לספטמבר. בתקופה זו מזג האוויר נע בין חם מאוד ביום לקריר בלילה . ביומיים הראשונים היה חם מאוד ואילו בשאר הימים מג האוויר היה נעים מאוד. בלילה אף ירד טפטוף.


אוכל 


 יש שאומרים שבברצלונה טעים. ובכן, אני לא הרגשתי כך. העסק לא עבד בנינו. אולי הבעיה בי אך הבטן שלי לא התלהבה מטעמי העיר. האוכל לרוב היה סביר מינוס, בייחוד באורים הומי תיירים. דווקא מחוץ לעיר היה מאוד מאוד טעים. המאכל הלאומי בספרד הוא הטאפס והפינצ'ו. לרוב אלו מטעמים טעימים, קטנים וחביבים אך קשה לשבוע מהם. מדובר על חתיכת לחם קטנה עם מעדן כלשהו עליה במחיר של יורו-יורו וחצי או צלוחית קטנה עם סלט / פרות ים במחיר של 2-2.5 יורו. כדי לשבוע מזה צריך לשלם בין 10 ל-15 יורו.

יש להתרחק מכל מיני מסעדות אכול כפי יכולתך כי לרוב לא כל כך טעים שם (אולי מלבד המסעדה האסיאתית WOK שהפרות ים שם אולי לא הכי טעימים אבל הם טריים).


אלכוהול 


 הבירה בברצלונה, מבחינת הטעם והאיכות שלה, לא שונה מסוגי הבירה הזולה אצלנו בישראל. המחירים של הבירה נעים בין ה-4 ל-5 יורו. המשקה הנפוץ בעיר, במיוחד עבור תיירים, הוא סנגראה. זו משקה אדום שהוא מין שילוב של יין עם וודקה וליקר בטעם תפוזים ו/או מיץ תפוזים. הוא באמת טעים ומחירו נע לרוב כמחיר הבירה. בשל היותו משקה נפוץ ניתן למצוא אותו המון במסעדות וקיוסקים קטנים (ממליץ לשבת על המשקה ברובע בורן) ואפשר לרכוש אותו לרוב בקנקן של ליטר או ליטר וחצי.

הגעה

את הטיסה שלנו ביצענו דרך חברת אל-על. למזלנו, ואולי משום שמדובר הן ביעד רחוק יחסית והן בתקופה עמוסה יחסית, היינו על מטוס בויינג גדול שמשמש את החברה הישראלית לטיסות טרנס – אטלנטיות ולכן המושבים כולם היו עם טלוויזיות ובטיסה נכללה גם ארוחת צהרים.
 משדה התעופה לקחנו מונית בשווי 35 יורו עם נהג שלא ידע אנגלית. הוא, אגב, דיבר המון במהלך הנסיעה. הבעיה הייתה שהוא לא דיבר באנגלית אלא בשפה שלו ולכן לא הבנו שום דבר, אך על פי הבעות הפנים שלו הוא סיפר סיפורים מעניינים. אגב, זו תופעה די נפוצה בעיר. דרך סימני יד

אגב, בסוף הטיול הגענו לשדה התעופה ברכבת תחתית והסתבר שזה היה פשוט מאוד וקל!!!

לינה

שהינו במלון grupotel gravina. נוף מחלון לא ממש היה (אבל קצת כן היה – תמונה מתחת) אבל המקום היה דקות ספורות מהמטרו ומכיכר קטלוניה, מאחוריו היו המון בתי קפה בוטיק ואף זכינו בוולקום דרינק מרענן. לקחתי חדר סטנדרטי כפול עם מרפסת (שמעתי שחדרים רגילים במלון זה לא נסבלים בצפיפותם). החדר היה ממש מרווח. הצוות היה אדיב.

*



 *




יום 1 – מנז'ויק (הר היהודים) וכיכר היספניה.


 החלטתי שביום הראשון אני אראה את העיר מלמעלה ועל כן בחרתי להתחיל את הטיול בהר היהודים – מנז'ויק. המקום נקרא כך משום העובדה שפעם היה באזור בית הקברות של יהודי קהילת ברצלונה (והרי על פי ההלכה היהודים קוברים את מתיהם מחוץ לעיר). מאוד פשוט להגיע לשם – יורדים בתחנה ברכבת תחתית, עוברים בשכונה היפה שלרגלי ההר ומתחילים לטפס אל ההר דרך הפארק המדהים שנמצא שם. למען המתקשים ללכת יש פויניקולור ורכבל שמעלים עד למצודה בראש ההר. אני וחברתי עלינו ברגל דרך הגנים, המזרקות ונקודות התצפית הנהדרות. בסופו של דבר, בשל החום המעיק, התעייפנו ובחרנו לעלות לקצה ההר בעזרת הרכבל מתחנת האמצע שלו.
 בראש ההר ישנה מצודה עתיקה ומגניבה עם תותחים ארכאים שנוצרו להילחם בספינות מלחמה. שם גם נמצא מוזיאון חמוד של המצודה עם שרידי מצבות בעברית, כלי נשק ותמונות היסטוריות. והנוף משם – מדהים.

*











 *

אחרי המצודה בחרתי ללכת כשעה ברגל אל פארק האולימפי. קטלוניה אירחה לפני כמה עשורים משחקים אולימפיים ונשאר מאז פארק יפה במראהו ומלא בפסלים. גם ממנו נשקף נוף עוצר נשימה.

לא כדאי לפספס אותו.

*


 *

משם המשכנו אל מבנה המוזיאון של הגלריה הלאומית המדהים ביופיו (לפחות מבחוץ) שזורמת ממנו מערכת מזרקות עד לכיכר היספניה. בכיכר עומדת אנדרטה גדולה שבראשנה בוערת אש. בלילה במזרקה הגדולה ביותר במערכת המזרקות לרגלי המוזיאון הופכת לאטרקציה מיוחדת בשם המזרקה המזמרת. המים של המזרקה משנים צבעים וצורות לצלילי המוזיקה. הופעת המזרקה מתחילה בשירו של פרדי מרקורי ז”ל “ברצלונה”. שווה בהחלט ביקור וצפייה שכן מדובר באזור גרנדיאוזי ומרשים.

*






*

*

יום 2 – שדרות הראמבלה והרובע הגוטי


 היות וכיכר קטלוניה המרשימה במזרקותיה ופסליה הייתה קרובה למלון שלנו – התחלנו את יום הטיול הבא שלנו ממנה. סך הכל החלטה הגיונית ומומלצת מאוד גם למי שלא גר ליד הכיכר. בכיכר יש מזרקה יפה והיא מוקפת בפיסול קלאסי ומודרני. הארכיטקטורה סביב לכיכר מדהימה, מראה מהפנט אני אעז לומר. מהכיכר המשכנו לאורך שדרות הרמבלה ואתריה (בית היתר כנסיית בית לחם ואחד מהבניינים שתכנן האדריכל האגדי גאודי – פאולו גואל). אפשר לומר שהשדרה מלאה בדוכנים מיותרים לתיירים, בתי קפה יקרים מאוד, אומנים בשקל והרבה רעש (וכנראה כייסים). אבל השדרה יפה ואפשר להקדיש לה זמן ואף לבקר בשוק בוקריה הנמצא לצד השדרה ולאכול בו משהו.
 *





*
 מהשדרה סטינו אל הרובע הגותי המפורסם ובצדק. נכנסנו לרובע מכיכר פלאסה ריאל היפה. בשונה מרוב העיר העתיקה שהיא קיימת מהמאה ה-19, רובו של הרובע הגותי נבנה במאה ה-12 ולחלק מהבניינים יש יסודית אף מהתקופה הרומית. ברובע מרגישים את עתיקותה של העיר. אומנם יש מלא חנויות בשדרה הראשית שחוצה את הרובע אך בסמטאות הצרות המובילות אל הקתדרלה הגדולה של ברצלונה ניתן לחוש את רוח ימי הביניים. את קדמוניות הקירות שזוכרות את האינקוויזיציה ואת קהילת יהודי ספרד העתיקה. עברנו ליד בניין עיריית ברצלונה וממשלת קטלוניה מלאי ההוד והמשכנו אל בית הכנסת היהודי העתיק. זה לא ממש בית כנסת פעיל אלא שני חדרים לא מרשימים במיוחד של אחד מבתי הכנסת העתיקים של קהילת ברצלונה. קהילה שעברה שמד וגורשה במאות הארבע עשרה והחמש עשרה. הכניסה לבית הכנסת בתשלום סמלי ולכן כדאי להיכנס רק בשביל התרומה. עם זאת נחמד לשמוע במקום את ההסבר ההיסטורי שכולל את סיפורה של קהילת יהודי ספרד העתיקה.
 *











*
 מבית הכנסת דרך הסמטאות הקסומים של הרובע הגותי המשכנו לקתדרלה הענקית והמרשימה ביותר!!! לבקר בברצלונה ולא לבקר בקתדרלה זה כמו לא לבקר בברצלונה כלל.

מבנה עצום, עתיק ומהודר שבתוכו מורגשת אווירה של רוגע.

מהקתדרלה חזרנו אל הרמבלה והמשכנו אל הנמל של ברצלונה. כדאי לטייל בנמל לקראת שעות הערב – הוא עצום והוא יפה. אין הרבה נמלים בעולם שיכולים להתחרות ביופי של הנמל הזה. אכלנו בבית קפה ברובע ברצלונטה המקסים והצמוד לים ומשם לקחנו רכבת תחתית למלון..

*





 *

 *

*

*

יום 3 – קרקנסון (צרפת)



 לפני הטיסה מצאתי באינטרנט שקיימת אפשרות לרכוש סיור יום מאורגן בקבוצה דוברת רוסית בעיר העתיקה הצרפתית קרקנסון. המיקום של קרקנסון הוא בצרפת, בחבל לנגדוק הגובל עם ספרד. בדיעבד אני לא חושב שהעניין הוא כדאי כי מתוך 14 שעות הטיול השהייה בקרקנסון היא שש שעות בלבד. שאר הזמן התבזבז על הדרך. אבל המדריך היה מעניין, המיניבוס היה נוח, הנוף של הרי הפירנאים ובשאר הדרך היה מהמם וקרקנסון עצמה היא עיר מדהימה.
קרקנסון היא עיר עתיקה. מוצאה עוד מתקופה הרומית והיא שמשה בתור עיר מבצר בלתי חדירה שהגנה על הדרך שנמשכה מהעיר רומא לפרובינקיית היספניה (היא ספרד). על פי האגדה העיר קרויה על שם מדאם קארקס שהייתה אשתו של השליט המורי (מוסלמי) המקומי של העיר. השליט המורי נפל בקרב כנגד צבאותיו של הקיסר הפראנקי הנוצרי קארל הגדול. לפני הקרב מדאם קארקס נשבעה לבעלה שגם אם המוסלמים יפסידו לנוצרים היא לא תיכנע לקיסר הכופר ולא תסגיר לידיו את העיר. אך קארל היה נחוש לכבוש את המבצר הבלתי חדיר ושם אותו במצור. לאחר חודשים רבים של מצור קשה וכאשר בעיר נגמר המזון התושבים נהיו רעבים מאוד ומיואשים. לאחר מחשבה מדאם קארקס פקדה למצוא בעיר חיטה וחזיר. היא האמינה שלמרות הרעב והמחסור, נתין כלשהו מחביא אותם כמוצא אחרון. לאחר שנמצאו הן חזיר והן חיטה המדאם ציוותה להאכיל בחיטה את החזיר ולזרוק אותו מהחומה. כשחייליו של קארל הגדול ראו שבעיר הנצורה עדיין יש חיטה וחזירים הם לחצו על הקיסר לנטוש את המצור ועיר ניצלה מכיבוש לזמן מה.
 האגדה מקסימה אך בדיונית שכן קארל גדול לא כבש אלא ירש את האזור (אביו,פיפין הוגוץ, היה זה שכבש אותו מהמורים) ובכלל קשה לדמיין מצב שבו היה חזיר בעיר מוסלמית. אם זאת עדיין הפסל של המדאם מקשט את שערי הכניסה המרשימים אל לעיר ואלו עומדים לפני הגשר שמעל החפיר העצום שמקיף אותה. בימיו של קארל רוזן קרקנסון היה זה ששלט בברצלונה אך עם השנים היוצרים התהפכו וקרקנסון היא שהפכה לעיר הואסלית של ברצלונה. בימי הביניים קרקנסון הייתה למעוזם של תומכי הכנסייה האלביגזית (שכונתה בפי הקתולים קאטרית), דת דואליטאיסטית, כלומר, דת המאמינה ב-2 אלים. מקור הדת לא ברור אך היא שאבה את מקורותיה מזרמים נוצרים עתיקים כמו המניכאיזם והגנוסיס שהושפעו מדת הזורואסטריזם הפרסית. בשל התפשטות הדת הזו בצרפת המלך, בתמיכת האפיפיור, הכריז על מסע צלב נגד האלביגזים וכך המרחב של קרקנסון עבר משליטת ארגון-ברצלונה לידי צרפת.

העיר מחולקת ל2 חלקים – העיר העתיקה והעיר ה”חדשה”. העיר העתיקה היא מבצר אשר חומותיו הם מימיי הביניים ובתוכו עיר מדייבלית משוחזרת. בעיר רק החומות, המבצר הפנימי והכנסייה הם מקוריים והשאר הוא שיחזור לצורכי תיירות. תושבי המבצר הם בעלי המסעדות וחנויות המזכרות שהם מבנים הנפוצים בו. גשר עתיק מחבר בין המבצר לעיר ה”חדשה” שגם הוא וגם היא אטרקציות עתיקות בפני עצמה. שכן העיר החדשה גם היא מאוד עתיקה. הנופים מהחומות מדהימים והמסעדות טעימות. הכנסייה במבצר מרשימה מאוד, בייחוד בשל המפלצות המיוצגות בה שנועדו להזכיר את איום הקאטרים ה”שטניים” בעיני הכנסייה. הביקור בעיר הוא פשוט חזרה לימי הביניים האירופים.
אחרי החזרה בזמן בדמות קרקנסון עלינו על הרכב ושבנו דרך הרי הפירנאים אל ההווה. דרך גבול ספרד-צרפת אל ברצלונה.
 *


















*
 בערב החלטנו לנסות את אחד ממופעי הפלומנקו שספרד ובפרט קטלוניה מפורסמים בהם. בחרנו אטרקציה בת חצי שעה במחיר 10 יורו בשם TARANTOS. מדובר בהופעה של חצי שעה של קבוצות מתחלפות של רקדני פלומנקו . האמת שהיה בינוני, נחמד ולא יותר. חצי שעה של ריקוד פלומנקו ושירה שלא הרשימו במיוחד. אבל אולי הפעם הייתה קבוצה לא מרשימה וזה הכל.

*


 *

*

יום 4 – פיגראס ו-גרונה


 ביום הרביעי לביקור שלנו בברצלונה לקחנו טיול יום עם חברת “הולה שלום” למוזאון של סלבאדור דאלי בפיגראס. את ההזמנה עשינו בארץ. סלבאדור דאלי, תלמידו של פיקאסו “וה-ישו” של המאה עשרים, כך הוא כינה את עצמו. הוא היה אומן שהתמחה בסגנון האומנות המודרנית (בעיקר סוראליזם) דבר שהפך אותו לאדם עשיר ומפורסם מאוד בזמנו. גם כיום רבים המתפלאים מיצירותיו. סיפור חייו מרתק ביותר ויצירותיו נמצאות בכל מיני מקומות בעולם ויקרות מאוד. דאלי
 עצמו לקח תיאטרון פשוט וישן בעיר הולדתו פיגארס והפך אותו למוזיאון מרתק. יצירותיו ממלאות את מוזיאון לא רק באופן הפשוט כמו בשאר המוזיאונים בעולם אלא שהן משקטות את קירותיו ועמודיו. מבין התערוכות המרתקות של המקום, הכוללות יצירות במגוון סוגות מפרי יצירתו של האומן המיוחד, ישנה תערוכה מקסימה במינה בה דאלי מתאר את המאבק להקמת המדינה היהודית. התערוכה הפרו ישראלית הזו נקראת בשם “העלייה” (שכן דאלי היה מאוד אוהב ישראל).

שלוש שעות היינו במוזיאון והזמן עבר עלינו נהדר. מה עבר? טס! אפילו הספקנו לאכול בבית קפה מקומי ששמו נשכח ממני אך אכלנו שם את הלזניה הטעימה ביותר שטעמתי בכל ימי חיי.

*












*
 התחנה הבאה הייתה העיר גרונה. גרונה היא עיר עתיקה ומרתקת. בשל השימור המצוין של מבניה היא שימש כסט צילומים לסדרת משחקי הכס. הקתדרלה המרשימה בעיר העתיקה של העיר שימשה כתפאורה עבור המבנה הבדיוני של “הספט של ביילור”. אותו מבנה שסרסיי לאניסטר פוצצה בעונה ה6 (ספוילר!). בגירונה הייתה קהילה יהודית חזקה בימי הביניים. במאות ה-12 וה-13 תורת הקבלה עברה לגרונה מדרום צפרת דרך הרי הפירנאים והמשיכה משם אל שאר ערי ספרד ואל העולם כולו (זה כמובן כולל את צפת). מקובלי גרונה יצרו את תורת השמיטות ואילו הרנב”ן (כן כן, זה מוויכוח ברצלונה) שפירש פרוש קבלי את כתבי הרמב”ם נולד בגרונה וחי ופעל בגרונה. בגירונה יש מוזיאון מעניין לקהילה היהודית בעיר ששווה מבט.
גרונה היא עיר השווה ביקור יותר רציני מהשעתיים הבודדות והלא מספקות שהיינו שם.
 קוצר הזמן זה המינוס הראשון בטיול המאורגן ואילו המינוס השני זה אותו מיעוט קולני מבין קבוצת הישראלים שבגללו אני מעדיף לא לבלות באילת. כי למרות שרוב הישראלים התנהגו יפה הייתה קבוצה מרעיש ולא נעימה. הפלוס הוא שהמדריכה בעברית הייתה מעולה ובעלת ידע רחב ועל זה תודה לחברת “הולה שלום”.

*






*
 בערב שוב החלטנו ללכת למופע מלומנקו הפעם בחצר של איש אצולה מהעבר (אני לא זוכר את השם אך הוא מופיע, עבור מי שיצליח לפענח, בתמונות שהעליתי פה). המופע היה מדהים הן בשל הביצוע של הרקדנים והן של המוזיקאים והזמרים. מרשים מרשים מרשים. זה היה מופע עוצר נשימה שאני אזכור לזמן רב. בראבו. כל כך נהנתי שהזמן טס. יש פלמנקו ויש פ-ל-מ-נ-ק-ו!

*





*
להמשך תיאור הטיול שלי בברצלונה :
רובע רובן, פארק הסיוטדלה, הסגרדה פאמליה, פארק גואל, החופים והטיולים מחוץ לעיר אל הרי הפירנאים ושמורת מונסראט….
 כל זה – בחלק 2'.