מלטה היא מדינת איים (2.5 איים) קטנה הנמצאת 90 ק”מ דרומית לסיציליה. זוהי מדינה אירופאית ים תיכונית נעימה ותיירותית המהווה חלק מהאיחוד האירופי ומגוש מטבע היורו. המדינה דתית קתולית, השפה בה אנגלית ומטלזית (שזה ערבוב של איטלקית וערבית) והשמש בה שמחה ועליזה כל השנה. אם כי בקיץ היא גם מאוד מאוד חמה. אני ובת זוגתי עצרנו במלון “אימפריאל” בעיר סלימה (על המלון אני ארחיב בטיפ) שהיא עיר פרברית לא רחוקה מהבירה של המדינה – ולטה.

*

*

*


יום 1 – דרום מלטה.


אחרי שהתמקמנו לנו במלון מיד התחלנו בטיול שלנו. תחילה הלכנו אל התחנה המרכזית בעיר סלימה שהיא בעצם תחנה קטנה ופשוטה. משם אפשר להגיע לעיר ולטה באוטובוס או במעבורת או לנוע לצפון האי ומשם להמשיך במעבורת אל האי השכן גוזו. מהתחנה בסלימה לקחנו את הקו האדום של האוטובוס התיירותי של מלטה. במדינה הקטנה הזו יש כמה קווי אוטובוס לתיירים בעלות של 17 יורו ליום. האוטובוסים הללו עובדים בשיטת רד-עלה, כלור אפשר לרדת מהם בנקודות התיירות השונות ולאחר זמן מה לחזור ולעלות לאוטובוס הבא כדי להמשיך בסיור. יש לשים לב שהאוטובוסים האלו עובדים עד סביבות שעה ארבע. אוטובוס כזה מהווה דרך מושלמת למי שרוצה לטייל באזור הדרומי של האי ללא השכרת רכב. רצוי להשתמש באוטובוסים הללו משום שאתרי התיירות של דרום מלטה קטנים ונמצאים מרחק נסיעה זה מזה וכדי להגיע ממקום למקום בתחבורה ציבורית לרוב צריך לחזור לבירה ולטה ושם להחליף אוטובוס. לאומת זאת, הקו האדום פשוט עובר בין נקודות התיירות הללו וכמובן נותן המון הסברים בשלל שפות.
 *

*
 אחרי שקיבלנו הסבר על העיר ולטה האוטובוס לקח אותנו לסיור באזורים השונים בדרום האי ואלו התחנות שירדנו בהם:

מרסשלוק – עיר דייגים מקסימה ויפה. היא מפורסמת בשוק הדגים שלה (אך אפשר לקנות שם גם מזכרות). על החוף עוגנות הסירות המפורסמות והצבעוניות של מלטה. האווירה מקסימה. זה המקום לאכול בו סטייק בצהוריים!!!

*




 *
הגרוטו הכחול (המערות הכחולות) – באחת התחנות של הקו אפשר לרדת ולקחת סירה בעלות של 8 יורו. הסירה מגיעה אל המערות היפות שהגלים חצבו בסלע והפכו את המים סביב המערות לכחולים. מעל למים מזדקר לו צוק מרשים.

*


 *
מקדשי האג'ר הים (Hagar Qim) – בכמה יורו סמליים נכנסנו למתחם בו היה הפולחן העתיק מלפני אלפי שנים – פולחן האם הגדולה. בעוד שהעמים השמים והאינדו-ארופאים פיתחו פולחנים של אלים אנטרומורפים הקשורים לכוחות טבע או פיתחו פולחנים של רוחות ושדים הקשורים לטבע , במרחב הים התיכון התפתח פולחן שסגד לאמא אדמה שילדה את הכל (שרידי פולחן זה נמצא גם בא”י וגם בתוך הפולחן היווני שאימץ לתוכו את אמא אדמה היא גאיה). בחג'אר-הים נמצאו שרידים של מקדשה של אמא אדמה, כולל מוזיאון קטן וסרט לתיירים. גם הנוף סביב המקדש הוא נפלא. זה נכון שמדובר בים, סלעים ושרידי מבנה אך הייתה תחושה מיסטית באוויר. משהו קסום. אולי זה הסלעים שהקרינו את התחושה. ואולי דווקא בגלל האווירה של האזור סביב המקדש בוניו בחרו לבנותו דווקא פה.
 *


*
 לצערנו השעה דחקה ולא הספקנו לרדת בעוד תחנות של הקו האדום. חזרנו למלון, אכלנו שווארמה בבית קפה ולישון.

*

*

יום 2 – ולטה, ו-סנגאלה.

את היום השני התחלנו בביקור הבירה של האי מלטה – היא העיר העתיקה ולטה.
מבחינת עיצוב ולטה מייצגת את מלטה בדיוק – שילוב בין האיטלקי והצפון אפריקאי. יש המון מה לעשות בולטה:
 הייתי ממליץ להתחיל מחוויית 3D שתספר על ההיסטוריה של מלטה. אחרי כן להסתובב ברחוב הראשי והחי של העיר. רצוי לא לשכוח לבקר בקתדרלת סנט ג'ון המוזהבת ועוצרת נשימה.
בשעה 12:00 מול הנמל הראשי מתקיים “ירי התותחים הבריטים” המסורתי שעושים אותו חיילים הלבושים במדים בריטיים קולוניאליים ישנים. הסיבה למסורות היא שמלטה הייתה קולוניה בריטית מהמאה ה-19. בניין הפרלמנט המלטזי מדהים ביופיו, בעיקר מבפנים, ומחייב ביקור (לבדוק אם הוא פתוח משום שלפעמים המקום משמש את בית הנבחרים בעבודתם). עוד אטרקציה מגניבה היא הגנים העליונים וקברי האבירים החשובים. ולמי שנותר לו זמן אז אני ממליץ על מוזיאון בית החולים ההוספיטלרי.
כאן כדאי להסביר קצת על עברו של מסדר האבירים של מלטה:
 בירושלים במאה ה-12 תחת שלטון הצלבנים, ייחד עם מסדר האבירים הטמפלרי, הוקם מסדר הנזירים-האבירים ההוספיטלרי של יוחנן הקדוש (סנט ג'ון). בעוד שהטמפלרים התחילו את דרכם כמגנים של העולם לרגל לירושלים ההוספיטלרים הקימו בתי חולים וטיפלו בחולים. ממלכת ירושלים הצלבנית נפלה לידי המוסלמים ומסדרי האבירים התפזרו באירופה. מסדר הטמפלרים התמקם בצרפת אך הושמד בידי מזימה של מלך צרפת והאפיפיור. המסדר הטאוטוני התמקם בגרמניה והקים את מדינתו – מה שיהיה לימים פרוסיה שתאחד במאה ה-19 את גרמניה כולה למדינה אחת. ואילו המסדר ההוספיטלרי, אחרי שאיבד את המבצר שלו בעכו, התמקם ברודוס ושלט בו עד המאה ה15. במאה ה15 הגיעו התורכים לרודוס וגירשו את ההוספיטלרים. למזלם, קיסר האימפריה הקדושה של האומה הגרמנית העניק למסדר את האי מלטה והמסדר קיבל מאז את כינויו “המסדר המלטזי”. מדינת האבירים הקתולית התקיימה עד לכיבושה בידי נפוליאון בתחילת המאה ה-19 ולאחר מכך היא עברה לידי הבריטים עד לחצי השני של המאה ה-20 שאז היא זכתה לעצמאות. מסדר האבירים קיים גם היום ויש לו שטח מדיני עצמאי בתוך מלטה בדומה לשרידי מדינת האפיפיור בוותיקן. מרתק להשוות את נכסי וארמונות המסדר העתיקים - בעכו, ברודוס ובמלטה.

*









*
לקראת ערב שמענו שיש פסטיבל בעיר סנגלאה לכבוד יום העצמאות של מלטה ובמקום לנסוע לעיר מדינה, כמו שמומלץ לעשות, בחרנו לנסוע לשם (נסיעה של רבע שעה מולטה). ובכן, דמיינתי בפסטיבל שירה,שתייה, ריקודים אומנותיים ויורקי אש. אך מלטה מדינה דתית מדי בשביל כל אלו. הפסטיבל הוא תהלוכה, בליווי תזמורת, של אנשי הדת בלבוש המסורתי שלהם לצד זיקוקים המתרחשים מדי פעם. במהלך התהלוכה מוציאים פסל כסוף-מוזהב של הבתולה מריה. למרות שהדבר נמאס מהר יחסית אפשר להנות מהעיר המקושטת, מהלבוש המסורתי והססגוני ומהאווירה המרתקת. אבל לא ליותר מדי זמן.
 *




*

ערב – פאצ'וויל

פצ'וויל הוא אזור בילוים וחיי הלילה של האי. הוא נמצא בין סלימה לסנט ג'וליאנו. למקום מגיעים תיירים המעניינים לצאת למועדוני הלילה והברים של המקום. האווירה היא של מסיבה והכניסה למועדונים היא בדרך כלל חינם. זה נחמד אבל אותי לא הרשים יותר מדי – אולי זה הגיל. אגב הצעירים במקום הם בעיקר תיירים. המקומיים דתיים מדי בשביל כל ההוללות הזאת.

*


*
 *


יום 3 – האי גוזו.

כאמור, מדינת מלטה מורכבת מהאי מלטה, מהאי גוזו ומהאי קומינו הקטן. כדי להגיע לאי גוזו יש לנסוע לצפון האי, מרחק של 40 דקות מ-ולטה, ומשם לקחת מעבורת שהפלגתה לוקחת חצי שעה. מהנמל של גוזו אפשר לקחת אוטובוס תיירותי.
 הטעות שלנו הייתה שקמנו יחסית מאוחר ולא הספקנו הרבה. אלו האטרקציות שכן הספקנו:

  • מצפה מערת קליפסו – הוא המקום שלפי הגרסה המקומית של המיתולוגיה היוונית הגיע אודסאוס. נוף יפה.
  • העיר ויקטוריה- רבאט – בירת גוזו שבתוכה נמצא מבצר עתיק ויפה. במקום כנסיות מדהימות.
     והמקום שווה ביקור של שעתיים.
  • המערות הכחולות – כן, גם בגוזו, בצוקים, המים חצבו מערות מדהימות. בתשלום 4 יורו אפשר לקחת סיור בסירה למערות אלו. היה שווה גם בפעם השנייה.
     בעיקר זה כל מה שהספקנו באי גוזו מלבד נופים מדהימים. השמועות אומרות שיש שם גם חופים מדהימים אך את זה נחווה פעם אחרת. וחזרה למלון.

























 *

*



יום 4 – סיציליה!!!!

ביקור בסיציליה מחייב יותר מיום אחד. אך היות ולא התכוונתי לבקר בסיציליה בשנים הקרובות (אם כי אחרי הביקור נוצר לי חשק כזה) בחרתי לקחת יום טיול לסיציליה. טיול כזה לא היה זול בכלל, הוא עלה לי 120 יורו לאדם. הוא כלל במחיר – הסעה מבית המלון לנמל, הפלגה במעבורת הכוללת בית קפה, מיני דיוטי פרי, מיני קזינו וטלוויזיות שבו הוקרן סרט (וזה היה הסרט עידן הקרח 3). בנוסף בסיציליה לקח אותנו אוטובוס תיירותי עם מדריכה ברוסית.
הטיולים ממלטה לסיציליה כוללים ביקור בעיקר במזרח האי. לרוב הביקור הוא במקומות כמו סרקוזה, תרמינה, קטונה או הר אתנה. כמובן שלא כל המקומות הללו ביחד.
אני לקחתי טיול שמשלב את טרמינה עם הר אתנה.


 כשהגענו לעיירה טרמינה הרגשנו מיד שאנחנו באיטליה. מוזיקה ברחובות, אוכל טעים מאוד ותחושה של שמחת חיים קלילה. בעוד שבמלטה האווירה קצת רצינית, האווירה בסיציליה, כיאה לאזור השייך למדינת איטליה, היא עליזה. הארכיטקטורה היא איטלקית טיפוסית עם כנסיות קטנטנות.
 הנוף מהעיר העליונה והעתיקה מהמם (העיר התחתונה היא עיר נופש שלא זכינו לבקר בה). שווה לקנות כרטיס במחיר הסמלי לתאטרון היווני העתיק ולו רק בשביל הנוף המטורף הנשקף ממנו.
 *










*
 אחרי שהייה של שלוש וחצי שעות בטרמינה האוטובוס לקח אותנו אל הר אתנה. הר אתנה הוא הר געש פעיל (שהתפרץ לפני כמה שנים). ונוא גם הר הגעש הכי גבוהה באירופה וגובהו שלוש אלף מטר. בהתחלה ביקרנו בעיירה למרגלות הר הגעש ו(כמובן) זכינו לטעימות ומכירות של ליקרים. אחרי שהמשכנו לעלות להר התחלנו לחזות בשבילי המגמה הכבויה וההרס שהר הגעש גרם. בגובה אלפיים מטר מזג האוויר הקיצי החם התחלף בקרירות. ואילו כשלקחנו רכבל לגובה נוסף של 500 מטר נחתו עלינו ממטרים כבדים ונשבו עלינו רוחות עזות. אפשר לקנות שם יין זול ופיצה חמה כדי להתחמם ולצאת מחוץ לבקתה של הרכבל על ההר ולחוש את עוצמת הטבע. זו הייתה הרגשה משכרת יותר מהיין.
אחרי הביקור אל ההר נסענו חזרה אל המעבורת ואל האי מלטה. בערב אפשר היה לחזות את ולטה באור שונה. התברר שבערב ולטה מדהימה.
היה בהחלט בהחלט שווה!!!!!!
 *







 *

*

*

יום 5 – מדינה והחוף

ביום האחרון החלטנו לבקר בבוקר בעיר מדינה ואחרי כן, בצהרים, ללכת סתם לשבת בחוף.
 לגבי החופים – עדיף היה לי להקשיב למדריך וללכת לחופים החוליים בצפון האי או באי גוזו ואילו באזור דרום מלטה ומרכזה החופים הסתברו כסלעיים ולא נעימים. ובכל זאת היה נחמד להירגע במים.

העיר מדינה נמצאת רבע שעה מולטה. היא הייתה הבירה של האי כששלטו בה הערבים. עיר מזרחית מקסימה עם סמטאות קטנות וארכטקטורה שמזכירה את עכו או ירושלים בשילוב של קצת בינוי מערבי. יש בה מוזיאונים של אבירים שחיו בעיר, מוזיאון עינוים, כנסיות, ונוף משגע מהחומה שלה. אגב, שערי מדינה צולמו במשחקי הכס בתור השערים של העיר הבדיונית מעלה מלך. ובכלל סרטים רבים שתארו את העולם העתיק או את ירושלים צולמו במלטה, בעיר במדינה, כמו גלדיאטור או מלחמת העולם Z.

*








 *




מי ששרד את הפוסט עד לכאן מבין שלמלטה יש המון מה להציע לתייר שלא מחפש רק בטן גב. היא יעד מקסים ומגניב ששווה ביקור! בהחלט!