רקע
לפני כשבע שנים, כשעומר עמד להתגייס לצבא, התחלנו מסורת במסגרתה המתגייס בוחר יעד לחופשה משפחתית קצרה באירופה. עומר בחר רומא, אופיר בחרה ברצלונה וכעת הגיע תורו של רועי והוא בחר לונדון. השמועות אומרות שליאור מתכוונת לבחור בפריז עוד שלוש שנים. סיגל ואני היינו מספר פעמים בלונדון, אבל הילדים עוד לא היו, אלא אם מחשיבים את הנסיעה שלי ושל סיגל עם עומר כשהיה בן שנה וחצי לפני לא מעט שנים, נסיעה שבה בעיקר רדפנו אחרי יונים בכיכר טרפלגר, ברווזים בפארק סנט ג'יימס וסנאים בהייד פארק. בעצם גם היינו בגן החיות ובקומת הילדים של מוזיאון המדע...
אנחנו עם ארבעה ילדים, עומר (25), אופיר (22), רועי (18) וליאור (14.5) ובנסיעה הזו נוכל באמת לראות את לונדון, לקנות ולאכול בשווקים הנפלאים של העיר, לבקר בסטודיו של הארי פוטר, אליו כולם ממש מחכים, לטייל באזור המלכותי של העיר ובפארקים הנפלאים, להקדיש זמן לרחובות הקניות, לבלות בכיכרות הססגוניות ובעיקר לאסוף חוויות משפחתיות. על מנת להחליט מה עושים, הכנתי מדריך ממוקד של האטרקציות המרכזיות של העיר ונתנו לרועי וליאור לתת ציוני אטרקטיביות לאתרים השונים, שיחד עם הידע המוקדם שלי, עזר לי להחליט על מסלול הטיול בן השבעה ימים ברוטו, שזה למעשה חמישה ימי טיול מלאים. אופיר, שנמצאת כעת בטיול אחרי צבא בדרום אמריקה תטוס מלימה בירת פרו ללונדון ותפגוש אותנו ביום שאנחנו מגיעים, איזה כיף. יאללה, נוסעים ללונדון בפסח...
כרטיסי טיסה
ללונדון אפשר לטוס ישירות עם חברות סדירות (אל על, British Airways ו-Virgin) או בטיסות Low Cost (Easy Jet או Wizz). כשבדקתי את המחירים הייתי המום ממחירי הטיסות הסדירות שהתחילו ממחיר של 750$ לכרטיס. בסופו של דבר הזמנתי לחמישה שמגיעים מישראל טיסות הלוך ושוב ב-Easy Jet כולל טרולי לכל אחד ומושב מועדף מקדימה במחיר 322 אירו. לאופיר קניתי כרטיס רק לחזור כולל מזוודה ומושב מועדף במחיר 215 פאונד (260 אירו). הטיסות בשעות נוחות, הטיסה הלוך ממריאה בשעה 15:15 ונוחתת בשעה 18:40 ואילו הטיסה חזרה ממריאה בשעה 12:30 ונוחתת בתל אביב בשעה 19:35. סך הכל עלו כל כרטיסי הטיסה 1873 אירו. קישור.
לינה
בטיולים המשפחתיים האחרונים שלנו די התאהבנו בלינה המשותפת ואנחנו מעדיפים אותה על פני הזמנת שלושה חדרי מלון. זה מאפשר להיות ביחד, לשחק, לשתף בחוויות, לגבש את המשפחה ואפילו לחסוך לא מעט כסף. אני תמיד מחפש דירה עם שלושה חדרי שינה ושני חדרי רחצה, במיקום נוח ליד תחנת תחתית ובמרחק נסיעה קצר ממרכז העיר. מניסיון קודם וגם הפעם, היצע הדירות בבוקינג יותר גדול, יותר זול ויותר מוצלח מאשר ב-Airbnb. אחרי הסינונים שציינתי, הזמנתי דירה שנקראת Marylebone Apartments, שנמצאת ברחוב Bell, כקילומטר מצפון להייד פארק ליד תחנת התחתית Edgware Road. נאלצנו להתפשר על מספר חדרי השינה והדירה כוללת שני חדרי שינה בנוסף לספה נפתחת למיטה זוגית בסלון. המחיר לכולנו ל-6 לילות היה 1785 פאונד (כולל 60 פאונד תמורת ניקיון). קישור.
הפעם פחות הצליחה לנו בחירת הדירה. הדירה אמנם נראתה חדישה או משופצת, אבל התחזוקה הייתה רעועה. שני כיסאות היו שבורים, הספה בסלון שנפתחת למיטה התפרקה, הדירה הייתה מעט מלוכלכת ואפילו נשאר השמפו של הדיירים הקודמים ולא היה ציוד בהתאם לכמות האנשים. לא היו מספיק כסאות אוכל, צלחות ואפילו כוסות שתייה. כשכתבתי על כך בווטסאפ לבעלי הדירה, הם אפילו לא טרחו לענות. המעלית הייתה קטנה באופן מוגזם ורק שני אנשים הצליחו לעלות. בצד הזכות, המיקום היה מצוין, קרוב למרכז העיר ומעל תחנת תחתית עם לא פחות מארבעה קווים. אין ליד הדירה מסעדות ראויות, אבל יש סניפים של מספר רשתות בתי קפה מוכרות, המתאימים לארוחת בוקר. נתנו לדירה ציון 5.
המפות שלי
מפת הטיול בשכונת שורדיץ': קישור. מפת הטיול בלונדון המלכותית: קישור. מפת הטיול בסיטי של לונדון: קישור. מפת הטיול במרכז העיר: קישור. מפת הטיול בנוטינג היל: קישור.
המסעדות
בנסיעה עם ילדים, אנחנו פחות נוטים להזמין מסעדות מראש ואוהבים יותר לאכול בשווקי אוכל ולזרום עם התיאבון, אבל רצינו בכל זאת לשלב בביקור בלונדון ארוחה אחת משפחתית במסעדת מישלן. אחרי סינון של כל המסעדות בעלות כוכב מישלן אחד, בחרנו במסעדת Kitchen W8, שהציעה ארוחת 3 מנות במחיר מוזל מאוד של 29.5 פאונד לאדם לארוחת צהרים או לארוחת ערב מוקדמת בשעה 18:00 וזו הייתה אפשרות נהדרת עבורנו. קישור. בנוסף, רצינו מאוד לאכול Beef Wellington, מנה מאוד מפורסמת של השף גורדון רמזי, אז הזמנו מקומות לארוחת צהרים במסעדת Savoy Grill שלו, שגם היא מציעה תפריט 3 מנות אטרקטיבי במחיר 45 פאונד ובתוספת 20 פאונד למי שמזמין את הביף וולינגטון. מסתבר שעל מוצר מפורסם צריך לשלם הרבה יותר. קישור.
בנוסף, הכנו רשימה של מסעדות מומלצות באזורים שנהיה, המלצות למוסדות מתוקים ידועים וכמובן רשימה של שווקי האוכל המפורסמים של לונדון. התלבטנו האם להזמין מקום ל"שעת תה", אבל בהתייעצות עם הילדים החלטנו לוותר על זה. אתם מוזמנים לקרוא מידע על כל המסעדות ושווקי האוכל בפירוט ימי הטיול ובחשבון האינסטגרם אוכל שלי. קישור.
תחבורה
את ההסעות משדה התעופה ואליו בחרנו לעשות באמצעות מיכאל, ישראלי בעל חברת הסעות, שקיבלנו עליו המלצות רבות והמחירים שלו היו הטובים ביותר. שילמנו 100 פאונד בהלוך (5 אנשים) ו-120 פאונד בחזור (6 אנשים). גם לסטודיו של הארי פוטר בחרנו לנסוע איתו בגלל שהמחיר היה קרוב מאוד לזה של הרכבת (90 פאונד לכיוון), שבלי קשר גם לא פעלה בגלל החג (פסחא). הטלפון שלו: 44-7805-645150+ ניתן לתקשר איתו גם בווטסאפ (בעברית), הוא מאוד שירותי והנהגים תמיד הגיעו לפני הזמן.
את הנסיעות בתוך העיר עשינו באמצעות הרכבת התחתית הנהדרת (Tube). משלמים בקלות באמצעות נגיעה במחסום עם אפליקציית תשלום כגון Bit או אפל פיי או עם כל כרטיס אשראי המאפשר תשלום בנגיעה. אי אפשר לשלם עם אמצעי תשלום אחד על יותר מנוסע אחד. כלומר, במקרה שלנו היינו צריכים לשלם עם 6 אפליקציות או כרטיסי אשראי שונים. אפליקציה וכרטיס אשראי שטעון בה נחשבים לאמצעי תשלום אחד. עבור ילד בגילאים 11-15 עדיף לשלם עם כרטיס Oyster אותו ניתן לרכוש במכונות בכל תחנה (בעלות 5 פאונד) ולבקש מהקופאי להגדיר אותו ככרטיס ילד. זו הדרך היחידה לקבל את ההנחה עבור ילדים. מחיר הנסיעה הוא 2.5 פאונד למבוגר ו-0.9 פאונד לילד. ילד מתחת לגיל 11 אינו משלם. יש הגבלה על התשלום היומי עד לרף של 7.7 פאונד ליום או 38.4 פאונד לשבוע (שמתחיל ביום שני ומסתיים ביום ראשון) ומחצית מזה לילד. חשוב להקפיד להעביר במחסום היציאה מהתחנה את אותו אמצעי תשלום שמעבירים בכניסה על מנת שהמערכת תזהה אוטומטית את המגבלה היומית ותיתן את ההנחות בהתאם.
קורונה, ביטוח ותקשורת
ההתנהלות בנוגע לקורונה הופכת לפשוטה יותר ויותר מנסיעה לנסיעה. הצהרת נוסע יוצא, טופס כניסה ללונדון ואפילו בדיקת קורונה לפני הטיסה הם כבר נחלת העבר ולא נדרשים יותר. גם לפני החזרה לארץ אין צורך בבדיקה ונותר רק למלא טופס נוסע נכנס ב-24 שעות לפני החזרה לארץ. קישור. לאחר מכן יש להזמין בדיקת קורונה לנחיתה בנתב"ג במחיר של 63.2 שקלים לנוסע. קישור. מתי יוותרו גם על זה?
ביטוח עשינו כהרגלנו באתר האינטרנט של הראל, אתר ידידותי למדי וכיסוי בריאותי נרחב. מכיוון שנסענו רק עם מזוודות טרולי אז וויתרנו על ביטוח המזוודות. כמובן שרכשנו הרחבה כנגד ביטול או שינוי נסיעה עקב קורונה. הביטוח עלה לכולנו 100.9$ לשבעה ימים. קישור.
חבילת אינטרנט עבור סיגל והילדים עשינו כהרגלנו בחברת הסלולר שלנו פרטנר במחיר של 299 שקלים לחבילת 40 ג'יגה למנוי אחד ועוד 49 שקלים לחבילת 30 ג'יגה לשאר המנויים. סה"כ 495 שקלים ל-5 אנשים. אולי לא הכי זול, אבל מאוד נוח. קישור.
ועכשיו לטיול עצמו:
יום שישי 15/4/22
ערב חג, בטלוויזיה מדווחים על עומסי שיא בנתב"ג והמראות משם קשים לצפייה, אך אנחנו לא שולחים מזוודות וכבר עשינו צ'ק אין, מה שמבטיח תהליך בידוק קצר יותר באזור W, המיועד לנוסעים עם תיקי יד בלבד. אנחנו מעמיסים את המזוודות על הרכב ויוצאים בשעה 10:50 לכיוון נתב"ג, מגיעים לחניון טווח ארוך מספר 28, ממנו נסיעה קצרה בשאטל ואנחנו מוצאים את עצמנו בטרמינל 3 כבר בשעה 11:35. אגב, מי שכבר עשה צ'ק אין ולא שולח מזוודות יכול להגיע ישירות לטרמינל 3 גם אם הצ'ק אין הוא בטרמינל 1 כפי שאנחנו עשינו. טרמינל 3 מפתיע בכמות הנוסעים הדלילה, באזור W אין בכלל תור ואנחנו כבר באזור הדיוטי פרי אחרי 20 דקות. תחילה אספנו את הכסף שהזמנו מראש מבנק הפועלים (לקוחות כל הבנקים יכולים להזמין. קישור), המשכנו לרכוש שוקולד ובשמים, קנינו טלפון לעומר ואזניות לרועי והלכנו לאכול. כל מתחם האוכל כבר כשר לפסח, אז הילדים אוכלים נאגטס במקדונלדס וסיגל ואני אוכלים שווארמה בצלחת כי זה המאכל היחיד שלא מושפע מהכשרות.
המראנו בשעה 15:40 באיחור של 25 דקות. הטיסה ארכה כמעט 5.5 שעות ונראתה כמו נצח. המטוס צפוף ולא נוח והדיילות לא חייכו אפילו פעם אחת... זה כנראה המחיר של טיסה כל כך זולה. נחתנו בשעה 19:05 (שעון מקומי) בשדה התעופה Luton הנמצא כ-55 ק"מ מצפון למרכז לונדון. השדה קטן מאוד, ללא שרוולים ומהמטוס צועדים לטרמינל מטרים בודדים. התור בביקורת הדרכונים מבהיל מעט, אך לאחר רבע שעה אנחנו מסיימים, פוגשים את הנהג שהזמנו ויוצאים לדרך בשעה 19:55.
אופיר כבר נחתה בנמל התעופה Gatwick בלונדון בשעה 08:40 לאחר טיסה ארוכה מלימה וקונקשן במדריד. חבר סיפר לי שיש מלונות בלונדון שמאפשרים שהיית יום וחשבתי שזה יהיה לה הכי נוח, אז הזמנו לה את מלון Best Western Mornington בן ה-4 כוכבים, שנמצא בסמיכות להייד פארק מצפון והמאפשר שהייה בשעות 10:00-18:00 במחיר 70 פאונד. קישור. בנוסף, הזמנו לה ארוחת צהריים מפנקת במסעדה המומלצת Sushi Samba בקובנט גרדן. קישור. לא ראינו אותה בדיוק 7 שבועות ואנחנו מחכים למפגש איתה בערב בקוצר רוח.
בשעה 20:45 כבר היינו בדירה, פגשנו בהתרגשות רבה את אופיר ולאחר התארגנות קצרה אנחנו יורדים לסיבוב היכרות עם אזור הדירה, מחפשים איפה לאכול ולאחר שלא מצאנו משהו נורמלי התפשרנו על מקדונלדס. בדרך חזרה, הצטיידנו בסופר בקפה, חלב וממתקים ובשעה 22:15 חזרנו תשושים לדירה.
יום שבת 16/4/22
היום קנינו מראש כרטיסים למצודת לונדון לשעת הפתיחה כדי להימנע מהצפיפות באתר הפופולרי, כך שבשעה 07:30 כבר יצאנו לארוחת בוקר בסניף של רשת בתי הקפה הנהדרת Pret A Manger הסמוך לדירה. ברשת נמכרים מגוון כריכים חמים וקרים, מאפים, מיצים וכמובן שתייה חמה. המחירים סבירים ומאוד נעים לפתוח שם את היום. מחיר כריך ושתייה חמה בסביבות 7 פאונד לאדם.
בשעה 08:00 יצאנו לתחנת התחתית הסמוכה, קנינו כרטיס Oyster לליאור ונסענו לכיוון המצודה. מיד שיצאנו מתחנת התחתית כבר ראינו את המצודה ואת גשר המצודה המרשים הסמוך אליה. תור גדול כבר השתרך לפני שער הכניסה, הנמצא בצד הפונה אל הנהר. הבריטים הדייקנים פותחים בדיוק בזמן והנחיל ואנחנו נכנסים מהר, לא שוכחים לקחת את מפת המצודה בכניסה.
מצודת לונדון (Tower of London) היא אחד האתרים ההיסטוריים החשובים בעיר. היא נבנתה במאה ה-11 על ידי וויליאם הכובש ומאז שימשה לשימושים מגוונים, בין היתר בית כלא ונשקייה. אנחנו מתמקדים בשתי האטרקציות המרכזיות, מוזיאון תכשיטי הכתר ומוזיאון הנשקייה. מצפון למתחם יש שריד לחומת לונדון שהוקמה על ידי הרומאים. מיד לאחר הכניסה אנחנו ממהרים לעבר מוזיאון תכשיטי הכתר, שאומרים עליו שהוא האתר המתוייר ביותר בלונדון ואם לא נמהר, העומס יפגע בהנאה. בכניסה למוזיאון אנחנו פוגשים לראשונה את שומרי הממלכה המפורסמים עם החליפה האדומה וכובע הפרווה השחור ומצטלמים איתם. גם עובדי המצודה לבושים בבגדים רשמיים משעשעים למדי. אנחנו מגיעים בין הראשונים וכבר די מלא. בחדרים השונים מוצגים כלים מהודרים של בית המלוכה, תכשיטים וגולת הכותרת היא כתרי מלוכה שונים, המשובצים באבני חן כגון אודם, ירקן או ספיר בגודל מרשים במיוחד. אני רוצה לרכוש אחד, אבל לא מצליח לגייס את הסכום הנדרש... לצערי אסור לצלם במוזיאון אז אין תיעוד.
ממול למוזיאון התכשיטים נמצא מוזיאון הנשקייה, בתוך המגדל הלבן (White Tower) במרכז המצודה. בקומות המוזיאון מוצגים סוסי מלחמה, בגדי לחימה ממתכת, כנסייה, חרבות, פסל דרקון מוזר עשוי חלקי מתכת ומגוון נשקים. המוזיאון מעניין והילדים מתעמקים בחדרי התצוגה השונים. לאחר היציאה מהמוזיאון הלכנו לבית הכלא לראות את מגדל הדמים (Bloody Tower), אך הוא אינו מעניין. הכניסה למצודה לא זולה (29.9 פאונד למבוגר, 24 פאונד לילד בגיל 15-18 ו-14.9 פאונד לילד בגיל 5-15). נתנו למצודה ציון 8 (אם כי הציונים נעו בטווח 7-10 בהתאם לרמת העניין בהיסטוריה והידע באנגלית). קישור.
יצאנו מהמצודה בדיוק אחרי שעה, פנינו שמאלה כמה עשרות מטרים, חצינו מתחת לגשר המצודה וטיפסנו במדרגות אל עבר הכניסה אליו. גשר המצודה (Tower Bridge) היפיפה הוקם בשנת 1894 ואורכו 805 מטרים. גם אליו הצטיידנו בכרטיסים מראש לשעה 10:10. לאחר המתנה של מספר דקות בתור עם נוף יפיפה של הנהר, המצודה, ספינת המלחמה בלפסט וגורדי השחקים, נכנסנו אל המגדל הצפוני של הגשר.
אפשר לבחור בין עליה במדרגות (מיותר) לבין מעלית, המטפסת לגובה של 42 מטרים מעל הנהר או 33.5 מטרים מעל הכביש מתחת. למעלה יש תערוכה על המבנה, הסברים על אופן פתיחתו למעבר ספינות ובריטי אחד שגם מסביר. לאחר התרשמות קצרה, עברנו על רצפת הזכוכית המפחידה, ממנה המכוניות שנוסעות על הגשר למטה נראות כמו מכוניות צעצוע.
בסוף ההליכה על הגשר הגענו לצריח הדרומי, ממנו ירדנו ברגל (אפשר גם במעלית) וכשהגענו למטה עקבנו אחרי המסלול הכחול שמנציח את פועלי הגשר עד שהגענו לביקור בחדר המנועים המעניין, שלאחריו יש (כמובן) חנות המזכרות. הביקור כולו נמשך 45 דקות ונתנו לביקור בגשר ציון 5. אני חושב שהביקור מיותר ומספיק ליהנות מהמראה המדהים של הגשר מבחוץ (11.4 פאונד למבוגר ומחצית לילד בגיל 5-15 ויש הנחות למשפחות). קישור.
מחדר המנועים עלינו חזרה לגשר, חצינו שוב לגדה הצפונית והלכנו כעשר דקות עד ליעד הבא. סקיי גרדן (Sky Garden) הוא גורד שחקים, שבקומות 35-37 שלו יש גן שקוף עם צמחייה יפה ונוף מרשים על כל העיר. לצערנו התצפית אינה פתוחה ומעקה הזכוכית הגבוה ברובו לא מספיק נקי, מה שגורם לאכזבה קלה. הגן הבוטני במרכז המגדל מתפרש על פני מספר קומות והוא אינו מרשים במיוחד, אך בכל זאת הוא הגן הציבורי הגבוה בעיר.
הכניסה חופשית, אך יש להזמין כרטיסים מראש. אנחנו הזמנו לשעה 11:30 והגענו עשר דקות לפני. למרות השעה המוזמנת מראש, נדהמנו לראות תור ענק משתרך לפני הכניסה למגדל, אך תוך רבע שעה כבר היינו במעלית. בילינו במקום פחות מחצי שעה ונתנו לתצפית ציון 7. קישור.
השעה 12:00 בדיוק ואנחנו למטה צועדים לעבר גשר לונדון (שרבים מתבלבלים בינו לבין גשר המצודה) וחולפים על פני עמוד גבוה ומרשים בגובה מעל 61 מטרים, האנדרטה לשריפה הגדולה של לונדון (The Monument), שפרצה בקרבת מקום בשנת 1666. קישור. אנחנו חוצים את הגשר, משמאלנו חווית גשר לונדון (London Bridge Experience), חוויה תיאטרלית סוחפת עם דמויות בריטיות ידועות לשמצה כגון ג'ק המרטש, המאפשרת לראות ולהבין את ההיסטוריה האפלה של הגשר ולצאת לסיור במבוך המפחיד שבמרתף בין קירות נוטפי דם, שלדים ומגוון זוועות. הילדים החליטו מראש לוותר על האטרקציה הזו. קישור. הגענו רעבים בדיוק בזמן אל אחד משווקי האוכל המפורסמים של העיר.
שוק בורו (Borough Market) נחשב לשוק האוכל העתיק והטעים ביותר בעיר ופעיל כבר אלף שנה. בשוק יש מגוון של דוכני ירקות ופירות, מעדנים, מאפים, תוצרת חקלאית, נקניקים וגבינות, מזון מוכן איכותי מכל העולם וחומרי גלם מגוונים. יש גם מגוון מסעדות וברים אופנתיים והוא מספק חוויה רב חושית טעימה במיוחד, בייחוד בימי רביעי עד שישי. הרחובות והסמטאות מסביב מעניינים לא פחות.
אנחנו יוצאים למסע טעימות משפחתי, כל פעם קונים מנה מעניינת וטועמים כולם. התחלנו עם פאי בקר וגבינת סטילטון (4.5 פאונד) נהדר בדוכן Pieminister, המשכנו לדוכן המדהים של הריזוטו פטריות (8.5 פאונד), הנמצא ברחוב Middle. כעת התפצלנו, סיגל עמדה בתור לדוכן הפאייה פירות ים (10 פאונד) הסמוך משמאל (שהיה מעולה, אך מאוד קשה לאכול צדפות ולקלף שרימפס בעמידה), אני עמדתי בתור לקנות אויסטרים (19 פאונד ל-6 אויסטרים) בדוכן האויסטרים Oyster Bar הצמוד (טובים, אך לא מדהימים) ואופיר הלכה לקנות סלמון (3 פאונד ל-100 גרם) במשקל ממול ("אחד הטובים שאכלתי מימיי" היא אמרה).
אנחנו ממשיכים וקונים במאפייה במרכז השוק אצבעות בצק וגבינה אפויות (4 פאונד ל-3 מאפים), חולפים על פני המאפייה המפורסמת Bread Ahead, שידועה בעיקר בסופגניות הנהדרות שלה, אך גם במאפים נוספים, רואים את התור העצום ומחליטים לוותר, רואים בהמשך את הדוכן של אוכל ישראלי שנקרא שוק תל אביב, אך אנחנו נמנעים מאוכל ישראלי בחו"ל ולבסוף מגיעים למסעדת הבאנים המפורסמת Bao, שיש לה דוכן Take Away עם תור ענק ומחליטים דווקא לשבת ולנוח. הזמנו מגוון באנים נפלאים (5.5-6.5 פאונד לבאן) עם שרימפס, עוף מטוגן, שורטריב בקר ובשר לבן וליקקנו את האצבעות.
השוק המרהיב פתוח מידי יום, הוא מגוון מאוד וכל אחד ימצא בו אוכל כלבבו, אך התורים לדוכנים הפופולריים עצומים, אין מקומות ישיבה ופחות נעים לאכול ככה. אנחנו בילינו בו כשעה וחצי ונתנו לו ציון 9. אם היו מקומות ישיבה, הציון היה מושלם. קישור.
מהשוק אנחנו צועדים צפונה ברחוב St. Thomas בדרכנו לשוק אוכל נוסף. בדרך אנחנו עוברים מתחת למגדל Shard (מגדל "רסיס הזכוכית"), המתנשא לגובה 309.6 מטרים והוא המגדל הגבוה בבריטניה ובעת חנוכתו בשנת 2012 היה הגבוה באירופה. קישור. אנחנו ממשיכים עוד כמה דקות קדימה ומימיננו נמצא מתחם שוק אוכל ודוכני וינטג' (Flea London Vintage & Makers Market). רועי חובב וינטג' גדול וכל מקום שהמילה וינטג' קיימת בו מעורר אצלו תשוקה עזה אז אנחנו כמובן עוצרים. המתחם קטן והילדים כולם מגלים התלהבות מפתיעה. אנחנו קונים מספר פריטים וממשיכים בדרכנו אל היעד האמיתי. קישור.
בדרך תכננו לבקר בגלריה מאוד מעניינת לאמנות מודרנית שנקראת הקובייה הלבנה (White Cube), שנראתה לנו מאוד מעניינת לכל הגילאים והכניסה אליה חופשית, אך לצערנו בדיוק החליפו במקום את התצוגה והגלריה הייתה סגורה למבקרים. קישור. בסמוך לגלריה הבנות עוצרות בחנות עוגיות שצדה את עינן ואנחנו טועמים עוגייה טעימה להפליא. אנחנו ממשיכים ללכת עוד כמה דקות ברחוב Tanner ומגיעים לשוק האוכל השני שלנו היום, שממנו יש לסיגל ולי זיכרונות מופלאים מביקור קודם בעיר.
Maltby Street Market הוא שוק סוף שבוע פתוח של אוכל רחוב מתחת למסילת רכבת עם מעל 30 דוכני אוכל מכל רחבי העולם. בביקור הקודם הכתרנו אותו כאחד משווקי האוכל הטובים והצבעוניים שיש, אך בביקור הזה אנחנו מתלהבים פחות ובעיקר מבכים על חסרונו של דוכן הוופל עם קריספי צ'יקן ומייפל שכל כך אהבנו אז. אנחנו דוגמים שני סוגי אמפנדס (7.8 פאונד ל-3 יחידות), אוכלים ראפ נהדר עם ברווז (8.5 פאונד) ויושבים בפטיסרי הנמצא בסוף משמאל לקפה, עוגות וכוס יין מבר היין הסמוך. השוק פתוח בסופי שבוע בלבד, בימי שבת וראשון. קישור. בשעה 16:00 המשכנו הלאה ונתנו לשוק ציון 7.
מהשוק אנחנו ממשיכים צפון מזרחה לכיוון נהר התמזה, המרוחק כרבע שעה הליכה משם. טיילנו מערבה על הטיילת, צפינו בעשרות מקומיים משתזפים על המדשאה ליד בניין העיריה דמוי הביצה ובשעה 16:40 הגענו לאניית המלחמה בלפסט, אך בקופה טענו שנדרשות שעתיים כדי לבקר בספינה והמליצו לנו לוותר, אז וויתרנו. ספינת המלחמה בלפסט (HMS Belfast) היא ספינה ממלחמת העולם השנייה, אשר מוצגת בשלמותה ושירתה את הצי הבריטי במשך 32 שנה, כולל במלחמת קוריאה. בתשעת הסיפונים של הספינה יש תצוגות אינטראקטיביות חדשות לצד תערוכות היסטוריות. הכניסה די יקרה (23.6 פאונד ומחצית מזה לילד בגיל 5-15). קישור.
המשכנו מערבה, חצינו את גלריית Hay's המרשימה, שבמרכזה הייתה בריכה עם מעין דגם של ספינה מחלקי מתכת וחנויות יוקרה משני הצדדים. בצד השני של הגלריה הייתה תחנת התחתית London Bridge, דרכה אנחנו רוצים להגיע לאזור קובנט גרדן, אך אני מחליט בצעד ספונטני כי מונית תהיה יותר כדאית. נהג המונית השחורה מבשר לנו כי מונית רגילה מתאימה רק ל-5 אנשים, אך באדיבות בריטית הוא מאותת מיד למונית גדולה יותר לעצור ומסייע לנו. כמה דקות אחרי ואנחנו יורדים בקובנט גרדן.
קובנט גרדן (Covent Garden) הוא האזור הססגוני בעיר, עמוס מבקרים ומופעי רחוב, תיאטראות, מסעדות וחנויות. קישור. אנחנו יורדים ממש ליד פסל הבלרינה (Ballerina Statue) ושורת הטלפונים הציבוריים (Telephone Boxes) ברחוב Broad Ct, פינת רחוב Bow. אנחנו מצטלמים וממשיכים לרחוב Long Acre הסמוך. הבנות מבקשות לעצור בזארה והבנים מטיילים לכיוון שוק קובנט גרדן וחוזרים חזרה. כשהבנות סיימו, קנינו ממתקים בחנות American Candy ממול ופנינו שמאלה לכיוון שוק קובנט גרדן. מסביב לשוק יש מופעי רחוב רבים ואנחנו עוצרים לכמה דקות ליד מופע קוסמים בזמן שאופיר בוחנת צבעים של אייפדים בסניף אפל הצמוד. בצד השני של השוק מופע רחוב הגורם להתגודדות של מאות צופים וגם בו אנחנו מתעכבים מעט.
בפינה הצפון מערבית של השוק נמצא סניף של יצרן השוקולד היוקרתי Godiva. אני מציע לילדים את התותים מצופי שוקולד המפורסמים שלו, אך הם מסרבים להפתעתי. צמוד אליו נמצא סניף של הפטיסרי הצרפתי המפורסם Laduree, הידוע במקרונים ובעוגות המפוארות שלו. משם אנחנו ממשיכים אל כיכר Leicester ההומה אדם.
כיכר לסטר (Leicester Square) היא כיכר מרובעת, במרכזה פסל של שייקספיר מוקף דולפינים. קישור. יש בה גם פסלים של ניוטון, מיסטר בין וצ'רלי צ'אפלין, מסביב בתי קולנוע גדולים ועל הרצפה זכרתי שיש לוחות עם טביעות יד ורגל של כוכבי הקולנוע בדומה להוליווד, אך אנחנו לא מוצאים אותם. בדרום הכיכר נמצא משרד הכרטיסים המוזלים להצגות TKTS. קישור. מצפון לכיכר, בתוך בית הקולנוע, יש סניף של Ben & Jerry's. אנחנו קונים לליאור גלידה עם קצפת ורק לאחר התשלום מסתבר שהמוכר הטעה אותנו לגבי הגודל וגם "שכח" להגיד לנו שבכלל נגמרה הקצפת. אנחנו עוזבים כועסים ומאוכזבים מהחוויה הגרועה וליאור אפילו לא מסיימת את הגלידה, שכנראה גם לא הייתה מוצלחת במיוחד.
בצפון הכיכר יש פסל של הארי פוטר על המטאטא של קווידיץ' ובמערב פסל של מרי פופינס והילדים לא מחמיצים תמונות עם כל אחד מהם. בצפון מערב הכיכר נמצאות זו מול זה שתי חנויות דגל, של לגו ושל ענקית הממתקים M&M. בחלון הראווה של חנות לגו ניצב דגם ענק של הביג בן הבנוי מלבני לגו.
משם פנינו צפונה אל הרובע הסיני (China Town), המשתרע מערבית לקובנט גרדן, מצפון לכיכר לסטר. קישור. הוא אינו גדול, אך מספק אווירה סינית ססגונית, מסעדות סיניות וחנויות המוכרות מוצרים מסין כגון כלי בית, חומרי גלם לבישול ועוד. שני הרחובות המעניינים במיוחד ברובע הם Gerrard ו-Wardour (בו נמצא השער הסיני החדש משנת 2016, הגדול ביותר באנגליה). מיד בכניסה לרחוב Wardour אנחנו עוצרים במאפיית Bake 麵包屋, הידועה במאפה טאיאקי, מאפה דמוי דג במילוי שעועית אדומה, מעדן הזכור לנו לטובה מהטיול לדרום קוריאה. קישור. מיד אחריה חלפנו מתחת לשער החדש ופנינו ימינה.
מאוד רצינו לאכול במסעדת הדים סאם הידועה Golden Dragon, אבל התאכזבנו לגלות כי מסעדות הדים סאם מפסיקות להכין את הכיסונים בסביבות 17:00. קישור. בהמשך הרחוב נמצא סניף הדגל של מסעדת Jinly, עליה קראתי המלצות. לשמחתנו היה מקום, התיישבנו בקומה השנייה של המסעדה העצומה והזמנו ספרינג רולס ודמפלינגס לראשונות ומגוון מנות עיקריות, שהיו בגדול די מאכזבות (104 פאונד לכולנו). נתנו למסעדה ציון 6. קישור.
ביציאה מהמסעדה, בסמטה משמאל נמצאת חנות הקינוחים הפיליפינית Mamasons Dirty Ice Cream ואנחנו מגיעים אליה על מנת לאכול Bilog, מעין מאפה חם במילוי גלידת בטטה סגולה Ube (6.5 פאונד), אך יש גם גלידות מוזרות אחרות כגון גבינה, ליים פיליפיני, קוקוס שחור ועוד. מעניין וטעים מאוד. קישור. משם אנחנו ממשיכים לעוד "מוסד" ידוע ברובע, גלידריית Gelupo, הנחשבת לטובה בעיר. קישור. טעמנו גלידת באצ'יו וגלידת יוגורט פסיפלורה מצוינות (6.3 פאונד), המשכנו לתחנת פיקדילי של התחתית וחזרנו לדירה בשעה 21:45.
יום ראשון 17.4.22
היום החלטנו לנסות את בית הקפה Costa, בו אנחנו מתייצבים בשעה 09:00. הקונספט מאוד דומה לבית הקפה Pret A manger בו אכלנו אתמול ויש מבחר כריכים, מאפים ושתייה קרה וחמה. המחיר זול מעט מאשר אצל המתחרים. רבע שעה אחרי, אנחנו כבר בדרך לביקור בשכונת נוטינג היל (Notting Hill). אנחנו יורדים בתחנת התחתית Notting Hill Gate ומתחילים את המסלול שהכנתי ברחוב Pembridge.
נוטינג היל היא אחת השכונות היפות בעיר. השכונה מאוד מפורסמת בשל הבתים הצבעוניים שלה, ביניהם משובצות חנויות מעניינות, מזכרות זולות ובתי קפה נעימים. הרחוב המפורסם והמעניין ביותר בשכונה הוא רחוב פורטובלו (Portobello), אך גם הרחובות Westbourne Grove ו-Ledbury Rd אופנתיים במיוחד. השכונה כיכבה בשנת 1999 בסרט המפורסם הנושא את שמה בהשתתפות ג'וליה רוברטס ויו גרנט וזה הקפיץ עוד יותר את הפופולריות שלה. אנחנו מתחילים את הסיור בקצה הדרומי של רחוב פורטובלו על פי מפת הטיול שהכנתי מראש.
הבתים הצבעוניים מוציאים מאיתנו קריאות התפעלות. אנחנו מציצים אל סמטת Simon Cl ולאחריה עוצרים בחנות המזכרות והשלטים הנקראת Portobello Gifts Shop London וקונים לא מעט מזכרות, שלטים מסרטים ופלטות רישוי של רכבים. חנות נהדרת ובדיעבד גם הכי זולה. קישור. עוד הלאה מימין אנחנו מציצים לסמטת Denbigh Cl ומתרשמים מהחצר הקסומה ובתי הלבנים החומות המקיפים אותה. עוד קצת מימין נמצא הרחוב היפה Denbigh Terrace ואנחנו לא מפסיקים לצלם. בסוף הרחוב מימין נמצאת הכניסה למתחם המגורים הסגור Pencombe Mews, אך הוא פחות מעניין ואנחנו חוזרים חזרה לרחוב פורטובלו.
בהמשך רחוב פורטובלו אנחנו פונים ימינה לרחוב המרכזי Westbourne Grove. באותה צומת גם מתחיל שוק פורטובלו אליו נחזור בהמשך. לאורך הרחוב בתים יפים, אינספור מכוניות יוקרה ובפינה עם רחוב Ledbury נמצאת כנסייה בפטיסטית, שם אנחנו פונים שמאלה ועוצרים בקונדיטוריה Ottolenghi, אחת מרשת מסעדות ומעדניות של השף פטיסרי הישראלי המצליח יותם אוטולנגי. קנינו עוגת שמרים שוקולד חלווה ועוגת בראוניז מצוינות (7.7 פאונד לשתי העוגות). קישור. משם המשכנו מעט ברחוב ופנינו שמאלה בפנייה הראשונה לרחוב Lonsdale. מיד בתחילת הרחוב מימין יש כניסה לסמטה קטנה ומטופחת בשם Colville Mews, בה פסענו בין בתי עשירים בצדדים ויצאנו בקצה המרוחק חזרה אל רחוב Lonsdale.
ברחוב Colville Rd פנינו ימינה ומיד שמאלה ברחוב Colville Terrace, נהנים מהבתים הצבעוניים היפים, שהעין לא שבעה מהם. בסוף הרחוב פנינו שמאלה חזרה אל רחוב פורטובלו לבקר בשוק. שוק פורטובלו (Portobello Market)הצבעוני פועל בקטע זה של הרחוב בסופי שבוע בימי שישי עד ראשון. זהו אחד השווקים הוותיקים והוא פועל כבר מעל 150 שנה ומציע מצד אחד פריטים עתיקים ופריטי אספנות ומצד שני מבחר מרשים של אופנה, מזכרות, אמנות, מוזיקה, סחורה חקלאית ואוכל. קישור.
במרכז השוק נמצאת מאפיית Gail's הנהדרת ואנחנו עוצרים בה לעצירת מאפים, קפה ושירותים (עם תור ארוך במיוחד). קישור. אחרי העצירה קנינו לליאור תקליט ולרועי מצלמת וינטג' ושיפוד צ'יפס והמשכנו צפונה ברחוב פורטובלו, כשבדרך אנחנו מציצים לחצר הקסומה עם הבתים הצבעוניים בסמטת Alba Pl.
פנינו ימינה ברחוב Lancaster ובפניה השניה ימינה לרחוב All Saints ומיד שמאלה לסמטת St Lukes Mews, שם נמצא הבית הוורוד, הנחשב לבית הכי אינסטגרמי בשכונה. ראינו כבר יפים ממנו בשכונה, אך הוא בהחלט יפה, לפניו מונח זוג אופניים בצבע ירוק בהיר, משמאלו בית בצבע כחול כהה והכל מרים את התמונה. הסמטה כולה שלווה ויפה.
למעשה כאן מסתיים הטיול בשכונה היפיפייה והדבר הנכון כעת היה להגיע לתחנת התחתית הקרובה ביותר הנקראת Ladbroke Grove, הנמצאת מעט צפונית מערבית מכאן, אך אנחנו מחליטים לחזור דרומה דרך רחוב Ledbury היפה על מנת לבקר שוב בחנות השלטים והמזכרות מהבוקר ובחנות הנעליים המצוירים Koko Art. הדרך יפה, קנינו עוד קצת מזכרות וויתרנו על קניית הנעליים כי נאמר לנו שהציור עליהן ייקח שעה וידענו שיש להם גם סניף בקמדן, אז נקנה שם. משם הדרך חזרה לתחנת התחתית איתה הגענו בבוקר הייתה קצרה. הגענו לתחנת התחתית בשעה 13:00 ונתנו לשכונה המהממת ציון 9.
נסיעה קצרה הובילה אותנו לתחנת התחתית Camden Town, אליה הגענו בשעה 13:00. מיד ביציאה ימינה מהתחנה קידם את פנינו דוכן המתוקים Bubble waffle. במקום נמכרים וופל בועות המקופל לקונוס במילוי כל טוב, כדורי וופל מושחלים על שיפוד ותה בועות. קנינו גם וופל בועות, גם שני שיפודים וגם תה בועות והתענגנו על הכל (19.5 פאונד להכל).
משם צעדנו במעלה הרחוב הצבעוני והתוסס במיוחד Camden High St. משני הצדדים חנויות ודוכנים רבים והמוני אדם, שצובאים עליהם. מצד שמאל שוק קטן בשם Inverness Street עם מספר דוכני ביגוד ואביזרים ובהמשך מימין נמצא שוק Buck Street, שוק בגדים קטן, זול וצפוף. נראה כי החנויות בצידי הכביש הראשי מתחרות ביניהן מי יותר צעקנית, מקושטת בגרפיטי או מעוצבת בעיצוב שממש מושך אותך להיכנס פנימה, אך אנחנו נחושים לאכול, אז אנחנו חוצים את תעלת Regent ואת תאי הציפה Camden Lock, המשמשים להעברת ספינות בין שני מפלסי המים ומגיעים למתחם האוכל.
שוק קמדן (Camden Market) הוא שוק עצום בגודלו על גדת תעלת ריג'נטס, אחד הגדולים והמפורסמים בעיר עם מעל 1000 חנויות, דוכנים ומסעדות. קישור. האווירה תוססת וצבעונית במיוחד ויש פה מגוון גדול מאוד של בגדים, אביזרים, תיקים, מזכרות, תכשיטים, וינטג', כובעים, אמנות ועוד. השוק מורכב משוק Stables (שנקרא כך משום שהוקם על שרידי אורווה) ומשוק Camden Lock (סכר התעלה), בשניהם אפשר להתמקח. בשוק קמדן לוק יש מתחם אוכל ססגוני במיוחד ואנחנו יוצאים בו למסע טעימות משפחתי.
אנחנו מתחילים עם פסטה קרבונרה מעולה בדוכן הפסטה The Cheese Wheel, שם מכינים את הפסטה הטרייה בתוך גלגל גבינה (8.5 פאונד). קישור. ממשיכים עם כריך עוף מטוגן בדבש מדהים בדוכן Burgers (12.5 פאונד עם צ'יפס) ומסיימים את חלקו המזרחי של המתחם עם עוף קוריאני (8.5 פאונד) ברוטב Hoisin, גם הוא מצוין. התחלה מופלאה.
אנחנו עוברים לצד המזרחי וממשיכים עם מנת Fish&Chips ומנת קלמארי מטוגן (12 פאונד לדג והצ'יפס ו-6.5 פאונד לקלמארי), שכולם מתענגים עליהם, בהמשך דוגמים מנת עוף אינדונזי מדהים עם רוטב קוקוס על אורז (10 פאונד) בדוכן Indonesian Street Kitchen ולאחריו מנת ארפה Pabellon (8 פאונד) בדוכן Arepa Bros. סיימנו בשלושה כדורי מוצ'י (5.5 פאונד ל-3 יחידות) אצל Lili's בשורת החנויות האחורית.
מומלץ לקנות את האוכל בדוכנים הרבים, לשבת לאכול בפינה מוצלת על יד הסכר ולצפות בסירות שעוברות בין מפלסי התעלה. השוק מאוד המוני, אך זה פחות מפריע בגלל המגוון העצום של הדוכנים. יחד עם זאת, עדיף להימנע מללכת בסופי שבוע. לקינוח הלכנו לאכול בגלידרייה המפורסמת Chin Chin Ice Cream, שם מכינים את הגלידה מחנקן נוזלי, שמים על עוגייה, בוחרים תוספות ומגישים. הגלידה מאוד קרמית וטעימה במיוחד (החל מ-4.55 פאונד לגלידה עם כדור אחד). כל אחד בחר את הטעמים שרצה וכולנו היינו מאושרים במיוחד. קישור.
שבעים ומרוצים הלכנו לשוק Stables הסמוך ותחילה להזמין נעליים לבנות בחנות Koko Art. הקונספט כאן הוא שאתה בוחר נעלי בד גבוהות או נמוכות, בוחר דוגמא מתוך קטלוג, משלם וחוזר אחרי שעה לקחת את הנעליים שציירו במיוחד עבורך. הזמנו שני זוגות לאופיר ולליאור, שילמנו 49-57 פאונד לזוג (בהתאם לגודל ולמורכבות הציור) ויצאנו להסתובב בשוק המרהיב. קישור.
עשינו קצת קניות, עצרנו למנוחה עם שתייה חמה וליאור הצטלמה עם פסלה של איימי ויינהאוס (Amy Winehouse), הזמרת הצבעונית הבריטית יהודית תושבת השכונה, שנפטרה קצת לפני יום הולדתה ה-28 מהרעלת אלכוהול (זו לפחות הסיבה הרשמית). קישור. משם המשכנו לחנות המשוגעת והזוהרת במיוחד Cyberdog, שעד עכשיו לא הבנו מה הקונספט שלה, אבל חייבים לבקר בה. אם תבינו, תכתבו לי. קישור.
כעת הגענו בטעות לשוק וינטג' הנמצא לא רחוק מהחנות Koko Art והוא היה אחד המוצלחים בקמדן. תמצאו אותו אם תחפשו ב-Google Maps את הגלריה Camden Art הנמצאת בו. הילדים כל כך נהנו בשוק הזה וקנו מצלמה עתיקה, תקליטים, ג'קט ג'ינס, מסגרת תווים של טיילור סוויפט, שלט נוסף לחדר ועוד. הבנות גם ניצלו את ביתן הצילומים שהיה שם לצילומים מצחיקים משותפים (4 פאונד).
השעה כבר 17:30, זמן לאסוף את הנעליים, שיצאו מושלמות והבנות היו מאושרות. יצאנו משם חזרה לרחוב הראשי של קמדן והסתובבנו בו עוד זמן נוסף, קנינו כיסויים לטלפונים הניידים וכשהתעייפנו חזרנו לתחנת התחתית בה הגענו על מנת לנסוע לכיוון כיכר לסטר, שקצת מערבה ממנה הייתה המסעדה שהזמנו לשעה 20:00. סך הכל בילינו בשוק הנהדר בלי להרגיש 5 שעות ונתנו לו ציון 10. אין ספק שזה אחד השווקים האטרקטיביים בהם היינו בעולם. אגב, בתכנית המקורית חשבתי שנספיק אחרי קמדן לבקר בפארק Regent הסמוך ובמוזיאון מאדם טוסו הנמצא בקצה הדרומי שלו (ראו רשימת אתרים נוספים בסוף), אבל לא העליתי על דעתי שנבלה כל כך הרבה שעות גם בנוטינג היל וגם בקמדן. תכניות לחוד ומציאות לחוד.
השעה רק 19:00 ויש לנו עוד זמן, אז אנחנו מסתובבים שוב ומצטלמים עם הפסלים הרבים בכיכר לסטר, מחפשים ללא הצלחה את טביעות היד של כוכבי הקולנוע ומנסים להבין של מי פסל האיש עם המטריה עד שלבסוף אנחנו מבינים כי מדובר בג'ין קלי מהסרט Singing in the Rain (להבדיל מהפסלים האחרים, פה לא היה כתוב). בשעה 19:30 ניסינו את מזלנו בכניסה למסעדה, אך נתבקשנו בנימוס לחזור בזמן שהזמנו. מחוץ למסעדה השתרך תור של עשרות ממתינים שלא הזמינו מקום.
ניצלנו את הזמן הנותר לסיבוב בכיכר פיקדילי הסמוכה. כיכר פיקדילי (Piccadilly Circus) היא הכיכר הססגונית של העיר, היא מוארת על ידי מסכי ענק ושלטי נאון עצומים ומוקפת עם חנויות ומסעדות רבות. במרכזה נמצאת מזרקת Shaftesbury Memorial ובה דמותו של המלאך העירום. מהכיכר יוצא צפונה רחוב ריג'נט המהודר והיוקרתי.
בשעה 20:00 נכנסנו למסעדת Happy, אותה הזמנו זמן רב מראש כי היא אחת המבוקשות באזור. המסעדה נמצאת ממש בין שתי הכיכרות לסטר ופיקדילי ומציעה תפריט מגוון במחירים סבירים עם התמחות בסטייקים, המבורגרים ופסטות. בכניסה יש תור ממתינים של מעל שעה, אך אני הזמנתי מקום מראש. מיד שנכנסנו נאמר לנו בנימוס כי הישיבה מוגבלת לשעה וחצי. קצת מלחיץ, אבל מספיק.
הזמנו למנות ראשונות נאצ'וס עם גוואקאמולי נהדר וקלמרי מטוגן, שהיה פנטסטי, אך המנה הייתה קצת קטנה. לעיקריות הזמנו שלושה סטייקים מצוינים ברטבים שונים, המבורגר אימתני, פסטת סלמון ופירות ים מצוינת ומנה נהדרת של שניצלונים עם אבוקדו וצ'יפס. לקינוח הזמנו שני קינוחים, שהיו טעימים, אך די משעממים ומאכזבים.
שורה תחתונה, מסעדה נהדרת (עד הקינוחים), שירות יעיל אך לא מחויך, תפריט לכל אחד במחירים סבירים ומיקום חלומי (154 פאונד לכולנו). נתנו לה ציון 8. קישור. בשעה 21:30 לקחנו תחתית חזרה לדירה ועוד יום נהדר הסתיים. לילה טוב.
יום שני 18/4/22
את היום התחלנו בשעה 08:45 בבית הקפה Pret A Manger, שהתחבב עלינו. כשסיימנו לאכול, ידידנו Google Maps המליץ על נסיעה באוטובוס לשכונת שורדיץ' ומכיוון שהבטחתי לליאור לפחות נסיעה אחת באוטובוס קומתיים האדום המפורסם של לונדון, זו הייתה אחלה הזדמנות לקיים. עלינו על קו 205 סמוך לתחנת התחתית Edgware Rd ליד הדירה וירדנו כעבור 25 דקות בתחנת Shoreditch Fire station הסמוכה לנקודת ההתחלה של המסלול שתכננתי.
שכונת שורדיץ' (Shoreditch) היא רובע אמנות הרחוב והגרפיטי של לונדון והיא נמצא בצפון מזרח לונדון. אנחנו מתחילים את המסלול ברחוב Old וכבר בהתחלה מצד שמאל אנחנו מתחילים לראות גרפיטי יפים על הקירות. אנחנו ממשיכים ללכת וקצת אחרי שהרחוב משנה את שמו ל-Great Eastern, אנחנו פונים שמאלה לרחוב Rivington. משני הצדדים מבנים מרשימים הבנויים מלבנים בצבעי חום אדמדם וכשאנחנו חולפים על פני רחוב Garden Walk מביט עלינו מימין גרפיטי של ציפור יפה במיוחד.
אנחנו ממשיכים ללכת ברחוב Rivington, כשמידי פעם ניבט אלינו גרפיטי מעניין מימין ומשמאל עד שאנחנו מגיעים מעט לפני המנהרה שמעליה פסי הרכבת. הילדים מבחינים בגרפיטי של האותיות האנגליות ומחליטים לביים תמונה שבה כל אחד מהם מחזיק את האות הראשונה של שמו. עומר מסרב להצטרף, אך אופיר טוענת שזה לא חשוב כי היא כבר מייצגת את האות O. יצאה תמונה מקסימה. בתוך המנהרה עצמה גרפיטי ענק עם הכיתוב Scary בשחור על רקע אדום. בלילה זה כנראה מפחיד.
אנחנו מגיעים לצומת עם הרחוב הראשי Shoreditch High, משמאל מביטה עלינו כנסיית שורדיץ' ואנחנו פונים ימינה ושוב ימינה בפנייה הראשונה לרחוב Bateman's Row וכשאנחנו מגיעים שוב מתחת לפסי הרכבת יש מימין גרפיטי עם אוסף מעניין של מילים שנאספו ממהגרים בדרום אמריקה וארצות הברית ומפליטות שנמצאות בבריטניה ומשמאל ציור יפה ללא משמעות ידועה.
אנחנו פונים שמאלה לרחוב New Inn Broadway ובסופו מחכה לנו קיר שלם עצום עם גרפיטי בצבע שחור, מימין בית עם איור של צמחיה מטפסת ובראשו נסיכה המשקיפה ממעלה הבית על נסיך השוכב בתחתיתו עם הכיתוב: "האהבה שלי עמוקה ככל שאני נותן לך יותר". משמאל ספסל שעליו יושב פסל. רועי מתיישב לידו, מנסה לדובב אותו, אך נשאר ללא מענה. בהחלט צומת מעניין. אנחנו פונים שמאלה ומיד ימינה ולפנינו אחד מקירות הגרפיטי המרשימים של השכונה ברחוב King John. על הקיר נראית אישה רוקדת עם רובוט ומסביב המון ציורים פסיכדליים לא ברורים. אולי לא ברור, אבל מהמם.
בסוף הרחוב אנחנו פונים שמאלה לרחוב Holywell Ln, אך רגע לפני הפנייה אנחנו מסתכלים ימינה ורואים מגרש חניה רב קומתי עם משפט גרפיטי שונה בכל אחת משמונה קומותיו. רגע אחרי הפניה יש גרפיטי מרשים של בחור שחום עטוי כובע גרב ומשקפי שמש, שגורם לליאור לקחת מסיגל את משקפי השמש ולתת לו קונטרה בתמונה. יצא ממש יפה. בסמוך יש ספסלים מאוירים בגרפיטי.
אנחנו ממשיכים עוד קצת הלאה ברחוב ורואים מימין גרפיטי של כלוב ציפורים, חלקן בתוכו וחלקן מתעופפות בחוץ. אנחנו מגיעים לצומת ורואים כבר מולנו מימין את מתחם ה-Boxpark, מתחם חנויות קטנות והמון דוכני אוכל, הבנוי בשתי קומות, כאשר הקומה העליונה כולה משמשת לאוכל ויש בה המון פינות ישיבה ומנוחה. בקצה המערבי יש גם שירותים. קישור. קיבלנו המלצה חמה על הקינוחים של Soft serve Society, אך הגענו מוקדם מידי והחנות עדיין סגורה. קישור. ממש ממול למתחם, אנחנו פונים שמאלה לרחוב Ebor,שם נמצא גרפיטי פרסומת של אייפון 13 בצבע ירוק, שהבנות טוענות שהוא הגרפיטי היפה ביותר, כיוון שהיה זהה לחלוטין לשלט הפרסומת המקורי מעבר לכביש.
לאורך כל הרחוב גרפיטי משני הצדדים שאינו נגמר ומיד בסיומו אנחנו פונים ימינה לרחוב Redchurch. בצומת הבא אמור להיות גרפיטי מפורסם של קיפוד, אך הוא כבר לא קיים. אנחנו פונים ימינה לרחוב Chance, מימין בניין שלם צבוע בצבעי אדום צהוב עזים, מספר זוגות נעליים תלויים על חוטי החשמל, בפניה לרחוב Whitby מתחבא גרפיטי פרסומת מרשים במיוחד של אישה עם תיק של Burberry וקצת לפני סוף הרחוב מימין יש גרפיטי מרשים במיוחד בצבעי סגול ורוד הקורא למניעת בזבוזים.
ממש ממול נמצאת תחנת הרכבת העילית Shoreditch High Street ומולה נמצאת גדר מנעולים. אנחנו פונים שמאלה חזרה לרחוב Bethnal Green ובפיצול פונים ימינה לרחוב Sclater. משני הצדדים יש גרפיטי ללא הפסקה. כשאנחנו מגיעים לרחוב Cygnet משמאל, אמור להיות מימין שוק וינטג', אבל במקום יש שטח גדול ריק ואני לא מצליח להחליט אם אולי מדובר בשוק שפעיל רק בימי ראשון? אנחנו פונים שמאלה ומיד ימינה לרחוב Bacon. בצומת הבא חוצה אותנו הרחוב הראשי Brick Lane. ראשית, אנחנו פונים שמאלה והולכים כמה עשרות מטרים עד למאפיית הבייגלס הידועה Beigel Bake, המתמחה במאפים ובייגלס יהודים נהדרים. אנחנו שואלים מה מנת הדגל של המאפייה וקונים בייגל בריסקט נפלא עם חמוצים, אם כי מעט יותר מידי חרדלי, כמעט מושלם. הוספנו לו גם מאפה במילוי נקניקיה, שנקרא אצלנו "משה בתיבה" (7.4 פאונד לשניהם). קישור.
אנחנו חוזרים על עקבותינו לצומת, בה נמצא בוטיק השוקולד המפורסם Dark Sugars. החנות היפיפייה מלאה בשוקולדים ופרלינים מכל הסוגים ומכל המינים. על אחד המדפים מונחות לבנות משוקולד ובחזיתן הכיתוב: "שוקולד הוא התשובה לכל דבר". אם ככה, אז אנחנו ממלאים שקית בפרלינים שכל אחד בחר לעצמו ומתענגים על השוקולד הנהדר בחוץ (בסביבות פאונד אחד לכל פרלין, יקר מאוד). קישור.
עמוסי סוכר בוורידים אנחנו ממשיכים דרומה ברחוב Brick Lane, מציצים לגרפיטי ברחוב Chesire, אך הם אינם מעניינים במיוחד, למעט שני פילים הפוכים שלובי חדק ולאחר מכן אנחנו סוטים לרחוב Grimsby, שם כבר יש יצירות מעניינות יותר כולל גרפיטי הכולל גם הדבקה של פריטים על הציור. בין היתר מודבקים גזרי עיתון, בובות, עיגולי סמיילי וקופסאות שונות, אמנות רחוב לשמה. אנחנו ממשיכים ללכת, משני הצדדים גרפיטי ללא הפסקה עד שאנחנו מגיעים לסמטה משמאל שאין לה שם ובכניסה אליה גרפיטי מרשים של טנקים ומטוסים, שמזכירים לעומר את השירות בשריון והוא נאות להצטלם לכבוד המאורע.
בעומק הסמטה יש גרפיטי רבים נוספים ומרשימים, הרבה קשקושים ואיש אחד סגול עם סיגריה בפיו. משמאל יש גרפיטי עם לא מעט קשקושים בעברית, שגורמים לי לתהות האם מדובר באמני רחוב ישראלים או בישראלים שמקלקלים את אמנות הרחוב? מימין יש מבנה בן 4 קומות שעליו גרפיטי מהמרשימים ביותר בהם נתקלנו. בימין המבנה אשה ששערה פזור בתוך מערבולות של צבעים ובשמאל המבנה מעין פרח המטפס מעלה בצבעי שחור ולבן. בהחלט מרשים.
אנחנו חוזרים לרחוב בריק ליין וממשיכים לטייל דרומה. בצדדים גרפיטי נוספים וחנויות צבעוניות במיוחד ובפינת רחוב Buxton יש שוב גרפיטי תלת ממדיים משולבים במסכות. ברחוב Dray Walk אנחנו פונים ימינה למימוש הבטחה נוספת לליאור, ביקור בחנות תקליטים הנחשבת לאחת הטובות בעיר. לאחר רכש של תקליטים נוספים אנחנו ממשיכים בסמטה, מגיעים למתחם אוכל קטן בפינה, פונים שמאלה, חוזים בגרפיטי פרסומת מרשים של גוצ'י, נכנסים לביקור בחנות וינטג' מאכזבת ופונים שוב שמאלה אל רחוב Hanbury.
אנחנו חוצים את בריק ליין ובהמשך הרחוב משמאל נמצא אחד הגרפיטי המפורסמים בשכונה, העגור. על אותו קיר משמאל יש איש שוכב על הראש וקצת לפניו על קיר נמוך יותר יש גרפיטי של נערה מתולתלת הנשענת על גולגולת מזהב. הכל ביחד מצטרף לתמונה אחת מרהיבה בלתי נשכחת. ממול יש גרפיטי שחור לבן על שער נגלל של חנות הכולל פרצוף גדול עם שפם שתיבת הדואר של העסק נמצאת בפה של הציור.
אנחנו חוזרים על עקבותינו ברחוב Hanbury מערבה לכיוון השוק. בדרך אנחנו חולפים לצד מבנה מרשים מאוד עם לבנים משולבות בצבעי אדום צהבהב, חלונות עם מסגרת צהובה ודלתות ותריסי עץ וורודים. על הרקע הזה מצטלמת אישה יפה ממוצא אסייתי ואני מנצל את ההזדמנות לצלם תמונה מרשימה של שניהם. בסוף הרחוב, ממש מולנו, נמצא אחד משווקי האוכל הטובים בעיר ואנחנו בדרכנו לשם. בסך הכל נמשך סיור הגרפיטי העצמאי שעשינו כמעט 3 שעות ונתנו לביקור בשכונה ציון 8. אני חושב שהיא שווה יותר, אבל יש כאלו ששבעים מהגרפיטי מהר יותר מאחרים. כשרואים עכשיו את התמונות זה שווה ציון 10.
שוק ספיטלפילדס הישן (Old Spitalfields Market) הוא אחד מהשווקים הטובים והוותיקים של לונדון ופעיל כבר למעלה מ-350 שנה. השוק מתמחה באופנה, אביזרים, תכשיטים ומלאכת יד, אך הוא גם שוק אוכל נהדר עם דגש חזק מאוד על המטבחים האסייתיים. בשוק יש מעל 50 דוכני סחורה ו-39 דוכני אוכל ובימי חמישי יש בו גם שוק פשפשים. בכניסה לשוק בפינה הדרום מערבית (בצד ההפוך לזה שנכנסנו בו) נמצא פסל העז על ארגזים הנקרא I Goat Statue והוא סימלו של השוק. קישור.
אנחנו יוצאים כהרגלנו לסיור טעימות משפחתי. על פי בקשת אופיר התחלנו במארז של שני באנים מדהימים, האחד עם קריספי צ'יקן והשני עם פטריית פורטובלו, שהוגשו עם גיוזות וסלט קטן (10 פאונד למארז), קפצנו באמצע לביקור בחנות של Flying Tiger, שאנחנו מאוד אוהבים שנמצאת במרכז השוק, קנינו חולצה ותיק בדוכנים, המשכנו לאכול רול גדול מאוד של סושי, שרועי רצה, שהגיע עם נגיסי עוף (10 פאונד), המשכנו על פי בקשת סיגל לדוכן ההודי וקנינו באטר צ'יקן נפלא וסמוסות, נפלאות פחות (17.5 פאונד להכל) וסיימנו על פי בקשת עומר בדוכן הדמפלינגס, שם קנינו שישייה במילוי בשר לבן (9.5 פאונד) ואחרי שעומר נתן את הביס הראשון, הבנו שיש בתוך הכיסון גם מרק.
כעת הגיע שלב הקינוחים ואנחנו הולכים על פי המלצה שקראתי לחנות Humble Crumble, שם בוחרים פרי, מעליו סוג של קרמבל ולבסוף בוחרים תוספת מעל (6.5 פאונד לגודל הרגיל). אנחנו לקחנו קרמבל תפוחים, תותים ורובארב עם קרמבל חמאה קלאסי ומעל רוטב שוקולד מריר חם. עומר ואני עפנו על זה, סיגל פחות. מימין לחנות יש מתקן למילוי בקבוקי מים. בזמן הזה אופיר איתרה בסמוך חנות של Poke ומיד עטה על המציאה והתיישבה עם ליאור לאכול אחד (8.95 פאונד). רגע לפני שעזבנו סיגל נזכרה שכשנכנסנו הבטחנו לה לחזור ולקנות קינוח טירמיסו שנראה טוב, אז חזרנו ורכשנו אחד (5.95 פאונד).
בילינו בשוק כמעט שעתיים ונתנו לו ציון 10 מושלם. שוק נהדר, מגוון, נקי, מסודר ועם המון מקומות ישיבה, שזה כבר חידוש מרענן לעומת השווקים בהם היינו ביומיים הראשונים. עדיין היה לנו זמן עד להגעת ההסעה שהזמנו לאולפני הארי פוטר וניצלנו אותו לביקור קצר במתחם Eataly הסמוך. אני ישבתי לי בבר ונהניתי מכוס יין בזמן שסיגל והילדים סקרו את חומרי הגלם השונים מאיטליה, את הפסטות הצבעוניות ואת המתוקים השונים. קישור. כשסיימנו ירדנו למטה ופגשנו את הנהג של מיכאל, איתו קבענו בשעה 15:00 לנסוע לאולפנים בעיר ווטפורד, מרחק שעה נסיעה מלונדון.
קניתי כרטיסים לשעה 17:00, אבל העדפתי לא לקחת סיכון ולהגיע מוקדם, מה עוד שמבקשים להגיע כחצי שעה לפני. הדרך בת ה-32 ק"מ ארכה כצפוי שעה (בעיקר בגלל התנועה בלונדון) וכשהגענו ביקשנו בנימוס להיכנס לפני הזמן ונענינו בשמחה. מיד הודענו לנהג שאנחנו מבקשים להקדים את שעת האיסוף בהתאם ל-19:30 וגם הפעם נענינו בחיוב. על פי מחקר קטן שעשיתי, הבנתי שהביקור במקום יארך 3.5-4 שעות. סטודיו הארי פוטר (Harry Potter Studio Tour) הוא אתר הצילומים המקורי והמושקע של סרטי הארי פוטר. בכניסה ניתן להפקיד את התיקים וזה יותר נוח להסתובב חופשי. באולם הראשון מוצג החדר הקטנטן של הארי פוטר מתחת לגרם המדרגות ברחוב Privet וכן תצוגה של כל הפוסטרים מהסרטים השונים.
לאחר מכן עברנו לחדר בו הקרינו לנו סרט הסבר על המקום ועל כללי ההתנהגות בו. משם יצאנו לאולם קולנוע קטן בו צפינו בסרט מאחרי הקלעים של סרטי הארי פוטר השונים. בסיום הסרט נפתח שער גדול ומצאנו את עצמנו בחדר האוכל הגדול של בית הספר הוגוורטס.
באולם הבא למדנו על ההפקה והמעצבים וראינו סטים של תלבושות מרהיבות וסרטים שהדגימו את האיפור של השחקנים וסידור השיער. מיד אחריו היה המועדון של תלמידי בית הספר, המשרד של דמבלדור וכיתת השיקויים. מיד לאחר מכן חזינו בסרטים שמסבירים איך בוצעו כל הפעלולים, כולל הרכיבה על מטאטא במשחק הקווידיץ ואפשר היה בתשלום נוסף להצטלם עם מסך ירוק ולקבל סרט שבו אתם משחקים את המשחק. בתצוגה אפשר היה לראות את הכיסא עליו רכבו כביכול במשחק, את האופנוע עם הסירה ואת הרכב הכחול נחבט על ידי גזע העץ.
באולם הבא אפשר היה לראות איך העיפו בבת אחת מאות מכתבים ברחוב privet, את השולחן עם הנחש, את חדר האוכל של משפחת וויזלי ונערכה הדגמה לילדים על השימוש בגלימת ההיעלמות וכיצד עושים תנועות נכונות עם מקל הקסמים. משם עברנו ליער האפל וראינו עכבישי ענק שגלשו לעברנו מהתקרה וכשיצאנו ממנו, מצאנו את עצמנו בתחנת הרכבת ברציף 9 ושלושת רבעי. רועי וליאור הצטלמו עם העגלה בתוך הקיר ולאחר מכן עלינו לביקור ברכבת הוגוורטס אקספרס.
כעת הגענו לבית הקפה, שנמצא פחות או יותר בדיוק באמצע הדרך. בחוץ יש דגם של האוטובוס קומתיים הכחול, דגם של הבית ברחוב Privet ואפשרות להצטלם באוטו הכחול או באופנוע עם הסירה.
באולם הבא ניתן ללמוד על היצורים המוזרים והצמחים ומיד לאחריו נמצאת גלריית הגובלינים ובנק גרינגוטס, שהוא אחד הסטים המרשימים ביותר.
אנחנו חולפים על פניו ומתבוננים בגובלינים ונראה כאילו הסרט ממש חי לפנינו. בחדר הבא נמצא חדר הכספות ולאחריו אנחנו מגיעים לסט המרשים של הבנק השבור כולל הדמיה של הדרקון והאש שהובילו למצבו. מיד לאחריו נמצאת סמטת דיאגון המרשימה במיוחד שמספקת לנו תפאורה ללא מעט תמונות עם ובלי הילדים.
בחדר הבא ניתן ללמוד על איך שרטטו את הדגמים השונים לפני בנייתם ומיד לאחריו מסתיים המסע בדגם מרהיב של בית הספר הוגוורטס מואר בצבעים המעצימים את החוויה כשמידי פעם מוקרנים זיקוקים על חזיתו. אנחנו מצלמים תמונה משפחתית למזכרת ומסיימים בחנות המזכרות העצומה, המתחילה בחדר השרביטים ומסתיימת עם כל מזכרת שאתם יכולים להעלות על דעתכם. אנשים קונים מכל הבא ליד ועשרות קונים ממתינים בתור לקופה, אנחנו מוותרים ובהמשך נצטער על זה.
סיימנו את הביקור במקום לאחר שלוש שעות בדיוק, פחות מהתחזית, למרות שהתעמקנו מאוד ולא וויתרנו על אף תצוגה. אין ספק שהביקור במקום הוא כנראה גולת הכותרת של הטיול כולו ונתנו לו ציון 10 כמובן. התענוג אינו זול בכלל, אך שווה כל פאונד (49.95 פאונד למבוגר, 39.95 פאונד לילד). קישור. אספנו את התיקים משמירת החפצים, הנהג הגיע בדיוק בשעה 19:30 ויצאנו חזרה לכיוון לונדון, אליה הגענו די מהר, בשעה 20:15. ההסעה עלתה לנו 90 פאונד לכל כיוון והייתה מאוד נוחה מכיוון שכך אפשר לקבוע את נקודת האיסוף ואת נקודת ההורדה. אם היינו נוסעים בתחבורה ציבורית, היינו מוגבלים ומשלמים כ-75 פאונד לכל המשפחה לכל כיוון, כך שההסעה הייתה עסקה נוחה מצוינת.
ביקשנו מהנהג שיוריד אותנו ב-Marble Arch כי רצינו ללכת לאכול במסעדה האיטלקית Olivelli, לא רחוק משם. הזמנו קלמארי מטוגן למנה ראשונה, מגוון פסטות, פיצה, קלצונה ושניצל עגל. עומר הכתיר את הקרבונרה שלו כטובה ביותר שאכל, פסטת פירות ים הייתה חריפה מידי, הפיצה טובה מאוד, הקלצונה מצוינת וליאור פחות אהבה את הפסטה הפשוטה שלה (126 פאונד לכולנו). קישור. בדרך חזרה מהמסעדה עצרנו לקנות קרפ נוטלה לבנות וחזרנו בתחתית לדירה, אליה הגענו אחרי השעה 22:00.
יום שלישי 19/4/22
היום זה יום הקניות של הטיול. אנחנו יוצאים מהדירה לקראת השעה 09:00 ונוסעים בתחתית לתחנת Oxford Circus במרכז רחוב אוקספורד. משם הליכה קצרה ואנחנו מגיעים לבית הקפה EL&N ברחוב הססגוני Carnaby. זוהי רשת של בתי קפה אינסטגרמים במיוחד, הסניף צבוע בוורוד בוהק ורק בסניף הזה ספציפית נמכר קינוח מדהים, שנקרא Smores Waffle ואנחנו מגיעים במיוחד בשבילו. על שיפוד מושחלים סמורס, מרשמלו, נוטלה ולוטוס. מושלם. בנוסף יש בבית הקפה מגוון עוגות ושתיה פוטוגנית במיוחד (35 פאונד לכולנו). הסניף שלהם ברחוב Wardour בסוהו אף גדול ופוטוגני יותר. קישור.
בשעה 10:00 בדיוק אנחנו מתייצבים חזרה ברחוב אוקספורד לתחילת מסע הקניות. הילדים באטרף של קניות ואנחנו עוברים בין סניפי הענק של הרשתות המעניינות אותם. בדרך עצרנו בחנות העוגיות Ben's Cookies וקנינו שתי עוגיות נפלאות (5.7 פאונד לשתי עוגיות). אז עדיין חשבנו שהן הטובות ביותר, בהמשך נבין שלא. קישור.
בחנות Uniqlo אנחנו נתקלים לראשונה בקופה לשירות עצמי, שכשמניחים עליה את סל הקניות, היא מזהה לבד את התכולה ומציגה מיידית את החשבון, חווית רכישה מדהימה! בשעה 13:45 אנחנו מגיעים לקצה המערבי של הרחוב וכבר לא מסוגלים לסחוב את כל שקיות הענק העמוסות לעייפה, אז אני לוקח איתי את עומר ואנחנו קופצים לדירה באוטובוס עם כל הקניות וחוזרים לאחר פחות מחצי שעה כשאנחנו מוכנים להמשך.
כשאנחנו חוזרים, שאר בני המשפחה בדיוק יוצאים מחנות הכלבו הגדולה מרקס & ספנסר, שם קנו פוקי לאופיר במתחם האוכל (6 פאונד). בהמשך אנחנו קונים לילדים ממתק שרצו שנקרא Pop Tart ודי מהר אנחנו מוצאים את עצמנו שוב בכיכר אוקספורד, היכן שהתחלנו את היום, פונים לרחוב ריג'נט היוקרתי. השעה 15:00, הילדים כבר מתחילים להתלונן על רעב ואנחנו מחליטים לעצור בסניף של רשת ההמבורגרים האמריקאית המצוינת Five Guys, אותה סיגל, עומר ואני מכירים מארה"ב (48 פאונד לכולנו). הם ידועים בכך שהם נותנים לבחור מבין 15 תוספות חינמיות להמבורגר, כמות צ'יפס נדיבה ומילק שייקים מצוינים. קישור. ארוחת הערב היום מוקדמת, בשעה 18:00, ואנחנו מקווים לפתח שוב תיאבון עד אז.
משם אנחנו ממשיכים לרחוב Carnaby, אחד הרחובות הססגוניים והתוססים של הסוהו, המקביל לרחוב ריג'נט. קישור. ברחוב יש חנויות בוטיק מיוחדות וחנויות קטנות יותר של הרשתות הגדולות. בין לבין לא מעט בתי קפה ומסעדות. אנחנו קונים עוד קצת בגדים לילדים ונכנסים לחנות של המותג Brandy Melville, שליאור כל כך אוהבת. החנות מיועדת לנערות, מעוצבת נורא יפה וכל הבגדים שלהם במידה אחת.
אחרי שאנחנו ממצים את רחוב קרנבי אנחנו פונים ימינה חזרה לרחוב ריג'נט, מוותרים על כניסה לחנות הצעצועים המדהימה Hamleys (כי הילדים עברו את הגיל), מבקרים בחנות של ליוייס, מבינים שהמחירים פה הם ממש לא בסקלה של המחירים בניו יורק ולבסוף מגיעים לחנות של הוליסטר, שם אנחנו קונים בגדים ולא מעט בשמים של המותג, שאנחנו כל כך אוהבים. אנחנו כבר לקראת סוף הרחוב, קצת לפני כיכר פיקדילי ואנחנו מחליטים שנשאר לנו זמן עד המסעדה לביקור קצר בסוהו.
אנחנו חוצים את הכביש ונכנסים לסוהו דרך רחוב Air עד שאנחנו מגיעים אל כיכר הזהב (Golden Square). במרכז הכיכר גינת צבעונים מרשימה ופסל של המלך ג'ורג' השני, ששלט בממלכה במאה ה-18.
מכיכר הזהב אנחנו יוצאים לכיוון כיכר סוהו. משני הצדדים מבנים בסגנונות בנייה שונים מאוד אחד מהשני, מה שמוסיף עניין לשכונה. בדרך נמצא הפטיסרי Cutter & Squidge, המתמחה בעוגיות עם מילוי, מעין קוקילידה מתוקות במיוחד. יש להם גם מיני קאפקייקס, בראוניז וטראפלס נהדרים בכדורים, אבל אנחנו מלאים ומוותרים. קישור. אנחנו פונים שם שמאלה ומיד ימינה ושוב שמאלה אל רחוב Berwick. משמאל אמור להיות שוק רחוב, יש אכן שלטים של שוק רחוב, אבל אין שוק רחוב... אנחנו ממשיכים בדרכנו, חולפים ברחוב Dean, אחד הרחובות התוססים של הרובע וממנו פונים ימינה עד שמגיעים אל גני כיכר סוהו (Soho Square Gardens). הגינה מאוד מרשימה ובמרכזה פסל מתכת צבעוני במיוחד, הנראה כאילו מסמל את צבעי הגאווה, בית עקום המזכיר את הבית של עמי ותמי ופסל של המלך צ'רלס השני, שמלך במאה ה-17.
השעה כבר 17:15 ואנחנו ממהרים לתחנת התחתית הסמוכה Tottenham Court Road, הנמצאת ברחוב אוקספורד, עולים על התחתית לתחנת High Street Kensington וממנה בהליכה נעימה למסעדה. בטיול המשפחתי האחרון לאוסטריה לקחנו את הילדים לאכול במסעדה עם כוכב מישלן אחד, זו הייתה חוויה מאוד מיוחדת ולכן גם בטיול הזה חיפשנו מסעדת כוכב אחד בה נוכל לאכול כולנו במחיר שפוי.
מסעדת Kitchen W8 בעלת כוכב מישלן אחד מציעה עד שעה 18:30 ארוחת 3 מנות במחיר פנטסטי של 29.5 פאונד, אחלה עסקה למשפחות ואחת הארוחות מישלן הזולות בעיר (ואולי בעולם). קישור.
לפתיחה קיבלנו חומוס עם שמן שום ירוק וקרקרים של אורז. פתיח מרענן נהדר. לצידו הוגש לחם ממכר. למנה ראשונה הוגש סלט של חמור ים (סוג של דג) מעושן, שמן כרשה פראית, תפוח אדמה, מלפפון חמוץ ושמיר. מנה יוצאת דופן מצוינת. למנה עיקרית הוגש חזה עוף ורגל עוף ממולאת מוס עוף עם קרם תפוח אדמה וירקות. הרגשתי שהמסעדה הוציאה מהעוף טעמים שהוא לא חשב שיש לו... לקינוח הוגש פנה קוטה עם מנגו ופסיפלורה ובצד שתי סופגניות וניל מיני. קינוח טעים, אם כי פשוט מאוד.
בשורה התחתונה, אוכל מצוין עם קינוח מוצלח פחות, שירות נהדר ותמורה לכסף גבוהה במיוחד (211.5 פאונד לכולנו). נתנו לה ציון 8. יצאנו מהמסעדה בשעה 19:45 והחלטנו לחזור לסוהו להשלים את הסיור שהפסקנו שם קודם באמצע. הפעם ירדנו בתחנת Oxford Circus, טיילנו מעט באוקספורד מזרחה ונכנסנו לסוהו דרך רחוב Berwick. בפינת הרחוב D'Arblay נמצאת מסעדת ההמבורגרים המצוינת Tommi's Burger Joint, אך אנחנו פונים שם שמאלה ומיד מגיעים אל חנות העוגיות Creme. קנינו עוגיית שוקולד מריר כפול ועוגיית שוקולד חלב (8 פאונד לשתי עוגיות) והתענגנו עליהן. קישור. כולם פסקו שאלו העוגיות הכי טובות שאכלו מעולם. אנחנו עוד נחזור לשם...
מתוק לנו מאוד בפה ואנחנו פונים מהחנות שמאלה ומיד ימינה לרחוב Wardour. אנחנו פונים שמאלה בסמטת St Anne's Ct, מימין נמצא Kova Patisserie, פטיסרי יפני צרפתי המתמחה בטורטים עם שכבות קרפ דק במיוחד במגוון טעמים. אנחנו חולפים על פניו מבלי להרגיש, אך אם תהיו שם, אל תפספסו את עוגת התה הירוק, עוגת הדגל של המקום. קישור. אנחנו פונים ימינה ברחוב Dean, אחד הרחובות התוססים ברובע, כל המסעדות והברים מלאים עד אפס מקום ואנחנו שמחים שכבר אכלנו. כשאנחנו מגיעים לפינת רחוב Old Compton, ניצב מולנו הפטיסרי הנפלא Maitre Choux, המתמחה באקלרים ופחזניות. כל אחד בוחר לעצמו טעם אחר ואנחנו יוצאים עם ארבעה אקלרים בטעם קלמנטינה ופקאן מעולה, אקלר שוקולד חלב ואגסים ואקלר קפה מצוינים ואקלר שוקולד מריר שהיה פחות בולט. רועי בוחר דווקא בפחזנית עם קרם פיסטוק מתוקה במיוחד (כל אקלר עלה 5.8 פאונד). קישור.
אנחנו ממשיכים לטייל ברחוב התוסס לכיוון כיכר לסטר, ממנה רצינו לקחת את התחתית אל הדירה. בדרך אנחנו עוברים ברחוב Charing Cross וליאור מזכירה לנו בפרצוף עצוב במיוחד שבסוף לא קנינו לה סווטשרט של הארי פוטר בגלל התור הארוך שהיה באולפנים (אפילו שבכלל לא הייתה המידה). בעודה מדברת קפצו סיגל ורועי יחדיו והצביעו לעבר חנות ענקית של מוצרי הארי פוטר וכולם נכנסו פנימה בצהלה. לחנות קוראים House of Spells London ונמכרים בה מוצרי המותג במחירים נמוכים מעט מאלו שבאולפנים. קנינו לה סווטשרט של בית גריפינדור ולבנים קנינו כובעי גרב וכולם יצאו מלאי חיוכים. עוד חוב נסגר. קישור. משם לקחנו תחתית לדירה והגענו תשושים בשעה 21:45.
יום רביעי 20/4/22
היום יצאנו מהדירה ברגל לאכול ארוחת בוקר בבית קפה מומלץ בשם Boxcar Baker & Deli. זהו בית קפה נורדי עם מנות בוקר ומאפים נהדרים. מזמינים בקופה, משלמים ומלצרים מביאים את האוכל לשולחנות. אנחנו מזמינים שני בריוש מדופדף (מעין רול קרואסון) במילוי סלט ביצים ועוד שניים במילוי סלמון, מאפה בייקון וגבינה, עוגה ושתייה חמה ומתענגים על המנות המיוחדות (57 פאונד לכולנו). קישור.
בשעה 09:15 יצאנו מבית הקפה בדרכנו לתחנת התחתית Marylebone וממנה לתחנת Charing Cross. מיד ביציאה מהתחנה נגלית לעינינו כיכר טרפלגר (Trafalgar Square), אחת הכיכרות המרכזיות של לונדון. בליבה יש עמוד גבוה ועליו פסלו של לורד נלסון, שניצח את נפוליאון בקרב הימי המפורסם טרפלגר בשנת 1805. סביב העמוד יש ארבעה פסלי אריות ולצידו שתי מזרקות יפות. בגב הכיכר ניצבת הגלריה הלאומית (The National Gallery) ובסמוך למזרקה המערבית יש מונומנט, עליו מונחים מעין קצפת ודובדבן, הנראה כמו גביע גלידה. בצד המזרחי של הכיכר ניצב פסלו של המייג'ור גנרל Henry Havelock ובצד המערבי פסלו של הגנרל Charles James Napier. עד כה לא הצלחתי להבין מה זיכה את השניים בפסל בכיכר הכל כך חשובה.
אנחנו תוהים להיכן נעלמו היונים המפורסמות של הכיכר וממשיכים לצעוד מערבה ברחוב Pall Mall. מימיננו אנחנו רואים את אנדרטת הזיכרון לחללים הבריטים במלחמת קרים. מסתבר שקרים הייתה מוקד למלחמות של הרוסים כבר במאה ה-19. משמאל ניצב פסלו של המלך אדוארד ה-7 רכוב על סוסו. ברחוב Marlborough אנחנו פונים שמאלה ומגיעים למגרש המסדרים Friary Court בארמון סנט ג'יימס, שנבנה במאה ה-16 על ידי המלך הנרי ה-8 וכיום מתגוררת בו הנסיכה אן, אחותו של יורש העצר צ'רלס, אך אנחנו לא פוגשים בה... הסיבה שאנחנו מגיעים למקום היא כי בחצר המסדרים מתחיל טקס החלפת המשמר של ארמון בקינגהאם (The Change Guards Buckingham Palace). קישור.
המסדר מתחיל בשעה 10:25 ואנחנו מתייצבים כבר בשעה 10:00, תופסים מקום מעולה על הגדר הנמוכה, עד שמגיעים שוטרים גסי רוח על סוסים ומורים לכל הקהל לפנות את המדרכה ולעבור למדרכה מעבר לכביש. בצד השני כבר ניצבות לא מעט קבוצות של טיולים מאורגנים, שהמדריכים שלהם מכירים היטב את הפרוצדורה ולכן תופסים מקום טוב שם. אנחנו מתמזגים בתוכם והטקס מתחיל. מפקד המשמר סוקר את החיילים (מעניין האם הוא בודק גילוח ומים במימיות...) ובשעה 10:43 בדיוק עוזבים את המקום חיילי התזמורת ומיד לאחריהם השומרים עצמם עם נשקם על הכתף. הם פונים ימינה אל הרחוב המלכותי The Mall ואנחנו רצים אחריהם, אופיר ורועי במדרכה הצפונית והשאר בדרומית, מצלמים תוך כדי ריצה כמו צלמי פפראצי מיומנים.
בדיוק כאשר השומרים נכנסים אל תוך חצר הארמון, מגיח ממול משמר פרשי הסוסים. השומרים עטויי טוניקות אדומות, קסדות כסופות וחרבם בידם ואנחנו לא מפסיקים לצלם את המראה היפיפה המיוחד.
ארמון בקינגהאם (Buckingham Palace) משמש כארמון המגורים ומשרדה של המלכה. קישור. אין אפשרות להיכנס לביקור בארמון והסיבה להגיע אליו היא על מנת לחזות בטקס החלפת המשמר המתקיים בחצר הארמון בימים א',ב',ד',ו' בשעה 11:00 (ביוני ויולי כל יום). מומלץ להגיע מוקדם יותר על מנת לתפוס מקום טוב או לנהוג בחוכמה ולפגוש את השומרים מוקדם יותר בארמון סנט ג'יימס.
נפגשנו חזרה יחד בכניסה לפארק סנט ג'יימס, מרוצים מהחוויה ונתנו לטקס ציון 10.
פארק סנט ג'יימס (St James's Park) מתחיל בארמון בקינגהאם במערב ומשתרע מזרחה עד מגרש המסדרים והטקסים הרשמי של המלכה ואזור דאונינג 10. זהו הפארק היפה ביותר בעיר, במרכזו אגם גדול עם ערוגות מעוצבות, ברבורים, ברווזים, סנאים וציפורים יפייפיות. הדרך המלכותית (The Mall), הצבועה אדום, תוחמת אותו מצפון. בפינה הצפון מזרחית יש שירותים. בחודש אפריל אין הרבה סנאים, אבל אנחנו מצליחים לאתר כמה, לצלם אחד וגם ברווז פוטוגני במיוחד שמשתף פעולה עם המצלמה. קישור.
אנחנו ממשיכים לטייל מזרחה. באגם עשרות ברווזים משייטים להנאתם בשמש המלטפת. אחריו, מבעד לעצים, מציץ אלינו ממרחק הגלגל הענק, לפנינו על השביל אישה מאכילה ציפורים ירוקות יפות במיוחד והן נעמדות על ראשה ובכף ידה, סנאי חותך אותנו במהירות רבה ובקצה המזרחי ערוגת פרחים יפה במיוחד.
בסופו של הפארק ניצב מגרש המסדרים והטקסים הרשמי של המלכה. טקס חילופי פרשי הסוסים (Horse Guards Parade) מתקיים מידי יום בשעה 11:00 ובימי ראשון בשעה 10:00 החל מהכתרתו של המלך צ'ארלס השני בשנת 1660 ונמשך חצי שעה. אנחנו מגיעים בשעה 11:05 וחוזים בפרשים ישובים על סוסים שחורים עם קסדות כסופות ועיטורי זהב וחרבות שלופות. גדוד אחד עם טוניקות אדומות ומולו גדוד שני עם טוניקות שחורות. המשמר גדול יותר כשהמלכה נמצאת בארמון בקינגהאם וקטן יותר כשהיא איננה.
אחרי כמה דקות שאנחנו רואים שלא קורה כלום, אנחנו שואלים את אחד השוטרים מה אמור לקרות והוא ממליץ לנו לעזוב לחזית המבנה, ברחוב Whitehall, שם יתקיים טקס ההחלפה בשעה 11:15. ואכן, בדיוק בזמן מגיע שומר עב כרס מלווה בשני סוסים, המחליפים את הסוסים הנמצאים בעמדת השמירה ואנחנו ממהרים לצלם איתם לא מעט תמונות. בסופו של דבר זה היה טקס מאכזב ולא הייתה סיבה לרוץ ולהגיע אליו והיה עדיף לטייל בפארק סנט ג'יימס יותר בניחותא. נתנו לטקס הזה ציון 6. קישור.
מהסוסים פנינו ימינה, משמאלנו ניצבה האנדרטה לנשות מלחמת העולם השנייה (The Women of World War II), המוקירה את עבודתן הקשה של הנשים, שהחליפו בעבודתם את הגברים שלחמו במלחמה ובכך אפשרו את המשך תפקודה של כלכלת המדינה. מיד מימיננו נמצא רחוב דאונינג (Downing). בית מספר 10 הוא מעונו התלת קומתי ומשרדו המפורסם של ראש ממשלת בריטניה מאז 1684 והרחוב סגור לתנועה ומאובטח בהתאם. קישור.
אנחנו ממשיכים הלאה ופונים ימינה ליעד הבא, חדרי המלחמה ומוזיאון צ'רצ'יל (Churchill War Rooms), אליו רכשתי כרטיסים מראש. בכניסה למקום קיבלנו מדריך קולי בעברית, שמסייע מאוד בהבנת המקום. הביקור בבונקרים התת קרקעיים מאפשר לחוות בצורה מאוד מוחשית את הדרך בה ניהלה ההנהגה הבריטית את מלחמתה בנאצים במלחמת העולם השנייה. בביקור במקום חולפים דרך חדר הישיבות עם כסא העץ של צ'רצ'יל, החדר של מזכירו האישי והמרכזייה.
בשלב זה מגיעים למוזיאון צ'רצ'יל, המספר את סיפור חייו של המנהיג האהוב דרך חמש תקופות שונות. המוזיאון בנוי בצורה מעט מבולגנת והוא כל כך עשיר בחומרים, שקצת הולכים בו לאיבוד. אחריו מסיירים בחדרי הבלשים, בחדריהם של הבכירים, בחדרה של הגברת צ'רצ'יל ובחדר האוכל הסמוך אליו, בחדר ישיבות נוסף, במטבח, חולפים דרך בית קפה בו אפשר לנוח וממשיכים אל חדר הכתבניות, חדרו של גנרל איזמי, חדר המפות העמוס רישומים אסטרטגיים, חדר השינה של צ'רצ'יל ויוצאים דרך חנות המזכרות. המדריך הקולי בעברית כלל הסברים ארוכים מידי, שקצת פגמו לנו בחווית הביקור ולכן נתנו רק ציון 8. הביקור במקום ארך מעל שעה ורבע והכניסה אליו עולה 25 פאונד. קישור.
במהלך הביקור אופיר קראה בוויקיפדיה על צ'רצ'יל וציטטה שני משפטים שלו שמאוד שעשעו אותנו ושופכים קצת אור על אופיו של המנהיג. " יש שני דברים שאני שונא", הוא אמר. "בירות חמות ונשים קרות". הוא לא סימפט במיוחד את שכניו מעבר לתעלת לה מאנש ואמר עליהם: "אלוהים ברא את צרפת יפיפייה ובשביל לאזן, ברא את הצרפתים"... בשעה 13:00 יצאנו מהמקום.
לא רחוק משם נמצאת כנסיית ווסטמינסטר (Westminster Abbey), הכנסייה המלכותית, בה מכתירים את המלכים מאז שנת 1066, בה נערך טקס האשכבה של דיאנה ובה התחתנו וויליאם וקייט. הכניסה לכנסייה היפיפייה עולה 24 פאונד למבוגר ו-10 פאונד לילד בגיל 6-17. אנחנו רואים את התור בכניסה אליה, נבהלים ומשאירים את הביקור בה לפעם הבאה. קישור.
אנחנו מסיטים את ראשינו שמאלה ורואים את בתי הפרלמנט (House of Parliament) במלוא הדרם. הם נקראים גם ארמון ווסטמינסטר. הפרלמנט מורכב מבית הנבחרים ובית הלורדים ואפשר לצפות בדיונים בו המתקיימים בימי שני עד חמישי. לנו זה היה קצת מורכב להתאים את עצמנו לשעות הדיונים, אבל מי שמתעניין, יכול לבדוק את שעות הדיונים באתר האינטרנט של הפרלמנט. קישור. הכניסה חופשית, אך בדיקות הביטחון מעיקות. בצפון המתחם נמצא שעון הביג בן (Big Ben) המפורסם, המצלצל כל שעה עגולה. זו הפעם הראשונה שאנחנו נמצאים בעיר והביג בן אינו עטוף בפיגומים בשל שיפוצים שנסתיימו לא מזמן וזה מאפשר סוף סוף לראות אותו במלוא יופיו. מול בתי הפרלמנט נמצאת כיכר הפרלמנט ובה הרבה פסלים, כולל פסל של ווינסטון צ'רצ'יל. מאחוריו יש גדר בטון נמוכה שמאפשרת זווית צילום מצוינת של הביג בן. מצידה השני של הכיכר נמצא בית המשפט העליון של אנגליה ולפניו פסל של אברהם לינקולן.
השעה 13:15 והמסעדה מוזמנת לשעה 14:15, אז ניצלנו את הזמן לטיול בגדה הדרומית של התמזה דרך הגלגל הענק. עקפנו את הביג בן משמאל וחצינו את הנהר על גשר ווסטמינסטר. במרכז הגשר כשמביטים שמאלה רואים את הגלגל הענק המרשים ואם מביטים ימינה רואים את בתי הפרלמנט והביג בן מאחור. בסיום הגשר פנינו שמאלה וחלפנו על פני לא מעט אטרקציות תיירותיות כמו האקווריום, הרפתקאות שרק והצינוק של לונדון (ראו הרחבה בסוף הבלוג). אחריהם נמצא הגלגל הענק (London Eye), שהוא גלגל הענק התיירותי הראשון בעולם, הוא מספק תצפית על כל העיר והוא פופולרי במיוחד. הנסיעה בגלגל אורכת חצי שעה שמהר מאוד הופכת למשעממת, התורים ארוכים במיוחד ואנחנו מחליטים פה אחד לא לעלות, הספיקה לנו התצפית ביום הראשון. יש כרטיסים משולבים לכל האטרקציות הסמוכות יחד עם מוזיאון מאדאם טוסו. כדאי לרכוש כרטיסים מראש (33.5 פאונד בקופה, 27 פאונד באינטרנט) על מנת לחסוך את התור הגדול. קישור.
משם המשכנו עוד הלאה וחצינו את הנהר חזרה לגדה הצפונית על גשר ווטרלו (Waterloo), שדי סמוך אליו נמצאת המסעדה, אליה הגענו כמה דקות לפני הזמן. ביף וולינגטון (Beef Wellington) היא מנת הדגל של השף המפורסם גורדון רמזי וזו הזדמנות מעולה לנסות אותה. מסעדת The Savoy Grill שלו נמצאת בקובנט גרדן ומציעה תפריט 2/3 מנות במחיר 39/45 פאונד בהתאמה. אם מזמינים את הביף וולינגטון נדרשת תוספת לא קטנה בסך 20 פאונד ותוספות למנה העיקרית עולות 7.5 פאונד. המסעדה נמצאת במלון Savoy, היא מהודרת במיוחד והשירות מוקפד בהתאם (416 פאונד לכולנו). קישור.
מיד לאחר ההזמנה הוגש לחם חם עם חמאה מומלחת. הזמנו לראשונות ארבע מנות טרטר בקר עם חלמון, מנה פנטסטית, שהלחם החם העיף אותה יותר ושתי מנות סלמון בלימון ואמולסיה של ווסאבי, גם היא מנה מצוינת.
לעיקריות הזמנו ארבע מנות דגל של ביף וולינגטון עם ברוקולי, פירה ורוטב יין אדום, מנה מצוינת שמצדיקה את השם שיצא לה. מדהים איך מכינים פילה בקר ברמת עשייה כל כך מדויקת בתוך מעטה של בצק. מנת קוד צלוי עם שומר ויין לבן הייתה פחות מוצלחת ומנת בטן חזיר עם תפוח וחרדל, כמעט גנבה את ההצגה לביף וולינגטון והייתה פנטסטית.
לקינוח הזמנו שלוש מנות טארט בננה וקרמל מלוח עם שוקולד חלב וסורבה בננה, קינוח טעים מאוד ועם טעמי בננה עזים. בשורה התחתונה, אוכל מצוין, שירות נהדר, מחיר שנע בין זול (ללא הביף וולינגטון) ליותר יקר (עם) והכל ביחד יצר חוויה גדולה. שתי הבנות נתנו ציון 6 ושאר בני המשפחה נתנו ציון 10 ללא היסוס.
לקראת השעה 16:00 יצאנו מהמסעדה לסיבוב טעימות מתוקים בקובנט גרדן. התחנה הראשונה הייתה הגלידריה Milk Train, המגישה גלידה בגביע עם שערות סבתא מסביב. אומרים שהגלידה לא רק מצטלמת נהדר, אלא גם טעימה במיוחד והתורים בהתאם. קישור. הילדים "לא קנו" את הגימיק האינסטגרמי והמשכנו הלאה. ילדים בוגרים. ממש ליד נמצא שוק ג'ובילי (Jubilee), שוק מקורה המכיל לא מעט דוכני מזכרות במחירים טובים וגם בו אנחנו משאירים כמה פאונדים. קישור.
בשלב זה אני מציע לילדים לבקר במוזיאון התחבורה (London Transport Museum) הסמוך (קישור), המציג כלי רכב מעידן הכרכרות ועד הרכבת הקלה, כולל אפשרות לעלות עליהם (18.5 פאונד למבוגר מעל גיל 17, מתחת חופשי), אך הם לא מביעים עניין ובמוזיאון הקולנוע (London Film Museum), שדווקא נשמע להם מעניין וגם הוא נמצא בקרבת מקום. כשהגענו אליו גילינו כי כעת מוצגת בו תערוכת סרטי הארי פוטר ולנו היה נראה כי זה לא יהיה מעניין אחרי הביקור בסטודיו (20 פאונד למבוגר, 14 פאונד לילד). לא רחוק משם נמצא סניף של רשת המאפיות Santa Nata, המוכרת רק מוצר אחד שנקרא Pastel de Nata, אך אלו שביקרו בליסבון מכירים אותו בשם Pastel de Belem. זוהי עוגת בצק נהדרת עם רפרפת ונגיעת לימון וקינמון (2.2 פאונד). קישור.
משם חצינו את שוק קובנט גרדן, הבנות הצטלמו על דמות של הארי פוטר מלגו, ראינו ביג בן משוקולד בחלון הראווה של חנות השוקולד Neuhaus ואת שדרת השרביטים של הדמויות השונות מהארי פוטר. בדקנו שוב איזה עוגות יש בוויטרינה של הפטיסרי הצרפתי Laduree והמשכנו למאפיית Chestnut Bakery. המאפייה ידועה במאפים וקינוחים נפלאים. הם ידועים מאוד בקרואסונים שלהם ותמיד מומלץ לשאול מה קרואסון החודש. אנחנו לקחנו מאפה שקדים, שדווקא היה פחות מוצלח (4.5 פאונד). קישור.
משם המשכנו אל Arôme Bakery, מאפייה צרפתית עם נגיעה אסייתית. אנחנו לקחנו דניש מנגו ואננס שהיה לא פחות ממדהים (3.5 פאונד), אך יש גם מאפים ייחודיים אחרים כגון דניש תפוחים, מיסו וקרמל או חילזון בצק שוקולד פיסטוק או בייקון מיסו או קרואסון עם נקניקיה, גבינה ורוטב ברביקיו יפני. קישור.
אנחנו ממשיכים צפונה לתוך הסוהו וחולפים ב-Seven Dials, כיכר שכפי שמשתמע משמה, יוצאים ממנה שבעה רחובות ובמרכזה עמוד גבוה. כל רחוב מהשבעה אליו מסתכלים יותר יפה מהשני והכבישים הצרים העתיקים עם אבנים משתלבות. אנחנו יוצאים מהכיכר ופונים מיד לתוך Neal's Yard, סמטה צרה, שבמרכזה כיכר צבעונית במיוחד, גן עדן לצלמים.
משם אנחנו ממשיכים אל התחנה הבאה במסע הטעימות המתוק, חוצים את רחוב צ'רינג קרוס שבחיבור שלו עם שדרות Shaftesbury נמצא תיאטרון Palace המרשים בו מוצג המחזמר הארי פוטר. אני מצלם ואנחנו מגיעים אל Fuwa Fuwa, בית קפה בסוהו המתמחה בפנקייקים יפניים, כלומר אווריריים ושמנים במיוחד. היינו שם כבר יום קודם, אך היה מאוחר והם כבר סגרו וכעת פתוח. בפנים מספר שולחנות ואנחנו מתיישבים ומזמינים שני פנקייקים. אחד מקורי עם חמאת דבש, מייפל, קרם וניל ותות והשני עם נוטלה ותותים (22.1 פאונד לשניהם, אבל שווה כל פני). קישור. אנחנו מלקקים את האצבעות ואני מחליט בזמן שהם אוכלים לקפוץ לחנות העוגיות Creme, עליהן התענגנו אתמול, ולהביא עוגיות נוספות. עשר דקות אחרי אני חוזר עם חמש עוגיות וכבר לא נשאר זכר לפנקייקים. החלטנו לאכול את העוגיות מאוחר יותר.
התחלנו להתקדם דרומה לכיוון התיאטרון שבו מוצג מלך האריות, בדרך עצרנו בסופר וקנינו כמה מוצרים להביא הביתה, עצרנו שוב בשוק קובנט גרדן וראינו הופעה כששוב אנחנו מנסים לנחש כמה הכנסה יש לאומני הרחוב, לאחריה התיישבנו על המדרכה לאכול את העוגיות.
בשעה 19:00 בדיוק הגענו לתיאטרון Lyceum, בו מוצג המחזמר מלך האריות. את הכרטיסיםקניתי כמובן מראש במחיר של 65 פאונד לאדם לשורה Y ביציע התחתון (אני מנחש שזו שורה 25), מיקום מצוין למטה באמצע, קצת רחוק מהבמה, אך ראינו מצוין. למחיר התווספה עמלת הזמנה של 3.5 פאונד לכרטיס ואני בחרתי גם להוסיף ביטוח ביטול קורונה בסך 2.75 פאונד לכרטיס. כלומר, כל כרטיס עלה 71.25 פאונד.
את הזמן עד ההופעה בילינו במזנון ולאחריו נכנסנו לאולם המהודר המכיל אולם תחתון גדול מאוד, מעליו שתי קומות נוספות של יציעים ובצדדים תאי צפייה פרטיים המיועדים לשניים עד ארבעה צופים. בקדמת הבמה, מתחתיה, נמצאת התזמורת והמנצח הוא היחיד שראשו מציץ מעלה על מנת לראות את המתרחש על הבמה. בשלב מסוים נעמדו בחזית הבמה שני אנשים עם שלטים גדולים המסבירים את כללי ההתנהגות באולם בדרך מעט פרימיטיבית ומאוד מסורתית.
המחזמר מציג את הסיפור המוכר של סימבה, מרגע היוולדו ועל למלכותו על החיות, בליווי שיריו הנהדרים של אלטון ג'ון, שחלקם הגדול הם קלאסיקה של דורות. באמצע יש הפסקה עם תורי ענק לשירותים ולמזנון ובסך הכל ההופעה נמשכת 2:40 שעות, כולל ההפסקה. אנחנו מאוד נהנינו מההופעה, התפאורות המתחלפות מהממות, הטכנולוגיה נהדרת ומדובר ב-Show מצוין, אם כי הרגשנו שאפשר לשפר לא מעט באיכות המשחק וכן בסאונד, אבל היה כל כך כיף, אז פחות אכפת. נהנינו בעיקר מהמשחק של סקאר (למרות רשעותו) ומהצמד המדהים טימון ופומבה. נתנו למחזמר ציון 9. קישור.
מהאולם נסענו בתחתית לדירה והגענו לקראת השעה 23:00. מחר חוזרים הביתה.
יום חמישי 21/4/22
היום יום הטיסה, אנחנו מתעוררים בשעה 07:15 ורועי ואני יוצאים להביא לכולם כריכים ושתייה חמה מבית הקפה הסמוך Pret A Manger. בינתיים האחרים מתארגנים, הזמנו את הנהג לשעה 08:30 ואנחנו יורדים למטה ממושמעים בשעה 08:25, שמחים לראות שהנהג כבר מחכה (האמת שידעתי שהוא מחכה, הוא שלח לי ווטסאפ...). הגענו לנמל התעופה Luton בדיוק שעה אחרי, שילמנו לנהג החביב ונכנסנו לטרמינל. בטרמינל אין עמדות צ'ק אין, אלא רק מכונות לשירות עצמי, בהן שקלנו והוצאנו לבד תג למזוודה האחת ששלחנו. משם הליכה קצרה לבדיקה הביטחונית, שהייתה די מבאסת כי היינו עם המון מזוודות טרולי והמון מוצרי טואלטיקה וקוסמטיקה והבריטים מתעקשים לפתוח ולהכניס הכל לשקיות ייעודיות. הם גם מחרימים לנו דאודורנט אחד גדול ששכחנו לשים במזוודה ולבסוף אנחנו מגיעים לדיוטי פרי הקטן והחביב, כל אחד אוכל משהו קטן שיהיה לפני הטיסה ובשעה 13:00 אנחנו ממריאים באיחור של חצי שעה.
הטיסה עברה בקלילות ונחתנו בנתב"ג בשעה 19:40 בציפייה למצוא שדה עמוס במיוחד, אך כמו בדרך ללונדון, שוב הופתענו לטובה, אספנו בזריזות את הקניות ואת המזוודה, עשינו בדיקת קורונה מהירה ללא תור בכלל ובשעה 20:20 כבר היינו בחוץ, בדרך לאוטו ומשם הביתה.
תם ונשלם עוד טיול משפחתי נפלא.
עלויות: טיסות 1547 פאונד (1332 פאונד לחמישה אנשים ועוד 215 לכיוון אחד לאופיר), מלונות 1855 פאונד (1785 פאונד לדירה ועוד 70 פאונד למלון יום של אופיר), תחבורה (הסעות, רכבת תחתית וחניה בנתב"ג) 660 פאונד, אוכל (מסעדות, בתי קפה, שווקי אוכל ומתוקים) 2070 פאונד, אטרקציות 1074 פאונד (כולל המחזמר), ביטוחים 75 פאונד, שונות (תקשורת ובדיקות קורונה) 205 פאונד.
סה"כ ללא קניות: 7471 פאונד (כ-32,500 אלף ש"ח). בסופו של דבר, הטיסות והלינה היו במחירים סבירים, אך האטרקציות מאוד יקרות וההוצאה הכי גדולה הייתה על אוכל.
מה לא עשינו?
היו עוד כמה אטרקציות שרשמתי לי, לא הגענו אליהן, אבל אולי יעניינו אחרים:
שוק Mercato Mayfair הוא מתחם אוכל חדש יחסית, מעט מדרום למערב רחוב אוקספורד, הנמצא במבנה יפיפה של כנסייה יוונית מתחילת המאה ה-19. יש בו מספר דוכני מזון כולל פיצה, פירות ים, פידה טורקית ועוד (פתוח: 9:00-23:00). קישור. South Bank Centre Food Market הוא שוק אוכל מאוד אהוב, שנמצא מעט צפונית מהגלגל, באזור תוסס מאוד עם המון דוכנים, מופעי רחוב ובתי קפה. הוא פעיל בימי שישי עד ראשון בלבד. קישור. האקווריום (Sea Life London Aquarium) מספק הצצה לבעלי החיים בנהר התמזה, אך גם לכאלו שלא, כולל כרישים, דגי חתול, שפמנונים ועוד. בחלק מהדגים אפשר לגעת. נמצא מעט דרומית מהגלגל הענק (עלות: 30 פאונד בקופה, 27 פאונד באתר). קישור. הצינוק של לונדון (London Dungeons) הוא מוזיאון המתמחה בפחד ומפגיש שחקנים תיאטרליים עם אפקטים מיוחדים, הופעות ורכבות נעות לאורך 17 תחנות ו-1000 שנות היסטוריה. החוויה המלהיבה והיוצאת דופן נמשכת 50 דקות (עלות: 30 פאונד בקופה, 27 פאונד באתר). קישור. Golden Hinde הוא העתק של הספינה הראשונה שהקיפה את העולם עם שחקנים בתחפושות התקופה. נמצא 300 מטרים מגשר לונדון (עלות: 5 פאונד). קישור. חווית גשר לונדון (London Bridge Experience) היא חוויה תיאטרלית סוחפת עם דמויות בריטיות ידועות לשמצה כגון ג'ק המרטש, המאפשרת לראות ולהבין את ההיסטוריה האפלה של הגשר ולצאת לסיור במבוך המפחיד שבמרתף בין קירות נוטפי דם, שלדים ומגוון זוועות (עלות: 25 פאונד למבוגר, 19 פאונד לילד בגיל 5-15). קישור. שוק Petticoat Lane הוא שוק גדול המשתרע על פני מספר רחובות, מצפון לסיטי של לונדון, עם התמחות באופנה במחירים אטרקטיביים, כולל מציאות של מותגים. השוק בסגנון מרכז אסיה ולפיכך הוא אחד היחידים בעיר בו אפשר להתמקח (פתוח כל השבוע למעט שבת). מוזיאון מאדאם טוסו (Madame Tussauds) הוא מוזיאון השעווה המפורסם ביותר בעולם, הוא מחדש מידי שנה את הבובות בהתאם לטרנדים וכולל בין היתר אגפים למנהיגי העולם, משפחת המלוכה, מלחמת הכוכבים, מוזיקה, ספורט, קולנוע, אופנה, מארוול ומסיבת כוכבים. הכרטיס כולל גם מסע בלונדון ההיסטורית. סרט אנימציה ארבע ממדי של מארוול בתשלום נוסף. מומלץ לרכוש כרטיסים מראש כדי להימנע מהתורים הארוכים ולחסוך כסף (עלות: 30.5/34 פאונד למבוגר/ילד בגיל 3-15 באותו יום, 27.5/30.5 פאונד למבוגר/ילד מראש, 5 פאונד לסרט של מארוול). קישור. מעט מערבית למוזיאון הוצב בשנת 1999 פסלו של שרלוק הולמס (Sherlock Holmes), במקום הדמיוני בו התגורר הבלש המפורסם. קרוב לשם גם נמצאת חנות המזכרות שלו. פארק ריג'נט (Regent's Park) נמצא מעט צפונית מהמוזיאון והוא אחת הריאות הירוקות הגדולות והיפות בעיר. בחלקו הדרומי יותר יש אגם גדול, גני הוורדים המקסימים של המלכה מרי, אי הגן היפני היפיפה ומזרקת טריטון ובצפונו נמצא גן החיות העתיק של לונדון. באגמי הפארק יש לא מעט ברווזים ובמרחביו המוני סנאים מקפצים. בין לבין מספר בתי קפה. קישור. המוזיאון להיסטוריה של הטבע (Natural History Museum) הוא מוזיאון עצום עם מבחר תצוגות בשתי גלריות מרכזיות, בנושאי כדור הארץ ומדעי החיים. גלריית החיים כוללת ביולוגיה של גוף האדם, הזוחלים, תצוגת דינוזאורים ותערוכת יונקים ואילו גלריית כדור הארץ עוסקת בכח הכבידה, רעידות אדמה, הרי געש ועוד (הכניסה חופשית). קישור. מוזיאון המדע (Science Museum) הוא מוזיאון מרשים מאוד ששופץ לאחרונה ומציע תצוגות הכוללות הפעלות והדגמות על פני 5 קומות בנושאים כגון תקשורת, תחבורה, צילום, מחשוב, תעופה, האטום, מזון וכן גלריה שלמה המיועדת לקטנטנים יותר (הכניסה חופשית למעט הקולנוע וסימולטורים. נדרש להזמין כרטיסים מראש). קישור. Museum of Brands הוא מוזיאון קטן שלוקח את המבקרים לאורך 200 שנות תרבות צריכה ומחזיר לילדות תוך סקירה של מוצרים ומסעות פרסום. נמצא בצפון שכונת נוטינג היל (עלות: 9 פאונד למבוגר ו-5 פאונד לילד בגיל 7-16). קישור. ונציה הקטנה (Little Venice) היא השכונה מצפון מערב לתחנת פדינגטון, אחת היוקרתיות בעיר וקיבלה את שמה בשל תעלת ריג'נטס שזורמת במרכזה. ניתן לשוט במשך 45 דקות באוטובוס ספינה מכאן לקמדן טאון, דרך Maida Hill Tunnel ובסמוך לגן החיות בריג'נטס פארק (עלות: 13 פאונד למבוגר ו-9 פאונד לילד בגיל 5-16. חשוב לבדוק מראש את שעות השיט המשתנות באתר האינטרנט. קישור). מצפה הכוכבים גריניץ' (Greenwich Royal Observatory) נמצא בכפר העתיק גריניץ' בכניסה המזרחית ללונדון. המצפה הוותיק הוקם במאה ה-17 בהוראתו של המלך צ'רלס השני. בשנת 1884 הוחלט כי שעון גריניץ' יהווה את השעון הבינלאומי לקביעת השעה בכל העולם. המצפה מאפשר תצפית יפה על הנהר והעיר. לא לשכוח להצטלם עם הקו המשורטט, שהוא קו ה-0, כשרגל אחת במזרח ואחת במערב. הכניסה לפלנטריום בתשלום נוסף. יש אפליקציה עם הדרכה קולית. מומלץ להגיע בשיט על התמזה, שאפשר לעלות עליו מהרציפים ווסטמינסטר (45 דקות), גשר לונדון (25), טאואר (20) ונוספים ולרדת ברציף גריניץ' (עלות: 16 פאונד למבוגר, 8 פאונד לילד, השיט עולה 8.2 פאונד למבוגר, 4.1 פאונד לילד בגיל 5-15, הלוך ושוב עולה כפול). קישור. שוק גריניץ' (Greenwich Market) הוא שוק ותיק מהמאה ה-18 הכולל דוכני עתיקות, דברי אמנות ודוכני אוכל. מסביבו יש חנויות בוטיק מעניינות. הוא לא מצדיק הגעה במיוחד, אלא רק עצירה בדרך למצפה. קישור. טירת ווינדזור (Windsor Castle) היא אחת הטירות המפורסמות בעולם, מקום משכנה של מלכת אנגליה, המשמש מקום מגורים מלכותי כבר כ-900 שנה ומקום עריכת טקסים רשמיים של בית המלוכה. היא הוקמה בשנת 1066 על ידי וויליאם הכובש למטרות הגנה ושרדה לחימות, שריפה והזנחה. מספר החדרים מגיע ל-1000 וחלקם פתוחים לקהל ומספקים הצצה לחיי המלכות. הסיור מתחיל בגנים המטופחים ונמשך אל תוך המבנה, הוא כולל ביקור בדירות המלכותיות המרוהטות בסגנון רוקוקו, בארוק וגותי ומשובצות ביצירות אמנות של גדולי האמנים, בקפלת סנט ג'ורג' מהמאה ה-15 בה קבורים עשרה מלכים ובבית הבובות של המלכה מארי המכיל אוסף מיניאטורות קסום. חלקים מהטירה פתוחים רק בחודשים מסוימים ומומלץ לברר מראש. הדגל הבריטי מעל החומות מתנוסס כאשר המלכה איננה. הטירה נמצאת כשעה נסיעה ממערב ללונדון. מומלץ להגיע עם הרכבת מתחנות ווטרלו או פדינגטון עד תחנות ווינדזור איטון מרכז או ווינדזור איטון נהר. ניתן לצאת ולהיכנס חזרה עם צמיד מיוחד שניתן לקבל במספר נקודות. אסור לצלם בדירות המלכותיות ובקפלה (עלות: 26.5-28.5 פאונד למבוגר בהתאם ליום, 17.5-18.5 פאונד לבני 18-24 בהתאם ליום, 14.5-15.5 פאונד לבני 5-18 בהתאם ליום). קישור.
