רקע
גם הנסיעה הזו נולדה ממתנת יום הולדת של אל על למחזיקי פליי קארד, 50% הנחה על זוג כרטיסים בתוספת נקודות ומיסים. כעת נשאר לבחור רק את היעד ואנחנו החלטנו ללא היסוס על דובאי. סיגל עדיין לא הייתה שם ואני הייתי רק בביקור עבודה קצר. בנוסף, דובאי הולכת ומתפתחת בשנים האחרונות כיעד קולינרי מהמבטיחים (והיקרים) בעולם. תוסיפו לזה את מגוון האטרקציות העצום שיש באמירות ובשכנתה אבו דאבי ואנחנו כבר בדרך. מחקר ראשוני הראה ש-5 לילות הם זמן הולם ליעד, שיאפשר לנו לראות את המיטב שיש לדובאי ואבו דאבי להציע. לאלו המעוניינים בפארקי שעשועים ומים כדאי להוסיף זמן. הנסיעה הייתה אמורה להתבצע באוקטובר 2023, אך נדחתה בשל המלחמה לפברואר 2024.
כרטיסי טיסה
את כרטיסי הטיסה קנינו במסגרת מבצע יום הולדת של אל על ולכן לא נבחנו אפשרויות אחרות. לדובאי אפשר להגיע גם עם החברה המקומית Emirates וחברת הבת שלה Fly Dubai וכן עם חברות התעופה הישראליות ארקיע וישראייר. לאבו דאבי (המרוחקת כשעה וחצי נסיעה מדובאי) אפשר להגיע עם חברת התעופה של אבו דאבי ואחת הטובות בעולם Etihad וחברת הלואו קוסט Wizz. הכרטיסים (50% הנחה) עלו לשנינו יחד 530$ + 50 נקודות כולל מזוודה והושבה. קישור. הטיסה הלוך בבוקר מוקדם (6:35-11:45), כלומר יוותרו לנו כמה שעות טיול ואילו הטיסה חזור בשעה נוחה שמאפשרת לקום בניחותא (13:10-14:50).
הטיסה נדחתה בשל המלחמה לחודש פברואר לאותם ימים ואותן שעות ללא עלות נוספת. חודש לפני מועד הטיסה אל על ביצעה שינוי מרגיז בשעות הטיסה, כך שהטיסה הלוך יוצאת בצהרים (11:50-17:35) ובשל כך איבדנו חצי יום חשוב והטיסה חזרה שונתה במעט (12:45-15:15). השינוי נבע לדעתי מאיחוד טיסות.
בפועל, שתי הטיסות המריאו באיחור של חצי שעה, היה צפוף מאוד, השירות היה בסדר גמור ובטיסה הגישו בקבוק מים ולחמנית פרצל עם שניצל או קורנדביף, שהייתה מצוינת. נתנו לחברת אל על ציון 8.
בתי המלון
בחירת אזור הלינה בדובאי הייתה מעט מורכבת. העיר גדולה, מרחקי הנסיעה גדולים וקשה למצוא מקום שיהיה כיף ללון בו מצד אחד וגם ימזער את הנסיעות מצד שני. אפשר להגיד שיש שני אזורי לינה מומלצים. הראשון והיקר בעיר, הוא אזור Downtown, סביב קניון דובאי. השני הוא אזור המרינה הפורח, הנמצא לא רחוק מאי הדקלים. אפשר לשקול גם לינה באזור קניון האמירויות ולהיות בין שני האזורים, אך הסביבה פחות נעימה. אחרי התלבטות והתייעצות החלטנו לבחור באזור המרינה. כעת נשאר לבחור מלון.
היצע המלונות עצום, המחירים יקרים במיוחד ומתסכלים וכל ההמלצות בקבוצות הפייסבוק מתמקדות במלונות ספורים עמוסים ישראלים, אחד מהם אפילו כשר. הרושם הכללי המתקבל הוא שבדובאי אי אפשר ליפול עם מלון וכולם טובים. כהרגלי, אני נאמן לסינונים הנהדרים של בוקינג ומחפש מלונות במרינה עם ציון מעל 9, מיקום מוצלח ומחיר סביר. כך מצאתי את מלון Crowne Plaza Marina. המלון בן 5 כוכבים, נמצא במרכז המרינה צמוד למרכז הקניות Marina Mall. החדר מרווח מאוד (32 מ"ר) ולקחנו עם נוף (חלקי) למרינה. את ההזמנה אני מבצע אחרי השוואת מחירים באתר המלון במחיר 5520 דירהם ל-5 לילות כולל מיסים מקומיים וארוחת בוקר. שילמתי מקדמה של לילה אחד, שלא תוחזר במקרה ביטול. קישור. בשל שינוי התאריכים, נהג בנו המלון באדיבות ואפשר לנו לשנות את המועד ללא תשלום ואף הגדיל לעשות כשנקב במחיר נמוך יותר לתאריכים החדשים. תיאור המלון ביום ההגעה. נתנו לו ציון 10.
המפות שלי
לטיול הזה הכנתי מפת מסלול הליכה ברגל, בעיקר לטיול הרגלי בשווקים ובעיר העתיקה. קישור.
מסעדות ואוכל
בדובאי הכי חשוב להיות "הכי". המגדל הכי גבוה, הקניון הכי גדול, גן הפרחים הכי גדול, המזרקות הכי גדולות וכעת גם המסעדות הכי טובות. בדובאי יש 14 מסעדות מעוטרות בכוכבי מישלן, מתוכן שלוש מסעדות עם שני כוכבים. קישור. בנוסף, שתי מסעדות מככבות ברשימת 50 המסעדות הטובות בעולם (The World's 50 Best Restaurant), אחת מהן במקום ה-11. קישור. סיגל מבצעת מחקר מקיף, מצליבה בין הרשימות, קוראת ביקורות בינלאומיות ובסוף מרכיבה רשימת מסעדות מומלצות בעיר. מעל כולן בולטת המסעדה ההודית Tresind Studio, הממוקמת במקום ה-11 בעולם ומחזיקה בשני כוכבי מישלן ואנחנו ממהרים להזמין אליה מקום. בנוסף, נבחרו מסעדת Moonrise היפנית (כוכב מישלן אחד), מסעדת Coya הפרואנית (המלצות רבות וארוחת טעימות מרשימה במיוחד) והכוכב העולה של המטבח המקומי, מסעדת Orfali Bros Bistro (מקום 46 ב-50Best). המחירים בהן מהיקרים בעולם, אבל אנחנו מתגברים ומזמינים מקום לכולן. בעת המלחמה הביעה מסעדת Orfali Bros Bistro תמיכה בחמאס ואנחנו ביטלנו בשל כך את ההזמנה. פירוט המסעדות נמצא בימי הטיול ובחשבון האינסטגרם אוכל שלי. קישור.
ביטוח ותקשורת
ביטוח עשינו כהרגלנו באתר האינטרנט של הראל, אתר ידידותי למדי וכיסוי בריאותי נרחב. הביטוח עלה לשנינו 32$ ל-6 ימים כולל ביטול או שינוי נסיעהוללא מזוודות. קישור. חבילת אינטרנט עשינו בדומה לנסיעות הקודמות באמצעות E-Sim של חברת Airalo, סים וירטואלי מוזל במיוחד שמתאים לטלפונים שתומכים בטכנולוגיה החדישה הזו. מחירו בדובאי עומד על 7$ בלבד לחבילת 2 ג'יגה לשבוע. הסים מאוד זול ונוח וכבר הוכיח את עצמו בטיולים קודמים. מצרף לכם קישור שיקנה 3$ הנחה. קישור.
ועכשיו לטיול עצמו:
יום שלישי 6/2/24
לשדה נסענו עם הרכב והגענו לטרמינל בשעה 09:00, אחרי רבע שעה כבר היינו בדיוטי פרי, אספנו מעט דירהם שהזמנו בבנק הפועלים על מנת שיהיה כסף מקומי ראשוני, קנינו כמו תמיד שוקולד לילדים והמתנו לטיסה בנעימים בטרקלין של אל על. המראנו בשעה 12:15 באיחור של כחצי שעה ונחתנו בדובאי בדיוק אחרי 3 שעות. שדה התעופה העצום לא היה עמוס ובשעה 18:00 כבר היינו על המונית בדרכנו למלון, אליו הגענו אחרי 35 דקות (הנסיעה עלתה 110 דירהם כולל אגרת שדה התעופה ואגרת כבישים מהירים).
במלון קיבלו את פנינו במאור פנים ומהר מאוד עלינו לחדר. החדר היה מרווח מאוד (תמונה שלו בתחילת הבלוג), המיטה מאוד נוחה, בקבוקי מים חינם מידי יום, פינת קפה ומגוון שקעים להטענה. בחדר המקלחת המרווח יש גם אמבטיה וגם מקלחת, אך זרם המים במקלחת היה מעט חלש. ארוחת הבוקר מצוינת ומגוונת והמנות החמות והשתייה החמה מוגשים לשולחן ואין צורך להמתין בתור. המיקום נהדר. נתנו למלון ציון 10.
מכיוון שהיו לי דולרים, החלפתי אותם למטבע המקומי אצל החלפן המומלץ Al Ansari, שיש לו סניפים רבים מפוזרים ברחבי העיר וגם בקניון Marina Mall הצמוד למלון. השער (3.65 דירהם לדולר) היה טוב יותר מהשער בשדה התעופה של דובאי (3.60).
בשעה 20:00 יצאנו למסעדה עם מונית, מרחק כחצי שעה נסיעה מהמלון (65 דירהם). מסעדת Coya היא מסעדה פרואנית יוקרתית בעלת מספר סניפים בעולם. המסעדה מרשימה מאוד, גדולה ובעלת מספר חללים שונים באופיים. היא נמצאת בחזית של מלון ארבע העונות המפואר בשכונת ג'ומיירה. יש אפשרות לבחור מתוך תפריט ויש שתי ארוחות טעימות בנות 15 מנות במחיר 560/880 דירהם לאדם. ההבדל העיקרי בין שתי הארוחות הוא שבארוחה היקרה יותר מגישים לובסטר ובשר ואגיו A5. אנחנו לקחנו את הזולה יותר.
הארוחה נפתחה עם קרקר שרימפס, טורטיית תירס וממרח גאוקומולי שהוכן על ידי המלצר על השולחן. לאחר מכן קיבלנו קערת קרח גדולה ועליה מקבץ של ארבע מנות ראשונות נהדרות ולצידן מרענן חך בדמות מלון עם תירס טחון קריספי. לאחר מכן קיבלנו צמד מנות שכללו שיפוד עוף ובאן עם שורט ריב של ואגיו. בהמשך זרמו לשולחן אחת אחרי השניה מנות קרוקטים של סיבס, סלט קייל עם גבינת מנצ'גו ופירות יער, נתח פילה בקר מצוין עם פירה ודג סיבס בתיבול פרואני.
לקינוח קיבלנו שלושה קינוחים שסיימו ארוחה נהדרת, גדולה, טעימה ומיוחדת. השירות שליווה אותה היה יוצא מן הכלל. יצאנו אחרי שעתיים מרוצים מאוד ונתנו למסעדה ציון 9. קישור. הארוחה עלתה 1295 דירהם כולל כוס יין, מיסים ושירות. משם לקחנו מונית למלון (60 דירהם). לילה טוב.
יום רביעי 7/2/24
היום מצפה לנו יום עמוס במיוחד כי ניסינו לדחוף ליום הזה את כל מה שלא עשינו אתמול בגלל שינוי שעות הטיסות. ליום הזה הכנתי מפת מסלול הליכה שקישור אליה נמצא בתחילת הבלוג. קמנו מוקדם, אכלנו את ארוחת הבוקר המצוינת של המלון ובשעה 08:00 כבר יצאנו עם מונית (95 דירהם) לשכונת Deira בחלק העתיק יותר של דובאי. כאן נמצאים כל שווקיה המפורסמים של העיר. השכונה נחה לה מצפון לנחל דובאי (Creek) ובסמוך לשדה התעופה שנמצא ממזרח לה.
היעד הראשון הוא Souq Naif, אחד השווקים הפופולריים והגדולים בעיר. בעבר הוא היה שוק גמלים וכיום נמכרים בו מזכרות, פריטים ערביים אותנטיים, טקסטיל, עבודות יד, עור ועוד. השוק לכאורה פתוח החל משעה 08:30 ועד הלילה, אך כשהגענו כמעט כולו היה סגור, חלפנו דרכו והמשכנו הלאה.
משם המשכנו ברגל מערבה עוד כחצי קילומטר אל עבר שוק הבשמים. בדרך החלפנו סכום כסף נוסף אצל חלפן בשם Mesrkanloo, שם מצאנו שער טוב יותר מאשר אתמול (3.665 דירהם לדולר).
שוק הבשמים (Dubai Perfume Souk) הוא מקום נהדר לקנות בשמים (כולל בהתאמה אישית לסוג העור והשיער), תמציות, סבונים, קטורת ועוד מפיצי ריח אחרים. מי שלא מעוניין לקנות בשמים יכול לחלוף על פניו ולהמשיך במסלול. הוא פתוח בשעות 09:00-22:00.
מעט אחרי שוק הבשמים נמצא שוק הזהב (Dubai Gold Souk), שוק מאוד מעניין גם למי שלא בא לקנות זהב. ניתן למצוא שם תכשיטי זהב, קישוטי זהב ואפילו מטילי זהב. חשוב לקנות מהחנויות ולא מהרוכלים מחוץ לשוק שלרוב מוכרים זיופים. שיטוט בין חלונות הראווה של החנויות הוא כמו ביקור במוזיאון וחלונות הראווה מתחרים ביניהם מי מהם מרשים יותר. השוק המקורה מאוד יפה ולאורכו פזורים ספסלים למנוחה. השוק פתוח בשעות 10:00-22:00 ובימי שישי החל משעה 16:00.
אחרון חביב בשרשרת השווקים של דיירה והמפורסם שבהם נמצא ממש בסמוך. שוק התבלינים (The Spice Souk) הוא המקום הטוב ביותר להתוודע לתבלינים מקומיים, תערובות, עשבי תיבול ומגוון סוגי תה. הסוחרים הם מקור מידע מצוין לייעוץ בנושא תבלינים. חלק מהתבלינים נמכר במשקל וחלק באריזות וחובה להתמקח. גם השוק הזה מקורה ברובו ופתוח בשעות 08:00-21:00. אחרי שחקרנו תבלינים לא מוכרים וקנינו תה זעפרן מיוחד המשכנו בדרכנו.
במרחק קצר מהשוק נמצאת התחנה של סירות אברה, איתן חוצים את נחל דובאי לשכונת אל פהידי בגדה השנייה. התחנה נקראת Deira Old Souq Marine Transport Station ומחיר הכרטיס 2 דירהם לאדם. סירת אברה (Abra) היא סירת עץ עתיקה עם מנוע, המשמשת להעברת נוסעים בין תחנות שונות בנחל דובאי. כל סירה כזו יכולה לשאת 20 נוסעים היושבים לאורכה על ספסלי עץ, גב אל גב, כשפניהם לצדדים והמשיט יושב בשקע במרכז הספינה. השיט מדיירה לאל פהידי אורך בסך הכל 3-4 דקות וחוסך עיקוף גדול מאוד ברגל על הגשר. על הרציף עוגנות ספינות עץ גדולות עמוסות במטען שנראה שהולך עוד רגע להטביע את הספינה ואנחנו שואלים את עצמנו לאיפה בדיוק שטות הספינות הללו ואיך במדינה כל כך מתקדמת יש עדיין ספינות כל כך רעועות?
מיד אחרי שירדנו בשכונת אל פהידי פגשנו את הגמל הראשון שלנו בדובאי, שניצב במקום לצורך תמונות של תיירים. שכונת אל פהידי (Al Fahidi) היא שכונה היסטורית מהמאה ה-19 על גדות נחל דובאי עם מבנים מסורתיים ומגוון מוזיאונים, מבצר, מסגדים, שוק טקסטיל ומגדלי שמירה ורוח. מסביבנו מבנים מיוחדים בצבעי בז' הנראים כעשויים מחימר. חלק מהסמטאות כל כך צרות שקשה לאדם לעבור דרכן. על אחד הקירות ציור קיר מרשים ולא מעט קבוצות מאורגנות מסתובבות סביב.
אנחנו ממשיכים לטייל מערבה על פי המסלול ומגיעים אל מבצר אל פהידי (Al Fahidi Fort). זהו המבנה העתיק ביותר בעיר משנת 1787. בתוך המבצר נמצא מוזיאון דובאי ויחד הם מספקים הצצה אל העבר הפשוט של דובאי עוד כשהייתה עיר מדברים קטנה. במוזיאון מוצגים כלי נשק, סירות, דגמים של שווקים עתיקים, חומרי גלם ששימשו לבנייה, כלים, מטבעות ותצוגות של אורח החיים אז. המבצר והמוזיאון סגורים כעת לשיפוצים. ממול נמצא המסגד הגדול (Grand Bur Dubai Masjid). על מנת להיכנס לאולם התפילה ביקשו מסיגל להתכסות כליל. היא וויתרה ואני נכנסתי להציץ. בזמן הזה המארחת בכניסה הסבירה לסיגל כי המינרט (צריח) מתנשא לגובה של 18 מטרים והמסגד משרת קהילה של 1800 איש המתפללים 5 פעמים ביום. הוא יכול להכיל 1200 מתפללים בו זמנית. בעשרה ימים האחרונים של הרמדאן חלק מהמתפללים אף עוברים לגור שם. בחלל העצום בפנים יש נברשות גדולות, עמודי שיש חומים וכמובן שטיח מקיר לקיר.
בהמשך נמצא מסגד אל פארוק (Husseiniya Gerashiha), מסגד מרשים שכל חזיתו כחולה והוא נבנה בהשראת המסגד הכחול באיסטנבול. הסתפקנו במבט מבחוץ והמשכנו אל שוק בור דובאי הסמוך (Bur Dubai Souk). השוק צר וארוך ונמצא בצמוד לקו המים של התעלה. הסוחרים האגרסיביים מוכרים ביגוד, בדים, אביזרים, תבלינים, תכשיטים, מזכרות ועוד. הוא תוסס בעיקר בערבים ופתוח בשעות 10:00-22:00 ובימי שישי משעה 16:00.
יצאנו מהיציאה המערבית של השוק, חלפנו על פני אחד ממגדלי השמירה הרבים בשכונה והמשכנו ללכת על קו המים עד מוזיאון Al Shindagha הנמצא בשכונה ההיסטורית בשם זה. בשכונה נמצאים 162 בתים מהם צמחה דובאי המודרנית. המוזיאון עצום בגודלו, מתפרש על פני כל השכונה ומאפשר היכרות עמוקה עם התרבות, המסורת וההיסטוריה המקומית. הוא כולל 22 מתחמים המפוזרים על פני 80 בתים ומכסים היבטים שונים של דובאי, כגון עולם הים, אוכל, צמחיה ובעלי חיים, התפתחות העיר, סחר, אנשים ואמונות, בית השייח והיסטוריית משפחת השליטים, בריאות, בשמים, תכשיטים, מלאכות יד ועוד.
בית השייח מספק הסברים מעניינים על משפחת השלטון המקומית Al Maktoum שנוסדה בשנת 1833. בית המשפחה בו אנחנו מבקרים הוקם בשנת 1896 על ידי סבא רבא של השליט הנוכחי. השייח ראשד בן סעיד אאל מכתום, שעלה לשלטון בשנת 1958 נחשב למנהיג שהפך את דובאי לעיר מודרנית והיה אהוב במיוחד על בני עמו ומוערך על ידי הקהילה הבינלאומית. מאז שנת 2006 שולט באמירות מוחמד בן ראשד אאל מכתום (Mohammed bin Rashid Al Maktoum), המשמש גם כראש ממשלת איחוד האמירויות הערביות וסגן הנשיא שלה. נשיא האמירויות הוא האמיר של אבו דאבי, האמירות השלטת.
סך הכל ארך הביקור במוזיאון שעה וחצי, אבל אפשר בקלות לבלות שם גם חצי יום. המוזיאון פתוח בשעות 10:00-20:00 וכרטיס עולה 50 דירהם. קישור. מהמוזיאון צעדנו כרבע שעה אל ארוחת הצהריים, אליה הגענו קצת אחרי השעה 13:00.
מסעדת Arabian Tea House היא אחת המסעדות המוכרות בעיר לאוכל אמירתי וניתן למצוא עליה המלצות בלא מעט כתבות וסקירות על אוכל מקומי. היא גדולה מאוד ומרווחת עם חלל מרכזי גדול ולא מעט מקומות ישיבה בחוץ. אי אפשר להזמין מקום וההמתנה לשולחן ארכה מספר דקות. על פי המלצת המלצר הזמנו סמבוסה ירקות (מזכיר את הסמוסה ההודית, אבל פחות עשיר בטעם) עם רוטב תמרינד, שרימפס ביריאני (מאכזב) ומנה נפלאה שנקראת Machboos Laham, שזה בשר כבש עם אורז שנאפה יחד איתו. מנת חובה. מחיר מנה עיקרית (גדולה) עמד על בסביבות 70 דירהם.
סיימנו את הארוחה עם הקינוח ה"לאומי" Luqaimat. אלו כדורי בצק בסירופ תמרים, למעשה הגרסה המקומית ללוקמדס היווני (שמוגש עם דבש). אני חשבתי שזה נחמד, סיגל אהבה הרבה פחות. יחד עם הקינוח שתינו תה מקומי מתערובת פרחים שנקרא Zuhurat שהיה מצוין. סך הכל הארוחה עלתה 266 דירהם כולל שירות ונתנו למסעדה (שאפשר בהחלט לכנות מלכודת תיירים) ציון 7. קישור.
בשעה 14:15 יצאנו עם מונית (38 דירהם) אל מוזיאון העתיד. מוזיאון העתיד (Museum of the Future) הוא אחד המבנים המרשימים בעיר. המבנה מעוגל, צבעו כסוף וחרוטים בו פסוקים בערבית מתוך שיר שנכתב על ידי שליט דובאי בנוגע לעתיד. המוזיאון מנסה להמחיש את העתיד האנושי בשנת 2071 באמצעות תערוכות והתנסויות. בכל קומה נושא אחר כגון פלאי הטבע, אקלים, בריאות, חלל ועוד.
בכניסה למוזיאון עולים עם מעלית לקומה העליונה, כשהדרך מדמה המראה לחלל החיצון. כשהגענו למעלה קיבלנו הסבר בסיסי על המקום ולאחריו אפשר לבקר במוזיאון עצמאית, כאשר כל הזמן יורדים בקומות. יש לא מעט הפעלות, אבל בסופו של דבר מדובר במוזיאון לא מאוד גדול. בקומה השנייה יש יציאה למרפסת חיצונית בה נמצאים למעשה באמצע הטבעת עם נוף מרשים לצדדים.
הקומה המעניינת ביותר בעינינו הייתה הקומה השנייה בה מוצגים רובוטים וכלי תחבורה עתידניים. המוזיאון פתוח בשעות 10:00-21:30, חובה להזמין כרטיסים זמן רב מראש והמחיר 149 דירהם. קישור. אני לא בטוח שהוא מצדיק את מחירו. היינו שם בסך הכל כשעה.
כשיצאנו מהמוזיאון התקשינו למצוא מונית לעבר קניון דובאי ולבסוף נסענו שתי תחנות ברכבת העילית (6 דירהם). מתחנת הרכבת מובילה הליכה מקורה של עוד כמה דקות אל הקניון. קניון דובאי (Dubai Mall) הוא הגדול ביותר באמירויות ויש בו כ-1200 חנויות וכ-200 מסעדות ומזנוני אוכל. פרט לזה יש בקניון גם זירת החלקה על הקרח, אקווריום בו ניתן לצפות גם ללא תשלום מהקניון, מתחם מציאות מדומה, מסלול קרטינג, סימולטור טיסה במטוס איירבאס 380, חווית אימה, מפל מים עצום ואפילו שלד ענק של דינוזאור. אנחנו בדרכנו למופע המזרקות ובדרך רצינו לראות את האקווריום העצום בגודלו והמרשים במיוחד.
מהאקווריום יצאנו החוצה אל עבר המזרקות ומגדל בורג' חליפה. אני הייתי בעבר בתצפית מהמגדל והפעם החלטנו לוותר לטובת תצפית המסגרת ותצפית הדקלים. את הזמן שנותר לנו עד מופע המזרקות הראשון בשעה 18:00 העברנו בשיטוט מהנה סביב הבריכה העצומה. מצדה הצפוני המגדל, ממזרח הקניון ומדרום שוק אל בהר, שמהווה נקודת תצפית מוצלחת למגדל והמזרקות ומקום מעניין לביקור בפני עצמו.
מגדל בורג' חליפה (Burj Khalifa) הוא המגדל הגבוה בעולם (828 מטרים, 163 קומות) וממרומיו יש תצפיות בלתי נשכחות על כל דובאי והרבה מעבר. התצפית הגבוהה ביותר נמצאת בקומה 148, אך היא גבוהה מידי ומומלץ להסתפק בתצפיות בקומות 124-125, הן גם זולות משמעותית ושונות אחת מהשנייה, כך שמומלץ לבקר בשתיהן. חובה להזמין כרטיסים מראש ועלייה לקראת השקיעה יקרה משמעותית מאשר בשאר היום. אל התצפיות עולים במעלית קומתיים המהירה בעולם במהירות של 10 מטרים לשנייה. המחיר 152-553 דירהם. קישור.
המזרקות של דובאי (The Dubai Fountain) היו עד לפני 3 שנים הגדולות בעולם והן נמצאות למרגלות מגדל בורג' חליפה. המים מגיעים לגובה של כ-150 מטרים ויחד עם אלפי נורות מתקבלת תוצאה מרשימה. המופע מתחיל מידי חצי שעה (עד קרוב לחצות), נמשך פחות מ-5 דקות והצפיפות במקום גדולה, כך שמומלץ להקדים לתפוס מקום. אנחנו בחרנו לצפות במופע על גבי פלטפורמה צפה שאורכה 272 מטרים ובמרחק מאוד קרוב למזרקות. הזמנו כרטיסים מראש באתר של המגדל במחיר של 20 דירהם + 5 דירהם עמלת הזמנה מראש. ניתן לקנות כרטיסים במקום אם נותרו מקומות. אנחנו היינו די לבד.
מהמזרקות לקחנו מונית אל הכפר הגלובלי (70 דירהם). הכפר הגלובלי (Global Village) כולל 27 מתחמים של 78 מדינות מרחבי העולם, המציגות את התרבות והאוכל שלהן, מוצרים למכירה ומופעי בידור. אני הייתי מכנה את המקום מרכז קניות ואוכל מסודר לפי מדינות משולב עם פארק שעשועים קטן. במקום יש עוד מספר אטרקציות נוספות כגון אטרקציית בית הפחד, מוזיאון ריפלי האמריקאי, עולם מיניאטורי עם 25 מונומנטים מרחבי העולם, תיאטרון ילדים ומיני גולף. טיילנו מביתן לביתן ובין לבין טעמנו מספר מאכלים, שהבולט שבהם היה קבב בוסני. המתחמים המומלצים לאוכל הם רחוב האושר, שוק מסילת הרכבת והשוק הצף. בסופי שבוע יש מופע זיקוקים הנראה מכל מקום בפארק. מומלץ לבקר בעיקר במתחמים של מדינות עם תרבות שונה מאוד משלנו כגון מדינות אפריקה, מדינות המזרח הרחוק ומדינות אויבות כגון אירן. מומלץ לקחת מפה בכניסה ולבדוק את שעות המופעים מראש באתר האינטרנט של הכפר. הכפר פתוח בשעות 16:00 עד חצות ובימי חמישי עד שבת עד 01:00. ימי שלישי מיועדים למשפחות ונשים בלבד. הכניסה עולה 30/25 דירהם באמצע/סוף שבוע בהתאמה. המחירים בפנים די יקרים. קישור.
סך הכל בילינו בכפר הגלובלי מעל שעתיים וחצי וחזרנו תשושים למלון עם מונית (73 דירהם) בשעה 22:00.
יום חמישי 8/2/24
את היום היינו אמורים להתחיל בשיט בסירות המהירות האדומות, אך כשהגענו נאמר לנו שהים גבוה והמסלול יהיה שונה ונתנו לנו אפשרות לשנות ליום אחר. שינינו לשבת. במקום זה יצאנו לגן הפרחים. הנסיעה ארכה עם מונית (57 דירהם) קצת פחות מחצי שעה והגענו בשעה 09:30.
גן הפרחים (Dubai Miracle Garden) נחשב לגן הפרחים הטבעי הגדול בעולם. בגן יש מעל 150 מיליון פרחים מסודרים בצורות יוצאות דופן החל מטירות, בעלי חיים ומרבדים ועד מטוס של אמירייטס. במקום יש אגם, כפר דרדסים, גבעת פרחים, שעון פרחים, מרבד חמניות ועוד. את הפרחים בגן משקים באמצעות מים ממוחזרים. הטיול בפארק נעשה במסלול מסביבו ומפעם לפעם כניסה למרכזו. המקום יפיפה ומאוד מושקע וטיילנו להנאתנו במשך כשעה. חשוב לציין כי כשהגענו בפתיחה היינו די לבד וכשיצאנו המקום היה עמוס במיוחד, כך שכדאי לבוא מוקדם. פתוח בשעות 09:00-21:00 ובסופי שבוע עד 23:00. מחיר כרטיס כניסה 95 דירהם. קישור. משם המשכנו ברגל אל גן הפרפרים הסמוך.
גן הפרפרים (Dubai Butterfly Garden) המקורה הוא הגדול בעולם ומורכב מארבעה מתחמים המספקים הצצה לעולמם של כ-15,000 פרפרים מ-50 זנים שונים. המיוחד בפארק הזה הוא שבתוכו יש מספר פביליונים סגורים בהם אפשר ממש לגעת בפרפרים ולשים אותם על כף היד. הפרפרים עצומים בגודלם והקרבה אליהם מאוד משמעותית להנאה. מדובר בגן פרפרים מהמיוחדים שראינו ובילינו בו חצי שעה. בפארק יש גם מוזיאון לפרפרים מיובשים. הגן פתוח בשעות 09:00-18:00 והכניסה עולה 55 דירהם. קישור.
מגן הפרפרים נסענו עם מונית (45 דירהם) אל תצפית הדקלים באי Palm Jumeirah, אליה הגענו אחרי כ-25 דקות. האי המלאכותי נבנה בצורת דקל ובנייתו נסתיימה בשנת 2006. הוא מאכלס מלונות מפוארים ומגדלי מגורים נוצצים. מתגוררים בו כ-25,000 אנשים המסתייעים במונורייל על מנת להיכנס ולצאת ממנו. תצפית הדקלים (The View at the Palm) ממוקמת בקומה 52 של מגדל Palm Tower מעל מרכז הקניות Nakheel הנמצא ב"גזע" הדקל. מהתצפית נשקף נוף מהפנט של אי הדקל ושל העיר כולה. לפני העלייה נכנסנו לחדר, בו חזינו במיצג אורקולי קצר על הרצפה בדבר החזון והיצירתיות בהקמת האי. בקומה ה-50 נמצאת בריכת האינסוף הפופולרית (והיקרה מאוד) Aura Skypool. התצפית פתוחה בשעות 09:00-19:30 ועולה 100 דירהם. כניסה לקראת השקיעה בשעות 16:30-18:30 עולה 158 דירהם. מומלץ מאוד להזמין מקום מראש. קישור. קחו בחשבון שרק העלייה והירידה לוקחים כחצי שעה לכיוון.
משם נסענו למלון עם מונית (22 דירהם), מרחק כמה דקות נסיעה וקפצנו לארוחה קלה במרכז הקניות הצמוד למלון לפני האיסוף לטיול ספארי מדבר אחר הצהריים לקראת השעה 15:00. ספארי מדבר הוא האחד הטיולים המפורסמים של דובאי והאטרקציה המרכזית בו היא הנסיעה הפראית על דיונות החול. הטיול כולל גם ארוחת ערב במתחם אירוח מדברי, משולבת בהופעות ומספר אטרקציות נוספות. אנחנו בחרנו לעשות את הטיול עם Noushad Kallara, מדריך מקומי עתיר המלצות, שהציע מחיר הוגן מאוד ותכולה זהה לכל האחרים. אפשר לתקשר איתו בקלות בפייסבוק/מסנג'ר בשם הזה. קישור.
אחרי שסיימנו לאסוף את משתתפי הטיול, יצאנו לנסיעה של כשעה לעבר הדיונות. כשהגענו, הנהג הוציא אויר מהצמיגים והחל בנסיעה על החולות, בהתחלה נסיעה מתונה שהתחלפה מהר מאוד בנסיעה פרועה שהזכירה יותר מתקן אקסטרים בפארק שעשועים מאשר נסיעה ברכב. זו הייתה חוויה יוצאת דופן והנהג הפגין מיומנות רבה. הוא סיפר לנו שעל מנת לנהוג בדיונות יש להוציא רישיון נהיגה מיוחד. בשלב מסוים הוא עצר לנו לתמונות ולהחלקה על החולות במדרון על גבי קרש עץ מיוחד. את סיגל זה שעשע במיוחד.
לאחר ששבנו לג'יפים המשכנו להשתולל עוד מספר דקות, לאחריהן ירדנו מהגבעות חזרה למפלס הכביש ועשינו עצירת תחזוקה לרכב, שכללה מילוי הצמיגים מחדש וניקיון יסודי של החולות מהמרכב ותא המנוע. משם נסענו על מנת לצפות בשקיעה. משום מה, הנהג בחר לצפות בה מנקודה נמוכה ולא מפסגת הדיונות והיא לא נראתה טוב במיוחד. הוא האשים את העננים, אני האשמתי אותו (בלב), אבל הוא היה אחלה נהג.
משם נסענו כחצי שעה אל חלקו השני של הטיול במתחם האירוח המדברי. האירוח כולל ארוחת ערב מזנון, שהייתה בינונית למדי, קפה ותה, אפשרות לרכב על גמל, לעשות קעקועי חינה, לעשן נרגילה ולצפות במופע משעמם, שהיה יותר גרוע מהארוחה. כל הפעילויות כלולות במחיר הטיול ללא תשלום נוסף. כולנו הסכמנו שהמתחם הזה מאוד מאכזב ותפקידו המרכזי הוא למלא תוכן נוסף לנסיעה בדיונות. יחד עם זאת, הספארי בדיונות היה כל כך מוצלח ובלתי נשכח שזה היה מחיר קטן לשלם. חזרנו למלון בשעה 21:45 אחרי נסיעה בת שעה וחצי ופיזור המשתתפים האחרים. הטיול עלה 125 דירהם לאדם.
יום שישי 9/2/24
היום אנחנו יוצאים לטיול מאורגן באמירות אבו דאבי שהזמנתי מראש באתר Tiqets. הטיול היה זול יותר משמעותית מכל הצעת טיול אחרת שבחנתי והתכולה של כל הטיולים הייתה דומה מאוד עד זהה. שילמנו על הטיול בסך הכל 138 דירהם לאדם ללא ארוחת צהרים. בשעה 09:15 אספו אותנו מהמלון ולאחר שעה נסיעה הגענו לאבו דאבי. בדרך ראינו תוך כדי נסיעה את מגדל מטה אלדאר (Aldar HQ) היפיפה, הבניין העגול הראשון במזרח התיכון שנראה כמו דיסק וגובהו 110 מטרים. לאחר כמה דקות הגענו למסגד.
מסגד שייח' זאיד (Sheikh Zayed Grand Mosque) הוא אחד המסגדים המפוארים בעולם ומספק חוויה אדריכלית ותרבותית משמעותית. במסגד מתפללים מידי יום כ-50,000 מתפללים והוא נקרא על שם אביו של שליט איחוד האמירויות, שחזונו היה לקבל בברכה מבקרים מכל רקע. קישור.
המסגד הלבן עשוי שיש משולב אבן, חרס וזהב, יש בו יותר מ-1000 עמודים מעוצבים, שנדלירים עצומים מסברובסקי מצופה זהב, השטיח הארוג ביד הגדול בעולם שנתפר על ידי 1300 אמנים איראנים, יצירות אמנות מפסיפס, 82 כיפות והוא משתקף נפלא בבריכות שלו. ארבעת המינרטים של המסגד מתנשאים לגובה של 106 מטרים.
המסגד מאוד מודרני ובנייתו נסתיימה בשנת 2007. הכניסה למסגד נעשית מחניון תת קרקעי מתחתיו, המוביל לקומת מסחר עם חנויות מזכרות רבות ומגוון אפשרויות אוכל. מאוד שעשע אותנו שיש קניון מתחת למסגד. בכניסה נאכף קוד לבוש קפדני במיוחד הכולל מכנסיים ארוכים, חולצה עם שרוולים וכיסוי ראש לנשים. מומלץ להגיע מוכנים עם ביגוד מתאים, אך ניתן גם לרכוש בכניסה גלביה במחיר 45 דירהם או צעיפים במחיר 35 דירהם. אנחנו קנינו צעיף ונכנסנו. המדריך נתן לנו זמן חופשי של שעה ורבע לביקור. הכניסה חופשית לאלו שמטיילים עצמאית. בסיום הביקור עוד נשאר לנו מעט זמן לקנות מזכרות.
משם המשכנו אל גלריה לאמנות, שנתגלתה כמלכודת תיירים למכירת שטיחים עם קישוטי זהב לתיירים. הביקור שם וניסיונות המכירה של המארח נעו בין משעשעים למביכים. אחרי כמה דקות הוא הבין שפרנסה מאיתנו לא תהיה לו והמשכנו הלאה. בדרך חלפנו על פני מגדל שער הבירה (Capital Gate Tower) הידוע גם כמגדל הנטוי. הוא נחנך בשנת 2011 ומתנשא לגובה של 165 מטרים ו-36 קומות. זהו אחד הבניינים הגבוהים והמרשימים בעיר. קצת אחריו סטינו מהדרך שמאלה על גשר אל האי המלאכותי Al Hudayriyat, עליו נבנית כרגע שכונה שלמה עצומה בגודלה וממנו אפשר להשקיף אל ארמון משפחת המלוכה של אבו דאבי ושליט איחוד האמירויות הערביות Mohamed bin Zayed Al Nahyan, הידוע בקיצור כ-MBZ. המדריך סיפר לנו כי לשליט יש 4 נשים ו-30 ילדים ובסך הכל מונה המשפחה המלכותית כ-1500 איש. היא נחשבת למשפחה העשירה בעולם עם הון של מעל 300 מיליארד דולר. חל איסור לצלם את הארמון אפילו מבחוץ ואני כמובן נמנעתי. משם המשכנו אל ארמון האמירויות.
ארמון האמירויות (Emirates Palace Mandarin Oriental) הוא מלון פאר הנראה כאילו לקוח מתוך אגדה ערבית ולו גנים מרשימים. הוא נחשב כאחד המבנים הארכיטקטוניים המרשימים באמירות. החלק החיצוני החום אדמדם יוצר ניגוד לירוק של הגנים ויחד עם מזרקות המים הכסופות והשמים הכחולים יוצרים תמונה מרשימה במיוחד. לארמון 114 כיפות ועוד כיפה אחת מרכזית שמתנשאת לגובה של מעל 72 מטרים ועשויה זהב, אם הפנינה וקריסטלים. בבניין יש 1002 נברשות, הגדולה שוקלת 2.5 טון. קישור.
מפתיע לגלות שמחיר לינה במלון מתחיל ב-1600 דירהם בלבד. ציפיתי ליותר.
מול המלון נחים להם מגדלי אתיחאד (Etihad Tower), קומפלקס של חמישה גורדי שחקים מרשימים במיוחד, גבוהים, ססגוניים ונוצצים בשמש, המשקפים את המהות של אבו דאבי. מודרני, מתוחכם ויוקרתי.
משם המשכנו לארוחת צהרים ובדרך עצרנו לתצפית על טיילת קורניש (Corniche). קורניש הוא שמו של הכביש המשתרע לאורך 8 קילומטרים מרשימים עם חוף ים וטיילת מטופחת ובה גני משחקים, שבילי אופניים והולכי רגל, מסעדות בתי קפה וחוף ים מדהים ומוצל עם מי טורקיז וחול לבן.
את ארוחת הצהרים אכלנו על פי המלצת המדריך במסעדת בופה מקומית ששמה Al Asala. היתרון של מסעדת בופה הוא שאפשר לטעום הרבה מאכלים מקומיים. סיגל אהבה מאוד מנה שהזכירה מאוד מקלובה ואני טעמתי בשר גמלים, שאהוב מאוד על המקומיים. הוא היה די טעים. בקינוחים טעמנו שוב Luqaimat (כדורי בצק עם סירופ תמרים), אבל גם Verveth (משולשי בצק במילוי גבינה), בסבוסה (עוגת סולת עם מי ורדים) ו-Um Ali (הגרסה המקומית ל-Bread Pudding).
מול המסעדה יש תצפית טובה (אם כי מעט רחוקה) על ארמון Qasr Al Watan, הארמון הנשיאותי ואחד מסמליה הגדולים של העיר. ביקור בו מאפשר להבין את המורשת התרבותית המקומית העשירה שעיצבה את דרכה של האמירות. הוא מעוטר בכיפת שיש ואבן גיר והאולם הגדול שלו מכוסה פסיפס. הביקור בארמון לא היה כלול בטיול שלנו, אבל למטיילים עצמאית, הביקור כולל את הספרייה ובית הידע (אוסף מרשים של כתבי יד אודות האמירויות), אזור רוח שיתוף הפעולה (בו אפשר ללמוד על דיפלומטיה. האולם מעגלי ויש בו נברשת אייקונית מרשימה) ואולם המשתים הנשיאותי (שם מקבלים באמירות את האורחים החשובים מכל רחבי העולם. באולם לומדים על מנהגי האירוח המקומי). בנוסף יש בארמון מיצג אורקולי מרשים במיוחד, שנקרא Palace in Motion הממחיש את המסע של איחוד האמירויות בשלוש מערכות. הוא מתרחש לאחר השקיעה על חזית הארמון מידי חצי שעה. הארמון פתוח בשעות 10:00-17:30 ועולה 65 דירהם. קישור.
מהמסעדה נסענו אל כפר המורשת (Heritage village), לכאורה שחזור של כפר מדברי מסורתי, המאפשר לחוות את אורח החיים המדברי עם מוזיאונים קטנים ותצוגה של מלאכות יד מקומיות, אבל בפועל מדובר בתצוגה עלובה במיוחד, שהדבר החיובי היחיד היפה בה היא התצפית ממנה אל טיילת קורניש. האכזבה מפתיעה במיוחד לאור היכולת הגבוהה של המקומיים להרשים בכל דבר שהם עושים. הכניסה חופשית.
כעת אנחנו בדרך אל שוק התמרים (Dates Market), המקום בו נמכרים הפירות היבשים המפורסמים ביותר של האמירות ואחת המתנות הפופולריות ביותר להביא הביתה. חשבנו שמדובר בשוק, אבל בפועל גילינו שמדובר בשני טורים של חנויות תמרים המוכרות מגוון עצום של תמרים במשקל (30-120 דירהם לקילו) ומארזים של תמרים במילויים שונים. המדריך הסביר לנו כי התוצרת המקומית היא הנחותה ביותר והתמרים היקרים ביותר מיובאים מסעודיה. החורף הוא הזמן הטוב ביותר לקנות תמרים (דצמבר עד מרץ) ואז גם המגוון הנמכר הוא הגדול והמרשים ביותר. קנינו מארז של רבע קילו תמרים במילוי שקדים ובציפוי שוקולד (25 דירהם, השלישי חינם), שחוסלו בבית במהרה.
כעת היינו בדרכנו לתחנה האחרונה של היום, עצירה סתמית בפארק השעשועים של פרארי. קיבלנו שם 40 דקות זמן חופשי להסתובב, אבל לא היה לנו ברור מה אנחנו אמורים לראות מבלי להיכנס לפארק עצמו אז ניצלנו את הזמן לכוס קפה (34 דירהם לשתי כוסות קפה) ושירותים לפני הנסיעה חזרה לדובאי שארכה עם הפקקים שעה וחצי והגענו חזרה למלון בשעה 18:30. בדיעבד, אפשר היה לנצל את היום הזה בצורה הרבה יותר טובה אם היינו עושים טיול עצמאי, אך לשם כך נדרש לשכור רכב. הטיול המאורגן הוא פתרון זול מאוד ושווה בעיקר בשל הביקור במסגד, בארמון האמירויות והנסיעה היפה ברחבי העיר המרשימה. קישור לטיול.
בשעה 20:30 יצאנו עם מונית (77 דירהם) בדרכנו למסעדה. מסעדת Moonrise היא מסעדה יפנית מזרח תיכונית בעלת כוכב מישלן אחד. המסעדה מגישה ארוחת טעימות בת 11 מנות סביב בר בן עשרה מושבים בלבד. התקבלנו במרפסת הצופה אל העיר (תמונת הפתיחה של הבלוג) עם קוקטייל יוזו ורימונים נהדר. הארוחה עולה 850 דירהם לאדם. מחיר כוס יין אדום מתחיל ב-130 דירהם, לא שפוי.
המנה הראשונה הייתה פאני פורי עם כבד אווז, סירופ תמרים, צ'אטני אננס וזעפרן וכמהין. אחת המנות הטובות שאכלנו אי פעם, וואו ענק. למנה שנייה קיבלנו ווריאציות של עגבניות על לבנה, זעתר ואצות נורי. מנה נהדרת. למנה שלישית קיבלנו ווריאציה על טוסט גבינה. על מאפה יפני הונחה גבינת פרמג'יאנו רג'יאנו בת 36 חודשים, אמולסיה של פלפל שחור ושום שחור, הם הותכו בברנר ומעל שמו דיסק של כמהין. מנה יוצאת מן הכלל. המנה הבאה הייתה סשימי המאצ'י כבוש עם סומאק סורי, קרם קליפות לימונים ואגוזי לוז. מנה מושלמת. מנה חמישית, לחם שנעשה על פחמים עם חמאת מיסו ותמרים. זה לחם מושלם וממכר וחבל שנגמר.
המנה הבאה רביולי לובסטר וחלפיניו ברוטב אלפרדו עשוי חמאה חומה וקרום גבינת פרמיג'יאנו רג'יאנו. טעמי גבינה כבדים. הבא בתור סקלופס יפני ברוטב עשוי אמולסיה של חמאה לבנה ופונזו עם שמן עשבים מעושנים וקוויאר בלוגה. המנה השמינית נתח ואגיו A5 על קרם שורש סלרי וציר קבב. בשר פנטסטי.
לקדם קינוח הוגש סורבה יוצא מן הכלל עשוי תפוז וסומאק עם שמן זית. אחריו הוגשה עוגת גבינה ושוקולד לבן חצי קפואה על קרמבל חמאה חומה ורוטב מנגו ומעל ג'ל דבש וטוויל מנגו אלפונסו. קינוח מצוין ויפיפה. לסיום הוגשו פטיפורים בלוויית כוס תה.
בשורה התחתונה, ארוחה יוצאת מן הכלל עם מספר מנות בלתי נשכחות, שירות מצוין ואווירה נהדרת. לכל מנה קיבלנו כרטיס הסבר על המנה והרקע שלה. נתנו רק ציון 9 בגלל מחיר היין. קישור. חזרנו למלון עם מונית (62 דירהם) אחרי חצות.
יום שבת 10/2/24
יצאנו בבוקר לשיט בסירה האדומה שנדחה מיום חמישי בשל מזג האויר ושמחנו לשמוע שהוא מתקיים כרגיל. אחרי הסבר בטיחות קצר יצאנו לדרך בשעה 09:10 יחד עם קבוצה של כ-20 משתתפים. אחרי יציאה איטית מהמרינה, חלפנו בסמוך לגלגל הענק המושבת Ain Dubai, ראינו מימין את הנמל בו עגנו שתי אניות קרוז גדולות והתחלנו להקיף את אי הדקלים. עצירת הצילום הראשונה הייתה מול מלון אטלנטיס המפורסם ומיד אחריו מלון אטלנטיס רויאל החדש, אחד המלונות המפוארים והיקרים ביותר בדובאי. בין שני המלונות משתרע פארק המים הגדול בעולם.
משם המשכנו אל המלון היקר ביותר בדובאי, מלון Burj Al Arab. המלון נראה כמו סירת מפרש, ניצב על אי מלאכותי קטן והוקם בשנת 1999 כמלון הגבוה בעולם (321 מטרים). כיום הוא הרביעי בגובהו בעולם ואחד הבודדים בעולם שקיבל 6 כוכבים. במלון יש בסך הכל 202 חדרים וגודלו של הקטן שבהם הוא 169 מ"ר. המלון יפה במיוחד בלילה כשהצבע שבו הוא מואר משתנה מידי חצי דקה. לא רחוק ממנו נמצא פארק המים הפופולרי Wild Wadi, המציץ בצדה הימני של התמונה.
בשלב זה התחלנו לחזור חזרה, משמאלנו חוף ג'ומיירה, ממול מלון אננטרה היפיפה, אחריו ניצב גאה מגדל הדקלים, שבתצפית שלו ביקרנו שלשום ומולנו הכניסה הצפונית לנמל דובאי וקו הרקיע הגבוה והמרשים של המרינה. הסירה התפתלה לה בין מבנים מעניינים כשבשמיים מעל עשרות אנשים גולשים עם מצנחי רחיפה. נכנסנו למרינה מצדה הצפוני, צפינו באנשים עושים אומגה משני צידי המרינה ולאחר מספר דקות חזרנו למקום היציאה. הטיול היה מצוין, נמשך 90 דקות ועלה 99 דירהם בלבד דרך אתר Klook. קישור.
חזרנו לחדר להחליף לבגדים קצרים ובשעה 11:00 לקחנו מונית (81 דירהם) אל תצפית המסגרת.
מסגרת דובאי (Dubai Frame) היא מסגרת התמונה הגדולה בעולם ונמצאת במיקום שמאפשר לראות את ההווה המודרני של העיר מצד אחד ואת עברה העשיר המקורי מצד שני. רוחב המסגרת 95 מטרים וגובהה 150 מטרים. הביקור כולל סרט על דובאי מימי הקמתה ועד לתוכניות המפוארות של העתיד, שלאחריו עולים במעלית פנורמית לקומה 48. למעלה יש רצפת זכוכית, מסכים אינטראקטיביים ועמדות צילום. אנחנו לא הגענו עם כרטיסים מראש ונדהמנו למצוא שלט שמסביר שהתור נסגר מכיוון שזמן ההמתנה גדול יותר משעתיים. נשאיר אותה לפעם הבאה. התצפית פתוחה בשעות 09:00-21:00 ועולה 50 דירהם. קישור.
מהמסגרת לקחנו מונית קצרה (15 דירהם) אל AYA, מרחק כמה דקות נסיעה משם. AYA היא חוויה יוצאת דופן של טכנולוגיה מתקדמת הרותמת תנועה, אור וסאונד לטובת מסע חושים ייחודי ב-12 אזורים שונים.
בין היתר אפשר לחוות במקום גן פרחים זוהר, מפל שמגיב לקול וזורם הפוך, עמודי לד שמספרים סיפור, אולם מראות, בריכות דיגיטליות, מסע בין כוכבים, יצירות אמנות אינטראקטיביות ועוד. מסוג המקומות שאי אפשר לתאר במילים ומאוד קשה להמחיש עם תמונות.
בסך הכל בילינו במקום 40 דקות וצילמנו בלי הפסקה כי כל פעם שמתחלפים הצבעים באולם, נוצר מיצג שונה לגמרי. המקום פתוח בשעות 10:00-22:00 ובשישי ושבת עד חצות. הכניסה עולה 125 דירהם. קישור.
משם לקחנו מונית (70 דירהם) ליעד האחרון להיום בשכונת ג'ומיירה. שוק ג'ומיירה (Souk Madinat Jumeirah) הוא לא בדיוק שוק, אלא יותר מרכז קניות ים תיכוני מסורתי מקורה בו תוכלו למצוא מזכרות, בדים, בשמים והמון מסעדות ובתי קפה על גדות תעלות מים ועצי דקל כשמכל עבר מציץ לו מלון בורג' אל ערב, שנמצא לא הרחק משם. הנוף מרשים במיוחד. ניתן לשוט בתעלות בסירת אברה מסורתית.
המחירים נראים לכאורה גבוהים, אך עם קצת מיקוח הצלחנו לקנות במחירים הוגנים ביותר, בעיקר את צלחת ההגשה העצומה בגודלה שסיגל מאוד רצתה. בשלב מסוים עצרנו לקפה, החלפתי עוד קצת כסף שנדרש עד החזרה הביתה ואחרי שעה יצאנו בחזרה למלון עם מונית (45 דירהם), מרחק 20 דקות נסיעה.
נותר לנו מעט זמן לנוח לפני שיצאנו בשעה 17:30 עם מונית (34 דירהם) אל המסעדה הטובה ביותר בדובאי, הממוקמת בקניון Nakheel, מתחת לתצפית הדקלים, מרחק רבע שעה נסיעה.
מסעדת Tresind Studio היא מסעדה הודית הנחשבת לטובה בדובאי. יש לה שני כוכבי מישלן והיא מדורגת מספר 11 בעולם ב-Best50. המסעדה מגישה ארוחת טעימות בת 20 מנות, 5 מנות מכל אחד מארבעה אזורים שונים בתת היבשת. מחיר הארוחה 895 דירהם. המסעדה מרווחת מאוד, 6 שולחנות בלבד, כולם מול מטבח גדול פתוח. קישור.
נתקבלנו בכוס מי קוקוס מרענן. לאחר מכן קיבלנו הסבר על המקור הגיאוגרפי של המנות עם מפה של הודו.
בשלב זה התחילו לזרום לשולחן מנות קטנות, בתחילה 4 פתיחים מארבעת האזורים, לאחריהם שלוש מנות ברצף מכל אזור עם הסברים מה מאפיין כל אזור ולסיום ארבעה קינוחים מארבעת האזורים.
כל מנה הייתה מושלמת, חדשנית, יצירתית, כזו שלא אכלת מעולם. היה קשה לספור כמה פעמים אמרנו וואו במהלך הערב. אני אחסוך מכם את תיאור המנות כי העדפתי להתענג במקום לתעד, אבל התמונות מדברות בעד עצמן.
בשורה התחתונה, ארוחה מושלמת ובלתי נשכחת שנמשכה בדיוק 3 שעות, קיבלה כמובן ציון 10 ונכנסה אצלנו בקלילות לטופ 10 של העולם. אסור להחמיץ.
משם חזרנו עם מונית (22 דירהם) למלון ללילה האחרון בדובאי.
יום ראשון 11/2/24
שעת הטיסה הנוחה סידרה לנו השכמה נינוחה, אכלנו ארוחת בוקר נהדרת במלון, עשינו צ'ק אאוט ויצאנו לשדה התעופה עם מונית (92 דירהם) לקראת השעה 09:00. בגלל שזה סוף שבוע, הגענו במהירות תוך חצי שעה. אחרי בדיקה ביטחונית וצ'ק אין מהירים הגענו לביקורת דרכונים, שנעשית בשירות עצמי באמצעות מכונות. אחרי חצי שעה ונסיעה קצרה ברכבת הפנימית הגענו לדיוטי פרי והעברנו את זמן ההמתנה בנעימים בטרקלין המשרת את נוסעי אל על. הטיסה המריאה באיחור של חצי שעה, הייתה מאוד ארוכה בגלל רוחות חזקות (מעל 4 שעות טיסה) ולבסוף נחתנו בנתב"ג בשעה 15:30, אספנו את הרכב מהחניון (270 ש"ח ל-6 ימי חניה) ונסענו הביתה. הסתיים לו עוד טיול נפלא.
סיכום ועלויות
דובאי היא שילוב של עיר בדיונית, שרק מנסה לשבור שיאים, מספקת אינספור אטרקציות ושעשועים ויש בה עושר קולינרי רב והמון אפשרויות בילוי. חסרונה הגדול הוא המחירים הגבוהים בעולם והעובדה שחודשים רבים בשנה היא לא רלוונטית לביקור בשל תנאי מזג האויר. אנחנו בחרנו להתנהל במוניות, הוצאנו על זה כסף רב (מעל 1000 דירהם) והרבה יותר חסכוני לשכור רכב. מרחקי הנסיעה בעיר גבוהים מאוד ונסיעות יכולות להגיע בקלות לשעה. 5 לילות ו-4 ימים מלאים היו פרק זמן טוב לביקור, אם כי לא הייתה בעיה למלא בתוכן עוד יום או יומיים נוספים. קולינרית, זה היה סיפור הצלחה מרשים במיוחד, למרות שהאוכל המקומי אינו מרגש. מחירי האוכל הכל כך גבוהים (ובעיקר היין, אולי בגלל שהוא אסור) גורעים מהחוויה. האמירתים, או יותר נכון העובדים הזרים שלהם, מאוד אדיבים וקיבלו אותנו בברכה ובאנגלית טובה. זה לא טריוויאלי לאור המלחמה בישראל. מזג האויר היה פנטסטי בפברואר, ביום היה חם והלכנו עם קצר ובערב מעט קריר שהצריך חולצה ארוכה. ביום שעזבנו התחיל גשם נדיר באזור שנמשך לאורך יומיים. מזל אף פעם לא מזיק. בחירת המלון הייתה מצוינת. זה היה אחד הטיולים הזוגיים הכי יקרים שהיו לנו אי פעם.
עלויות: טיסות 533 דולר, מלון 1504 דולר, תחבורה (בעיקר מוניות) 387 דולר, אוכל 1626 דולר, אטרקציות 524 דולר, ביטוח 32 דולר, שונות (אינטרנט וטיפים) 22 דולר. סה"כ: 4628 דולר.
מה יש עוד לראות בדובאי שלא הספקנו?
אתחיל מזה שבדובאי ואבו דאבי יש מגוון עצום של פארקי שעשועים ופארקי מים, שפחות דיברו אלינו, אבל עשויים לספק ימים רבים של אושר עילאי לילדים. בין היתר אזכיר את פארקי המים אטלנטיס, Wild Wadi ו-Yas, פארק השעשועים IMG, פארק השעשועים Motion Gate, לגולנד, עולם הפרארי, Sea World, פארק Warner Bros ופארק השעשועים בוליווד. אין עוד מקום בעולם עם מקבץ כזה של פארקים.
כוכב הלכת הירוק (Green Planet) הוא בילוי ביער גשם טרופי בן ארבעה מפלסים עם מעל 3000 צמחים, כשבעלי חיים מסתובבים מסביב וציפורים עפות מעל. פתוח בשעות 10:00-18:00 ועולה 155 דירהם.
הגן הזוהר (Dubai Garden Glow) הוא פארק נושאי עם שלושה עולמות של נורות, צבעים ואמנות בלתי נשכחת. בפארק הזוהר חוזים בתצוגות עוצרות נשימה של אמנות ממיליוני נורות לד, ספארי של יצורים זוהרים ויצירות מחומרים ממוחזרים. בפארק הדינוזאורים יש יותר מ-120 דינוזאורים, מוזיאון המוקדש לייצור הענק ותהלוכת דינוזאורים. בפארק הקסם יש חדר הפוך, קלידוסקופ ענק ויער צילומים תלת ממדי (כמו מוזיאון תלת ממד). פתוח בשעות 17:00-23:00 ובשבת עד חצות ועולה 70 דירהם לשני הפארקים הראשונים ו-45 דירהם לפארק הקסם.
אומגה Xline Dubai Marina היא האומגה העירונית הארוכה בעולם, אורכה קילומטר והיא חולפת בין שני צידי המרינה. נקודת היציאה אליה נמצאת בגובה של 170 מטרים. הגלישה בתנוחת סופרמן והכל מצולם ונשלח למייל. העלות 499 דירהם.
קניון האמירויות (Mall of the Emirates) הוא השני בגודלו בעיר ומכיל מאות חנויות, מסעדות ובתי קפה. בקניון נמצאת אטרקציית סקי דובאי, שזה למעשה אתר סקי (בטמפרטורה של 4- מעלות) הכולל מדרונות סקי ברמות קושי שונות (כולל אפשרות ללמוד), גלישה על אבובים, אזור פינגווינים, קולנוע שלג, מגרש משחקים, קיר טיפוס ועוד. בכניסה מקבלים לבוש חם וכפפות. הקניון פתוח בשעות 10:00-23:00, בשישי עד חצות ובשבת וראשון משעה 09:00 עד חצות. כניסה לפארק השלג עולה החל מ-220 דירהם.
