זהו חלקו השני של התיאור של הטיול שלי לעיר השמש והעליצות המרשימה – ברצלונה. לטיפים חשובים על ברצלונה ולחלק הראשון של הטיול יש ללחוץ כאן: ברצלונה (חלק 1) + טיפים חשובים!!

.

*

יום 5 – לה רוקה ויליג' + הרי הפירנאים


את היום החמישי בברצלונה הקדשנו לטיול יום נוסף מחוץ לעיר (בעלות 35 יורו לאיש) עם חברת “הולה שלום”. הפעם היעד היה הרי הפירנאים שבין צרפת לספרד. וגם בטיול הזה , כמו בקודם עם חברת “הולה שלום”, המדריך היה מעולה פלוס ושעשע אותנו בסיפורים מגניבים ומידע מעשיר, המיעוט המרעיש בין הישראלים, כרגיל, היה מהנה פחות.
הטיול התחלק לשני חלקים:

בחלקו הראשון של הטיול האוטובוס עצר במרכז קניות ענק בשם לה רוקה וילג'. בהתחלה לא התלהבתי מהרעיון משום שמההכרות שלי עם חברות התיירות השונות מדובר בטריק ידוע של להביא את המטיילים למרכז קניות בתמורה לאחוזים מהמכירות. מצד שני, אני לא יכול להיות בטוח שזו הסיבה שהגענו למרכז הקניות כי הישראלים מתים על שופינג ובשבילם זו תמיד אטרקציה. אבל לא היה טעם להתמרמר אלא להצטרף להמולת הקניות ולרכוש כל מיני דברים כמו למשל מעיל מעולה. הדבר שכי שימח אותי הוא שמרכז הקניות היה מעוצב כמו פרוור מקסים שפשוט נעים להסתובב בו.

*



*
 אחרי השופינג המשכנו לעמק נריה. ענק מדהים בין פסגות הרי הפרנאים. ראשית, הגענו לעיירה קטנה לרגלי ההרים ששכנה לצד נחל יפה. משם לקחו אותנו ברכבת הרים מעלה מעלה. באמצע הדרך הרכבת הפכה למשהו דמוי פויניקולור שטיפס בין ההרים עד לתחנתו הסופית בעמק נריה המקסים. בדרך זכינו לנופים מדהימים:
וככה מצאנו את עצמינו ביום חצי סגרירי סביב ליערות מוקפים בעננים, עמקים, צוקים ונחל הזורם מההר לרגליו. למעלה, בעמק, ישבנו לפיקניק קטן ליד אגם יפיפה המוקף ולצידו בית הארחה. הבנו שלמקום הזה מגיעים אנשים בכדי ללון ולטייל בהרים. בשעות המעטות שהיו לנו שם הסתובבנו סביב האגם וישבנו לצד נחל ההרים. כמו כן, שתינו יין על ספלסל בזמן שסביבנו רצו מכרסמים זעירים. רומנטי, יפה, מרגיע. והטבע היה לידינו היה בהחלט איתן ועוצמתי. באזור יש גם כנסייה קטנה עם סיפור מקסים ומעיין שמספרים שלמים שלו יש סגולות מרפא
הרי הפרנאים – חוויה מדהימה. טעימה ממנו – זה בהחלט לא מספיק.
 *














*
*
 *

יום 6 – רובע בורן ופארק הסטיודלה.

לא רחוק מהרובע הגוטי נמצא רובע בורן!! מדובר בשכונה חדשה -עתיקה ומגניבה. היא משלבת ארכיטקטורה מתקופת ימי הביניים לצד אדריכלות אוונגרדית מהמאה העשרים. הבנייה שם מקורית, אמנותית ומגניבה ביותר. בשכונה שוכן את בניין האופרה העתיק של ברצלונה שכניסה אליו היא בקבוצות בלבד. שם גם ממוקם מוזיאון פיקאסו של ברצלונה. התור למוזיאון נורא ארוך אך הוא שווה את הכניסה אליו. וזאת בשל האפשרות לחזות ביצירותיו המוקדמות של גדול הסוריאליזם (עלות 14 יורו). מי שמבקר ברובע בל ישכח לבקר את בניין הכנסייה העתיק שלו אשר לא נופל מיופיו מהקתדרלה הראשית ברובע הגוטי.
 ומרחק קצר מהרובע נמצא פארק הסיוטודלה המקסים. הוא מלא בפסלים. המרשימים בהם הם הפסלים המוזהבים אשר מקשטים את המזרקה במרכז האגם. לצד הפארק עומד בניין הפרלמנט הקאטאלוני. בנוסף, לא רחוק משם נמצא שער הניצחון לכבוד תערוכה שהתקיימה בעיר לפני עשרות שנים.
 /
















*
 בערב הלכנו לבר אנטי קאריוקי שבאזור הבילוי המכונה “פורט אולימפיק”. זה אזור של ברים ומסעדות. לא כל כך התרשמנו מאזור אך אולי זה היה כך כי היינו באמצ”ש ומיד אחרי הקיץ. האוכל שם יקר ורוב המועדונים ריקים יחסית. אם זאת הדאנס בר אנטי קריוקי היה משעשע ונוגנו בו להיטי רוק מכל הזמנים – שם הנעמנו את זמננו זמן מה. היה כיף.

*

*

*

*


יום 7 – חוף הים.


 כדי לנוח מהטיולים הרבים שעשינו. מההליכה, הנסיעות והמוזיאונים. אני ובת זוגתי בחרנו לבלות את כל היום השביעי בברצלונה על חוף הים. החופים בברצלונה יפים ונקיים. כל כמה מאות מטרים יש בית קפה קטן (משקה ב4 יורו), מציל ושרותים עם מלתחות. בטיול הזה אני בחרתי בחוף הנודיסטי מרבלה. אני ובת זוגתי אוהבים חופי נודיסטים כי אפשר לשחות ולהשתזף בערום דבר שמעצים את ההנאה ותחושת החרות שהים מציעה לרוחץ. בגד הים הפך לנו לנטל וללבוש שאין בררה אלא ללבוש אותו כשאנו רוחצים בחופים רגילים. אבל אני מפציר בכל אחד ואחת ממכם - נסו פעם או פעמיים בחיים רחצה בערום בים ותבינו את ההבדל המשמעותי. ולא, אנחנו לא משתייכים לקהילת נטוריזם כלשהי אלא פשוט כך יצא שאנו מסכימים איתם. :)

כמובן שהתמונות מהחוף שהעליתי לפה לבלוג כוללות רק אנשים לבושים משום שבוודאי לא התכוונתי לצלם אנשים בערום, להביך אותם ועוד להעלות את התמונות לאתר. אך התמונות אינן משקפות את מה שמתרחש בחוף מרבלה: שמונים אחוז מהשוהים הם בחוף ערומים, גברים ונשים (אם כי הרוב גברים- עוד לא זכינו לשיוויון מגדרי בעניין). וזה חשוב משום שכאשר כל השוהים בחוף מסוים לבושים זה מביך, לפחות לדעתי, אנשים הרוצים להשתזף בערום.

מאחורי החוף יש גבעת חול טבעית שמגינה על הרוחצים ממבטיהם של הסקרנים ועל הסקרנים והילדים שלהם מפני הנודיסטים. בחוף יש מציל ושני בתי קפה קטנים (שכאשר באים לשם יש להתלבש!!). בין המשתזפים מסתובבים מוכרי שתייה קרה וגלידות (במחיר הוגן ושפוי). גבולות החוף לא מסומנות אז רצוי לא להתרחק בטעות לאזור המוגדר כלא-חוף-נודיסטים. זאת במידה ואיש לא רוצה למשוך תשומת לב לא רצויה. אני בהחלט ממליץ על החוף.
 *





*
בערב קנינו כרטיסים למופע בבית האופרה העתיק בשם ”4 גיטרות”. המטרה שלנו הייתה כפולה – להנות ממופע מקומי ולראות את בית האופרה המדהים. אגב, לא הצטערנו – 4 הגיטריסטים ביצעו בעזרת כלי הנגינה שלהם מנגינות קלאסיות ואחרות תוך שהם עושים את זה בהומור מגלגל מצחוק. חוויה תרבותית ומצחיקה. מי שבכל זאת רוצה לצפות בבניין האופרה שלא במסגרת מופע – יכול להצטרף לסיור של קבוצה בתשלום.
 *






*
 *

*


יום 8 – גאודי!


אחד מהדמויות המפורסמות בהיסטוריה המודרנית של ברצלונה הוא כמובן הארכיטקט אנטוניו גאודי. הארכיטקטורה של רבים מבנייני העיר היא אוונגרדית, מקורית ומגניבה אך גאודי התעלה על כולם. הוא אהב לעשות מהבניינים שלו יצירות אומנות של ממש. יצירות מטרפות למען האמת.
 אבל אזהרה חשובה – לכל האטרקציות של האיש יש להזמין כרטיסים מראש!!!!! למזלנו הזמנו כרטיסים לסגראה פמיליה אך עשינו טעות ולא הזמנו כרטיסים לפארק גואל ובשל כך נאלצנו לחקות שלוש שעות עד שיכלנו להיכנס פנימה. אז כדי לנצל את הזמן לקחנו כרטיס לאחד מהבתים האחרים שהאומן עיצב והוא קאסה בטיו. אלו הבניינים שעיצב גאודי אשר ביקרנו בהם:

  1. סגראדה פאמיליה – גאודי אולי לא התחיל את הפרויקט הזה אבל השינויים שהוא עשה בהם היו משמעותיים ביותר. לאנטוניו היה חזון לבנות בכלים מודרניים את הכנסייה המדהימה ביותר בעולם לכבוד המשפחה הקדושה לנצרות, משפחתו של ישו. הוא אומנם זה שתכנן את הכנסייה אך לאחר תחילת הבנייה הארכיטקט האגדי הלך לעולמו. הרעיון של גאודי היה ליצר כנסייה ענקית, מלאת סימבוליקה, שהחלל הפנימי שלה יפעיל את כל האפקטים האפשריים שניתן לקבל מניצול האור הטבעי של השמש. זאת הוא תכנן לממש בעזרת חלונות ענק שבהם תהיה זכוכית צבעונית. החלונות אמורות להיות מונחות בצורה מיוחדת ובתכנון קפדני מראש. גאודי השאיר חורים בתכנון היצירה הזו שלו על מנת לתת לכל דור של בונים-אומנים להוסיף משהו מיוחד מתקופתם הם. אחרי מעל לחצי מאה הכנסייה עדיין בבנייה.
    כשמביטים על הסאגרדה פמיליה מצד אחד ניתן לראות את פאר היצירה הבלתי נתפס בעוצמת יופיו ומצד שני ניתן להבחין את הכיעור של כלי הבנייה ההנדסיים שעומלים כבר שנים רבות כדי להפוך את הכנסייה לעוד יותר מדהימה ממה שהיא היום על אף שקשה להאמין כי הדבר אפשרי בכלל. מחוץ לכנסייה ניתן להבחין בדמויות מחייו של ישו ואילו בפנים מרגישים כמו ביער של עצי ענק משיש. בפנים גם מרגישים את המשחק של גאודי עם האור והדבר מרשים ועוצר נשימה.
    רצוי לקחת אוזניות עם מדריך אלקטרוני שיספר על האלמנטים השונים של הכנסייה. הדבר רצוי בייחוד למי שלא בקיא במסורת הנוצרית ובשל כך יתקשה להתמצא בסימבוליקה השונה. רצוי גם לא לוותר על מוזיאון גאודי הנמצא במרתף הכנסייה.
     אחרי הביקור בסאגרדה פמיליה אני ממליץ ללכת לאורך רחוב מקסים אל בית החולים שאנטוניו גאודי שכב בו וכאות תודה הוא גם עיצב אותו. בדרך לבית החולים אני גם ממליץ לאכול במסעדה “אצל פרעה” (בתרגום חופשי).
  2. קאסה באטיו – אחד מהבתים שעיצב גאודי. אחד מתוך הרבים, אך היחידים שהיה לי זמן להיכנס כדי ולראות אותו. גם פה כדאי להזמין כרטיס מראש וצריך לקחת אוזניות שיספרו על הסמליות של האלמנטים של הבית המהמם הזה שהוא מהווה יצירת אומנות. בהחלט שווה ביקור.

  3. פארק גואל – רק החלק שעיצב גאודי הוא בתשלום. מחוץ לחלק הזה ישנו פארק עצום, מלא עצים וירוק מאוד. בתוך החלק שגאודי עיצב יש יער עמודים מעל ללטאה המפורסמת שעשה גאודי. כמובן כן, בפארק עומד ביתו המקורי של האומן שהוא גם שווה כניסה ושהייה. בחלק העליון של הפארק יש נוף שהוא לא פחות מ-מדהים.

סאגרדה פאמיליה – 

*









*

*

*

*
קאסה באטיו – 

*







*

*

*

*

פארק גואל – 

*


 .






 *

*

*


יום 9 – מונסראט

שמורת הטבע מונסראט היא מקום מדהים. אני ממליץ מאוד על שמורת הטבע בתור יעד שכדאי לבקר בו. למעשה אם אתם מתלבטים לאן לנסוע מחוץ לברצלונה אז זה המקום עליו אני ממליץ הכי הרבה. יש להגיע ברכבת התחתית לתחנת “כיכר היספניה”. כאשר מגיעים לשם ישר רואים את הפרסומות והחצים המכוונים אל תחנת הרכבת שממנה יוצא הקו אל השמורה.
החלטנו גם אנחנו להקדיש את היום האחרון שלנו בטיול זה לשמורת הר מונסראט. בתחנת הרכבת למונסראט קנינו כרטיס שמשלב נסיעת הלוך חזור לשמורה אשר כולל גם עליה להר וירידה מההר בעזרת הרכבל, כרטיסים לפויניקולור העליון והתחתון ואף נסיעה אחת ברכבת התחתית בברצלונה (אחרי החזרה מהשמורה). כל זה בפחות מ-40 יורו!!! אגב, מסתבר שיש גם כרטיס שמשלב ארוחת צהריים במסעדה שעל הצוק בשמורה.
אחרי נסיעה של שעה הגענו לתחנה שממנה עולה הרכבל אל ההר. וההר מרשים. הצורות המיוחדות של הסלע בהר משגעות את הדמיון ומביאות להבנה עד כמה ההר הזה מיוחד. על המפלס הראשי, מלבד הנוף המהמם, עומד מנזר וכנסייה המפורסמים בפסל המדונה השחורה שלהם. האזור יפה ויש בו מזרקות ופסלים, מסעדה על צוק וחנויות שמוכרות את הגבינות הטעימות שאכלתי אי פעם ואת הליקרים שהיו בין המדהימים ששתיתי.
אני ממליץ לא לוותר על הפוניקולרים. הפויניקולור העליון מביא למקום עם תצפית נוף מטורפת עוד יותר מזו שבמפלס התיכון. משם אפשר לצאת למסע טיול בשבילי השמורה, בין הצוקים וקפלות הקטנות. הפויניקולור התחתון מביא את התיירים לשביל המתאר באמצעות פסלים מדהימים את סיפור חייו של ישו. מי שלא אוהב פיסול לא יכל להתעלם מהנוף המדהים שנשקף משם.
אחרי שחזינו בנפלאות השמורה וקנינו את המאכלים שהיא הציעה – חזרנו למלון מרוצים שחזינו בפלא הטבעי הזה.
 *





















*
 *

*


יום אחרון – פרידה.


 כל הדרך מהמלון אל המטוס התמלאתי עצב שאני נפרד מהעיר המדהימה הזו – ברצלונה… כמו הד מרוחק זימם בליבי השיר של מרקורי “ברצלונה… ברצלונה...” בכנות שאני מאושר שנפל בחלקי טיול כה נפלא וכה מהמם! הו ברצלונה ברצלונה שפרדי מרקורי הילל אותה. הנך אכן שווה הלל!!!