העיר ריגה היא דוגמה מרתקת לעיר שהייתה אחת הערים המרכזיות בברית המועצות ושעתה היא חלק מהאיחוד האירופי. כמו בערי בירה רבות אחרות בברית המועצות לשעבר יש בריגה הרבה דוברי רוסית (יש 50 אחוז מהם) ויש בה שרידי אדריכלות סובייטית. אך בהיותה חלק מהאיחוד האירופי הצעירים בה יודעים אנגלית, איכות השירות לאזרח ולתייר הם ברמה גבוהה והישראלים לא חייבים להוציא ויזה כדי לבקר בה.
*
*
*
רקע היסטורי קל
ריגה היא בירת לטביה. את העיר הקימו צלבנים מהמסדר הטאוטוני-לבוני שהיו דוברי גרמנית. הם נלחמו בעובדי האלילים המקומיים ושאפו להפיץ את הנצרות. כמו כן, הם עסקו ב-לשמור על דרכי הסחר בין רוסיה למערב אירופה. העיר נכנסה לברית הנזה של הערים הגרמניות ועם הזמן התיישבו בעיר לטבים ויהודים. במשך השנים היא עברה ידיים: שלטו בה האיחוד הפולני-ליטאי, השוודים והאימפריה הרוסית. האחרונה פיתחה מאוד את עיר המסחר החשובה והתיישבו בה רוסים רבים. לקראת סוף מלחמת העולם הראשונה, ב-1917, קמו בליטא 3 ישויות פוליטיות:
הרפובליקה של לטביה, ליטא הסובייטית הקומוניסטית והנסיכות הגרמנית הבלטית. לאחר שנתיים של מלחמת אזרחים וכישלון הרוסים בכיבוש המרחב קמה לה רפובליקה לטבית עצמאית ש-ריגה הייתה בירתה.
בשנות ה-40, עם פרוץ מלחמת העולם השנייה, ברית המועצה הכניסה את כוחותיה למדינות הבלקן וסיפחה את לטביה, ליטא ואסטוניה. במהלך מלחמה זו לטביה נכבשה על ידי הנאצים והם שלטו בה עד לניצחונו של הצבא האדום. לאחר המלחמה ברית המועצות הפכה את ריגה לבירת הרפובליקה הסוציאליסטית של לטביה כחלק מהאיחוד הסובייטי. ברית המועצות באותה תקופה הייתה “פדרציה” שהורכבה מ-16 רפובליקות לאומיות שלכל אחת מהן הייתה בירה משלה. אך החלוקה הפדרטיבית הייתה על הנייר שכן ברית המועצות הייתה דיקטטורה קומוניסטית שהמרכז שלה במוסקבה שלט ביד ברזל בכל הרפובליקות שלה ללא מתן אוטונומיה אמיתית. באותה התקופה התגברה ההגירה של הרוסים לריגה. בסוף שנות השמונים של המאה ה-20, עם קריסת ברית המועצות, לטביה הכריזה על עצמאות ובהמשך הצטרפה לאיחוד האירופי.
*
*
*
שפה
בריגה מדברים לטבית אך בשל אחוז הרוסים הגדול בעיר כולם שם יודעים רוסית. רוב הצעירים שולטים באנגלית ברמה זו או אחרת.
*
*
*
מטבע ועלויות
המטבע בריגה הוא היורו. ריגה זולה.
בבתי קפה (כמו ברשת LIDO המצוינת) עלות ארוחה, כולל שתייה, יכולה לעלות סביבות ה- 8 יורו. במסעדות בעיר העתיקה העלות יכולה להגיע ל-20 יורו. אין טעם לאכול בעיר העתיקה כשהרשתות הזולות עומדות צמוד כל כך. אכלנו ב LIDO ובעוד מקומות ונהננו מאוכל מקומי, מסורתי ו-טעים ביותר.
תחבורה ציבורית, הן בתוך העיר והן בין שדה התעופה למרכז העיר, עולה יורו ועשרים סנט. עדיף לקנות חופשי יומי שעלה לנו 5 יורו.
*
*
*
הגעה ולינה
הגענו לריגה בטיסה עם חברת וייז אייר בעלות של 450 שקל לאדם.
שהינו 3 לילות במלון בשם A1 Hotel במחיר של 127 יורו לזוג. מדובר במלון בדרג 3 כוכבים. המלון די נקי עם צוות מאוד נחמד. הוא נמצא רבע שעה הליכה מהעיר העתיקה וצמוד למטרו ולתחנות אוטובוס. ליד המלון יש חנויות ובתי קפה. יש גם טלוויזיה בחדר. החסרונות של המלון הן שאין בו מעלית (החדר שלנו היה בקומה 4) ושהחלון בחדר היה קטן.
*
*
מזג אוויר במאי
כשהיינו בריגה הימים היו שמשיים אך לא היה חם. 25 מעלות צלסיוס ביום ו-15 בלילה.
אך המקומיים הסבירו לנו שאנחנו במקרה הגענו בימים מלאי שמש ואילו בדרך כלל ריגה סגרירית בתקופה זו של השנה.
*
*
*
*
יום ראשון - עיר עתיקה
הגענו לריגה אחר הצהריים. למזלנו בתקופת מאי השמש שוקעת אחרי השעה 22:00 ולכן היה לנו חצי יום לטייל בעיר העתיקה. העיר העתיקה באמת מרשימה ועל אף שחלק ממנה משוחזר (כמו בית הראשים שחורים ובית העירייה היפים) היא גם קיבלה סטטוס של אתר מורשת עולמית של אונסק”ו. הרחובות והבניינים שלה מזכירים איזה סצנה מסרט על ימי הביניים וזה כולל בניינים כמו מגדל אבק השרפה, שרידי חומת העיר, קטדרלת דום, שלוש האחיות ועוד...
כדאי לקנות מפה עם נקודות החן של העיר כדי לא לפספס אותם.
*
*
*
*
חוץ מזה, בתי הקפה של העיר מלאים במוזיקה חייה:
צפינו במוזיקה של שנות ה-50 בבר Elvis Lives! המגניב. המקום מדמה בר תקופתי של שנות ה50. שתינו שם ליטר קוקטייל בעלות של 12 יורו. בדרך גם עצרנו לשמוע מוזיקת רגאי חיה בבר אחד, להקת רוק בבר אחר ומוזיקת עולם רומנטית שניגן הרכב בבר שלישי. בכללי הפאבים בעיר העתיקה מלאים במוזיקה חייה. רק לא מומלץ לאכול שם בגלל המחירים היקרים שלא שווים את זה.
*
*
*
*
אגב, נכנסנו גם לבר ליקר ושוקולד בשם BLACK MAGIC שבו יש מרתף ששימש בר עוד לפני מאות שנים. שתינו שם את הליקר המפורסם של העיר, הבלזאם של ריגה.
נהננו מאוד מהאווירה וגם מהליקר שהיה במחיר של 4 יורו לשוט.
*
*
*
*
*
יום שני - טיול חינם ומוזיאוני אומנות.
בשעה 11 בבוקר ליד פסל החירות של ריגה אנו, ועוד תיירים רבים אחרים מ-8 מדינות שונות, נפגשנו עם המדריך של הטיול החינמי בעיר העתיקה. זה טיול (ברוסית) בריגה העתיקה שהיה מבוסס טיפים.
העיר העתיקה לא מחייבת מדריך כדי לקבל הנאה ממה אך הדבר מומלץ כדי להכיר את הסיפורים המרתקים והאנקדוטות השונות שלה. הוא סיפר מדוע שדרת החולות האיומה נקראת בשם זה, על נס העצמאות של הרפובליקות הבלטיות, תיאר את אגדת רוח הרפאים של חומות העיר, גילה על סודות הפסל של המוזיקאים מברמן העומד בעיר וסיכום בצורה מעניינת את ההיסטוריה של ריגה ולטביה. בכל מדינה מפותחת יש טיולים מבוססי טיפים באנגלית ובעוד שפות והדבר כדאי.
*
*
*
*
*
המוזיאון לאומנות לאומית לטבית נמצא במרחק הליכה של 5 דקות מהעיר העתיקה.
יש בו אוסף של אומנות מקומית החל מראשית העת החדשה ועת לאומנות עכשווית. הוא נורא נחמד ושווה ביקור. הזמן המומלץ לביקור הוא שעה וחצי והעלות הכניסה היא של 3 יורו (ועוד 3 לשם כניסה לתערוכות המתחלפות).
מוזיאון נוסף שביקרנו בו, במרחק של 10 דקות מהמוזאון הלאומי, הוא המוזיאון לאומנות זרה בבניין הבירז'ה (בורסה) בעיר העתיקה. הוא כולל תצוגה של אומנות מגוונת מכל העולם. הקדשנו למקום שעה.
*
*
*
*
*
*
*
*
*
בערב ביקרנו ב- התיאטרון הרוסי ע"ש מיכאל (מייקל) צ'כוב.
מיכאל היה אחיינו של המחזאי אנטון צ'כוב המפורסם. אך יותר מכך, הוא היה תלמידו של קונסטנטין סטניסלבסקי. למי שלא מוכר שמו של האחרון הרי מדובר בשחקן ובימאי שיצר מהפכה בתחום המשחק בעולם כולו וממנו למדו והושפעו שחקנים בכל העולם. תלמידו הוא שהדריך את שחקני הבימה שבהמשך הקימו את התיאטרון העברי. הוא גם השפיע על שחקני התיאטרון היהודי באמריקה לי שטרסברג וסטלה אדלר שהקימו את בתי הספר למשחק שעליהם יתבסס בהמשך כל הוליווד. מיכאל צ'כוב עצמו נסע ברחבי אירופה כדי "לתת לשחקנים צעירים את המפתח לקסם". בריגה, שבה פעל, קם תיאטרון רוסי על שמו. המקום איכותי. עלות כרטיס להצגה הוא 10 - 25 יורו. השפה: רוסית. צפינו במחזמר על בן ציון קריק, מאפיונר יהודי באודסה, שפעל העיר ערב המהפכה הקומוניסטית.
*
*
*
*
*
יום שלישי - מחוץ לעיר העתיקה
נסענו ברכבת קלה מס' 1 ועוד תחנה אחת באוטובוס כדי להגיע ל-מוזיאון האתנוגרפי של לטביה. עלות הכניסה היא 8 יורו. מדובר בפארק על יד אגם השוכן על שטח עצום ומיוער ו-שאליו הובאו מבנים ובתים עתיקים מהקצוות השונים של לטביה. בתים אלו הם מבנים מקוריים מהמאות ה-17, ה-18 וה-19. המטרה של הבאת הבתים לפארק היא לשחזר את צורת חייהם של הקבוצות האתניות השונות שחיו במרחב של לטביה של היום. בכל אזור יש אדם הלבוש בבגדים לטבים מסורתיים שנותן הסברים שונים ואילו אחרים מוכרים עבודות יד.
בכניסה יש מסעדה לא יקרה (יחסית למקום מתויר). לאכול שם עלה לנו 17 יורו לזוג ואכלנו מנות נהדרות וטעימות. הם מגישים לחם שהם אופים במקום בשיטות מסורתיות. תענוג.
*
*
*
*
*
*
*
המוזיאון המוטורי של ריגה, motor museum riga, גם הוא נמצא בקצה העיר. הוא עומד ליד כביש מרוצים (שמתקיימים בו תחרויות). יש בו אוסף של מכוניות מתחלת המאה שעברה, אוסף מכונית מרוץ מעשרות השנים האחרונות ואוסף רכבים סובייטים. מוזיאון מרשים ומעשיר. חובת הביקור היא לא רק לאוהבי מכוניות אלא לכולם. עלות הכניסה היא 10 יורו. בערב חזרנו לעיר העתיקה לשתות כוסית אחרונה ולצפות בעוד מוזיקה חייה.
לקראת בוקר כבר היינו בשדה התעופה במטרה לחזור לארץ....
*
*
*
*
*
*
לא הספקנו לשוט על הסירה בנהר, לא ביקרנו בבית הכנסת והחלק היהודי של ריגה ולא נסענו לעיירה יורמלה ולחופיה המפורסמים. אולי פעם אחרת.
.
