טיול קולינרי לפראג מרץ 2023

רקע

פראג היא אחת מערי הבירה הבודדות באירופה שלא הייתי בהן ונמצאת על הכוונת כבר זמן רב. סיגל הייתה שם עם הוריה כשהייתה בהיריון עם עומר וגם זה היה כבר די מזמן. בעיר מתפתחת סצנה קולינרית מעניינת, היא נחשבת כזולה יחסית (האמנם?) ולכן היה מאוד מתבקש לנסוע לשם. ההזדמנות הגיעה כמו בהרבה מקרים אצלנו עם מבצע נקודות של אל על והחלטנו לבקר בעיר 5 ימים כמעט מלאים ו-4 לילות.

כרטיסי טיסה

כפי שכבר הבנתם, גם הנסיעה הזו נולדה ממבצע כרטיסי טיסה של אל על, כך שאפילו לא היינו צריכים לחפש. הכרטיסים עלו 320 נקודות + 260$ לשנינו כולל מזוודה והושבה. קישור. הטיסה הלוך בבוקר מוקדם (7:25), כלומר מגיעים עייפים, אבל מרוויחים חצי יום ואילו הטיסה חזור בשעת ערב מאוחרת (22:05) ומרוויחים כמעט יום שלם. בפועל, הטיסה שהייתה אמורה להיות אל על התבררה כטיסת סאן דור, שבסוף בכלל הפכה לטיסה במטוסים חכורים של חברות זרות. טסנו עם Tus בהלוך ועם החברה הצ'כית Smart Wings בחזור. זה גובל בחוצפה. אתה קונה כרטיס יקר של אל על ומוצא את עצמך בטרמינל 1 עם מטוס חכור זר כשבטיסה חזרה אפילו אין ביטחון ישראלי. עילה לתביעה ייצוגית? על הטיסות עצמן אספר בימים הרלוונטיים. נתנו לחברת התעופה ציון 5, אבל תכלס, לא ברור מי חברת התעופה בכלל.

המלון

בחירת המיקום של המלון בפראג פשוטה יחסית. מרכז העיר קטן, כמעט כל האתרים במרחק הליכה ורצוי שבית המלון יהיה איפה שהוא בין כיכר ואצלב לעיר העתיקה. כמו תמיד עשיתי סינונים בבוקינג ובחרנו את מלון Grandium, שנמצא שתי דקות הליכה מכיכר ואצלב. מלון 5 כוכבים במיקום מצוין ועם מחיר כל כך זול שהייתי בטוח שמדובר בטעות. מחירו היה 316 אירו לארבעה לילות (כולל המס המקומי) כולל ארוחת בוקר, מחיר מצוין לכל הדעות. קישור.

המלון אכן היה במיקום מעולה ומאוד נוח, החדר היה מרווח וכלל מיטה נוחה מאוד עם כריות ענק, שולחן קטן, פינת קפה ומקרר. השירות במלון היה טוב מאוד וארוחת הבוקר יוצאת מן הכלל. מסתבר שהמלון פופולרי בקרב ישראלים ופגשנו שם לא מעט דוברי עברית, כולל כאלו שחושבים שלעשות שיחת וידאו בקולי קולות בארוחת בוקר זה מקובל והגיוני. הבעיה המרכזית של המלון היא שהוא משמש גם כמרכז כנסים והוא רועש למדי במשך היום (אך לא בלילה). נתנו למלון ציון 9.

המפות שלי

הכנתי מפה עם חמישה מסלולי הליכה בפראג. מסלול ההליכה הראשון (הכתום) בעיר העתיקה, השני (הכחול) ברובע היהודי, השלישי (הירוק) במצודה, ברובע Mala Strana, בגבעת פטרין ובאי Kampa, הרביעי (האפור) בעיר החדשה ואילו החמישי (הסגול) בדרום העיר. קישור.

מסעדות ואוכל

בפראג יש בסך הכל שתי מסעדות עם כוכב מישלן אחד אז אין התלבטות. סיגל כהרגלה למדה לעומק על מסעדות מצוינות אחרות, בדקה תפריטים וימי פעילות וחזרה עם המלצה, ממנה בחרנו ארבע מסעדות נוספות לשתיים המכוכבות, שלוש מהן מומלצות מישלן והאחרונה Bib Gourmand (תו מישלן לתמורה גבוהה לעלות). לכולן הזמנו מקומות מראש. בנוסף, הכנו רשימת פטיסרי מומלצים ורשימת מאכלים צ'כים שחובה לטעום. שווקים פתוחים זה לא הצד החזק של הצ'כים (בגלל הקור) אז הם יחכו לטיול הבא. פירוט המסעדות נמצא בימי הטיול ובחשבון האינסטגרם אוכל שלי. קישור.

ביטוח ותקשורת

ביטוח עשינו כהרגלנו באתר האינטרנט של הראל, אתר ידידותי למדי וכיסוי בריאותי נרחב. הביטוח עלה לשנינו 18 אירו לשישה ימים ללא מזוודה. קישור. חבילת אינטרנט לא עשינו בחברת הסלולר שלנו, אלא רכשנו ברשת E-Sim, סים וירטואלי מוזל במיוחד שמתאים לטלפונים שתומכים בטכנולוגיה החדישה הזו. מחירו עמד על 5$ בלבד לחבילת ג'יגה אחד לשבוע. הסים מאוד זול ונוח וכבר הוכיח את עצמו בטיולים קודמים. מצרף לכם קישור שיקנה 3$ הנחה. קישור.

ועכשיו לטיול עצמו:

יום חמישי 2/3/23

המונית אספה אותנו לשדה התעופה בשעת בוקר מוקדמת מאוד ובשעה 4:20 כבר היינו בטרמינל 1. צ'ק אין לא היינו צריכים כי כבר עשינו בבית ואין לנו מזוודות לשלוח, אבל עברנו דרך דלפקי אל על כדי לבדוק מה הפתרון שלהם לטרקלין בטרמינל 1 ולגלות שמקבלים שובר לארומה או מקדונלדס. שיהיה. אחרי כריך סלט ביצים וקפה התייצבנו בשער רק כדי לגלות שהמטוס החכור של חברת Tus מקולקל והטיסה תצא באיחור. הייתה לסיגל ולי תחושה שלדיילת שבישרה זאת נפלט חיוך קטן של שמחה לאיד. יכול להיות? כששאלנו אם היא יודעת מתי נצא, היא ענתה "אני לא יודעת, כנראה יהיה איחור גדול, אבל תטוסו היום". וואלה? איזה כיף לדעת שנטוס היום. לבסוף יצאנו בשעה 9:20 באיחור של שעתיים שפתאום נראה לנו איחור ממש קטן.

אחרי טיסה סבירה, נחתנו בפראג בשעה 11:50 ויצאנו ממש מהר החוצה. רציתי להחליף דולרים למטבע המקומי, אבל השער בשדה התעופה היה מהגרועים שנתקלתי בעולם. 17 קרונות לדולר לעומת מעל 22 בעיר, כלומר פער של מעל 20%. גם במשיכה ממכשיר אוטומטי יש עמלה גבוהה במיוחד של 195 קרונות (8 אירו). החלטתי לא להחליף. בינתיים פגשנו את זיו, מדריך ישראלי בפראג, שהציע לנו את הטיולים שלו וגם הסעה שיתופית למלון במחיר נוח של 10 אירו לאדם. אפשר לתקשר איתו ולהזמין ממנו טיולים והסעות בווטסאפ מספר 420-604474946. בשעה 13:20 הגענו למלון אחרי נסיעה של 40 דקות, עשינו צ'ק אין וקיבלנו את החדר מוקדם לשמחתנו. החלפתי כסף ליד המלון ויצאנו לטייל.

ממש מולנו ניצב בית האופרה הלאומי, מבנה מרשים משנת 1888. אנחנו פונים שם ימינה ואחרי שתי דקות רואים מימין את כיכר ואצלב ומשמאל את המוזיאון הלאומי. המוזיאון הלאומי (Národní muzeum) הוא המוזיאון הגדול ביותר בצ'כיה והמבנה המרשים ביותר בכיכר. הוא נבנה בסוף המאה ה-19 ויש לו כיפת זכוכית, שרואים אותה אם מסתכלים מהצד. במוזיאון מוצגת אמנות צ'כית, אבל אנחנו פחות בקטע של אמנות. כרטיס עולה 350 קרונות. קישור.

כיכר ואצלב (Václavské náměstí), הנקראת גם כיכר הרפובליקה, היא הכיכר המרכזית של העיר החדשה ומקום בילוי וקניות פופולרי. היא נבנתה על ידי המלך קארל במאה ה-14 על מנת לשמש כשוק לסוסים, אך בהמשך התפתחה לאזור מסחרי מרכזי וכמקום להפגנות. המרד בשלטון הקומוניסטי בשנת 1989 התחיל כאן ועצמאותה של הרפובליקה הצ'כית הוכרזה בה. הכיכר העצומה נמתחת לאורך 700 מטרים מהמוזיאון הלאומי בדרומה ועד מדרחוב הקניות Na Prikope בצפונה. בכיכר נמצא סניף של רשת Primark, החביבה מאוד על ישראלים. משני צדי הכיכר הרבה בתי מלון, חנויות, מזכרות, מסעדות ובתי קזינו.

מול המוזיאון ניצב פסל ואצלב הקדוש (Pomník svatého Václava), שהיה דוכס בוהמיה במאה ה-10 ואיחד את כל השבטים הצ'כים לממלכה אחת. הוא נחשב כקדוש בנצרות. סביבו נמצאים 4 פסלים של קדושים מקומיים אחרים. מעט צפונית ממנו נמצאת האנדרטה המיוחדת לזכרו של יאן פאלאך (Jan Palach), בן המקום, שהצית את עצמו במחאה על הפלישה הסובייטית לפראג בשנת 1968 והפך לסמל העצמאות של הצ'כים.

בצדה המערבי של הכיכר יש מספר פסאג'ים עתיקים ומיוחדים. הראשון והיפה שבהם הוא פסאג' Lucerna, שנראה כלקוח מהעבר. הרצפה נראית כמו לוח שחמט ענק, משני הצדדים חנויות שנראה כאילו קפאו בזמן, באמצע ויטרינה עם מכשירי חשמל מלפני עשרות שנים ובסוף יש פסל מעניין על התקרה של אדם רוכב על סוס הפוך. מסתבר שזו פארודיה על פסלו של ואצלב הקדוש בכיכר הסמוכה של האומן המפורסם דייויד צ'רני . אנחנו יוצאים מהצד השני, חוצים את הכביש ונכנסים אל פסאג' Světozor. הוא הרבה פחות מיוחד מקודמו, אבל תקרתו מעניינת ובסופו ויטראז' יפה, דרכו חודר אור. כשיוצאים מצדו השני של הפסאג' ופונים שמאלה מתגלים גנים מפתיעים ששמם Franciscan Gardens, במרכזם גן בוטני וגן שעשועים קטן ומאחור ניצבת הכנסייה היפה גבירתנו מהשלג (Church of Our Lady of the Snows).

המשכנו הלאה קצת אחרי סופה של כיכר ואצלב ואת עינינו משכה חנות ממתקים בשם Candy Miners, המעוצבת כמו מכרה. חנות מהממת. קישור. יש בפראג קטע עם חנויות של ממתקי גומי, גן עדן לילדים. בהמשך ביקרנו בבית קפה עם עוגות מומלצות שלא משכו אותנו וחזרנו לכיכר, שם פנינו ימינה (מערבה) לרחוב ה-28 לאוקטובר ובהמשך פנינו שמאלה וחלפנו דרך כיכר Jungmannovo היפה, שבמרכזה פסל של ג'וזף יונגמן (Josefa Jungmanna), משורר צ'כי הנחשב לאבי השפה הצ'כית המודרנית.

לא רחוק משם נמצא בית הקפה IPPA הידוע בקינוחים המעולים והיפים במיוחד שמכינים במקום. מאוד קשה לבחור מתוך המבחר העשיר, אבל אהבנו מאוד שבתפריט יש איור של כל עוגה והסבר על כל מרכיביה. מרשים. על פי עצת המלצרית, בחרנו פחזנית קרמל ווניל, עליה אמרה כי מדובר בקינוח מסורתי ואנחנו חובבי מסורת ידועים. הפעם המסורת הייתה קצת פחות טעימה, אבל המקום מומלץ מאוד. עוגה ופעמיים קפה עלו 400 קרונות כולל שירות. קישור.

לא רחוק משם נמצא פסל הראש המסתובב של פרנץ קפקא (Otočná hlava), שיצר האמן דיוויד צ'רני (אותו אחד מפסל הסוס ההפוך). זהו פסל מתכת שגובהו כמעט 11 מטרים כולל הבסיס, המורכב מ-42 לוחות הנעים ויוצרים את פניו של הסופר הצ'כי המפורסם. שילוב של אמנות וטכנולוגיה. חשוב להמתין עד שהלוחות מתיישרים ורואים את הפנים של קפקא נוצרים בשלמות. הפסל מסתובב כל שעה עגולה למשך רבע שעה אז חשוב מאוד לתזמן את ההגעה. קישור.

המשכנו הלאה לראות את התיאטרון הלאומי (Národní divadlo), שם צפוי לנו טיול מאורגן שהזמנו להמשך הטיול. התיאטרון המרשים נמצא על גדת נהר ולטאבה (Vltava) מול האי Střelecký. משם חזרנו למלון להתארגן לארוחת הערב.

הארוחה הראשונה שלנו היא במסעדת Portfolio, מרחק הליכה מהמלון. המסעדה מומלצת על ידי מישלן (ללא כוכבים) ושורשיה במטבח הצרפתי והאיטלקי. היא נמצאת בבניין פינתי יפהפה, מרווחת מאוד ומציעה ארוחת טעימות בת 5 מנות במחיר יומרני של 1990 קרונות (כ-85 אירו לאדם ללא שתייה ושירות).

הארוחה נפתחה עם פתיח חומוס עם אגסים ורוטב אגסים. מנה מצוינת. יחד איתה הוגש לחם עם שני סוגי קרם פרש. למנה ראשונה קיבלנו רול עם מיקס סרטן, שרימפס וסלמון עם קרם אבוקדו, יוזו, צנון, שמיר וקוויאר. מנה מעניינת וטעימה. מנה שניה קונפי כתף בקר עם גמבה במילוי ריבת בייקון ומיני בצלצלים. זה היה מעין שניצל בקר קטן.

מנה שלישית פילה טורבוט, רביולי סלק עם ריקוטה וצנוברים, פירה כרובית, כרובית ורומנסקו. הדג היה מצוין והפירה הרים אותו עוד גבוה. לא הבנו את תפקיד הרומנסקו. מנה רביעית פילה עגל עם פתיתים וצוואר עגל, כרוב, פירה תפוחים ובצל מקורמל. הפילה עם הפירה תפוחים היה מצוין. הפסטה וצוואר העגל היו מוצלחים הרבה פחות. קדם הקינוח היה סורבה אננס עם קציפת יוגורט וג'ינג'ר. מנה מצוינת עם עקצוץ של הג'ינג'ר.

לקינוח קיבלנו סניקרס עשוי שוקולד, קרם שוקולד לבן, שקדים וקרמל. קינוח מתוק במיוחד. בשורה התחתונה, ארוחה טעימה, אבל ללא אף מנת וואו ותחושה של VFM נמוך. השירות היה מצוין. נתנו למסעדה ציון 7 מעט מאכזב. קישור.

יום שישי 3/3/23

אחרי ארוחת בוקר נהדרת יצאנו לטייל ברגל לעיר העתיקה, אבל בדרך נמצא בית הכנסת היובל, הנקרא גם הירושלמי (Jeruzalémská). הוא חדש יחסית, נחנך בשנת 1906, בנוי בסגנון אר-נובו ומורי והוא מרשים במיוחד. שלט בכניסה מספר שהוא סגור עד סוף החודש. פעם הבאה. הכניסה עולה 150 קרונות. קישור.

עוד כמה דקות הליכה אנחנו חולפים על פני מגדל פעמונים גותי יפה ומעניין מהמאה ה-15 בשם מגדל הנרי (Jindřišská věž). בגלל קרבתו למלון, הוא ימשיך להציץ אלינו הרבה בימים הבאים. יש בבניין מוזיאון קטן, גלריה, מסעדה, חדר וויסקי ותצפית בקומה ה-10 מגובה של 65.7 מטרים (עם מעלית), אבל יש לנו מספיק תצפיות אחרות היום ואנחנו לא עולים. הכניסה לתצפית עולה 190 קרונות. קישור.

מגדל אבק השריפה (Prašná brána) נמצא די קרוב לשם. הוא נבנה בשנת 1475 בסגנון גותי מאוחר ושימש כאחד מ-13 שערי הכניסה לעיר. במקור הוא נקרא "המגדל החדש" ושמו שונה במאה ה-17 לאחר ששימש לאחסון אבק שריפה. על המבנה מבחוץ יש פיסולים מעניינים מאבן.

קנינו כרטיס וטיפסנו 184 מדרגות (ספרנו!) ספירליות צרות במיוחד עד ליציאה למעלה לתצפית יפה על העיר העתיקה מגובה 44 מטרים. בדרך יש קומות שאפשר לבקר עם חלונות ויטראז' גבוהים ויפים. הכניסה עולה 150 קרונות, אבל יש הנחה של 50% בשעה הראשונה.

מול המגדל ניצב בית העם המפואר (Obecní dům), הבנוי בסגנון אר-נובו, משמש לקונצרטים, בלט ואופרה ונחשב לאחד המבנים הכי יפים בפראג. נכנסנו להציץ במבואה ויש גם אפשרות להיכנס לביקור בפנים או ללכת לקונצרט, אבל אנחנו נשאיר את הביקור בפנים לתיאטרון הלאומי. סיור מאורגן באנגלית עולה 290 קרונות וכרטיס לקונצרט עולה החל מ-250 קרונות. קישור.

בסמוך נמצא מוזיאון הקומוניזם (Muzeum Komunismu). ביקרנו אחד כזה בוורשה ומאוד אהבנו ולכן שמחנו למצוא מוזיאון כזה גם כאן. המוזיאון הדו קומתי מציג באמצעי מולטימדיה וחפצים רבים את החיים בפראג תחת המשטר הקומוניסטי ומתמקד בעיקר בשנות המשטר הטוטליטרי 1948-1989.

המוזיאון עוסק בחיי היום יום, בספורט, תעמולה, כלכלה, חינוך, אמנות, צבא, משטרה, משפטי ראווה ועוד. מידי 20 דקות מוקרן סרט דוקומנטרי על התקופה. זה לא מהמוזיאונים הכי מוצלחים שראינו, אבל הוא יעניין את אלו שיש להם סבלנות לקרוא את כל ההסברים. הכניסה עולה 380 קרונות. קישור.

נשאר לנו עוד הרבה זמן עד לארוחת הצהריים אז נכנסנו לקניון פלדיום הסמוך. בחמש קומותיו יש מעל 150 חנויות, כולל אדידס, Under Armour, גאפ, גאנט, H&M, ליווייס, ואנס, פוט לוקר ו-The North Face. בנוסף יש חנויות לסמסונג, פליינג טייגר וספורה. במקום יש גם 25 מסעדות ורשתות מזון מהיר אמריקאיות. אותנו עניינה בעיקר חנות השוקולד של לינדט ויצאנו ממנה עם שלל רב. קישור.

משם התחלנו לצעוד ברגל לכיוון המסעדה ובדרך הצצנו לפטיסרי מאוד מומלץ בשם Cukrář Skála. יש לו שלושה סניפים ועוגות יוצאות מן הכלל. מאוד מעניין לראות מבעד לחלונות הזכוכית את צוות הקונדיטורים מכין את העוגות במטבח. הכל נראה כמו יצירות אמנות, אבל אנחנו לפני ארוחת צהריים. קישור. המסעדה הייתה די רחוקה משם (כמעט 2 ק"מ) והגענו אליה אחרי צעידה לא מעניינת במיוחד שנמשכה כ-25 דקות. בחזור כבר נקח מונית.

מסעדת Eska היא מסעדה מאוד טרנדית ממזרח לעיר העתיקה של פראג. היא נמצאת במפעל בדים לשעבר, משדרת תחושה תעשייתית עם לבנים חשופות וצנרת גלויה ומשלבת מאפייה בקומת הכניסה, מטבח פתוח לרווחה ומסעדה בקומת הגלריה. היא מסווגת על ידי מדריך מישלן כמסעדת Bib Gourmand, דהיינו מסעדה עם VFM מוצלח במיוחד. המטבח שלה מוגדר כמטבח צ'כי מודרני עם טכניקות בישול מסורתיות.

תפריט הצהריים של המסעדה מאוד מצומצם (5 מנות ראשונות ו-5 עיקריות בלבד) והמחירים מפתיעים לרעה. לא זולה בכלל. הגענו לצהריים אחרי ארוחת בוקר מעולה במלון ולכן החלטנו לחלוק מנה ראשונה אחת ושתיים עיקריות.

הזמנו לראשונה טרטר בקר עם מיונז שום, רוטב בקר וחלמון מבושל מגורר. המנה הגיעה על לחם קלוי והייתה מעולה. לעיקרית הזמנו תפוחי אדמה על גחלים עם קציפת רוויון, רצועות דג מעושן, כפיר, שמיר וחלמון מבושל מגורר. מנה מיוחדת במיוחד. עוד הזמנו בטן חזיר על פנקייק תפוחי אדמה עם רוטב בקר, צ'אטני תפוחים וסלט עלים. מנה מדהימה.

בשורה התחתונה, מסעדה אופנתית, שירות טוב ומנות מיוחדות, מעניינות וטעימות במיוחד. נתנו ציון 9 רק בגלל התפריט המצומצם והמחירים הגבוהים. הארוחה עלתה 1400 קרונות (56 אירו) כולל שירות. קישור.

מהמסעדה לקחנו מונית חזרה למגדל אבק השריפה (105 קרונות) על מנת להמשיך את המסלול בדיוק בנקודה בה הפסקנו. משם צעדנו ברגל לאורך מדרחוב Celetna היפיפה. משני הצדדים מבנים עתיקים מרשימים, מתחת חנויות בוטיק קטנות ובתי קפה ורק מעל מנוף אחד שפוגם בשלמות של התמונה.

אחרי 300 מטרים מגיעים אל כיכר העיר סטרומצקה (Staroměstské náměstí), שנמצאת במרכז העיר העתיקה (Staré Město), הלב ההיסטורי של פראג ואחד המקומות הפופולריים בה. השעה עוד מעט 15:00 ואנחנו ממהרים אל השעון האסטרונומי שבחזית בניין העירייה הישן. השעון הוא שעון מכני משנת 1410, שמציג את התאריך והשעה, אבל גם את מיקומם של הירח והשמש ומועדים של חגים נוצריים אסטרונומיים. מאות אנשים מתגודדים לפני השעון בכל שעה עגולה כדי לצפות בדמויות 12 השליחים של ישו המציצות משני חלונות קטנים מעל השעון. בסיום, הקהל מוחא כפיים במבוכה על הגימיק המטופש. מאוד צפוף וחשוב מאוד להיזהר מכייסים בעת התצוגה. אפשר לעלות לתצפית יפה על העיר ממרומי מגדל השעון בגובה 42 מטרים, אבל תצפית כבר עשינו. הכניסה לתצפית עולה 250 קרונות ויש הנחה של 50% בשעה הראשונה.

בצדה השני של הכיכר נמצאת כנסיית טין (Týn), ששימשה כקתדרלה עד המאה ה-14, אז הוחלפה על ידי קתדרלת ויטוס הקדוש הנמצאת במצודת פראג. צריחיה המרשימים, שגובהם 80 מטרים, נראים כמעט מכל מקום בעיר. הכנסייה נבנתה במאה ה-14 בסגנון גותי מאוחר במקום כנסייה רומנסקית מהמאה ה-11. בין שני הצריחים שלה בתוך מבנה בצורת משולש, נמצא פסלה של מריה הקדושה עם הילה מזהב. קישור.

במרכז הכיכר נמצא פסלו של יאן הוס (Památník Jana Husa). הוס היה במאה ה-14 פילוסוף, פטריוט ורפורמטור צ'כי שיצא כנגד הריקבון המוסרי של הכנסייה ונלחם שהתפילות יהיו בצ'כית ולא בלטינית. הוא הוצא להורג בשנת 1415. הפסל ניצב על במת סלעי אבן וארד אפורה משנת 1915, במרכזו ניצב יאן הוס מעל מדורה בוערת ומביט אל עבר כנסיית טין, כשמצדו האחד לוחמים ומצדו השני גולים צנועים.

הכיכר כולה מהממת ביופייה ומכל עבר ניבטים מבנים יפיפיים יוצאי דופן, חלקם צבועים בצבעים זועקים, חלקם עם ציורי קיר מרשימים וחלקם עם משפטים וסמלים שלא ברור טיבם. גם הגב של בית העירייה הישן צבוע בצבעים שונים ונראה שונה מאוד מאשר חזיתו.

מהכיכר המשכנו דרך סמטאותיה הקסומות של העיר העתיקה אל גשר קארל (Karluv most), אולי סימן ההיכר של העיר, המחבר בין העיר העתיקה לרובע לסר (Lesser) מעל נהר ולטאבה (Vltava) מאז מחצית המאה ה-14. הוא נקרא על שם המלך קארל, שהורה לבנות אותו. בתחילתו יש מגדל מרשים ולאורכו ניצבים 30 פסלים של גיבורים מקומיים וקדושים נוצרים, דוכנים של רוכלים וציירים ומופעי מוסיקה. המראה לשני הצדדים מרהיב. אורכו 516 מטרים, רוחבו 10 מטרים והוא נשען על 16 קשתות. נחצה אותו מחר בבוקר.

אחרי ביקור קצר בגשר פנינו צפונה, חלפנו על פני הרודולפיניום, אולם קונצרטים יפיפה בסגנון נאו רנסנס היושב על גדת הנהר ופנינו ימינה לכיוון הרובע היהודי.

ממש ממול נמצא היעד הראשון בסיורנו ברובע היהודי, בית הכנסת פנקס (Pinkasova Synagoga), שנבנה בשנות ה-30 של המאה ה-16. על כתליו של האולם הראשי מונצחים שמות יהודי צ'כיה ומורביה, שנרצחו בשואה בשנים 1939-1945. כמעט 80,000 איש, שרובם אפילו לא זכו לקבר. בחלקו הקדמי, היכן שנמצא ארון הקודש מונצחות 153 הקהילות היהודיות שהושמדו ומקומות יישוב נוספים בהם התגוררו יהודים לפני המלחמה. מעזרת הנשים בקומה מעל אפשר לראות את האולם הראשי ממבט על ובגלריה יש אולם תצוגה עם תערוכה של ציורי ילדים יהודים בשואה. בחוץ נמצא המקווה ההיסטורי.

בחצר בית הכנסת נמצא בית הקברות היהודי העתיק (Starý židovský hřbitov) מהמאה ה-15. בבית הקברות יש בשכבות כ-12,000 קברים, כולל קברו של המהר"ל. עומק הקבורה מגיע עד 10 מטרים. הנשיונל ג'יאוגרפיק דירג אותו כאחד מעשרת בתי הקברות הכי מומלצים לביקור בעולם. המצבה הקדומה ביותר משנת 1439 והאחרונה משנת 1787, אבל המעניינת ביותר היא כמובן זו של המהר"ל. המבקרים מניחים עליה מטבעות כסף.

בפינה הצפונית של המתחם נמצא בית הכנסת קלאוזן (Klausová Synagoga), בו מוצגת תערוכה העוסקת בחיי היום יום של משפחה יהודית, כולל מנהגיה והצצה אל המטבח היהודי ומשק הבית. לידו נמצא בית הטהרה (Obřadní síň), ששימש כבית המתים עד תום מלחמת העולם הראשונה. הקומה הראשונה שימשה לשטיפת המתים ואילו השנייה שימשה את אנשי חברה קדישא. במקום מוצגת תערוכה העוסקת בחברה קדישא פראג הכוללת מנהגים, טקסים וחפצי פולחן וכסף הקשורים לקבורה ומוות.

יצאנו ביציאה האחורית, משמאל מספר מסעדות כשרות וממול נמצא בית הכנסת הישן חדש אלטנוישול (Staronová Synagoga). זהו האתר העתיק ביותר ברובע היהודי ואחד מבתי הכנסת הפעילים העתיקים ביותר באירופה. הוא משמש את הקהילה היהודית כבר מעל 700 שנה מאז השליש האחרון של המאה ה-13.

הוא נקרא "החדש" עד שקמו בתי כנסת חדשים יותר ומאז קיבל את כינויו הנוכחי. אגדות רבות קשורות לבית הכנסת. אחת מהן מספרת כי הוא ניצל משריפה גדולה על ידי כנפי מלאכים ששינו צורתם ליונים ובכך מנעו ממנו להיפגע. אגדה אחרת טוענת שבעליית הגג שלו נמצאים השרידים של הגולם מפראג, אשר נוצר על ידי המהר"ל כדי להגן על יהודי העיר. המבנה המרכזי מוקף משלושת צידיו על ידי מבנים נוספים שנוספו עם השנים המשמשים כאולם כניסה ועזרת נשים. את הקירות מעטרות כתובות בעברית עם פסוקים מהתנ"ך. על הקיר תלויים שני שלטים המעידים על ביקורם במקום של הנשיא חיים הרצוג בשנת 1991 ושל בנו הנשיא הנוכחי יצחק הרצוג בשנה שעברה, 31 שנים לאחר מכן . קישור.

מעט דרומית לבית הכנסת נמצא בית העירייה היהודי (Židovská radnice), שנבנה במאה ה-16 ושימש כמקום מפגש לקהילה היהודית. על הגג יש שני שעונים, אחד מהם עם שעות מאותיות עבריות. על הקיר יש שלט הוקרה של ארגון ההגנה, המודה לצ'כים על עזרתם במלחמת העצמאות באימון טייסים, צנחנים ולוחמים ובאספקת ציוד הגנה. בשלב זה נאלצנו לסיים את הביקור ברובע בשל השעה וכניסת השבת. נמשיך בתחילת שבוע הבא.

המוזיאון היהודי בפראג (Židovské muzeum) הוא למעשה אוסף של כל האתרים היהודיים החשובים ברובע. הוא כולל את בתי הכנסת מייזל, פנקס, קלאוזן הספרדי והחדש ישן וכן את בית הקברות, בית הטהרה וגלריית גוטמן. כרטיס הכניסה לכל האתרים יחד עולה 550 קרונות וניתן להשתמש בו במשך שבוע. אפשר גם לקנות כרטיס לכל אתר בנפרד, אך זה יקר משמעותית. קישור.

חזרנו למלון להתארגנות לקראת ארוחת הערב, אליה יצאנו עם מונית בשעה 19:00. מסעדת Salabka היא מומלצת מישלן נוספת (ללא כוכבים) הנמצאת במתחם הכולל גם כרם, יקב ומזקקה בבעלותה בפרבר הצפוני Troja. השף מבשל אוכל מודרני עכשווי אחרי שנים של עבודה במסעדות עם כוכבי מישלן באי הבריטי והוא מתמקד בחומרי גלם מקומיים בלבד, בדגש על בשר ציד ודגי מים מתוקים.

המסעדה מגישה ארוחת טעימות הכוללת ארבעה פתיחים, מנת לחם וחמאות, 2-6 מנות לבחירה ופטיפורים ומחירה 1800-3000 קרונות לאדם (75-125 אירו) בהתאם למספר המנות. המחיר אינו כולל שתייה ושירות. לאור העובדה שכבר אכלנו היום שתי ארוחות, הסתפקנו בארוחה אחת של שתי מנות ואחת של שלוש.

קיבלנו ארבעה פתיחים ומנת לחם עם גבינה, שני טעמי חמאה ולארד. הפתיחים כללו פתיח מבוסס תפוחי אדמה, השני דלעת, השלישי סלק והרביעי טרטר בקר עם כמהין. כולם מצוינים. למנה ראשונה קיבלנו פטה ברווז עם ג'לי דובדבנים, פיסטוקים ודסקית שוקולד. מנה בלתי נשכחת.

מנה שנייה כללה תפוחי אדמה עם זעפרן, סלסיפיי, כרוב מסולסל, יוגורט מעושן ורוטב שזיפים. מנה מצוינת. לעיקרית קיבלנו מותן צבי מופלון בציפוי תרד עם טארטלט פטריות במילוי ארטישוק ירושלמי ובצד ג'ל של אוכמניות וציר של צבי. וואו וואו, מנה מופלאה.

לסיום קיבלנו ארבעה סוגי פטיפורים מעולים והמלצר פינק אותי בכוס פורט נפלא לקינוח. שורה תחתונה, מסעדה מצוינת, ארוחה נהדרת, שירות מושלם, מקצועני, אבל גם חברותי במידה ואפילו פינוק בסוף. מה צריך יותר מזה? נתנו למסעדה ללא היסוס ציון 10. קישור.

יום שבת 4/3/23

היום מטיילים ממערב לנהר והחלטנו ללכת את הדרך הארוכה ברגל. יצאנו בשעה 9:00 לכיוון גשר קארל. מבלי להתכוון עברנו בדרך בשוק שנקרא Old market ונמצא באמצע הדרך מכיכר ואצלב לכיכר העיר העתיקה. בגלל השעה המוקדמת, רוב הדוכנים נמצאים עדיין בשלב ההקמה, אך נראה שזה שוק יפה ומעניין ואנחנו עוד נחזור אליו.

כמה דקות הליכה נוספות והגענו אל גשר קארל היפה. הגשר שונה לחלוטין בשעת בוקר מוקדמת מאשר היה אתמול אחר הצהריים. הוא שקט, אין כמעט אנשים, אין דוכנים ואין ציירים. זמן נהדר להתרשם מעשרות הפסלים בצדדים, לצלם ולהצטלם בלי כל העולם ברקע.

זו גם השעה הכי טובה לצלם משם את המצודה מכיוון שהשמש נמצאת מאחור במזרח (וזו גם תמונת השער של הבלוג). מומלץ לבקר בגשר פעמיים, פעם בבוקר כששקט ופעם לפנות ערב כשתוסס ומלא חיים. אנחנו חוצים את הגשר בדרכנו למצודה כשממול מתגלה תמונה מדהימה. המצודה מציצה מימין, השער המערבי של הגשר משמאל ומאחוריו מציצה הכיפה הירוקה של כנסיית סנט ניקולאס. תתרשמו בעצמכם.

משם הדרך מתחילה לטפס ובשלב מסוים אנחנו מגיעים לגרם מדרגות ארוך שסוחט מאיתנו את האנרגיה שעוד נשארה מההליכה הארוכה. מאוד מעודד לדעת שבסוף המדרגות נמצאת המצודה ואנחנו מגיעים לכניסה בכיכר Hradcany בשעה 9:50. לפתע אנחנו רואים חבורת נגנים צועדת ומבינים שהגענו ממש בזמן לטקס החלפת המשמר, המתרחש כל שעה עגולה. איזה יופי של תזמון.

הכניסה למצודה נמצאת ממש בסמוך. מצודת פראג היא מסמלי ההיכר של העיר, המצודה העתיקה הגדולה בעולם ומקום מושבו של נשיא צ'כיה. אפשר לבקר במצודה רק באזורים חופשיים, אבל מומלץ לרכוש כרטיס הכולל את האזורים המוגבלים של קתדרלת ויטוס, הארמון המלכותי הישן, בזיליקת סנט ג'ורג' וסמטת האלכימאים. הכרטיס עולה 250 קרונות וקופת הכרטיסים נמצאת מול הכניסה לקתדרלה. קישור.

התחנה הראשונה היא קתדרלת סנט וינטוס (Katedrála Sv. Víta). היא בולטת מאוד עם צריחיה המתנוססים לגובה של עד 100 מטרים. היא הכנסייה הגדולה בעיר והקתדרלה הגותית הגדולה ביותר במרכז אירופה. חזיתה היפה מעוטרת בפסלים, אבני חן וגילופים ובתוכה ציורי קיר, פסלים וויטרז'ים, שהמפורסם שבהם מתאר את בריאת העולם.

האמת שהפסלים, ציורי הקיר והוויטרז'ים הם מהיפים שראינו אי פעם ומי שנכנס לשטחים המוגבלים ללא כרטיס מפספס את זה. בשטחה נמצאים קברים של מלכי בוהמיה, המפורסמים שבהם הם קברו של המלך קארל בונה העיר ושל ואצלב הקדוש שאיחד את כל התושבים ויצר למעשה את הממלכה הצ'כית. קישור.

כשיצאנו מהקתדרלה עקפנו אותה משמאל דרך כיכר מאוד יפה ומולנו ניצבה בזיליקת סנט ג'ורג' (Bazilika svatého Jiří). זוהי כנסייה עתיקה במיוחד משנת 920, שנבנתה מחדש במאה ה-12 ומכילה אמנות בוהמיינית וחזית בסגנון בארוק. זו לא כנסייה טיפוסית, היא די קטנה והאולם הפנימי שלה מאוד מיוחד ונראה כאילו בנוי אבן.

מהבזיליקה ממשיכים לצעוד מזרחה עם השילוט אל סמטת האלכימאים (Golden Lane או Zlatá ulička u Daliborky). זוהי סמטה מאוד מיוחדת עם בתים נמוכי קומה מהמאה ה-16 וחנויות מעניינות. הבתים שימשו בעבר את עובדי המצודה הזוטרים עד מלחמת העולם הראשונה ואפילו פרנץ קפקא התגורר בבית מספר 22. קראו לסמטה גם שביל הזהב מכיוון שהתגוררו בה צורפים. כיום בחלק מהבתים יש תצוגות של החיים בסמטה. היא יפה במיוחד ומומלץ מאוד לא לפספס אותה.

כשיצאנו מצדה השני של הסמטה הגענו אל נקודת תצפית יפה אל הנהר והעיר, אחלה מקום לסלפי זוגי.

בשלב זה התחלנו לחזור וקצת לפני היציאה מהמצודה מצד שמאל נמצא הארמון המלכותי הישן (Starý královský palác). הוא אינו ארמון יפה בפני עצמו וגם לא גדול, אבל אחד החדרים שלו הוא חדר ההכתרה, ששימש להכתרת המלכים וכיום יש בו גם מספר אוצרות לאומיים כגון כתר ואצלב הקדוש העשוי זהב משובץ יהלומים או צלב ההכתרה. התור בארמון לצפייה באוצרות די גדול אבל מהיר.

יצאנו מהמצודה בשעה 11:45 אחרי ביקור מרתק שנמשך שעתיים. היינו די עייפים אז עשינו הפסקת מנוחה ושירותים בבית קפה בכיכר מחוץ למצודה ושתינו יין חם. אחרי שהתאוששנו והתחממנו המשכנו בדרכנו. אחרי דקה סטינו מעט ימינה על מנת לראות את הלורטה (Loreta), מנזר ויעד עלייה לרגל מהמאה ה-17 שבמרכז החזית שלו מגדל שעון ופעמונים. קישור.

משם חזרנו למסלול ההליכה ופנינו שמאלה במעבר צר בין הבניינים. מיד לאחר המעבר מימין נמצא מוזיאון המיניאטורות (Muzeum miniatur), שיש לו אוסף מיניאטורות מהגדולים בעולם ב-29 תערוכות. הצצנו פנימה והחלטנו לוותר. כרטיס עולה 130 קרונות. קישור. בסמוך אליו נמצא מנזר סטרחוב (Strahovský klášter), אליו הגענו על מנת לבקר בספרייה המרהיבה המפורסמת שלו. הספרייה כוללת שני אולמות. הספרייה הפילוסופית נבנתה בסוף המאה ה-18 מעץ אגוז, השורות העליונות שלה נגישות רק מהגלריה (אליה מובילות מדרגות עקלתון נסתרות) ועל תקרתה פרסקו מרשים שצויר במשך כחצי שנה. היא נראית כאילו נלקחה משילוב של כנסייה עם בית הספר של הארי פוטר. כשהוקמה היא נודעה מאוד בקרב חוגי התרבות של אירופה ואנשים חשובים מאוד מתועדים בספר המבקרים שלה.

הספרייה התיאולוגית ישנה יותר, מהמאה ה-17, וכוללת מעל 18,000 כרכים. מעל המדפים יש עיטורים מגולפים בעץ מוזהב ועל התקרה ציורים מרשימים. יש בה פסל עץ של יוחנן האוונגליסט הקדוש וכדורי מפות רגילים ואסטרונומיים. שמו של האולם נובע מתוכן הספרים וכולל מהדורות רבות של התנ"ך בשפות רבות. הספריות מרהיבות ואני ממליץ מאוד לא להחמיץ ביקור בהן. המתחם כולל גם מנזר וגלריית תמונות, אך הם פחות מעניינים. הכניסה עולה 150 קרונות. קישור.

משם התחלנו לצעוד בשביל לכיוון גבעת פטרין (Petřínské sady). בדרך נשקפים מראות יפים של המצודה ובניינים צבעוניים מצד אחד והגבעה המיוערת והמגדל במרכזה מצד שני, כשבעמק הכלוא בין שניהם יש כרם עם גפנים. הגבעה מתנשאת לגובה של 130 מטרים מעל הנהר ובמורד המזרחי שלה נמצא פוניקולר המטפס למרומי הגבעה. אנחנו נרד בו.

בפסגת הגבעה נמצא מגדל התצפית פטרין (Petřínská rozhledna), שגובהו 63 מטרים, יש לו שתי מרפסות תצפית והוא העתק מוקטן של מגדל אייפל בחמישית מגודלו. לנו הוא נראה פחות דומה לאייפל ויותר מכוער ממנו. כשהגענו אליו הבנו שהמעלית מקולקלת ואפשר רק לעלות ברגל אז וויתרנו. בלאו הכי לאורך כל היום יש לנו תצפיות מדהימות על העיר והנהר. כרטיס עולה 150 קרונות.

בסמוך למגדל נמצא מבוך מראות מעץ (Zrcadlové bludiště) ואנחנו מחליטים לחזור לילדות ולהיכנס. במרכז המבוך יש מראות מעוותות ואנחנו משתעשעים ומצלמים את עצמנו תמונות מצחיקות. כרטיס עולה 100 קרונות, אבל יש כרטיס משולב עם המגדל שעולה 210 קרונות. ברקע נמצאת חומה מימי הביניים, שהגנה על העיר והמצודה ונראית לא קשורה למקום וליד תחנת הפוניקולר נמצא מצפה הכוכבים סטפניק (Štefánikova hvězdárna). משם ירדנו למטה בפוניקולר. כרטיס עולה 60 קרונות. קישור.

כשהגענו למטה פנינו מעט דרומה אל אנדרטת קורבנות הקומוניזם (Pomník obětem komunismu), שבעה פסלי ארד על המדרגות המנציחים את האסירים הפוליטיים באותה תקופה. האנדרטה בנויה כך שבפסל הראשון יש דמות שלמה ובכל פסל אחריו, הדמות הולכת ומצטמצמת עד שכמעט נעלמת לחלוטין. על הרצפה מונחים זרי פרחים נבולים ועל שני לוחות מתכת מצוין כי 248 איש הוצאו להורג ועוד כ-4500 אנשים מתו בבתי הכלא בתקופה הקומוניסטית 1948-1989. מצמרר.

משם התחלנו לטייל לכיוון הנהר. בדרך חלפנו על פני Cafe Savoy, אחד מבתי הקפה היפים, המפורסמים, האלגנטיים והיקרים של פראג. השעה כמעט 14:00 והיינו מעט נאיביים במחשבה שאולי יהיה מקום. לא היה. קישור. אחרי בית הקפה הגענו לנהר ופנינו שמאלה לפניו לכיוון האי Kampa.

האי המלאכותי קמפה (Kampa) למעשה מופרד מהיבשה על ידי תעלת המים הקטנה Cetrovka, שנבנתה על מנת להפעיל טחנות רוח. הוא מכונה "ונציה של פראג" בשל תעלות המים בו והבתים הקסומים לצדן. טיילנו על האי צפונה, חולפים בדרך על פני המוזיאון לאמנות מודרנית ומחפשים פסלים של פינגווינים צהובים שאמורים להיות על גדת הנהר. במקום נערכים שיפוצים וכנראה שהפסלים הוסרו על מנת להגן עליהם. במקום זה אנחנו מסתפקים בפסלי הענק של התינוקות הזוחלים.

בצפון האי יש כיכר מרכזית גדולה עם ריצוף אבן, בתים ציוריים, חנויות מזכרות ובתי קפה. במרכז הכיכר שדירת עצים עירומים כפולה ובצדדים בניינים בצבעי פסטל. במרכז השדרה צועדת רביעיית אנשים לבושה בגדים ירוקים ושחורים לסירוגין ואותנו זה מאוד משעשע.

בכיכר פנינו שמאלה ומעט מערבה משם נמצאים שרידים של שלושה גלגלי עץ גדולים לטחינת קמח. נזכרנו שהם היו בכלל הסיבה להקמת התעלות שיצרו את האי. ליד אחד הגלגלים נמצא פסל של דמות משעשעת, הנראית כאילו עומדת לקפוץ למים.

עוד קצת מערבה משם נמצא הקיר של לנון (Lennonova zeď), שבמקור הוקם כקיר מחאה נגד הקומוניזם והוסב לקיר גרפיטי לזכרו של סולן החיפושיות. הקיר שופץ לפני מספר שנים והציורים עליו אינם המקוריים, אך הוא מאוד צבעוני ויפה ומעורר עניין רב. מולו נמצא הבניין המרשים של שגרירות צרפת.

מעט מערבה משם נמצאת כיכר מלטה (Maltézské) האלגנטית, מסביבה ארמונות מרשימים המשמשים כשגרירויות ובמרכזה פסל יוחנן המטביל (Sousoší Jana Křtitele). אנחנו מתרשמים וממשיכים הלאה.

ברחוב Karmelitská המקביל לכיכר נמצאת כנסיית גבירתנו המנצחת (Kostel Panny Marie Vítězné a Pražské Jezulátko), הראשונה בעיר שנבנתה בסגנון בארוק. היא לא מאוד מרשימה מבפנים או מבחוץ, אבל יש בה מוזיאון קטן ובו פסל שעווה של ישו הילד, שעל פי האמונה יש לו כוחות מאגיים. הכניסה חופשית.

עוד קצת הלאה מתחבא משמאל לרחוב גן ורטבה (Vrtbovská zahrada). נכנסים אליו דרך שער שמאוד קל לפספס ברחוב. מעטים מכירים את המקום הקסום, שיש בו גינה מדורגת מתחילת המאה ה-18, בסגנון איטלקי, עם בריכת נוי ופסלים. לצערנו הוא סגור בחודשי החורף ונפתח רק בין אפריל לאוקטובר. כרטיס עולה 120 קרונות. קישור. מולנו כבר רואים את כנסיית סנט ניקולאס (Kostel sv. Mikuláše), שנבנתה בשיא תקופת הבארוק בסוף המחצית הראשונה של המאה ה-18 על חורבות כנסייה מהמאה ה-13. היא קרויה על שם הקדוש ניקולאס, הגרסה המקומית לסנטה קלאוס. יש לה כיפה ירוקה מאוד ייחודית הבולטת למרחקים, שקוטרה 20 מטרים. בכניסה נמצא פסלו של ניקולאס ובתוכה יש ציורי קיר מרשימים מסיפורי הברית החדשה וסיפורם של הקדושים ניקולאס ובנדיקט. הכנסייה מאוד מתגאה בעובדה שמוצארט ניגן בעוגב שלה. כרטיס עולה 100 קרונות. קישור.

משם צעדנו לאורך רחוב Mostecká וקצת לפני גשר קארל פנינו שמאלה. האזור עמוס בפאבים שקצת מזכירים את אלו הבריטים. צעירים רבים עומדים בחוץ עם בירה ביד ומנהלים שיחות ערות. בהמשך הרחוב נמצא הרחוב הצר ביותר בפראג (Nejužší pražská ulička). הרחוב כל כך צר עד שהתקינו בכניסה אליו רמזור כדי לוודא שההולכים בו ילכו כל הזמן רק בכיוון אחד, או למטה או למעלה. ירדנו ועלינו כדי לגלות שהרמזור לא באמת מספק את הסחורה ויש לא מעט תאונות בין הולכי הרגל. משעשע.

לא רחוק מהרחוב הצר נמצא מוזיאון פרנץ קפקא (Muzeum Franze Kafky) העוסק בתולדות חייו של הסופר הצ'כי הנערץ (אבל לא מעניין אותנו) ומאחוריו הפסל המשתין (Čůrající postavy). פסל מאוד מוזר שבו שתי דמויות מתכת ירוקות עומדות אחת מול השנייה ומשתינות לתוך בריכה קטנה. מוזר כבר אמרתי?

בזאת למעשה הסתיים יום הטיול הנהדר שלנו בחלקה המערבי של העיר. השעה כבר 15:30 ואנחנו חוצים שוב את גשר קארל. הגשר לא דומה לזה שחצינו בבוקר. הוא עמוס, תוסס ומלא ברוכלים וציירים. מצד ימין אנחנו רואים את תעלת Cetrovka ואת גלגל טחנת הרוח בו ביקרנו קודם. הפעם, מזווית אחרת, יפה יותר.

אחרי שחצינו את הגשר רצינו מאוד לטעום את אחד המאכלים הצ'כים המסורתיים המפורסמים, שנקרא טרדלניק (Trdelnik). בחלק מהמקומות הוא נקרא טרדלו (Trdlo). רועי המליץ לנו מאוד על מקום הסמוך לגשר קארל שנקרא Good Food Coffee & Bakery והשביע אותנו לאכול את הגרסה במילוי טירמיסו. אנחנו ממושמעים ואכלנו, אבל כנראה שבפעם הבאה ננסה טעמים אחרים. זוהי למעשה התשובה הצ'כית הפחות מוצלחת לקיורטוש ההונגרי. הוא עשוי בצק עבה מגולגל סביב מקל, הנצלה על גריל עם סוכר ואגוזי מלך ומוגש במילוי גלידות שונות. קשה מאוד לסיים את זה, כך שאני ממליץ לקנות רק אחד ולחלוק. קישור.

בשעה 17:30 היה לנו סיור מאורגן מוזמן בתיאטרון הלאומי, היה עוד זמן, אז העברנו אותו בנעימים בבית קפה סמוך בשם Dante's bistro & restaurant & café. קישור.

התיאטרון הלאומי (Národní divadlo) שוכן באחד המבנים היפים בעיר ויש לו גג מוזהב. הוא נפתח בשנת 1881, נשרף חודשיים אחרי ונפתח מחדש אחרי שנתיים. אנחנו בחרנו לבקר בפנים בסיור מאורגן, שנמשך שעה (יש להזמין כרטיסים מראש באתר האינטרנט). הסיור מתחיל במרתף, שם מקבלים הסבר כללי על המקום ורואים את סוגי האבנים, ששימשו לבנייתו. משם עוברים לאולם, שמכיל 986 מקומות ישיבה, כולל 3 קומות נוספות של תאים פרטיים ומושבים. מצד ימין מעל הבמה נמצא התא של נשיא המדינה, שאינו נמכר לאחרים ומצד שמאל התא של ראש העירייה, שאפשר לרכוש אליו כרטיסים כשראש העיר לא מגיע.

משם המשכנו לאולם קבלת הפנים המפואר, שם ממתינים להופעות ומבלים בהפסקה. על הקירות והתקרה ציורי קיר מרשימים במיוחד (כמו בכנסייה) ומעל תלויים שני שנדלירים עצומים. אני מופתע לגלות שמחיר כוס יין אדום במזנון עולה 80 קרונות בלבד (כ-14 שקלים). משם אנחנו עולים לגלריה העליונה, שם נמצאים מקומות הישיבה הזולים ביותר ואפילו מספר מצומצם של מקומות עמידה שמנגישים את התיאטרון לכל אחד ולא רק לעשירים. המדריכה הסבירה לנו שהשנדליר במרכז האולם שוקל 1.86 טון ויש בו 207 נורות.

הסיור מסתיים במרפסת הפתוחה הנהדרת על הגג, ממנה יש תצפית מרשימה לכיוון הנהר, המצודה וגבעת פטרין. בחזית שלה פסלים מרשימים ומשני צידיה פסלים ירוקים של מרכבות סוסים ועליהן דמות אישה עם כנפיים. היה סיור מאוד מעניין ומומלץ. כרטיס לסיור עולה 260 קרונות. קישור.

חזרנו למלון להתארגן לקראת ארוחת הערב, אליה צעדנו ברגל כרבע שעה.

מסעדת Levitate היא מסעדה מומלצת מישלן (ללא כוכבים) בפראג, שעליה נאמר שהיא השם החם בפראג. האמנם? חכו לסוף. השף הווייטנאמי כריסטיאן צ'ו מבשל בטכניקות בישול נורדיות עם טעמים אסייתיים, שילוב של ניסיון שצבר במסעדות קודמות עם טעמים עליהם גדל. הוא מקפיד להשתמש בחומרי גלם מקומיים, קרובים ככל האפשר למסעדה. המסעדה קטנה ומכילה כ-16 מקומות ישיבה בלבד.

המסעדה מציעה שני תפריטי טעימות. האחד בן 12 מנות, אותו בחרנו, עולה 2850 קרונות (114 אירו) והשני בן 18 מנות עולה 3850 קרונות (154 אירו). יש גם תפריט צמחוני. למסעדה לא היה לצערי תפריט יינות בכוסות והם מספקים מידע בעל פה, עובדה שאני מאוד לא אוהב. לחשבון מתווספים אוטומטית דמי שירות בגובה 10%. גם את זה אני לא אוהב.

לפתיחים קיבלנו טארטלט ערמונים וסלק, רול של סלמון מוחמץ וביצי סלמון ורול ואגיו צ'כי עטוף בעלה ווייטנאמי שנקרא לאלו. פתיחים בינוניים. למנה ראשונה קיבלנו מרק עשוי ארטישוק ירושלמי וריוויון ומעל צ'יפס מקליפות ארטישוק ירושלמי. מרק פנטסטי. למנה שניה הגיע דג חדקן ועליו דסקיות דלעת מלווה בציר דגים. טעים, לא מעבר. למנה שלישית הגיע בשר צבי עם רוטב פורטובלו ומעל פטריות כמהין שחור. מנה מדהימה.

כעת קיבלנו שלושה חטיפי ביס. שניים לא היו מדהימים, אבל הכבד ברווז עם דיסקית סלק היה יוצא מן הכלל. למנה הבאה קיבלנו מיקס של חמישה מיני פטריות בציר פורטובלו. מנה טובה, אך לא מעבר. בשלב זה הגיע השף, שאל אם נהנינו, השבנו בשלילה וננזפנו על כך. קיבלנו הרצאה שלמה שהיינו צריכים לקחת את הארוחה הגדולה וכשציינו שהגענו לקינוח רעבים למדי, ענה השף בהתנשאות כי יש לו עוד עשרות מנות שהוא יכול להוציא לנו עד שנשבע. סירבנו בנימוס. אני חייב לציין כי השף היה חמור סבר, אגרסיבי, הרגשנו מותקפים ולא היה נעים בכלל.

לקינוח ראשון קיבלנו גלידת חמאה חומה וחלמון לצד גרעיני דלעת מסוכרים ומעל קוויאר. על הגלידה נמזג רוטב קפה ווייטנאמי ודבש יפני. לקינוח שני קיבלנו כדורי כבד אווז שהונחו על גחלים, אותם היינו צריכים לטבול בקרם מאוד מתוק, עשוי שוקולד לבן וריוויון עם תבלינים יפנים. קינוח מאוד מיוחד ולא שגרתי, אבל הכבד אווז והרוטב לא התחברו לנו.

בשורה תחתונה, פעם ראשונה אי פעם שסופרים לנו פתיחים בארוחת טעימות. פעם ראשונה שמגישים לנו שלוש מנות ביס באמצע הארוחה וסופרים גם אותן. פעם ראשונה שאנחנו ממש מרגישים מותקפים על ידי שף במסעדה רק כי העזנו להגיד בנימוס שאנחנו לא מרוצים. זו הייתה ארוחה מאוד מאכזבת ויקרה למדי. נתנו לה ציון 5. קישור.

יום ראשון 5/3/23

היום יצאנו מאוחר בשעה 10:00. פעם ראשונה אנחנו משתמשים בתחבורה ציבורית, בטראם מספר 14. התשלום בתוך הטראם עם כרטיס אשראי או אפליקציה בנגיעה מאוד נוח (60 קרונות לאדם). היעד הוא מצודת וישהראד (Vyšehrad), הנמצאת בתוך פארק גדול ומשקיפה על העיר, הנהר והגשרים. תחנת המטרו נקראת בשם המצודה וכשירדנו בה ציפה לנו טיפוס למעלה. שילוט לא נראה בשטח ופשוט טיפסנו לכיוון שהורו לנו ההיגיון וגוגל מפס.

למעלה יש טיילת לאורך הנהר ונוף מאוד מרשים של הגדה המערבית והגשרים עד למצודה. למטה נמצאת מרינה קטנה עם סירות ומצד שני רואים את שרידי המרחצאות הגותיים (Libušina lázeň), שנמצאים על המצוק, לפניהם חלקת גפנים קטנה ויחד עם הנהר זה מתחבר לתמונה ממש יפה. על החומה הנמוכה מדגמנות לנו שלוש יונים תמונה מושלמת.

בסמוך ניצבת כנסיית פאולוס ופטרוס הקדושים (Bazilika svatého Petra a Pavla). היא מוקפת פסלים גדולים, מדשאות ועצים עירומים. פנים הכנסייה יפה במיוחד. פסיפס מרשים מעל דלתות הכניסה המיוחדות מאוד בפני עצמן, חלונות ויטראז' גבוהים וצבעוניים, פסלים רבים, ציורי קיר ותקרה אינסופיים וארונות זכוכית עם תצוגת כלי קודש ופולחן. אחת הכנסיות המרשימות שראינו. כרטיס עולה 130 קרונות. קישור.

מאחרי הכנסייה נמצא בית הקברות וישהראד (hřbitov Vyšehrad) בו קבורים אנשי תרבות וגיבורים צ'כים רבים. הקברים מאוד מושקעים, חלקם עצומים בגודלם, על חלקם פסל דמותו של הנפטר וברקע הכנסייה. בצידי בית הקברות יש מעין מסדרון קבורה מקורה עם ציורי תקרה מרשימים, פסיפסים ופסלים. הצלחנו לזהות ברשימת הנפטרים שמות מוכרים כמו המלחין אנטונין דבוז'אק והסופר קארל צ'אפק. מצא חן בעינינו קברו של יוז'י מנצל, שחקן ובמאי מקומי ידוע, הנראה כמו קבר של ליצן. הכניסה חופשית. קישור.

הביקור במצודת וישהראד היה מוצלח במיוחד, בייחוד לאור העובדה שזה מקום שרבים אינם מגיעים אליו. כעת היה עלינו למצוא את דרכנו למטה לכיוון צפון, התברברנו קצת, אך לבסוף עשינו את הדרך למטה במדרגות לכיוון הנהר ומשם טיילנו חזרה למרכז העיר. בדרך חלפנו דרך מנזר אמאוז (Emauzské opatství) המרשים מהמאה ה-14 וקצת אחריו הגענו אל כיכר קארל (Karlovo náměstí). הכיכר נמתחת לאורך של כמעט חצי קילומטר, יש בה בריכת נוי, לא מעט פסלים ואפילו עץ אחד ענק עם שלט בצ'כית, עליו נרשם כי מדובר בעץ דולב מהמאה ה-19 שהיקף הגזע שלו יותר כ-5.5 מטרים. מול הצלע הצפונית של הכיכר נמצא בית העירייה המרשים של פראג שנבנה בימי הביניים. בשלב זה התחיל לרדת שלג קל.

משם חזרנו מעט אחורה ופנינו לכיוון הנהר. חלפנו על פני כנסיית St. Wenceslas at Zderaz העתיקה מהמאה ה-12 ובסוף הרחוב לפני הנהר חיכה לנו האתר האחרון בסיור, הבית הרוקד (Tančící dům), יצירת מופת אדריכלית שעיצב פרנק גרי ונראית כאילו קירות הבית נוזלים לכיוון הנהר. גם פה יש תצפית ממרפסת הגג, אך אנחנו כבר שבעים מתצפיות ומסתפקים בלנצל את השירותים של בית הקפה למטה. קישור.

חזרנו ברגל לכיכר ואצלב, אליה הגענו בשעה 13:15 והצצנו אל מסעדת Výtopna Railway Restaurant המיוחדת, בה מגיע האוכל לשולחנות על גבי רכבות הנעות על מסילות, אבל לא היה מקום והיה נראה שהגימיק בא על חשבון האיכות. לאחר שיטוט קצר בכיכר, התיישבנו במסעדת Krušovická Šalanda, מסעדה צ'כית מסורתית, בדיוק כפי שרצינו. סיגל חלמה על שניצל לבן ואני בחרתי במיקס נקניקיות מקומיות עשויות תערובת של בקר ולבן שהיו נפלאות. הארוחה עלתה 750 קרונות כולל שירות. קישור.

אחרי מנוחה קצרה במלון חזרנו לכיכר לביקור קצר במקדש האופנה פריימרק ובסופר מרקט אלברט, אליו יורדים מתחת לכיכר בכניסה של הרכבת התחתית וחזרנו למלון להתארגן לערב. אל המסעדה נסענו עם מונית (115 קרונות).

מסעדת La Degustation בפראג היא מסעדת כוכב מישלן אחד, הממוקמת בבניין היסטורי ממזרח לרובע היהודי. מטבח צ'כי מסורתי עונתי הנשען על מיטב החקלאים והציידים של המדינה. המסעדה מגישה תפריט טעימות בן 5 מנות במחיר 2450 קרונות (98 אירו).

התחלנו עם 4 פתיחים. לא כל כך הבנו את הקשר ביניהם, אבל כל אחד מהם בנפרד היה מצוין. למנה ראשונה קיבלנו שורש סלרי עם כדורי אגס מטוגנים והמון כמהין. מנה יוצאת מן הכלל.

לשנייה קיבלנו נתח טראוט גדול עם לחם לבן במקום העור, שטוגן עם הדג בחמאה והוגש ברוטב נפלא עם שמן פטרוזיליה ופרוסות לפת. הדג היה מושלם והרוטב והלחם עוד הרימו אותו.

שלישי הגיע חזה ברווז בסו ויד בציר ברווז וסלק ולצידו כדור בטן ברווז, קרוקט מרגל ברווז וקוביית סלק מעל קרם משמש. עוד מנה מצוינת. רביעי הגיע נתח צבי, מעליו פס של שומן חזיר, פטרייה צ'כית בציר פטריות וכרוב מאודה ומעליו חלמון ביצה שבושל 100 דקות ב-62.5 מעלות. עוד מנה מופלאה. מעניין מה היה טעמה אם הייתה מבושלת בחצי מעלה פחות.

לקינוח קיבלנו גלידה על אגוזי לוז ומעל קצף שוקולד קפוא. קינוח פשוט למדי, אבל טעים מאוד. לסיום קיבלנו 3 פטיפורים, שהיו טובים מאוד וחתמו ארוחה מופלאה. בשורה התחתונה, ארוחה נפלאה עם שירות מצוין, מומלצת במיוחד. נתנו לה ציון 10. קישור. בסיום הארוחה חזרנו למלון עם מונית.

יום שני 6/3/23

מתחילים את יום הפרידה מפראג בטיול השלמה ברובע היהודי. בדרך חלפנו שוב דרך כיכר העיר העתיקה, שהייתה ממש שוממת בשעה מוקדמת זו. מהכיכר פנינו מערבה ונתקלנו בפסל מאוד מרשים של איש קטן שיושב וקורא ספר על כורסא ממש גדולה, שנקרא Čtenář v křesle. צילמתי תמונה ממש מוצלחת של סיגל והפסל מרוצים יחד והמשכנו לצעוד צפונה לכיוון הרובע היהודי.

בהמשך הרחוב נמצאת מסעדת הגולם המפורסמת, המגישה אוכל צ'כי יהודי ומיד אחריה בית הכנסת מייזל (Maiselova synagoga). בית הכנסת מהמאה ה-17 אינו מרשים במיוחד, לא משמש עוד לתפילה ויש בו תערוכה על יהדות פראג. בתוכו מבקרת חבורת ישראלים צעקנית במיוחד והדבר היחיד המעניין באמת הוא הדמיה דיגיטלית של כיצד נראה הרובע היהודי לפני כמאה שנה.

200 מטרים משם נמצא בית הכנסת הספרדי (Španělská Synagoga), שחותם לנו את הביקור ברובע היהודי. בית הכנסת הזה מרשים מאוד ובנוי בסגנון מורי עם אריחים צבעוניים ועיטורי זהב. הוא הוקם בתחילת המחצית השניה של המאה ה-19 ולמעשה החליף את בית הכנסת החדש ישן. להפתעתנו ולמרות שמו, מתברר שהוא בכלל שימש את האשכנזים. באולם הראשי של בית הכנסת ובקומת הגלריה שלו (עזרת הנשים) מוצגת תערוכה של תשמישי קדושה וכלי כסף. היה מאוד מפתיע לראות בבית הכנסת עוגב, כלי נגינה שנמצא בשימוש בכנסיות. מאחורי בית הכנסת נמצאת גלריית רוברט גוטמן. הכניסה כלולה בכרטיס המוזיאון היהודי בפראג. נכנסנו להציץ, אבל לא מצאנו בגלריה הקטנה כל עניין.

המסעדה אותה הזמנו לארוחת הצהריים הייתה לא רחוק משם, אבל עדיין נותר זמן אותו ניצלנו לטיול בסביבה. התחלנו בטיול לאורך רחוב פריז האלגנטי (Parizska), הרחוב היוקרתי ביותר בעיר, בו אפשר למצוא את כל מותגי היוקרה של העולם.

הלכנו עד קצה הרחוב, חצינו את הנהר וטיפסנו במדרגות אל פסל המטרונום (Pražský metronom). הפסל אינו מעניין ואפילו מכוער, אבל התצפית משם על העיר והנהר מהממת. קראנו במוזיאון הקומוניזם שבעבר היה מוצב שם פסל של סטאלין שפוצץ והוחלף על ידי הפסל הנוכחי.

ירדנו חזרה למטה והלכנו לאורך רחוב פריז בכיוון השני עד לכיכר סטרומצקה ובניין העירייה הישן. מתחת לבניין יש מספר דוכנים שמוכרים בשר מעושן ויין חם. טיילנו עוד מעט באזור, סופגים עוד מהיופי העצום של הכיכר הזו.

כעת כבר הגיעה שעת הארוחה ויצאנו לכיוון המסעדה, מרחק הליכה קצר משם. מסעדת Field היא מסעדת כוכב מישלן אחד הנמצאת בסמוך לרובע היהודי. השף דוגל בפרשנות אישית, מודרנית, פשוטה ועם טעמים עזים למנות מוכרות. די במפתיע, הוא לא עבד מעולם במסעדות עם כוכבי מישלן, אלא הגיע מעולם המלונות.

הוא מגיש באמצע השבוע ארוחת צהריים אטרקטיבית מאוד בת שתיים או שלוש מנות במחיר 1100-1350 קרונות (44-54 אירו) כולל קפה. בכל קטגוריה (ראשונה, עיקרית וקינוח) יש שתי מנות לבחירה. בסופי שבוע ארוחת הצהרים כוללת 4 מנות ועולה 2200 קרונות (88 אירו) ובנוסף מוצעות שתי ארוחות של טעימות בנות 6 או 10 מנות במחיר 4000/2900 קרונות בהתאמה (160/116 אירו). אנחנו בחרנו בארוחת 3 מנות, כל אחד מאיתנו בחר מנות שונות וכך למעשה הרכבנו לעצמנו ארוחת טעימות בת 6 מנות במחיר יוצא מן הכלל.

בפתיחת הארוחה קיבלנו לחם עם חמאת כבשים מומלחת ולצידה מנת גבינת קוטג' מקומית נפלאה ומיוחדת. שתי המנות הראשונות היו מדהימות. מנה אחת עשויה תפוח אדמה שהונח על בצל מאודה ומיונז שום ועליו קרם כמהין לצד קציפת חזרת. המנה השנייה הייתה חלקי פנים ופטריה אפויה בציר ברווז, כרוב ובלקברי.

למנה עיקרית ראשונה קיבלנו דג זנדר על פירה תרד ומעל לארד ורומנסקו ברוטב שקדי עגל. השנייה הייתה בקר ומעל קוביות לשון בקר, סלק צלוי. גרגירי חרדל מעל קרם גזר לבן ובצל בציר בקר. שוב שתי מנות יוצאות מן הכלל שמרוב התלהבות שכחתי לצלם ונזכרתי באמצע המנה. לקינוח קיבלנו גלידת כוכב אניס על קרם שוקולד ופקאנים ומעל מרנג שקדים והכל ברוטב סי באקטורן. הקינוח השני הורכב מגבינת קשקבל, קליפות ארטישוק ירושלמי, גרידת קשקבל, ריבת אוכמניות וציר כמהין. הראשון היה מעולה והשני היה מיוחד ויוצא דופן, אפשר להגיד קינוח קשוח.

בשורה התחתונה, ארוחה מופלאה, תמורה לכסף הכי גבוהה במסע הזה, שירות מקצועי וחייכני במיוחד. נתנו לארוחה ציון 10 ללא היסוס ולמרות הקינוח המוזר. קישור.

בסיום הארוחה טיילנו לכיוון המלון, מידי פעם נכנסים לחנויות מעניינות בעיר בעתיקה. מאוד שעשע אותנו מוכר המטריושקות שהתגאה באוסף המטריושקות שיש לו של קבוצות כדורגל ישראליות ואפילו של ביבי.

באמצע הדרך חזרנו שוב לשוק הישן (Old market) בו ביקרנו ביום קודם. הפעם השוק היה פתוח לחלוטין, תוסס ומלא חיים. הדוכנים מאוד מעניינים ומשלבים פירות ואוכל מקומי עם מזכרות ומוצרים המיועדים בעיקר לתיירים. קנינו מגנט ושתי ריבות קטנות שאפשר לקחת בתיק יד, המשכנו הלאה ועשינו עצירת מנוחה ושתייה ליד גשר קארל בבית קפה חביב וזול של סטודנטים בשם Kafe Damu. מקום מומלץ. קישור.

משם חזרנו למלון, בדרך החלפנו קצת קרונות שנשארו לנו לאירו, העברנו עוד שעה בלובי המלון ובשעה 18:30 הגיעה ההסעה שהזמנו מזיו לאסוף אותנו ונסענו לשדה התעופה, אליו הגענו לאחר 40 דקות. נסענו עם זוג נוסף וההסעה עלתה 10 אירו לאדם. התהליך בשדה היה קצר למדי, הטרקלין של נוסעי אל על הפתיע מאוד לטובה ובשעה 22:05 המראנו הביתה ונחתנו בשעה 2:40.

סיכום ועלויות

זה היה טיול זוגי קולינרי מוצלח במיוחד. הוא שילב את אחת הערים היפות באירופה, שאזור הטיול בה די קטן ונוח מאוד לטייל בה ברגל כמו שאנחנו אוהבים, עם אוכל מצוין ומזג אוויר מושלם לתקופה, ללא גשם בכלל ואפילו עם מעט שלג. המחירים הפתיעו לרעה והמחשבה שפראג זולה אולי הייתה נכונה בעבר. המסלולים שהכנתי עשו עבודה מצוינת והתכנון היה מושלם לארבעה ימי טיול מלאים ועוד שני חצאי ימים.

עלויות: טיסות 248 אירו, מלון 316 אירו, תחבורה (מוניות, פוניקולר וטראם) 186 אירו, אוכל 1201 אירו (כיאה לטיול קולינרי עם מסעדות מישלן, ההוצאה על אוכל הייתה יותר ממחצית ההוצאה על הטיול כולו), אטרקציות 106 אירו, ביטוח 18 אירו, שונות (תקשורת ושירותים) 7 אירו. סה"כ: 2081 אירו.