טיול קולינרי לאתונה נובמבר 2022

רקע

לאתונה אנחנו רוצים לנסוע כבר הרבה זמן. בעיר יש פריחה קולינרית בשנים האחרונות, היעד קרוב ומאוד זול וזה הופך אותו למושלם. גם הנסיעה הספונטנית שלנו לסלוניקי לפני חודש והמפגש הראשוני הנפלא שהיה לנו עם המטבח היווני האיצו את הרצון להגיע. ואז הגיעה ההזדמנות, עליה תוכלו לקרוא בפרק על כרטיסי הטיסה. בזמן הקצר שעמד לפנינו היינו צריכים ללמוד היטב את היעד, לבחור מסעדות ולהזמין מקומות. אתונה, Here we come, בדרך לארבעה לילות ושלושה ימים מלאים של אוכל וארכיאולוגיה.

כרטיסי טיסה

כפי שכבר הבנתם, גם הנסיעה הזו נולדה ממבצע כרטיסי טיסה של אל על, כך שאפילו לא היינו צריכים לחפש. הכרטיסים עלו 320 נקודות + 242$ לשנינו כולל מזוודה והושבה, מחיר מגוחך. קישור. הטיסות הפעם בשעות מאוד נוחות מצד אחד, אך עם אובדן של היום הראשון והאחרון מצד שני. נוחתים באתונה בשעות הערב המאוחרות (21:30) וממריאים בשעת בוקר נוחה (10:40). לפחות לא נגיע עייפים כמו תמיד.

שתי הטיסות היו מצוינות, קצרות (בהלוך 1:50 שעות, בחזור 1:35 שעות), יצאו בדיוק מופתי, הצוות היה שירותי מאוד ואפילו האוכל (כריך קורנדביף) היה לא רע בכלל. נתנו לחברת התעופה ציון 10.

המלון

באתונה בחירת המיקום של המלון יחסית פשוטה. מרכז העיר קטן, כמעט כל האתרים במרחק הליכה ורצוי שבית המלון יהיה לאורך הציר המוביל מכיכר סינטגמה לכיכר מונסטיראקי וברחובות שיוצאים צפונה ודרומה משם. בדרך כלל אני עושה סינונים בבוקינג, אך הפעם צד את עיני מלון 4 כוכבים שהומלץ כאן, נמצא כ-400 מטרים צפונית לכיכר מונסטיראקי (בין הכיכר לשוק האוכל) והמחיר שלו היה מצוין. שמו של המלון Blend ומחירו היה 370 אירו לארבעה לילות (כולל המס המקומי) כולל ארוחת בוקר, מחיר מצוין לכל הדעות. קישור.

בפועל, המלון היה במיקום אפילו יותר טוב מאשר חשבתי, החדרים היו מאוד מרווחים וכללו פינת קפה ומקרר עם בקבוק מים גדול מידי יום. השירות במלון היה מעל ומעבר והצוות עשה הכל על מנת שנהיה מרוצים, כולל החלפה פעמיים של החדר בגלל מקלחת דולפת ודלת מקלחת שלא נסגרה. הם אפילו שלחו לנו לחדר בקבוק יין ופירות בשביל ההרגשה הטובה. לחדר היו שתי בעיות. הראשונה, רעש חזק מפעמוני הכנסייה הסמוכה שהעיר אותנו כל יום בשעה 06:45 (למה השעה המוזרה הזו?). השניה, המקלחת והשירותים נמצאים בתוך החדר ומופרדים רק על ידי דלתות זכוכית חלבית. אני מניח שלאלו שאינם זוגות זה יפריע. ארוחת הבוקר הייתה בהגשה וכללה צלחת עם לחמים, מאפה, ביצה לבחירה ונקניקיות או בייקון. לצדה הוגשה מנת גרנולה בשמנת חמוצה ושתייה חמה. אנחנו פחות אהבנו אותה. נתנו למלון ציון 8.

המפות שלי

הכנתי מפה עם שלושה מסלולי הליכה באתונה. מסלול ההליכה הראשון (הכחול) מטייל מדרום לכיכר מונסטיראקי לכיוון הפלאקה, אנפיוטיקה והאקרופוליס, השני (הכתום) מטייל מכיכר מונסטיראקי מזרחה לכיוון כיכר סינטגמה, הפרלמנט, גבעת הזאבים והאצטדיון ואילו המסלול השלישי (הירוק) מטייל מצפון לכיכר מונסטיראקי לכיוון כיכר אומוניה, דרך שכונת פסירי, שלושת המבנים וחזרה ברחוב Ermou. קישור.

מסעדות ואוכל

באתונה יש מסעדה אחת עם שני כוכבי מישלן ו-8 מסעדות עם כוכב אחד. סיגל כהרגלה למדה לעומק על המסעדות, בדקה תפריטים וימי פעילות וחזרה עם המלצה, ממנה בחרנו שלוש מסעדות. הבחירה במסעדת Delta בעלת שני כוכבי מישלן הייתה קלה. המסעדה מונהגת על ידי שני שפים שהיו סו שפים במסעדות שלושה כוכבי מישלן בסקנדינביה, האחד מגרניום בקופנהגן (שנחשבת היום למסעדה הטובה בעולם) והשני מ-Maaemo באוסלו. הם זכו בכוכב השני שלהם שנתיים בלבד אחרי הפתיחה. בנוסף בחרנו את מסעדות The Zillers ו-CTC, שתיהן בעלות כוכב מישלן אחד ושתיהן נראות מאוד מבטיחות. לכולן הזמנו מקומות מראש לארוחת ערב, בתהליך מעט מייגע שכלל גם רישום באתר וגם המשך התכתבות במייל.

עדכון: שלושה ימים לפני הנסיעה קיבלנו מייל ממסעדת The Zillers שבתאריך שהזמנו הם מארחים שף בעל שני כוכבי מישלן לארוחה חגיגית ועל הדרך כמעט ומכפילים את המחיר. חוצפה. ביטלנו את ההזמנה והזמנו מקום במסעדת Soil, גם היא בעלת כוכב מישלן אחד עם תפריט אטרקטיבי למדי.

בנוסף, הכנו רשימת מסעדות יווניות מסורתיות וטברנות בהן נוכל לאכול משהו קל לצהרים, רשימה של דוכנים עם הגירוס, הסופלקי או הקבב הטובים בעיר, רשימת פטיסרי מומלצים ואפילו רשימה של ברי Roof Top עם נוף משגע של האקרופוליס, בהם נוכל לסגור את הלילה. כמובן שנבקר בשוק האוכל הגדול ונטעם מאכלי חובה כמו לוקומדס, בוגאצה, קולורי, לוקומו ובקלאווה. נראה שהחוויה הקולינרית די שלמה ומובטחת. פירוט המסעדות נמצא בימי הטיול ובחשבון האינסטגרם אוכל שלי. קישור.

ביטוח ותקשורת

ביטוח עשינו כהרגלנו באתר האינטרנט של הראל, אתר ידידותי למדי וכיסוי בריאותי נרחב. הביטוח עלה לשנינו 20$ לחמישה ימים ללא מזוודה. קישור. 

חבילת אינטרנט לא עשינו כהרגלנו דרך חברת חברת הסלולר שלנו, אלא רכשנו ברשת E-Sim, סים וירטואלי מוזל במיוחד שמתאים לטלפונים שתומכים בטכנולוגיה החדישה הזו. מחירו עמד על 5$ בלבד לחבילת ג'יגה אחד לשבוע (5 ג'יגה לחודש עולה 13$). הסים מאוד זול ונוח ואני מקווה שיוכיח את עצמו. מצרף לכם קישור שיקנה 3$ הנחה. קישור.

ועכשיו לטיול עצמו:

יום ראשון 20/11/22

היתרון של הרבה נהגים בבית הוא שתמיד יהיה מי שיתנדב להקפיץ אותנו לשדה התעופה והפעם זה היה רועי. בשעה 16:45 הגענו לשדה התעופה אחרי צ'ק אין בבית וללא מזוודות. בניגוד לפרסומים, השדה היה דליל למדי, כשמתחם אל על ריק לחלוטין. היה משעשע לראות שבתור W, שאמור להיות קצר יותר, היו יותר נוסעים אז הלכנו לתור הרגיל. רבע שעה אחרי כבר היינו בדיוטי פרי, קונים כהרגלנו שוקולד לילדים ומבלים את הזמן הנותר בטרקלין המפנק של אל על. הטיסה יצאה בדיוק בשעה 19:15, הייתה נהדרת וקצרה ובשעה 21:20 כבר היינו באתונה.

גם פה התהליך היה מהיר במיוחד ותוך רבע שעה כבר פגשנו את הנהג שהמתין לנו. בדרך כלל אני לא נוהג להזמין נהגים מראש, אבל פה הבנתי שיש תורים ארוכים למוניות ולכן הזמנתי מראש. ביציאה מהשדה היו פקקים כבדים, אבל לאחר עשר דקות הכל השתחרר ועשינו את דרכנו לעיר, כשהנהג האדיב במיוחד מסביר לנו על המראות בדרך ומספר קצת על העיר. בשעה 22:30 הגענו למלון שלנו במרכז העיר. הנהג הוזמן אצל דימיטריוס באמצעות ווטסאפ 30-694-457-6643+. העלות: 45 אירו. מונית בשדה התעופה הייתה עולה 40 אירו, כך שזה שירות נהדר במחיר הוגן.

הצ'ק אין היה זריז ושירותי במיוחד עם הרבה עצות על העיר, עלינו לחדר כדי לגלות שהמקלחת דולפת, החלפנו חדר במהירות ויצאנו מלאי אנרגיה, למרות השעה המאוחרת, לשבת באחד מהברים הרבים בכיכר מונסטיראקי, המשקיפים על האקרופוליס המואר. בחרנו ב-Roof Top Bar בשם Cocktail bar 360, שנמצא ממש בכיכר, מרחק דקות הליכה מהמלון. הבר נמצא בקומה הרביעית עם גג פתוח, תנורי חימום ונוף מהפנט שהעין לא יכולה להתרגל אליו. שתינו כוס יין וקוקטייל (20 אירו ביחד) ונהנינו מהמראות ומהרוח הנעימה. קישור. משם חזרנו למלון לישון. לילה ראשון באתונה.

יום שני 21/11/22

כבר בשעה 8:00 ירדנו לארוחת בוקר. הארוחה הייתה מעט יוצאת דופן. על מזנון צנוע היו מונחות עוגות ושני סוגי קורנפלקס והמלצר לוקח הזמנה לביצה לבחירה ושתייה חמה. לאחר כמה דקות קיבלנו צלחת גדולה מאוד ומיוחדת שעליה היו מסודרים הביצה, בייקון, גבינה, נקניק, לחמניה, בורקס, עוגה וסלט קטן. הייתה תחושה כאילו במטבח שמו בצלחת את כל מה שעמד לרשותם... בצד הוגשה שמנת חמוצה עם גרנולה.

בשעה 8:20 יצאנו לדרכנו לטיול מדרום לכיכר מונסטיראקי לעבר שכונת הפלאקה והאקרופוליס של אתונה. כיכר מונסטיראקי (Piata Monastiraki) היא כיכר ציבורית מרכזית מאוד בעיר שמסביבה הרבה מאוד טברנות וברים. בצדה הצפוני נמצאת כנסייה ביזנטית עתיקה מהמאה ה-10 בשם Church of the Virgin Mary Pantanassa (קישור) ובצדה הדרומי נמצא מסגד בשם Tzisdarakis. הכיכר היא חלק מאזור בשם זה שהיה מרכז העיר כבר בימי העותומנים וכיום הוא אזור מסחר תוסס. משני צידי הכיכר, מערבה ומזרחה, יוצאות סמטאות שוק ססגוניות עמוסות ביגוד, נעליים ומזכרות.

ממש מדרום לכיכר נמצאת ספריית אדריאנוס (Hadrian's Library). היא נבנתה על ידי אדריאנוס בשנת 132 וכיום נמצאים במקום השרידים של המתחם התרבותי והספרייה המרשימה. פתוח: בחורף 8:00-18:00. עלות: 3/6 אירו לאדם בקיץ/בחורף בהתאמה, אך אין סיבה לשלם ולהיכנס כי היא נראית מצוין מבחוץ. קישור. התרשמנו והמשכנו הלאה.

ממשיכים מעט דרומה ומתעקלים שמאלה אחרי הספרייה ליעד הבא. האגורה הרומית (Roman Agora) היא כיכר השוק של העיר, אך היא הייתה קטנה יותר ומשנית לעומת האגורה העתיקה ונבנתה על ידי יוליוס קיסר ואוגוסטוס כשלוחה שלה. באגורה נמצא מגדל הרוחות (Horologion of Andronikos Kyrristos) המיוחד שעל כל אחת משמונה צלעותיו יש תבליט של דמות מרחפת באוויר המציינת את אחד משמונת כיווני הרוח. הוא נבנה על ידי אסטרונום במאה הראשונה לפנה"ס ושימש למגוון שימושים אסטרונומיים כמו שעון שמש ומצפן. אין כניסה לציבור למגדל עצמו. פתוח: בחורף 8:00-15:00. עלות: 4/8 אירו לאדם בקיץ/בחורף בהתאמה. גם פה אין סיבה להיכנס ורואים הכל מעולה מבחוץ. קישור.

אנחנו ממשיכים לטייל בסמטאות הקסומות. מצד אחד בתים יפיפיים מטופחים עם אדניות וצמחיה משתלשלת למטה ומצד שני בתים הרוסים ומוזנחים, מראות דומים לאלו בהם נתקלנו בסלוניקי. בדרך אנחנו עובדים ברחוב המדרגות (רחוב Mnisikleous). הרחוב הוא מרכז בתי קפה של צעירי אתונה היושבים על מושבי בד על המדרגות או על שרפרפים קטנים ושותים קפה לקול מוזיקה הבוקעת מהברים והטברנות מסביב. רעיון כל כך יפה ורחוב כל כך ציורי וססגוני. לכל מסעדה יש צבע כסאות אחר משלה.

במעלה הרחוב הכיסאות מתחלפים בכריות על הרצפה ואנחנו פונים שמאלה, מצלמים חתולה פוטוגנית במיוחד שהתיישבה לה על כסא כחול מקש ורגע אחרי את סיגל שהתיישבה לה על ספסל אדום עם גלגלי עגלה כחולים מתחת שיח שמתפתל מעל ויוצר מעין כוך מאוד מיוחד. סיגל נראית מאוד מרוצה מהמנוחה.

פה בערך מתחילה שכונת אנפיוטיקה (Anafiotika). זוהי שכונה קסומה, הנראית כמו ציור של כפר יווני מסורתי מאחד האיים. היא נמצאת במדרון הצפוני של האקרופוליס. אין זה מפתיע לאור העובדה שאלו שבנו את השכונה הגיעו מהאי הקיקלאדי Anafi על מנת לבנות את ארמונו של מלך יוון במחצית המאה ה-19 (שהוא כיום מבנה הפרלמנט). באותה תקופה היה מקובל שאם בנית נכס בין השקיעה לזריחה למחרת, אזי הנכס בבעלותך וכך הפועלים החרוצים בנו לעצמם בתים באזור נטוש ויצרו שכונת מגורים חדשה הנראית כמו המקום ממנו באו. סמטאות צרות, בתים לבנים, גגות שטוחים, דלתות כחולות, זה כל הסיפור. שם המקום אנפיוטיקה זה למעשה אנאפי הקטנה על שם מקום מוצאם. רבים מבתי השכונה נהרסו לטובת חפירות ארכיאולוגיות באמצע המאה הקודמת וכיום נותרו בה רק 45 בתים מקוריים. בהחלט קסומה.

כמה דקות הליכה משם, האקרופוליס מלווה אותנו מימין מעל, ואנחנו מגיעים לכניסה הדרום מזרחית אליו. השעה 9:20 ולפני הכניסה אנחנו פונים אל המוזיאון. מוזיאון האקרופוליס (Acropolis Museum) הוא מבנה מודרני מאוד, בנוי מפלדה וזכוכית בארבעה מפלסים ומציג אלפי שרידים ועתיקות שנמצאו בהריסות האקרופוליס, כולל שחזור של הפרתנון. מכיוון שגם חלק מהרצפה עשוי זכוכית, אפשר לראות את המבקרים מעל ומתחת ודרך קירות הזכוכית לראות את האקרופוליס עצמו. ביקור חובה. מומלץ מאוד לראות את הסרט על ההיסטוריה של הפרתנון בקומה הרביעית. מתחת למוזיאון יש אתר ארכיאולוגי, שהכניסה אליו לפני המוזיאון מימין והוא כלול בכרטיס הכניסה. כדאי לבקר במוזיאון לפני הביקור באקרופוליס ונחמד לשתות קפה על המרפסת עם האקרופוליס ברקע. פתוח: בחורף שני עד חמישי 9:00-17:00, שישי עד 22:00, שבת וראשון עד 20:00. עלות: 10 אירו לאדם. קישור.

השעה קצת אחרי 10:00 ואנחנו מגיעים אל שיא הביקור, האקרופוליס של אתונה. אנחנו בחרנו לעלות דרך הכניסה הדרום מזרחית על מנת לבקר תחילה במוזיאון ועל מנת לעלות דרך האמפיתיאטרון. הכניסה הראשית לאקרופוליס נמצאת בצדו הצפון מערבי. האקרופוליס (Acropolis) הוא האתר המפורסם ביותר בעיר ופירוש שמו הוא "העיר העליונה". זהו המבצר של אתונה, שנבנה לפני מעל 2000 שנה, ממנו נותרו מספר שרידים, כולל 3 מקדשים. הוא ניצב בגובה של 150 מטרים ונראה כמעט מכל מקום בעיר.

השריד החשוב ביותר הוא הפרתנון, מקדש מהמאה ה-5 לפנה"ס. הוא נבנה לכבודה של האלה אתנה (שעל שמה קרויה העיר) ונחשב לשריד המפורסם ביותר מתקופת יוון העתיקה ולאחד המונומנטים הידועים בעולם. במהלך ההיסטוריה הוא הספיק להיות גם כנסייה ולהפוך לאחר מכן למסגד. מקדש מעניין נוסף הוא Athena Nike, שנמצא בכניסה והוקם לציון הניצחון על הפרסים. המקדש השלישי נקרא Erechtheion והוא מפורסם בשל פסלי הנשים המשמשים כעמודי תמיכה לתקרת המרפסת. הפסלים המקוריים נמצאים במוזיאון שבאתר. זהו הקבר של ארכיתאוס, מהמלכים הראשונים של אתונה. הפרופילאה הוא שער הכניסה המיוחד הנראה כמו חזית 6 עמודים של מקדש. אי אפשר להיכנס למבנים, אלא רק להתרשם מבחוץ.

בדרכנו למעלה אנחנו חולפים דרך תיאטרון דיוניסוס, שהכיל 17,000 מקומות והוקם במאה ה-4 לפנה"ס, מיד לאחריו צופים בשרידים המועטים של מקדש אסקלפיוס (Asklepios) ולקראת סוף העליה חוזים באמפיתיאטרון היפיפה העצום, האודאון של הרודס אטיקוס (Odeon of Herodes Atticus). התיאטרון העשוי אבן נבנה בשנת 161, יש לו גב במה גבוה ומרשים מאוד והוא משמש גם כיום למופעים שונים.

כשאנחנו מגיעים למעלה אנחנו פוגשים את מקדש אתנה ניקה ועוברים דרך שער הפרופילאה. בהמשך הפרתנון נמצא מימין ומקדש ארצ'טיון בדיוק משמאל. בקצה המזרחי של הגבעה יש מעין מרפסת תצפית המאפשרת תמונה יפה של המתחם כולו ואת האפשרות היחידה לצלם את הפרתנון בלי הפיגומים שמעטרים אותו. מומלץ מאוד להתקרב לקצה הצפוני והדרומי למבט מרשים במיוחד על אתונה ועל כל אתריה ההיסטוריים בהם ביקרנו כבר הבוקר, או נבקר ביומיים הבאים.

כדאי להגיע בשעות הבוקר המוקדמות כדי להימנע מההמונים ומהשמש. פתוח: בחורף 8:00-18:00. עלות: 10/20 אירו לאדם בקיץ/בחורף בהתאמה. יש כרטיס שמשמש לכל האתרים הארכיאולוגיים בעיר במחיר 30 אירו לאדם ל-5 ימים (האגורה הרומאית והעתיקה, ספריית אדריאנוס, מקדש זאוס וקרמייקוס). אחרי מעל שעה של סיבוב באקרופוליס התחלנו לרדת למטה דרך הכניסה הצפון מערבית. בדיעבד, למי שמתקשה לטפס, זוהי עלייה קלה משמעותית מזו שאנחנו הגענו ממנה. קישור.

למטה משמאל נמצאת גבעת ארפגוס (Areopagus Hill), עוד נקודת תצפית נהדרת על העיר, בייחוד בשקיעה. פרט לזה, הגבעה נחשבת לזו שבה נוסדה הדמוקרטיה וכן כזו שתפקדה כבית המשפט להוצאות להורג של העיר וזו שבה הוצא להורג סוקרטס. למרות שמדובר באתר היסטורי, אין בו זכר לעבר וההגעה אליו היא רק לשם התצפית, בייחוד לעבר האגורה העתיקה הנמצאת ממש מתחת. העליה במדרגות די קלילה. פתוח: 24 שעות. עלות: כניסה חופשית.

משם המשכנו ללכת בכביש היורד מטה ופנינו שמאלה דרך הסמטאות לכיוון האגורה העתיקה, כשבדרך אנחנו חולפים שוב דרך האגורה הרומית. עוד לפני החלטנו שהרווחנו את הזכות לנוח ועצרנו בטברנה חביבה בשם Dioskouroi לכוס קפה. בעל הבית החביב ניסה לשכנע אותנו שהסופלקי והמוסקה שלו הם הטובים בעיר, אבל לנו היו תכניות אחרות. הסתפקנו בקפה, תוך שאנחנו מתבוננים בלא מעט חתולים שבדיוק קיבלו מבעל הבית את מנת המזון היומית שלהם.

בדרך לאגורה העתיקה חלפנו על פני שני "מוסדות" אינסטגרמיים ידועים. Hans & Gretel היא חנות ממתקים ססגונית במיוחד עם סופגניות מוצלחות במיוחד. פייסבוק. לא רחוק ממנה נמצא Ellyz Cafe, בית קפה משני צידי הסמטה שעטוף כולו בוורדים וכל מנה הו נראית כאילו נלקחה מסיפורי אגדות. קישור.

ממול היה היעד הבא, שגם עליו בחרנו להשקיף רק מחוץ לגדר. האגורה העתיקה (Ancient Agora) הייתה מרכז החיים החברתי והפוליטי של אתונה ומיקום השוק המרכזי. באתר המרשים נשתמרו ושוחזרו מספר מבנים עתיקים, המאפשרים לחוות את רוח התקופה. המבנה השמור ביותר הוא מקדש  Hephaestus מהמאה ה-5 לפנה"ס. במקום יש גם מוזיאון בו אפשר לראות את הממצאים שנאספו במקום. פתוח: בחורף 8:00-18:00. עלות: 5 אירו לאדם. קישור.

לא רחוק משם בהמשך הדרך נמצאת אנדרטת השואה (The Holocaust Memorial). אתונה הייתה עיר הבירה האחרונה באיחוד האירופי שהציבה אנדרטה לזכר השואה, זה היה בשנת 2010. היא נמצאת בסמוך לבתי הכנסת בית שלום ועץ החיים. האנדרטה מורכבת מששת המשולשים של המגן דוד, שקודקודו של כל משולש פונה אל מקום יישוב ביוון, ממנו נשלחו אל מותם המוני יהודים. על המשולשים עצמם חרוטים שמות הקהילות היהודיות שנרצחו. מרכז המגן דוד נותר שלם ומסמל את הישרדות העם היהודי. בכניסה לגן נמצאת לוחית עליה כתב אלי ויזל מספר משפטי הנצחה על חשיבות זיכרון השואה.

בסמוך לאנדרטה נמצא בית הקברות קרמייקוס (Archaeological Site of Kerameikos). פה נמצאים שרידיו של בית הקברות הגדול והחשוב ביותר של התקופה העתיקה. הוא היה בשימוש עד אמצע התקופה הרומית ואפשר לראות בו מצבות מאוד מפוארות של העשירים שנראים כמו מקדשים קטנים לצד אגרטלים מאבן של אנשים פשוטים יותר. הקברים העתיקים ביותר מיוחסים לתקופת הברונזה החל משנת 1100 לפני הספירה. במקום יש גם מעיין קטן עם צבים. אנחנו בחרנו להשקיף מבחוץ ולא ראינו טעם להיכנס. פתוח: בחורף 8:00-18:00. עלות: 4 אירו לאדם. קישור.

בשלב זה התחלנו לחזור את המרחק הקצר עד לכיכר מונסטיראקי, חלפנו בדרך על פני בית הכנסת הסגור, הנראה מרשים מבחוץ, והתיישבנו לאכול בטברנה עליה קיבלנו המלצות. טברנת O Thanasis נמצאת ממש בסמוך לכיכר ברחוב Mitropoleos. שמענו שיש שם קבב יווני וסופלקי מצוינים. המסעדה חביבה למדי, הישיבה גם בפנים אבל הכי כיף בחוץ, בסמטה. הזמנו צזיקי, סופלקי חזיר, קבב מעורב כבש ובקר (שזו מנת הדגל של המקום) ויין. הקבב היה פשוט פנטסטי, הצזיקי היה מצוין והסופלקי היה יבש והוחלף. גם החדש לא היה במיטבו. בקיצור, בואו לכאן בשביל הקבב הנפלא. כל הארוחה הזו עלתה קצת מעל 30 אירו. נתנו למסעדה ציון 8. קישור.

בשעה 13:40 יצאנו מהמסעדה ולמעשה סיימנו את כל המסלול שהכנתי להיום. החלטנו להסתובב בסמטאות השוק היוצאות מהכיכר וברחוב ארמו. רחוב Ermou הוא רחוב הקניות המרכזי של אתונה. הוא מתחיל כמדרחוב בכיכר סינטגמה ובהמשך הופך לרחוב. טיילנו בו עד כיכר סינטגמה, שם גם החלפנו כסף אצל אחד מהחלפנים שנמצאים בצפון מערב הכיכר. בדרך הצצנו אל Church of the Presentation of the Virgin Mary, כנסייה שנמצאת ממש באמצע מדרחוב ארמו. זוהי כנסייה ביזנטית מהעתיקות בעיר, היא מאוד יפה מבחוץ, פשוטה יחסית מבפנים ומיקומה באמצע הרחוב הופך אותה למיוחדת יותר. קישור.

כיכר סינטגמה (Syntagma) היא כיכר החוקה, אחת הכיכרות המרכזיות בעיר ומקום קיומן של ההפגנות הגדולות ביותר שהיו בה. בכיכר נפגשים שלושת קווי המטרו. אם יורדים אל תחנת התחתית בקצה הכיכר ופונים ימינה עד סוף האולם מוצאים על הקיר בארונות זכוכית תערוכה מפתיעה של אוצרות ארכיאולוגיים שנמצאו תוך כדי תהליך חפירת התחנה כולל סרקופגים (ארונות קבורה מאבן) ובהם שלדים. בקצה המזרחי של הכיכר נמצא בניין הפרלמנט, אליו נגיע מחרתיים.

חזרנו מעט מערבה ברחוב ארמו והגענו אל הקונדיטוריה המפורסמת Baklavas.היא קיימת מעל 70 שנה ומתמחה בבקלאווה. בעצת המוכרת לקחנו בקלאווה קריספית בשני טעמים. בקלאווה שוקולד יוצאת מן הכלל והשנייה עם פיסטוק (2.2 אירו). זה לא מתאים למי שלא אוהב מתיקות יתר. אינסטגרם.

לא רחוק משם נמצאת עוד קונדיטוריה מפורסמת בשם Sweet Nolan. השף קונדיטור הוא בן לאב יווני ואם יפנית ושילוב המוצאים משפיע מאוד על עבודתו. החנות נראית כמו מוזיאון, העוגות נמצאות במקרר מאחרי הדלפק ובחזית יש תצוגה של עוגה אחת מכל סוג תחת קלושים מזכוכית. מרשים. על פי המלצת המוכרת אנחנו לוקחים Cruffin, שזה שילוב של קרואסון ומאפין (3 אירו). קישור.

משם חזרנו לכיוון כיכר מונסטיראקי אל שוק הפשפשים. שוק פשפשים נמצא מעט מערבית מהכיכר, בכיכר Avissynias. יש כניסה אליו גם מרחוב ארמו מצפון וגם מסמטת Ifestou מדרום. השוק תוסס ופעיל במיוחד בימי ראשון, אז נמצאים בו גם מוכרים פרטיים ודי אנמי וחיוור בשאר ימות השבוע. מסביב לכיכר ובסמטאות הסמוכות יש חנויות עמוסות ערימות סחורה ישנה, שנראה שעומדת להתמוטט עוד רגע. הכל נראה מאוד מיושן ולא מזמין. ספרים, מכשירי חשמל, כלי פורצלן ומטבעות גרים להם יחדיו בבלאגן עצום.

מהשוק חזרנו למלון למנוחה לפני המסעדה של הערב. אל המסעדה החלטנו ללכת ברגל, אך הדרך במציאות הייתה ארוכה משמעותית מאשר בתכנון. יצאנו בשעה 19:30 והגענו אליה רק לאחר 45 דקות. מסעדת Soil היא בעלת כוכב מישלן אחד. השף שם דגש חזק על שימוש בחומרי גלם מקומיים, בירקות ובעשבי תיבול אותם הוא מגדל בגינה הפרטית שלו. תפריט הטעימות של המסעדה כולל 14 מנות בעלות של 88 אירו לאדם, תמורה גבוהה לכסף. בכניסה למסעדה אנחנו עוברים לצד המטבח ומתקבלים בברכה על ידי השף. המסעדה מעוצבת בפשטות, רצפת פרקט, שולחנות פשוטים, כסאות כחולים. על השולחן ממתין לנו על המפית אשכול צמחים ועליו פתק בכתב יד: Soil Experience. השקיעו.

התחלנו עם שרימפ עם תפוזים ושקדים ולצדו כף עליה מרוח קרם צדפות. מנה פנטסטית. אחריה הגיע דג אמברג'ק עם מלון ולצדו בזיל לימוני שנתבקשנו ללוש על מנת ליצור ריח בידיים. נהדר. שלישי הגיע אויסטר בשתי צורות הכנה, טרי ובאמולסיה, ברוטב מלפפונים עם תות וענבים. מנה מרעננת נהדרת. אחריו הגיע מיני המבורגר מעולה עם פרפה צלופח. המנה החמישית הייתה היחידה שהייתה פחות מוצלחת, שילוב של דגי טראוט וסלמון על מיונז ביצי דגים. אחריה הגיע סקלופ מצוין ברוטב בר בלאן עם יוזו, קוויאר וקרם אשכולית. שביעית הגיעה מנה של לחמניות חמות עם חמאה ועשבי תיבול, שהייתה יוצאת מן הכלל. אחריה הגיע דג קוד ברוטב בר בלאן, שום לבן וצלפים והיה מצוין. תשיעית הגיעה מנת מיקס של טקסטורות שונות של פטריות עם ערמונים בליווי משקה פטריות, עוד מנה מצוינת. לסיום פרק האוכל הגיעה מנת עז על קרם שעועית, מנת בשר בלתי נשכחת.

המנה הבאה הייתה מרענן חך, סורבה לואיזה על דיסקית שוקולד לבן עם כדורי מלפפון ותפוח ברוטב תפוחים וחלפיניו, מנה סופר מרעננת. אחריה הגיעה גלידת לוטוס עם קרמבל קשיו, קציפת קמומיל וקרם יוגורט. קינוח מצוין. כעת הגיעה גלידת צנוברים עם קציפת שוקולד לבן ושמן אורנים, צנוברים ואגס. מצוין ומיוחד. לסיום קיבלנו מספר פטיפורים. מקרון טחינה, ג'לי ליים ופרלין שוקולד. סיום מוחץ.

בשורה התחתונה, ארוחה מופלאה עם 13 מנות מצוינות מתוך 14, שירות נהדר ואווירה טובה. נתנו ציון 10. קישור. בשעה 23:00 יצאנו בדרכנו חזרה למלון, הפעם עם מונית (5.6 אירו).

יום שלישי 22/11/22

היום אנחנו מטיילים בכל האזור שמצפון לכיכר מונסטיראקי, כולל שכונת פסירי. פסירי (Psirri) היא מעין שכונה בוהמית, האהובה על צעירים, מלאת מקומות בילוי, סצנת גרפיטי חזקה ופרועה, חנויות סיטונאיות וייצוג נכבד לבעלי עסקים ממזרח אסיה. יצאנו בשעה 8:30 וכבר בהתחלה אנחנו נתקלים בבית הקפה האינסטגרמי והמוגזם Little Kook, המשתרע על פני מספר חנויות בסמטה והתפאורה שלו מוחלפת מספר פעמים בשנה. צילמנו והמשכנו. פייסבוק.

לא רחוק משם נמצאת מאפיית הקולורי של פסירי (Το Κουλούρι του Ψυρρή). היא נחשבת למאפייה הטובה והגדולה בעיר לאפיית קולורי (Koulouri). זהו מאפה הבייגלה עם שומשום המסורתי של היוונים, הוא מאוד פופולרי בעיר ונמכר בלא מעט עגלות ברחוב תמורת חצי אירו. קישור.

100 מטרים משם נמצאת כיכר איירון (Platia Iroon). בכיכר נמצא מקדש הבוגאצות של אתונה, מאפייה בשם Bougatsadiko Psirri. בוגאצה היא מאפה פילו שיכול לבוא בגרסה מלוחה או מתוקה. מגישים אותה חתוכה לקוביות וזה פשוט מעדן ממכר. היכרנו את הבוגאצה בסלוניקי ושמחנו לפגוש אותה כאן שוב. על פי עצת המוכרת לקחנו את זו עם גבינת פטה ודבש והיא הייתה מצוינת. אינסטגרם.

שכונת פסירי ידועה מאוד בסצנת הגרפיטי שלה. להבדיל ממקומות אחרים בעולם בהם הגרפיטי מנוהל ומסודר עם חוקים ברורים והיתרים לציור, באתונה נראה כי כל אחד עושה ככל העולה על רוחו. רוב הגרפיטי בעיר הם קשקושים מכוערים שכל מטרתם להזיק ולכער, אבל בין לבין יש גם כמה יצירות אמנות יוצאות דופן ומיוחדות והעירייה עושה ככל יכולתה על מנת להסדיר את הנושא. רחוב Riga Palamidou מלא כולו בציורי גרפיטי, חלקם משובחים במיוחד והוא מומלץ מאוד לביקור. הגרפיטי המפורסם ביותר ברחוב הוא זה של הכלב הקדוש, שהפך לסמל בעיר, בשל השתתפותו בהפגנות נגד משטרת אתונה. הוא נמצא בקצהו המערבי של הרחוב.

משם המשכנו ברחוב Evripidou לכיוון הרחוב הראשי Athinas. רחוב Evripidou הוא רחוב מעניין המשלב בין חנויות סיטונאיות של סחורה מסוימת (לדוגמא, חנות מהממת רק של גרביים) לבין לא מעט מעדניות וחנויות של חומרי גלם לבישול. בין היתר אנחנו חולפים בדרך משמאל על פני מעדניית Karamanlidika, מקום מעולה לארוחת צהרים מסורתית. קישור. כמה מטרים לאחר מכן מימין נמצאת מעדניית Miran, מוסד ידוע משנת 1922 לרכישת חומרי גלם הביתה כולל מגוון עצום של נקניקים וגבינות. קישור. עוד כמה עשרות מטרים אחריה נמצאת חנות התבלינים Bahar, שקיימת מאז 1940. קישור. רחוב מומלץ לחובבי חומרי גלם. ברחוב Athinas פנינו שמאלה (צפונה) לעבר השוק הקרוב.

השוק המרכזי של אתונה (Central Municipal Athens Market) הוא שוק חובה לחובבי שווקים. חלקו הדרומי הוא שוק הבשר ובעשרות דוכני וחנויות הבשר שנמצאים בו תוכלו לראות מיני בשר שונים רבים התלויים לתצוגה, חלק מהמראות קשים לצפייה... לא פחות מעניין לראות את הקצבים עובדים על הבשר, ומעבדים אותו לצורך המכירה.

החלק הצפוני הוא שוק הדגים. גם כאן יש עשרות דוכנים עמוסי קרח ועליהם מונחת הסחורה, הכוללת עשרות סוגים ומינים של דגים ופירות ים. מאוד יפה לראות שהמוכרים מסדרים את הדגים באופן שבו הדג עומד עם הראש כלפי מעלה. אני מניח שהתמונה תסביר יותר טוב את כוונתי. שני חלקי השוק מקורים ובין לבין משובצות גם מספר מסעדות מסורתיות וחנויות תבלינים. חצי שעה של ביקור מרתק.

באזור השוק יש שתי מסעדות מעניינות, שפחות הסתדרו לנו מבחינת השעות. מסעדת Diporto היא מסעדת פועלים מסורתית, שנראית כאילו נלקחה מהעבר ונמצאת מעט מערבית מהשוק. אין תפריט. באים, מציצים מה יש בסירים ובוחרים. מסעדת Oinomageireio Epirus קיימת כבר משנת 1898 וגם היא מוכרת אוכל יווני מסורתי בסירי ענק. היא נמצאת בסמוך לשוק מדרום לו. בסמוך לו ממזרח נמצאת מאפיית הלוקומדס האהובה על המקומיים Krinos, שתחגוג יום הולדת 100 בשנה הבאה. לוקומדס (Loukoumades) הן הסופגניות המקומיות. כדורי בצק מטוגנים עם דבש וקינמון ועם תוספת אגוזים או שומשום. יש שיגידו שזה הספינג' של היוונים. המנה כוללת 6 יחידות (4.3 אירו), אבל אפשר גם לעשות מיקס של שני סוגים ואנחנו לקחנו אחד מסורתי עם דבש וקינמון ואת השני עם שוקולד. אני ממליץ על המסורתי, אבל צריך לבקש עם מעט דבש כי הם שופכים כמות עצומה. זה פשוט מעדן ממכר. ודיאטטי... פייסבוק.

בסמוך לשוק נמצא בית קפה ומרכז קלייה ידוע בשם Mokka. גם הם יחגגו בשנה הבאה 100 שנות פעילות. בחלקו האחד נמצאות מכונות הקלייה העצומות, המכינות את פולי הקפה למכירה ובחלקו השני בית קפה מינימליסטי, שברוב שעות היום משתרכים לפניו תורים גדולים. הם מכינים קפה יווני בפינג'ן קטן על משטח חול מחומם, מעין פלנצ'ת חול. התיישבנו שם להפסקת קפה נהדר (5 אירו לשניים). קישור.

התחנה הבאה שלנו נמצאת מעט צפונית משם, כיכר קוציה (Kotzia Square). הכיכר לא כל כך יפה בפני עצמה, אך יש בה מספר אלמנטים מעניינים. ממערב לכיכר נמצא בניין העיריה של אתונה (City Hall of Athens). אין שום דבר מעניין לספר עליו. ממזרח לכיכר נמצא הבנק המרכזי של יוון (National Bank of Greece), בניין מרשים משנת 1938. מימין לו נמצא המבנה המרשים של מוזיאון הבנק הלאומי.

הדבר המרתק ביותר בכיכר נמצא בפינה הצפון מזרחית שלה, אתר חפירות ארכיאולוגי (Acharnian Road and Tombs), שנתגלה במקרה בעת חפירת חניה תת קרקעית מתחת לכיכר בשנת 1985. בחפירות נתגלו שלושה רחובות עתיקים, בית קברות שהיה פעיל בין המאה ה-9 לפנה"ס למאה ה-3 אחריה, קומפלקס של סדנאות כדרות ובתים. אחד הרחובות הוא הרחוב שהוביל לאתונה העתיקה מהצפון ומסתיים בשער העיר ממש ליד בניין הבנק המרכזי. האתר מאוד מרשים ומעניין ומי שיתעכב לקרוא את לוחית ההסבר יפיק עניין רב מהביקור.

השעה 11:00, ההספק מרשים ואנחנו ממשיכים משם מעט צפונה לעבר כיכר אומוניה (Omonia). הכיכר היא הגדולה והמרכזית בעיר, אבל בשנים האחרונות ובעיקר עקב גידול בכמות המהגרים בסביבתה, היא הפכה למקום מושמץ ומפוקפק. היו תקופות שאפילו הייתה מסוכנת והיה מומלץ לא להסתובב בה. היא משמשת למעשה כגבול הצפוני של מרכז העיר וכצומת תחבורתי חשוב (6 רחובות מרכזיים יוצאים ממנה). בפינה הצפון מערבית של הכיכר נמצא סניף של בית הכלבו Hondos Center ואנחנו עולים לקומה ה-6 שלו. יש שם בית קפה ומרפסת תצפית מרשימה על הכיכר למטה והאקרופוליס ממול. מרשים.

קצת צפונית לבית הכלבו נמצאת מאפיית Stani. היא הוקמה בשנת 1931 ויש לה לוקומדס נהדר וארוחות בוקר מומלצות. קישור. חצינו את הכביש לפינה הצפון מזרחית של הכיכר שם נמצאת מאפיית Veneti, מאפייה גדולה וידועה במיוחד, שהוקמה ב-1948 ומושכת אליה קהל רב. שוטטנו בה מעט, מתפעלים מהסחורה המסודרת בקפידה, אבל הסתפקנו בצפייה כי עוד היינו מלאים מהטעימות הקודמות. קישור.

משם יצאנו שמאלה וצעדנו ברחוב Panepistimiou. הרחוב הזה למעשה מחבר את כיכר אומוניה עם כיכר סינטגמה. אחרי כחצי קילומטר הגענו לשלישיית מבנים מרשימה שנקראת השלישיה הניאו קלאסית. מדובר על קבוצה של שלושה מבנים מרשימים מהמאה ה-19. המבנה הראשון מהשלושה (מצפון) הוא בניין הספרייה הלאומית, אחריו בניין האוניברסיטה שבחזיתו יש ציורים מרשימים.

הבניין האחרון הוא בניין האקדמיה של אתונה, שנחשב בעיני רבים למבנה הניאו קלאסי היפה בעולם. המבנה משנת 1926 משמש כיום את הפקולטה למדעים של אוניברסיטת אתונה. הוא עשוי שיש ובחזיתו נמצאים פסלים של האלים אתנה ואפולו על גבי עמודי שיש ופסלים של הפילוסופים סוקרטס ואפלטון יושבים לצד המדרגות של הבניין. מיד אחריהם ניצבת הכנסייה הקתולית של אתונה.

התחנה הבאה הייתה קצת מרוחקת יותר והתלבטנו אם לקחת מונית או להמשיך ברגל. המשכנו ברגל, אבל עצרנו להפסקת התרעננות במרכז הגסטרונומיה היווני (Greek Gastronomy Center). זוהי למעשה מעדנייה עם מיטב חומרי הגלם המקומיים משולבת עם בית קפה ומסעדה בתוכה. לפעמים יש גם טעימות יין בקומת המרתף. אני שתיתי יין נהדר, סיגל קפה וזה היה מקום נהדר להפוגה. בשעה 13:20 יצאנו משם.

הפוניקולר אל גבעת ליקביטוס (Lycabettus Hill) נמצא בסך הכל 650 מטרים משם, אבל בדיעבד זו הייתה דרך בעליה תלולה, קשה ומעייפת. זה מידע שקשה מאוד להבין מגוגל מפס כשמתכננים. סיגל טענה שהייתי צריך לדעת. צודקת...

הגבעה, הנקראת גם גבעת הזאבים, היא נקודת התצפית הגבוהה והמרשימה מבין שלוש הגבעות בעיר. גובהה 277 מטרים ואפשר לעלות אליה בטיפוס קשה של חצי שעה מאזור כיכר סינטגמה או באמצעות פוניקולר תת קרקעי. בראש הגבעה נמצאים כנסייה, מגדל פעמונים מרשים, מרפסת תצפית עם נוף מהמם של כל אתונה פרוסה מתחת ובית קפה, בו אפשר לשבת לתצפית על העיר. גם פה מומלץ מאוד להגיע בבוקר מוקדם כשהשמש בגב כשצופים אל האקרופוליס והים או לפני השקיעה (אך אז המקום עמוס מאוד). אפשר לעלות בפוניקולר ולרדת ברגל לשכונת קולונקי. פתוח: הפוניקולר פועל 09:30-02:30, כל חצי שעה עגולה ובשעות העומס יותר. עלות הפוניקולר: 10 אירו לאדם להלוך ושוב. הכניסה לתצפית חופשית. קישור.

אחרי חצי שעה ירדנו למטה ולקחנו מונית לנסיעה של רבע שעה למלון (10 אירו אחרי מיקוח).

בשעה 19:00 יצאנו ברגל למסעדה, המרוחקת קילומטר ורבע מהמלון. מסעדת CTC היא בעלת כוכב מישלן אחד עם גינה קסומה ומבוקשת בחודשי הקיץ. במסעדה מגישים תפריט טעימות הפתעה בן 11 מנות, מעין טיול בגסטרונומיה הים תיכונית. מחיר הארוחה 88 אירו לאדם.

לפתיח קיבלנו קרקר בצורת מחברת מעל מגירת צבעים ולצדו שני סוגי חמאה הנראים כמו צבעים. יצירתי ויפיפה. אחריו קיבלנו פאי בצל עם פנקוטת גבינה וסרניקי, שזה צ'ורוס גבינה ולימון. מנה נהדרת. המנה הבאה הייתה מרהיבה במיוחד, טארטלט פטריות (כולל כמהין שחור) וגבינה, שהוגש על כלי זכוכית ממולא בפטריות יבשות. לצדו הוגש לחם עם חמאת כמהין נפלאה שנראתה כמו פטריית כמהין. הצגה. רביעי הגיע סיבס מעושן עם אויסטר טרי, אמולסיית אויסטר וגרניטה קיווי. בצד הוגש ספוג אצות לניגוב הרוטב. מנה נפלאה. המנה הבאה הייתה מרק תירס וציר לובסטר חם ובתוכו קציפת תירס קרה. מרק מהמם, בלתי נשכח, ומשחק מופלא בין חום וקור. כעת הגיעה טליאטלה עשויה קלמארי עם בסיס עגבניות, בזיליקום, שום, צנוברים ופרמז'ן. מנת וואו מצוינת. המנה הבאה הייתה ווריאציה של מרק בויאבז עם דג קפונה, טוויל דג וירקות. מנה יפיפייה, אך קצת פחות טובה. אחריה הגיע טרין של תפוח אדמה ופטה ברוטב לא מפוענח. לצדו הוגש טוויל במילוי קובית שלו, מנה שסיגל מאוד אהבה.

כעת הגיע קדם קינוח, סורבה גזר בצורת גזר עם פיננסייר גזר, שמנת חמוצה וקרמבל עוגת גזר. מנה פנטסטית. לקינוח קיבלנו בבה רום בציפוי מנדרינה וקרמבל שוקולד לבן. קינוח יצירתי וטעים ברמות. לסיום הגיעו שלושה פטיפורים, ג'לי דובדבנים ושקדים, גלידת בוטנים בצורת בוטן וערמונים עם שוקולד מריר. סיום פנטסטי.

בשורה התחתונה, ארוחה מאוד יצירתית ומיוחדת, שירות פנטסטי ומקום יפיפה. נתנו ציון 10 פעם שנייה תוך יומיים. איזה כיף. קישור. משם חזרנו בנסיעה קצרה למלון (4.7 אירו).

יום רביעי 23/11/22

היום המסלול הכי קצר, אז יצאנו יותר מאוחר, בשעה 09:10. הכיוון היום הוא ממזרח לכיכר מונסטיראקי. הלכנו מעט מהמלון ופנינו שמאלה ברחוב Mitropoleos. אחרי מספר דקות הגענו אל הקתדרלה היוונית אורתודוקסית מטרופוליס (Metropolitan Cathedral of Athens). היא שוקמה רק לפני מספר שנים לאחר שניזוקה קשות ברעידת האדמה שפקדה את יוון בשנת 1999. היא הוקמה באמצע המאה ה-19 באמצעות שימוש בחומרי בניין שנלקחו מכנסיות ביזנטיות שנחרבו. בחזית נמצא פסלו של הארכיבישוף דמסקינוס (Damaskinos), שהציל את יהודי העיר במלחמת העולם השנייה. הכנסייה יחסית פשוטה מבחוץ ומבפנים והסתפקנו בביקור קצר בתוכה. קישור.

בהמשך הרחוב נמצאת מעדניית ומסעדת Ergon House, אותה אנחנו מכירים מסלוניקי. זוהי מעדנייה מושקעת ויקרה עם חומרי גלם נהדרים, שיש בה גם מסעדה ואפשרות לאכול ממיטב מטעמי המטבח המקומי. קישור.

בשלב זה התחיל לרדת גשם קל לראשונה מאז הגענו לאתונה. התקדמנו לכיוון הפרלמנט על מנת לחזות בטקס חילופי המשמר, הגשם התחזק דרמטית ואנחנו תפסנו מחסה בתחנת אוטובוס מול הפרלמנט. בשעה 10:00 בדיוק הגשם נחלש, חצינו את הכביש וחזינו בטקס שנראה די עלוב. קצין המשמר הסביר לנו שזהו טקס מינימלי בגלל הגשם וכדאי שנחזור בהמשך היום לראות את הטקס הרגיל. עוד נחזור.

בית הפרלמנט נמצא בפינה הצפון מערבית של הגן הלאומי (National Garden), אחד הפארקים הגדולים בעיר ומקום המצאם של ברווזים, ציפורים, פרפרים, צבי מים, דגים ועוד. מקום נהדר למנוחה. בתוך הגנים הלאומיים נמצאים אולם זפיון (Zappeion Hall), שנפתח בשנת 1888 והיה חלק מהכפר האולימפי במשחקי 1906. מבנה מרשים המשמש לאירועים פוליטיים וסגור לביקור וכן גני זפיון (Zappeion Garden), בהם נמצאים מזרקות, פסלים, שבילי טיול, בריכות דגים, פינות מדיטציה ועוד. החלק הצפוני של הגנים יותר מזכיר יער והוא מאוד פראי וככל שהולכים דרומה, הגנים הופכים להיות יותר מתורבתים. האגם הגדול היה סגור בגדר, כנראה לרגל תחזוקה או שיפוץ, ונאלצו להציץ אליו מרחוק.

יצאנו מהגן קרוב לפינה הדרום מזרחית, חצינו את הכביש והגענו לעוד אחד מהאתרים החשובים בעיר. האצטדיון האולימפי (Panathenaic stadium) הוא המתקן ששימש כאתר המשחקים לכבוד האלה אתנה ביוון העתיקה. הוא היה עשוי עץ, הפך לאצטדיון שיש בשנת 329 לפנה"ס, הוגדל בשנת 140 לקיבולת של 50,000 צופים ושרידיו נחשפו בשנת 1870. הוא שוקם ושימש בשנת 1896 את המשחקים האולימפיים הראשונים שנערכו בעיר. היו בו אז 80,000 מושבים. כיום הוא משמש לטקסים ולחגיגות ובשנת 1997 שימש לטקס הפתיחה של אליפות העולם באתלטיקה. במשחקים האולימפיים בשנת 2004 שימש לתחרויות החץ וקשת וכנקודת הסיום של ריצת המרתון. מומלץ מאוד להשתמש במדריך הקולי החינמי על מנת להבין את המקום. אין מה לעשות במקום, למעט לעלות למעלה האצטדיון לתצפית עליו מלמעלה ולתמונה על דוכן המנצחים מהשיש. פתוח: בחורף 8:00-17:00. עלות: 10 אירו לאדם (למרות שבאתר רשום 5 אירו). קישור.

כמה דקות הליכה משם נמצא אתר חשוב מאוד נוסף. מקדש זאוס האולימפי (Temple of Olympian Zeus) הוא מקדש יפיפה, עצום בגודלו, שבנייתו החלה כבר במאה ה-6 לפנה"ס, הוא מוקדש לאל זאוס ונותרו בו מספר עמודים המתנשאים לגובה של 18 מטרים. אחד העמודים שנפל, שוכב על הרצפה ומאפשר להתרשם מקרוב ולהבין כיצד נבנו והורכבו העמודים. בשטח העצום יש לא מעט שרידים מהמקדש העצום ולוחיות הסבר. פתוח: בחורף 8:00-17:00. עלות: 4 אירו לאדם. קישור.

בסמוך לפינה הצפון מערבית של המקדש נמצא שער אדריאנוס (Arch of Hadrian). הוא נבנה במאה השנייה לציון ניצחונו של אדריאנוס, אחד השליטים המוצלחים שהיו. הוא נמצא בדיוק על הדרך המובילה ממקדש זאוס בעיר הרומית לאקרופוליס בעיר האלים. גובהו 18 מטרים (בדיוק כמו העמודים של המקדש) ורוחבו 12.5 מטרים. האקרופוליס מציץ מתוך השער, מה שמאפשר לצלם תמונה נהדרת שלהם אחד בתוך השני.

משם התחלנו לחזור חזרה לכיוון הפרלמנט לאורך שדרות Amalias והגן הלאומי. די בהתחלה נתקלנו באתר ארכיאולוגי ממש באמצע המדרכה, בו מצאו בית מרחץ רומאי (Zappeio Roman Baths) מהמאה ה-3 שנתגלה במקרה בעת חפירות של הרכבת התחתית ונמצא במצב ממש טוב. מדהים שכל העיר הזו היא אתר ארכיאולוגי אחד גדול וכל הזמן מוצאים עוד ועוד שרידים. ככה סתם באמצע הרחוב. קישור.

בגלל שהתעכבנו בבית המרחץ הרומאי איחרנו בכמה דקות לטקס החלפת המשמרות של שעה 12:00 אז חצינו את כיכר סינטגמה לכיוון מדרחוב ארמו ועצרנו בבית קפה נחמד למנוחת קפה. לקראת השעה 13:00 התחלנו להתקדם חזרה לכיוון בניין הפרלמנט על מנת לראות את הטקס.

טקס החלפת המשמרות מתקיים ברחבת החזית של הפרלמנט כל שעה עגולה. השומרים בטקס בבגדים מסורתיים מחקים בצעידתם הליכת סוסים. בחזית נמצאת אנדרטת החייל האלמוני. זה לא הטקס הכי ססגוני או מרשים שראינו, אבל הוא כל כך מיוחד בגלל הצעדים המוזרים שעושים השומרים שהוא משעשע למדי. אני ממליץ לא להחמיץ. לראות ולא להאמין.

משם המשכנו לטייל חזרה לאורך מדרחוב ארמו לכיוון כיכר מונסטיראקי. לא רחוק מהכיכר נמצאת מסעדת גירוס ידועה בשם Tylixto Greek Wrap ואנחנו עוצרים שם לאכול מהמאכל היווני המופלא. גם פה מגישים את הפיתה עם בשר לבן, ציזיקי וצ'יפס ושוב אנחנו נדהמים מהמחיר המגוחך. 3.5 אירו בלבד. למרות שהמנה טעימה מאוד, שוב אנחנו נוכחים לדעת שהאוכל היווני בסלוניקי טוב יותר מאשר באתונה. קישור.

ממש מימין לגירוס נמצא אחד המוסדות הידועים של לוקומדס. כשאכלנו אותם לראשונה אתמול הם נראו יותר כמו דונאט. פה הם נראים כמו כדורים. כדורי בצק מטוגנים, שאפשר לקבל אותם עם תוספות שונות מעל או עם קרמים שמוזרקים למרכז הכדור במכשירים מיוחדים. היה מאוד מעניין לראות את מלאכת טיגון הכדורים ולאחר מכן את המילוי. המקום נקרא Lukumades. המנה כוללת 10 כדורי בצק ואנחנו לקחנו במילוי קרם בוגאצה, יענו שתי קלאסיקות יווניות ביחד. 4.9 אירו. הם היו מצוינים וחוסלו עד תום. קישור.

משם צעדנו כמה דקות חזרה למלון למנוחה לפני היציאה לארוחת הערב היוקרתית של הטיול. כשהגענו למלון התעקשו העובדים לתת לנו את הפירות ובקבוק היין שהבטיחו כפיצוי על התקלה בחדר. נחמדים. לאחר מנוחה קצרה חזרנו למדרחוב ארמו לעוד שעה של שיטוט נעים של פרידה.

בשעה 19:20 יצאנו למסעדה עם מונית (9.4 אירו). המסעדה היא חלק ממתחם סטאברוס ניארכוס (Stavros Niarchos Foundation Cultural Center), מרכז תרבות מודרני ופארק בו שוכנים גם בית האופרה, אולם תיאטרון והספרייה הלאומית. זוהי יצירת מופת ארכיטקטונית עם גג פתוח הצופה אל פיראוס והים. המקום מצדיק ביקור בפני עצמו וכל שעה עגולה יוצאת למקום הסעה מכיכר סינטגמה ליד המקדונלדס עד שעה 16:00. קישור.

הבחירה במסעדת Delta באתונה, מסעדה בעלת שני כוכבי מישלן, הייתה קלה. המסעדה מונהגת על ידי שני שפים שהיו סו שפים במסעדות שלושה כוכבי מישלן בסקנדינביה, האחד מגרניום בקופנהגן (שנחשבת היום למסעדה הטובה בעולם) והשני מ-Maaemo באוסלו. הם זכו בכוכב השני שלהם שנתיים בלבד אחרי פתיחת דלתא. תפריט הטעימות כולל 12 מנות ועולה 150 אירו לאדם כולל מים מינרלים ללא הגבלה וקפה בסוף. יפה.

למנה הראשונה קיבלנו שרימפ עם בית עשוי קליפות גזר וקרם שרימפס. מנה הצגה.

אחריה קיבלנו כדור בצק ומעליו דיסק לחם, אנמונה (סוג של פרי ים) וקוויאר עם עלי פרחים. מנה מדהימה נוספת.

המנה השלישית המשיכה לשבור שיאי יצירתיות עם רביולי מאפרסמון הנראה כמו צבת של לובסטר במילוי לובסטר. מדהים.

אחריה הגיעה מנה הנראית כמו דיונון. הרגליים היו אמתיות, אך הגוף היה עשוי פלפל אדום בציפוי לבן מהשריה בפטרייה והיה ממולא גבינה וקרם קלמארי. מנה יפיפייה, אבל פחות טעימה. למנה חמישית קיבלנו צדפה מעושנת במי עגבנייה ותות מותסס. לצדה הוגש רובארב שהיינו צריכים לסחוט מעל המנה. עוד מנה הרבה יותר יפה מטעימה.

כעת התחילו להגיע המנות העיקריות. העיקרית הראשונה כללה שילוב של אויסטר עם סקלופס עם צלפים וקרם לימון. מנה יוצאת מן הכלל. למנה שביעית קיבלנו דג קוד שבושל בפרחי קלמנטינה עם שזיפים ורוטב שזיפים. מנה מצוינת. בעודי אומר לסיגל שמפתיע שאין לחם, קיבלנו מנת בריוש עם בצל מקורמל בגלייז של דבש וחלב ובצד מטבל גבינת עיזים. בוצעים מהבריוש, טובלים בגבינה ואוכלים. מדהים מה הם עשו פה עם בריוש שחוסל עד תום.

המנה התשיעית שברה את שיאי היופי והיצירתיות. על צלחת אבן קיבלנו פרח יפיפה, שעלי הכותרת שלו היו עשויים כרישה, דובדבנים וקוויאר יווני. העלים היו עלי סלק ומתחתם נח לו דג סול ומעל נמזג רוטב מסטיחה ורובארב. אין מילים למראה המנה.

העיקרית האחרונה כללה בשר חזיר איבריקו עם פירות סמבוק וצנוברים בוויניגרט אקליפטוס, שנעשה בדרגת אמנות. הוא הוגש על צלחת בצורת אקליפטוס.

הקינוח כלל שתי מנות. הראשונה הייתה פרח עשוי קרם אנגלז מאבקת דבורים, קרם ענבים, גלידת חלב ועלי פרחים, מעליהם הונח פרפר מדהים פריך עשוי מיץ תפוחים ומתובל באבקת דבורים. השנייה הייתה פחזנית פרג יפיפייה במילוי מוס חמאה מקורמל וטופי של אגוזי לוז. קינוח מהמם ויצירתי במיוחד.

בשורה התחתונה, ארוחה שהיא תערוכת אמנות ויצירתיות, אוכל מצוין, שירות יוצא מן הכלל ומקום יפיפה. נתנו ציון 9, אבל זו הייתה אחת המסעדות היצירתיות ביותר שחווינו. קישור. חזרנו חזרה עם מונית (12.4 אירו) למלון והגענו בשעה 23:00, עשינו צ'ק אאוט ושילמנו למלון מיסים עירוניים בסך 3 אירו ללילה.

יום חמישי 24/11/22

בשעה 7:00 ירדנו לאכול מהר ובשעה 7:25 כבר הגיע הנהג של דימיטריוס לאסוף אותנו לשדה התעופה (45 אירו). כעבור 35 דקות הגענו לשדה ואחרי עוד 25 דקות כבר היינו באזור הדיוטי פרי ובטרקלין של אל על עד לטיסה. טיסת אל על המריאה אפילו כמה דקות לפני הזמן בשעה 10:35 ולאחר שעה וחצי כבר נחתנו בנתב"ג. רועי בא לקחת אותנו ועוד טיול מושלם תם ונשלם.

סיכום ועלויות

זה היה טיול זוגי קולינרי מוצלח וזול במיוחד. הוא שילב הרבה היסטוריה וארכיאולוגיה עם אוכל מצוין והכל מאוד מאוד זול. מזג האויר היה פנטסטי וללא גשם למעט חצי שעה זניחה. לבשנו בגדים ארוכים דקים ביום וקצת יותר חם בלילה. המסלולים שהכנתי לאתונה עשו עבודה מצוינת והתכנון היה מושלם לשלושה ימי טיול מלאים. בדומה לסלוניקי, גם באתונה ניכר המצב הכלכלי הרעוע בו שרויה המדינה וההזנחה מורגשת. זה לא גרע כלל וכלל מההנאה ממנה.

עלויות: טיסות 242 אירו, מלון 370 אירו, תחבורה (מוניות ופוניקולר) 137 אירו, אוכל 929 אירו (כיאה לטיול קולינרי עם מסעדות מישלן, ההוצאה על אוכל הייתה יותר ממחצית ההוצאה על הטיול כולו), אטרקציות 51 אירו, ביטוח 20 אירו, שונות (תקשורת ותרופות) 18 אירו. סה"כ: 1767 אירו.