"10 שנים לא ירד פה כל כך הרבה גשם ביום אחד" אמר לי אחד מנותני השירות האתונאים. משפט דומה שמעתי גם מהעובד בבית המלון בו שהינו וגם מעוד כמה של אנשים תושבי אתונה. בירת יוון פגשה אותנו בברקים, רעמים וגשמי זעף. הבעיה הייתה שאורך הטיול שלנו באתונה היה סה"כ 3 ימים (כדי להימנע מבדיקת ה PCR לפי החזרה לארץ) וכשמדובר באורך כל כך קצר של טיול חבל על כל יום שאובד בגלל מזג אוויר קשה. לכן ולמרות הסופה שהשתוללה בחוץ, מהרגע שקיבלנו את החדר בבית המלון, החלטנו לא לבזבז זמן ולא לוותר אלא לנסות ולבקר באתר האקרופוליס. ה-אטרקציה של העיר. כמובן שהתקשרנו להנהלת המקום לברר אם האתר פתוח ושמחנו לשמוע שלמרות הגשם שערי האקרופוליס לא ננעלו. אך עד שהגענו לקופות האתר – המקום נסגר. זאת מחשש להחלקה של מבקרים שעלולה להביא לפציעה או מוות ומחשש לפגיעת ברקים בהר והפיכתם של בני אדם ללפידים אולימפיים.

וכך, מבואסים, רטובים אך עדיין נחושים החלטנו לבקר באגורא היוונית. האתר השני בחשיבותו באתונה. בדרך לשם עצרנו במרכז המידע לתייר כדי לוודא שלפחות האתר הזה נותר פתוח. האיש הנחמד שישב מאחורי הדלפק ענה לנו ש "אין סיבה שהאגורא תיסגר".  בפועל היא הייתה סגורה (כפי שגילינו כשהגענו אליה).

האתר הבא שהלכנו אליו כבר היה במקום שהיה תחת קורת גג. זה היה מוזיאון. והוא היה יבש. ופתוח למבקרים. למדנו שעדיף לא להילחם עם איתני הטבע גם כשהתשוקה לראות אתר מסוים בוערת בפנים. עדיף ללכת למקום יבש וחמים או סתם ליהנות מהאווירה של אתונה בגשם. זאת וגם זאת עשינו.

בזמן שירד גשם ביקרנו במוזיאונים, בתי קפה ומסעדות. בשאר הזמן כשהשמיים חסו עלינו והגשם פסק, טיילנו ברחובותיה, אתריה והטיילות של העיר.

זה הסיכום של הביקור שלנו באתונה:

 *

*

מילות פתיחה

את העיר אתונה רציתי לבקר מזמן, לפחות מאז שראיתי את הסרט 300: עלייתה של האימפריה המספר על המאבק של האתונאים ובני בריתם בראשות תמיסטיקלס באימפריה הפרסית האחמנית של קסרקוס (חישרש) ששלטה בעולם הידוע אי שם במאה החמישית לפנה"ס (אגב הסרט הנ"ל הוא המשך של הסרט האגדי 300). החשק לראות את העיר גבר כשלמדתי על יוון העתיקה באוניברסיטה במהלך התואר הראשון. רציתי לראות את עירו של אפלטון ופריקלס, העיר שהמציאה את התיאטרון, העיר שאירחה את האולימפיאדה המודרנית הראשונה, העיר שנחשבת לאם הדמוקרטיה ולפלא של העולם העתיק.

כשהגעתי סוף כל סוף אל היעד הנכסף, ראיתי שהעיר אינה מרשימה כל כך ממבט ראשון. אתונה היא עיר ענייה, שבורה ומרוסקת כלכלית. קורבן של משברים כלכליים אינסופיים. נרקומנים שם עושים סמים ברחוב והומלסים תוקפים פיזית בעלי מסעדות שמסלקים אותם (נשבע בי, במו עיני ראיתי). אבל כשפותחים את העין והלב מתגלה עיר אחרת. עיר האוצרת בתוכה חנויות על חנויות של מותגים, קולינריה מדהימה, ברים מגניבים ועבר מפואר. עיר המשמרת בתוכה ומציגה לאורחים את פאר יוון ורומי העתיקות. עמודים, פסלים ומקדשים הצצים לפתע כמעת מכל פינה. הבירה היוונית זוכרת שהיא ערש תרבות המערב וגאה בכך.  הכנסיות שלה משמרות את מורשת האימפריה הביזנטית האדירה (היא מזרח רומא), את הימים שהנשר הדו ראשי שלה חלש בכנפיו על המזרח ולוחמיה החזיקו חזק את חרבם בשם הצלוב. זאת עד שבאו המוסלמים, האיטלקים-הצלבנים, הרוסים ולבסוף, האימפריה העות'מנית. האחרונה השמידה את שרידי ביזנטיון המעטירה והכילה על יוון את הסהר המוסלמי. הפקידים העות'מניים הביאה לאתונה מסגדים ואדריכלות תורכית. אחרי המרד היווני ועצמאות הממלכה ההלנית ב 1821 אתונה החלה לפרוח ובתים מקסימים החלו להיבנות סביב האקרופוליס במהירות מסחררת. הייתי אומר שבשל הבנייה במאות ה-19 וראשית ה-20 אתונה מאוד מזכירה את נווה צדק, דרום תל אביב וטיפה מ-יפו. רק בגודל של מטרופולין עצום ממדים. שמכל כיוון מביט עליו מלמעלה האקרופוליס הגאה עם מקדשיו המרשימים.

וואלה היה כיף.

 *

*

*

לינה

באתונה שהינו במלון Klepsydra Urban Suites .

שילמתי 800 שקל עבור 2 לילות בחדר פנטהאוז המורכב מחדר שינה ו-סלון מרווח. הסלון כלל מטבחון מאובזר (ובו מיקרוגל ומקרר) ספה, טלוויזיה ושולחן. החדר היה נקי, מעוצב מעולה ונעים לשהייה. אבזור מלא היה גם במקלחת ובחדר השירותים, שם כל יום החליפו מגבות והוסיפו סבון נוזלי ושמפו. הצוות בקבלה היה נורא אדיב ונתן לנו תחושה שיש לו רצון לעזור בכל.

המיקום של המלון מעולה. הוא נמצא בקצה שכונת פסירי התיירותית. מרחק ההליכה ממנו לקו המטרו האדום הוא 3 דקות בלבד ומרחק ההליכה ממנו לאקרופוליס הוא רבע שעה (הנסיעה במטרו לאקרופוליס, 2 תחנות בלבד, מקצרת את הזמן עוד יותר). סביב המלון יש חנויות מזון, מסעדות וברים.

הדבר היחיד שהפריע לנו זה שבאוקטובר לא ניתן להפעיל חימום מעבר ל 23 מעלות. לאנשים שקר להם בלילות זה בעיה. יש לציין שלמען פתרון  המצב ביקשנו שמיכה נוספת וקיבלנו.

 *

*

*

תחבורה ציבורית והגעה

אנחנו רכשנו כרטיס נסיעה חופשי ל 4 יום בתחבורה הציבורית של אתונה בעלות של 20 יורו לאדם.  הכרטיס כלל נסיעת הלוך וחזור משדה התעופה לעיר (נסיעת כיוון אחד לבדה עולה 10 יורו) ושימוש חופשי בתחבורה הציבורית בתוך העיר כולל: שימוש באוטובוסים, ברכבת הקלה ובמערכת המטרו. את הרכישה עשינו בקופות של תחנת המטרו בשדה התעופה.

משדה התעופה יוצא קו 3 של המטרו שמגיע למרכז העיר בזמן של 40 דקות בערך. המטרו עצמו מחובר לאטרקציות המרכזיות של העיר כמו האגורה, האקרופוליס והפרלמנט. הוא מהיר מאוד ותדיר מאוד.

חובה לציין שחלק מתחנות המטרו הם אטרקציה בפני עצמה. הסיבה לכך היא שכאשר הקימו את המטרו, במהלך חפירת המנהרות, התגלו ממצאים ארכיאולוגים רבים. בהמשך הוחלט להציג בתוך תחנות המטרו עצמם, לאחר שאלו נפתחו, חלק מהממצאים שהתגלו . כך שחלק מהתחנות של המטרו הן מוזיאון פתוח של ממש. לפעמים  במקום ממצאים ארכאולוגים מוצגות בתחנות תערוכות שונות כמו תערוכות אומנות בנושאים שונים, תערוכת תלבושות תיאטרון  ועוד.

 *

*

 *

מזג האוויר באוקטובר

כאמור, ביום הראשון וחלק מהיום השני של הביקור שלנו באתונה התרחשה סופה חריגה של פעם ב 10 שנים.  דבר שאילץ אותנו להסתובב ברחובות במעיל ועם מטרייה. אך בכל מקרה, בלי קשר לסופה המדוברת, באוקטובר יכול להיות קר בערבים ויכול לרדת גשם ולכן כדאי לבדוק את תחזית מזג האוויר מראש ולהביא לחופשה מעיל. ביום האחרון שלנו בעיר, כשלא היה גשם, היה יחסית חמים ולכן הסתובבנו בעיר עם חולצה קצרה ורק בערב כשנהיה קר שמנו מעילים.

 *

*

*

שפה ודת

היוונים דוברים את השפה היוונית. אך לא פגשנו נותן שירות אחד, אם זה בבית המלון או אם במסעדה, שאיננו דובר אנגלית. ולכן למי ששולט בשפה יסתדר באתונה שכבר במשך דורות מקבלת תיירים מכל רחבי העולם.

הדת של היוונים היא הנצרות האורתודוקסית הנפוצה באזור הבלקן ובמזרח אירופה. רצוי לא להעליב את הרגשות הדתיים של המקומיים. בעיר יש גם כמות גדולה של פליטים מוסלמים שהגיעו ליבשת דרך תורכיה.

 *

מטבע ועלויות

המטבע ביוון הוא היורו. ככל שמתרחקים מהאזור התיירותי כך העלויות יהיו זולות יותר. למשל במסעדת דגים יקרה אפשר בקלות להיפרד מעשרות יורו לארוחה. ארוחה סטנדרטית ולא יקרה באזור התיירותי תעלה לזוג  25-25 יורו ואילו אוכל רחוב במקום מרוחק יכול לעלות 10-15 יורו לזוג. הכל בתלוי מה מזמינים ואיפה מזמינים.

אם קונים מוצרי מזון בחנות או בקיוסק גדול אז להן המחירים -  

בקבוק מים יכול לעלות בין חצי יורו ל-יורו וחצי,

 המחיר של בקבוק קוקה קולה הוא בין יורו וחצי עד ל 2.5 יורו,

 נקניק דמוי פסטרמה  או צדזיקי יעלה 2-4 יורו

מחיר של בקבוק יין יהיה בין 6 ל 12 יורו.

 *

מקומות לאכול

להלן רשימת בתי קפה ומסעדות בהן ביקרנו -

Η Βόλβη - Volvi Souvlaki

בכניסה לשוק הבשר של אתונה עומדת ה-שיפודיה המדהימה הזו. מקום קטן ונחבא אל הכלים שעושים בו שיפודים קטנים וטעימים להפליא, עלות של שיפוד אחד  על מקל הוא יורו ושמונים סנט ואילו תוספת של פיתה עם סלטים  תעלה את המחיר ביורו נוסף. המנות קטנות ולכן רצוי להזמין 2 מנות לכל לאדם.

אבל למי שאוהב בשר על האש אל לו לפספס את המקום המופלא הזה.

הבשר הכי טעים שאכלתי באתונה או לאחרונה בכלל.

המקום לא נועד לישיבה אלא לטייקאוואי. והוא בהחלט לא כשר.

כתובת: Ευριπίδου 24-26

*

Kayak Ice Cream Store 

גלידריה טעימה בשכונת פלאקה מול מונומנט ליזיקרטוס. הגלידות ביוון הן טעימות  באופן כללי והמקום הזה לא יוצא דופן. אחד הדברים המפתיעים בו הוא גלידת קפה שחורה כפחם.

המחירים בתמונה

כתובת: Vyronos 1

*

33 All Day - Bar

מקום נעים לאכול בו ארוחת בוקר אל מול האגורה היוונית.  האוכל והשירות בו משביעי רצון.

ארוחת בוקר נהדרת וצדזיקי מדהים. המחיר לא זול בהתאם למיקומו המתוייר.

נפרדנו מ 27 יורו בשביל 2 מנות, מנת פתיחה ושתייה.

אך יצאנו מרוצים מהארוחה

כתובת: Adrianou 33

*

Morgan All Jeans

בר מסעדה קטן ושכונתי השוכן בפינת חמד בשכונת metaxourgeio . זהו מקום נהדר לשתות בו קפה, בירה או לאכול סלט קטן. לכל מי שרוצה להתרחק מהמולת מרכז העיר ולאכול משו בקטנה במקום שקט.

כתובת:  Odisseos 16

*

 Papaioannou Restaurant

מול המרינה המקסימה של מיקרולימוי שבפראוס שוכנת מסעדת הדגים הזו. זה מקום בו מוזגים מים ויין לכוסות האורחים ודואגים שהם יהיו מרוצים. המסעדה לא זולה אבל נורא איכותית עם אוכל נורא טעים. בחרנו במקום את הדגים שרצינו שיכינו לנו. ואחרי שהדגים היו מוכנים הטבח בעצמו, בעודו עומד מולנו, ניקה מהם את העצמות ואחרי כן הגיש לנו אותם לשולחן.

וכל זה אל מול הים האיגאי

2 דגים במשקל 800 גרם, לחם בשמן ו 2 כוסות ייין עלו לנו 98 יורו.

כתובת:  Akti Koumoundourou 42

*

*

Dopios

בר מקסים עם אווירה מדהימה בקצה שכונת פסירי ב אזור של ברים ומסעדות.  השירות נחמד והמחירים סבירים לגמרי. הדבר שמשחק תפקיד במקום הוא האווירה הצעירה והתוססת באזור.

כתובת: Skouleniou 1,

*

 *

 *

*

יום ראשון -  אתונה הגשומה

*

לאתונה הגענו בטיסת בוקר. נחתנו בשדה התעופה בשעה 9:20 ואילו לקראת שעה 11:00 כבר היינו בבית המלון. כמסופר בפתיח למעלה, אחרי הניסיון הלא מוצלח שלנו להגיע לאקרופוליס ולאגורה החלטנו פשוט להסתובב בעיר הגשומה וליהנות מהאווירה. כשהקור והגשם הכניעו אותנו סופית ולאחר שאכלנו ארוחת צהריים בשרית  ב Η Βόλβη  (שנמצא ליד שוק הבשר) לקחנו מטרו ל-

הגלריה הלאומית ( (National Gallery ) )!!

בבניין חדש ומודרני נמצא המוזיאון הנהדר הזה. בשלושת קומותיו מוצגות יצירות אומנות יוונית מהמאה ה-19 עד לאומנות העכשווית של המאה ה-21. אינני חובב גדול מדי של האומנות העכשווית אבל היצירות במקום הפתיעו והרשימו אותי מאוד. ואפילו יותר מכך הרשימה אותי האומנות היוונית של המאה ה-20.

נתקלתי ברשת בתגובות שונות הטוענות  שאומנות יוונית, זו המוצגת במוזאון הנ"ל, היא צל של האומנות המרכז אירופאית ואין טעם לבקר בו. אבל אני לא מסכים. חלק מהיצירות מלאת חיות מסוימת שקשה להעביר במילים ואחרות פשוט יפות. חוץ מזה, מי שלא יגיע וינסה לא ידע. ולכן אני ממליץ לכל חובבי האומנות לבקר ולהתרשם ממה שיש ליוונים להציג. ולו רק בשל הסקרנות. ניתן לבלות במקום בין שעה לשעתיים.

עלות כניסה: 10 יורו

אתר: https://www.nationalgallery.gr/en/

שעות פתיחה: 10:00 – 18:00 (ימי רביעי עד 21:00 וימי שלישי סגור)

כתובת: Rizari Park

צמוד לתחנת המטרו  Euangelismos   של קו 3.

באזור נמצא המוזיאון לאומנות ביזנטית ומוזיאון באניקי לאומנות ותרבות יוון.

 *

*

לאחר מכן חזרנו למלון להתייבש ולהחליף בגדים. והיות והסערה שכחה נסענו עם מטרו 1 לתחנת Neo Faliro במטרה להגיע למרינה מיקרולימוי שבפרבר האתונאי פיראוס. מקום מקסים מאוד, גבעה שעליה עומדים זה על זה בתים המקיפה מרינה עם טברנות ומסעדות קטנות. מצאנו שם את מסעדת הדגים Papaioannou Restaurantובה אכלנו את ארוחת הערב שלנו. את תיאור המסעדה כתבתי למעלה לכן רק אוסיף ואומר שזו הייתה חוויה נהדרת. מסעדת דגים יקרה אל מול חוף הים ההגאי. אחרי שאכלנו ישבנו לנו על גדות המרינה וצפינו בגלים. חוויה מאוד רומנטית. כשנמאס לנו לקחנו את המטרו ו חזרנו למלון

*

*

*

אך כשראינו שהשעה עודנה מוקדמת – 22:00 סך הכל, יצאנו אל אחד הברים שמעבר לכביש וסגרנו את היום עם קוקטייל באווירת ערב חגיגית ותוססת. סיום נפלא ליום מורכב המלא באכזבות וחוויות.

 *

*

*

*

יום שני – אתונה האלטרנטיבית

 *

מחשש להתחדשות הסערה (שאכן הכתה בעיר למשך שעה-שעתיים ולאחר מכן שכחה עד סוף היום) כל האתרים הארכיאולוגים החשובים בעיר נסגרו בהוראת הממשלה היוונית. גילינו את זה ליד הכניסה לאגורא. אומנם התבאסנו טיפה אך לא אמרנו נואש שכן ידענו שיש לעיר עוד הרבה מה להציע. והיות ואתונה הקלאסית הייתה סגורה בחרנו לעשות את אתונה האלטרנטיבית. אבל לפני הכל, הדבר הראשון שעשינו זה לאכול ארוחת בוקר שכן המסעדות לא נסגרו. אכלנו ב 33 All Day – Bar.  הארוחה כללה צדזיקי, חביטה ועוד מטעמים. חלק מהחוויה היה לאכול את ארוחת הבוקר מול עתיקות השוק הקדום של יוון. המראות בשילוב הקולינריה העלו לנו שוב חיוך.

 *

*

לפני שניגשנו לאתונה האלטרנטיבית ניצלנו את ההזדמנות שהשמש עודנה זורחת (לפני בוא הסערה) ולקחנו מטרו לתחנת Syntagmaהנמצאת מתחת לכיכר הנושאת את אותו השם. זאת על מנת לחזות בהחלפת המשמר הכבוד מול הפרלמנט היווני. המתרחשת בשעה 11 בבוקר מדי  יום. לא הייתי מגדיר את החלפת המשמר הזו בתור המרשימה ביותר שראיתי אבל המראה היה משעשע ונחמד. מראה חובה.

 *

*

*

אחרי כן המשכנו לטייל תחת כיפת השמיים (לפני שהיא תמטיר עלינו טל ומטר ואש וגופרית כמו ביום אמש). על פי המלצה הגענו לשכונת metaxourgeio .שכונה שנוסדה על ידי מהגרים אלבנים בעבר ש-עתה היא שכונת עוני המלאה במהגרים מארצות אחרות שונות מגוונות כמו מהגרים מ-סין ופליטים מסוריה. במקום יש נקודות חן מקסימות עם בתי קפה נחמדים לצד סמטאות המלאות בעסקים מפוקפקים. מעורות של סמים וזונות. אני לא הייתי מסתובב בשכונה הזו בלילה אבל היא נראתה מאוד מקסימה ביום. הגענו לשם כדי לראות ציורי גרפיטי. אתונה מלאה בגרפיטי שנועדו להביע מחאה והשכונה הזו היא לא יוצאת מן הכלל. לא יודע אם ראיתי שם מספיק אומנות איכותית ובכמות גדולה במיוחד אבל למרות זאת, נהניתי מהשוטטות בין סמטאותיה.  בשלב מסוים ישבנו בבית קפה מקסים בשם Morgan All Jeans ואז החלה הסופה להכות בשנית. גשם זלעפות וברקים ורעמים. כשאנחנו ישבנו בבית הקפה החמים והנעים לוגמים קפה חם – הגשם התקבל בברכה.

 *

*

היות והגשם לא הפסיק החלטנו להמשיך את היום במקום סגור. ולכן שמנו את פעמינו למוזיאון אומנות אירופאית בשם Basil & Elise Goulandris Foundatio . המוזיאון נמצא בתוך בניין חמוד הנחבא אל הכלים. יש בו 4 קומות של תצוגה וקומת קפיטריה (טעימה אגב). המקום נעים מאוד לשהייה ומכיל בתוכו יצירות של אומנים חשובים כגון  ווינסנט ואן גוך, פאבלו פיקסו ומארק שאגל. אחת מהיצירות החשובות יותר האצורות במקום היא הרקדנית הקטנה של אדגר דגה – אחת מיני ה 27 שהוא יצר. למי שאוהב אומנות מאוד מומלץ לבקר במוזיאון הזה.

שעות פתיחה: 10:00 – 18:00 (ימי שישי עד 20:00) וימי שני ושלישי המקום סגור.

כתובת: Eratosthenous 13

מחיר כניסה: 8 יורו

אתר: https://goulandris.gr/en/

 *

*

לא רחוק מהמוזיאון (ומהגנים הלאומיים) נמצא אצטדיון פאנאתינאיקו  , האצטדיון האולימפי הראשון של העת החדשה. המשחקים האולימפיים הראשונים התקיימו ב 1896 והעיר אתונה, בצעד סמלי, נבחרה להיות העיר הראשונה שתארח אותם. זאת משום שביוון הקדומה התקיימו המשחקים האולימפיים של העת העתיקה. היוונים לקחו אצטדיון קדום, הוא אצטדיון ה-פאנאתינאיקו, ועל שרידיו בנו את המבנה הנוכחי. מבנה מרשים העשוי משיש. בשונה מהמשחקים היום שמתפרסים על פני שטחים עצומים ומארחים המוני מדינות הרי באותם שנים, בשנים הראשונות של המשחקים, כמות המדינות המשתתפות הייתה מצומצמת ולכן האצטדיון המדובר הספיק לכל המקצים ותחרויות. מדובר במבנה שהוא מונומנט מקסים ושווה מבט.

 *

*

לא רחוק משם עומד בניין כנסים מרשים, בסגנון נאו קלאסי, שהוקם לכבוד האולימפיאדה. הבניין שוכן בלב אזור ירוק ליד הגנים הלאומיים ושווה לעשות לידו עצירת מנוחה וצילום סלפי. שמו הוא בניין  zappeoi  . ביקרנו גם את שער אדריאנוס שראינו יום לפני ונרטבנו עד לשד עצמותינו כדי להתקרב אליו. אדריאנוס היה קיסר רומאי רב עוצמה. זהו אותו הקיסר שדיכא את מרד בר כוכבא בא"י, בנה חומה עצומה שחצתה את בריטניה ל-2 ובנה עוד מבנים אחרים המנציחים את שמו כמו שער הניצחון בג'ראש (שעומד ומרשים תיירים עד היום) ושער הניצחון בירושלים. האחרון נמצא בחלקו מתחת לשער שכם. אל מקדש זאוס לא רצינו ללכת והסתפקנו במבט מרחוק.

 *

*

במקום זאת לקחנו אוטובוס כדי לראות את מרכז Stavros Niarchos. מרכז תרבות ובו ספרייה, תיאטרון ובית אופרה. האדריכלות המודרנית והתעלה שנחפרה לפניו באמת מציגים מראה מרשים ביותר. אבל  לא הייתי ממליץ לתיירים להגיע לשם. זהו מקום רק לאוהבי אדריכלות ברמת ההרד-קור. אחרי כן המשכנו רגלית אל המרינה של Flisvos  . מקום חמוד עם בניינים אדומים יפים שהם מסעדות וחניות בוטיק. מקום נחמד לפגוש בו את השקיעה.

 *

*

אבל לא נשארנו לאכול שם. במקום זה נסענו אל שכונת פלאקה המהממת שמתחת לאקרופליס לאכול ארוחת ערב רומנטית.  המשפט האחרון הוא לא קלישאה שכן הרחובות המקסימים והחצי מוארים, המדרגות, המסעדות השוקקות , והאקרופוליס המואר בלילה הצופה מלמעלה בהחלט יוצרים אווירה משכרת. וזה לא חשוב מה המסעדה שבה תשבו לאכול ומה תאכלו אלא העצם האווירה הנהדרת של המקום. דרך מושלמת לסיים יום מוצלח וארוך.

 *

*

 *

 *

יום שלישי – אתונה הקלאסית

 *

הגיע בוקר, השמש יצאה מבעד העננים והבטיחה לנו יום נעים ו-מושלם.  והמקום הראשון אליו היו מועדות פנינו, אחרי יומיים שהוא סגר לנו את שעריו עקב מזג האוויר,  הוא כמובן:

 *

האקרופוליס

אתר מורשת עולמית בזכות ולא בחסד. זו האטרקציה הכי חשובה של אתונה. שריד המרכז הדתי-פוליטי של הפוליס העתיקה בו האתונאים בנו את מקדשיהם העצומים, שהגדול בהם הוא כמובן הפרתנון המרשים, וששרידיו מכניסים כיום מיליונים לקופת המדינה. לא בכדי התור לקופות האתר בשיא תקופת התיירות יכול להיות ארוך עד אימה (לנו היה מזל כי באנו מוקדם ועמדנו רק כחצי שעה). עלות הכרטיס היא 20 יורו (קנינו כרטיס משולב בעלות של 30 יורו) וניתן לרכוש אותו הן בקופות והן באתר האינטרנט. העלייה לגבעה היא רגלית לחלוטין אם כי יש שירות ניגשות מיוחד. בדרך ניתן לראות את התיאטרון של דיוניסוס, בין התיאטראות הקדומות בעולם, ותיאטרון רומי מאוחר יותר. ואילו על ראש הגבהה שוכנים מקדשי הפרתנון, מקדש אתנה ניקה, הארכתאון עם הפסלים המרשימים ועוד. אין לתאר את החוויה של לעמוד בתוך קומפלקס ארכאולוגי כה מרשים. אך למרות כל הפאר וההדר לדעתי האישית ביקור של שעה וחצי עד שעתיים יספיק בכדי להתרשם מהאתר.

 *

*

אחרי הביקור באקרופוליס הסתובבנו לנו בנוחות ורוגע בין רחובותיה ופינותיה היפים ביותר של העיר. כולם קרובים לאחד לשני, מלאי תייקים ושוכנים לרגלי האקרופוליס:

-        שכונת פלאקה היפה (כולל פינת החמד הצמודה למונומנט ליזיקרטס) עם המדרגות והמסעדות שלה.

-        הקתדרלה היוונית-אורתודוקסית מטרופוליס. כנסייה מקסימה מהמאה ה-19 שהיא מושבתו של ראש הכנסייה היוונית.

-        כיכר מונסטיראקי הציורית בעלת האדריכלות העות'מנית. ממש לידה שוכנים שרידים של מתחם הספרייה של אדריאנוס העתיקה. אתר ארכאולוגי צנוע אליו נכנסנו בעזרת הכרטיס המשולב שלנו.

-        מגדל הרוחות  מבנה קדום ששימש חזאי מזג אוויר בעת העתיקה.

-        האגורה הרומית עם העמודים המרשימים שלה.

-        שכונת פאסירי, התיירותית שבה פגשנו בשוק פשפשים קטן.

 *

*

*

 ולבסוף הגענו אליה, אל ה –

ה-אגורא (היוונית).

בתרגום חופשי "השוק". זה המקום אליו התכנסו אנשי העיר לבצע קניות, להיפגש עם אחרים, לדון בענייני המדינה ולהישפט. בדומה לשערי העיר בישראל המקראית  בהם התנהל המסחר ושם ישבו שופטי העם  כך גם באתונה העתיקה היה מקום שבו התכנסו האזרחים. הם עשו זאת בשוק בלב העיר,  באגורה, ושמעו שם את נאומי הדמגוגים והפילוסופים, את הרכילות ודבר השליטים. אגורא היא המקבילה לפורום הרומאי וכמו בפורום הרומאי כך גם באגורה היוונית נותרו שרידים של מבני ציבור שונים. המרשים לכולם הוא מקדש הפייסטוס, מקדש אל הנפחים והיצירה העומד כמעת בשלמותו בנקודה גבוהה יחסית. בצדו האחר של מתחם האגורה  עומדת כנסייה ביזנטית עתיקה מימיי הביניים. שווה להיכנס פנימה ולהתרשם מ ציורי הפרסקו שהשתמרו בתוכה. נקודה חשובה אחרת באתר ביר הסטואה של אטאלוס. סטיו משוחזר ובו מוזיאון ממצאים ארכאולוגים, מאלו שנמצאו באגורה מהתקופה הקדם יוונית עד לתקופה הרומית. בגדול: האגורא היא גן ארכיאולוגי נעים. רק החוויה של ישיבה בין עצים ירוקים לרגלי מקדש יווני עתיק שווה כל סנט שהושקע בביקור באתר.

 *

*

*

לאחר שביקרנו באגורא פנינו אל  מדרחוב ארמאו (Ermou) התיירותי והידוע בחנויות המותגים ומוזיקת הרחוב המתקיימת לכל אורכו. רצוי לא לפספס את כנסיית ה Assumption of the Virgin Mary הביזנטית הקטנה אך המדהימה שנמצאת ברחוב המדובר. כדאי מאוד להיכנס ולחזות בפסקאות שבה.

*

*

הרחוב הוביל אותנו אל הפרלמנט היווני. ואילו משם פנינו אל

הגנים הלאומיים.

לא הייתי אומר שאלו הגנים הכי מרשימים שראיתי אבל הם מקסימים מאוד ונותנים תחושה של שלווה ומנוחה מהרעש וההמולה של העיר הגדולה. אתונה היא עיר תוססת ורועשת ולפעמים מומלץ  להיכנס לריאה ירוקה כדוגמת הגנים כדי לצבור כוחות מחדש. לתת לנפש לנוח. יש שם אגם מלאכותי וגן חיות קטן ופתוח הנמצאים בלב הגנים. אני מאוד ממליץ להגיע אל הגנים ולצבור אנרגיות חדשות וחיוביות.

 *

*

*

אחרי הגנים חזרנו לבית המלון לקחת את החפצים שלנו ופנינו אל שדה התעופה.

אתונה היא לא העיר הכי יפה באירופה, רחוק מכך. באתונה יש מקבץ חשוב של עתיקות מהעת העתיקה אבל יש מקומות עם שרידים קדומים מרשימים הרבה יותר. אתונה אינה המרכז הנוצרי הכי חשוב בעולם ואף לא באירופה. הגנים שלה הם לא הגדולים והיפים בעולם וכך גם לא מוזאוני האומנות שלה. אבל למרות זאת יש בה מעט מהכל. מן המזרח ומן המערב. וזה הקסם שלה. אתונה היא עיר קסומה שכל תייר חייב לבקר בה לפחות פעם אחת. כאמור, היא מאוד הזכירה לי את דרום תל אביב, נווה צדק ויפו. גם במראה החיצוני וגם באופי האנשים. וכפי שאלטרמן כתב על תל אביב כך ניתן לומר על גם אתונה בעת שהגשם שוטף את רחובותיה וברק מאיר את השמיים מעלייה "יש יפות ממנה אבל אין יפה כמוה".

*