טיול קולינרי לניו יורק (וקצת בוסטון) יוני 2021

רקע

הקורונה הרחיקה אותנו מאוד מחו"ל לתקופה ארוכה, אך החיסונים ודעיכת המחלה (לכאורה) בישראל הביאה אותנו להחלטה שהגיע הזמן לנסוע לטיול קולינרי זוגי לאחר כשנה וחצי מאז הנסיעות הנפלאות למרסיי בסוף 2019 ולתאילנד בפברואר 2020. אירופה ואסיה לא באו בחשבון בגלל השתוללות המחלה ואי היציבות בהחלטות לגבי סגרים ובידודים ולכן בחרנו את ניו יורק, אחת מהבירות הקולינריות של העולם ויעד שנראה לנו הכי יציב לתקופה. ניו יורק היא בית לעשרות מסעדות מישלן ואין ספק שנכונה לנו עוד עבודה רבה מאוד בסינון המסעדות ובחירת אלו הנכונות לנו, אבל זו כבר המומחיות של סיגל :-)

בתחילה בחרנו לנסוע בחודש מאי, כי רצינו לנצל את ימי החופשה של שבועות, אך חלק מהמסעדות עוד היו סגורות אז ולכן החלטנו לנסוע ביוני. היה לנו ברור כי ננצל את הנסיעה גם לביקור אצל משפחתו של אחי המתגוררת בבוסטון. כרטיסי טיסה היה מאוד פשוט למצוא כי הביקוש כרגע נמוך. הזמנו טיסות באל על במחלקת הפרימיום בהלוך ובתיירים בחזור (כולל תשלום על שורה ראשונה) באמצעות נקודות (מבצע מדהים של 1150 נקודות בלבד לאדם ועוד תוספת של 250$), הוספנו טיסת המשך לבוסטון עם יונייטד במחלקת הפרימיום (45 דקות, 230$ כולל מזוודה לאדם לכיוון אחד) וכרטיס רכבת מבוסטון לניו יורק כי התחנה הייתה ליד המלון בבוסטון, השעות היו יותר נוחות וההגעה היא ממש ללב ניו יורק (4 שעות, כרטיס ביזנס עלה 96$ לאדם לכיוון אחד). אל על קיבלה מאיתנו ציון 10, יונייטד ציון 8 והרכבת ציון 9.

בתי מלון: בבוסטון הזמנו על פי עצת אחי את מלון The Godfrey, מלון 4 כוכבים במיקום חלומי במרחק דקה מהפארק Boston Common, ממדרחוב הקניות וממסלול החירות. המלון עלה 198$ ללילה כולל מיסים וללא ארוחת בוקר וקיבל מאיתנו ציון 9. בניו יורק מצאתי מלון במיקום נהדר ברחוב 52 וברודווי, ממש בקצה הטיימס סקוור ובמחיר שנראה לי כל כך זול עד שהיה חשוד... שם המלון M Social Times Square, גם הוא 4 כוכבים ללא ארוחת בוקר והוא עלה 126$ (!) לחדר ללילה באתר המלון כולל כל המיסים ולאחר רישום (בחינם) למועדון. בדיעבד הסתבר שהמחיר היה כל כך טוב כי המלון בדיוק שינה בעלות והיו לו מבצעים נהדרים. המלון קיבל ציון 8 ובמונחי תמורה לכסף קיבל ציון 10. הוא סמוך למספר תחנות תחתית בקווים שונים.

איך בוחרים מסעדות בניו יורק? מסתבר שזו משימה לא פשוטה כלל וכלל. יש במדריך מישלן של ניו יורק 67 מסעדות עם כוכבי מישלן (49 מסעדות עם כוכב אחד, 13 עם שני כוכבים ו-5 מסעדות עם שלושה כוכבים). זו ההתמחות של סיגל, שעברה על כל המסעדות, פסלה מסעדות עם אוכל שאנחנו פחות אוהבים (קוריאני למשל), קראה ביקורות, קראה תפריטים, בדקה מחירים ובסוף הכינה רשימה גולמית, ממנה בחרנו את 8 המסעדות שרצינו ביותר, כולל אחת עם שלושה כוכבים, ארבע עם שני כוכבים והשאר עם כוכב אחד, כולל שתיים יפניות מאוד מיוחדות (האחת אומקסה סושי והשנייה מתמחה בטמפורה). את תיאור ופירוט המסעדות וכמובן התמונות תוכלו לראות בימים המתאימים. למסעדות הללו הוספנו עוד שלוש מסעדות ידועות "רגילות" (ללא כוכבים) בהן רצינו לבקר וכן בנינו בעצמנו שני סיורי אוכל בצ'לסי ובסוהו. אתם מוזמנים לקרוא מידע רב על כל המסעדות ותיאור של כל המנות בחשבון האינסטגרם אוכל שלי, חפשו באינסטגרם golan_scherman.

יום חמישי 10/6/21 טסים לבוסטון

נמל התעופה בן גוריון היה ריק למדי, עברנו במהירות את הבידוק הביטחוני, את הצ'ק אין בדלפקי אל על ואת בדיקת כבודת היד ומצאנו את עצמנו די מהר יושבים בטרקלין המפנק של אל על ומחכים לטיסה שיצאה בזמן. הטיסה הייתה נהדרת, ישנו את מרביתה, מושבי הפרימיום מפנקים והשירות היה נהדר. נחתנו בניו יורק לקראת השעה 05:00, עברנו את ביקורת הגבולות ללא המתנה בכלל (יש גם יתרונות לקורונה...), אספנו את המזוודה ועשינו צ'ק אין לטיסת יונייטד לבוסטון שהמריאה בשעה 08:00 ונחתה בבוסטון 45 דקות אחרי. סה"כ בילינו בסביבות 17 שעות מבלי להוריד את המסכות מהפנים... מאתגר, אבל אפשרי. בשדה הזמנו מונית של Uber ותוך כרבע שעה הגענו למלון (23$). לשמחתנו, החדר כבר היה מוכן, התארגנו ויצאנו לסיבוב ראשון בעיר.

את הטיול בבוסטון פתחנו בביקור בשכונת Beacon Hill היוקרתית הסמוכה לפארק העירוני Boston Common מצפון לו. התחלנו ברחוב Joy, טיילנו במורד רחוב Pinckney הקסום עד לרחוב Charles, הרחוב הראשי של השכונה, ולסיום החלק הזה של הטיול נתנו גיחה קצרה לתצפית על נהר צ'רלס היפה, המפריד בין בוסטון לבין קיימברידג' השכנה, שם שוכנת אוניברסיטת הרווארד המפורסמת.

מנהר צ'רלס חזרנו בהליכה קצרה לכיוון הפארק Boston Common וטיילנו קצת בין האגם המרכזי וערוגות הפרחים המרהיבות. בהחלט פארק יפה במיוחד, שוקק חיים, ילדים קטנים מתרוצצים ומשחקים עם הוריהם, זוגות צעירים בפיקניק רומנטי ואנשים בחליפות חוצים אותו בדרכם לפגישה.

מהפארק נמתח מערבה רחוב Newbury, רחוב הקניות האלגנטי של העיר. ישנם מקומות בהם הוא זוכה לכינוי "השדרה החמישית של בוסטון", אך אני חושב שמדובר בהפרזה. בכל מקרה הרחוב מאכלס חנויות של מיטב מותגי אופנת הצמרת של העולם כגון טיפאני, שאנל, ראלף לורן לצד מותגים עממיים יותר כמו זארה, ויקטוריה סיקרט, נייק או H&M. את הקניות מוטב להשאיר למקום אחר. מכיוון שמחכות לנו בטיול הזה מיטב המסעדות של ניו יורק, בחרנו לאכול צהריים דווקא ברשת ההמבורגרים הידועה Five Guys, עליה קיבלנו המלצות רבות מבננו הבכור והוא פשוט צדק. המבורגר נפלא עם צ'יפס נהדר בכמות המספיקה להאכיל משפחה שלמה... מומלץ בחום (29$ לזוג כולל מיסים).

לאחר התארגנות קלה במלון שלנו הסמוך יצאנו לבקר את אח שלי (הרי זו הייתה סיבת ההגעה לבוסטון), המתגורר בעיירת פרבר של בוסטון בשם Brookline. הגענו בנסיעה של 20 דקות עם הרכבת הקלה של בוסטון הנקראת T. הפגישה הייתה מרגשת, הילדות היו מאושרות, טיילנו קצת בשכונה היפה והירוקה והשלמנו הרבה פערים מהשנה האחרונה בה לא נפגשנו. משם חזרנו שפוכים לחלוטין למלון.

יום שישי 11/6/21 נתיב החירות

היום הזה מוקדש למסלול הטיול המפורסם ביותר של בוסטון, נתיב החירות (Freedom Trail). בוסטון היא העיר היחידה בארצות הברית המתגאה בסיור ההיסטורי שהיא מציעה למבקרים בה. הנתיב זרוע ב-16 נקודות היסטוריות, המספרות את סיפור עצמאותה של ארצות הברית. קנינו קפה בבית קפה הנהדר שבמלון ויצאנו לנקודת ההתחלה של המסלול הנמצאת ממש בסמוך למלון בפארק Boston Common, הפארק הציבורי העתיק ביותר באמריקה משנת 1634. משם היינו אמורים להמשיך אל Massachusetts State House, בית הנבחרים של מסצ'וסטס ובית המושל, אך כבר חלפנו לידו אתמול אז דילגנו עליו.

התחנה השלישית היא כנסיית Park Street, כנסייה מרשימה משנת 1809 עם צריח בגובה 72 מטר, שהיה נקודת הציון הראשונה שראה ממרחקים כל מי שהגיע לבוסטון.

סמוך לכנסייה נמצאת הנקודה הרביעית, Granary Burying Ground, בית קברות משנת 1660 בו קבורים כמה מאזרחי המדינה הבולטים, כולל הוריו ומשפחתו של בנג'מין פרנקלין, יליד בוסטון ואחד מאבות האומה האמריקאית, שהאנדרטה לזכרם בולטת במרכז בית הקברות.

עוד קצת הלאה בפינת הרחוב ניצבת הנקודה החמישית, King's Chapel & Burying Ground, הכנסייה האנגליקנית הראשונה של בוסטון. בניין הגרניט משנת 1754 עדיין ניצב בפינת בית הקברות העתיק. צמוד אליה נמצאת הנקודה השישית, האתר בו שכן בעבר Boston Latin School, בית הספר הציבורי העתיק ביותר באמריקה שנוסד בשנת 1635 ולימד בחינם בנים (בנות למדו בבית). פסיפס ופסל של התלמיד פרנקלין מסמן את מיקומו של בית הספר המקורי.

במורד הרחוב נמצאת הנקודה השביעית, Old Corner Bookstore, חנות הספרים משנת 1718 ששכנה בבניין המסחרי העתיק ביותר במרכז העיר, הייתה ביתה של ענקית הוצאה לאור במאה ה-19 ולא כל כך מצאנו בה עניין... המסלול סוטה כעת מעט ימינה אל עבר Old South Meeting House. באולם זה החלה מסיבת התה של בוסטון ונערכו בו מפגשים ציבוריים ודיונים רבים שעיצבו את ההיסטוריה.

חוזרים עם המסלול חזרה צפון מזרחה אל עבר Old State House, בית המדינה הישן שעדיין עומד במקומו משנת 1713 לאחר שצלח בשלום טבח, מהפיכה ושריפה. זהו מבנה הציבור העתיק ביותר בעיר. בסמוך אליו ממזרח לו נמצא Boston Massacre Site, האתר בו בוצע מרד התושבים כנגד הכתר בעקבות הכיבוש ומיסוי יתר, במהלכו מתו חמישה מהם והוא הביא לסילוק הכוחות מהעיר עד 1774. כעת נגיע לנקודה ה-11 במסלול ואחת הפופולריות בו, Faneuil Hall. המבנה המכונה "בית חופש הביטוי" אירח את מפגש התושבים הראשון באמריקה ובניגוד לייעודו, מילא תפקיד חשוב בפוליטיקה המהפכנית. אירועים רבים שעיצבו את ההיסטוריה של האומה התרחשו בו. כיום זהו מתחם חנויות ומאחוריו נמצא שוק צבעוני במיוחד שנקרא Quincy Market. הגענו קצת מוקדם מידי והחלטנו להמשיך במסלול ולחזור אל השוק מאוחר יותר.

קצת צפונה משם נמצאת אחת הנקודות המרגשות לאורך המסלול, שאינה כלולה בו רשמית והיא אנדרטת השואה (The New England Holocaust Memorial). האנדרטה היא למעשה מסלול הליכה קצר בתוך גינה ארוכה בה חולפים דרך מבני זכוכית המדמים את מחנות ההשמדה השונים, בכל אחד מהם עשן המדמה אפקט של גזים ותיאור מפורט של המחנה ומה שאירע בו.

הנקודה הבאה, מספר 12, הייתה מרוחקת מעט. Paul Revere House הוא ביתו של הפטריוט המקומי האגדי, שנבנה בסביבות 1680 והוא המבנה העתיק ביותר שנותר במרכז העיר וגם האתר ההיסטורי היחיד במסלול שהוא בית. לא מעניין במיוחד. אחריה, נקודה מספר 13 היא Old North Church, הכנסייה העתיקה ביותר של העיר משנת 1723, בה הושקה המהפכה האמריקאית. אחריה נמצא Copp's Hill Burying Ground, בית הקברות של סוחרים ובעלי מלאכה שהתגוררו בצפון העיר. כעת חוצים את נהר צ'רלס ומגיעים אל הגדה הצפונית שלו. כשחוצים את הגשר שימו לב משמאל אל אחד המקומות האהובים על תושבי העיר, ה-TD Garden, היכל הכדורסל של קבוצת הכדורסל המקומית האגדית, הבוסטון סלטיקס.

אחרי הגשר פונים ימינה ומגיעים לנקודה מספר 15, USS Constitution, ספינת המלחמה הוותיקה ביותר שעדיין צפה ואף שטה, משנת 1797. לא האמנו שהיא אכן שטה עד שראינו אותה יוצאת לדרך עמוסת תיירים ומלחים לובשי מדים של פעם. במקום גם נמצא מוזיאון קטן, אך לא מצאנו בו עניין.

משם המשכנו אל הנקודה ה-16 והאחרונה, Bunker Hill Monument, בה נערך הקרב הגדול הראשון של מלחמת העצמאות, שניבא את אופי ותוצאת המלחמה והיא גם נקודת תצפית יפה. אגב, אולי הייתי צריך לספר בתחילת המסלול, שהמסלול מסומן לכל אורכו על המדרכות והכבישים עם לבנים אדומות או עם ציור לבנים בצבעי כחול, תכלת, אדום.

היינו עייפים לאחר הליכה של 4 ק"מ ולא רחוק מהאתר האחרון היה סניף של רשת בתי הקפה המקומית הנהדרת Tatte Bakery & Cafe, עליה קיבלנו המלצות חמות והחלטנו לנוח בה לפני שנחזור לשוק קווינסי. הסתפקנו בשתייה ומאפה קטן לכל אחד על מנת לא לשבוע לפני בילוי האוכל האמיתי. משם הזמנו Uber חזרה אל שוק האוכל קווינסי, נסיעה של מספר דקות. כשהגענו חזרה לשוק הוא כבר היה פתוח, תוסס ועמוס בקהל שצבא על הדוכנים המסודרים.

עשינו בהתחלה סיור בין כל הדוכנים על מנת "ללמוד את השטח" ולבסוף חזרנו אל הדוכן לשמו באנו, המוכר את אחת המנות המפורסמות ביותר בבוסטון, לובסטר רול. קנינו אחד כזה לטעום לשנינו. הכריך היה עשוי מלא מעט חמאה ובשר הלובסטר היה טעים במיוחד. לא סתם יצא שמו של הכריך למרחקים, מדובר בהחלט בכריך טעים במיוחד ויקר (31$ כולל מיסים). שימו לב לא להתבלבל בין הכריך הזה לבין כריך סלט לובסטר, שהוא זול משמעותית ולא הדבר האמיתי. נתנו לכריך ציון 10 והמשכנו ברגל למלון.

בדרכנו למלון חלפנו דרך המדרחוב הסמוך אליו, שם נמצאים סניפים של מיטב רשתות האופנה. שוטטנו קצת בחנויות השונות, קנינו לא מעט בגדים לילדים, שתינו עוד קפה עם דונאטס בדנקין דונאטס האהוב וחזרנו לחדר למנוחה קצרה לפני בילוי הערב. בערב הגיעו אחי וגיסתי לאסוף אותנו מהמלון לארוחת ערב במסעדת Woods Hill Pier 4, אותה הזמנתי מראש. המסעדה נמצאת במיקום יפיפה ברציף 4 על הים, היא די גדולה ומגישה תפריט המבוסס בעיקר על דגים ופירות ים בסגנון Farm to table, אוכל טרי ומוקפד, אך עם שירות איטי במקצת. בסך הכל מסעדה נהדרת מומלצת. נתנו לה ציון 8, בעיקר בגלל השירות האיטי (276$ לארבעה כולל מיסים ושירות).

יום שבת 12/6/21 קניות באאוטלט

את הבוקר פתחנו בנסיעה ברכבת T לארוחת בוקר כיפית עם משפחתו של אחי בביתם ולאחריה יצאנו די מוקדם לנסיעה של כשעה אל wrentham village premium outlets. האאוטלט הוא חלק מרשת סימון פרימיום המפורסמת, לה סניפים בכל רחבי ארה"ב בקונספט של כפר קניות ובו חנויות עודפים יחסית גדולות של המותגים המפורסמים. מעבר למחירים הזולים, יש קופוני הנחה נוספים כמעט לכל חנויות האאוטלט, אותם ניתן להדפיס מאתר האינטרנט או לקבל בחינם כנגד הצגת דרכון במרכז המידע למבקרים הנמצא באאוטלט. בילינו באאוטלט משעה 10:30 ועד שעות אחר הצהריים מבלי להרגיש את השעות החולפות כולל עצירה להפסקת צהריים בדיינר החביב הנמצא בקצה ושמו Ruby Tuesday (55$ לשלושה כולל מיסים ושירות). בין היתר בילינו בחנויות של Brooks Brothers, אן טיילור, ליווייס, קולומביה, אדידס, טימברלנד, DKNY, Vans, Under Armour ועוד. מרכז הקניות קיבל ציון 9. הוא היה יכול להיות מושלם אם היו יותר אפשרויות לאכול.

משם חזרנו בנסיעה למלון, נחנו מעט ויצאנו לאכול ארוחת ערב שהזמנתי מראש במסעדת Ruka, הנמצאת ממש מתחת למלון ומגישה מטבח "ניקו", דהיינו שילוב בין מטבח יפני ופרואני. מקום מומלץ וידוע מאוד בעיר, עם אווירה צעירה מאוד ומנות אוכל נהדרות. גם כאן השירות היה מעט איטי ומנע מהמסעדה ציון מושלם. נתנו לה ציון 9 והיא מומלצת במיוחד (114$ לזוג כולל כוס יין, מיסים ושירות).

יום ראשון 13/6/21 נוסעים לניו יורק ואוכלים בדניאל

קמנו בבוקר, נפרדנו מהמלון הנהדר והלכנו ברגל מרחק כחצי קילומטר אל תחנת הרכבת Boston South. לאחר הליכה קצרה הגענו לתחנה ויצאנו עם הרכבת בדיוק בשעה היעודה 08:40. הכיסאות היו מרווחים למדי, היה המון מקום למזוודות מעל המושבים ובקרון המזנון אפשר היה לקנות שתייה חמה, קרה וחטיפים. הדרך נמשכה ארבע ורבע שעות, חלקה הראשון בו נוסעים דרומה לכיוון הים קצת משעמם, אבל מרגע ההגעה לאזור הים, הדרך נמשכת מערבה לאורך החוף והנוף מרהיב. בסך הכל זו הייתה החלטה מצוינת לנסוע ברכבת, גם כי התחנה הייתה ליד המלון, לא צריך להגיע מוקדם כמו לשדה תעופה, לא לוקח זמן לצאת והתחנה בניו יורק ממש במרכז מנהטן, כך שבסופו של דבר מגיעים מהר יותר והרבה יותר זול.

עם ההגעה לניו יורק לקחנו מונית למלון, לשמחתנו שוב החדר היה מוכן מוקדם, עשינו צ'ק אין מהיר, עלינו להתארגן בחדר ויצאנו מהר לארוחת צהריים קלילה כי בערב מחכה לנו אחת המסעדות הטובות של הטיול. רצינו לאכול במסעדת Burger Joint ברחוב 56, שנחשבה שנים כאחת הטובות להמבורגר בעיר, אך לצערנו מצאנו כי היא כבר לא קיימת יותר (קורונה?) והתנחמנו שוב בהמבורגר מצוין ב-Five Guys, שהיה לא רחוק משם, רק שהפעם למדנו לקח ולקחנו צ'יפס קטן... (31$ לזוג כולל מיסים).

משם המשכנו דרך השדרה החמישית לטיול בסנטרל פארק, אותו תכננתי מראש באמצעות סימון נקודות העניין הבולטות ושרטוט המפה באמצעות השירות המצוין My Maps של גוגל, אותו אני מכיר היטב מהספר שאני כותב. התחלנו את הטיול בפינה הדרום מזרחית ב-Gapstow Bridge היפיפה והפוטוגני, משם המשכנו אל עבר רחוב 65 החוצה את הפארק, חצינו אותו והשקפנו אל המדשאה ההמונית Sheep Meadow, קפצנו לקרוסלה המפורסמת ממול שהייתה סגורה ולמגרשי הבייסבול הסמוכים, שם התאמנו המוני מקומיים במשחק הפופולרי ואנחנו ישבנו לצפות בהם. באותו רגע הגשם הקליל שירד הפך יותר ויותר טורדני, היינו מאוד עייפים, החלטנו שנמשיך את הטיול בסנטרל פארק ביום אחר וחזרנו למלון לנוח.

לאחר מנוחה במלון לבשנו בגדים מחויטים (חליפה לי, שמלת ערב לה) כמתחייב במסעדה ויצאנו להליכה קצרה (שלא הייתה כל כך קצרה...) אל עבר מסעדת Daniel, מסעדת שני כוכבי מישלן, מהמפורסמות והוותיקות בניו יורק, של השף הצרפתי הידוע דניאל בולו. בדרך כלל אנחנו מעדיפים תמיד לאכול ארוחת טעימות, אך הפעם היא לא כל כך נראתה לנו והעדפנו לקחת את הארוחה הכוללת שלוש מנות כולל קינוח (465$ לזוג כולל כוס יין, מיסים ושירות). בחרנו מנות שונות וחלקנו אותן, כך שלמעשה עשינו ארוחת טעימות בת שש מנות. כל המנות היו נפלאות ונדיבות בגודלן, חלקן בלתי נשכחות. השירות היה כיאה למעמד והחוויה הייתה מצוינת. המסעדה מומלצת מאוד ונתנו לה ציון 9.

זו הייתה התחלה מדהימה למסע בין מסעדות מישלן בניו יורק. לילה טוב

יום שני 14/6/21 ביקור ראשון בצ'לסי וארוחת אומקסה סושי

את היום התחלנו באיזי ובסביבות 09:15 יצאנו עם הרכבת התחתית אל עבר מסעדת Cafeteria הוותיקה, מוסד ידוע ופופולרי בשכונת צ'לסי. מראש ידענו שאנחנו רוצים להזמין שתי מנות דגל של המסעדה. הראשונה נראתה (לכאורה) כמו המבורגר, אבל בתוך הלחמניה שכבו להם יחדיו ביצה, גבינת צ'דר, בייקון עם מייפל ואבוקדו והתוצאה מרשימה במיוחד, פשוט מנה נפלאה. השנייה נראתה (לכאורה) כמו Eggs benedict ולכן קראנו לה בחיבה Crab Benedict... זו הייתה קציצת סרטן ועליה ביצים עלומות, רוטב הולנדייז ובשר סרטנים נוסף. מנה מיוחדת נהדרת גם היא. נתנו למסעדה ציון 7 אם אוכלים בה כשנמצאים באזור ולא מגיעים במיוחד (58$ לזוג כולל מיסים ושירות).

השעה הייתה עדיין מוקדמת והלכנו ברגל ל-Union Square, לחנות הנעליים הנהדרת DSW, שם מוכרים נעלי מותגים ומעצבים במחירים זולים במיוחד. בעצת הקופאית הצטרפנו בחינם למועדון הלקוחות והמחירים נהיו אפילו זולים יותר... יצאנו משם עמוסים בזוגות נעליים לנו ולילדים.

משם חזרנו לכיוון שוק צ'לסי והלכנו ברגל לראות את חנות הדגל של סטארבאקס הנמצאת בפינת השדרה התשיעית ורחוב 15, בסמוך לשוק (בו נבקר ביום צ'לסי נוסף). הסניף נקרא Starbucks Reserve Roastery ומכיל בתוכו בר, תפאורות מרהיבות של מכונות קפה ענקיות והמון מוצרים נדירים ומיוחדים לרכישה. מומלץ מאוד להעיף מבט כשמבקרים בשוק צ'לסי.

משם המשכנו לגלריית Artechouse הנמצאת בשוק צ'לסי, המציגה מיזם שנקרא Geometric Properties. מדובר במיצג וידאו דיגיטלי משולב בסאונד המתחיל ברצפה ומסתיים בתקרה. מבקרים רבים יושבים או נשכבים על הרצפה ומתמכרים לחזיון הדיגיטלי. אנחנו חשבנו שזה נחמד, אבל יקר מידי בשביל רבע שעה של וידאו דיגיטלי במחיר 25$ לאדם. נתנו לתערוכה ציון 5.

משם הלכנו כמה דקות אל אחת האטרקציות החדשות של העיר, Little Island. האי נמצא על נהר האדסון מול רחוב 13. מדובר על אי מלאכותי, שנבנה על הנהר על גבי עמודים מיוחדים ומהווה סוג של גן ציבורי צף. אמורים להיות שם גם אמנים ונגנים, אך אנחנו נתקלנו רק באחד כזה. בידקו האם עדיין נדרש להזמין כרטיסים מראש על מנת למנוע התקהלויות בתקופת הקורונה. הכניסה ללא תשלום. נחמד, ציון 7.

בשלב זה היינו כבר מאוד עייפים וכואבים מההליכה הרבה ולקחנו מונית למלון להתאוששות. פרקנו את שקיות הנעליים הכבדות ולאחר מנוחה קצרה, עדיין היה לנו זמן, אז החלטנו ללכת קצת לשוטט באזור ה-Times Square הסמוך למלון. שתי חנויות אהובות עלינו במיוחד באזור הזה הן החנות M&M'S World, שהיא ממלכת סוכריות השוקולד M&M (רחוב 48 בין השדרה השביעית לברודווי) והחנות Hershey's Chocolate World, שהיא ממלכה דומה עם מותגים אחרים, ששלושת הידועים שלה הם קיט קאט, Kisses ו-Reeses (לחובבי חמאת בוטנים). הצטיידנו בהמון שוקולד לילדים והמשכנו להסתובב עוד בכיכר, נהנים מפסטיבל מסכי הפרסומות המתחרים מי הגדול ביותר, מהאורות המרצדים ומהעובדה שהכיכר הייתה פחות צפופה מתמיד בגלל מיעוט המבקרים בתקופת הקורונה. חזרנו למלון להתארגן לקראת המסעדה.

יצאנו מהמלון ולקחנו את התחתית לעבר מזרח האי למסעדת Sushi Yasuda. למסעדה הזו חיכינו מאוד כי רצינו להתנסות בארוחת אומקסה, הטיול ליפן בוטל וזו הייתה אמורה להיות הנחמה... בחרנו אותה מתוך שלוש מסעדות מישלן בעיר המגישות ארוחות אומקסה כי היא נראתה לנו האטרקטיבית וה-Value for Money הטוב ביותר. התיישבנו על בר הסושי ובחרנו את התפריט היקר ביותר הכולל ארוחת טעימות של 15 יחידות ניגירי, חצי רול וקינוח פירות. המאסטר סושי שאל אם אנחנו רגישים למשהו או לא אוהבים משהו, נענה בשלילה, ויצאנו לדרך. הוא הכין לעצמו מראש את כל הדגים ופירות הים שישמשו אותו בארוחה והחל להגיש לנו את הסושי, כל פעם ניגירי אחד לכל אחד עם הסבר מה אנחנו מקבלים. בין היתר זכינו לאכול צלופח, קיפוד ים, סקלופ, שרימפס, טונה טורו, ילו טייל, קינג סלמון, מקרל ועוד. האורז היה כמו חמאה והדגים היו אלוהיים. הצלופח היה פסגת הארוחה. ארוחה בלתי נשכחת! חבל שנגמרה כל כך מהר... נתנו לה ציון 10 והסכמנו כי זה היה חלום (380$ לזוג כולל כוס יין, מיסים ושירות).

יום שלישי 15/6/21 ביקור באתר התאומים, צ'יינה טאון והסקנדינבית הראשונה

יצאנו מהמלון ולקחנו את הרכבת התחתית לכיוון אתר התאומים. כשיצאנו מהתחנה פלטנו קריאת התפעלות למראה התחנה המרשימה הנקראת Oculus. זהו מבנה בעל ארכיטקטורה יוצאת דופן שאני אפילו לא אנסה לתאר אותה ופשוט אתן לתמונה לדבר. בתחנה יש חנויות יוקרתיות והיא כל כך מפוארת עד כדי מעט מנוכרת. יצאנו מהתחנה על מנת לצפות בבריכות ההנצחה של המגדלים, אך המתחם היה עדיין סגור. בסמוך נמצא גם מוזיאון ההנצחה לאירועי ה-11/9 (26$ לכרטיס), אך הוא פחות עניין אותנו.

עקפנו את הבריכות הסגורות לעבר מרכז הקניות הסמוך Brookfield Place. עצרנו לקפה ומאפה, תוך שאנחנו מתבוננים בשילוב המושלם בין זכוכית שיש ודקלים. לאחר מכן יצאנו החוצה מאחור כדי לצפות על קו הרקיע של ניו ג'רזי מעבר להאדסון, ראינו יאכטה מפוארת במיוחד ועלינו לקומה השנייה כדי לבחון מקרוב איך עובדת חנות של Amazon Go, אליה נכנסים עם אפליקציה, לוקחים מוצרים ופשוט יוצאים מבלי לשלם. האפליקציה כבר יודעת מה נלקח ומחייבת בהתאם. העתיד כבר כאן.

כעת כבר פתחו את מתחם אתר ההנצחה לחללי 9/11 ואנחנו חזרנו על מנת לצפות בשתי הבריכות הנמצאות בדיוק במיקום בו עמדו שני המגדלים. המים זורמים על הקירות אל תוך הבריכות ובמרכזן יש מעין תהום אליו הם נשפכים. על קצה התהום יושבים להם בנחת שני ברווזים ואנחנו תמהנו איך הם לא נופלים והאם הם בכלל יודעים לעוף? על הדופן העליונה של הבריכות חרוטים שמות הרוגי האסון. נכנסנו שוב לתוך מתחם התחנה לחנות של אפל וקנינו אייפד מיני חדש לסיגל. תתחדשי!

מאתר התאומים התחלנו בהליכה של כעשרים דקות לכיוון מסעדת Wolfgang's Steakhouse, אחד מ"מקדשי" הסטייקים הידועים של ניו יורק. Peter Luger היה הראשון והוא המפורסם שבהם. המלצר הראשי שלו, וולפגנג, החליט לעזוב ולפתוח עסק מתחרה וקרא לו על שמו. מאז העסק צמח ויש לו כבר כעשרים מסעדות מסביב לעולם, מתוכם כמה במנהטן. מנת הדגל של המסעדה היא הפורטרהאוס וניתן לקבל אותה למספר סועדים. הבשר רך כמו חמאה וזה לא מאוד מפתיע לאור העובדה שהוא שוחה בה... זה היה ללא ספק אחד הסטייקים הטובים שאכלנו בחיים (215$ לזוג כולל כוס יין, מיסים ושירות) ונתנו ציון 9.

השעה הייתה יחסית מוקדמת והחלטנו לעשות שינוי בתכנית וללכת ברגל לבקר בצ'יינה טאון, הלא מאוד רחוקה. הכנתי כמובן מראש מסלול טיול בשכונה בליווי הסבר על האתרים שבדרך ומפה מוכנה ששרטטתי במפות שלי בגוגל. התחלנו את המסלול בפארק קולומבוס ברחוב Mulberry, שם צפינו בזקנים הסינים משחקים. משם פנינו לרחוב Mosco וטעמנו דמפלינג חזיר ב-Fried Dumpling. יש הטוענים כי הם הטובים והזולים בעיר. זולים בטוח, לגבי הכי טובים אני לא יודע.

משם פנינו לרחוב Mott, הרחוב הראשי של הרובע וממש בפנייה נמצאת כנסיית Transfiguration. המשכנו עוד קצת ופנינו ימינה לרחוב Pell, הרחוב הכי סיני בשכונה והכי אהוב על צלמים וממנו עוד פעם ימינה לרחוב Doyers. זהו רחוב הדמים על שם מלחמות הכנופיות שנלחמו על שליטה בראשית המאה הקודמת ולא בחלו ביריות ורציחות. ברחוב נמצא Nom Wa Tea Parlor, בית התה הראשון בשכונה, אז עשינו בו הפסקת תה ויין, אבל כנראה בתה הם טובים יותר...

בהמשך שכן בית האופרה הסיני ובסוף הרחוב נמצאת כיכר Chatham, לב השכונה, בה נמצאים שני פסלים לא מעניינים. המשכנו קצת דרומה משם ברחוב James כדי לראות מעבר לגדר את בית הקברות היהודי שארית ישראל (Shearith Israel). משם חזרנו לצעוד צפונה, העפנו מבט ממזרח לכיכר כדי לוודא שמסעדת הדים סאם המפורסמת Golden Unicorn עדיין במקומה... והמשכנו לעלות צפונה ברחוב Bowery, שהיה בעבר הרחוב הראשי של השכונה בימי ניו יורק ההולנדית (ניו אמסטרדם). בפינת רחוב Pell נמצא Edward Mooney House, הבניין העתיק ביותר בעיר, בית לבנים אדומות דו קומתי משנת 1785, שכיום משמש כבנק. ממול נמצא בניין מגורים בן 44 קומות שנקרא Confucius Plaza ומכיל 762 דירות ששימשו לאכלוס ההגירה הגדולה של סינים בשנת 1975. בכניסה אליו יש פסל בגובה 5 מטרים של קונפוציוס, הפילוסוף הסיני. בהמשך הרחוב נמצאת הכניסה לגשר מנהטן. הקשת הגדולה ושדרת העמודים של הגשר שנבנה בשנת 1908 מאוד מרשימים.

בפינה הדרום מערבית נמצא בניין HSBC משנת 1924, צורתו כיפה, גובהו 35 מטרים והוא נקודת ציון ארכיטקטונית חשובה. בפינה הצפון מזרחית של הצומת נמצא המקדש הבודהיסטי Mahayana. זהו המקדש הבודהיסטי הגדול בעיר, הוא נפתח בשנת 1997 ויש בו את פסל הבודהה הגדול בעיר וקירות מרופדים בתמונות מחיי בודהה. הוא לא יעניין מבקרים שכבר ראו מקדש בודהיסטי אחד או שניים. המשכנו מערבה ברחוב Canal ופנינו ימינה לרחוב אליזבט. במספר 79 (בין Grand ו-Hester) נמצא Deluxe Food Market, שוק מקורה, חדש יחסית ומעניין מאוד חובבי אוכל.

חצינו אותו ויצאנו בצד השני ברחוב Mott, פנינו שמאלה, צפינו בחנויות של דגים ופירות ים טריים, חצינו את רחוב Canal ובמספר 75 עצרנו ב-Ten Ren's Tea Time, חנות מדהימה לתה ואביזרים. מעט משמאל נמצא מקדש קטן Eastern State Buddhist Temple במספר 64. זהו המקדש הבודהיסטי העתיק ביותר בחוף המזרחי משנת 1962. מאחור נמצא המזבח ומסביבו ספסלים ויש בו קיר עם 100 בודהות המוזהבות.

המשכנו עוד קצת ופנינו שמאלה לרחוב Bayard. במספר 65 נמצא Chinatown Ice Cream Factory, מפעל גלידה סינית מדהימה. אכלנו גלידת מאצ'ה נהדרת ועוד אחת עם שוקולד וקוקוס. משם חזרה לרחוב Canal ושמאלה לתחנת התחתית.

עדיין נשאר לנו זמן והחלטנו להסתובב קצת ברחוב 34, רחוב חנויות נהדר, בו אפשר למצוא נציגות של כל מותגי האופנה וכמובן את בית הכלבו הוותיק המפורסם Macy's. בפינת הרחוב והשדרה החמישית ניצב לו בגאווה Empire State Building, שהחזיק בעבר במשך 39 שנים בתואר "הבניין הגבוה בעולם" וחגג 90 שנה לאחרונה. 650 מטרים מערבה ממנו נמצאת תחנת הרכבת המפורסמת Penn Station ובסמוך לה אחד מהיכלי הספורט והאירועים המפורסמים בעולם, ה-Madison Square Garden. בין המגדל וההיכל תוכלו לצאת לחגיגת קניות.

משם חזרנו למלון אחרי יום הליכה ברגל מתיש במיוחד להתארגנות לקראת ארוחת הערב.

בטיולים הקולינריים הקודמים שלנו למדנו כי המסעדות הסקנדינביות הן משובחות במיוחד בעיקר בגלל האיכות הגבוהה של חומרי הגלם, המיומנות הגבוהה שלהן בטיפול בדגים ופירות ים וההקפדה יוצאת הדופן על הפרטים הקטנים והשירות ולכן בחרנו בנסיעה הזו שתי מסעדות כאלה. הערב הולכים לראשונה מביניהן שנקראת Aquavit, יש לה שני כוכבי מישלן והיא נמצאת במיקום נהדר ברחוב 55 בין שדרות מדיסון לפארק.

הארוחה התחילה ברגל שמאל כשנאלצנו להמתין עשר דקות לשולחן, אירוע נדיר במסעדה ברמה כזו. שתי המנות הראשונות היו נפלאות. מנה עיקרית אחת הייתה מצוינת והשנייה הייתה מלוחה מאוד ומאכזבת והוחלפה, אך הייתה מלוחה לא פחות. קינוח אחד היה מיוחד ומצוין והשני היה טעים. בשורה התחתונה, אמנם המסעדה לא חייבה אותנו על המנה העיקרית, אך היא לא עמדה בציפיות הגבוהות. אני מניח שלולא ההמתנה בהתחלה ועם קצת פחות מלח, כנראה שהשורה התחתונה הייתה מצוינת (223$ לזוג כולל כוס יין, מיסים ושירות ולאחר זיכוי מנה עיקרית). נתנו לה ציון 7.

משם חזרנו למלון, עוד יום נהדר הסתיים לו.

יום רביעי 16/6/21 סיור מתוק במיוחד, הגנים הבוטניים והמסעדה המפתיעה מברוקלין

בחרנו לפתוח את היום הזה עם סיור בין מנות מתוקות בשכונת סוהו הססגונית. את הסיור בנינו לבד על סמך הרבה המלצות וחומרים שקראנו, שילבנו בתוכו מספר אתרים מעניינים אחרים בשכונה ואת הכל כמובן שרטטנו על מפת גוגל. רצינו מאוד גם לאכול ארוחת בוקר באחת המסעדות הפופולריות של השכונה, הנקראת Sadelle's אז למרות הסיכון שבסוף נתפוצץ מכל האוכל והמתוקים, הזמנו מקום לשעה 9:00.

כמה דקות לפני הפתיחה כבר השתרך תור לא קטן בחזית המסעדה ואני מאמין שבימים רגילים שלא משתוללות מגיפות בעולם, כנראה שהתור משתרך למרחק רב. הזמנו שתי מנות, הנחשבות למנות דגל בארוחות הבוקר של המקום. הראשונה הייתה טוסט עם אבוקדו וביצה עלומה, שילוב מדהים של שני המרכיבים. חלקנו את הטוסט והתפנינו להזמין את הפרנץ' טוסט הכי טעים והכי מושחת שאכלנו אי פעם. הוא עשוי מבריוש עם חמאה, טוגן בחמאה, מוגש עם סירופ מייפל ונמס לך בפה... מדהים! אם לא היינו לפני סיור מתוקים, כנראה היינו מזמינים עוד אחד. נתנו למסעדה הנפלאה (85$ לזוג כולל שתייה חמה, מיסים ושירות) ציון 9.

שכונת סוהו היא אחת השכונות היפות והתוססות של מנהטן. יש בה מגוון עצום של חנויות ומסעדות וגם לא מעט אטרקציות קולינריות מתוקות, הראויות לסיור ייחודי ו"דל קלוריות" במיוחד עבורן. אז בואו נעזוב את הדיאטה בצד ונצא לטיול קולינרי מתוק במיוחד בסוהו. המקום הכי נוח להתחיל את הטיול הוא בתחנת התחתית Spring (קווים C,E), משם צועדים מזרחה על רחוב Spring, אבל אנחנו כאמור כבר היינו בשכונה לא רחוק משם. מתחילים אצל הקונדיטור שהמציא את הקרונאט (קרואסון דונאט) Dominique Ansel Bakery. המאפייה שלו תכניס לפעולה את כל החושים שלכם, אבל חשוב לזכור שיש עוד לא מעט תחנות ולהסתפק בקרונאט האגדי (6.8$ לקרונאט), שהביא למקום את פרסומו. נתנו למאפייה ציון 9.

מעט מזרחה משם נמצא סניף הדגל של Maison Laduree, שם אוכלים קרואסון אגוזי לוז, אבל אפשר גם לוותר. משם ממשיכים עוד דרומה לחנות השוקולד Mariebelle, אוכלים שוקולד צרפתי ושותים משקה שוקולד חם. אפשר להזמין את את השוקו בשוט ובטעמים שונים. שימו לב שהמקום נפתח רק בשעה 12:00, אז אם הגעתם מוקדם כמונו, אז תמשיכו הלאה, לא נורא. משם חוזרים חזרה אל עבר הרחוב הראשי ספרינג ופונים ימינה. תוך כדי ההליכה ברחוב ספרינג, שימו לב לחנויות הדגל המרשימות של אדידס ונייק. יש כאן גם חנות של המותג השבדי המוצלח Cos, שסיגל מאוד אוהבת. כשחוצים את שדרת ברודווי, תוכלו לסטות ימינה ושמאלה למגוון מסחרר של חנויות אופנה של מיטב המותגים, כולל אחד המותגים החביבים ביותר על בני נוער, Brandy Melville. בסמוך לצומת עם רחוב Crosby תראו את אחת המסעדות הפופולריות והוותיקות של הסוהו, הביסטרו הצרפתי Balthazar. ברחוב Cleveland פנו ימינה לתחנה הבאה, לחנות Eileen's Special Cheesecake, שם מתמחים בעוגות גבינה כבר כמעט 50 שנה. מומלצות הקלאסית וזו בטעם קרמל מלוח. אנחנו טעמנו גם את זו בטעם קרם עוגיות אוראו. מובטחת חגיגה למי שאוהב עוגות גבינה (17.25$ לשתי עוגות). בכניסה לחנות יש ספסל, שם תוכלו לשבת לאכול. נתנו לעוגות גבינה ציון 8.

משם המשכנו עוד מעט ישר ופנינו שמאלה ברחוב Broome. בפינה עם רחוב Mulberry יש ציור קיר מרשים מאוד של אודרי הפבורן ותור לא קטן של אנשים שרוצים להצטלם איתה (למעשה איתו כי זה ציור...). אחרי שצילמנו והצטלמנו המשכנו ברחוב Broome ופנינו שמאלה לרחוב Mott. קצת צפונה מצד ימין נמצאת חנות השוקולד Stick With Me שיש בה שוקולדים אומנותיים ממולאים, שנראים יותר כמו קישוט משיש מאשר שוקולד. מומלצים אלו עם קרם חמאת בוטנים ובייגלה מלוח, חלב עם בורבון ופקאן, עם פיסטוק והאחרון עם פאי לימון בתוכו (7.4$ לזוג פרלינים). נתנו לחנות הפרלינים ציון 10 (גם על היופי וגם על הטעם).

בצומת הקרוב באלכסון מכם ברחוב ספרינג נמצא Rice to Riches שמתמחים בקינוחים על בסיס פודינג אורז. יש שם מבחר מסחרר של פודינגים ואנחנו החלטנו לקחת את הקלאסי הרגיל עם קוקוס (9.5$ למנה). הוא היה טעים מאוד, אך נכנענו לגודלו ולכמות המתיקות שכבר זרמה לנו בוורידים בשלב הזה של הטיול. מזל שזו תחנה לפני אחרונה... נתנו לפודינג ציון 8. אגב, ממול נמצאת אחת הפיצריות המפורסמות והטובות של ניו יורק, פיצרייה Lombardi's, אבל את זה נשאיר לפעם אחרת, לטיול פחמימות...

על מנת להשלים את הסיור יוצאים מהחנות ימינה ופונים שוב ימינה לרחוב Mulberry וממשיכים עוד 400 מטרים עד חנות העוגיות Levain, אך אנחנו החלטנו לעצור כאן ולהשאיר את העוגיות לפעם אחרת. עוד נחזור לשם... מחנות העוגיות אפשר להמשיך עם הרכבת התחתית בתחנת Bleecker הסמוכה (קו 6) או תחנת Broadway Lafayette ברחוב הסמוך (קווים B,D,F,M). סך הכל טיול קסום ומשמין שאורכו 1800 מטרים בלבד.

אנחנו המשכנו משם ברגל מזרחה לשכונת Lower East Side, שכונה יהודית בעברה, לביקור בשוק Essex. הדרך נמשכת כ-800 מטרים והיא לא מעניינת במיוחד. השוק מתאים לחובבי שווקי אוכל מודרניים. זהו שוק מצרכים משנת 1940, שנפתח במבנה חדש בשנת 2019 והוא שוק אוכל מודרני ומצוחצח עם מגוון חנויות מזון, מעדניות, מסעדות ודוכני אוכל. מקום כיפי לתור אחרי חומרי גלם מעניינים ולמנוחת אוכל או שתייה. נתנו לשוק ציון 8. בשכונה נמצא גם הדלי היהודי המפורסם, Katz's Delicatessen, שהתפרסם בעיקר מסצנת זיוף האורגזמה בסרט "כשהארי פגש את סאלי" שצולמה שם, אבל גם מכריכי הפסטרמה והרוסטביף הנהדרים שלו.

מהשוק לקחנו את הרכבת התחתית חזרה אל Union Square, שם כבר ביקרנו בחטף שלשום, אך רצינו להשלים עוד קצת קניות נעליים ולבקר בשוק האיכרים הנמצא בכיכר. השוק היה מעט מאכזב לעומת איך שזכרתי אותו בעבר, כשהיה ססגוני יותר. אולי עוד אחת מהשפעות הקורונה.

מהכיכר לקחנו את התחתית אל תחנת התחתית Eastern Pkwy Brooklyn Museum הסמוכה ליעד הבא, הגנים הבוטניים של ברוקלין. האמת שהייתה לנו התלבטות בין הגנים הבוטניים הללו לאלו הגדולים והמפורסמים יותר הנמצאים ברובע ברונקס, אך בחרנו באלו מכיוון שהיו סמוכים למסעדה בה הזמנו את ארוחת הערב של היום. נכנסנו לגנים עם כרטיסים שהוזמנו מראש והתחלנו לטייל. הגנים מאוד מאכזבים, מאוד לא מושקעים, כמעט ללא פרחים ומשעממים. בלטה לחיוב גינת הירקות שנקראת משום מה גינת התבלינים, הגן היפני וילדים כנראה מאוד יאהבו את גן התגליות. בפייסבוק כתבה מישהי כי הגנים יפים בעיקר באביב, לרגע חשבתי שזו באמת הסיבה, עד שהבנתי שגם אנחנו היינו שם באביב... נתנו לגנים ציון 4 ויש לי תחושה שאפילו היינו לארג'ים איתם...

יצאנו מהגנים להליכה קצרה אל עבר מסעדת Oxalis. המסעדה בעלת כוכב מישלן אחד ומגישה מטבח אמריקאי מודרני. תפריט הטעימות אינו ידוע מראש וכולל שבע מנות, שבפועל היו אחת עשרה. השירות היה מצוין, האוכל נהדר והמחיר סביר מאוד, אפילו זול למקובל בעיר. תמורה נהדרת לכסף והמלצה חמה למרות הריחוק ממנהטן. אנחנו זכינו לקבל את השולחן הסמוך למטבח, כך שנהנינו מאוד לראות את הטבחים בפעולה. נסו לבקש אותו. נתנו למסעדה החביבה (296$ לזוג כולל כוס יין, מיסים ושירות) ציון 8.

משם חזרנו בתחתית למלון ועוד יום הסתיים לו.

יום חמישי 17/6/21 משוק צ'לסי להאדסון יארד והמסעדה הטובה מכולן

הבוקר הזה מוקדש לסיור טעימות נוסף שבנינו לבד לאחר מחקר קפדני וכולו מתבצע בתוך שוק צ'לסי הנהדר. מצד אחד מומלץ להגיע מוקדם ולהקדים את ההמונים המבקרים בשוק, אך מצד שני יש לא מעט מסעדות שפותחות יותר מאוחר, כך שנדרש תכנון שעות קפדני על פי שעות הפעילות של כל מסעדה. אכתוב בסוגריים ליד כל מסעדה את שעת הפתיחה, אם כי יש לי תחושה שהשעות מייצגות את תקופת הקורונה וכנראה בימים יפים יותר, המקומות נפתחים מוקדם יותר. בין לבין ועל מנת להרוויח קצת זמן, ביקרנו בחנות הדגל החדשה של גוגל שנפתחה מול הכניסה לשוק בשדרה ה-9 בין הרחובות 15 ו-16. בחנות תוכלו להתרשם מהמוצרים המתקדמים ביותר של החברה באמצעות חדרי הדגמה מתקדמים. אנחנו נהנינו שם מאוד, קנינו מסך ורמקולים חכמים ויצאנו מרוצים. המקום מומלץ בחום.

שוק צ'לסי נחשב לאחד משווקי המזון המקורים הטובים והגדולים בעולם. הוא נמצא במרכז רובע הבשר (Meatpacking District) ויש בו מגוון עצום של סוחרים. המבנה היה בעבר המפעל הראשון של עוגיות האוריאו המפורסמות בתחילת המאה הקודמת. במסדרון המרכזי יש חנויות אוכל רבות עם סחורה טרייה ביותר, לחמים ועוגות נאפים, מרקים נרקחים ולובסטרים נשלקים לנגד העיניים. רוב המסעדות נמצאות בקומת הכניסה ומיעוטן בקומה מתחת. ממול נמצאת גם חנות הדגל המרהיבה של סאטרבאקס, בה ביקרנו כבר בתחילת השבוע. נתנו לביקור בשוק ציון 9.

מה כדאי? התחלנו במאפייה של Amy's Bread (פתוח 9:00), שם חובה לטעום את הלחמניות המסובבות (twists) במבחר טעמים. אנחנו אהבנו את זו עם שוקולד, אך הרבה פחות את הלחמניות המפורסמות של המאפייה עם השילוב הייחודי של שומר וצימוקים. אכלנו גם עוגת פקאן והמשכנו הלאה.

אם אתם חובבי פירות ים, תוכלו לטעום ספל לובסטר ביסק או קלאם צ`אודר מ-Lobster Place (פתוח 11:00). הפעם וויתרנו, אך בפעם הקודמת זה היה מעולה. אפשר גם לאכול שם ארוחות אומקסה סושי ולחמניות לובסטר מדהימות. המשכנו לכריך של פרושוטו, מוצרלה, עגבניות ובזיליקום בחנות Buonitalia (פתוח 8:00) בקומה התחתונה. בעלי החנות מייבאים תוצרת איטלקית וספרדית בקנה מידה עצום. שווה לשוטט בחנות ולהתרשם מהשפע ולהביא הביתה מוצרים כמו שמן כמהין, פטריות מיובשות ותבלינים.

ב-Fat Witch Bakery (פתוח 12:00) יש את הבראוניז הכי טובים בעיר, בייחוד הקרמל. לקחנו אותו וגם את זה עם השוקולד הכפול. אפשר לקנות בראוניז רגילים או מיני ואז אפשר לטעום יותר. Los Tacos (פתוח 11:00) מגיש את הטאקו הטוב בעיר. הטאקו Adobada עם בשר חזיר הוא המומלץ מכולם. התורים שם יכולים להיות מאוד ארוכים וכשתטעמו, תבינו למה.

Dickson's Farmstand Meats (פתוח 11:00) בקומה התחתונה הוא קצב ידוע שמכין הכל בעבודת יד. מומלץ לנסות את הנקניקיות המדהימות שלו העשויות מיקס בקר וחזיר. זה נראה לכאורה כמו עוד נקניקייה בלחמנייה, אבל את הטעם המדהים והחזק שלה אני זוכר עד עכשיו. אל תפספסו.

Seed+Mill מתמחים במוצרי שומשום ומכינים טחינה וחלבה מעולות. Creamline (פתוח 12:00) מגישים מילק שייקים נהדרים ואוראו מטוגן עם קצפת. Doughnuttery (פתוח 9:30) היא חנות דונאטים קטנים נהדרת. חייבים לנסות דונאט בייקון ומייפל או דונאט מאצ'ה. שימו לב שמדובר במיני דונאטים ולכן אפשר לטעום מכמה טעמים.

בחנות Very Fresh Noodles (פתוח 11:00) מאוד מעניין לראות כיצד הם מכינים את הבצק ואת האטריות בצורה מסורתית בידיים על הדלפק. Takumi Taco (פתוח 11:30) מכין טאקו בהשראה יפנית, למשל עם טונה חריפה או עם בקר קארי יפני. אנחנו לקחנו את זה עם הטונה החריפה והוא היה מצוין. Sarabeth's (פתוח 8:00) הוא מוסד ידוע למאפים ומתוקים. בשוק יש גם סניף של המזנון של איל שני, אבל את מי מעניין בניו יורק אוכל שאפשר לקנות בתל אביב?

יצאנו משוק צ'לסי מפוצצים ומרוצים אחרי 3 שעות ואינסוף טעימות לכיוון פינת השדרה ה-10 ורחוב 14, שם נמצאת אחת העליות ל-High Line, פארק ציבורי שנבנה על גבי מסילת רכבת עילית ישנה בגובה של 10 מטרים. הוא מתחיל ברחוב Gansevoort ומסתיים ברחוב 34. הפארק מאוד נעים לטיול, לאורכו יש צמחייה מטופחת ונקודות מנוחה ותצפית מעניינות לעבר נהר האדסון במערב. יש לפארק אפליקציה. טיילנו לאורך הפארק טיילת היצירתי לאורך 1.4 ק"מ עד להאדסון יארד ברחוב 30. זה לקח בסביבות חצי שעה. מעט לאחר העלייה לפארק יש מספר דוכני מזון ושתייה ויש לא מעט מקומות לשבת בכיף ולעשות מעין פיקניק בפארק (למי שלא התפוצץ מאוכל קודם בשוק צ'לסי כמונו...). נתנו לפארק ציון 8.

הטיילת הביאה אותנו ליעד הבא, האדסון יארד (Hudson Yards). זהו אזור חדש יחסית של מנהטן הנמצא על גדות נהר האדסון בין הרחובות 28-38. בקומפלקס המפואר נמצאת מרפסת התצפית החדשה (The Edge), שוק איכרים קטנטן (ימים ג',ה' בלבד), אינספור חנויות ומסעדות, הפסל העצום של המדרגות של ניו יורק (Vessel) והמרכז החדשני לאמנות חזותית ואומנויות הבמה (The Shed).

אנחנו התחלנו את הביקור במקום בעלייה למרפסת התצפית הפתוחה החדשה של העיר (New York Edge). אל התצפית עולים מהקומה הרביעית של מרכז הקניות. הכרטיסים שרכשנו מראש היו לשעה נקובה וכשהגענו למקום הופתענו לגלות שהעלייה ללא תור בכלל. בדרך למעלית חלפנו במיצגי מולטימדיה המסבירים על השכונה החדשה. למעלה יש מרפסת זכוכית התלויה באוויר בגובה של 100 קומות ומאפשרת תצפית פנורמית מהממת על העיר.

אם המקום לא מספיק מסחרר, אז יש גם בר שמפניה. התצפית עולה 36$ לאדם (לפני מיסים) ויש גם חבילות יקרות יותר עם שמפנייה ואלבום תמונות למזכרת. כשיוצאים למרפסת הפתוחה מיד מבחינים בתור הארוך לפינת התצפית המערבית שהיא נקודת הצילום המבוקשת ביותר מכיוון שהתמונות בה נראות כאילו מרחפים באוויר. במרכז התצפית יש רצפת זכוכית מבהילה במיוחד בה אפשר להצטלם עם הרחוב מתחת. לא בשבילי... אין ספק שכעת זו מרפסת התצפית הטובה ביותר בעיר. נתנו לה ציון 10.

לאחר שירדנו מהתצפית המהממת, המשכנו לתצפית נוספת, נמוכה יותר, אך ייחודית ויצירתית במיוחד, ממעלה מיצג מדרגות הברונזה החדשות של ניו יורק, הנקרא Vessel. מדובר על מעין פסל המורכב מהמון מדרגות ספירליות המטפסות לגובה רב ומאפשרות מצד אחד תצפית יפה למתחם ולנהר ההאדסון ומצד שני זווית ראייה מיוחדת ומאוד מרשימה על המיצג, שגורם לך לצלם ולצלם עשרות תמונות של זוויות גיאומטריות שונות ולא להצליח להחליט מי היפה ביותר... בסוף בחרתי שתי תמונות, האחת אופקית והשנייה אנכית. אז מי היפה מביניהן? גם הביקור ב-Vessel קיבל מאיתנו ציון 10. למבקרים עם מוגבלות יש מעלית. העלייה עולה 10$ לאדם (לפני מיסים).

משם הלכנו ברגל לביקור בחנות האלקטרוניקה החרדית המפורסמת B&H, הנמצאת בשדרה ה-9 בין הרחובות 33-34, הסתובבתי בה קצת כדי להבין שאני בעצם לא צריך כלום והמשכנו הלאה. הלכנו על רחוב 34 הססגוני מרחק לא קצר עד לשדרה החמישית, פנינו שמאלה, עשינו מנוחת קפה בסטארבאקס ולאחריה המשכנו לסיבוב חנויות ברחוב כשבדרך אנחנו חולפים על פני הספרייה העירונית המרשימה ועל פני מרכז רוקפלר, שהוא הרבה יותר מרשים סביב חג המולד עם עץ האשוח הענק שבכניסה אליו ומשטח ההחלקה על הקרח שבמרכזו. את רוב הזמן בילינו בקניות בחנות של Uniqlo, שהיא כנראה החנות הכי גדולה שראינו אי פעם בעולם ואפשר ללכת בה לאיבוד בקלות. חזרנו למלון באפיסת כוחות להתארגן לערב.

הגיע הערב ואנחנו מתרגשים לקראת הביקור במסעדה הטובה והמפורסמת ביותר בטיול, Le Bernardin. המסעדה הוקמה בשנת 1972 בפריז, הגיעה לשלושה כוכבי מישלן ועברה בשנת 1986 למשכנה הנוכחי בניו יורק תחת הנהגתו של השף אריק ריפר.

המסעדה הוותיקה היא אחת המפורסמות בעולם ובוודאי בארצות הברית. התפריט כולל אפשרות בחירה בין ארוחת ארבע מנות או בתפריט טעימות השף הכולל שמונה מנות, אותו אנחנו בחרנו. הארוחה התחילה עם מתאבן, לאחריו הוגשו שלוש מנות ראשונות, שלוש עיקריות ושני קינוחים. לסיום הוגשו פטיפורים. המנות היו מעולות, יצירתיות ומושקעות וכל מנה הייתה יותר טעימה מקודמתה. השירות היה מעולה לא פחות ובשורה התחתונה זו בהחלט הייתה חוויה ייחודית של שלושה כוכבים. נדרש קוד לבוש מחויט כולל חליפה לגברים. זו בהחלט חוויה יקרה (745$ לזוג כולל כוס יין, מיסים ושירות), אבל כזו שנשארת איתנו לזמן רב. היה לי קשה מאוד לבחור את התמונות כי כולן מהממות... נתנו למסעדה ציון 10.

המסעדה הייתה במרחק דקות הליכה מהמלון, אליו חזרנו עם פה פעור וחיוך גדול... ארוחה מופלאה. לילה טוב.

יום שישי 18/6/21 סנטרל פארק, הארלם, ארוחת טמפורה ועוד אחת בלתי נשכחת

את היום התחלנו בבדיקת קורונה הנדרשת לטיסה חזרה מחר, אותה עשינו במתחם בדיקות חינם של חברת LabQ, שיש לה מתחמי בדיקות פזורים ברחבי העיר. באתר החברה ניתן לראות בקלות היכן מתקיימות הבדיקות. שימו לב לשעות הפעילות כי אנחנו פספסנו אתמול בערב מכיוון שחשבנו משום מה שהם פעילים 24 שעות ביממה. הבדיקות לא מתקיימות בשבת והתוצאות מגיעות לאחר כיממה (למרות שהם מתחייבים על יומיים).

מהבדיקה, אותה עשינו לא רחוק מהמלון, המשכנו לביקור בסנטרל פארק, אותו הפסקנו באמצע ביום הראשון בניו יורק בגלל גשם ועייפות. בפעם הקודמת הפסקנו במדשאה האינסופית Sheep Meadow ולכן הגענו כעת לתחנת התחתית רחוב 72, ממנה צעדנו מרחק קצר אל עבר Strawberry Fields, שדות התות, אתר ההנצחה לסולן להקת החיפושיות ג'ון לנון.

משם המשכנו מזרחה אל עבר מזרקת Bethesda. המזרקה יפה ומיוחדת בעצמה, אך היופי מתעצם כשברקע האגם (השני בגודלו בפארק), בו שוחים בשלווה ברווזים לצד צבי ים בהרמוניה מופלאה.

מהמזרקה לקחנו את השביל שעוקף את האגם משמאל ומהר מאוד הגענו לגשר Bow. אין בגשר כל דבר מיוחד, אבל הוא מספק תמונה מהפנטת של הבניינים הגבוהים מחוץ לפארק משתקפים במי האגם, בתמונה שנראית כאילו נוצרה עבור פאזל מאתגר במיוחד.

המשכנו ללכת צפונה בשבילים הקסומים של הפארק עד שהגענו לכביש החוצה את הפארק ברחוב 79. בסמוך לנקודה זו נמצאת טירת בלוודר ובדרך אליה גן שייקספיר. הטירה לא מעניינת, אך היא גבוהה ומספקת נקודת תצפית יפה על הפארק ואילו גן שייקספיר אמור להיות מעוצב כגן אנגלי, אך אנחנו לא הבחנו בכלל באיזה שהוא עיצוב...

חזרנו לרכבת התחתית ונסענו עוד כמה תחנות צפונה בקו C עד תחנת רחוב 125 בהארלם. רחוב 125 הוא הרחוב הראשי של שכונת הארלם. טיילנו לאורכו לכיוון מזרח, חולפים על פני סניפים של כל רשתות האופנה, כולל בחנות היחידה של אמריקן איגל במנהטן שהייתה פתוחה כי השאר עדיין היו ב"חופשת" קורונה. בדרך חלפנו על פני תיאטרון אפולו המיתולוגי, בו גדלו מיטב אומני הג'ז השחורים של ארצות הברית והוא עדיין מקיים מידי יום רביעי בערב ערבי כישרונות צעירים על מנת לאתר את הכוכב הבא.

המשכנו ללכת מזרחה על רחוב 125 עד שהגענו לתחנת רחוב 125 של הקווים 4,5,6 ושם לקחנו את התחתית עד תחנת Grand Central. זו אחת משתי תחנות הרכבת המרכזיות של ניו יורק והעתיקה שבהן. הסתובבנו קצת בתחנה והתרשמנו מיופייה הרב.

מהתחנה צעדנו ברגל לארוחת הצהריים, מרחק כמה דקות הליכה משם. הפעם מצפה לנו ארוחה יוצאת דופן במסעדת Tempura Matsui, מסעדה בעלת כוכב מישלן אחד המתמחה בטמפורה. המסעדה מאוד קטנה ובמרכזה בר אוכל בו מטגנים הטבחים את חומרי הגלם השונים. במהלך הארוחה המיוחדת טעמנו מגוון ירקות בטמפורה וכן שרימפס, סקלופ, סרטן שלג ודג סנפר אדום יפני, הכל כמובן בטמפורה. הארוחה לוותה במגוון פתיחים, בסלט אטריות אודון קר עם שרימפס טרי, קרם ביצים יפני עם צדפות וקינוח אגסים. ללא ספק ארוחה מיוחדת, בעיקר לחובבי הטמפורה. אחרים יראו בה אולי מעט משעממת, כי בסופו של דבר כל הארוחה אוכלים מאכלים בטמפורה (196$ לזוג כולל כוס יין, מיסים ושירות). סיגל נתנה למסעדה ציון 8, אך אני חשבתי שגם ציון 7 הוא די והותר. לראשונה נרשמו חילוקי דעות במשפחה...

מהמסעדה חזרנו לתחנת התחתית ונסענו לדרום האי אל עבר האזור הנקרא South Sreet Seaport ופיר 17. בעבר פיר 17 היה מרכז קניות שוקק חיים על גדת הנהר המזרחי עם נוף מרהיב לעבר גשר ברוקלין וברוקלין עצמה, אך לצערי נוכחנו לדעת כי כיום יש שם רק מסעדות והביקור במקום היה מיותר ומאכזב. צילמנו כמה תמונות והמשכנו הלאה. נתנו לפיר ציון 4. בדרך חזרה לתחתית עצרנו לקפה ודונאטים בדאנקין דונאטס.

משם החלטנו להתחיל לטייל צפונה לאורך שדרת ברודווי האהובה. טיילנו לא מעט, ראינו את בניין העירייה, חצינו את רחוב Canal הססגוני וחלפנו על פני לא מעט עסקים סגורים, חלקם אולי ייפתחו, חלקם ריקים מסחורה ובחלקם מתנוסס השלט "For Rent". די עצוב. אם מדובר בהשפעות הקורונה, אז כנראה שלנו בישראל אין מה להתלונן, מצבנו טוב. בסופו של דבר הגענו לאזור הסוהו הנמתח עד רחוב Houston בצפון ומכאן שמו (SOHO=South Of HOuston). מצפון מתחיל האזור שנקרא NOHO ואני מניח שאתם מנחשים לבד מאין שמו. הרחוב הבא, רחוב בליקר הזכיר לנו כי יש לנו חוב מסיור המתוקים לחנות העוגיות Levain Bakery, אז פנינו ימינה לכיוון החנות. בדרך כלל כשאומרים על מאכל שהוא הטוב בעיר, מדובר על עוד תעלול שיווקי, אבל במקרה הזה מדובר על העוגייה הכי טובה שאכלנו מעולם! אי אפשר בכלל להסביר את התחושה בפה כשנוגסים בדבר המופלא הזה. אנחנו ניסינו שני טעמים, האחד מריר והשני שוקולד חלב כפול. אחד אכלנו במקום ואחרי שנכנענו למתיקות שמרנו את השני לאחר כך. לרשת יש מספר סניפים נוספים בעיר, אל תחמיצו. נתנו למאפייה ציון 10.

בשלב זה כבר היינו באפיסת כוחות ולקחנו את התחתית חזרה למלון לנוח קצת ולהתכונן למסעדה בערב. כעת חיכתה לנו אחת המסעדות המפורסמות בעולם, שאחראית גם ללא מעט שפים מצליחים שגדלו בה, מסעדת Jean Georges. המסעדה מחזיקה בשני כוכבי מישלן, נמצאת בכיכר קולומבוס, נושאת את שמו הפרטי של השף שלה וקיימת כבר 24 שנה. המסעדה מציעה תפריטי טעימות של 6 או 10 מנות או תפריט צמחוני בן 6 מנות.

אנחנו לקחנו את תפריט הטעימות הגדול יותר והארוחה ארכה שלוש ורבע שעות. רוב המנות היו יצירתיות ומופלאות בצורה יוצאת דופן, בעיקר הכבד אווז שהיה בלתי נשכח, הסשימי והאטריות טונה וחלק טובות מאוד. מנה אחת הייתה חריפה ברמה שאי אפשר היה לאכול אותה. השירות היה פנטסטי ובסיום הארוחה קיבלנו מתנה, עוגת שקדים הביתה. בשורה התחתונה, מדובר בארוחה מצוינת ומומלצת מאוד (785$ לזוג כולל כוס יין, מיסים ושירות). זו הייתה הארוחה היקרה ביותר במסע ונתנו לה ציון 9.

חזרנו למלון מאושרים ללילה האחרון בטיול. זה המקום אולי לספר כי מכיוון שהטיסה מחר ממריאה לקראת חצות ורצינו להתארגן לפניה, להתקלח ולהחליף לבגדים נוחים ועקב העובדה שמחיר החדר היה זול במיוחד, החלטנו לקחת לילה נוסף וככה להשאיר לנו את החדר עד לטיסה. לשמחתנו, הצוות האדיב של המלון חייב אותנו במחיר הזול המקורי ששילמנו בהזמנה ולא במחיר הגבוה שהיה כעת.

יום שבת 19/6/21 מטיילים בברוקלין, הסקנדינבית השנייה וחוזרים הביתה

היום הזה מוקדש לשכונת ברוקלין, כולל ארוחת הצהריים. התחלנו את היום בביקור מסקרן בחלק החרדי של שכונת וויליאמסבורג, הנקרא South Williamsburg. נסענו לתחנת התחתית Hewes, ירדנו והתחלנו לטייל דרומה ברחוב כשם התחנה עד שהגענו לשדרת Lee. האמת שלא לקחתי בחשבון שמדובר בשבת, השכונה נראתה כמו שכונת רפאים כשמידי פעם אנחנו רואים חרדים בדרכם חזרה מבית הכנסת. רוב הבניינים בני 3-4 קומות, די ישנים ובחזית הבניין לא מעט עגלות ילדים. מידי כמה בניינים יש ישיבה או כולל.

שדרת Lee היא לב השכונה החרדית ורוב בתי העסק בשכונה נמצאים בה. פנינו בה שמאלה וטיילנו מעט עד שראינו ממול את מאפיית Oneg, אחד מבתי העסק הוותיקים בשכונה. חצינו את הכביש והתחלנו לחזור חזרה עד רחוב Hooper, בו חזרנו חזרה עד רחוב ברודווי, פנינו שמאלה, נפרדנו השכונה והתחלנו ללכת לכיוון היעד הבא. הביקור בשכונה היה מאכזב, אולי בגלל השבת ואולי פשוט כי בני ברק יותר מעניינת...

אחרי 800 מטרים ראינו את מסעדת הסטייקים המיתולוגית Peter Luger, הניצבת שם כבר לא פחות מ-134 שנים (זו לא טעות, מאה שלושים וארבע שנים... משנת 1887). הפעם הסתפקנו רק בלעבור דרכה כי ארוחת הצהרים הוזמנה למקום אחר. במסעדה פנינו לרחוב Driggs וצעדנו בו כמה דקות עד לרחוב Grand, שם פנינו שמאלה לכיוון הנהר ועצרנו לקפה ומיזוג בבית קפה נחמד. לאחר מנוחה קצרה המשכנו לפארק דומינו (Domino Park). זהו פארק יחסית חדש, הנמצא בסמיכות לגשר וויליאמסבורג על גדת הנהר המזרחי. הוא נבנה במקום שבו שכן בית זיקוק לסוכר ונבנה כמחווה לעובדיו המסורים.

הפארק הקטן יחסית מומלץ לביקור בגלל הנופים המרהיבים של מנהטן הנשקפים ממנו. יש בו רצועת דשא ארוכה, מיטות שיזוף, מתקני שעשועים לילדים, מזרקות, מגרש כדורעף חופים, גן שעשועים לכלבים, שביל הליכה עילי ועוד מיני אטרקציות שהופכות את המקום לכל כך מיוחד. אם לא היינו אוכלים צהרים במסעדה סמוכה, כנראה שלא היינו אפילו יודעים על קיומו, מזל. נתנו לפארק החביב ציון 8.

הגיעה שעת הצהריים ופנינו מועדות למסעדת Aska הסמוכה, מסעדה סקנדינבית המעוטרת בשני כוכבי מישלן, עליה שמענו רבות וקראנו לא מעט המלצות. הגענו קצת מוקדם, אז טיילנו עוד כמה דקות בשכונה, אך החום היה כבד והחלטנו לבדוק אולי המסעדה כבר פתוחה. די התקשינו למצוא אותה, היא די נחבאת אחרי דלת גדולה שחורה וללא כיתוב הנראה לעין. רק בסוף הצלחנו להבחין בשלט קטנטן.

המסעדה מגישה ארוחת טעימות בשבת בצהריים בת 9 מנות או ארוחת ערב בת 14 מנות. המנות יצירתיות במיוחד, היו מופלאות ללא יוצא מן הכלל והשירות הנלווה אליהן היה מוקפד בהתאם. רוב המנות הוגשו על ידי הטבחים עצמם והמטבח פתוח לעיני הסועדים. מסעדה מומלצת במיוחד, אם כי יקרה מאוד (525$ לזוג כולל כוס יין, מיסים ושירות). נתנו למסעדה ציון 9.

עזבנו את המסעדה מרוצים ומבינים שבזה תם המסע הקולינרי המדהים שעברנו בטיול הזה. פנינו מועדות כעת דרומה לכיוון הטיילת של ברוקלין. ניסינו למצוא מונית, אך לא מצאנו אחת לא ברחוב ולא עם Uber, אז הלכנו והלכנו עד תחנת התחתית Marcy Av, שם לקחנו את הרכבת לתחנת Borough Hall. כשיצאנו מהתחנה יש כיכר קטנה שלצידה מבנה מרשים על עמודים, הנקרא Brooklin Borough Hall, המשמש כיום כבית משפט ובעבר היה בית העיריה של ברוקלין קודם איחודה עם ניו יורק.

משם יוצאים לכיוון טיילת גשר ברוקלין הנקראת Brooklyn Heights Promenade. שימו לב שיש לרדת לטיילת התחתונה הסמוכה לנהר הנקראת Brooklyn Bridge Park ולא ללכת על זו הגבוהה, המרוחקת יותר. אנחנו טעינו והלכנו על הטיילת העילית. לכו בטיילת הפארק עד למבנה בו נמצאת חנות הגלידה של Brooklyn Ice Cream Factory ולאחר הפסקת גלידה המשיכו ללכת על הטיילת חזרה דרומה במסלול מעגלי, הכי קרוב לנהר עד לנקודה בה ישנם כלונסאות עץ במים. מראה קו הרקיע של מנהטן, עם כלונסאות העץ, הוא היפה ביותר. משם חוזרים למבנה ביח"ר לגלידה והולכים מזרחה לכיוון העלייה לגשר ברוקלין.

לקח לנו קצת זמן לאתר את הנקודה בה עולים על גשר ברוקלין והתחלנו לחצות אותו רגלית ממזרח למערב ולהגיע כך למנהטן. מסלול ההליכה להולכי רגל למעשה נמצא קומה מעל הכבישים למכוניות ורוכבי אופניים נוסעים די בפראות בין הולכי הרגל. קשה מאוד לצלם תמונות טובות כי תמיד יש משהו בגשר שמסתיר. לקח לנו לחצות את הגשר רגלית כ-20 דקות. בקצה מסלול ההליכה במנהטן, ישנה תחנת רכבת תחתית . נתנו לטיילת ברוקלין העליונה ציון 7 ולחציית גשר ברוקלין ציון 8.

לקחנו את תחנת התחתית אל תחנת רחוב 14 ב-Union Square כי רצינו להמשיך את הטיול בשדרת ברודווי, אותו הפסקנו בגלל עייפות אתמול. בדרך חלפנו על פני חנות הדגל החדשה של Harry Potter, אך ויתרנו על הכניסה אליה אחרי שראינו תור של עשרות אנשים ממתינים. המשכנו עוד קצת לביקור במתחם Eataly, אותו זכרנו לטובה מביקור קודם, מקום נפלא לקניית חומרי גלם מאיטליה ולארוחות טובות. הסתובבנו בו קצת והמשכנו צפונה. מרחוב 26 ועד רחוב 32 יש משני הצדדים חנויות בשמים ותמרוקים רבות, שאפשר למצוא בהן את המחירים הטובים בעיר. קנינו את הבושם שעומר ביקש ובזה סגרנו את פרק הקניות של הנסיעה.

בכוחותינו האחרונים הגענו עד לאזור המלון, החלטנו ללכת לאכול ארוחת ערב ברשת ההמבורגרים הגדולה Shake Shack, שהייתה די קרובה למלון (42$ לזוג כולל יין בפחית, מיסים ושירות), על מנת להחליט סוף סוף בסוגיה החשובה מי יותר מוצלחת, זו או Five Guys... בשורה התחתונה, Five Guys מנצח בנוק אאוט.

חזרנו למלון ובשעה 20:00 ירדנו עם המזוודות לרחוב, עצרנו מונית במחיר קבוע של 65$ כולל אגרת כביש מהיר ותשלום עבור המזוודות ובסביבות השעה 20:45 הגענו לנמל התעופה JFK, הדלפקים של אל על היו ריקים, עשינו צ'ק אין מהיר, שם נאמר לנו כי יש סיכוי שישדרגו אותנו למחלקת הפרמיום ושיעדכנו אותנו על כך בשער העלייה למטוס, קיבלנו שובר לאוכל ויצאנו לכיוון הבדיקה הביטחונית, שגם אותה עברנו מהר, כך שהגענו ממש מהר לאזור הדיוטי פרי על מנת לגלות שהוא שומם לחלוטין, כל החנויות והמסעדות סגורות ואת שובר האוכל יכולנו רק לממש לכריך ושתייה בחנות העיתונים... בשער התבשרנו שאנחנו משודרגים (תודה רבה אל על, הכי בבית בעולם...) והטיסה לישראל יצאה בזמן בשעה 23:50, ארכה כעשר שעות, את רובן ישנו ובשאר הזמן נהנינו מהמחלקה המפנקת והשירות המעולה ונחתנו בישראל אחר הצהריים.

ככה נגמר לו עוד טיול קולינרי מושלם, הארוך מכולם!