רקע

ההחלטה לנסוע לסופיה נולדה ממייל שקיבלתי מאל על שבישר לי שלכבוד יום ההולדת שלי אני מקבל כרטיס טיסה חינם למגוון יעדים בנוסף לכרטיס בתשלום, דהיינו 1+1 חינם. רפרפנו על היצע היעדים שבמבצע ואת עינינו לכדה סופיה, עיר שעוד לא היינו בה ונראתה לנו מסקרנת, בייחוד לאור החוויות הנהדרות שחווינו בשנה האחרונה בנסיעות לגוש המזרח אירופי. החלטנו על סמך אינטואיציה ש-5 ימים ברוטו זה יהיה זמן אופטימלי לעיר וסביבתה והתחלתי לתכנן. נטו יש לנו 3.5 ימי טיול.

כרטיסי טיסה

לסופיה טסות בדרך כלל 4 חברות תעופה. חברת התעופה הלאומית הבולגרית, Wizz, ריינאייר ואל על. כפי שכבר הבנתם, הנסיעה הזו נולדה ביוזמת אל על ואנחנו כמובן טסים איתם. הטיסה נמשכת קצת מעל שעתיים. לא ברור לי האם אל על מבצעים את הקו בעצמם או באמצעות חברת הבת סאן דור מכיוון בכרטיס רשום כי הטיסה מבוצעת מטרמינל 1 בנתב"ג. שילמנו 390$ לזוג כרטיסי טיסה קלאסיק כולל מזוודה והושבה (ועוד 50 נקודות הנוסע המתמיד). קישור. הטיסה הלוך בבוקר מוקדם (7:15-9:55), כלומר יש לנו כמעט יום טיול שלם והטיסה חזור בשעת בוקר נוחה (11:05-13:35).

מטוס אל על על בנמל התעופה הבינלאומי של סופיה

הטיסה בוצעה על ידי אל על עצמה ולא ברור מדוע היא מבוצעת מטרמינל 1. בהלוך יצאנו באיחור של 45 דקות והטיסה חזור יצאה בדיוק מופתי . המטוס בשני הכיוונים היה חדיש, נוח מאוד, הצוות ידידותי והטיסה עברה מהר מאוד. בהלוך קיבלנו שדרוג למושב ביזנס אחד ועוד מושב יציאת חירום ובחזור קיבלנו במתנה שני מושבי יציאת חירום. נתנו לחברת התעופה ציון 9.

בתי המלון

סופיה היא עיר קטנה וכמעט הכל נמצא במרכזה. מומלץ מאוד לישון בקרבת מדרחוב ויטושה (Vitosha) ובכך להיות קרוב להכל. כמו תמיד, חיפשתי בבוקינג מלון 4 כוכבים מרכזי עם ציון גבוה ובחרנו את מלון Central Hotel Sofia. מחירו היה זול מאוד ועמד על 648 לבה (331 אירו) לארבעה לילות כולל ארוחת בוקר וכל המיסים. קיבלנו מתנה הסעה משדה התעופה למלון. קישור.

החדר המודרני והמרווח במלון סנטרל

המלון אכן היה ממוקם מצוין והלכנו ממנו ברגל כמעט לכל מקום. החדר היה מודרני ומרווח במיוחד. במיני בר היה מגוון משקאות במחיר סביר, הייתה ערכת קפה ולא מעט שקעי חשמל ו-USB. המקלחת הייתה מצוינת, אם כי מעט צפופה. ארוחת הבוקר הייתה מגוונת וטעימה וכל אחד ימצא בה את מבוקשו. הרגשנו שזו הייתה בחירה מצוינת ונתנו למלון ציון 9.

המפות שלי

הכנתי מפות עם מסלולי הליכה בסופיה (קישור) ופלובדיב (קישור).

מסעדות ואוכל

בסופיה אין מסעדות מישלן ולא פשוט למצוא מסעדות מומלצות. סיגל עשתה עבודת מחקר מעמיקה במיוחד וגיבשה רשימת מסעדות מקומיות על פי סוג (Fine Dining ומסורתיות) ורשימת מאכלים בולגרים שחייבים לטעום (ראו תמונה). הוספנו גם בילוי בבר מיוחד עם תצפית על הקתדרלה ומאפיה ופטיסרי מומלצים. מתוך הרשימה בחרנו את המסעדות שנראו לנו הכי אטרקטיביות והזמנו אליהן מקום מראש. פירוט המסעדות נמצא בימי הטיול ובחשבון האינסטגרם אוכל שליקישור.

רשימת מאכלי החובה של בולגריה

ביטוח ותקשורת

ביטוח עשינו כהרגלנו באתר האינטרנט של הראל, אתר ידידותי למדי וכיסוי בריאותי נרחב. הביטוח עלה לשנינו 20$ ל-5 ימים ללא מזוודה. קישורחבילת אינטרנט עשינו, כפי שהתרגלנו לעשות בכל הטיולים בשנה האחרונה, באמצעות E-Sim, סים וירטואלי מוזל במיוחד שמתאים לטלפונים שתומכים בטכנולוגיה החדישה הזו. מחירו עמד על 6.5$ בלבד לחבילת 2.5 ג'יגה לחודש. הסים מאוד זול ונוח וכבר הוכיח את עצמו בטיולים קודמים. מצרף לכם קישור שיקנה 3$ הנחה. קישור.

ועכשיו לטיול עצמו:

יום שישי 1/9/23

השעה 4:20. אנחנו מגיעים עם האוטו לחניון טווח ארוך של טרמינל 1 כדי לגלות שהוא מלא וסגור. נוסעים לחניון 22, שלא ידענו על קיומו, חונים ומגיעים לטרמינל בשעה 4:45. מאוד נוח. העומס בשדה קל, צ'ק אין כבר עשינו כמובן בבית ותוך רבע שעה אנחנו כבר בדיוטי פרי הקטן של הטרמינל, משלמים על הזמנת הממתקים לילדים שעשינו מראש ומתיישבים לכריך וקפה בארומה. בשער העליה למטוס התבשרנו כי קיבלנו שדרוג מושב אחד לביזנס ועוד אחד לשורה הראשונה המרווחת בתיירים. פרגנתי את הביזנס לסיגל והתרווחתי בשורה הראשונה שתי שורות אחריה. הטיסה המריאה בשעה 8:00, באיחור של 45 דקות ונחתנו בסופיה בשעה 10:15. אין הבדלי שעות בין המדינות. החלפתי קצת כסף ראשוני למטבע המקומי לב (לבה ברבים) ותוך דקות ספורות כבר פגשנו את הנהג שחיכה לנו מטעם בוקינג והגענו למלון תוך רבע שעה.

בולגריה היא מולדת הבורקס ובמאפיות רבות בעיר תמצאו מגוון עצום של בורקס ובאניצה

השעה 11:00, החדר עוד לא מוכן, אז השארנו את המזוודות ויצאנו לטיול ראשוני באתרים הקרובים יותר למלון. כמה דקות מהמלון נמצא פסל סופיה (Statue of Sofia). זהו מונומנט עשוי נחושת וברונזה, שהוצב בשנת 2000, במקום בו ניצב בעבר פסלו של לנין במרכז העיר. פניה הזהובים של פסל סופיה (חוכמה ביוונית) הקדושה, פטרונה של העיר, משקיפים על כיכר בטמברג (Batemberg), בה נמצאים משרדי ממשלה. גובהו של הפסל מעל 8 מטרים והוא ניצב על עמוד שגובהו כ-16 מטרים. הפסל מעוטר בכתר (המסמל כח), זר (תהילה, הצלחה) וינשוף (חכמה). מאוד קשה לצלם את כל הפסל בין כל כבלי החשמל של הטראם והאוטובוסים החשמליים, אז ויתרתי על העמוד וצילמתי רק את הפסל.

פסל סופיה. יד ימין אוחזת בזר, על יד שמאל ניצב הינשוף ועל הראש הכתר

מהצד השני של הצומת נמצא אתר ארכיאולוגי, ככה סתם באמצע הרחוב. הוא נקרא סרדיקה העתיקה (Ancient Serdica). מדובר בעיר רומית שנחשפה בסך הכל לפני 13 שנה בעת חפירת מנהרה לרכבת התחתית. המתחם מכיל רחובות, כנסייה, מרחצאות ומבנים. משערים שהעיר העתיקה היא מהמאות 4-6 אחרי הספירה, אך חלק מהממצאים מתוארך למאות 1-3. חלק מהמתחם פתוח וחלקו נסגר במעין מוזיאון.

אתר העתיקות סרדיקה, שהתגלה במקרה בעת חפירת הרכבת התחתית. מאחור, צמוד אליו מסגד בניה באשי

ממש לידו נמצא מסגד בניה באשי (Banya Bashi Mosque), העדות האחרונה לעבר המוסלמי עותמני של סופיה ואחד המסגדים העתיקים באירופה. הוא נבנה בשנת 1567 על ידי העותמנים לא רק בתור מקום תפילה למוסלמים, אלא גם בתור חמאם גדול שהוקם לצד המסגד ומכאן הוא קיבל את שמו, שפירושו "הרבה מרחצאות". בכניסה נדרשנו לחלוץ נעליים ואת סיגל כיסו מכל הכיוונים עם כיסוי ראש וגוף, מה שמאוד שעשע אותי ואת המצלמה, אך הבטחתי לא לפרסם את התמונה.

מסגד בניה באשי מבחוץ

הוא נחשב לאחד המסגדים היפים ביותר באירופה, אך אני לא בטוח שאנחנו מסכימים עם הקביעה. מבחוץ הוא מרשים למרות צבעו החום ועיצובו המעט משעמם ובפנים הוא לא מושקע כפי שרואים בכנסיות. יש בו שטיח קטיפה אדום גדול, חלונות ויטראז' ונברשת פשוטים ומעט עיטורי קיר ופסוקים מהקוראן. הקשתות שלו בנויות מאבן מגולפת ויש לו כיפה גדולה בקוטר 15 מטרים ומינרט (צריח). פתוח בשעות 05:00-20:00 והכניסה חופשית. אחרי המסגד יש גן חביב עם בריכה ומזרקה ומאחור מוזיאון ההיסטוריה של סופיה.

מסגד בניה באשי מבפנים. שטיח קטיפה אדום, נברשת צנועה, ויטראז'ים ופסוקים מהקוראן

די קרוב למסגד נמצא החלפן הכי טוב בעיר בשם Crown. יש להם סניפים נוספים בעיר. לא מצאנו באף מקום שערים טובים יותר מאשר אצלו. ממול נמצא השוק המקורה חאלי (Tsentralni Hali), השוק העירוני הוותיק ונקודת חובה לחובבי קניות, מזכרות, פריטים אותנטיים ואוכל מקומי. לצערנו הוא סגור לשיפוצים נרחבים ועל פי מה שהבנתי, הוא ייפתח מחדש במתכונת מודרנית שמזכירה את שוק האוכל שרונה בתל אביב. הסתפקנו בצילום שלו מאחור. נראה מרשים מאוד.

השוק המקורה חאלי סגור כיום לשיפוצים נרחבים וייפתח מחדש כשוק אוכל מודרני

מעברו השני של השוק נמצא בית הכנסת הגדול (Sofia Synagogue), שנחנך בשנת 1909 בהשתתפות המלך פרדיננד ונבנה בהשראת בית הכנסת העתיק בוינה בסגנון בנייה נאו מורי ובהשפעה ונציאנית. זהו בית הכנסת הספרדי הגדול באירופה והגדול ביותר בבלקן מבין כל בתי הכנסת (כולל אשכנזים). בית הכנסת היחיד בעיר חשוב מאוד בתרבות הבולגרית ובשנת 1955 הוא הוכרז כמרכז תרבות לאומי של בולגריה.

בית הכנסת העצום מרשים מאוד מבחוץ ומרחוק יכול להזכיר מסגד

בתוך בית הכנסת המרשים ישנו מוזיאון היסטורי קטן המציג את חיי הקהילה היהודית בסופיה לאורך השנים בדגש על הצלת יהודי בולגריה בזמן מלחמת העולם השנייה. בית הכנסת העצום מכיל כמעט 1200 מושבים, אך גולת הכותרת שלו היא הנברשת הענקית שיוצרה בוינה, גובהה למעלה מ-19 מטרים, משקלה כ-1,700 ק"ג והיא הגדולה ביותר בבולגריה. פנים בית הכנסת מעוטר להפליא בעמודי שיש איטלקיים, גילופי עץ מרשימים וחלונות ויטראז' ונציאנים והרצפה עשויה פסיפס ונציאני. בית הכנסת פתוח בימי ראשון עד שישי בשעות 09:00-17:00 והכניסה עולה 5 לבה.

פנים בית הכנסת הספרדי והנברשת המפורסמת, הגדולה ביותר בבולגריה

400 מטרים בלבד מפרידים בין בית הכנסת לשוק הנשים. שוק הנשים (Zhenski Pazar) הוא אתר הקניות העתיק ביותר בעיר. כ-60,000 איש מבקרים בשוק הפתוח מידי יום. הוא פועל משנת 1909 ובעבר הסחורה נמכרה על ידי נשים בלבד, מה שהקנה לו את שמו. בשוק נמכרת מיטב הסחורה המקומית כגון בשר, פירות וירקות, תבלינים וגבינות. שוטטנו בין הדוכנים, מתפעלים מהאיכות הגבוהה של הפירות והירקות, אך בעיקר נהנים מהמוכרות הקשישות שיושבות על הרצפה בצדדים ומוכרות מוצר בודד. השוק נמצא באזור שנקרא "אזור הסבלנות" מכיוון שנמצאים בקרבתו כנסייה, מסגד ובית כנסת. פתוח בשעות 08:00-19:00.

היה מאוד קשה לבחור תמונה אחת מהשוק הצבעוני, אבל החלטתי שזו הכי מייצגת

השעה כבר 12:30 ולא רחוק משם נמצאת אחת המסעדות המסורתיות המפורסמות בעיר ואנחנו בדרך אליה. מסעדת Hadjidraganov's Houses היא מקום קיטשי אך קסום, המציע חוויה בולגרית מסורתית. היא נבנתה בשנת 1866 ונמצאת בתוך מבנה עתיק שעבר שחזור. העיצוב מעט תיאטרלי, אך האוכל מצוין, המחירים טובים והשירות היה נהדר, מתובל בלא מעט עברית. המסעדה פתוחה בשעות 11:30-23:30 ובערב יש מוזיקה חיה החל משעה 20:00 (פרט ליום שלישי).

מסעדת Hadjidraganov's Houses היא מקום קיטשי אך קסום, המציע חוויה בולגרית מסורתית

אחרי התייעצות קצרה עם המלצר ובחינה של רשימת מאכלי החובה שסיגל הכינה הזמנו מספר מנות בולגריות מסורתיות. התחלנו עם סלט בולגרי, שכלל סלט Shopska (התשובה הבולגרית לסלט יווני), גבינת Katak, יוגורט עם גבינה ופלפלים, סלט חצילים ופלפלים מטוגנים. מנה עשירה ונהדרת.

באמצע סלט Shopska, משמאל גבינת Katak, למטה יוגורט עם גבינה ופלפלים, למעלה סלט חצילים ומימין פלפלים מטוגנים. מנה נפלאה

אחריו הגיע Banitsa, אחד המאכלים הבולגרים המפורסמים ביותר. ניתן לשייך את המאכל למשפחת הבורקסים, אך לא מדובר בבצק ממולא, אלא בשכבות של בצק פילו, גבינה וביצים מוקצפות. הוא קצת היה לנו תפל, אבל בהמשך הטיול נגיע למאפיית הבאניצה המפורסמת בעיר ושם כבר נלקק את האצבעות. יחד איתו הגיעה לשולחן מנה עצומה בגודלה בשם Tepsia, שזה קבב חזיר ונקניקיית חזיר, שהוגשו עם צ'יפס, שעועית לבנה וסלט כרוב. מנה פשוט פנטסטית שחוסלה במהרה.

Tepsia, קבב חזיר ונקניקיית חזיר, שהוגשו עם צ'יפס, שעועית לבנה וסלט כרוב. מנה פנטסטית שחוסלה במהרה

לקינוח הזמנו עוגת דבש שנקראת Medena, שזו הגרסה הבולגרית לעוגת מדוביק המפורסמת של הרוסים. פה מגישים את עוגת הדבש עם פירות יער שנותנים קונטרה חמוצה למתיקות של הדבש. עוגה נהדרת. בהזדמנות זו גם למדנו מהמלצר שתודה בבולגרית אומרים Bua Godaria. כמובן שלא הצלחנו לזכור את צמד המילים הללו בהמשך. מזל שאני כותב הכל. בסך הכל זו הייתה ארוחה מופלאה שעלתה יחד עם יין מחיר מגוחך של 62 לבה. קישור.

עוגת דבש שנקראת Medena, שזו הגרסה הבולגרית לעוגת מדוביק המפורסמת של הרוסים

רגע לפני שאנחנו חוזרים למלון לקבל את החדר קפצנו לתחנת האוטובוס הסמוכה על מנת לקנות כרטיסי נסיעה לעיר פלובדיב, אליה ניסע מחרתיים. משם חזרנו למלון עם מונית (8 לבה), קיבלנו את החדר החדיש והמרווח ונחנו מעט לפני שיצאנו שוב אחר הצהריים למרכז הקניות הקרוב.

קניון סופיה (Mall of Sofia) נמצא כמה דקות מהמלון, הוא לא מהגדולים והמומלצים בעיר ואנחנו לא מבזבזים זמן על קניות בחו"ל, אבל היה לנו אחר הצהריים פנוי והחלטנו לשוטט בו קצת. הוא לא מפואר, אך גם לא מיושן, יש בו מבחר מותגים מערביים, אך עיקר העניין שלנו היה בקומת המרתף, שם נמצאים סניף של רשת הסופרים Billa, רשת המולטימדיה Media Markt ורשת הפארמים DM. המרכז פתוח בשעות 10:00-21:00. קישור. שני מרכזי הקניות המומלצים בעיר הם Paradise בדרום העיר ו-Serdika במזרחה.

מרכז הקניות סופיה ממוקם בנוחות רבה במרכז העיר

בערב יצאנו ברגל אל מלון Sense היוקרתי. המלון נמצא בסמיכות לקתדרלת אלכסנדר נבסקי והבר על הגג שלו משקיף עליה. תפריט האוכל נחמד, המחירים יקרים מאוד לעיר, האווירה טובה, הישיבה לא נוחה והשירות טוב מאוד. האוכל היה טעים, אך מעט משעמם והתצפית על החלק העליון של הקתדרלה הרבה פחות מרשימה מאשר מראה הקתדרלה כולה במלוא הדרה. בשורה התחתונה, אני לא ממליץ על המקום. תמונת הקתדרלה מהבר נמצאת בראש הבלוג הזה. הזמנו טרטר טונה ואבוקדו, תמנון בגריל עם תפוחי אדמה וזיתים, פטה ברווז ושתי כוסות יין ושילמנו 120 לבה. קישור.

סיגל בבר על הגג היפה של מלון Sense. הקתדרלה לא נראית בתמונה, אבל היא מציצה מצד שמאל

מהבר חזרנו למלון בטיול רגלי. לילה טוב.

יום שבת 2/9/23

היום אנחנו מטיילים באזור הר ויטושה (Vitosha) בדרום העיר. יצאנו בשעה 9:25 עם מונית לנסיעה שארכה 20 דקות (16 לבה). היעד הראשון הוא כנסיית בויאנה (Boyana), כנסייה פרטית קטנטנה משנת 1259, החבויה בחורשה קטנה למרגלות ההר. היא שמורה היטב ורצופה ביצירות אמנות וציורי קיר מהממים, הנחשבים מהיפים באירופה מתקופת ימי הביניים. היא כל כך קטנה שהיינו צריכים להמתין מספר דקות עד שאנשים ייצאו ויהיה מקום להיכנס. היא פתוחה בשעות 09:30-18:00 וכרטיס עולה 10 לבה.

הכנסייה שמורה היטב ורצופה ביצירות אמנות וציורי קיר מהממים

מהכנסייה צעדנו מספר דקות בעלייה אל מרגלות ההר. הפארק הלאומי הר ויטושה (Vitosha Mountain) מיתמר לגובה של 2,290 מטרים מדרום לסופיה ונראה כמעט מכל פינה בעיר. הפסגה שלו נקראת Cherni Vrah. זהו הפארק הגדול ביותר בבלקן, הוא משמש כאתר נופש וטיולים ירוק בקיץ ואתר סקי לבן בחורף ונחשב לאחד מאתרי הטבע הפופולריים ביותר במדינה, המאפשר למבקרים ליהנות מטבע בתולי ומרשים. על ההר יש מאות קילומטרים של מסלולי הליכה המתאימים לכל גיל.

על ההר יש מאות קילומטרים של מסלולי הליכה המתאימים לכל גיל

פנינו מועדות אל מפלי בויאנה (Boyana Waterfall) הנופלים מגובה של 25 מטרים כחלק מנהר בשם זה והם הגבוהים ביותר בפארק הלאומי. יש שני מסלולים המובילים למפלים. המסלול האדום הוא במקביל לנהר, תלול יותר ולא פשוט להליכה. המסלול הירוק ארוך וקל יותר וההולכים בו יכולים גם לסטות לביקור באגם בויאנה. חשוב להצטייד בהרבה שתייה כי אין מקום לקנות בדרך. שני השבילים מסומנים בשילוט ברור ואנחנו בחרנו את המסלול הירוק הקל יותר, שהיה אמור לקחת שעה. למרות ההבטחה למסלול קל, הדרך רחוקה מלהיות קלה ואחרי שעה של הליכה מאומצת, אנחנו רואים ב-Google Maps, שאנחנו רק באמצע ומחליטים לחזור. כשמטיילים כעת, בסתיו, נהנים מהצבעים המשגעים של העלים ומזג האויר הנעים, אבל מצד שני, המפלים זורמים הכי חזק באביב עם הפשרת השלגים. כשמגיעים למפל אפשר לחזור או להמשיך בטיול של עוד חצי שעה בעלייה עד לבקתת Momina Skala, שם יש מסעדה.

כשמטיילים בסתיו נהנים מהצבעים המשגעים של העלים ומזג האויר הנעים

כשחזרנו למטה הזמנו מונית לנסיעה של רבע שעה (17 לבה) אל רכבל סימנובו (Simeonovo Lift), שם עלינו לכיוון פסגת ההר בקרונות סגורים. הנסיעה ברכבל אורכת כחצי שעה בתוך נופים מיוערים, כשבדרך אנחנו חולפים בשתי תחנות המשמשות גולשי סקי ורואים אתר סקי קטן משמאל. מבט אחורה מספק תמונה יפה של סופיה פרוסה מתחת. למעלה, בגובה של כ-1800 מטרים, נמצאת העיירה אלקו (Aleko), שם נמצא אחד ממרכזי הסקי הגדולים של בולגריה. הרכבל פעיל בימי שבת וראשון בלבד בשעות 09:00-17:30 ועולה 20 לבה לנסיעה הלוך ושוב. קישור.

הרכבל חולף בנוף הררי מיוער ולמטה פרוסה סופיה

למעלה יש מספר מסלולי טיול, היפים שבהם מובילים אל פסגת Cherni Vrah ואל הפסגה הנמוכה יותר Goli Vrah, אך אנחנו היינו מאוד עייפים מההליכה למפל והחלטנו לוותר ולשבת לאכול משהו קטן למעלה. בסמוך לתחנת הרכבל נמצאים מספר דוכני אוכל וגלידה ומסעדת הרים גדולה בשירות עצמי. אחרי קבב בולגרי מצוין עם סלט שופסקה ויין (21 לבה), המשכנו בדרכנו ולקחנו את הרכבל חזרה למטה. בדיעבד, אם לא עושים את מסלולי הטיול למעלה, אין טעם לעלות.

פסגתו הסלעית של הר ויטושה. אני מאמין שבחורף התמונה מרשימה יותר

השעה כבר 14:00, הזמנו מונית ונסענו 20 דקות עד ארמון התרבות (The National Palace of Culture) של סופיה. למרות שהיכל התרבות והקונגרסים העירוני מרשים והוא הגדול מסוגו בכל דרום מזרח אירופה, הוא אינו מטרת ביקורינו, אלא מדרחוב ויטושה שמתחיל בפינה הצפון מערבית של גני ארמון התרבות.

היכל התרבות והקונגרסים של סופיה הוא הגדול מסוגו בכל דרום מזרח אירופה

מדרחוב ויטושה הוא הרחוב המסחרי הראשי בעיר ומשני צידיו חנויות יוקרה, מסעדות וברים. הרחוב שוקק חיים, תוסס ומאוד כיף לשוטט בו. החלק שבו הרחוב סגור לתנועה מתחיל בגני ארמון התרבות ומסתיים אחרי כ-900 מטרים בכנסיית סווטה נדליה. המדרחוב שופץ לאחרונה בשנת 2015 והוא מושקע במיוחד. בתחילת המדרחוב מקבל את פנינו פסלו של אלקו קונסטנטינוב (Aleko Konstantinov), סופר בולגרי.

מדרחוב ויטושה ופסלו של הסופר אלקו קונסטנטינוב

משם טיילנו צפונה, מבקרים בחנות הממתקים הריחנית Hans & Gretel, סוטים ימינה לבוטיק המקרונים Chez Fefe macarons, בו נמכרים מעל 30 סוגים שונים של מקרונים צרפתים קלאסיים, מנסים ארטיק מקומי, שנראה מיוחד, אבל היה מאכזב וקונים מגנט מזכרת לאוסף המגנטים המפואר שלנו מכל העולם. אחרי שעה של טיול כיפי, חזרנו ברגל למלון למנוחה קלה.

מדרחוב ויטושה ובקצהו הצפוני כנסיית סווטה נדליה

בשעה 18:30 יצאנו ברגל אל המסעדה שהזמנו לערב. מסעדת Cosmos יוצרת מחדש מטבח בולגרי עם חוויה של טעמים והשראה בינלאומית. השף מגיש מנות בולגריות ובלקניות מסורתיות בפרשנות מודרנית. יש אפשרות לבחור מתפריט, אך אנחנו הגענו בשביל ארוחת הטעימות בת 6 מנות, שמחירה 133 לבה לאדם.

מסעדת Cosmos מספקת חוויה בסטנדרט גבוה של מנות בולגריות ובלקניות מסורתיות בפרשנות מודרנית

הארוחה נפתחה במתאבן חביב של צנון ועליו קימצ'י. למנה ראשונה קיבלנו עגבנייה בולגרית עם גבינת באפלו, חצילים ופלפל חריף. מעין גרסה מפורקת לסלט בולגרי, מנה מיוחדת נהדרת. המנה הבאה הוגשה בתוך בקבוק שבור. קלמרי מטוגן הונח מעל פסטה עשויה קלמארי ברוטב מותסס ומעל פופקורן עשוי עור חזיר. מנה של גאונות, שהאפילה על הגימיק המיותר של הבקבוק הלא נוח. בשלב זה הגיעה מנה נוספת מחוץ לתפריט, כדור קלמארי עם כרוב מותסס שהוגש בתוך צדפת אויסטר מעל חלוקי נחל. פנטסטי.

קלמרי מטוגן הונח מעל פסטה עשויה קלמארי ברוטב מותסס ומעל פופקורן עשוי עור חזיר. גאונות בתוך בקבוק (מיותר)

המנה הבאה, דג Mahi Mahi (בעברית, רעמתן כחלחל) עם שרימפס ושומר במגוון טקסטורות בביסק שרימפס. מנה נפלאה נוספת. מנת האוכל האחרונה הייתה פילה בקר בולגרי ובשר ראש בקר ועליו כמהין לצד פירה תפוח אדמה סגול ושזיפים. המלצר עישן את ראש הבקר לצד השולחן. מנה יוצאת מן הכלל.

פילה בקר על קרם תפוח אדמה סגול ושזיפים מונח על הצלחת והמלצר מעשן בצד את בשר הראש הנפלא

לקדם קינוח קיבלנו סורבה אוכמניות עם אוכמניות טריות ושברי פיסטוק, מנה מאוד מרעננת, אבל פשוטה ולאחריה הגיעה עוגת גראש, עוגת שוקולד בולגרית עם קרמל ואגוזי מלך ומעל שברי פיסטוקים. קינוח טוב מאוד. בשורה התחתונה, ארוחה יוצאת מן הכלל, הקינוחים קצת פחות, שירות מעולה ואווירה נהדרת בעלות של 293 לבה לשנינו כולל יין. נתנו לה ציון 9. קישור.

עוגת גראש, עוגת שוקולד בולגרית עם קרמל ואגוזי מלך ומעל שברי פיסטוקים

יום ראשון 3/9/23

היום אנחנו נוסעים לפלובדיב. כבר שלשום קנינו בתחנת האוטובוס המרכזית כרטיסי נסיעה באוטובוס של חברת Karats במחיר של 15.4 לבה לאדם לכיוון. קישור. קנינו כרטיס הלוך לשעה 9:00 וחזור לשעה 17:00 וזה ישאיר לנו 6 שעות לטיול בעיר. בדיעבד זה היה מושלם, אבל מי שמעוניין בזמן רב יותר יכול לחזור גם בשעות 18:00 או 19:00. יצאנו מהמלון עם מונית (7 לבה) כבר בשעה 8:15 וכמובן שהגענו לתחנה חצי שעה לפני הזמן. האוטובוס היה מודרני ונוח, עם מטען לטלפונים, וזמן הנסיעה 1:50 שעות.

פלובדיב (Plovdiv) היא העיר השנייה בגודלה בבולגריה, עליה נאמר שהיא היפה בערי בולגריה. יתרונה הגדול הוא שכל האתרים המעניינים בה נמצאים בטווח הליכה ברגל. סידרתי אותם מראש על מסלול מצויר במפה (המפה ניתנת להורדה בתחילת הבלוג) וזה מאוד הקל על הטיול בה. כמה דקות מתחנת האוטובוס חלפנו בפארק היפיפה Tsar Simeon Garden. במרכז הפארק בריכה עצומה עם מזרקות ומסביב פינות ישיבה ולא מעט פסלים של גדולי האומה. את עינינו משך פסלו של Hristo Botev, משורר ומהפכן בולגרי, שעורר בנו עניין מכיוון שהמלון שלנו בסופיה שכן ברחוב על שמו. מעניין אם עוד שבוע נזכור מיהו.

סיגל ואני על רקע הבריכה העצומה בפארק

בפינה הרחוקה של הפארק (הצפון מזרחית) שוכן האתר הראשון. הפורום הרומאי (Philippopolis forum) היה מרכז חיי המסחר והציבור בעיר, בדומה לפורומים באתונה וברומא. הוא נבנה בסוף המאה הראשונה לספירה על ידי פיליפופוליס, שהשיג תכנית לתכנון מרכז עיר חדשה. הוא מורכב משני חלקים מרכזיים המופרדים ביניהם ואנחנו פוגשים תחילה את האגף המערבי בו בולטת שלישיית עמודים ושרידים של רחוב המסחר. בחלק הצפוני המרשים יותר, נמצא האודאון בעל 300 המושבים, ששימש כמקום מושבה של מועצת העיר ומאוחר יותר הפך לתיאטרון.

שרידי האגף הצפוני של הפורום הרומאי ובמרכז האודאון בן 300 המושבים

כמה דקות משם נמצאת בזיליקת הבישוף של פיליפופוליס (The Bishop`s basilica of Philippopolis). הבזיליקה נתגלתה במהלך חפירות ארכיאולוגיות בשנות ה-80 של המאה שעברה ונחשפה במלואה בשנת 2017. היא הייתה פעילה מאמצע המאה ה-4 לאורך כ-250 שנה ובמהלך ימי הביניים נבנה נקרופוליס (בית קברות קדום) נוצרי על חורבותיה. הבזיליקה הייתה הגדולה ביותר בתקופה ההיא והיא מכוסה בשתי שכבות פסיפס, גולת הכותרת של השרידים, בשטח של מעל 2000 מ"ר.

מסלול הליכה עשוי זכוכית מוביל את המבקרים מעל שרידי הפסיפס המרהיב של הבזיליקה

כיום המקום משמש כמוזיאון שנבנה סביב האתר. בכניסה למוזיאון דורכים עם הנעל על מכונת ניילון על מנת להגן על מסלול הזכוכית מעל שרידי הפסיפס. אין מילים לתאר כמה הפסיפס מרשים ואולי התמונות תצלחנה להעביר את היופי. בקומה השנייה יש תצוגת פסיפסים נוספת, מסך מולטימדיה שמאפשר לך להיכנס לתוך התקופה ופינת התנסות ויצירה לילדים. המוזיאון פתוח בשעות 09:00-18:00 וכניסה עולה 12 לבה. יש כרטיס משותף עם הבזיליקה הקטנה, אליה נגיע בהמשך במחיר של 15 לבה.

בקומה השנייה מוצג פסיפס שכלל שני טווסים. בשלב מסוים הופסקו העבודות והפסיפס כוסה בחול ולאחר שנחשף שוב נתגלה שאחד הטווסים נעלם

משם המשכנו עוד כמה דקות מזרחה, בסטייה מהמסלול אל הבזיליקה הקטנה (Small basilica). היא נתגלתה בטעות במהלך בניית בניין דירות בשנת 1988. זוהי כנסייה מסביבות המאה ה-5-6, שרצפתה מכוסה בפסיפסים גיאומטריים ויש בה בריכת טבילה בצורת צלב עשויה שיש ומעוטרת בפסיפסים. מספר שנים לאחר מכן ואחרי מאמצי שימור משמעותיים, הוכרזה הבזיליקה כנכס תרבות לאומי. לפני מספר שנים הסתיימה מלאכת שיחזור והרכבת הפסיפסים מחדש והאתר הוסב למוזיאון ארכיאולוגי. האתר הזה מאכזב אחרי הביקור בבזיליקה הגדולה ואין טעם לסטות מהמסלול על מנת לבקר בו. פתוח בשעות 09:30-18:00 והכניסה עולה 5 לבה או 15 לבה יחד עם בזיליקת הבישוף.

בריכת הטבילה בצורת צלב עשויה משיש ומעוטרת בפסיפסים

משם חזרנו למסלול והתחלנו לעלות צפונה לכיוון התיאטרון הרומאי (Roman Amphitheater), אך הכניסה הדרומית אליו הייתה סגורה לרגל קונצרט באותו ערב. נאלצנו לעשות עיקוף אל הכניסה הצפונית רק כדי לגלות שהוא בכלל סגור לביקור היום, אבל התצפית עליו מלמעלה מספקת בהחלט. התיאטרון נבנה על ידי הרומאים לפני כמעט 2000 שנים והוא אחד השמורים בעולם. למרות מצבו הטוב ומיקומו המרכזי הוא אינו צפוף ונעים לטייל בו. הוא פתוח (כשאין קונצרטים) בשעות 09:30-18:00 והכניסה עולה 5 לבה.

התיאטרון נבנה על ידי הרומאים לפני כמעט 2000 שנים והוא אחד השמורים בעולם

למעשה כעת נכנסנו לעיר העתיקה. העיר העתיקה (Old Town) היא אזור ציורי מרוצף אבן ומצדדיו בתים יפיפיים, שחלקם משמשים כמוזיאונים. הארכיטקטורה ייחודית, רוב הבנייה מעץ, החלונות מעוטרים, הרבה צבע וציורים, תמיכות מעוקלות מעץ ומגוון קישוטים. בעיר העתיקה יש לא מעט מסעדות ובתי קפה. התחנה הראשונה שלנו היא Balabanov House, אחד הבתים המרשימים בשכונה, המדגים את בתי המאה ה-19.

הבתים המרהיבים בעיר העתיקה נשענים על החומות עם תמיכות עץ

סמוך אליו נמצא Hindliyan`s House המדגים קישוט אמנותי דקורטיבי מפואר ואנחנו חושבים שהוא מפואר יותר מקודמו. על כל קיר עיטורים יותר יפים מקודמו. הכניסה לכל בית עולה 5 לבה.

קישוטי קיר מרהיבים באחד מהחדרים של Hindliyan`s House

מהעיר העתיקה חצינו את הכביש הראשי במעבר תת קרקעי והגענו לשכונה ההיפסטרית של פלובדיב. שכונת קפאנה (Kapana), שפירוש שמה הוא "המלכודת" הייתה בעבר לבה של העיר עבור סוחרים ובעלי מלאכה. כנראה שאווירת העשייה של פעם הביאה לאווירה האמנותית ששוררת בשכונה כיום, בייחוד לאחר שיפוצה בשנת 2019 כחלק מההכנות לתחרות בירת התרבות של אירופה. יש בשכונה כיום מסעדות ובתי קפה היפסטרים, ברים, גלריות, חללי סטודיו לאמנות, פסטיבלים ואירועי תרבות. בשכונה יש סצנת גרפיטי חזקה וכל קיר פנוי או דלת מנוצלים לציור. הרחוב המרכזי והמעניין הוא Hristo Dyukmedzhiev.

פינת רחוב טיפוסית בשכונת קפאנה הצבעונית

עצרנו לארוחת צהריים במסעדת Pavaj בלב השכונה. הישיבה על המדרכה, מה שמאפשר לצפות בעוברים ושבים ובשכונה היפה, אבל היה מאוד חם. הזמנו Tarator, שזה מרק קר עם יוגורט, מלפפונים, שום, שמיר ואגוזי מלך, שסיגל מאוד אוהבת. טעמנו לראשונה בחיים נקניקיית סוס עם עגבניות שרי, שום, פטרוזיליה ופלפל מטוגן. הרוטב איזן את הבשר הקשה ונוצרה מנה טעימה מאוד, ולקחנו מיני איבנובה, שזה כדורי בשר על גריל (מעין קבב) עם סלט ורוטב Luytenitsa חלומי. מנה מצוינת. לקינוח הזמנו עוגת גבינה על בסיס בקלאווה ומעל רימונים ואבקת פיסטוק. עוגה יפיפייה ומצוינת. כל הארוחה עלתה 82 לבה. קישור.

נקניקיית סוס עם עגבניות שרי, שום, פטרוזיליה ופלפל מטוגן. מנה טעימה מאוד

השעה כבר 14:50 ואנחנו ממשיכים בדרכנו. כמה דקות הליכה משם נמצא מסגד דזומאיה (Dzhumaya Mosque), המסגד הפעיל האחרון שנותר בעיר כמזכרת מימי העותמנים. הוא נבנה בשנת 1363 במקום כנסייה ומשמעות שמו מסגד יום שישי הראשי. המבנה המלבני הוא אחד ממבני הפולחן העותמנים העתיקים והגדולים בבלקן, יש לו תשע כיפות וצריח מעוטר בלבנים אדומות על רקע טיח לבן. בפנים יש קישוטי קיר מרשימים עם עיטורי צמחים וציטוטים מהקוראן. הכניסה חופשית בלבוש צנוע.

בתוך מסגד דזומאיה יש קישוטי קיר מרשימים עם עיטורי צמחים וציטוטים מהקוראן

בסמוך למסגד נמצא האצטדיון הרומאי העתיק של פיליפופוליס (Ancient Stadium of Philipopolis). הוא אינו שמור כמו האמפי, אבל מאפשר לראות את שרידי ה-Sfendona, שזה החלק המעוגל של האצטדיון עם שער ומספר שורות של מושבים. הוא נבנה במאה הראשונה והכיל בעברו 30,000 צופים. האתר נמצא באמצע המדרחוב וצופים בו מלמעלה. קישור.

שרידי האצטדיון הרומאי העתיק של פיליפופוליס ומאחור מסגד דזומאיה

האצטדיון והמסגד נמצאים בקצה הצפוני של המדרחוב של פלובדיב ומפה התחלנו לטייל דרומה לכיוון הפורום הרומאי שנמצא בקצה הדרומי, שם התחלנו את היום. מדרחוב Knyaz Alexander I הוא הרחוב הראשי של העיר, המקביל של שדרת ויטושה בסופיה. ברחוב נמצאות רשתות אופנה, מסעדות, בתי קפה, האצטדיון והמסגד.

מדרחוב Knyaz Alexander I האלגנטי הוא הרחוב הראשי של העיר

ברחוב נמצא השלט המפורסם Together, שהוצב בשנת 2019 כסלוגן של העיר כחלק מההתמודדות שלה על תואר בירת התרבות האירופית (בו זכתה). השלט מדגיש את חשיבות יצירת וטיפוח אחדות בין אנשים כי קווי הדמיון בין האוכלוסיות השונות בעולם גדולים משמעותית מהמאפיינים המבדלים שלהן, שהם בסך הכל התבלינים של כל קבוצה וזה מדהים לחיות יחד. הלוואי וככה היה מתנהל העולם שלנו. השלט נמצא על גרם מדרגות בצד ימין של המדרחוב ואי אפשר לפספס אותו.

השלט המפורסם Together, הסלוגן של פלובדיב בדרך לזכייה בתואר בירת התרבות של אירופה בשנת 2019

לפני השלט ניצב הפסל של מיליו (the Statute of Milyo), שהוצב במקום לזכרו של מיליו, אזרח אהוב של העיר ומלך הרכילות שלה. עד היום מגיעים אל הפסל אזרחים ותיירים רבים על מנת לשתף אותו בשמועות האחרונות המסתובבות בעיר וגם סיגל לא פספסה את ההזדמנות להמתיק סוד עם מלך הרכילות.

סיגל משתפת את מלך הרכילות מיליו בסוד קטן. מעניין מה היא אמרה לו

כעת סיגל התיישבה לנוח ליד הפסל והשלט ואני עליתי במעלה המדרגות לטיפוס קטן על גבעת Sahat Tepe, אחת משבע גבעות העיר. על הגבעה ניצב מגדל השעון בן מעל 400 שנים. אומרים שהאבן ממנו בנוי המגדל הופכת זהובה בשקיעה ומדגישה את היופי והפשטות של העיצוב, אבל אני טיפסתי למעלה בעיקר בשביל הנוף הנשקף אל העיר העתיקה מצד אחד ואל גבעת Bunarjik מהצד השני. הטיפוס אינו מאתגר מידי, יש שביל מסודר מרוצף אבן והנוף מלמעלה בהחלט מצדיק את המאמץ.

המדרחוב והעיר העתיקה למטה, במרכז התמונה האמפיתיאטרון הרומאי ומימינו הבתים המרשימים על המצוק

ממול על גבעת Bunarjik ניצב פסל אליושה (Alyosha Monument) הנראה למרחקים. זהו פסל ענק של חייל סובייטי משנות ה-50 של המאה הקודמת, זכר לתקופה בה בולגריה הייתה חלק מהבלוק הפוליטי של ברית המועצות הקומוניסטית. הבולגרים מנסים לשכוח את התקופה הזו ומרגישים כי השליטה של רוסיה מנעה מהם את השגשוג הכלכלי של מערב אירופה.

פסל אליושה משקיף על סופיה ממרומי גבעת Bunarjik

אחרי כמה דקות, עצרנו לכוס קפה ויין בבית קפה על רקע המזרקה היפה בקצה המדרחוב, מחזירים קצת אנרגיה ונהנים מהמתרחש סביב. פה למעשה הסתיים הטיול הנפלא שלנו בפלובדיב ויצאנו חזרה לכיוון תחנת האוטובוס, אליה הגענו כרבע שעה לפני מועד יציאת האוטובוס בשעה 17:00. הדרך חזרה ארכה גם היא קצת פחות משעתיים ומתחנת האוטובוס של סופיה לקחנו מונית למלון (7 לבה). זה היה טיול יפיפה.

המזרקה היפה בקצה המדרחוב של פלובדיב

יום שני 4/9/23

את היום הזה אנחנו מקדישים לאתרים החשובים של סופיה, במסלול שמתחבר למעט האתרים שהספקנו לראות ביום ההגעה. יצאנו לכיוון הקתדרלה עם מונית (7 לבה). בחזית של מלון אינטרקונטיננטל יש כיכר יפה שנמצאת בשיפוצים ובמרכזה אנדרטת הצאר הרוסי אלכסנדר השני. פסל הקיסר הרוסי רכוב על סוס הוקם במרכז העיר בשנת 1903 כהוקרה לאיש ששחרר את בולגריה מעול השלטון העותמני בשנת 1878. מעט מתחת לצאר וסוסו יש שכבת פיסול נוספת, מרשימה עוד יותר, של חיילים דוהרים על סוסים.

אנדרטת הצאר הרוסי אלכסנדר השני על סוסו. מתחת יש שכבת פיסול נוספת של חיילים דוהרים על סוסים מרשימה במיוחד

האזור סביב הכיכר מרשים מאוד. מול האנדרטה ניצב בניין הפרלמנט הישן ועליו כיתוב גדול בבולגרית, שמשמעותו בעברית "אחדות היא כח", משמאלו הבניין המרשים של האקדמיה למדעים, מימינו גינה קטנה ומושקעת עם לא מעט פסלים ומימינה הבניין היפיפה של אוניברסיטת סופיה.

אחדות היא כח נרשם בראש בניין הפרלמנט הישן

בחזית הגינה יש פסל מרשים לזכרם של הטייסים והצנחנים הבולגרים שנספו בשתי מלחמות העולם, אך אותנו יותר מעניין הפסל שנמצא בעורף הגינה להנצחת יהודי בולגריה שניצלו בשואה (Sculpture of the Bulgarian Jews saved from the Holocaust). בשלט הצמוד לפסל נכתב כי הודות למאמצים יוצאי הדופן של הפרלמנט הבולגרי, הכנסייה האורתודוקסית ודמויות ציבוריות בולטות, נמנע גירוש 48,000 יהודי בולגריה למחנות ההשמדה. השלט מנציח גם את זכרם של למעלה מ-11,000 יהודי צפון יוון ויוגוסלביה, שהיו תחת הממשל הבולגרי ונרצחו במחנה ההשמדה טרבלינקה.

הפסל להנצחת יהודי בולגריה שניצלו בשואה

כעת הגענו לאתר התיירות המפורסם ביותר בסופיה. קתדרלת אלכסנדר נבסקי (Alexander Nevsky Cathedral) נקראת על שמו של המצביא הרוסי אלכסנדר נבסקי, כהוקרה לרוסים שסייעו בשחרור בולגריה מהעותמנים. הקתדרלה היא אחד מסמלי העיר, הקתדרלה האורתודוקסית הגדולה ביותר בבלקן ומקום מושבו של הפטריארך של בולגריה. המבנה הניאו ביזנטי המרשים נחנך בשנת 1912 כאנדרטה לזכר חללי מלחמת 1877 בין הרוסים לאימפריה העותמנית, שבעקבותיה הוקמה נסיכות בולגריה. הכנסייה מתנשאת לגובה של מעל 50 מטרים, אורכה 72 מטרים ורוחבה 55 מטרים. כיפת הזהב הגדולה וכיפות הטורקיז הקטנות והבוהקות נראות ממרחק רב.

קתדרלת אלכסנדר נבסקי המרשימה נקראת על שמו של המצביא הרוסי, כהוקרה לרוסים שסייעו בשחרור בולגריה מהעותמנים

מיטב האמנים והאדריכלים, בולגרים ורוסים, עמלו על העיצוב הייחודי של הכנסייה, המעוטרת בציורי קיר מרהיבים, חלונות ויטראז' יפים, נברשות עצומות, עמודי שיש וכניסה מרשימה. כדאי לשים לב בפנים לכיסא של הצאר פרדיננד, לפסיפס של ישו שנמצא מעליו ולמחיצת המזבח משיש ואבני חן המעוטרת באיקונות. הקריפטה (חלל קבורה) נמצאת מתחת לכנסייה ובה גלריית איקונות של הכנסייה ואמנות דתית. אנחנו הגענו ביום שני ולצערנו הקריפטה סגורה. הכניסה לקריפטה נמצאת מחוץ לקתדרלה, משמאל לכניסה הראשית. הכנסייה משמשת כיום כמרכז הדתי של הכנסייה האורתודוקסית הבולגרית ובעברה נערכו בה אירועים ממלכתיים גדולים, בהם הלווייתו של מלך בולגריה בוריס השלישי בשנת 1943. הקתדרלה פתוחה מידי יום בשעות 07:00-19:00 והקריפטה פתוחה בימי שלישי עד ראשון בשעות 10:00-18:00.

פנים הכנסייה המרשים. לפני מחיצת המזבח מימין נמצא הכיסא של הצאר פרדיננד ומעליו הפסיפס של ישו

מול הקתדרלה נמצאת כנסיית סופיה הקדושה (Sveta Sofia), אחד האתרים החשובים בעיר, הכנסייה השנייה העתיקה ביותר בעיר וזו שנתנה לעיר את שמה. היא נבנתה במאה ה-6 על שרידי כנסייה עתיקה יותר, במאה ה-16 הפכה למסגד עם צריח וחזרה לתפקד ככנסייה עם סילוק העותמנים. הפשטות שלה מהווה קונטרסט למבנה הצעקני של הקתדרלה הסמוכה. כשהמבנה הוסב למסגד, השמידו העותמנים את כל ציורי הקיר הנדירים שהיו בו. בעקבות רעש אדמה במאה ה-19, ננטש המבנה עד לעצמאות בולגריה בשנת 1908 ובשנת 1914 הכנסייה נבנתה מחדש כמעט לחלוטין. מאז משמש המבנה כאחת הכנסיות הראשיות בסופיה וכאתר מבוקש לאירועי לוויה וחתונה.

כנסיית סופיה הקדושה היא אחד האתרים הקדושים והחשובים בעיר והכנסייה שנתנה לעיר את שמה

מה שבעיקר מעניין בכנסייה היא השכבה הארכיאולוגית העשירה שנמצאת מתחת. קשה לדמיין את השטח העצום שמסתתר לו מתחת לכנסייה ובו עיר שלמה של קברים עתיקים מסוגים ובגדלים שונים. המקום נבנה כמוזיאון בצורה מאוד מרשימה והוא מרתק למדי. המוזיאון פתוח בשעות 09:00-17:00 ועולה 6 לבה.

מתחת לכנסייה מסתתרת עיר מתים שלמה, שהביקור בה מרתק במיוחד

גם בגינת הכנסייה יש עניין רב. מאחורי הכנסייה נמצאים שלושה לוחות זיכרון המוקדשים להצלת יהדות בולגריה בשואה וגם עליהם מודגשת העובדה שכל יהודי בולגריה ניצלו. לצד הכנסייה מדרום ניצב פסל החייל האלמוני, המואר על ידי להבה נצחית, לזכרם של הגיבורים שהקריבו את חייהם למען המדינה. לצד הכנסייה ממזרח נמצא קברו של הסופר הלאומי איוואן ואזוב, שפסל שלו מוצב בפינת הרחוב ממערב לה.

שלושה לוחות זיכרון המוקדשים להצלת יהדות בולגריה בשואה, עליהם מודגשת העובדה שכל יהודי בולגריה ניצלו

מהצד השני של הכביש יש גינה קטנה ובה מבנה הנקודה האסטרונומית של בולגריה ומסביבו מספר פסלים מעניינים, כגון פסל לזכר המתנדבים הבולגרים שלחמו לצד הרוסים מול העותמנים, אנדרטת השחרור מהקומוניזם ועוד. לצד הגינה נמצא שוק העתיקות (Antique and artisan fair). השוק אהוב מאוד על חובבי עתיקות ומציאות ובו רוכלים המציעים פריטי אספנות ייחודיים כמו מזכרות מהקומוניסטים, תכשיטי כסף וזהב עתיקים, מצלמות, שטרות ומטבעות, בובות, ציוד של הצבא הסובייטי, תקליטים, תמונות ובדים מסורתיים ועוד. בגלל מזג האויר הסגרירי ביום שבאנו, השוק היה במתכונת מצומצמת במיוחד ולא עורר אצלנו עניין רב. המחירים נתונים למיקוח. השוק פתוח בשעות 10:00-18:00.

דוכן טיפוסי בשוק העתיקות של סופיה

בשלב זה חזרנו אל שדרת צאר אוסוובודיטל (Tsar Osvoboditel), שפירוש שמה הצר המשחרר והיא נקראת על שם הצר אלכסנדר השני מרוסיה, שהביא לעצמאות בולגריה. היא נמתחת מגשר הנשר במזרח ועד כיכר Nezavisimost במערב. לאורכה מוסדות ממשל ונקודות עניין רבות. מהצד השני של הכביש נמצא Crystal Garden. במרכז הגן נמצא פסל סטפן סטמבולוב (Stefan Stambolov) המעניין. סטמבולוב היה ראש הממשלה הראשון של נסיכות בולגריה לאחר השחרור מהעותמנים בסוף המאה ה-19. הוא נרצח על ידי מתנקשים, שחתכו את פניו, כמה עשרות מטרים משם וזה מה שהיווה את ההשראה לעיצוב המיוחד של האנדרטה שמעורר חילוקי דעות נרחבים עד היום.

פסלו המעניין של סטפן סטמבולוב, ראש הממשלה הראשון של נסיכות בולגריה עם החתך בראשו שנגרם על ידי המתנקשים

אנחנו חוצים שוב את הכביש אל כנסיית סנט ניקולס עושה הניסים (St. Nicholas the Miracle Maker), כנסייה רוסית אורתודוקסית מרשימה ובולטת מאוד עם כיפות בצל מוזהבות משולבות עם צבע ירוק. יש לה כיפה אחת מרכזית מוקפת ב-4 כיפות קטנות יותר ופעמונים שנתרמו על ידי הקיסר ניקולאי השני. היא נחנכה בשנת 1914 לאחר שנבנתה על חורבות מסגד, שנהרס בשחרור בולגריה. היא נבנתה ככנסייה הרשמית של שגרירות רוסיה ששכנה בסמוך ועבור הקהילה הרוסית ונקראה כנהוג על שם הפטרון הקדוש של הקיסר ששלט ברוסיה ניקולאי השני. היא מעוטרת מבחוץ עם אריחים צבעוניים ובתוכה ציורי קיר שצוירו על ידי האמן שצייר גם בקתדרלת נבסקי. החלק החיצוני שופץ לאחרונה על ידי ממשלת רוסיה.

כנסיית סנט ניקולס עושה הניסים היא כנסייה רוסית אורתודוקסית מרשימה ובולטת מאוד עם כיפות בצל מוזהבות משולבות עם צבע ירוק

משמאל לכניסה הראשית נמצאת הירידה אל מתחת לכנסייה, שם נמצא קברו של הארכיבישוף הקדוש Seraphim, שנפטר בשנת 1950 והמאמינים מתפללים שם ומשאירים פתקים עם משאלות מכיוון שהם מאמינים שהוא מגשים משאלות. הכותל המערבי גרסת בולגריה. הכנסייה פתוחה בשעות 07:45-18:30.

אשה מקומית מתפללת ומניחה פתק עם משאלה בקברו של הארכיבישוף הקדוש Seraphim

ליד הכנסייה נמצא מוזיאון ההיסטוריה של הטבע, אבל אנחנו פחות מתחברים לפוחלצים ולכן מדלגים עליו וממשיכים עוד 200 מטרים אל היעד הבא. התיאטרון הלאומי איוואן ואזוב (Ivan Vazov National Theatre) הוא מבנה מרשים משנת 1904, התיאטרון הגדול והעתיק ביותר במדינה ונקרא על שם הסופר הבולגרי הנודע. הוא נמצא במרכז העיר ממש מול גן העיר ועל הארכיטקטורה הניאו קלאסית המהממת שלו אחראי האדריכל שתכנן את התיאטרון של וינה. החזית בגובה 40 מטרים, נתמכת על ידי ששה עמודי שיש לבנים, מעליהם תבליט המתאר את אפולו והמוזות ובצדדים שני צריחים. ההצגה הראשונה שהוצגה בו הייתה "המנודים" של ואזוב, עוד לפני שהתיאטרון קיבל את שמו של הכותב. במרוצת השנים הוצגו בתיאטרון מיטב המופעים של בולגריה ושיחקו בו מיטב כוכביה. הוא ניזוק מאוד בשריפה בשנת 1923 ולאחר מכן הופצץ ונחרב כמעט לחלוטין במהלך מלחמת העולם השנייה, אך שוקם ושופץ בשנות השבעים ולאחר מכן שוב בשנת 2006. הבימה המרכזית המודרנית מכילה 780 מושבים ויש גם אולם קטן יותר עם 135 מושבים ובמה קטנה עם 72 מושבים בלבד. אין אפשרות כיום לסיורים בתיאטרון.

התיאטרון הלאומי איוואן ואזוב. בחזית ניצבים ששה עמודי שיש לבנים, מעליהם תבליט המתאר את אפולו והמוזות ובצדדים שני צריחים

בגן העיר שבחזית התיאטרון יש מזרקה יפה עם פסל של רקדנית, שולחנות שחמט לרשות הציבור וגם מרכז מידע לתיירים, הנמצא בתוך מבנה זכוכית הנראה כמו ספריה כי הוא מלא לכל גובהו בספרים. אנחנו פונים שמאלה וצועדים שתי דקות אל Sofiyska Banitsa. זהו המקום הטוב ביותר בעיר לאכול באניצה, המאכל הלאומי. אין פה בחירות, באניצה מלוחה עם גבינה או מתוקה עם תפוח ודלעת. התחלנו עם המלוחה וקינחנו במתוקה והטעם פשוט נפלא. אני ממליץ בחום לא לוותר בשום אופן על ביקור במקדש הבאניצה הזה. פתוח בימי שני עד שישי בשעות 07:00-18:00 ובסופי שבוע בשעות 08:00-15:00. המחיר מגוחך למדי. שילמנו על ארוחת השחיתות הזו בסך הכל 8.5 לבה.

הבאניצה הבלתי נשכחת במילוי גבינה

לא רחוק משם נמצא הארמון הנשיאותי (Presidential Palace of Republic of Bulgaria), בו נמצא משרדו של נשיא בולגריה החמישי רומן ראדב (Rumen Radev) וגם משרדי ממשלה נוספים. בחזית הארמון ניצבים שני שומרים במדים מלכותיים, המתחלפים מידי שעה עגולה.

שני שומרים ניצבים בכניסה לארמון הנשיאות ומתחלפים אחת לשעה עגולה

בשלב זה התחיל לרדת גשם ומול הארמון היה בית קפה נחמד בשם Art Club Museum,שמאוד קרץ לנו ונמצא למעשה מהצד האחורי של המוזיאון הארכיאולוגי. האווירה שם הייתה נהדרת, השירות נפלא והמחירים סבירים. כשראינו שהגשם אינו פוסק החלטנו להיכנס לביקור במוזיאון הארכיאולוגי הלאומי (National Archaeological Museum) הסמוך. הוא מוקף בעתיקות אבן וחזיתו היוותה חלק מהמסגד הגדול והעתיק ביותר בעיר מהתקופה העותמנית במאה ה-15. הוא כולל מיצגים ופריטים רבים מכלל השבטים והעמים שישבו בעיר לאורך ההיסטוריה מלפני 1.6 מיליון שנה ועד המאה ה-18. המוזיאון כולל ארבעה אולמות תצוגה בהם ניתן לצפות באוסף מגוון מימי תרקיה העתיקה, יוון ורומי, תצוגה כרונולוגית של כלים מהמערות, כלי חרס ופריטים של האדם הקדמון, עבודות עץ וחפצי מתכת מימי הביניים וקברים ואוצרות מתקופת הברונזה המאוחרת. המוזיאון פתוח בשעות 10:00-18:00 והכניסה עולה 12 לבה. קישור.

המוזיאון הארכיאולוגי הלאומי מציג אוסף פריטים מרשים לאורך ההיסטוריה מלפני 1.6 מיליון שנה

בינתיים הגשם פסק כמעט לחלוטין והמשכנו במסלול הטיול שלנו. היעד הבא הוא כנסיית סנט ג'ורג' (Rotunda of St. George), המונומנט העתיק ביותר בסופיה מהמאה ה-4. המבנה הכיפתי גלילי הבנוי על בסיס מרובע, חבוי בחצר פנימית של משרדי הממשלה, בנוי לבנים אדומות והיה במקור מרחצאות רומיים. הוא מייצג את ההיסטוריה המרתקת והמעורבת של העיר, כאשר בתוכו ניתן גם למצוא שרידים מדהימים של ציורי קיר מהמאה ה-10. בדומה לכנסיות אחרות, גם זו שימשה כמסגד תחת שלטון הטורקים. הכנסייה פתוחה בשעות 08:00-19:30 והכניסה חופשית. קישור.

רוטונדת סנט ג'ורג' "כלואה" בחצר של משרדי הממשלה והיא הכנסייה העתיקה בעיר

מעברו השני של המתחם נמצאת כנסיית סווטה נדליה (Sveta Nedelya Church), כנסייה אורתודוקסית, בראשה כיפה ובתוכה ציורי קיר ועיטורים מרשימים במיוחד. היא נבנתה במקור מעץ ולאחר מכן מאבן. בשנת 1925 היא נפגעה קשות מפיצוץ תוך ניסיון התנקשות בצאר בוריס השלישי, בו נהרגו מעל 200 אנשים, אך הצאר ניצל. היא שוחזרה בשנת 1950. הכנסייה פתוחה בשעות 07:00-19:00 והכניסה חופשית. קישור.

כנסיית סווטה נדליה המרשימה

משם חזרנו למלון למנוחה קלה. בערב יצאנו לאכול במסעדת Happy. את המסעדה אנחנו מכירים היטב מהטיול המשפחתי האחרון ללונדון, אך הופתענו מאוד לגלות שמוצאה מבולגריה. למסעדה תפריט עצום וצבעוני עם מגוון מנות מערביות ומקומיות המלוות בתמונות מאירות עיניים וכן תפריט סושי נפרד. המחירים זולים במיוחד וגורמים לתסכול מהמחירים בישראל. הזמנו צלחת עם שלושה סוגי ממרחים (איקרה, ממרח פטה וממרח אבוקדו) נפלאים בליווי לחם שום בולגרי, כדורי זוקיני מטוגנים על קרם פטה, טריו של פירות ים על הגריל (שרימפס, קלמרי ותמנון) וסטייק פילה בקר עם צ'יפס. לקינוח אכלנו קינוח נפלא שנקרא בקלאווה מודרנית, דהיינו עוגה שנראית כמו בקלאווה אבל עשויה שוקולד. כל הארוחה עם שתי כוסות יין עלתה 82 לבה בלבד. כנראה שזה יותר זול רק ממנת הסטייק בישראל. קישור.

טריו מאזטים מקומי נפלא. איקרה, ממרח פטה וממרח אבוקדו בליווי לחם שום בולגרי

יום שלישי 5/9/23

חוזרים הביתה. בשעה 08:05 יצאנו עם מונית אל שדה התעופה (20 לבה) והגענו כעבור 25 דקות. החלפתי חזרה את שארית הכסף המקומי ואחרי תור לא קטן בדרך לבידוק הביטחוני הגענו לבסוף אל אזור הדיוטי פרי אחרי כמעט שעה ואת שארית הזמן עד לטיסה העברנו בטרקלין הנעים של אל על. הטיסה המריאה בדיוק מופתי בשעה 11:20 ונחתה בישראל בשעה 13:40. תם עוד טיול נהדר.

סיכום ועלויות

סופיה הייתה טובה אלינו. הסכמנו שהיא כנראה לא מדורגת ברשימת 20 היעדים המובילים באירופה, אבל יש בה שילוב של אתרים מעניינים במרחקי הליכה ממרכז העיר, אפשרות קצת לצאת לטבע בסביבה ועוד עיר מרשימה במיוחד (פלובדיב) במרחק נסיעה לא גדול מידי. המחירים היו מהזולים ביותר בהם פגשנו באירופה. 4 לילות ו-3.5 ימים מלאים היו פרק זמן אופטימלי לביקור. קולינרית, זה לא היה סיפור הצלחה מרשים במיוחד, אבל מחירי האוכל הכל כך זולים הופכים אותו לטעים יותר. גם פה נתקלנו בתופעת הבלקניסט העצבני. הבולגרים חסרי סבלנות, עצבניים, לא חייכנים ולא נעימים. רמת האנגלית שלהם נמוכה במיוחד ורמת העצבים שלהם גבוהה באותו יחס. למעט היום האחרון, הימים היו חמים מאוד וביום אחד ירד מעט גשם, כך שבסך הכל מזג האויר האיר לנו פנים. בחירת המלון הייתה מצוינת כמו גם מסלולי הטיול בשתי הערים. זה היה הטיול הכי זול שהיה לנו אי פעם בחו"ל.

עלויותטיסות 390 דולר, מלון 358 דולר, תחבורה (מוניות וחניה) 151 דולר, אוכל 422 דולר, אטרקציות (כולל רכבל) 34 דולר, ביטוח 20 דולר, שונות (אינטרנט וטיפים) 21 דולר. סה"כ1396 דולר.

מה יש עוד לראות בסופיה שלא הספקנו?

המוזיאון להיסטוריה של הטבע (Natural History Museum) הוא המוזיאון העתיק ביותר בבולגריה והגדול ביותר בבלקן בתחומו. הוא מכיל בארבע קומותיו 15 אולמות בהם מוצגים מגוון מפוחלצים, כולל בין היתר דוב בגודל טבעי, כלבי ים, נמרים, קרנף, תאו, צב דו ראשי, דגים, מאות ציפורים, מינרלים ועוד. המוזיאון פתוח בשעות 10:00-18:30 והכניסה עולה 4 לבה. קישור.

גן המלך בוריס (Borisova Gradina) הוא הפארק המפורסם והעתיק ביותר בבולגריה ונחשב לסנטרל פארק המקומי. הפארק מעניק למבקרים בו מתחם טבע ירוק ופסטורלי בלב הנוף האורבני של העיר. הוא משתרע על פני 3 ק"מ, נבנה בסוף המאה ה-19 ונקרא על שמו של הצאר בוריס השלישי, מלך בולגריה, שנולד אחרי הקמתו. הגן מאפשר מפלט שקט ונעים מההמולה העירונית ובתוכו פועלים מספר בתי קפה ומסעדות, שני אצטדיוני כדורגל ומגרשי ספורט נוספים, פסלים, מתחמי משחקים לילדים ובריכת קיץ, לצד שבילי הליכה פסטורליים, אגם קטן יפה (Lake Ariana) ואנדרטת האחווה והידידות (Brotherly Mound Monument) שנבנתה ב-1956, ונחשבת לנקודה המרכזית בגן.

המוזיאון הלאומי להיסטוריה צבאית (National Military History Museum) מציג למעלה ממיליון פריטי מלחמה מההיסטוריה של בולגריה. המוזיאון הענק מחולק למבנה פנימי וחצר, שבה ניצבים כלי מלחמה גדולים כמו טנקים, מסוקים, נגמ"שים ועוד. חובבי היסטוריה צבאית ישמחו לשוטט בין כלי מלחמה שונים ומגוונים מתקופות שונות, מימי ההתיישבות התראקית במאה ה-12 ועד תקופת המלחמה הקרה ובולגריה המודרנית. המתחם המרכזי מוקדש לתקופה שבין אמצע המאה ה-19 והמלחמה בין הסובייטים לעות'מניים עד מלחמת העולם הראשונה ועצמאות בולגריה. המוזיאון פתוח בימי רביעי עד ראשון בשעות 10:00-18:00 והכניסה עולה 10 לבה. קישור.

המוזיאון הלאומי להיסטוריה (National History Museum) מציג למעלה מ-650,000 פריטים המספרים את סיפורה של ההתיישבות הבולגרית מראשיתה ועד היום. בין היתר יש בו בגדים, מדים, תמונות, מפות, אומנות, רהיטים, עיטורים, כלי נשק, כלים, תכשיטים ועוד. המוזיאון עבר מספר גלגולים וכיום שוכן ב"בניין מספר אחד" ששימש כמשרדו של המנהיג הקומוניסטי האחרון עד שנת 1989. במקום יש מגוון תערוכות מתחלפות ותערוכה מרכזית המחולקת לפי תקופות, מהתקופה הפרה-היסטורית, דרך תראקיה העתיקה וימי הביניים ועד הממלכה הבולגרית הראשונה ובולגריה המודרנית. המוזיאון נמצא בפארק בויאנה, כרבע שעה נסיעה ברכב ממרכז סופיה. המוזיאון פתוח בשעות 9:30-19:00 והכניסה עולה 12 לבה. קישור.

קניון פרדייז (Paradise) נמצא בדרום העיר. קניון עצום עם 330 חנויות ומסעדות. בין היתר יש שם סניף של אדידס, אסיקס, ברשקה, בוס, קלווין קליין, קאמל אקטיב, סליו, דיזל, H&M, לאונידס, מאסימו דוטי, מיניסו, נספרסו, נייק, פפה ג'ינס, Pull & Bear, פומה, סמסונייט, סמסונג, ספורה, טימברלנד, טומי, אנדר ארמור וזארה. יש גם סניף של הסופרמרקט בילה ושל מסעדת Happy. הקניון פתוח בשעות 10:00-22:00. קישור.

קניון סרדיקה (Serdika) נמצא במזרח העיר, לא רחוק מהמוזיאון הצבאי. בקניון יש מעל 200 חנויות כולל אסיקס, ברשקה, קלווין קליין, דזיגואל, דיזל, H&M, מאסימו דוטי, מיניסו, מנגו, נספרסו, נייק, Pull & Bear, סמסונייט, ספורה, סמסונג, טימברלנד, The North Face, טומי וזארה. יש גם סניף של סופרמרקט בילה. הקניון פתוח בשעות 10:00-22:00. קישור.