בוקר אחד קמתי ואמרתי לעצמי - "אני חייב איזה סופ"ש קצר ברומא" הרי פעם אחרונה הייתי בה לפני מעל לחמש שנים "מעניין באיזו מידה היא השתנתה". כמה דקות אחרי זה נכנסתי לאי-מייל, והנה רצה הגורל, ראיתי פרסומת של חברת אל-על לגבי הנחות לטיסות של חודש מרץ. ואיזו הפתעה - ממש באותה הפרסומת מצאתי טיסה לעיר רומא ללא מזוודה במחיר של 141 דולר מיום שישי עד יום ראשון. התאריכים והמחיר התאימו לי מאוד. "גיחה קטנה במחיר לא רע. אז למה לא בעצם?" שאלתי את עמי ועניתי מיד בחיוב.
למען האמת, בעיר רומא ניתן לבקר במשך שבוע וחצי אבל מינימיום כדאי להקדיש לה חמש יום. אני כבר הייתי בעיר הנפלא הזו אך מאוד רציתי לקחת לשם את בת הזוג שלי - היא לא הייתה שם מעולם. אז אמרתי לעצמי שכדאי לבצע גיחה לרומא, להראות לבת זוג שלי את האתרים המרכזיים ופעם הבאה שנבקר בבירה האיטלקית נבקר כבר ביחד במקומות שגם אני לא ראיתי בהם.
 בטיול הזה הספקנו לבקר בכמות אתרים גדולה יחסית ל-3 ימים. את כמות האתרים הזו אפשר, ואף רצוי, לחלק גם לארבע או חמש יום כדי לא להתעייף. אבל אנחנו זוג שלא יכול לשבת במקום בשקט. בפוסט הזה, אם כן, יהיה תיאור של האתרים הבסיסיים של העיר המדהימה רומא. הוא מתאים למי שמתכוון להגיע לשם בפעם הראשונה - זה בהחלט לא פוסט לתיירים "מתקדמים".

*

*

אבל קודם כל, מהי רומא בעצם? רומא היא היסטוריה! היא תערובת של תקופות. שרידי רומא העתיקה, האימפריה הרומית העתיקה, צצים בכל פינה.
 גדולת האימפריה הים תיכונית מתגלה במלוא תפארת עתיקותיה - הפורומים, העמודים, הפסלים והקולוסאום עומדים בגאון ומזכירים ימים של גדולה עולמית. של קיסרות חובקת עולם בת מאות השנים. שרידים דומים ראיתי בקיסריה, בבית שאן העתיקה, בקארדו בירושלים ובציפורי שבגליל. שרידים רומים ראיתי גם באקרופוליס של עמאן ובג'ראש שבירדן. וכך גם באיסטנבול (היא רומא השנייה) ואפילו טיפה בברצלונה היו עמודים רומיים. אך שום דבר לא משתווה לגודל, לכמות ולעוצמה הקורנת מהשרידים של מה שהיה המרכז של האימפריה הרומית. בעיר הולדתה של זו. עיר שהחלה כעיר ממלכה והפכה לרפובליקה חובקת ארץ המגף וגדלה לאימפריה ים תיכונית ומערב אירופאית. שרידי העיר שהיא הערש של האימפריה הענקית והמפוארת שמיזגה לתוכה תרבותיות והפכה לבסיס לתרבויות רבות אחרות (גרמניה רואה את עצמה כהמשך לאימפריה הרומית הקדושה שראתה בעצמה יורשת רומא העתיקה, איסנטנבול היא רומא השנייה, מוסקבה היא רומא השלישית ואפילו וושיגטון די.סי נבנתה בהשראת הרפובליקה הרומית).

*

*

אך לא רק שרידי העת עתיקה מפארים את רומא. בכל פינה בעיר מזדקרות הבזיליקות והכנסיות של ימי הביניים ותקופת הראנסנס הנוצריים. הרחובות והכיכרות מקושטים בעבודות הווירטוזאוזיות של האומנים של תקופות אלו, אומני תקופת החושך והתחייה. בזיליקת סנט פייטרו העצומה, כנסיית דה לה ויטוריה, מזרקות ופיאצות, נבונה, רפובליקה, ונציה. ברניני ומיכלאנג'לו. כולם שם.

*

*

רומא היא מונומנט של גבורת האומה האיטלקית - איחוד מדינת המגף לצד זיכרון הפשיזם האפל.
ברומא משולבים מוטיבים של שרידי האימפריה הגדולה, של עוצמת הנצרות הקתולית ושל ארכטקורה אירופאית מימי התחייה לצד אדריכלות של ערי דרום אירופה של סוף המאה ה-19.
העיר היא מוזיאון ובתוכה מוזיאונים. עיר הנצח קראו לה. עיר הנצח קוראים לה גם היום.
 למען התוספת לאווירה, אני ממש ממליץ לראות שני סרטים לפני הביקור ברומא:

הראשון הוא סרט המתח והפעולה "מלאכים ושדים "בהשראת הספר בן אותו השם שכתב דן בראון (שמהווה קדמון לספר הידוע שלו צופן דה וינצ'י). הסרט בכיכובם של טום הנקס, יואן מקרגר, איילת זורר וסטלאן סקארסגארד. האחראי על הפסקול הוא לא אחר מאשר הנס זימר.
הסרט מצויין ומהנה. תקציר:
פרופסור רוברט המומחה לסמלים עתיקים מקבל הזמנה בהולה ממשטרת הוותיקן לעזור לה לאתר כת עתיקה של מתנגדים לנצרות מימים עברו. אנשי הכת חטפו 4 כמרים-קרדינלים המועמדים לכס האפיפיורות ומאיימים לרצוח אותם בנקודות ספציפיות בעיר שעל פי המסורת שלהם קשורות למדע וקידמה. ולאחר מעשי הזוועה להשתמש באנטי חומר (שנוצר במאיץ החלקיקים בנורווגיה) על מנת להשמיד את העיר. המדע שישמיד את הדת. פרופסור לנגדון, לצד פיזיקאית מנרווגיה, מנסים לגלות דרך רמזים וסודות חבויים מהעבר של רומא את המקומות בהם עלולים אנשי הכת לבצע את הרצח הטקסי שלהם ועל הדרך לא להיהרג על ידי הרוצחים המיומנים מאנשי הכת.
הסרט לא רק שמציג את העיר רומא, הוא מגלה דרך סיפור מרתק וסוחף את ההיסטוריה של רבים מהמבנים, המזרקות ומוצגי האומנות העתיקים הפזורים בעיר מתקופת הראנסנס.
 אני נורא ממליץ.

*

*


הסרט השני שאני ממליץ לראות לפני הנסיעה לרומא הוא הסרט המדהים והאהוב עלי מאוד, הסרט זוכה האוסקר, "גלדיאטור" בכיכובו של ראסל קרואו. הסרט הוא דרמה-אקשן היסטורית. הסיפור שהוא מספר הוא בידיוני לחלוטין אם כי הוא משתמש בכמה דמויות אמיתיות מהעבר של הקיסרות הרומית. ראש הלגיונות הרומיים מקסימוס מסיים מלחמה נגד השבטים הגרמנים למען רומא והקיסר אוראליוס וכל שהוא מבקש הוא לחזור למשפחתו. הקיסר זקן ונוטה למות מבקש ממקסימוס שירות אחרון: הוא מבקש מאיש הצבא לרשת את כס הקיסרות ולאחר מכן להעביר את השלטון באימפריה לידי הסנאט על מנת להפוך את רומא שוב לרפובליקה, לימים לפני שלטון היחיד של הקיסרים.
 (לפני יוליוס קיסר שהחל שלטון יחיד ברומא שלטו באימפריה 2 קונסולים, כעין ראשי ממשלה, אשר היו נבחרים לתקופה של שנה אחת בלבד). בנו של הקיסר, קומדוס, מגלה על הרצון של אביו למנוע ממנו את הירושה הנכספת ולכן חונק אותו למוות. משפחתו של מקסימוס נרצחת ואילו הוא, שמצליח להימלט, הופך לעבד וללוחם גלדיאטור. כל שעליו חולם מקסימוס מאותו רגע גורלי הוא לנצח בכל הקרבות, להגיע למשחקים בעיר רומא ולנקום בקיסר החדש והשנוא קומדוס. הסרט אומנם רחוק מהיותו אמין היסטורי אך מעביר את האווירה של רומא העתיקה לצופה.

*

*

אני גם ממליץ על הסדירה "רומא" והסרט "המלך ארתור" של 2004.

*

*
לינה

אנחנו נשארנו ב- Hotel San Giovanni Roma

מלון טוב. החדר היה מאוד גדול ומאוד נקי. כל יום החליפו מגבות, שמו סבונים חדשים, וכו'.
במלון יש ארוחת בוקר טובה - כמה סוגי נקניקים, מטוגנים ולא מטוגנים, פרות, שתייה ועוד...
 המיקום הוא 10 דקות מהמטרו, ליד תחנת אוטובוס ישיר למרכז ההיסטורי של העיר ו- 15 דקות הליכה רגלית לקולסאום. הצוות מסביר פנים,נורא נחמד ושמח לעזור. החיסרון היחיד של המקום הוא ש-אין הרבה מקומות לאכול ליד המלון והמקומות הבודדים שיש הם לא טובים במיוחד.

*
מטבע ומחירים

המטבע באיטליה הוא היורו. המחרים בה גבוהים יחסית - רומא היא עיר יקרה.
למשל, בקבוק מים עולה בין 2 ל- 4 יורו בהתאם למרחק מהמרכז. מנת פיצה עולה בסביבות 12 יורו.
 ארוחה בבית קפה יכולה לעלות בין 20 ל 30 יורו לאדם. אנחנו ישבנו בבתי קפה ששם הציעו דיל של ארוחה ב 12 יורו - בארוחה היה מתאבן, ספגטי/ קרבונרו ושתייה. במקומות מסוימים גובים בנוסף למחיר גם דמי שירות וגם טיפ בנפרד. אפשר לאכול כריכים במחיר של 5 יורו בבי קפה או 2 יורו בחנות. מפונקים שאוהבים מסעדות יצטרכו להוציא הרבה כסף על אוכל.

*

שפה ודת

השפה בעיר רומא היא האיטלקית. באזור המתויר יודעים גם אנגלית אבל לא באזורים המרוחקים מהמרכז. הדת שנוכחת בעיר היא כמובן הנצרות הקתולית. בעיר שוכנים המתחמים המקודשים ביותר לזרם הזה של הנצרות שכן ראש הכנסייה, האפיפיור, מתגורר בעיר.

*

*
תחבורה ציבורית

בעיר יש אוטובוסים, רכבת קלה ושלוש קווי מטרו. קווי המטרו עוברים ברוב הנקודות המרכזיות בעיר אם כי יש מקומות שיש צורך לקחת אוטובוס בשביל להגיע אליהם. רצוי לקנות חופשי שובעי או חופשי ליומיים במחירים סבירים מאוד של כמה יורו בודדים. זה רצוי משום שבאוטובוסים לרוב אי אפשר לקנות כרטיס נסיעה בדומה לאוטובוסים בתל אביב או בירושלים (אם כי לפעמים יש מכונות שמוכרות נסיעה בודדת בתוך האוטובוסים). משדה התעופה העיקרי, פיומצ'נו, יש רכבת ישירה ומהירה לתחנה המרכזית של רומא טרמיני - שם הרכבת הוא ליאונרדו אקספרס.
 נפרדנו מ 16 יורו כל אחד וקיבלנו שירות ישיר לעיר במהירות של חצי שעה.

*
מזג אוויר במרץ

ביומיים הראשונים שהגענו היה חם ביום וחמים בלילה וחולצה קצרה הספיקה לנו בהחלט.
 אך ביום האחרון התקרר ואף ירד גשם קל ולכן שמחנו שלקחנו פליז. יש לקחת בחשבון שכמו בארץ גם באיטליה מרץ הוא תקופת מעבר וימים חמים יכולים להתחלף בימים קרים מאוד.

*

*

*

*
יום ראשון - הוותיקן.

נחתנו בשדה התעופה ברומא בסביבות תשע בבוקר. לאחר ביקורת הגבולות עלינו על הרכבת הישירה לרומא והגענו לתחנה המרכזית טרמיני. עוד כעשרים דקות של נסיעה במטרו ורבע שעה הליכה לקח לנו להגיע למלון שלנו. לצערנו החדר שלנו עדיין לא היה מוכן אז השארנו את המזוודות אצל אחד העובדים בבית המלון ולקחנו מטרו לוותיקן.

הוותיקן הוא שריד של מדינת האפיפיור. לאחר שהאימפריה הרומית התפרקה ואירופה המערבית שקעה במלחמות בין שבטים ומדינות - האפיפיור, ראש הכנסייה הקתולית, הפך למנהיג פוליטי חזק של רומא וסביבתה. עם עליית הממלכה הפראנקית (שהאימפריה הרומית של האומה הגרמנית ירשה אותה) אשר איחדה זמנית את מערב אירופה כולה, שטחי מרכז איטליה נמסרו על ידי קיסריה הנוצרים לאפיפיור. כך מרכז אירופה הייתה לממלכה הפרטית של האפיפיור, שבירתה הייתה רומא, וזאת לצד היותו ראש הכנסייה הקתולית. במאה העשירית רשת מנזרים בעלי אדמה ורבי כוח, שבראשם עמד מנזר קלוני, שלחו אפיפיור משלהם לרומא דבר שהפך את האפיפיורות לכוח רב עוצמה פוליטית וכלכלית בכל מערב אירופה. כתוצאה מכך נשפכו כספים עצומים על כנסיות וקתדרלות בעיר שהפכו את רומא לפנינת העולם הנוצרי. איחוד איטליה במאה ה-19 קטע את החגיגה - האיטלקים דרשו שרומא תהיה בירת המדינה הלאומית שלהם. בסופו של דבר לאפיפיור הוצעה פשרה והוא קיבל מדינה זעירה משלו בתוך העיר רומא בשם הוותיקן. מדינה עם שפה רשמית (לטינית), אזרחים (כמרים), משמר שווצרי ומשטרה, גבולות, שלטון והכרה בנלאומית בריבונותה.

*


 *

התחלנו מ-מוזיאוני הוותיקן. 
שעות פעילות - 9:00 עד 16:00 מדי יום. מלבד יום ראשון שאז המקום סגור.
 האפיפיורים אהבו במהלך ההיסטוריה לרכוש מוצרי אומנות - פסלים ותמונות כדי לקשט את הארמונות שלהם. פעמים רבות הם הזמינו אומנים גדולים כדי ליפות את קירות ותקרות הארמונות בהם שכנו ולהפוך אותם ממגורים ליצירות אומנות של ממש. המוזיאונים בוותקין הם תוצאה של מאות שנים של רכישה ועבודות אומן. חדרים ומסדורונות מסוימים מוקדשים ליצרה נוצרית של ימי הביניים וראשית העת החדשה. חלקים נרחבים אחרים מוקדשים לפיסול מהעת העתיקה - רומי, יווני ומצרי. יש אפילו אזורים בהם מוצגת אומנות נוצרית מודרנית. חלק מגניב במוזיאון מוקדש לכרכרות המוזהבות של אפיפיור לצד רכביו הפרטיים בעת המודרנית. וכמובן, הקפלה הססטינית שצייר מיכלאנג'לו, אומן תקופת התחייה ולא צב נינג'ה, שבה בוחרים את האפיפיור החדש לאחר מותו או פרישתו של הקודם. יש המון יופי, פאר וזהב בכל מקום במוזיאון וחבל להפסיד אותו. מומלץ להקדיש למקום בין שעתיים לשלוש שעות.
המלצה חשובה! מומלץ לקנות כרטיס למוזאוני הוותקין מראש - התורים לשם ארוכים מאוד.
 ישנו כרטיס כניסה מהירה בהזמנה מראש ב 28 יורו ואילו מי שקונה בקיוסקים מורשים במקום יאלץ להיפרד מ 32 יורו. אתר הוותיקן.

*

*

*

*

*

*

*

לאחר המוזיאונים פנינו לבזיליקת סנט פייטרו. המקום פתוח מדי יום, מלבד יום א', עד 19:00.
 זוהי כנסייה עצומת מימדים והשנייה בגדולה בעולם ואחת היפות בתבל. החצר שלה מרשימה, המראה החיצוני שלה מרשים וכל מה שבתוכה מרשים. היא משמרת בתוכה את העצמה של הכנסייה הקתולית בימי הביניים - פסלים עצומים וזהב בכל פינה. זהו אתר חובה למבקר ברומא.

*

*

*

*

*

בערב פנינו אל גשר סנט אנג'לו העומד ליד מבצר בן אותו שם ואכלנו קרבונרו עם שתייה ומתאבן ב 12 יורו (+2 יורו שירות) לא כולל טיפ. הגשר הוא יפיפה אך המבצר מרשים רק מבחוץ. פעם קודמת שהיית בעיר רומא נכנסתי לתוך המקום אך לא התלהבתי.

*

*

*

*

יום 2 - רומא העתיקה ומזרקות.

*
הקולוסאום הוא האתר המפורסם ביותר ברומא. ולא סתם. מדובר באמפיתאטרון שהיה גורד שחקים לתקופתו ושרידיו עדיין מהווים מונומנט מרשים לגדולת העבר הרומי. בנה אותה הקיסר אספסיאנוס במאה הראשונה בכסף ובאוצרות שהוא שדד מיהודה בזמן דיכוי המרד הגדול ברומאים. יש בו מוזיאון קטן שמתאר את המבנה בעבר, מראהו ופעולותיו פעם. האתר פתוח מדי יום בין 8 וחצי ל 16:00. אני ממליץ להגיע למקום חצי שעה לפני הפתיחה על מנת להימנע מתור ענק. כמו כן, הבוקר הרומאי בתקופת האביב-קיץ מושלם לטיול בעתיקות. כרטיס הכניסה עולה 12 יורו וכולל בתוכו גם כניסה לפורום ולגבע הפלטינו.

*

*

*

צמוד לקולסאום עומד לו שער הניצחון של קונסטנטינוס. הקיסר שאיחד את האימפריה מחדש והפך את הנצרות לדת חוקית וחצי רשמית ועל הדרך גם פעל להפיץ אותה ברחבי שטח מלכותו.
 שער לבן ויפה.

*

*

בהמשך נמצאת הכניסה לגבעת הפלטינו. זו גבעה שבה חיו עשירי ומכובדי רומא. היא מלאה בשרידים של בתי ענק, זירת מרוצים ומוזיאון. ההליכה בין הווילות הענקיות ממחישה שהרומאים לא רק ידעו לבנות מונומנטים ומקדשים מרשים אלא גם הבתים שלהם לא יביישו אף עיר מודרנית.
 בשלב מסוים מהגבעה מתגלה מצפה נהדר על המרכז העתיק של רומא.

*

*

*

*

מפלטינו כולם יורדים לפורום הרומאי. המרכז המקודש ובו נמצאים השרידים המרשימים ביותר של רומא העתיקה:
 - שער טיטוס - לכבוד הקיסר שדיכא את המרד הגדול סופית והחריב את בית המקדש. על השער חקוקה הסצנה המפורסמת של כלי בית המקדש נלקחים בשבי.
 - שער ספטמיוס סרוורוס - הקיסר שנולד בצפון אפריקה והביא לרומא את השיא האחרון שלה.
 - מקדש יוליוס קיסר
 - מקדש ווסטה,
- בזיליקת ענק שאי אפשר להאמין שבנו אותה במאה השלישית ועוד...
הפארק הארכיאולוגי היפה והמרגש בעולם. במרכזו עוברת ויה סאקרה היא הדרך הקדושה.
 עמודים ופסלים עומדים בכל פינה ולוחשים על העבר המזהיר שהם היו עדים לו

*

*

*

*

*

מחוץ לגבעה עומד לו הפורום של טריאנוס. גורד שחקים של ממש שנבנה במאה השנייה לספירה והיוו כעין סופר מארכט של העולם העתיק. מספיק לראות אותו מבחוץ. מהצד השני עומד עמוד טריאנוס שעליו חקוק סיפור ניצחונו בקרב נגד הפרתים.

*

*

*
 בהמשך עומד מבנה נאו קלאסי מרשים מאוד - זוהי אנדרטת (ארמון) ויטוריו עמנואלה השני. הוא מספר על התחייה של האומה האיטלקית. גרם מדרגות ענק מוביל אל פסל אלה שתחתיה, תחת שמירה של 2 חיילים, בוערת אש התמיד לזכר הנופלים האיטלקים. פסלים מכל צד מזכירים את הקרבת האיטלקים עבור מולדתם. ויטוריו עמנואלה, מלכה הראשון של איטליה המאוחדת, עשוי מאבן מביט על העיר. הוא עצום מיידים ויושב בגאון על סוס. בפנים המבנה יש מוזיאונים קטנים כמו מוזיאון הצבא האיטלקי ואילו מבחוץ נגלה נוף נהדר. מול המונומנט הענקי נמצאת כיכר וינציה ולצידה מוזיאון לאומנות גוטית (שהפעם לא נכנסו אליו אבל הייתי בו בביקור הקודם - מוזיאון חמוד אך לא חובה) .

*

*

*

אחרי שהתרשמנו מרומא העתיקה ולפני שהתחלנו לטייל בין העיר הימי ביניימים על מזרקותיה וכיכרותיה החלטנו לאכול צהריים. מצאנו סמטה מלאה במסעדות קטנות ליד הפנתאון המפורסם.
 ב Achille At Phantheon מצאנו אוחה טעימה 12 יורו לארוחה שכללה יין, קרבונרו ומתאבן. שירות נעים ולא הוסיפו לנו תשלום נוסף (מיסים, שירות לא כולל טיפ וכו') כמו שנוהגים ברומא לפעמים.

*

*

משם המשכנו לפנתאון המרשים. מקדש רומי מהמאה השנייה שנועד בזמנו להיות המקדש של כל האלים הרומים אך הפך לכנסייה של קודשים רבים בעולם הנצרות. המבנה גדול מאוד ויפה מאוד. קבורים בו מלכים איטלקים, בהם ויטוריו עמנואל, והאומן סנטי רפאל (גם לא צב הנינג'ה).

*

*

*

ליד הפנתאון נמצאת כנסיית סנטה מריה סופרה מינרווה. הכנסייה הגותית היחידה ברומא וגם אחת היפות שבהן. יש המון כנסיות ברומא ולא חובה להיכנס לכל אחת אך הכנסייה הזו מרשימה במיוחד.
 מחוץ לכנסייה עומד פסל מגניב של פיל הנושא על גבי אוביליסק. את הפסל יצר האומן ברניני.

*

*

*

מהפנתאון המשכנו לכיכר המפורסמת פיאצה נבובה. במרכז הכיכר עומדת מזרקה מרשימה של נפטון שיצר ברניני. מסביבה מוכרים גלידות טעימות ולצידה כנסייה יפייפיה בשם Sant' Agnese in Agone המפורסמת בשל ציור הרקיע של התקרה שלה. כדאי להיכנס להציץ.

*

*
 אחרי כן החלטנו ללכת רגלית, דרך עמוד מרקוס אוראליוס, אל פאנטנה די טרווי, היא מזרקת המשאלות. אחרי 20 דקות הליכה הגענו ליעד ונפאמנו - המזרקה אכן מדהימה ושווה ביקור ואפילו כדאי לזרוק לתוכה מטבע. אני זרקתי ובאמת חזרתי לרומא. הבעיה היחידה היא כמות האנשים הבלתי נסבלת במקום.

*

*

מהמזרקה פנינו לויה דל טריטונה, עברנו את כיכר ברבריני מלאת החן, ישר לויה ברבריני לכיוון הטרמיני וכיכר הרפובליקה. המטרה הייתה לעצור ב Chiesa di Santa Maria della Vittoria הכנסייה בו הפסל המפורסם של ברניני "האקסטזה של מריה טרזה".
 הפסל באמת מרשים.

*

*

מהמטרמיני לקחנו מטרו למדרגות הספרדיות העמוסות באדם ולפיאצה דל פופלו היפה.

*

*

*
 הגיעה השקיעה ואנו - עייפים כבר מההתרוצצות ברחבי המרכז ההיסטורי של העיר, לקחנו מטרו בחזרה מלמלון.

*

*

*
יום 3 - הקטקומבות ומוזיאון הקפיטוליום

לקחנו מטרו לתחנת Colli Albani ואוטובוס 660 לויה אפיה. ויה אפיה היא הדרך הרומית מהמאה השלישית לפני הספירה והאזור שבו היא נמצאת הוא כפר בתוך עיר. כיף לטייל שם, הדרך ירוקה וישנם בתים קטנים ושרידים של וילות רומאיות מ שני צידי הדרך. המטרה שלנו הייתה לבקר באחת מהקטקומבות.
 פעם קודמת הייתי בקטקומבה המרשימה של סט. סבסטיאנוס שנמצאת מתחת לכנסייה המוקדש לו.
 הפעם ביקרנו בקטקומבה של קליקסטוס שהיא טיפה פחות מרשימה. הקטקומבות הן מערות קבורה משפחתיות של אצילים שהתנצרו ומסרו את המחילות קבורה שלהם לכל האחווה הנוצרית במאה השנייה לספירה. היות ואנשי דת הנוצרים עד המאה הרביעית היו חלק מדת לא מוכרת ואף פעמים רבות לא חוקית ברחבי האימפריה הרומית - הם היו צריכים למצוא פתרונות קבורה. לכן בסופו של דבר המחילות המשפחתיות של מתנצרים עשירים הנ"ל הפכו לאתר קבורה המוניים. הם הפכו לרשת מערות תת קרקעית ורב מפלסית. הכניסה עולה 14 יורו ומחייבת תנועה בקבוצה מודרכת, לרוב באנגלית ואיטלקית אך יש גם בשפות אחרות, שיוצאת אחת לשעה. במחילות יש שרידי קברים, סמלים נוצרים ואף ציורים בעלי מוטיבים נוצרים ופגאניים. אני באמת ממליץ, אם מזג האוויר נעים, לטייל בדרך העתיקה ולהיכנס בקטקומבות. לשים לב - שעה 12 היא שעת הסגירה של הקטקומבות והן לא פועלות כל יום.

*

*

*

*
 אחרי הקטקומבות נסענו חזרה לעיר העתיקה בכדי להיכנס למוזיאוני הקפיטול השוכן מאחורי המונומט של ויטוריו עמנואל. המוזיאון שומר בתוכו יצירות אומנות מפורסמות לצד פסלים מהעת העתיקה. פסלים של הקיסרים הידועים טריאנוס, אדריאנוס, אוגוסטוס וקרקלה. פסל וינוס המתביישת, פסל ברונזה מקורי של הרקולס ושל מארקוס אורליוס על הסוס.
 המקום מרשים הן כארמון והן כמוזיאון.

*

*

*

*

לסיום הביקור שלנו פנינו אל אזור Portico al Foro Olitorio. אזור יפייפה ובו שרידים רומים עתיקים רבים כמו פורום בואריום ופה האמת (פסל של פרצוף שלפי האגדה מי שנכניס לפיו יד ומשקר הפסל נוגס לו אותה).

*

*

*
הגיע ערב וטיסת אל על חיכתה לנו לקחת אותנו לזרה לארץ.
ביקור חפוז זה השאיר רושם רב וטעם לעוד.
 אז בוודאי שנחזור לטיול ל"מתקדמים"...