רקע
בחרנו לנסוע למוסקבה לאחר שקראנו כי מתפתחת בה סצנה קולינרית מעניינת ובעיקר לאחר ששתי מסעדות בעיר נכנסו ל-20 המקומות הראשונים ברשימה הנחשבת The World's 50 Best Restaurant (אינטרנט: theworlds50best.com). בנוסף, מדובר על עיר מרתקת עתירת אטרקציות, שהפכה להיות הרבה יותר ידידותית לתיירים בעקבות משחקי המונדיאל שנערכו בה בשנה שעברה. הזמנו זוג כרטיסי בונוס למוסקבה בחברת אל על והזמנו מלון באתר בוקינג. אל המלון אחזור בהמשך.
יום שלישי 20/8/2019
עזבנו את הארץ בטיסת אל על מוקדמת בשעה 06:00. לא הרגשנו וכבר לאחר שלוש וחצי שעות כבר נחתנו בשדה התעופה Domodedovo במוסקבה. לאחר חצי שעה נוספת כבר יצאנו משדה התעופה ללא תור בביקורת הדרכונים והמזוודה כבר חיכתה לנו שנאסוף אותה. לעיר הגענו באמצעות מונית אותה הזמנו באפליקציית Yango המומלצת. את האפליקציה חייבים להתקין עוד בישראל (כי משום מה אין אפשרות לקבל במוסקבה את ה-SMS שהאפליקציה שולחת לאימות ההרשמה) והיא מאפשרת נסיעות זולות משמעותית מאשר מחירי המוניות הרגילים וביטחון שאף פעם לא יעבדו עליך. המונית הגיעה תוך 10 דקות ולאחר שעה נסיעה כבר הגענו למלון. הנסיעה עלתה 1240 רובל בלבד (כ-70 ש”ח בלבד).
את מלון Golden Ring בחרנו על פי מיקומו, מרחק 5 דקות הליכה ממדרחוב Arbat המפורסם ומרחק דומה לתחנת התחתית Smolenskaya, בה נמצאים שני קווים 3 ו-4. בשל השעה המוקדמת, החדר לא היה מוכן עדיין ולכן השארנו את התיקים וצעדנו למפגש ראשון עם מוסקבה ומדרחוב Arbat. המדרחוב התגלה כמקום שוקק חיים, מוזיקה, הופעות של אמני רחוב שונים והמון חנויות מזכרות ומגוון מסעדות. נכנסנו למספר חנויות, התלהבנו מכמויות האדירות של בבושקות (שבכלל קוראים להן מטריושקות), אבל החלטנו שלא נקנה עד שלא נסע בסוף השבוע לשוק המזכרות Izmailovsky ונראה את ההיצע והמחירים שם.
בתמונה: מדרחוב Arbat
התיישבנו לאכול צהרים במסעדת Varenichnaya No.1 עליה קראנו המון המלצות. מדובר ברשת מסעדות עממיות עם אוכל רוסי מסורתי ומגוון שסניפיה מעוצבים בסגנון רטרו עם המון אביזרים עתיקים כמו תקליטים על הקירות, מצלמות, טלפונים ומכשירי רדיו ישנים מאוד ועוד. התפריט עצמו גדול למדי ומכיל מגוון רב של מאכלים רוסיים. בחרנו מיקס של ורוניקי ופלמני ומאפה צ'יבורק במילוי בשר. לקינוח לקחנו את עוגת הדבש המפורסמת של רוסיה שנקראת בפי המקומיים מדוביק, שהתגלתה כלהיט ותמשיך ללוות אותנו לאורך כל הנסיעה. בנוסף לקחנו מנה של ורוניקי משוקולד במילוי דובדבנים עם רוטב שמנת בטעם וניל שהייתה נפלאה גם היא. נהנינו מאוד מהארוחה והחלטנו לחזור למסעדה לארוחה נוספת באחד הימים הבאים על מנת לטעום דברים נוספים. הארוחה עלתה 1700 רובל בלבד והמסעדה קיבלה מאיתנו ציון 10.
בתמונה: מראה הרטרו של המסעדה הנהדרת
בתמונה: ורוניקי מתוקים משוקולד במילוי דובדבנים, מדהים!
לאחר הארוחה המשכנו את הסיבוב ברחוב עד שהגענו לסופו (בסמוך לכיכר Arbatskaya) ואז הסתובבנו חזרה כדי לעשות צ'ק אין במלון ולנוח מעט מטיסת הלילה (או יותר נכון לפנות בוקר) שלנו. בדרכנו חזרה למלון גילינו סניף של Teremok, שזו בעצם רשת שירות עצמי של קרפים רוסיים (בתפריט הם נקראים בליני), שקיבלנו עליה הרבה המלצות. גולן החליט שהוא רוצה קינוח נוסף ונכנסנו. הזמנו שני קרפים, אחד מלוח עם גבינה ונקניק שגולן נהנה ממנו מאוד ואת השני מאוד רצינו עם קוטג' כי זו למעשה הגרסה האותנטית הרוסית, אך לצערנו הוא נגמר והסתפקנו בכזה עם שוקולד ובננה שקצת הזכיר את הבננה לוטי מתאילנד, אבל הוא לא היה טעים במיוחד בגלל שהשוקולד לא היה מספיק איכותי. שילמנו 550 רובל ונתנו למסעדה ציון 7 בגלל קרפ אחד מעולה ואחד בינוני.
בתמונה: ככה נראה קרפ רוסי
הגענו למלון Golden Ring לצ'ק אין וקיבלנו חדר בקומה 7 שצופה לכיוון בניין משרד החוץ היפיפה ממול ומדרחוב ארבאט. החדר עצמו היה מעט מיושן, אם כי גדול ומרווח. היה בו מקלט טלוויזיה בגודל 32 אינטש, ערכה להכנת קפה/תה, שולחן ושני כסאות. חדר האמבטיה היה גדול מאוד והכיל גם מקלחת. בסך הכל המלון היה נוח, ממוקם טוב מאוד, אך בהחלט לא ברמה של 5 כוכבים. כנראה ש-4 כוכבים היה הולם אותו יותר. מחירו היה זול מאוד במונחים ישראלים, 7290 רובל ללילה לזוג, שזה כ-400 ש”ח בלבד ללא ארוחת בוקר. ארוחת הבוקר במלון הייתה יקרה מאוד ואנחנו העדפנו לאכול אותה מחוץ למלון באחד ממגוון בתי הקפה הנהדרים שהיו בסביבה. נתנו למלון ציון 7.
אחרי מנוחה קצרה הלכנו לכיוון תחנת Smolenskaya של הרכבת התחתית לנסיעה הראשונה שלנו. דבר ראשון שגילינו הוא שבעצם יש שתי תחנות רכבות בעלות אותו שם במיקומים שונים (אין חיבור ביניהן) לשני קווים שונים, כל אחת מצידו האחר של הכביש במרחק של כ-300 מטר מהמלון. רצינו לקנות כרטיס ל-20 נסיעות שהבנו שיש, אבל גילינו כי בפועל אין דבר כזה ויש רק כרטיס של 60 נסיעות וזה נראה לנו מוגזם כי חשבנו שניסע גם במוניות. בדיעבד, זו הייתה טעות. השימוש ברכבת התחתית כל כך נוח שפשוט נסענו בה כל הזמן והגענו ל-40 נסיעות, כאשר 35 נסיעות כבר מצדיקות לקנות את הכרטיס ל-60 נסיעות שעולה 1900 רובל ויכול לשמש למספר אנשים. מחיר נסיעה בודדת הוא 55 רובל.
קנינו כרטיס זוגי בעלות של 110 רובל ועלינו על הרכבת לכיוון רחוב Tverskaya, שהוא למעשה הרחוב המרכזי של מוסקבה וקראנו שהוא גם נחשב לרחוב היקר ביותר בעולם. טיילנו קצת ברחוב שהיה רחוק מלהרשים וסטינו ממנו על מנת לראות את תיאטרון הבולשוי מבחוץ. לצערנו, התיאטרון היה בדיוק בפגרת הקיץ ולא התקיימו בו הופעות או סיורים ולכן נאלצנו להסתפק בלחזות במבנה המרשים מבחוץ. צילמנו קצת והמשכנו משם לרחוב Kuznetskiy Most הסמוך.
בתמונה: התיאטרון המרשים מבחוץ
הרחוב הזה נחשב רחוב מאוד אופנתי ושופע חנויות. נהנינו מהסיבוב ברחוב ובגלל החום הרב נכנסנו למספר חנויות לחפש חולצה קצרה ללבוש לערב כי הבאנו רק ארוך, אבל ויתרנו אחרי שראינו את המחירים ההזויים…
בפתח של זארה נתקלנו בתופעה שכנראה יכולה לקרות רק במוסקבה, חמישיית כלי מיתר שניגנה צ'ייקובסקי. לאחר שהתעייפנו מעט התיישבנו לנוח על ספסל שהיה ממוקם בלי כוונה בדיוק מול המקום שבו היה אמור להיות מוזיאון מכונות הארקייד הסובייטיות שרצינו לראות ועליו תלוי שלט קטן שהמוזיאון עבר דירה ל-VDNH. המשכנו לשוטט ברחוב ולחפש חנות בשם קוזניצקי מוסט 20 עליה קראנו המלצות. חשבנו בטעות שמכיוון ששם החנות הוא כתובת אז היא באמת נמצאת באותה כתובת והלכנו לשם סתם כמה מאות מטרים על מנת לגלות שהחנות בכלל נמצאת ברחוב סמוך וכשכבר סוף סוף הגענו אליה, לא הבנו למה…
חזרנו לתחתית הקרובה ונסענו למלון כדי לנוח מעט ולהתארגן לארוחת ערב, הרי בשביל זה באנו…
מסעדת Selfie שהזמנו בה מקום מראש מדורגת במקום ה-65 בעולם והיא נמצאת כ-2 ק”מ מהמלון. לצערנו עשינו טעות ועצרנו מונית ברחוב במקום להשתמש באפליקציה וכשהגענו למסעדה הנהג דרש מאיתנו 700 רובל למרות שהאפליקציה הראתה מחיר של 340. לאחר ויכוח קל הסכמנו לשלם 350, אבל זה חידד לנו את החשיבות של השימוש באפליקציות המוניות.
המסעדה גדולה ומרווחת והייתה ריקה כמעט לחלוטין. הישיבה היא על ספות, מה שהתברר לנו בדיעבד שמאוד נפוץ במוסקבה (אולי רק במסעדות היקרות?), אבל אנחנו קיבלנו שולחן על יד החלון עם כיסאות נורמליים. בחרנו בארוחת טעימות בת 10 מנות וגולן גם לקח את ה-Wine Pairing, דהיינו כל מנה מגיעה עם יין תואם לה. נאמר לנו שהיינות הנבחרים כוללים גם לבנים וגם אדומים, אך בפועל רובם היו לבנים, קטנים מאוד וללא יינות לקינוחים, אבל עדיין מומלץ לחובבי יין.
האוכל עצמו היה בחלקו מצוין (כדוגמת מנת זנב שור ומנת השרימפס ברוטב קפה) ובחלקו פחות (בייחוד מנת לשון של דג שהגיעה עם הסחוס ולא הייתה נעימה למאכל). הקינוחים היו מעט הזויים כולל קינוח בטעם פטריות שונטרל… על חלק מהמנות היו לנו חילוקי דעות כמו על מנת הסקלופס וגבינת עיזים עטופים בדף כרובית שגולן התמוגג ממנה ואני פחות ומנת העוף שאמנם הייתה טובה, אך צורת ההגשה של הרגל עם האצבעות והציפורניים פגעה בחדוות האכילה. בסך הכל המסעדה הייתה טובה, אך נראה שמיקומה ברשימת המסעדות הטובות בעולם קצת מוגזם. הארוחה עלתה 12,000 רובל לזוג והיין 2500 נוספים. נתנו לה ציון 7.
בתמונות: סקלופס וגבינת עיזים עטופים בדף כרובית וזנב שור עם פירה פטרוזיליה
יום רביעי 21/8/2019
את הבוקר אנחנו מקדישים לאזור הקרמלין אליו הזמנו כרטיסים באינטרנט עוד בבית אחרת אין להשיג כרטיסים לנשקייה, או שצריך לעמוד בתורים ארוכים מאוד. התחלנו את הבוקר בהליכה לתחנה של קו 3 על מנת לנסוע לבית הקפה המפורסם Grand Cafe Dr. Jhivago, שעל ארוחות הבוקר שלו שמענו רבות. כשהגענו לתחנת הרכבת ראינו את הדלתות סגורות והרבה אנשים ממתינים בחוץ. על הדלתות הודבק שלט ברוסית בלבד, אבל הצלחנו לנחש שכתוב שהתחנה סגורה בשעות 08:30-09:30. למזלנו השעה הייתה כבר 09:20 אז ישבנו על המדרגות בצד להמתין.
לאחר שנסענו הלכנו קצת “לאיבוד” מתחת לאדמה כשאנחנו מנסים לתור אחרי היציאה הנכונה ולאחר מספר דקות מצאנו את המקום, אך התאכזבנו קשות לגלות שהמקום נסגר ל-3 ימים לשיפוצים ונאלצנו לחפש חלופה לארוחת בוקר. לא רצינו להתרחק יותר מידי, שכן כבר היינו באזור הקרמלין וכך מצאנו את עצמנו נכנסים לבית קפה בקניון הצמוד לארוחת בוקר קלילה (800 רובל).
בתמונה: בליני קוטג' נהדרים
כשסיימנו לאכול ויצאנו שוב לרחוב ראינו מולנו תור עצום ומאוד שמחנו על זה שהזמנו כרטיסים מראש. השמחה נגמרה מהר מאוד כשגילינו שהתור הזה הוא בכלל למוזוליאום של לנין, שאליו לא ניתן להזמין כרטיסים והשומר סיפר לנו שאורך התור שעתיים. הבנו שאת לנין כנראה כבר לא נראה…
בתמונה: שעתיים תור למוזוליאום של לנין
קיבלנו הנחיות איך להגיע לדלפקי הכרטיסים לקרמלין ושמחנו לגלות שבקופות 6-8 בהם ממירים את שובר הרכישה מהאינטרנט לכרטיסים אין נפש חיה. בגלל שהשעה כבר הייתה אחרי 11 והיו לנו כרטיסים לנשקייה לשעה 12, התחלנו לצעוד בגן שצמוד לקרמלין לעברה. אל הנשקייה נכנסים דרך מדרגות עליהן עמדנו 25 דקות בתור לבדיקה הביטחונית וגם את זה צריך לקחת בחשבון.
בתמונה: שומרי הקרמלין בדרך להחלפת משמרת
בנשקייה (שהיא בכלל לא נשקייה...) שתי קומות, כאשר בקומה העליונה ישנם 5 אולמות תצוגה ובתחתונה 3 נוספים. באולמות השונים ניתן לראות מיצגים כגון כלים, בגדי מלכות וכלי נשק מתקופות שונות, חלקם מעניינים מאוד וחלקם פחות. במיוחד נהנינו מאולמות האבירים ובגדי המלוכה שהיו מרשימים מאוד. לפני היציאה נכנסנו למוזיאון התכשיטים על מנת לראות את ביצי פברז'ה. ראינו יהלומים, כתרים ותכשיטים, אבל ביצים אין… ניסינו לברר עם השומרים איפה הביצים, אך הם כמובן לא הבינו מה אנחנו רוצים ומעבר נוסף על כל התצוגה הבהיר לנו סופית שביצים כבר לא נמצא שם והמשכנו בדרכנו החוצה לכיוון כנסיות הקרמלין.
מוזיאון הנשקייה עלה 1000 רובל לאדם ואילו מוזיאון התכשיטים הקטן (אליו קונים כרטיסים בתוך מוזיאון הנשקייה ללא תור) עלה 500 רובל לאדם. נתנו לנשקייה ציון 9 ואילו למוזיאון התכשיטים נתנו ציון 6. חשוב לציין כי ניתן להיכנס לנשקייה מבלי בכלל להיכנס לקרמלין ולא נדרש כרטיס נוסף לכניסה למתחם.
בתמונות: הצצה קטנה למוזיאון הנשקייה
מהנשקייה המשכנו אל עבר כיכר הכנסיות שבקרמלין. יוצאים מהנשקייה, פונים שמאלה, מציגים כרטיסים ואחרי שתי דקות הליכה מגיעים. גם לכנסיות רכשנו את הכרטיסים מראש באינטרנט במחיר של 700 רובל לאדם. בדרך הקצרה הבחנו בשער ארמון הקרמלין נפתח ומתוכו יוצא רכב שרד מפואר מלווה בהמון רכבי משטרה. האם יכול להיות שפוטין יצא בלי להגיד שלום?
אזור כנסיות הקרמלין יפה ומרשים ובהחלט מצדיק סיור קצר להתרשמות ותמונות. אנחנו לא חובבי כנסיות גדולים ולכן בחרנו לעמוד קצת בתור ולהיכנס רק לכנסייה אחת, אמנם הקטנה ביותר, אך זו שנראתה העתיקה מכולן (הימנית כשנכנסים למתחם) והיא הייתה מלאה כולה בציורי קיר ענקיים.
בתמונה: כיכר הכנסיות היפה
בתמונה: מפת הקרמלין, הנשקייה מספר 6 וכיכר הכנסיות מספר 7. במספר 4 נכנסים ובמספר 5 יוצאים לכיכר האדומה
לאחר מכן התחלנו להתקדם לכיוון היציאה לכיכר האדומה כשבדרך עוברים דרך התותח שאף פעם לא ירה והפעמון שאף פעם לא צלצל ולא מבינים מה “ההמולה” סביבם. נתנו לכיכר הכנסיות ציון 8.
כשהתקרבו ליציאה התחלנו לשמוע קולות תופים וכשיצאנו הבנו שמדובר בהכנות למופע גדול שאמור להתחיל מחרתיים ובכל הכיכר נבנו יציעים ענקיים ומאהל גדול, עובדה שמנעה מאיתנו לראות את הכיכר כולה ולהתרשם ממנה וגם גרם לנו לעיקוף ענק בשביל להגיע לצידו השני של הכיכר.
את כנסיית סט. בזיל (וסילי הקדוש) ראינו מולנו במלוא צבעיה, יופיה והדרה. כנסייה מדהימה שקשה מאוד להסיט את המבט ממנה. היא זוכה בקלות לציון 10.
בתמונה: האם כנסיית וסילי הקדוש היא היפה בעולם?
משם נכנסנו לקניון גום להתרשמות. מדובר בקניון עצום ומרשים מאוד, עם חנויות יוקרה ומחירים הזויים בהתאם. הסתובבנו קצת, ניצלנו את השירותים ויצאנו לכיוון פארק Zaryadye הסמוך.
בתמונה: קניון Gum הוא אחד היפים בעולם (וגם אחד היקרים...)
בפארק Zaryadye יש מספר גדול מאוד של אטרקציות, אבל אנחנו כיוונו לשלוש מתוכן: מתחם האוכל, סימולטור טיסה מעל מוסקבה והגשר ה”צף”. דבר ראשון נכנסנו למתחם שנקרא Media Center, שם נמצאים הסימולטורים ומכונת הזמן. עמדנו מול המסך הדיגיטלי וראינו שהכרטיסים לכל האטרקציות אזלו, אך פתאום שמנו לב כי נותרו 4 כרטיסים אחרונים לטיסה מעל מוסקבה של עוד 10 דקות, איזה מזל… מומלץ מאוד לקנות כרטיסים מראש אם יודעים לתכנן הגעה לפארק בדיוק בזמן, אנחנו העדפנו לא לעשות את זה על מנת לשמור על גמישות ולקחנו סיכון ביודעין. מיהרנו לקופה, קנינו כרטיסים (690 רובל לאדם לכרטיס) ונכנסנו מיידית לאולם. האטרקציה טיסה מעל מוסקבה (Soaring Over Moscow) מתחילה באולם הכניסה, שם רואים סרטון עם הסברים על כל האתרים שרואים לאחר מכן בסימולטור. אחרי שהסרטון נגמר עוברים למתקן הסימולטור ושם רואים את הסרט עם תחושה ממשית של טיסה מעל האתרים המרכזיים של העיר ושימוש בטכניקות של מים, אוויר ורטט על מנת לחוש טוב יותר את האתרים. לדוגמא, כשטסים מעל מזרקות, אז מרגישים שפריץ של מים מרענן. משך השהייה הכולל במתקן הוא 20 דקות, כשמתוכן משך הטיסה הוא 8 דקות. נתנו למתקן ציון 9. במתחם יש גם אפשרות לטוס מעל רוסיה כולה במחיר זהה.
לאחר שיצאנו מהמתקן מיהרנו למתחם האוכל. היינו מורעבים כי אכלנו ארוחת בוקר קטנה מאוד. מתחם האוכל מורכב ממספר מסעדות קונספט (אחת מרקים, אחת גיאורגית, אחת בצקים רוסית, אחת בשרים, אחת פירות ים ודגים ועוד) ואין אחד שלא ימצא בה את מבוקשו. עברנו בין הדוכנים ובחנו את התפריטים עד שהחלטנו להתיישב במסעדה עם האוכל הרוסי האותנטי. התיישבנו במרפסת וכשקיבלנו את התפריט התברר לנו שהוא למעשה מכיל את האוכל של כל המסעדות, איזה יופי. סתם בזבזנו זמן על בחינת כל המסעדות… הלכנו על ארוחת צהריים רוסית/גיאורגית על טהרת הבצקים. היא כללה צ'יבורק ענק, פלמיני וחצ'פורי שגולן מאוד רצה.
בתמונה: מתחם האוכל הססגוני והמיוחד
בתמונה: מתנסים גם באוכל גיאורגי – חצ'פורי
אחרי ששבענו עלינו על הגשר המיוחד של הפארק שמאפשר תצפית יפיפייה מעל הנהר לכיוון הקרמלין, הכיכר האדומה והנהר ולאחר מכן חזרנו למלון למנוחה אחרי היום המפרך שעברנו. בחרנו לחזור למלון הפעם בקו 4 מכיוון שהתחנה שלו נמצאת בצד של מסעדת White Rabbit, אליה אנחנו הולכים הערב ורצינו לבדוק מאיפה נכנסים למסעדה, שכן היא “מתחבאת” בתוך מגדל מעל חנות כלבו ענקית. הבנו והמשכנו למלון.
בתמונה: הגשר המיוחד ש”צף” באוויר מעל הנהר
בתמונה מימין לשמאל: כנסיית וסילי הקדוש, חומות הקרמלין וכנסיות הקרמלין מהגשר
בתמונה: הנהר מתחת לגשר ה”צף”
מסעדת White Rabbit נבחרה לציין את יום נישואינו ה-25 שחל היום מכיוון שהיא מדורגת במקום ה-13 בעולם והייתה אחד הטריגרים לנסיעה למוסקבה. המסעדה המפוארת ממוקמת על גג של מגדל והיא מוקפת חלונות מכל הכיוונים כמו מעין חממה. אחת המסעדות המיוחדות והיפות שראינו. גם כאן הישיבה על ספות ואנחנו פחות אהבנו. מסביבנו שולחנות שבהם יושבים רוסים עשירים במיוחד במיטב האופנה והגינונים וקוויאר ויין ללא הפסקה. המסעדה מציעה ארוחת טעימות בת 12 מנות וזה מה שלקחנו. גם כאן, בדומה לאתמול, היו מספר מנות “קשות להבנה” ופתיחים שנראו מוזרים ולא קשורים, אך המנות הלכו והשתפרו החל מהמנה הרביעית והפכו למעולות ואין ספק שהמסעדה עולה על זו של אתמול, אך גולן טען שבמונחי תמורה לכסף, מסעדת Selfie מציעה תמורה טובה יותר.
בתמונה: תפוח אדמה על גחלים במילוי קיפוד ים וקיפוד ים על קרח עם מנדרינות
מנות הדגל של המסעדה היו כרוב צרוב ברוטב שמפניה ו-3 סוגי קוויאר שהייתה נפלאה ומיוחדת, מנת תפוח אדמה מדורה שבתוכו מעדן קיפודי ים הייתה טעימה ובעיקר יפיפייה, דג קוד עם ארטישוק ירושלמי היה נהדר וסלט חסה בלתי נשכח עם אבוקדו שהיה יכול בהחלט גם להחשב כקינוח.
בתמונה: הכרוב האפוי הבלתי נשכח עם רוטב שמפניה וסוגי קוויאר שונים
לפני שקיבלנו את הקינוח התבקשנו להוריד אפליקציה של מציאות רבודה וכשמסתכלים על הקינוח דרך האפליקציה בטלפון רואים פתאום פרח וירטואלי גדל בתוך המנה. מדהים!
בתמונה: הפרח צומח מתוך הקינוח
לקראת סוף הארוחה נתנו לנו מגש עם כלים דמויי אף, שכאשר מניחים כל אחד מהם על האף מבחינים בריחות יוצאי דופן של שוקולד, מריחואנה או סלרי ונתבקשנו לבחור באחד מהם. יחד עם החשבון כל אחד מאיתנו קיבל בקבוקון בושם עם הריח שבחר.
בתמונה: כל אף עם ריח אחר ובסוף מקבלים בושם בריח הנבחר, מדליק!
לסיכום, מדובר במסעדה מאוד מיוחדת עם נוף מדהים על העיר, שכנראה יותר יפה באור יום, את הקירות מעטרים תמונות של ארנבים והאוכל ללא ספק היה טעים ועם המון גימיקים וחוויות חד פעמיות, אבל גם כאן נראה שמקום 13 בעולם מופרז למסעדה הזו. נתנו לה ציון 8. משם מרחק הליכה קצר למלון, מזל טוב ולילה טוב.
יום חמישי 22/8/19
אתמול גילינו שממש ממול לבית המלון יש בית קפה חמוד והחלטנו להיכנס אליו לאכול ארוחת בוקר. ניתן לאכול שם מגוון ארוחות בוקר מערביות או רוסיות כולל מגוון מאפים טובים ואימצנו אותו גם לשאר הבקרים הבאים. הארוחה עלתה 1010 רובל.
לאחר האוכל לקחנו את התחתית לתחנת Sportivnaya בדרכנו למנזר Novodevichy. ידענו מראש שהמנזר בשיפוצים ואין טעם להיכנס אליו, אבל החלטנו לנסוע בכל זאת בגלל הביקור בבית הקברות המיוחד שלו והרכבל הסמוך המוביל אל תצפית מרהיבה על העיר. כשהגענו לתחנה התחלנו לצעוד לכיוון המנזר ושמחנו לגלות שההליכה למנזר הייתה קצרה יותר ממה שחשבנו ונמשכה דקות ספורות בלבד. עוד בדרך כבר ראינו את הפיגומים המתנוססים מעל המנזר והלכנו ישירות לבית הקברות.
בתמונה: המנזר המפורסם עוטה פיגומים. חבל…
בית הקברות הוא אתר תיירות חשוב גם כי קבורים בו רבים ממנהיגי ומפורסמי האומה הסובייטית רוסית וגם כי הקברים יפים במיוחד ועל חלקם הגדול יש גם את פסלו של המת. בכניסה הצטרף אלינו לקופת הכרטיסים בחור צעיר שסייע לנו באנגלית רהוטה ברכישת הכרטיסים, הסביר לנו על מפת הקברים וניסה לשכנע אותנו לקחת איתו הדרכה של 45 דקות בעלות של 750 רובל לאדם בטענה, שהתבררה מהר מאוד כנכונה, שהקברים לא מסומנים כראוי ויהיה קשה עד בלתי אפשרי למצוא אותם. בגלל שלא היינו מעוניינים בהדרכה, הוא המליץ לנו לקנות מפה באנגלית במחיר של 200 רובל ולנסות להסתדר איתה. המוכרת שמכרה לנו את המפה אף יצאה מהבוטקה שלה בשביל להראות לנו בשלט עם המפה את הקברים החשובים וכשהסבירה הכל נראה ממש פשוט וברור.
בתמונה: המפה עם מספרי הקברים ומקרא. זו יכולה להיות משימה קשה של המירוץ למיליון…
כשנכנסנו לשבילים של בית הקברות הבנו מהר מאוד שאין לנו סיכוי למצוא אף קבר כי הקברים עצמם אינם ממוספרים וגם השורות לא וזה כל כך קשה. צחקנו שזו הייתה יכולה להיות משימה קשה במיוחד של המירוץ למיליון… אפילו את הקבר הכל כך בולט של ילצין כמעט פספסנו כשחלפנו על פניו בתחילה מבלי להבחין בו. הקבר הזה כל כך מיוחד וחשוב מכיוון שילצין הוא אחד המנהיגים האהובים בתולדות המדינה, בתקופתו פורקה ברית המועצות וננטש הקומוניזם והוא הראשון שנבחר בבחירות דמוקרטיות. הוא כיהן בשנים 1991-1999.
בתמונה: קברו המפואר של בוריס ילצין, הנשיא שבתקופתו התפרקה ברית המועצות
אני ניצלתי את ההזדמנות כדי לתרגל את הכתב הקירילי שלמדתי אתמול, אך גם זה לא עזר. ניסינו אפילו לנסות להתאים את שנות הלידה והמוות על המצבות לאלו שבמפה, אבל גם זה לא עזר כדי למצוא את הקברים המפורסמים שחיפשנו. בסופו של דבר ניצלנו את המדריכים של הקבוצות המאורגנות שטיילו במקום, ראינו איפה הם עוצרים וכך איתרנו את הקברים שחיפשנו… בחלק מהמקרים אפילו שאלנו את המדריכים לגבי קבר מסויים ובמקרים אחרים אימצנו לנו קבוצה ישראלית עם מדריכה סופר נחמדה…
בתמונה: הגברת הראשונה ראיסה גורבצ'וב
בתמונה: ככה נראים הקברים היפיפיים בבית הקברות
לסיכום, על מנת למצוא את הקברים המפורסמים קחו הדרכה בכניסה או פשוט תעקבו אחרי הקבוצות המאורגנות… כרטיס הכניסה עלה 300 רובל לאדם ונתנו לבית הקברות המיוחד והמרשים ציון 8 (הציון היה יכול להיות הרבה יותר גבוה לולא הקושי להתמצא).
לאחר כשעה בבית הקברות יצאנו לכיוון הפארק האולימפי שנמצא ממש מעבר לכביש. בפארק נמצא הרכבל שעולה לתצפית יפה בגבעת הדרור. כבר כשהלכנו לאורך גדת הנהר ראינו את הספינה שאליה קנינו כרטיסים מראש לשיט על נהר מוסקבה. שמנו לב שהיא עוצרת בגדה השנייה וראינו שניתן לרדת מהרכבל גם בגדה השנייה. נהדר.
בתמונה: האצטדיון האולימפי המפורסם Luzhniki, שגם אירח את גמר המונדיאל האחרון
קנינו כרטיסים לרכבל במחיר של 450 רובל לאדם ועלינו איתה במעלה הגבעה תוך שאנחנו חוצים את נהר מוסקבה. העלייה יחסית קצרה ומהירה, אך מספקת נוף מרהיב של העיר. למעלה התיישבנו בבית הקפה עם מרפסת לנוף המדהים ובמפתיע אפילו היה פנוי שולחן בקו הראשון לנוף. מזג האוויר למעלה היה מעט קריר ועל כל כורסה במסעדה הייתה מונחת שמיכה להתכסות בה. כשהסתכלנו בתפריט הופתענו לגלות שלמרות שמדובר לכאורה במלכודת תיירים קלאסית, המחירים היו סבירים מאוד. הזמנו משהו לשתות וחלקנו מנה של Poke, שאנחנו מאוד אוהבים, שהייתה לא פחות ממצויינת. אגב, פוקי זו התשובה של הוואי לצ'יראשי של היפנים, מעין סושי מפורק. הארוחה עלתה 1200 רובל בלבד.
בתמונות: הנוף המדהים מהרכבל עם גורדי השחקים של מוסקבה סיטי והפוקי המצויין
לאחר שאכלנו, שתינו, צילמנו והצטלמנו על רקע הנוף, צעדנו חזרה לרכבל וירדנו איתו רק חצי דרך על מנת לעלות לשיט בגדה הקרובה (הדרומית) של הנהר. הרכבל יחד עם בית הקפה והתצפית קיבלנו מאיתנו ציון 9.
את השיט הזמנו מראש באינטרנט לתאריך פתוח בעלות מגוחכת של 400 רובל לשיט של שעתיים, שאפשר לעלות עליו בכל תחנה שלו ולרדת בכל תחנה שרוצים. מי שקונה כרטיסים במקום ישלם סך של 600 רובל לאדם. לחברה יש 8 תחנות במסלול המעגלי שהיא עושה שנמתח מתחנת הרכבל מול הכפר האולימפי ועד לתחנה שנמצאת דרומית מזרחית לפארק Zaryadye. הסיבוב כולו אורך אמנם שעתיים, אך אנחנו בחרנו לרדת לאחר שהתייעצנו עם מדריכת הספינה כמה דקות לאחר שהספינה הסתובבה חזרה ממש בסמוך לפארק Zaryadye.
בתמונה: הפסל המדהים של פטר הראשון כפי שנראה מהשיט
לאורך כל השיט המדריכה הסבירה באריכות על כל האתרים שראינו במסלול, אבל ברוסית שוטפת בלבד…, אבל כששאלנו אותה שאלות, ענתה לנו באנגלית טובה ובאריכות רבה. בספינה יש שני מפלסים, התחתון סגור לחלוטין ויש בו מזנון צנוע ואילו העליון חצי סגור וחצי פתוח. במהלך הדרך צפינו בפארק גורקי, בגלריית טרטיאקוב החדשה, בכנסיית ישו המושיע, בפסלו המרשים ביותר של פטר ה-1, בקרמלין, בכנסיית וסילי הקדוש, בפארק זריאדיה וכמובן בבניינים השונים שלאורך הנהר. נתנו לשיט ציון 8. השיט הוזמן באתר המומלץ: www.rivertickets.ru.
בתמונה: כנסיית ישו המושיע (Christ The Saviour) במבט מהספינה
לאחר השיט עלינו על התחתית לתחנת Delovoi Tsentr לקניון Afimall City, שנמצא במוסקבה סיטי, אזור גורדי השחקים של העיר. בקניון יש חנות של Cos שרציתי לבקר. הסתובבנו בקניון הענק והמדהים ויש לציין גם היקר להפליא ולאחר שיטוט קצר חזרנו למלון להספיק לנוח לפני ארוחת הערב. הקניון מקבל ציון 10 על המראה וציון 6 על המחירים ובסך הכל ציון 8.
בתמונה: הקניון היפיפה
היום אנחנו אוכלים במסעדת Twins Garden, המדורגת 19 בעולם. גם מסעדה זו מציעה ארוחת טעימות או ארוחת שף שזו למעשה אותה ארוחה, אך היא מתקיימת בשולחן השף, השף עצמו מגיש את האוכל והארוחה גם כוללת סיור במטבח המסעדה. ניסיתי להזמין מקום לארוחת השף, אך שלושה שבועות מראש כבר לא היה מקום. נאמר לי כי ארוחת הטעימות הרגילה היא בדיוק אותה ארוחה למרות שמשמה השתמע כי מדובר בארוחה צמחונית וכי אכן יש בה ירקות, אך גם בשר ודגים. לצערנו גילינו במסעדה כי אכן מדובר על ארוחה צמחונית ולכן החלטנו לא לקחת אותה, אלא להזמין מהתפריט הרגיל, החלטה מדהימה בדיעבד.
בתמונה: הכניסה המהממת למסעדה
התפריט מחולק לשלושה עולמות (צמחוני, דגים ובשר) ובכל עולם ראשונות ועיקריות. החלטנו להזמין מנה ראשונה ועיקרית מכל עולם. הארוחה הייתה מדהימה וללא ספק הטובה ביותר במוסקבה. חובה לציין חלק מהמנות המדהימות שאכלנו: טרטר בקר עם גרטן תפוחי אדמה ורוטב פורצ'יני, דג זנדר עם מוס תפוחי אדמה ופרוסות זוקיני, סקלופס עם צ'יפס דלעת וכבש בבישול ארוך עם חצילים ודפי שמפיניון. אבל המנה המפתיעה הייתה חצילים מטוגנים בקוואס (משקה רוסי מלחם) עם עגבניות וגבינת קממבר, מנה מדהימה שגרמה לנו לנגב את כל הרוטב שלה עם לחם עד הטיפה האחרונה...
בתמונות: סקלופס עם צ'יפס דלעת והטרטר בקר עם גרטן תפוחי אדמה
גם הקינוחים במסעדה מבוססים ברובם על ירקות, אבל אנחנו זרמנו עם ההמלצה של המלצר לקינוח מוס שוקולד במגוון טקסטורות עם תותים וסורבה בירה ונהנינו מאוד. זו הייתה ללא ספק הארוחה הטובה ביותר והיא עלתה 5690 רובל בלבד. מחיר מגוחך. נתנו למסעדה ציון 10.
בתמונות: המנה המפתיעה של הערב והמוס שוקולד
יום שישי 23/8/19
הבוקר חזרנו שוב לבית הקפה החמוד על יד המלון ואחרי הארוחה (שעלתה 1420 רובל) נסענו בתחתית לפארק גורקי. תחנת הרכבת לפארק Park Kul'tury ממוקמת מעבר לנהר, כך שאחרי היציאה ממנה חוצים ברגל את הגשר מעל הנהר ובסופו מגיעים לכניסה הראשית לפארק. השער הראשי גדול ומרשים ונמצא מול האגם והמזרקה. הפארק עצמו עצום בגודלו ומלא מדשאות עם פופים בגדלים שונים המוקפים בהרבה צמחיה. הסתובבנו סביב האגם ולאחר מכן חצינו את הכביש הראשי במעבר התת הקרקעי לחלקו השני של הפארק, שם נמצא גן הפסלים. במעבר התת הקרקעי הופתענו למצוא גלריית “רחוב” מרתקת. חלקו הדרומי של פארק גורקי מקבל ציון 8.
בתמונה: המזרקה ושער הכניסה המרשים ברקע
החלק הזה, הצפוני, של הפארק מכיל את גלריית טרטיאקוב החדשה ואת גן הפסלים. גן הפסלים הגדול מכיל פסלים רבים מכל מיני סוגים, אך הפסלים המרשימים והמפורסמים ביותר הם אלו של גדולי האומה הרוסית (או יותר נכון הסובייטית) סטאלין, לנין, חרושצ'וב ועוד. אזור נוסף מעניין של פסלים הוא האזור המתמקד במלחמה ובכמיהה לשלום. גן הפסלים מקבל ציון 10. הכניסה חופשית.
בתמונות: לנין וסטאלין, שני המנהיגים המפורסמים ביותר של ברית המועצות
לאחר שהסתובבנו בפארק, יצאנו לכיוון תחנת המטרו Polyanka לנסיעה לאאוטלט לחפש לקנות משהו לילדים שנשארו בבית. הנסיעה ברכבת ארכה כחצי שעה עד לתחנת Kotel'niki, שם יש שאטל של האאוטלט (40 רובל לאדם) שמביא עד הכניסה. האאוטלט הגדול מאוד שנקרא Outlet Village Belaya Dacha מזכיר מאוד את האאוטלטים של ארצות הברית במראה, אך ממש לא במחיר, אם כי המחירים נמוכים משמעותית מהמחירים במוסקבה ובדרך כלל גם מישראל. אם מתאמצים אפשר למצוא מציאות ואנחנו קנינו שם לא מעט דברים להביא הביתה, על מנת שלא לחזור בידיים ריקות…
בתמונה: האאוטלט החביב
הסתובבנו בו בלי להרגיש סביב 4.5 שעות עם עצירה לארוחת צהרים קלה במסעדה נחמדה עם מגוון מאכלים מכל העולם וקינוח מצוין של עוגת דבש וסושי שוקולד. נתנו לאאוטלט ציון 8 וחזרנו משם למלון למנוחה קצרה עד ליציאה לקפה פושקין.
קפה פושקין הוא מוסד קולינרי ותיק וידוע במוסקבה. כנראה הידוע ביותר. כשביררתי לפני הנסיעה על מסעדות מומלצות, הדעות לגביה היו חלוקות. חלק טענו שחובה ללכת ואילו האחרים טענו שהיא כבר לא מה שהייתה (למעט המחירים שנשארו מאוד גבוהים...). למסעדה שני מתחמים, קומת הכניסה שהיא יותר רועשת וקצת יותר עממית וקומת הספרייה, שהאווירה בה יותר אקסלוסיבית עם נגנית נבל וחליל צד ומחירי מנות אף מעט יותר גבוהים. אנחנו הזמנו מקומות לקומת הספרייה כי רצינו את החוויה המיטבית, אך כשהגענו הסבירו לנו שאישור ההזמנה לא מהווה אישור למקום הישיבה ורצו להושיב אותנו בקומה התחתונה. התחלה ברגל שמאל… לאחר שהתעקשנו ביקשו מאיתנו להמתין מעט עד שיתפנה מקום למעלה ובדיוק דקה לאחר מכן הזמינו אותנו לעלות.
בתמונה: קומת הספרייה האלגנטית
המסעדה אכן יפה מאוד ואלגנטית, אך המנות מתומחרות גבוה מאוד, למרות שחלקן זהות למנות שתקבל בכל מקום אחר במחצית המחיר. הזמנו מספר מנות רוסיות בסיסיות שחשבנו לתומנו שיגיעו עם איזו שהיא אינטרפרטציה מודרנית, אך די התאכזבנו לקבל מנה זהה לאותה מנה שאכלנו במסעדות פשוטות יותר רק במחיר גבוה משמעותית. יחד עם זאת, המנות העיקריות – ביף סטרוגנוף (מנת הדגל של המסעדה) וברווז ברוטב פירות יער עם ורניקי כבד אווז וריזוטו דובדבנים היו ממש מדהימות, למרות שהצורה שבה הוגש הביף סטרוגנוף הזכירה קצת את צורת ההגשה בחדר אוכל בקיבוץ עם צלחת מחולקת.
בתמונות: הברווז ברוטב פירות יער והביף סטרוגנוף בצלחת המחולקת...
את הקינוחים פחות אהבנו. קינוח אחד בשם פסטייה, שהומלץ לנו לטעום בייחוד שם עוד בארץ היה חסר טעם ואפילו לא אכלנו אותו. עוגת הדבש שהמלצר איבן התפאר שהיא הטובה ביותר בעיר, הייתה אמנם נחמדה וטעימה, אבל בטח לא הטובה שאכלנו. אחרי שהפילו עליי בקבוק מים ושטפו לי את הרגליים עם סמרטוט כדי לייבש את כל המים שנשפכו, נתנו ציון 7, שילמנו 9150 רובל ונסענו חזרה למלון.
יום שבת 24/8/19
את הבוקר התחלנו באריזה, צ'ק אאוט זריז מהמלון (29,160 רובל ל-4 לילות), אכסון המזוודות וארוחת בוקר בקפה הבית שלנו מול המלון (1205 רובל). משם לקחנו את קו 3 של התחתית לכיוון שוק Izmailovsky, שידוע כשוק המזכרות ושבימי שבת יש בו גם שוק פשפשים ואז הוא הכי מומלץ לביקור.
תחנות הרכבת התחתית של מוסקבה ידועות מאוד בפאר שלהן וחלקן אף נראות כמו מוזיאון. לאורך הטיול הקפדנו לפקוד את כל אלו שהומלצו לביקור ובדרך לשוק היו שתיים מהן, שעדיין לא יצא לנו לראות ולצלם. זה המקום לציין כי כל תחנות התחתית במוסקבה, גם אלו שכביכול אינן מיוחדות, הן יפות, מסודרות, משולטות להפליא ונקיות ברמה שלא תתואר. בכל רגע נתון ניתן לראות מתי יצאה הרכבת האחרונה ומתי תגיע הבאה והתכיפות שלהן כל כך גבוהה שפשוט קשה להאמין. העצירה לצורך צילומי שתי התחנות המומלצות לקחה לנו בדיוק 4 דקות של עיכוב, שכן כל שתי דקות בדיוק מגיעה רכבת.
בתמונות: תחנות התחתית המרהיבות של מוסקבה
להלן רשימת תחנות הרכבת היפות ביותר המומלצות לביקור: Mayakovskaya (קו 2 ירוק), Kievskaya, Ploschard Revoluski, Arbatskaya, Elektrozavodskaya (קו 3 כחול כהה), Komsomolskaya, Novosloboskaya, Taganskaya (קו 5 החום המעגלי). אחרי שתבקרו בכולן תרשמו בתגובות מי היפה ביותר…
כשהגענו לתחנת Partizanskaya הסמוכה לשוק ושאלנו אנשים כיצד מגיעים אליו, אף אחד לא הבין על מה אנחנו מדברים, אבל לבסוף הימרנו על הכיוון הנכון לכיוון המתחם שנקרא קרמלין איזמאילובו, שמכיל בתוכו הרבה אטרקציות וגם את השוק.
בתמונה: מתחם קרמלין איזמאילובו נראה כמו דיסנילנד…
בשוק Izmailovsky המרהיב בילינו שעתיים כשאנחנו משוטטים בין מיליוני בבושקות (מטריושקות כמובן...) ומאות סוגי מזכרות נוספים שאכלסו את הדוכנים הרבים וקנינו המון מזכרות. נתנו לשוק ציון 10. מומלץ לקנות כאן את כל המזכרות.
בתמונות: מקבץ תמונות מהשוק המגניב
בתמונה: “וגר חתול עם בבושקה…”
לאחר שמיצינו את השוק החלטנו לנסוע לרחוב ארבאט החדש (Novi Arbat) כדי לראות מה יש בו. סיירנו לאיטנו לאורך הרחוב, נכנסנו קצת לחנויות, ראינו עצרת של הארי קרישנה וניסינו להבין מה הקשר שלה לעיר ובעיקר התרשמנו שהצד של הרחוב בו הלכנו (הדרומי) שוקק חיים, חנויות והמוני מסעדות ואילו הצד השני חסר עניין.
כשהחלטנו לאכול נכנסנו דבר ראשון לשני מקומות שקראנו עליהם המלצות. Food Market 21 הוא שוק סגור שקצת מזכיר את שרונה מרקט ומכיל מגוון דוכני מזון מכל העולם ו-CoffeeMania, שאחד הסניפים שלה היה צמוד לשוק, היא רשת בתי קפה גדולה מאוד עם תפריט בינלאומי מגוון. הראשון אמנם נותן פתרון לכל סוג אוכל שאתה מעלה על דעתך מהעולם ואילו השני נותן פתרון למי שמחפש תפריט בינלאומי, אבל אנחנו רצינו להמשיך ולדבוק באוכל המקומי ולכן נכנסנו שוב לסניף הסמוך של רשת Varenichnaya No. 1 שבסניף אחר שלה כבר אכלנו ביום הראשון והחלטנו לטעום מכל מנות הדגל הרוסיות שעדיין לא ניסינו. הזמנו סלט אוליבייה (שזה בעצם סלט תפוחי אדמה עם מיונז ונקניקיות) ומרק בורשט (מרק סלק) ובנוסף אכלנו פירושקי וצ'יבורק נוספים (במילויים שונים מאלו שכבר טעמנו) וקינחנו במיקס ורניקי מתוקים פנטסטי (אוכמניות, דובדבנים, קוטג' ותפוחים) וכמובן בעוגת דבש מדהימה נוספת. הארוחה עלתה 2550 רובל.
בתמונה: מרק בורשט עם שמנת חמוצה
בתמונה: מיקס מתוק של ורניקי
בגלל שהטיסה שלנו מאוחר בלילה, נשארנו לנו כמה שעות לבלות אחר הצהרים וכמובן אחרי שכבר עזבנו את החדר אז החלטנו לנסוע לקניון AviaPark בשכונת CSKA. דבר ראשון בילינו בסופר הענק באזור השוקולדים, שמבחינתנו זה Must בכל נסיעה לחו”ל והספקנו בזמן הקצר שעמד לרשותנו להסתובב רק בחלק קטן מהקניון העצום שבמרכזו ניצב אקווריום ענק לכל גובהו. כנראה שהקניון מהווה מוקד בילוי מרכזי למקומיים בסופי שבוע כי כל הזמן נהרו לכיוונו המונים, אך בגלל גודלו העצום לא הורגשה כלל צפיפות.
בתמונה: עוד תחנת רכבת מהממת בדרך
בתמונה: האקווריום העצום בקניון העצום
לאחר כשעתיים יצאנו לכיוון המסעדה האחרונה של הטיול. הגענו למסעדת Lavka Lavka כחצי שעה לפני מועד ההזמנה שלנו, אך המסעדה הייתה ריקה והתקבלנו לפני הזמן בשמחה. המסעדה היא מסעדת Farm to Table ועל יד כל מנה בתפריט מצוין מאיזו חווה או דייג הגיע הרכיב המרכזי במנה. המלצר המליץ על מספר מנות ואנחנו בחרנו עוד כמה. המחירים נמוכים מאוד והאוכל איכותי ונע בין טוב מאוד למעולה! בין המנות הראשונות אציין את הטרטר צבי שמעליו צ'יפס סלק והמנות העיקריות הנפלאות, רגל ברווז עם כוסמת (מדהימה!) בשמנת וגבינה ודג זנדר עם צ'אטני ירקות. בתמונות: טרטר צבי עם צ'יפס סלק ושוק ברווז עם כוסמת בשמנת וגבינה
לקינוח הלכנו על שתי המלצות המלצר, עוגת מוס שוקולד שהגיעה בצלחת קפואה והייתה מדהימה ועוגת דבש (כמובן...) שהוכתרה בקלות לטובה ביותר במוסקבה. ממחר מתחילים בדיאטה… הארוחה עלתה 5410 רובל בלבד ונתנו למסעדה המפתיעה ציון 9.
בתמונה: עוגת השוקולד הבלתי נשכחת ברוטב פירות יער
משם נסענו חזרה למלון לאסוף את המזוודות ומשם לשדה התעופה. הזמנו את המונית באפליקציית יאנגו והיא עלתה 1000 רובל בלבד. בלילה כשהכבישים פנויים יותר, הנסיעה לשדה התקצרה ל-40 דקות בלבד והגענו מהר. טיסה נעימה.
לסיכומו של דבר, אפשר להגדיר את מוסקבה כהפתעה תיירותית נעימה, אך היא רחוקה עדיין מלהיות מובילה קולינרית באירופה כפי שהיא מתיימרת להיות. להפתעתנו העיר התגלתה כזולה הרבה יותר מתדמיתה, בייחוד במחירי המלון, התחבורה והאוכל. הקניות עדיין יקרות מאוד.
סיכום כספי: אוכל (כולל גם את המסעדות היקרות) עלה 77,930 רובל, תחבורה (מוניות, תחתיות ורכבל) 6220 רובל, אתרים עלו 7,380 רובל, המלון 29,160 רובל ועוד 1,050 רובל שונות.
סך הכל עלתה הנסיעה 121,740 רובל (6,760 ש”ח) ללא טיסות וקניות.
