כהרגלי אתחיל ממידע כללי ואמשיך בתיאור האטרקציות בהן ביקרנו.


תיאור כללי:

בודפשט היא הבירה של הונגריה, מדינת הלאום של המידיארים (ההונגרים). בודפשט היא תוצאה של איחוד בין העיר בודה ההררית לעיר פשט שעל המישור. 2 ערים אשר שכנו על הגדות הנגדיות של נהר הדנובה. עם הזמן העיר אובודה גם היא סופחה אל תוך בודפשט. מצד אחד זוהי עיר אירופאית קלאסית שמזכירה הן את הארכיטקטורה הקסומה של פראג והן את האדריכלות האצילה של וינה. מין שילוב מקסים בין השתיים. מצד שני גם מרגישים שהעיר הייתה בירתה של מדינה קומוניסטית ש(עדיין) לא הפכה לחלוטין לעיר מרכז אירופאית טיפוסית וזאת על אף שכבר עברו שני עשורים לאחר שהונגריה נכנסה תחת המטרייה של האיחוד האירופי. הליכה קצרה מהמרכז וכבר מתגלים להם אזורים בהם יש המון הומלסים, לכלוך ובנייה בסגנון סובייטי. למרות זאת העיר במרכזה היא יפיפייה והקסם האירופאי שורר בה. בודפשט ידועה במרחצאות החמים שלה ומהווה יעד לנופש. טעים ונעים בה.

*

*

*

היסטוריה

על פי המסורות של העם ההונגרי קיימת קרבת דם בין אבותיהם של ההונגרים לפולש ההוני. ייתכן שרעיון הקרבה הזו נוצר עקב העובדה שההונגרים, כמו ההונים לפניהם, פלשו לאירופה מאסיה במאה התשיעית ועשו בה שמות. מצד שני, הלשון ההונגרית מצביעה על כך שאבותיהם של עם זה היו קרובים יותר לעם הפיני. צאצאים לעם האויגורי שהם אירופאים שנדדו בערבות אסיה כמו הטורקים הקדומים. לאחר הפלישה לאירופה שלוותה במלחמות שוד וביזה, ובעקבות הפסד לקיסר הגרמאני אוטו ה-2, ההונגרים התבססו בהונגריה של היום, התנצרו וקיימו שם ממלכה שידעה עליות ומורדות. לפני שהגיעו ההונגרים למולדתם באירופה היו אלו הרומים אשר שלטו במרחב והקימו בבודפשט עיר בשם אקווינקום .עיר עשירה במרחצאות. במאה ה-16 ההונגרים נכבשו על ידי האימפריה העות'מנית (ושרידי הכיבוש ניכרים בתרבות המרחצאות ובמספר מונומנטים). כמאה חמישים שנה נמשך הכיבוש עד שקיסרי בית האגסבורג האוסטרים הניסו את התורכים והמליכו את עצמם (גם) בתור מלכי המידיארים. היחסים של המאגנטים (האצילים) ההונגרים עם הקיסרים האוסטרים ידעו עליות ומורדות. היו אף ניסיונות מרידה שכשלו כמו המרד של פאנץ ראקיצי ב1704 והמרד של לאיוש קוטוש באביב העמים של 1848. לבסוף, בשנות השישים של המאה ה19 הפרלמנט ההונגרי (הדיאט) זכה לאוטונומיה והאימפריה האוסטרית הפכה לאימפריה האוסטרו-הונגרית בראשות הקיסר פראנץ יוזף מבית האגסבורג. אחרי מלחמת העולם הראשונה הונגריה התפצלה מאוסטריה אך איבדה בעצמה שטחים רבים לטובת מיעוטים שחיו בשטחה אשר זכו גם הם לעצמאות לאומית. עד 1920 המדינה עברה משלטון דמוקרטי לשלטון סובייטי-קומוניסטי וחוזר חלילה עד שלבסוף התבססה במדינה שלטון דיקטטורי לא קומוניסטי בראשות מיקלוש הורטי. הורטי הצטרף להיטלר במלחמת העולם השנייה אך בשנת 1944 כשראה את ניצחונם של בני הברית קרב תכנן להיכנע, לנטוש את הנאצים ולעבור צד. בעבות זאת היטלר כבש בסערה את הונגריה. כך החלה שואת יהודי הונגריה שרק 200 אלף מתוך ה800 אלף מיהודי הונגריה שרדו אותה. לאחר ניצחון בנות הברית הונגריה הפכה במהירות למדינה קומוניסטית וכך היה עד לנפילת מסך הברזל ב-1991. ניסיון להחזיר את הדמוקרטיה ב-1956 בעזרת התקוממות עממית הביא לכיבוש המדינה על ידי ברית המועצות ומעשי זוועה של הקומוניסטים. כיום הונגריה היא מדינה דמוקרטית וחלק מהאיחוד האירופי מאז 2004.

מזג אוויר

בפברואר קר. זה לא נדיר שבלילה הטמפרטורה עלולה לרדת מתחת לחמש מעלות מתחת לאפס ואף ירד שלג. אך לנו היה מזל ואנחנו שהיינו בסוף החודש נהנינו מ-14 מעלות חום ביום ומינוס מעלה אחת בלילה. מזג האוויר היה מעונן חלקית. לבשנו רק חולצה ארוכה ומעיל ביום והוספנו על כך סוודר בלילה.

שפה

השפה בהונגריה היא הונגרית. אין לכם סיכוי להבין אותה. אבל למזלנו ברוב המסעדות והמקומות התיירותיים יודעים אנגלית אך רצוי לא להיות מופתעים כשמוכרת במכולת לא תבין אתכם כלל. יש אי אלו מבוגרים שדוברים רוסית עקב הכיבוש הסובייטי לשעבר.

מטבע

המטבע בהונגריה הוא פורינט. כשאנחנו היינו על כל יורו אפשר היה לקבל 300-310 פורינט. רצוי לא להמיר את המטבע בשדה התעופה כי זה לא משתלם. אנחנו ב-4 ימים וחצי (לא כולל יום בוינה והרכבת אליה) בזבזנו 450 יורו לזוג – לא התפזרנו אך גם לא התקמצנו.

תחבורה

ביציאה משדה התעופה ניתן לקנות כרטיס משולב בין אוטובוס למטרו שיביא את כל החפץ למרכז העיר. יש לקחת את האוטובוס E200 עד לתחנה בה יש מעבר למטרו M3 הכחול שיחבר את כל החפץ עם מערכת המטרו העירונית. יש לשים לב שצריך לכרטס בכניסה למטרו. באוטובוס וברכבת הקלה הכרטוס נעשה בפנים. אפשר לקנות כרטיסיות בודדות לצד 10 כרטיסים או חופשי יומי/ תלת יומי ושבועי במכונות שפזורות בעיר (או גם בשדה התעופה). מונית לשדה התעופה בלילה עלתה לנו 28 יורו.

לינה

היינו במלון מלון סילבר סיטי סנטר בודפשט (Silver Hotel Budapest City Cente) קיבלנו את המלון במחיר של 120 שקל ל-לילה בסופ”ש בסוף פברואר. המלון סביר בתור מקום להניח בו את הראש ל-לילה אך אינו מפואר כלל. גודל החדר היה די מרווח והמיטה גדולה. הייתי נותן לו 2.5 כוכבים ולא 3. המיקום יחסית נוח – 200 מטר מהרכבת התחתית, 400 מטר משדרה שיש בה מסעדות ואוכל. בר וחנות כמעת צמודים למלון. המלון גם נמצא 15 דקות הליכה מהפארק הגדול שיש בו את מרחצאות סצ'יני והמוזיאון לאומניות היפות ו-25 דקות הליכה מהרובע היהודי.

אוכל ושתייה

מזון מהיר הוא נורא זול בבודפשט – אכלנו ארוחות במקדונלס/ בורגר קינג בעלות של 1700-1900 פורינט לארוחה. אומנם בעיר האוכל לא זול כמו בפראג אבל נורא זול ביחס למקומות כמו וינה. מצאנו מסעדות בהם המבורגר עלה 1500 פטרינט וגולש שעלה 1010 . במקומות אחרים הגולאש עלה 1600 פורינט וסטייק 3000 פורינט. הכל תלוי עד כמה המקום קרוב למרכזים התיירותיים. על מקומות שבהם מנת אוכל עלתה 6000-5000 פורינט ויתרנו. בירה מהחבית עולה סביבות 400 – 700 פורינט. שימו לב דמי שרות מוסיף לחשבון הסופי.


טיסה

טסנו עם חברת וויז אייר ועלה לנו 1400 שקל לזוג. במחיר נכללו מושב ותיק גב. המחיר לא כלל מזוודות.

*

*

*

*


יום 1 – הגעה

הגענו למלון בסביבות 16:00. תכננו לקנות מראש כרטיסים לוינה בקופות ולכן בחרנו להתחיל את השהות בעיר מביקור בתחנת הרכבת הראשית. אל תחנת הרכבת הלכנו ברגל כדי להתרשם מהעיר. הלכנו בשדרת ERZSEBET היפה ומלאת בתי הקפה, האוכל התורכי ושאר הפאסט פוד. עצרנו לארוחה בKFS (אלפיים שלוש מאות פורינט לארוחה זוגית) והמשכנו. ככל שהתקרבנו לתחנת הרכבת קלטי הרחובות נהיו מוזנחים ומלוכלכים. ולמרות הארכיטקטורה המרשימה תחנת הרכבת הבינלאומית הזו הזכירה לי את התחנה המרכזית בתל אביב ואף גרוע מכך. וזה חבל כי המקום מרשים מבחינת הארכיטקטורה.

*

*
 אחרי שחזרנו למלון והתאוששנו תפסנו את מטרו M1 הצהוב עד לתחנה האחרונה כדי לטייל לאורך נהר הדנובה בלילה. מומלץ לקחת יין ולשבת על איזה ספסל ותוך כדי ליהנות ממראהו של הפרלמנט המואר. והוא אכן מואר בלילה בצורה מרשימה. ממול לפרלמנט זוהר לו ארמון בית האגסבורג. בדרך חזרה מצאנו מקדונלס ולקחנו איתנו ארוחה למלון.

*

*

*

*

יום 2 – בודה.

בבוקר לקחנו את המטרו הצהוב לתחנת VOROSMARTY TER כדי לעבור רגלית את גשר השלשלאות המרשים המחבר את פשט עם בודה. מיד אחרי הגשר עומד הפויניקולור ההיסטורי שעולה הישר למצודה. רבים מוותרים על התענוג להשתמש בו ועולים אל ההר ברגל אך את החוויה הרגלית השארתי לירידה ובעלות של 700 פורינט לאדם בחרתי להשתמש בכלי התחבורה העתיק.

*

*

הפויניקולור הוביל אותנו אל הרחבה של ארמון הקיסרים האוסטרים מבית האגסבורג. מבנה מרשים עם פסלים יפים ונוף מהמם על העיר. רצוי לא לפספס את מזרקת מתיאש המקסימה מצידו האחר של הארמון. הארמון לא שמר את מראהו פנימי המקורי והמפואר אך הוא שווה כניסה בהיותו מוזיאון הגלריה הלאומית ההונגרית. הקדמנו והגענו למקום בתשע בבוקר אך זו הייתה טעות כי המקום נפתח רק בעשר. אך בשל הנוף והקפה שקנינו שם – לא סבלנו מההמתנה. עלות הכניסה היא 1500 פורינט ויש במוזיאון יצירות כמו האישה הרוחצת של קארוי לוץ, פיקניק במאי של פאל סינייהמרשה, ביקורה של מאריה אצל אלישבע של מ.ש ועוד.

*

*

אחרי סיור של שלוש שעות במוזיאון המשכנו אל העיר העתיקה ומצודת הדייגים. המצודה העתיקה והמקסימה היא נקודת תצפית שנבנתה במאה ה-19, בה עומד בגאון הפסל המרשים של אישטפן הקדוש (המלך שניצר את ההונגרים) ופסל נוסף בשם השילוש הקדוש מהמאה ה18 שנבנה לאחר סיום מגפה גדולה. במתחם עמדת הכנסייה המרשימה, כנסיית אישטפן, (עלות 1500 פורינט בקופות בחוץ) שהיופי הייחודי שלה מבחוץ הוא כלום לאומת היופי המהמם שלה מבפנים. מומלץ לשלם ולהיכנס. במצודה עומדת אטרקציה ב3D. לא מדובר במשו מרשים במיוחד אך אני ממליץ על האטרקציה כתקציר ויזיאלי על היסטוריה ההונגרית.

*

*

אכלנו במסעדה בשם סורוזה. סך הכל שילמנו 4500 פורינט למנת עוף עם אטריות, שתייה ופעמיים מרק. האוכל לא היה מרשים.

אחרי שחיזקנו את עצמינו עם האוכל המשכנו לטייל בעיר העתיקה. רצוי לא לפספס את אזור כיכר שער וינה היכן שיש את שרידי הכנסייה שהושמדה במלחמת העולם השנייה והמבנים היפים לידה.

*

*

מהמצודה ירדנו רגלית והלכנו לאורך טיילת הדנובה עד גשר ארז'בט (על שם הקיסרית אליזבט היא הנסיכה סיסי) שם עומד הפסל לכבוד האחרונה אשר הייתה חביבה מאוד על העם ההונגרי. שם נמצאת גם תחילתה של גבעת גלרט היכן שממוקם פסלו של אותו גלרט שעל שמו נקראת הגבעה. גלרט היה איש דת שרצה לנצר את ההונגרים המקומיים וסופו היה מר. אל הפסל מוביל גרם מדרגות שלוקח אל ראש הגבעה והמצודה העתיקה (שם עומד פסל הניצחון). מהגבעה ירדנו אל מרחצאות גלרט.

*

*

מראש תכננו שאת יום ההליכה הארוך נסיים במספר שעות במרחצאות גלרט המפורסמות. במחיר של 5500 לאדם קנינו כרטיס כניסה עם לוקר. המרחצאות הן עתיקות ונבנו ב1918 בסגנון אר נבו. מעליהן נבנה מלון היסטורי. כשפותחים את דלת הכניסה נוצרת התחושה שנכנסים לארמון מפואר ולא למרחצאות. יש במקום 5 בריכות חמות בדרגות חום שונות. בריכה אולימפית אחת (שחובה להיכנס אליה עם כובע רחצה) 2 סאונות רטובות וסאונה יבשה המחולקת לחדרים עם דרגות חום שונות. במקום יש שירות מסאז'ים. ישנן גם בריכות חיצוניות אך הללו סגורות בחורף. מקום כזה הוא סיום מושלם ליום הליכה ארוך. המקום פתוח עד 20:00.

*


*
 אך לא הלכנו לישון מוקדם אלא המשכנו אל הברים של הרובע היהודי. הדבר המעניין הוא שברובע היהודי יש מספר רחובות שגדושים בברים. לצערי בשל הספונטניות אני לא זוכר את הרחובות הללו אך באחד מהם מצאנו בר חורבות (רואין בר) שזה הפיכת מבנה הרוס למתחם עם מספר ברים שבחלקם יש רחבות מסיבה ובחלקים הופעות חיות. בירה עלתה שם 700-900 פורינט.

*

*

*

*

יום 3 – פארק ורושליגט

אל הפארק מהמלון הלכנו ברגל לאורך שדרות ANDRASSY המהממות. עברנו ליד מוזיאון הטרור שהיה בו את מפקדת המשטרה החשאית של המשטר הקומוניסטי בהונגריה. בסופו של הרחוב עומדת אנדרטת המילניום שנבנתה במאה ה-19. ניתן לזהות אותה מרחוק על פי המומט שבראשו עומד המלאך גבריאל. לרגליו של המונומנט עומדים רכובים פסליהם של 7 מנהיגים שבטי המידיארים ובראשם זה שאיחד את העם ההונגרי ארפאד. בצדדים מפוסלים המנהיגים והמלכים החשובים של האומה. שני ארמונות עומדים משני צידי האנדרטה – המוזיאון לאומניות היפות מצד אחד (שיהיה סגור למשך עוד שנה!!!!) וגלריית מוצ'ארנוק לאמנות המרשימה. מלפנים שוכן לו הפארק היפה.

*


*
 היות והמוזיאון לאומנויות היפות היה סגור למשך שנה לרגל שיפוצים נכנסנו לגלריה של מוצ'ארנוק – האמת היא שלא התאכזבנו בכלל. המחיר היה 500 פורינט והיה שווה כל אגורה. יצירות מדהימות.

*

*

אחרי שנגענו ביופי נכנסנו לפארק. שם עומדת מצודת ואידהוניאד (שמשמשת כמוזיאון חקלאות) ואגם בחורף משמש כמתחם החלקה על הקרח ובקיץ שטים בו סירות. היינו ביום שבת והיו שם המון דוכני אוכל (ב-700 פורינט קניתי סטייק וב-900 לחם מיוחד עם גבינה) והופעות חיות של נגנים וליצנים. ממש אווירה חייה ותוססת. אחרי ששבענו מהבידור הסתובבנו בפארק, עברנו ליד פסלו של אנונימוס והלכנו אל מרחצאות סצ'יני.

*

*

המרחצאות נפתחו בראשית המאה ה-20. הן כוללות המון המון בריכות פנמיות חמות וכל מיני בריכות ג'קוזי מסוגים שונים. והדבר הכי חשוב באתר זה שני הבריכות חמות מאוד בחוץ ובריכה חמה אולימפית אחד (שהכניסה למים שלה מחייבת כובע רחצה).

קצת סוריאליסטי להיות בחוץ במזג אוויר של 10-2 מעלות קור וליהנות מאמבטיה של מים חמים. הבריכות מעלות אדים והיופי של המקום הבנוי כארמון קלאסי גורם לכל אדם לחוש לפחות בן אצולה. אפשר לשתות בירה מהקיוסק אך אסור לעשות זאת במים ולכן רצוי לבוא עם חלוק למי שאוהב לשלב ב”בטן גב” שלו עם קצת אלכוהול. במקום יש כמה חברות שעושות מסאג' במחירים שנעים בין חמש לעשר אלף פורינט אך רצוי להירשם לזה מראש אחרת לא יישאר מקום לאותו היום. כמו כן, במקום גם יש אמבטיית בירה למעוניינים במחיר של 20 יורו. אני בהחלט ממליץ על המקום.

*

*

בערב הלכנו אל ואצי אוצה – המדרחוב המפורסם שמלא בחנויות ומסעדות שכולם מלכודות תיירים. המקום יפה ושווה ביקור אך אל תעזו לאכול שם. אפשר מקסימום לקנות נעליים או בגדים במחירים סבירים (ביחס לארץ).

*


*
 אה, ועוד דבר אל תעזו להיכנס בבודפשט לבר חשפנות. גם אם אתם רווקים הרפתקנים – פשוט לא. למה אני אומר את זה? ובכן פעם אני ובת זוגי בחצי מקרה ובחצי טעות מצאנו את עצמינו בבר חשפנות בפראג. זו הייתה חוויה דווקא לא רעה. הבנות שם רקדו בחושניות, וחלקן ביצעו ריקודים אומנותיים של ממש. הן לא נדבקו אלינו כי היינו שם זוג וידעו לתת לאנשים את הפרטיות שלהם. הכניסה הייתה חופשית רק מחירי הבירה במקום היו משלושים (כמו בירה בבר סטנדרטי בארץ). מתוך זיכרון החוויה החיובית אני ובת זוגתי החלטנו לשחזר את אותה החוויה בבר החשפנות של ואצי אוצה בבודפשט. איזו טעות זו הייתה. לא רק שהכניסה הייתה “חופשית”, כלומר, כל מי שנכנס חייב להזמין משקה היקר פי 4 ממחיר בכל מקום אחר ,שזה עוד מילא, אלא שה”ריקוד” על העמוד היה ברמה שאני יכול לבצע בצורה יותר חושנית ומרשימה, הבנות דברו באמצע ובאו לבקש טיפ כל חמש דקות. אחרי שסימנו את הבירה שלנו דרשו מאיתנו להזמין עוד ומיד בתמורה לשהייה במקום. מיד יצאנו מהמקום בתחושה שמדובר במקום זול שמקומו אולי בדרום תל אביב. זכרים רווקים והרפתקנים – אל תלכו לבר חושפניות בבודפשט. ובכן נישאר לי לחייך מהזיכרון ולהשתעשע מהחוויה. התמונה לא מואצי אוצה אלא מבר ליד תחנת המטרו אקטגון – עדיף תאכלו שם

*

*

*

*

יום 4 – וינה

בוודאי לא בפעם ראשונה שמעתם את האמירה ש-וינה היא בירת התרבות של אירופה. ובכן, זו לא קלישאה. העיר מלאה במוזיאונים ובמבני תרבות והמראה שלה מוכיח שהיא אכן הפנינה של ערי אירופה הקלאסית. הרחובות בעיר העתיקה משומרים היטב כשביניהם עומדים בפארם גם הארמונות והכנסיות. והכי חשוב זה שהיא נמצאת במרחק של פחות משלוש שעות נסיעה מבודפשט.

*

*

כיום בודפשט היא הבירה של הונגריה אבל בימי האימפריה האוסטרו-הונגרית הבירה האימפראלית שכנה בוינה וההיסטוריה של שני הערים שזורה זו בזו. לא סתם הרצל שנולד בודפשט הלך ולמד משפטים בוינה. הנסיעה הלוך ושוב עלתה לנו 78 דולר לזוג. הרכבת מודרנית, בעלת כיסאות נוחים ובר מסעדה חביב. הייתי ממליץ לקנות איזה סנוויץ ולאכול ברכת כדי לא לבזבז את הזמן בוינה על דבר כה שולי כמו אוכל. הדבר המבאס היחיד שקרא לנו בדרך זה מהגרים מהמזרח התיכון שחסמו את המסילה למשך כארבעים דקות.

*

*

כשהמגיעים לוינה יש שילוט שמוביל אל המטרו ובדרך אפשר לקבל מידע ולקנות כרטיסים במרכז המידע. הנסיעה בוינה יקרה – 2 יורו לכרטיס בודד במטרו או באוטובוס. גם וינה עצמה די יקרה מבחינת אוכל ושתייה אבל נקניקיית וינה המפורסמת שעולה רק 2.5 יורו היא פטרון לכל בטן רעבה.

*

*

ירדנו בתחנת המטרו ליד הפרלמנט (בשם ראטוסה) וטיילנו בעיר העתיקה. היות כבר היינו בוינה קודם לכן בטיול יום אז ויתרנו על מרכז העיר העתיקה, הקתדרלות, אזור ארמון הופסבורג ושאר הפלאות שלה. למי שמתעניין על יכול להיכנס לפוסט בבלוג זה בשם “פראג – חלק 2” בבלוג זה או ללחוץ פה . יש שם תאור קצר על הביקור הקודם שלנו בוינה כולל בעיר העתיקה, מוזיאון לאופולד והקריפטה של בית האגסבורג בכנסיית הקפוצ'ינים. כולם כמובן מומלצים.

*

*

אחרי סיבוב בעיר נכנסנו למוזיאון “האומניות ההיסטוריות” שהיה מרשים ביותר. הוא נמצא לא רחוק מארמון הופסבורג מול פסלה של מריה טרזה. יש בו תערוכה מהעת החדשה לצד יצירות אומנות ממצרים ו-יוון העתיקות. הכניסה עולה 15 יורו והוא מומלץ לפחות לביקור של שעתיים וחצי. הכניסה הראשית שמרה את המראה המפואר והמקורי והיא לבדה שווה את הכניסה.
 אתר המוזיאון: http://www.khm.at/en/

*

*

המוזיאון השני שביקרנו היה מוזיאון אלברטינה שנמצא ממש לא רחוק מהמוזיאון הראשון שהזכרתי מול בית האופרה והאנדרטה לזכר נספי השואה של וינה. מדובר בגלריה בת שלוש קומות שמכילה אומנות מודרנית. יש שם אוסף ענקי של יצירותיו של אגן שלה ושאר אומנים כגון פיקסו ומונה. יש שם גם תצוגה של ההיסטוריה הקולנועית הישנה. מקום מרתק.
 אתר המוזיאון: http://www.albertina.at/en

*

*

המוזיאונים נסגרים בחמש וחצי לכן לא הספקנו לראות עוד כמו בית האוצר או מוזיאון סיסי. אי שם בעתיד לבוא. לבודפשט חזרנו לקראת עשר.

*

*

*

יום 5 – מרכז פשט

את היום התחלנו מהפרלמנט של בודפשט. הסתובבנו סביבו, עברנו ליד אנדרטת הנעליים של נספי השואה בבודפשט (במקום שהיו יורים ביהודים וזורקים לנהר הדנובה). לאחר מכן נכנסנו לטיול מודרך בפרלמנט ההונגרי עצמו (5000 פורינט) . מקום מרשים וחובה לכל תייר. רצוי לברר את שעות ההדרכה בעברית.

*

*
 מהפרלמנט המשכנו אל פארק הניצחון (על הנאצים) שבו עומדת האנדרטה לזכר חיילי הצבא האדום. אנדרטה נוספת ומרתקת היא של אדם ההולך לכיוון הפארק. זהו רייגן המפוסל הצועד לסיים את שלטון הקומוניזם. עוד אנדרטה חשובה היא פסלו של אימרה נאז' העומד על גשר קטן. נאג' היה מנהיג הונגריה בתקופה הקומוניסטית שהצטרף למחאת ההמונים שדרשו משטר יותר דמוקרטי והוצא להורג לאחר דיכוי מרד זה. ועוד אנדרטה חשובה היא המנומנט לנספי השואה ופשעי הנאצים.

אחרי הפארק התקדמנו אל הקתדרלה הגדולה. על שם אישטפן הקדוש. יצירת אומנות מרשימה (200 פורינט כניסה) בדמות כנסייה. חובה חובה!!

*

*

אכלנו לא רחוק משם בבר המבורגרים בשם במבה מרטה. ההמבורגרים מקוריים ונורא טעימים . והמחיר שם נע בין 1200-1900 פורינט לבורגר. מומלץ ביותר. המקום קרוב לקטדרלה ברחוב ה6 באוקטובר.
 אתר הבר: http://www.bambamarha.hu/

במרחק של רבע שעה משם נמצא בית הכנסת הגדול שברובע היהודי העתיק. זהו מתחם בו נמצא מוזיאון יהודי חביב, מונומנט זיכרון ליהודים שלחמו במלחמת העולם הראשונה, מונמנט זיכרון אומנותי לנספי השואה בשם עץ הערבה הבוכייה ובית הכנסת הרפורמי הגדול, המפואר והמרשים. יש במקום הדרכות בעברית.

*

*

לא רחוק מבית הכנסת נמצא CAT קפה שזה מקום בו מסתובבים חתולים באופן חופשי. זהו טרנד אירופאי חדש ומגניב. אפשר לשתות שם קפה ולאכול איזה עוגה קטנה וללטף חתול או שתיים.

*

*

היות והערב התקרב החלטנו להיפרד מהעיר בהליכה לאורך הדנובה עד אזור השוק המקורה שהוא יפייפה. גם אם לא נכנסים לשוק כדאי לבקר את האזור ולהתרשם מהיופי שלו (למעוניינים יש באזור גם את המוזיאון הלאומי ההונגרי – לא הספקנו להיכנס אליו כי הוא לא היה בסדר העדיפויות שלנו) עברנו את גשר SZABADSAG אל אזור גלרט ונכנסנו לכנסיית המערה שלצידה מנזר חצוב בסלע.

*

*

את הארוחה האחרונה בבודפשט עשינו בBelvárosi Disznótoros שזה כעין מסעדת שרות עצמי. למעשה זה ניראה כמו בית קפה ולא מסעדה. הרעיון הוא שיש שם בשר נא ומטובל לצד אוכל מוכן (אווז או נקניקניות). אבל הבשר הנא קונים לפי משקל והטבחים מבשלים אותו במקום ואילו האוכל המוכן נמכר לפי יחידות. גם סלטים וחמוצים נמכרים לפי משקל. מאוד טעים ונורא זול. ממליץ למי שלא חייב תמיד לאכול במסעדות ורוצה לחסוך. קרוב לרוב היהודי.

בלילה לקחנו מונית לשדה התעופה ונפרדנו מהעיר המקסימה. העיר בה נולד חוזה המדינה, העיר בה ברברים לשעבר מאסיה יצרו את וינה שלהם. עיר של מונומנטים מרשימים ומרחצאות חמים. עיר של מוזיאונים ונופש בו זמנית. הפריז של מרכז אירופה. בודשפט.